הצילו מיגרנה

שליחה על ידי אש''א* » 20 מאי 2003, 23:53

אחרי כ- 10 שנים בהן אני סובלת ממגרנות יש למישהו עצה איך ניתן להיפטר מהן?

ניסית רפואה סינית? יש בזה תוצאות נפלאות...

גיסתי עשתה שינוי בתזונה שלה וזה סידר לה לגמרי את הראש...
כשהיא מוותרת לעצמה, חוזרת המיגרנה תוך שבועיים-שלושה. אם היא מקפידה, אין לה מיגרנות בכלל.

שליחה על ידי יעל_כ* » 21 מאי 2003, 22:07

צפריר -
יש רמות שונות של מיגרנות. יש מיגרנות שתוקפות "פעם ב" ויש אנשים שיש להם מיגרנה מספר פעמים בחודש. האחרונים דווקא כן באים לקבל טיפול (ביחידת הכאב, במחלקה לאבחון וכו'). לא הבנתי מהדפים מה בדיוק הטיפול שאתה מכיר. בא לך לפרט קצת?

יעל,
אינני "מכיר" טיפול. אני עומד מאחורי שלושה מוצרים הנוגעים בנושא ומתייחסים לכל סוגי כאבי הראש והמיגרנה. הקישורים שהבאתי מתייחס לשתי צורות של הטיפול - תוסף תזונה וחותמ-מרפא. לעתים מספיק להשתמש בתוסף התזונה שהוא טיפול זול יחסית ולעתים במקרים "קשים" יהיה זה נכון להשתמש גם בחותמ-מרפא מסוג Head. הצורה השלישית תהיה ג'ל למריחה על פני תוסף תזונה לבליעה (זו עדיין לא מעודכנת באתר).
לעניין אלה שבאים לקבל טיפול - זה שהם באים לנסות ולהקל על הסימפטום עדיין לא מצביע על כוונה או רצון להבריא.
לעניין הטיפול ביחידה לכאב. גם לזה קיים פתרון המרגיע את הסימפטום של כאב מכל סוג. פתרון זה גם הוא עדיין לא מפורט באתר בעיקר בשל היותו בלתי גמור מבחינות כמו - עיצוב ותמחור.

שליחה על ידי יעל_כ* » 22 מאי 2003, 18:36

זה שהם באים לנסות ולהקל על הסימפטום עדיין לא מצביע על כוונה או רצון להבריא.
כמה שזה נכון...
למי פונים כדי לקבל מוצרים מסוג אלו באיזור ירושלים?

לפעמים יש "ערך מוסף" שלילי למחלה. אני לא יודעת בדיוק איך לקרוא לזה.
מישהי סיפרה לי על מטופלת שהגיעה כדי לטפל במיגרנה. כשהיא הבינה שמה ש"גורם" למיגרנה זה האפשרות בזמן ההתקף להתנתק מהעולם, ושהיא לא מכונה לוותר על זה, היא ויתרה על הטיפול...

יעל,
פונים "לכאן" [email protected]
ומקבלים בדואר ישראל בשלב זה.
תודה.

שגית,
זה כל העניין. הכוונה... כמו בשיר ההוא "שהכוונה - נותנת אמונה"...

כשהיא הבינה שמה ש"גורם" למיגרנה זה האפשרות בזמן ההתקף להתנתק מהעולם...
אני לא יכולה שלא להמליץ גם פה על הספר כפרה של איאן מקיואן. יש שם אחת כזו.

שליחה על ידי דורית* » 24 מאי 2003, 17:48

"כשניטשה בכה", מתאר מצב בו ניטשה מרויח כביכול ממצבי מיגרנה קיצוניים. (למיטב ידיעתי ניטשה לא סבל דווקא ממגרנה, אבל אולי מחבר הספר כן).

שליחה על ידי אממא* » 17 מאי 2004, 22:12

אוף, כמה זה מרגיז אותי שאנשים שאינם סובלים ממגרנה מדברים על 'הערך המוסף' של מגרנה וקושרים תארים שונים לסובלים מכך.
כשהתחלתי לסבול ממגרנה (לפני כשש שנים) מיד התחלתי לסבול גם מרגשי אשמה על כך שהפכתי למין 'אמא של פצפונת' (מכירים את פצפונת ואנטון של קסטנר, האמא שם היא יצור מרושע ועצלן ושוכבת כל היום בחדר חשוך כדי להתחמק מטיפול בבתה).
אפשר להגיד על כל מחלה, החל משפעת וכלה בסרטן (שלא נדע) שיש לה 'ערך מוסף' ושמי שסובלת ממגרנה וודאי סובלת ממשהו נפשי שיוצא כך וכו' וכו'. אני לא אומרת שזה לא כך ואני גם לא אומרת שזה כך. אני חושבת שהמגרנה, כמו כל מחלה, צריכה טיפול ולא צריכה שידביקו לה ולסובלים ממנה תארים מתארים שונים.
בעבר סברו הרופאים (גברים ברובם) שהמגרנה היא מחלה של נשים היסטריות, כיום יודעים שמדובר בדלקת מסוג מסויים (אני לא נכנסת לפירוט כאן כי אני לא רוצה להטעות) ושהטיפול בה קשה מאוד כיוון שיש לה הרבה גורמים: תזונה, לחץ פיזי ורגשי, שינוי מזג אוויר, שינויים הורמונליים ועוד.

כמי שסובלת ממגרנה על רקע הורמונלי, ניסיתי טיפולים מטיפולים שונים: רפלקסולוגיה, צמחי מרפא, דיקור (שהחריף את הבעיה) וכמובן גם תרופות והרבה. ובסוף כשהייתי מיואשת מאוד החלטתי לשנות באופן קיצוני את התזונה שלי ולעבור לתזונה טבעית לגמרי (ראה שרה חמו). זה עבד כמו קסם. אחרי כמה חודשים הגעתי למצב שיש לי מגרנה רק פעם או פעמיים בחודש (לפני זה זה היה פעם או פעמיים בשבוע) וגם היא ניתנת לשליטה, שלא כמו בעבר.
לאחר כשנה ראיתי כי טוב והתחלתי לסטות מדרך התזונה הטבעית והמגרנות חזרו תוך שבוע. מיד חזרתי למסלול התזונה הטבעית.

סלחו לי על האריכות, אבל בנפשי הדבר. אני ממליצה מאוד למי שסובלת ממגרנה ומוכנה לעשות שינוי קיצוני בתזונתה לקרוא את הספר של חמו 'שביל הזהב לריפוי טבעי'.

רק בריאות (-:

אממא, את מוכנה קצת לפרט, שאדע על אילו ויתורים מדובר? לא יותר מדי.
אגב הקראתי לבתי השנה את "פצפונת ואנטון" וגם לי צרמו תאורי המיגרנות שלה כאחד הביטויים לפינוק והזנחת הילדה שלה...

גמני! גמני! גמני רוצה לדעת!

<ואני לא אפרט את מה שעובר עליי השנה האחרונה בהקשר זה. בואו ונאמר שזה הגיע לידי כך שלא יכולתי לעבוד>

שליחה על ידי אממא* » 18 מאי 2004, 11:14

אוקיי, זה די פשוט. העיקרון הוא להיצמד באופן מוחלט לדיאטה הזו בתחילתה עד שמתחיל שיפור ואז אפשר לגוון. יש לקחת בחשבון שעלול להיווצר חוסר ב B12 בדיאטה הזו ולבדוק את המצב בתחילתה ובהמשך. אני לא אכנס כאן להסברים על הרציונל שמאחוריה, מי שמתעניינת - מומלץ לקרוא את הספר של שרה חמו.
בוקר - פירות עסיסיים (רק כשרעבים), אפשר גם פירות יבשים במידה.
צהריים - סלט ירקות (כמה שרוצים), 2-4 פרוסות לחם חי (רצוי הרדוף), 250 גר' גבינה לבנה או קוטג'+כף פשתן טחון.
ערב - (עד השעה שש מקסימום. אני לא מתאפקת ואוכלת בשבע). ירקות מבושלים (אני אוכלת אפויים בתנור כי זה ממש מגעיל אותי המבושלים) מכל הסוגים (שורש, עליים וכו') עם טופו או ביצה (לסירוגין).

זהו. בהמשך מוסיפים קטניות ואגוזים.
אותי זה ממש הציל. יש כאן גם אלמנט של ארוחותמסודרות בזמנים מסודרים, דבר שלכשעצמו יכול למנוע מגרנות.

בהצלחה!

שליחה על ידי אממא* » 18 מאי 2004, 11:15

ושכחתי משהו חשוב מאוד בדיאטה הזו - לשתות כמה שפחות. את הנוזלים מקבלים מהירקות ומהפירות. כשהגעתי אליה שתיתי משהו כמו 12 כוסות ביום, לפי עצת הניורולוגית. עכשיו אני שותה בקושי שתיים ביום ומרגישה מצויין. (לדעת שרה חמו גם זה הרבה, אגב).

אני נפתרתי ממגרנות שפקדו אותי שנים ארוכות באמצעות סוגים שונים של מדיטציות ובסופו של דבר עם עבודת מודעות.
לא יודעת אם כל סוגי המגרנות אותו הדבר. (כשהייתי צעירה מאד היו לי מגרנות יומיומיות כמעט עקב שימוש בגלולות. כשחדלתי מהגלולות נפסקו המגרנות. לעומת זאת, סיבוב נוסף של מגרנות פקד אותי בתקופה אחרת, דווקא אחרי שהפסקתי לקחת גלולות ...)
הריפוי אצלי, כיום, קשור באיתור רגש מסוים שהודחק והפך ל... מגרנה.
ברגע שמתחילה לי מגרנה, (וזה כבר כמעט לא קורה) אני עושה "סריקה" של הארועים והמחשבות בטווח של כמה שעות שקדמו למגרנה. (הייתי פה ושם ועשיתי ככה וככה וחשבתי ככה וככה והרגשתי ככה וככה וכו')
לרוב אני מגלה שחשבתי איזו מחשבה "כבדה" שלא הייתי מעוניינת לטפל בה ברגע שהיא עלתה וטיטאתי מתחת לשטיח.
או - שעשיתי איזה מעשה שאני ממש מרגישה אשמה לגביו - צעקתי על אמא שלי, או על בן זוגי, או כעסתי מבלי לבטא ולעבד לעצמי את הכעס האמיתי.
ברגע שאני מאתרת את המחשבה הנכונה, שבבסיס ההדחקה, (ואני כבר די מיומנת בזה), המגרנה פשוט מתאיידת!
מדיטציה שמאד עזרה לי פעם, (לפני הגילוי על ההדחקה) היתה לדמיין שאני ממלאת את הגוף שלי בעפר.
כל הגוף התמלא בעפר למעט איזור קטן בעורף. הסכמתי למות באותו רגע בתנאי שאותו איזור יתמלא עפר, וזה אכן קרה. שתי דקות אחרי זה, אמנם עוד קצת רעדתי מחולשה, אבל לא היה זכר לבחילה האיומה ולצבתות שקורעות את הנשמה.
בהצלחה!

אממא, תודה רבה על התשובה. זה נראה לי שינוי גדול מדי בשבילי. חוץ מזה שאני חוטפת מיגרנה כשאני רעבה ולא אוכלת מספיק, והדיאטה הזו לא נראית משביעה.
האם ייתכן שאת רגישה למרכיב מזון כלשהו, והיה מספיק בשבילך לוותר רק עליו כדי להשיג שיפור, ולא לוותר כמעט על כל מה שאכלת לפני כן?

שליחה על ידי אממא* » 19 מאי 2004, 09:17

יתכן אבל לא הצלחתי למצוא מה זה. סביר יותר שאני רגישה לכל אותם תוספים ומשמרים שיש במזון הרגיל, קשה מאוד לשים את האצבע על זה.

לשתות כמה שפחות
לא הייתי לוקחת את הסיכון הזה, הגוף זקוק ל מים לפעולותיו הטבעיות, בינהן ניקוי. ונראה לי שהחוסרים שיכולים להווצר הם לא רק של B12 אלא גם ויטמינים ומינרלים אחרים (גם ככה התזונה שלנו בעייתית וחסרה). ממחקרים ש בשמת א אספה בדף תזונה ללידת תינוק בריא (וגם מדברים שאני קראתי), התזונה האנושית אמורה להיות מבוססת על בשר/חלבונים ולא תזונה צמחונית.
מנסיוני ומנסיונן של עוד כמה קרובות משפחה מה שהפסיק (כמעט לחלוטין) את כאבי הראש על רקע הורמנלי ואת המיגרנות היה צמצום צריכת הסוכרים והפחמימות המזוקקות למינימום או בעצם לאפס, כדאי לבדוק את הנטיה הזאת, היא גורמת להרבה כאבי ראש (אצל גיסתי זה ממש בולט, אם היא אוכלת סוכר, כואב לה הראש, אחרי יומיים של המנעות מוחלטת מפסיק הכאב)

שליחה על ידי אממא* » 19 מאי 2004, 19:28

מיכל, למרות שהניק שלך מעיד שיש לך בעלות על האמת (זה בצחוק, אל תעלבי) לא הייתי פוסלת על הסף משהו שאני לא מכירה. אני לוקחת ברצינות את הערתך על הסוכרים והפחממות ואני מציעה שתקראי את הספר של חמו (אם יש לך עניין בכך) ולא תפסלי סתם את הרעיון. מדובר בשיטה שפותחה על ידי רופא בקנזינגטון באנגליה ונוסתה הרבה שנים. מדובר באנשים שעורכים בדיקות דם כדי לבדוק אם יש חוסרים ומתברר שאין, למעט זה שעליו דיברתי. מדובר בשיטה שבה אוכלים חלבונים (ביצה ועוד).
את בטח יודעת שבירקות ובפרות יש הרבה מים. מי שאוכל כמות גדולה מאוד של ירקות ופרות ליום מקבל משם את תצרוכת המים היומית שלו. לעומת זאת, הרבה אנשים לא יודעים שעודף של מים הוא גם דבר מזיק (כמו חוסר). הכליות, שאמורות לנקז את הרעלים מהגוף עסוקות, במקרה של עודף מים, בניקוז הנוזלים המיותרים, ולכן לא מנקות את הרעלים כמו שצריך.

האם את מדיטצית העפר עשית בזמן מיגרנה? האם זה עפר קר או חם? אוורירי וקל או דחוס וכבד?

אממא,
קראתי בעניין רב את התנגדותך לקביעה שהמיגרנה מניחה ערך מוסף או לגבי אותה התייחסות לפן הרוחני-נפשי של מחלה זו בפרט.
איני נכנס איתך לויכוח בעניין זה.
עם זאת, אני עומד מאחורי אותם מוצרים ספציפיים אשר למרות שאין בצידם כל השפעה כימית - ואת זה ניתן להוכיח, פתרו ופותרים לרבים את כאבי הראש שלהם או המיגרנות שלהם.
כמו שאני עומד מאחורי הקביעה שבשל אותו ערך מוסף - רבים אינם מבקשים פתרון לבעיה הכרונית של המיגרנה - אלא רק פתרון לסימפטום - כשזה כואב. עניין זה נכון לא רק למיגרנה אלא שורה שלמה של מחלות.
איני אומר שאת כך רוצה או מרגישה, אני קובע זאת כעובדה - שאני לפחות נתקל בה - השכם וערב.

צפריר,
אתה יכול להסביר למה הכוונה ב "רבים אינם מבקשים פתרון לבעיה הכרונית של המיגרנה - אלא רק פתרון לסימפטום - כשזה כואב".
זה נשמע לי כמו סתירה.
אתה מתכוון שהם רוצים את המיגרנה אבל בלי הכאב? או שאתה מתכוון שרק בזמן הכאב עולה בהם הרצון לפתור את הבעיה?

שרק בזמן הכאב עולה בהם הרצון לפתור את הבעיה?

הורידי את סמן השאלה. בהחלט כן.

המיגרנוטית
העפר שלי לא היה חם או קר - הוא היה חום כהה, לח וטחוב...
אבל כל אחת והעפר שלה...
תודה שאת שואלת, כבר חשבתי שהשיתוף שלי לא מעניין כאן אף אחד...

שליחה על ידי אממא* » 20 מאי 2004, 14:42

צפריר אני לא מתווכחת איתך באשר ליעילות של תכשיריך, אני רק מתנגדת לתוויות.
אבל קיימת תופעה אחרת, של אנשים שמוכנים לשלם הרבה כסף תמורת טיפולים מסוגים שונים, כל עוד לא יידרשו לשינויים אמיתיים בחייהם (תזונה, עבודה, משפחה ועוד). תסכים איתי שהרבה יותר קל לבלוע תרופה הומיאופטית או לרכוש תליון כזה או אחר ולהמשיך בחיים כרגיל.

אני חושבת שחלק מההחלמה קשור גם למוכנות לעשות שינוי.
שואלים אותי לפעמים, 'אבל איך את מוכנה לאכול כך, ממה את נהנית בכלל' אז אני עונה שכשהיו לי מגרנות איומות, כשחיתי בצל הפחד שהכאב יתקוף וישתק אותי כשאני לבד בבית עם שלושת ילדיי אז באמת לא נהניתי מהחיים.

יום טוב (-:

אממא,
תסכים איתי שהרבה יותר קל לבלוע תרופה הומיאופטית או לרכוש תליון כזה או אחר ולהמשיך בחיים כרגיל.

אני יכולך להסכים אתך שיותר קל, אבל כאשר את לוקחת תרופה הומיאופטית מדויקת למשל, ונניח לרגע את החותמים בצד, את לא ממשיכה בחיים כרגיל. לא שדווקא הדרך הקלה היא הפסולה - ואם היא מביאה להבראה - היא אפילו עדיפה, שאין הבראה מלאה ללא איזון כולל, זה שמאפשר לכל ההיבטים לבוא לידי איזונם.
זה בדיוק העניין - שאלה, אותם מכוונים אנרגטיים, אינם מאפשרים להמשיך בחיים כרגיל, שהם נוגעים בסיבות ובגורמים. כשניתן לסייג את אלה ולומר שראוי שאמצעים אלה יהיו מדוייקים, כשהמבחן לדיוקם איננו רק בהעלמת הסימפטום, אלא בהעלאת כל הרבדים הקשורים לאותו חוסר איזון לדיון, ולמציאת אותו ערוץ להבראה.

אינני מתנצח איתך אלא מנסה למצוא את הפתח דרכו תוכלי להסכים לקרוא את הדברים מבלי להגיב.
להגיב רגשית, כמובן, כי הדברים האלה מעלים בך גירוי, וכשעולה גירוי אנחנו מגיבים אוטומטית, אבל, מעבר לאותה תגובה גופנית ניתן לומר, הניחי לתגובה והתבונני בדברים מהזוית הרחבה.

שנמצא האדם נדרש לעתים לקביים, לעתים לקביים זמניות ולעתים לקביים קבועות.

את למשל הגעת למקום בו נזקקת לקביים על מנת להפטר מחוסר האיזון הנושא הזה שהתבטא במיגרנות. והקביים שאת מצאת הם הקפדה על תזונה, ואת רואה תוצאות, וטוב שכך.

אלא, שמבין מילותייך עולה אמונה המאדירה או מקדשת את הקושי. שאת המרת את הקושי האחד - מיגרנות, בקושי אחר - תפריט נוקשה.
ומה שאני מנסה להגיד לך, זה שהקביים שבחרת לך - אותו קושי חלופי, מתאימים לך בהחלט, אבל אם באמת את רוצה להבריא הבראה מלאה ולאכול מה שאת אוהבת ולא מה שאת צריכה, בלי מיגרנות - טמון העניין בכך.

שכאשר תצליחי לא להתאמץ, לא לחפש אחר קושי או עמידה בקושי, כמהות שמאשרת את קיומך, או מניחה שם משמעות, אלא לא להתאמץ, ולעתים נראה שאין מאמץ גדול מזה.
ולפיכך העניין הוא לא להתאמץ - ללא שום מאמץ.

אממא
אני כל כך מתחברת למה שאת כותבת.
ובאמת ניסיתי הכל - שינוי תזונה (לא כמו שלך) וטיפול רגיל ואלטרנטיבי...
אני גם מרגישה שמוצמדות תוויות פעמים רבות לבעיה. ודווקא ההחמרה האחרונה שהיתה לי באה בתקופה כל כך טובה של החיים שלי.
הרגשתי גם, שבהריונות היתה הקלה ואילו זמן מה לאחר הלידה היה מגיע מין rebound שכזה. האם גם את חווית את זה ככה?

שרון,
אני מכיר אשה, בת שבעים ושלוש, שמאז שהיתה בת שש עשרה סבלה ממגרנות פעמיים שלוש בשבוע, חוץ מאשר בהריונות, היא אפילו אמרה לי שבגלל זה עשתה ששה ילדים: "לנוח מהמיגרנות".

על פי לואיז הי, אוננות עשויה להפיג מיגרנה... חייב לזוז, נדמה לי שפעמוני האמצאה מהדהדים.

ודווקא ההחמרה האחרונה שהיתה לי באה בתקופה כל כך טובה של החיים שלי.
בדיוק מה שעשוי להעיד על כך שמדובר ברגשות אשם מודחקים.
איפה שהוא עמוק בתוכך, יש חלק שמסרב להאמין שמותר לך לחיות חיים טובים, והוא דואג לייצר מגרנות כדי שחלילה לא יהיה לך פשוט טוב.

לי אגב, אוננות לא עזרה. או שאולי לא התמדתי מספיק... (-:

אני פעם קראתי בהקשר של חשיבה חיובית שהאורגזמה זה מה שמפיג את המיגרנה. יש לזה גם סימוכין מדעיים, בזמן אורגזמה מופרשים אנדורפינים שהם האקמול של הגוף. אבל כמו אקמול זה הקלה רגעית...

_שמדובר ברגשות אשם מודחקים.
איפה שהוא עמוק בתוכך, יש חלק שמסרב להאמין שמותר לך לחיות חיים טובים, והוא דואג לייצר מגרנות כדי שחלילה לא יהיה לך פשוט טוב._
המממ.... חשבתי על מה שאת אומרת, ענת, אגב "עקרון הרצף".
למעשה, אני הייתי מסתכלת על זה מהזוית הבאה (חכו, יש לי זנב רעיון ואני לא בטוחה שאצליח לתפוס את כולו, אבל אנסה):
אנחנו נולדים עם ציפיות מסוימות ליחס מסוים (תיכנות אבולוציוני).
ואנחנו מתוכנתים לקדד במוחנו ובגופנו את היחס שאנחנו מקבלים בתור "אהבה" ובתור "מצב הטוב הבסיסי".

עכשיו, בואו נניח (רק נניח, כמובן ללא כל קשר למציאות (-; ), שהינקות שלנו לא התנהלה בדיוק לפי התיכנות האבולוציוני (נגיד, לא הניקו אותנו, השאירו אותנו לישון לבד, כמעט לא חיבקו אותנו, נתנו לנו לבכות, לא קיבלו אותנו כמו שאנחנו ועוד כל מיני דברים), ובתוכה למישהו היתה מיגרנה או שנוצרה חולשה פיזיולוגית למיגרנה, איכשהו (כולל אולי חסר תזונתי מסוים שתורם לזה).

אז בלי שום קשר ל"רגשות אשם מודחקים" אנחנו מתוכנתים לחיות ברמה מסוימת של "קושי" - או, אם אשתמש במלים שלך, ענת, אז "חיים לא טובים", שלא יהיה לנו פשוט טוב. נגיד, אם בשנותינו הראשונות תוכנתנו לקבל רמה "2" אז זה מה שנחפש כל החיים, ואם רמה "6" אז זה מה שנחפש כל החיים,
כי הטבע יצר אותנו לקבל רמה "10" ולחפש רמה "10" כל החיים.
הטבע לא חזה מראש שיום אחד המין האנושי יתחרפן ויתחיל לחיות חיים שלא טובים לו.

שליחה על ידי אממא* » 20 מאי 2004, 18:29

לשרון - גם לי לא היו מגרנות בכלל בהריון. מגרנה שנגרמת על רקע הורמונלי (בזמן הביוץ או המחזור), לא מופיעה בהריון, מסיבות ברורות.

לצפריר - אנא קרא שוב את דברייך ושאל את עצמך האם לא עולה מהם ניחוח של התנשאות. האם העובדה שאיני מסכימה איתך בדבר הפרשנות שאתה נותן לנושא המגרנה מעיד על כך שאני 'מקדשת את הקושי'?
אני, אישית, מאמינה שטיפולים הומיאופטיים או טיפולים אלטרנטיבים אחרים יכולים לעזור במקרים מסויימים (כמו גם טיפול פסיכולוגי) כל עוד האדם מאמין שזה אכן עוזר לו. האם העובדה שאיני מאמינה במוצר שאותו אתה מוכר הופכת אותי ל'לא מבינה'. ועוד שאלת כפירה - האם העובדה שאתה מקדם מוצר שאתה מוכר אינה בעייתית מבחינה אתית. אולי עדיף ש'הנחתום לא יעיד על עיסתו'. אם היא כל כך מוצלחת הרי שהיא תמכר גם ללא קידום המכירות הזה, לא?

"שכאשר תצליחי לא להתאמץ, לא לחפש אחר קושי או עמידה בקושי, כמהות שמאשרת את קיומך, או מניחה שם משמעות, אלא לא להתאמץ, ולעתים נראה שאין מאמץ גדול מזה.
ולפיכך העניין הוא לא להתאמץ - ללא שום מאמץ."

תסלח לי, המשפטים הללו הם פשוט 'פסיכולוגיה בגרוש' ואני חושבת שאין זה מקצועי לערוך ניתוחי אופי חובבנים כאלו ללא הכרות אישית, גם אם האדם הינו פסיכולוג מוסמך.

אני מניחה שתפטור את דבריי שוב ב'היא לא מבינה כלום, היא בוחרת לה את הקשיים שלה, היא זקוקה לקביים ...וכו'.
אבל אני מציעה שתנסה לראות מעבר לכך, שתנסה להבין שהתיאוריות שלך, טובות ככל שיהיו לקהל מסויים, אינן מתאימות לכולם ושהכללות, מטבען הן בעייתיות.

אם בשנותינו הראשונות תוכנתנו לקבל רמה "2" אז זה מה שנחפש כל החיים, ואם רמה "6" אז זה מה שנחפש כל החיים,

ואם נעשה עבודת מודעות עמוקה ושקדנית, ואם נאמין שזה אפשרי - אז יש לנו סיכוי להגיע להרבה יותר ממה שתוכנתנו,
זהו מותר האדם.
ובשביל זה המציאו את עבודת המודעות.

הטבע לא חזה מראש שיום אחד המין האנושי יתחרפן ויתחיל לחיות חיים שלא טובים לו.

לפי גרסאות של תקשורים רבים, החירפון היה בהחלט "חלק מהתוכנית" כדי שהנשמות שלנו ילמדו את השיעור שלהן, ותופתעי לגלות שאנחנו במצב הרבה יותר טוב ממה שהיינו אמורים להגיע אליו. נבואות החורבן של נוסטרדמוס וחבריו לסוף המילניום - בוטלו, כי נהיתה מסה קריטית של "עובדי אור" שמנעה מהפוטנציאל הזה להתממש. אגב לפי אותם תיקשורים, עוד יש לנו סיכוי להגיע אף למצב הרבה יותר טוב, וממש בקרוב. שנת 2012 למשל.

אממא,
את המסר הזה, אשר הועבר או נכתב אלייך, ואשר נמצא מדויק במקרים רבים (שאת מכירה את מה שעובר עלייך, ואני מכיר מקרים רבים למדי, מפאת עיסוקי), ניסיתי להעביר בעדינות מירבית.
אבל לא צלחה הדרך במקרה זה. שלא הצלחתי להבהיר ולהעביר את הדברים מבלי לעורר כעס, ולא נפתח הפתח אחריו חיפשתי.
כאן, למרות שאת כועסת, ואולי מתוך זה שאת כועסת, אני יודע שהדברים שנכתבו לך יהדהדו עוד זמן רב, גם אצלך.

ואם את נפגעת, וכך נראה, אני יכול להצטער על כך, אבל איני יכול לשנות זאת.

עם זאת, אני עומד מאחורי הדברים האלה, ויודע שהם תקפים לרבים מאוד. ולכן, חשיבותם היא מעבר לכך שאת נפגעת או שאת צודקת, או שאני צודק. זה לא העניין.

היי בריאה.

_ואם נעשה עבודת מודעות עמוקה ושקדנית, ואם נאמין שזה אפשרי - אז יש לנו סיכוי להגיע להרבה יותר ממה שתוכנתנו,
זהו מותר האדם._
אמן ואמן. (בטח שזה אפשרי, אחרת למה אני כאן?)

מאמינה שטיפולים הומיאופטיים או טיפולים אלטרנטיבים אחרים יכולים לעזור במקרים מסויימים (כמו גם טיפול פסיכולוגי) כל עוד האדם מאמין שזה אכן עוזר לו
טיפולים רבים כאלה מצליחים על בעלי חיים ועל תינוקות (באירופה השימוש בוטרינריה הומיאופתית נפוץ ביותר).
איך תסבירי את זה?
הרי אין פה עניין של אמונה.
אולי לא רק הרפואה המערבית הממוסדת תקפה?
(לדעתי, למען האמת, זו רפואה די חלקית ודי פרימיטיבית בחלקים רבים לעומת רפואות הוליסטיות, שמתייחסות לאדם כמכלול ולא רק לחלק אחד בו).

שליחה על ידי אממא* » 20 מאי 2004, 22:06

אני לא כועסת וגם לא נפגעת (הכחשה (-: ) אני פשוט מזהה יומרנות בדברייך וזה צורם לי.

אני גם לא שוללת את יכולת הריפוי של התרופה שלך, של תרופות הומיאופטיות או אחרות. יש לי חברה שסבלה מאוד מכאבי גב ולאחר טיפול 'חיזרי' היא נרפאה. איך ולמה, סיפור מורכב. אבל היא מאמינה שחייזרים עזרו לה ועובדה, היא נרפאה. מה האמת? קטונתי מלשפוט. אני מאמינה שאין אמת אחת. לכל אדם יש אמת משלו ואיש באמונתו יחיה.

הדבר היחיד שהפריע לי בדברייך הוא התחושה שהאמת שבידיך היא היא היחידה הקיימת. אני מאמינה שאתה מכיר מקרים רבים של הצלחה, אבל אני בטוחה גם שישנם כאלו שלא הצלחת לעזור להם. אני חושבת שחשוב, בעיקר בעיסוק כמו שלך, להצטייד בהרבה ענווה.

בזאת אני חותמת את הדיון הזה (מצידי לפחות) ואם גרמתי לך לקחת ולו גם משהו מדבריי, דייני.

חג שמח {טנא}

ראי, איני מתווכח איתך, ולו היית פונה אלי על מנת לרכוש את הפתרון שנתגלה לי - איני מייצר תרופות - או לשם קבלת טיפול - קרוב לוודאי שהייתי מסביר לך שאיני מתאים בעבורך. שכן על מנת להבריא יש צורך ברצון להבריא, ואילו על פי תפישתי האישית גם את לא מעונינת להבריא מהקושי, אלא להגיע לריפוי מהמיגרנה.
עם זאת, אין לנו ויכוח כלל ועיקר. שהנושא מבחינתי שונה מהנושא מבחינתך. ולכן הדיאלוג הזה איננו נחוץ.

לעניין אותה צרימה שעולה מתוך יומרנות שאת מזהה אצלי - הרי את מתיימרת מיד ללמד אותי משהו.
על פני פסיכולוגיה בגרוש - שכל ישר, בחינם.
על פני יומרנות - עובדות או אם תרצי הוכחות.
על פני יהירות או צניעות או ענווה - אתגר.

שוב, היי בריאה.

טיפולים רבים כאלה מצליחים על בעלי חיים ועל תינוקות (באירופה השימוש בוטרינריה הומיאופתית נפוץ ביותר).
וגם במשפחת המלוכה הבריטית.
_איך תסבירי את זה?
הרי אין פה עניין של אמונה._
אצל מבוגרים עשויה להיות בעיית חוסר אמונה שתפריע לריפוי.
אצל חיות וילדים אין חוסר אמונה.
מבוגרים הם חיה מורכבת הרבה יותר מילדים וחיות, שהם לוח חלק. האגו שלנו ברבות השנים נאחז בכל הידע שהוא רכש וכל שינוי מאיים עליו. בעוד שאין זה כלל מתפקידו של האגו לפקח על דברים מסוג זה. מבוגרים חרדים (פחד מוות! וזה כולל גם אותי) באופן תת מודע משינוי באשר הוא, כולל שינוי לטובה:
I know what I like and I like what I know (שיר די עתיק של ג'נסיס)
אם בשנותינו הראשונות תוכנתנו לקבל רמה "2" אז זה מה שנחפש כל החיים
וזה כולל לא רק את השנים הראשונות. כל גיל הוא גיל לטראומה, ולטראומה יש פוטנציאל ליצור את הכיווץ הכרוני שבו יש פחות תנועה, פחות שינוי, פחות חיים. (ויש גם את האפקט המצטבר של סבל מתמשך שיוצר גם הוא תסמונת פוסט-טראומטית)
הכלב של פרלוב, נדמה לי, הוא זה שחטף מכות חשמל בכלוב סגור, ואח"כ כשפתחו לו את הכלוב כבר לא רצה לצאת, הוא התרגל. כך גם אנשים, אם הם לא עושים דבר מה בקשר לזה.

ענת- השיתוף שלך מענין ואף מועיל.
אתמול מיד אחרי ששאלתי אותך על העפר התחילה לי מיגרנה. ניסיתי את השיטות שהזכרת ואמנם הייתה לי מיגרנה כואבת במיוחד וממושכת אבל נדמה לי שעליתי על משהו, קצה חוט שקשור דווקא להדחקה.
תודה לך.
צפריר- כל מלה בסלע
ובנוסף- מי שלא חווה בגוף מה זה לא להתאמץ (ללא מאמץ) לא יבין זאת עד הסוף באמת אלא רק כמשפט תיאורטי סתום. כנראה שלכל אחד מאיתנו יש את הדרך שהוא צריך ורוצה לעבור ואת הזמן ומשך הזמן לכך.
בהצלחה לכולם (וגם לי).

האם משהו שמע או חווה פעם מגרנה אצל ילדים? אני מחפשת מידע לגבי אבחון אפשרי של בני - אולי משהו יודע מה אומרות הרפואה המערבית והמשלימה על מגרנה אצל ילדים?

תודה

המערבית אומרת - יש

הי שרון - המערבית אומרת ש'יש כזה דבר'?
אני מתכוונת לברר מה הם אומרים איך ולמה, אבל תחושת הבטן שלי אומרת לי שצריך לבדוק קשר לתזונה, אלרגיות.

<באנרגיות אני לא מבינה, אבל אם צריך להוציא לו את האקווריום עם צבת-המים מהחדר אעשה זאת ללא היסוס>
מי שמכיר ויודע, אשמח לשמוע.

מיגרנות בד"כ יש לילדים להורים שסובלים ממיגרנות.
בכל אופן, כאב ראש אצל ילד זה דבר שדורש קודם כל בירור מעמיק ורק אח"כ לפטור את זה כמיגרנה.
בדיקת ראיה, בדיקת קרקעיות עיניים, בדיקת נוירולוג...

פלוני אלמונית=שרון ג

ב דחילו,
על מנת להקל או להפטר ממיגרנה אצל הילדים - לפחות עד גילאי ההתבגרות או עד גילאי תשע, עשר, יש לטפל בהורים.
חוסר איזון אצל ההורים בא לידי ביטוי אצל הילד. גם אם יש הוכחות פיזיות כימיות לגורמים כאלה או אחרים לתופעה.
בדיוק כמו בעצירות או בכל תופעה אקוטית שחוזרת על עצמה כבעיה כרונית.

עם זאת, ניתן גם להקל ולפטור את הילד מהצורך לסתום שסתומי לחץ ולהעמיס עליהם שחרור מכאיב. אבל, שוב, אין הנחתום מעיד וגו'...

אני!
אני סובלת ממגרנות מאז ילדותי. כמובן שעם השנים המצב נהיה פחות טוב (למשל בילדות ובנערות הייתי סובלת בעיקר בשעות הערב והיום זה יכול לבוא גם בבוקר), אבל יש לי תקופות טובות יותר ופחות.
אציין גם שאמא שלי סובלת ממגנות.
ברור לי שהמגרנות אצלי מושפעות מאוד מהמצב הנפשי. אבל יש גם דברים לא נפשיים שמשפיעים.

שליחה על ידי גלי* » 10 יולי 2004, 15:58

צפריר, כתבת:
_את למשל הגעת למקום בו נזקקת לקביים על מנת להפטר מחוסר האיזון הנושא הזה שהתבטא במיגרנות. והקביים שאת מצאת הם הקפדה על תזונה, ואת רואה תוצאות, וטוב שכך.
אלא, שמבין מילותייך עולה אמונה המאדירה או מקדשת את הקושי. שאת המרת את הקושי האחד - מיגרנות, בקושי אחר - תפריט נוקשה.
ומה שאני מנסה להגיד לך, זה שהקביים שבחרת לך - אותו קושי חלופי, מתאימים לך בהחלט, אבל אם באמת את רוצה להבריא הבראה מלאה ולאכול מה שאת אוהבת ולא מה שאת צריכה, בלי מיגרנות - טמון העניין בכך._
רציתי לשאול:
האם אתה לא מייחס כל חשיבות לתזונתו הטבעית של האדם כמרכיב חשוב לאיזונו?
האם אדם הניזון ממזון בריא (אותו אתה מכנה "תפריט נוקשה"), נמנע מהרעלת גופו בחומרים משמרים, צבעי מאכל, שומנים רוויים, סוכרים, קפה, אלכוהול, שוקולד וכו' הוא בעצם בוחר קושי חלופי?
אני סבורה שנקיון הגוף הפיזי מרעלים וכיבודו על ידי כך רק יכולים להוביל לאיזון.
מסכימה שאם טעמו של המזון הטבעי לא אהוב על מישהו והוא נוטל אותו רק כתרופה פלא, אז הוא לא יגיע לאיזון. אדם הבוחר בדרך התזונה הטבעית כריפוי צריך לעשות זאת מתוך אהבה.

שרון, התחלנו עם בדיקת ראיה, שהתבררה כתקינה לגמרי. היתה לי הרגשה שזה קשור בראייה כי היה לו תקופה מסויים 'טיק' של משיכת העור שמתחת לעיניים. עכשיו אנחנו ממשיכים בבירור אצל נוירולוגית. מה שגרם לה בטלפון לחשוב שזו מגרנה היה התיאור החוזר-על-עצמו של התופעה: כאב מעל העין, עייפות, כאב ראש והקאות. לי יש כאבי ראש חזקים פעם בחודש, כנראה הורמונליים וגם אם אני שוכחת לאכול או נמצאת הרבה בשמש.

צפריר, כאב של ילד כביטוי לחוסר איזון של הורה? אתה מתכוון למצוקה נפשית שמתפרצת באופן פיסי? (כי, שוב, באיזונים ובאנרגיות אני לא מבינה), אשמח לשמוע על כך.

תות שדה, הכאבים הובחנו כמגרנה כבר בילדות? אשמח לשמוע מה עוזר ועזר ואם ניסית טיפול משלים או תוספי מזון.

ותודה @}

מי,
אין מדובר רק במיגרנה. כל חוסר איזון כרוני (שחוזר על עצמו שוב ושוב) גם אלה שמתבטאים בהתקפים קיצוניים - כאבי ראש או מיגרנות, עצירות, נדודי שינה וכן הלאה.

כאן, החיפוש אחרי הגורמים הפיזיים לבעיה מובן, אבל גם כאשר הגורם הפיזי נמצא ומסולק, הרי שיתכן שיעלה ריפוי - כלומר התופעה הפיזית הספציפית (הסימפטום) יעלם, שכן דרך החומר אנחנו יכולים לטפל בסימפטום. אבל, עצם הצורך בחוסר תפקוד כרוני, או הצורך לבטא אותו - ישאר.
אז, אותו ילךד או ילד אחר "יקח על עצמו" בעיה דומה או אחרת.

לכן, הליכה אל איזון של ההורים תניב הבראה אצל הילד. הבראה מתאפיינת בהבראה הן מהסימפטום והן מהגורם, הן בפן הפיזי והן בפן הנפשי/רגשי.

כאן, דווקא הכוונה אנרגטית שאיננה כימית, דיקור, פרחי באך, הומיאופטיה, ועוד אמצעים עשויה להניח לילד שחרור מהעול האנרגטי שיושב עליו מצד ההורה (ללא כוונה מודעת כמובן), ולאפשר לו איזון למרות חוסר האיזון של ההורה.

גלי,
האם אתה לא מייחס כל חשיבות לתזונתו הטבעית של האדם כמרכיב חשוב לאיזונו?
ודאי שכן. עם זאת, בתור אחד שתקופות נמצא מקפיד על טהרת הגוף ותקופות מניח "הפקרות" בתחומים אלה, ניתן לומר שאין הכרח בהקפדות על המזון על מנת להיות באיזון.

צפריר, איזון של מה? ברור לי שאתה לא מדבר על מטבוליזם, אבל ההגיון שלי מכוון אותי לחקירה של חומר - כולנו צמחונים, אולי חסר לנו לחטוף איזה שוק או כנף, למרות שאני מאמינה שהתזונה שלנו די מגוונת, עם ביצים ומוצרי החלב.

<הולכת לקרוא על פרחי באך, אבא שלי תמיד אמר שבסוף נתכופף ונאכל עשב ופרחים, אבל הוא נשוי לדרום-אמריקאית>

איזון]איזון אנרגטי אנרגטי[/po]

לא בטוחה שהבנתי, מה שהבנתי הוא במושגים שלי קבלה, קבלה של מכלול החיים השלמים, הטוב והרע שבהם - על פני התכחשות, מלחמה ושקר פנימי. כשהתוצאה של זה היא נוכחות, שלמות, שלוות נפש או 'נעימות' בתוך העור של עצמך.

אשמח לנסות פרחי באך

ב דחילו ,
הכאבים לא אוכחנו בילדות כמיגרנה, אולי בגלל שההורים שלי לא ממש התרגשו מזה (חלק מההורות שלהם). ניסיתי בבגרותי לטפל בדיקור סיני, מה שלא עזר (אבל עזר למשהו אחר לגמרי).
ניסיתי גם לקחת חרצית אבל לא הרגשתי שיפור.
למדתי פשוט לחיות עם זה למרות שכל פעם שאני חוטפת מיגרנה אני נשבעת שאני הולכת לטפל. אחרי שזה עובר אני שוכחת כמה כאב לי...

תות שדה היקרה.
לפני שנה התחילו אצלי התקפי בחילות והקאות וסחרחורות, שהלכתי לכל מיני לברר מה הם, כולל רפואה אלטרנטיבית. אני יכולה לציין שאכן דיקור עזר לי בקיצור ההתקפים הללו, אך לא בהעלמתם, ונראה היה לי שכתופעת לוואי הופיעו אצלי יותר התקפים אם כי יותר קטנים. בין לבין היו לי גם התקפי מיגרנה ממושכים, יומיומיים, קשים.
מה שהדיקור תרם לי, הוא את ההבנה הפתאומית שגם התקפי הבחילות וההקאות הם מיגרנה (למרות שלא לוו בכאב ראש משמעותי), וזאת ע"י הופעת התקף נוראי אחד בו סבלתי מכל הסימפטומים גם יחד - כולל כאב ראש מיגרנוטי.
כאמור, נסיון טיפול אלטרנטיבי לא כ"כ הועיל לי, מעבר להבנה הזאת. השתמשתי בדיקור וברפלקסולוגיה, וגם בצמחי מרפא. השתמשתי גם בקפסולות של "בן חרצית" שעזרו במעט. בויטמין B6, ובמגנזיום, שאמורים לעזור.
לבסוף, בצר לי, פניתי לטיפול קונבנציונלי. טיפול בדרלין שעזר חלקית בלבד, ולאחרונה טיפול באלטרול (מזה כחודש) - שעשה פלאים. פעם ראשונה בחיים שלי שאני מקבלת וסת ועוברת את זה עם יום אחד בלבד של כאב ראש משמעותי (אם כי נסבל) ועוד יומיים שלושה של כאבי ראש "קטנים" שאין לי בעיה להתמודד איתם גם בלי תרופות (אם כי אני לוקחת, כי חוששת שיגדלו ואז כבר לא יהיו ניתנים לשליטה). זה גם גרם לי לחפש טיפול עמוק יותר בסיבה, אבל את תוצאותיו של זה אני מניחה שלא אראה תוך חודש...ברור לי שבסיסה של המיגרנה הוא גנטי (ואצלי זה ברור מאד - שני הוריי סובלים ממיגרנות), אך באותה מידה ברור לי גם שמצבים נפשיים עלולים להחמיר את זאת ולהוציא אותה משליטה.

שרון, הגעת למסקנה שאין קשר למחסור כלשהו? שינה, ויטמין, מינרל או ל'הרעלה'? קפה, שוקולד, חומרים משמרים, ריסוסים וכדומה?

הורדתי לבן שלי את השוקולד. עד שהוא הגיע לגיל שנתיים הוא הכיר רק עוגות יומולדת. מרגע שהתחיל ללכת למסיבות יומולדת ופגש בהן את שולחנות הממתקים הוא מסתער. בעקבות זה לא מנעתי מבנותי הצעירות ממתקים והאמצעית באמת לא מתלהבת (מעדיפה חטיפים מלוחים...) והקטנה דווקא אוהבת.
היתה לי מחשבה שבגלל שהוא אוכל הרבה פירות הגוף יכול להתמודד עם הסוכר אבל עכשיו אני לא בטוחה ואפילו ביומולדת שבה הוא ביקר בקשתי שיאכל 'רק' שני ממתקים (ביגל'ה לא נחשב).

מה שתתארת קצת מעציב אותי, לחשוב שהוא יסבול ממשהו שנים כה רבות

אני בכל-זאת מקווה שנגלה שמשהו עוזר.

מאז שהתחילה ההחמרה האחרונה הפסקתי מוצרי חלב וקפה, משתדלת לאכול אורגני במידת האפשר. חיטה מלאה, סוכר חום וכו'. לא נראה שזה עוזר.
מחסור בשינה בהחלט היה גורם מעורר בעבר, אבל כיום אין לי שום סיבה - כבר אין תורנויות, והילדות לרוב ישנות בלילה.

בדחילו,
ראי, את יכולה לקבל את הרעיון שמיגרנות קשורות רק בחומר, או שהגורמים להן הוא רק פיזי או פיזי בבסיסו.
מאידך, את יכולה לנסות מוצרים שעובדים אם כי אין להם סימוכין מדעיים. כאלה שנסמכים על ה אל-כימיה או האל-פיזיקה.

ניתן בהחלט להתאזן ולהבריא הבראה מלאה ממיגרנות ומכאבי ראש כרוניים, כמו מעצירות, מהצטטננות ומפציעה כזו או אחרת.

<במקרה זה הנחתום עומד מאחורי עיסתו>

צפריר - אשמח לשמוע על תרופות/מאזנים צמחיים.

דרך אגב -שינה יכולה להוציא מאיזון. באיזון יש גם מובן פיסי, אני מניחה. יחד עם זה אני בטוחה שהמדע לא סיים להתפתח ולכן בהחלט יתכנו גורמים שכיום איננו מודעים אליהם. חלק מהם, אני מניחה, יימצאו בעובדות הפשוטות (טבעיות?): פחות מתחים, פחות שעות עבודה, יותר שמחה בחיים, אוכל פשוט ובסיסי/מלא יותר, אוויר נקי, אהבה - נו, כל המותרות האלו.

שרון, יכלו להיות שהגוף מתנקה וההטבה תגיע - ( () )

אם כך, הכנסי לקישורים בראש הדף.

בערב ראש השנה תקף אותי כאב ראש איום. תמיד סבלתי ממגרנה של 'פעם בחודש', אבל עכשיו זה שונה - כאב של ימים שאינו עובר. אני נעה בין להתעלם ולהמשיך בכל התכניות כרגיל - טיולים בחג, ביקורים משפחתיים לבין מחשבות על הסתגרות בחדר חשוך. החלטתי להתמודד עם זה באופן שונה ולא על ידי משככי כאבים. קבעתי תור לאופטומטריסט - המשקפים (רק לטלויזיה ונהיגה בלילה) אבדו לי לפני יותר מחדשיים, אחר כך מתכוונת לשלול דברים איומים ונוראיים אצל נוירולוג - ומשם מתחיל מסע / חיסול / התמודדות - הצילו!

אשמח לשמוע מבעלי נסיון - אני יודעת שכדאי לקרוא את כל הדף, נדמה לי שפעם עשיתי את זה אבל עכשיו אני לא מצליחה להתרכז...
ועדכון לגבי בני - נוירולוגית קבעה שאכן מדובר בנטיה למגרנה ושינו בתזונה (בינתיים והלוואי שלתמיד) הפסיק לגמרי את ההתקפים.

ואולי אומר- המיגרנוטית לשעבר? טפו טפו טפו שום בצל חמסה- תקופה ארוכה בלי מיגרנות! מרגישה שחיי חזרו לידי.
בעבודה אישית עם המטפלת המופלאה שלי מ"שיטת אלבאום" בעזרת טכניקות גופניות ומדיטציות שונות ובעיקר מעבר מקורבניות, יאוש ורחמים עצמיים (כשמגיעה המיגרנה), לתחושת בחירה והחלטה עבור עצמי. אני לא מזמינה או מזמנת אותה (לא פיזית- שומרת על תזונה שינה וכו' ולא נפשית) ואם היא מאיימת להרים את ראשה אני מחליטה שאני לא בוחרת בה ולא מוותרת על עצמי. נשמע אולי פשטני אבל בעבודה עם הטכניקות יש עבורי תוצאות!
מרגישה שיש לי עוד דרך לעבור בנושא, בעיקר בנוגע למקור שלהן אצלי (כמעט בטוח משהו שקשור למפגש עם אנשים, אבל עוד לא משהו ספציפי).
ב דחילו- מקווה שתימצאי מזור וכוח.

למגרנוטית, איזה יופי, נפלא שלקחת אחריות ולמדת לטפל בעצמך. התחברתי לדברים שלך על 'לא לזמן' את המיגרנה, כשיודעים שהיא תבוא מחוסר שינה או תזונה. אני חושבת ללכת 'להשליך' אותה לים...

למי שסובל ממיגרנות, שימו לב, בידקו אם אתם רגישים לגבינה צהובה.
יש אנשים שרגישים למשהו שיש בגבינה (שכחתי מה), וזה מעלה להם את לחץ הדם וגורם מיגרנה.

טרה, הורדתי גבינה צהיבה ושוקולד, שלא כיכבו בתפריט - אבל קשה לי לוותר על הקפה. מהקפה של הבוקר נגמלתי אבל מקפה טוב באמצע היום 'קשה קשה'. התחלתי לקחת מולטי-ויטמין ולמצוץ כדור b-12, ואני הולכת לישון (ברגע שאוכל לקלף את עצמי מפה...). עכשיו התחילה לכאוב לי האוזן

מהקפה של הבוקר נגמלתי אבל מקפה טוב באמצע היום 'קשה קשה'.
נראה לך שזה מה שיעשה את ההבדל?
מה עם שתיית צ'יקו או תה צמחים או קפה נטול ?

כשיש לחץ דם נמוך מאד, דווקא לפעמים דילוג על קפה ברגע קריטי יכול לגרום למגרנה. כמי שסבלה שנים ארוכות מאד ממגרנות וכמעט נפתרה מהן לחלוטין, בדרכים שתוארו למעלה, קשה לי להאמין ששינויי התזונה יכולים לעשות את השינוי הגדול הנדרש.
זה כאילו יש בעיה במכניקה של המנוע, אבל במקום לתקן אותה מחליפים את סוג הדלק.

טרה, אני מתכוונת שויתור על קפה הוא ויתור על תענוג גדול מאוד ביומיום שלי. ענת, באמת יש לי בדרך כלל לחץ דם נמוך. התהליך שאת מתארת עם דימוי העפר דומה לתרגיל שבנזוגי היה עושה לי לפני שנים, אבל עם דימוי של הכאב לצורה, גודל וכמות מים שהוא יכול להכיל וכך לאט לאט הכאב מצטמצם ונעלם. בדרך כלל זה לא עזר לי והחלטנו שאני 'מקרה קשה' מבחינת עבודת מודעות. כנראה ניאנדרטלית.
תודה לכן על התגובות.

ב-דחילו , גם "למקרים קשים" יש רגעי החסד. אל תתיאשי. את עוד תפתיעי את עצמך יום אחד. וחוצמזה יש ה מ ו ן סוגים של עבודת מודעות.
ואני מבטיחה לך שהניאנדרטלים לא סבלו ממגרנות. כך שניאנדרטלית - את לא. D-:

ואם יש לך לחץ דם נמוך, למה להפסיק לשתות קפה?

מולטי-ויטמין ולמצוץ כדור b-12,
B6 ומגנזיום במינון גבוה הוכחו כעוזרים למיגרנות.

אני נגמלתי מקפה לפני שנה וחצי ולא ממש עזר לי (וגם ממוצרי חלב, וגם ממוצרים קרים מהמקרר... ובכלל שיניתי את התזונה)

ענת, תודה אעשה זאת. חזרתי לקפה (זו היתה הפסקה קצרה...) שרון, יש לדעתך קשר לצמחונות?

אחד הדברים שאני מרגישה הוא שקשה לי עם ה'התקפה' של הכאב. 'פתאום הוא נכנס בי בלי שום אזהרה' - ואני מאבדת שליטה. עכשיו אני ב'כאב'. מן אכזבה כשהוא מבצבץ, בהתחלה התעלמות, אחר-כך הכרה וכניעה. למעשה הוא בן-לוויה. מוכר כמו חבר. כל חודש - ואולי הפעם באמצע חודש - אשים לב כש'אקבל' (אולי זה תמרור חדש).
מקווה שהרצון החזק לטפל בכאב מביא איתו 'התנגדות' לסבל ומסמל התחזקות או התמקדות.

שני חברים שלי שסבלו שנים ממגרנות כרוניות נחלצו מהבעיה בעזרת דיקור סיני.
הם לא שינו את התזונה או את אורח החיים במקביל לטיפול.

לאחד מהם סדרת של כעשרה דיקורים קנתה טווח של חמש שנים ללא אף התקף מיגרנה. לאחרונה התחילו המגרנות שוב, כחמש טיפולי דיוקר הפסיקו את ההתקפים. עכשיו הוא התחיל ללמוד טאי צ'י כשינוי מהותי, בתקווה שימנע את הישנות ההתקפים.

גם החברה השניה סבלה שנים ממגרנות - ארבעה טיפולים הוציאו אותה מסדרת התקפות. לגבי הטווח השקט שהם קנו - קשה לדעת כי זה היה רק לפני כחצי שנה.

הוצאתי הון כסף על הטיפול בדיקור. ללא הועיל.

בדחילו, אין לי מושג ירוק האם יש קשר לצמחונות, למעט האפשרות של חסר תזונתי (B12 ודומיו)

יש גם מגרנות עקב שינויים בהורמונים (המגרנות במחזור החודשי).

ל שרון ג

זה שמישהו למד 3 שנים במכללה לא עושה אותו מדקר סיני. ההכשרה שלו אומרת שהוא מן הסתם יכול עשות דיאגנוזה ולדעת אילו נקודות יכולות להיות קשורות לבעיה. עצם החדרת המחט לנקודת דיקור מסוימת (בהתאם לדיאגנוזה) תאפשר לגוף של המטופל להיעזר במחט ולהתגבר על החסימה.
אולם זו לא המהות של הדיקור. המהות קשורה ליכולת של המדקר להניע את הצ'י של המטופל בעזרת המחט. במקרה כזה ירגיש המטופל תחושה הדומה לזו של זרם חשמלי. הנעת הצ'י של המטופל בעזרת המחט קשה שבעתיים מהחדרה פשוטה של מחט לנקודת דיקור מסוימת, אך כמובן, גם התועלת למטופל רבה יותר.

כדי להגיע ליכולת להניע את הצ'י של המטופל ולגרום לאותם זרמים, יש צורך להיות אומן צ'י קונג ו/או אומן באומנות לחימה כגון טאי צ'י צ'ואן העוסקת בטיפוח הצ'י וביכולת להשתמש בו. רמה כזו של שליטה ניתן להשיג רק לאחר שנים רבות המוקדשות לאימון ותרגול. את זה לא לומדים במכללות.

שרון ג - מתוך הטיפולים שקבלתי מחיים והעזרה שהוא העניק לבני משפחתי ולחברים, אני מוכן לערוב אישית לטיפול. אם את באה לטיפול כשאת בהתקף את תחושי בשינוי משמעותי. אם המגרנות שלך מתנהגות בדפוס קבוע ומוכר אני בטוח שתבחיני בשינוי. חיים אינו קוסם הוא לא יכול לרפא מחלה עמוקה בכמה טיפוליםץ הרבה פעמים יש צורך בסדרה ארוכה של טיפולים עד שהריפוי מושלם.

אורי,
זאת שדיקרה אותי מלמדת דיקור באחת המכללות. פעמים רבות הרגשתי את הצ'י, אם כי לא בכל הפעמים.
לאחר שהיא ילדה, עברתי למנהל המכללה שלה שדיקר אותי.
דיקרה אותי גם עוד מישהו רצינית באזור שבו אני גרה.
כולם, בלי יוצא מן הכלל, גרמו להחמרה מיידית שלקח לי זמן עד שיצאתי ממנה, והגעתי לאותה נקודה בה הייתי קודם, לכל היותר.

היתה לי תקופה של התקפי בחילות נוראיות וללא כאב ראש במקביל, התקפים אלה היו נמשכים שעות ארוכות. פעם כשהרגשתי שהתקף כזה מתחיל, נסעתי למדקרת שלי והיא הצליחה להעביר את ההתקף במהירות, אבל כמו שעושים fast forward בוידאו - הגלים היו קצרים במשכם, אבל בדיוק באותה עוצמה. אני הרגשתי כמו באמצע סערה. אם כי הודיתי לאל על שאחרי כשעתיים חלפו הבחילות, ונותרתי מותשת כרגיל.
החודש שלי התחלק לימים של כאב ראש, ימים של בחילות, וימים של גב תפוס. פה ושם היו לי ימים בודדים של חסד. זה הכניס אותי לדכאון וחרדה. לא יכולתי לתכנן שום דבר - כי לא ידעתי איך ארגיש באותו היום.
לאחר סידרה של טיפולים השגתי משהו אחד - בא לי התקף ששילב את כל הסימפטומים ביחד. רק אז הבנתי שהתקפי הבחילות הן בעצם התקפי מיגרנה שבהם כאב הראש הוא מינורי. בשלב ההוא התחלתי טיפול מונע קונבנציונלי, שהעמיד אותי (סוף סוף) על הרגליים. אחרי משהו כמו שנה. הגעתי לשלב בו המצב נסבל. דומה מאד למה שהיה לפני שהתחילה הנפילה הגדולה. התקפים סביב המחזור. ארוכים אמנם. התלבטתי אם להעלות את מינון התרופה שאני לוקחת או לנסות משהו אחר.
החלטתי לנסות את הטיפול של צפריר. זמן קצר לאחר מכן קיבלתי כאב ראש בזמן לא צפוי. כאב שונה באופיו. אחרי שלושה ימים הוא נרגע. והיום שוב. מבחינתי זו החמרה. אך אופי הכאב שונה במקצת. אני תוהה לגבי המשך הדרך. בינתיים חושבת להמשיך כך ולראות איך מתקדמים העניינים.
עדיין אני תוהה ביני לבין עצמי, לעיתים, אם לא כדאי לי לנסות במקביל דברים אחרים. מטריד אותי שאז לא אדע מה היה הדבר שעזר באמת (זה כשאני אופטימית...כשאני פסימית אני חוששת שכלום לא יעזור...).
פתאום אני חושבת - למה אני כ"כ רוצה לדעת? כי אני רוצה לדעת שיש לי כלי במלחמה הזאת. כלי יעיל. שלא אתפס שוב כך ללא כל הגנה, באמצע החיים, ללא יכולת להתמודד. איבוד שליטה טוטאלי.

סליחה שנסחפתי כאן קצת. זה לא דף בלוג. אני יודעת. אבל נגעת בנקודה רגישה, וחשתי צורך לפרוק קצת כאן. תודה.

מטריד אותי שאז לא אדע מה היה הדבר שעזר באמת

למה?
האם את מחוייבת קודם למדע ולרפואה? או קודם לעצמך?
מה יותר חשוב, שכאבי הראש יפסקו, או שתדעי מה הסיבה לכך שהם פסקו?

המחוייבות הקודמת למדע עשוייה להעיד על סיבת עומק נפשית לכאבי הראש.

פתאום אני חושבת - למה אני כ"כ רוצה לדעת? כי אני רוצה לדעת שיש לי כלי במלחמה הזאת. כלי יעיל. שלא אתפס שוב כך ללא כל הגנה, באמצע החיים, ללא יכולת להתמודד. איבוד שליטה טוטאלי.
קודם שיעבור, אח"כ נראה. לכל היותר תעשי שוב את אותם סוגי טיפולים שעשית יחד, ועזרו.
גם שילוב בין טיפולים יכול לפעמים לעזור יותר.
עולה כאן בעיית שליטה. מוכר וחביב. גם אני סבלתי הרבה מכאבי ראש ומגרנות... (-:

הפחד מ איבוד שליטה טוטאלי מחייב לשחרר שליטה.

סליחה שנסחפתי כאן קצת.
יופי שנסחפת, צעד ראשון לשחרור שליטה. (-:

שרון, תודה על השיתוף האמיץ בקשיים.
ברור שבטווח המידי פחות חשוב לדעת מה מבריא, העיקר שמרגישים יותר טוב. אבל לדעתי, לדעת מה עזר, גם אם לא בצורה מדעית מבוקרת, יש חשיבות. בדיוק כדי שתהיה דרך להתגונן בפעם הבאה. זה בעיני לגיטימי. הרצון להיות בשליטה יכול להזיק כשהוא במידה מוגזמת אבל גם "שיחרור טוטאלי" הוא לא בריא, בעיני.

זה שמשהו מלמד רפואה סינית במיכללה או אפילו מנהל מכללה לא שם אותו במקום שדברתי עליו. האם הם הקדישו כמה שעות אימונים (של צ'י קונג למשל) במשך חמש עשרה - עשרים שנה, יומיום, 7 ימים בשבוע? האם כיום הם עושים זאת? עד כמה הם בריאים? נמרצים? מלאי חיוניות? מי המורה שלהם ל צ'י קונג? מי המורה שלהם ל דיקור סיני?

אין קיצורי דרך דיקור סיני הוא לא מדע אקדמי, זו קודם כל מיומנות גופנית-נפשית. זה מה שצריך לעשות כדי להגיע לדרגה של מניפולציה אמיתי בצ'י. זה שהרגשת משהו בעקבות החדרת המחטים זה יופי, אבל אני משער שזה לא מה שאני מתכוון אליו. האם בעקבות כל מחט, לאחר ההחדרה ולפני שהמטפל עוזב אותה הרגשת זרם חזק שלעיתים ממש כאב (ולעיתים אף גרם לכאב חזק מאוד)? גם אני טופלתי ע"י מורה במכללה וע"י חיים בנדר - אין כמעט קשר בין הדברים....

שרון, זו הפעם הראשונה שאני לוקח אחריות על משהו שאני מכיר מהרשת.

שרון יקרה, תודה על השיתוף שלך, את שתמיד עוזרת לכולם. בתור אחות לצרה אני יכולה להמליץ לך על מה שעושה לי טוב בכל המשורים - יוגה. חזרתי ליוגה בחודש האחרון ו'מה לעשות', יש לה השפעה חכמה וקסומה, גם על כאב הראש. אני מתרגלת יוגה שיבננדה, שיש לה בעיני ממד מדיטטיבי. כל תרגיל נעשה בריכוז תוך מיקוד תשומת הלב בנקודה מסוימת ומפיץ אור ואנרגיה... ובשלב ההרפיה אני כבר מרגישה חיוך טפשי נסוך על פני

ענת,
מה יותר חשוב, שכאבי הראש יפסקו, או שתדעי מה הסיבה לכך שהם פסקו?
חשוב שהם ייפסקו, וחשוב לי לדעת מה הפסיק אותם,
בדיוק כדי שתהיה דרך להתגונן בפעם הבאה.

ב דחילו,
תרגלתי יוגה. אולי לא את אותה השיטה. לא היתה הקלה. ואף אם הייתי מגיעה לשיעור עם התקף היתה חלה החמרה.

אורי,
היו נקודות רבות בהן החדרת המחט ממש כאבה לי. בדומה לזרם חשמלי. זה לא ממש מעודד אותי שאתה אומר שלכך אני צריכה לשאוף....

בכל אופן, אני לקחתי לתשומת ליבי את דברייך. אני עוד בטיפולו של צפריר כרגע. מקווה שלא יהיה צורך, אך אם עדיין לא אצליח לפתור את הבעיה, אני כבר יודעת לאן אלך בשלב הבא. יש לי גם גיסה-לשעבר שסובלת נוראות ממחלת קרוהן. אני אנסה לשלוח גם אותה.

ועוד משהו קטן, ענת.
זה שאני משחררת שליטה כאן, זה לא מייצג. גם כשאני נמצאת בטיפולים (נניח שיאצו או רפלקסולוגיה) אני משחררת שליטה. נותנת שליטה בידי המטפל.
אני מניחה שיש הבדל בין זה לבין שחרור שליטה בחיים.

וואלה, עשיתי כאן סערה קטנה...ראיתי את הדף הזה מופיע הרבה, יחסית, ב מה חדש היום ואתמול.

חשוב שהם ייפסקו, וחשוב לי לדעת מה הפסיק אותם,
רוצה תרגיל טוב לשחרור שליטה?
לנסות לקחת את המחשבות (ח,ש,ב,) שלך ,ואת מה שחשוב (ח,ש,ב,) לך, קצת פחות ברצינות.

וזה ממשיך ככה: ח שב ח שוב המחשבות מעגליות ואין בהן התפתחות. שבות ונשנות. ההתפתחות, תשאלי את אינשטיין ודומיו, באה מהדמיון, מבהיה, מהריק, מהאין, ולא מהחשיבה ומהסקת מסקנות לוגית, ליניארית, שהיא תמיד כבולה בקונספציות שלה עצמה.
ראש כואב הוא ראש שעובד יותר מדי, שקשה לו, הוא רוצה לנוח. אם הוא לא מקבל מספיק מנוחה, הוא דורש אותה.
אני מספרת את זה לך כמו שאני מספרת את זה לי.
איך יונת מצטטת חזור ושוב את הולט - מה שאתה מלמד הוא הדבר שאתה הכי צריך ללמוד בעצמך. P-:

תודה ענת.
לקחתי.

לנטורופתיה - אחוזי הצלחה מרשימים בטיפול במיגרנות.
תחילה בתזונה - פותר את רוב הבעיות ברוב המקרים
ואח"כ בתוספי מזון וצמחי מרפא, מרשמי תנועה ותרגילי הרפיה.
באסף הרופא פועלת קליניקת מתמחים בפיקוח ד"ר דני קרת - הטיפול נעשה ע"י מתמחים שנה 4 בנטורופתיה של המכללה למנהל בת"א תחת פיקוח צמוד של דני והמחירים מאד נמוכים - מומלץ!!!!
שיר"מ - 08-9779931
לא רק למיגרנות!!

השאלה מופנית לאורי- ע , שכתב ב 11.11 שחברים שלו "נרפאו" ממיגרנה בעקבות טיפול של דיקור סיני.

אורי - האם יש לך את שם וטלפון המטפל. אני סובלת מאוד (פעמיים בשבוע) ובנתיים לאחר חודשיים של שינו בתזונה (על ידי דר פנינה בר סלע) לא עזרה לי ומחפשת טיפול נוסף. אם למישהו אחר יש עצה, פרטים על מטפלים מכל שיטה, אשמח מאוד לשמוע.
תודה, אורנית

ענת שן - לוי: קראתי שוב את כל התכתובות ומאוד התחברתי למה שכתבת על עבודת מודעות. איך הגעת לזה ? איך ניתן ללמוד כיצד לתרגל אותה? אני מאוד סובלת, כפי שכתבתי למעלה - פעמיים בשבוע ולאחרונה משוכנעת שזה אכן לא רק קשור לחומר כפי שצפריר ואת כתבתם אלא לדברים עמוקים יותר.

המיגרנוטית : גם דברייך על שיטת אפלבאוום מאוד סיקרנו אותי ? את יכולה לפרט יותר על השיטה ? תוכלי למסור את הפרטים של המטפלת שלך ?

תודה שהיה לכולם סוף שבוע נפלא בלי מיגרנות.
אורנית

שלום אורנית ג
כן, יש לי את הטלפון של המדקר הסיני שריפא (ולא "ריפא") את החברים שלי מיגרנה.
שמו חיים בנדר הנייד שלו הוא 052-2-912000
יש לו אתר
וכאן יש את הפרטים הטכניים לגבי מתי ואיפה הוא מטפל

אורנית אשמח להוסיף, את יכולה להתקשר אלי 052-8-608774
הרבה בריאות,
אורי

יש לי עיצה נהדרת לכאבי ראש חזקים: לוקחים תפוח אדמה לא מבושל ופורסים ממנו פרוסות מניחים על המצח וקושרים עם מטפחת חזק. אחרי כעשרים דקות הכאב פשוט נעלם ופרוסות תפוח האדמה ממש מתייבשות כדאי לנסות אין מה ל הפסיד.