אני אעשה רגע את מה שאת עושה ואלך בדרך הלוגית - אם בהנקה עסקינן אזי שאני מגיעה דווקא למסקנה אחרת - מאחר והנקה היא הדבר הטבעי ביותר שיש אזי שלאמא אין עליונות בלספק לילד את הדבר הכי טוב עבורו אלא
זה פשוט משהו שהיא עושה . בעולם נורמלי שבו אין תחליפי חלב זמינים כל כך (אלא רק למי שיש לה בעיה אמיתית להניק) בכלל לא היתה שאלה כזו האם לאמא יש יכולת לספק את הטוב ביותר כי לא היה בכלל טוב יותר וטוב פחות אלא רק... טוב. בנוסף, מאחר ולאבא אין בכלל יכולת לספק את הדבר הזה אזי אי אפשר להיות יותר טובים ממנו או פחות טובים אלא רק... להיות.
אני מרגישה לא בנוח עם המילה "עליונות" כי יש בה משהו שמרגיש ערכי ומערכי הרבה פעמים קופצים לשיפוטי. הריון, לידה והנקה הם פשוט משהו שאשה עושה ותו לא. הרי אין סיכוי שנתווכח מה שווה יותר להיות גבר או אשה, נכון?
(אולי בגלל שברורה לנו התשובה
)ועכשיו אל תיאורית ההיקשרות (אני מניחה כאן שאת מכוונת לתיאוריה של בולבי וממשיכי דרכו, כסטודנטית לפסיכולוגיה בעברי כתבתי על זה עבודה ענקית אז זה מה שאני מכירה אבל אשמח להכיר דברים אחרים אם לא לזה כיוונת) - דווקא שם אפשר לראות איך התינוק בכלל לא נקשר בהכרח אל האמא. בניסויים אמפיריים שנערכו על התיאוריה הזו מאוחר יותר נבדקו אפשרויות מגוונות. בולבי חטף ביקורת על זה שהכל מכוון לאמא והניסויים בדקו כל מיני סוגים של מטפלים ונמצא שם שהמהלך הזה של היקשרות לא ממש זקוק לאמא ביולוגית והוא יתרחש כי לתינוק יש בו צורך והוא ימצא על מי להפיל את התיק הזה אם הדמות הזו תספק מינימום מסוים של תנאים.
הייתי רוצה להאמין שבשביל רוב הילדים אבא בהחלט עובר את המינימום הזה בהרבה.
אני דווקא חושבת שההיקשרות אל האמא שנראית טבעית כל כך מתרחשת בגלל שהעולם מוביל אותנו הנשים לבלעדיות בתחום הזה אבל בעולם אחר שבו יש מגוון גדול יותר ובחירה אמיתית היינו מוצאים דברים אחרים.
לגבי הפיסקה האחרונה שלך - אני שוב מנחשת ומפעילה "תחושת בטן" משלי. הניחוש שלי הוא שאם יתנו לגבר לטפל בתינוק שלו זמן שווה לזה שמטפלת בו אמו הוא לא ייפול ממנה בדייקנות של האינטואיציה שלו ובידיעה שלו את הצרכים והתחושות של התינוק. הנס הזה פשוט קורה לעתים רחוקות כל כך עד שבאמת קשה לדעת.
לכל המשתתפות, נכתבים פה דברים חכמים ומעוררי מחשבה על ידי כולן.
>