הצעת חקיקה בנושא חינוך ביתי

[אנונימי]

---

מדור חינוך ביתי והחוק

---

שרה רבקה ארנסטוף ו-אלכסנדר זיניגרד הכינו הצעה לחקיקה שתאפשר באופן מפורש חינוך ביתי בישראל. אפשר לקרוא את ההצעה ב- http://www.israelhomeschool.org/proposal-heb.htm

ראו גם:

• חקיקה בנושא חינוך ביתי.
• אישור לחינוך ביתי
• האם חינוך ביתי מנוגד לחוק
• חקיקה בנושא חינוך ביתי
• אירגון לחינוך ביתי
• מארג רשת החינוך הביתי.

[יונת_שרון*]

כל הכבוד על היוזמה!

יש כמה נקודות שנראה לי שכדאי לחשוב עליהן:

1. מה לגבי חינוך ביתי חופשי (unschooling)? הרי בחינות, תוכניות לימודים מוכנות מראש וכיו"ב סותרות את עקרונות הגישה. גם במערכת הממלכתית מתחילים לעבור ללמידת חקר, שיטות הערכה חלופיות, סגנונות למידה אישיים ואינטליגנציות מרובות. חבל שיהיו מגבלות חוקיות שלא מאפשרות לעשות דברים כאלה בחינוך ביתי.

1. לגבי סעיף 2 של ההצעה: מה זה ארגון מוכר לחינוך ביתי? איזה מין פיקוח הארגון יצטרך להטיל על החברים בו? מי יממן את זה?

1. מה לגבי כסף? היום הרשות המקומית מקבלת תקציב ממשלתי עבור כל תלמיד. נראה לי שאם התלמיד לא לומד במסגרת בי"ס, הכסף צריך להגיע למשפחה ולגופים המסייעים לה בחינוך הביתי (שזה בהחלט יכול לכלול גם את הרשות המקומית).

בכל מקרה, ישר כוח ובהצלחה!}

[אלכסנדר_זיניגרד*]

תודה על התגובות!

1. בנוגע להצעת החקיקה שהכנו עם שרה-רבקה היא מהווה בסיס לדיונים בלבד. טיוטה זו הוכנה על בסיס החקיקה האמריקאית בנדון ומתוך הבנה שאף מדינה לא תסכים להסדר שלא ייתן לה לפחות הרגשה לכאורה של פיקוח. המצב האמיתי הוא שדווקא חקיקה זהה או דומה לזו היא זו שאפשרה למשפחות כה רבות בארצות הברית לחנך את ילדיהם בבית (בין אם מדובר ב- homeschooling או ב- unschooling).

1. חשוב גם להדגיש שבהצעת החקיקה הנ"ל הסעיפים הינם חלופות ומי שיבחר בחלופה של ארגון למשל אינו יצטרך לעשות דבר פרט לעצם הצטרפותו. יחד עם זאת יהיו גם כאלה אשר יעדיפו לעשות זאת לבד וביניהם גם אלה (זה לא אנחנו) שיהיו מוכנים להבחן.

1. אנו נשמח לכל תגובה ולכל הערה. נא שילחו אותן ל- [email protected].

1. אנו מתכננים לקיים דיון בנושא ב-המפגש הארצי ב- 19 לחודש בת"א.

שוב תודה על התגובה!
אלכסנדר}

[יונת_שרון*]

עוד מחשבה לגבי האפשרות הרביעית בהצעה (להירשם ישירות במשרד החינוך ולקבל את הפיקוח שלו): לא סביר לדעתי שיוטל על המשפחה פיקוח מחמיר יותר מזה שיש על בתי ספר פרטיים, כולל למשל בחינוך החרדי.}

[דוד_רובנר*]

להלן תגובתי שנשלחה בזמנו ל- [email protected]

הנדון: הסדר באופן חוקי את נושא החינוך הביתי בישראל.

להלן הערותיי (לפי סדר "כרונולוגי") - כחומר למחשבה - לאיגרת שלכם אשר בנדון:

1. אלטרנטיבה מס. 1 : פניה לבג"ץ. -- יקר ! ! מסורבל ! ממושך !? . . .
2. מתוך אמונה בזכותנו לחנך את ילדינו לפי ראות עינינו ובהתאם להשקפת עולמנו -- לא רק חינוך ביתי (חינוך מן הבית). יתכן - ורצוי - ש"המאבק" יגלוש לתביעה לחופש הלימוד כללי במדינה.
3. עלינו להימנע מלהחליף ביורוקרטיה אחת בביורוקרטיה אחרת -- לא מספיק ביורוקרטיות יש במדינה? לדעתי אנחנו לא זקוקים להיתר מהממשלה כדי לממש זכות טבעית.
4. בזכות, לא בחסד.
5. הדרך להסדיר באופן חוקי את נושא החינוך הביתי בישראל כבר קיימת -- לא צריך חקיקה חדשה (ראו בהמשך).
6. להיאבק בחוקי המדינה עקב אמונתנו -- המצב כיום הוא שהמדינה מפרה את זכויות האדם -- זכויות הפרט: הזכות לחנך את ילדינו לפי ראות עינינו.
7. יצירת קשר עם משרד החינוך למען מציאת פתרון משותף שיאפשר חינוך ביתי חוקי בישראל -- מה אם ההורים שרוצים חינוך אחר ולאו דווקא חינוך מן הבית? האם יהיה מותר להם? . . . האם להם יש זכויות . . . או רק לנו?
8. אני בעד: "חופש הלימוד במדינת ישראל". נקודה. ראו: http://www.sepschool.org/cgi/RegDisp.cgi/global/ISRAEL
9. יצירת קשר עם איש משפטים אשר יאתר וימליץ על דרכי הפעולה החוקיות האפשריות -- זה יעלה כסף ! ! הרבה כסף ! ! . . .
10. רצ"ב ההצעה של שרה-רבקה ארנסטוף ואלכסנדר זיניגרד בנוגע לחקיקה בנושא החינוך הביתי במדינת ישראל -- לדעתי אין צורך בחקיקה, יש רק לממש את זכותנו הטבעית המעוגנת בזכויות האדם -- זכויות הפרט!
11. חוק חינוך חובה -- לדעתי חוק חינוך חובה מהווה הפרה על זכויות הפרט במדינה!! הכנסת לא יכולה לחוקק כל מה שמתחשק לה -- החקיקה חייבת להיות כפופה לזכויות הפרט (חבל שאין לנו חוקה!).
12. להירשם לקורס למידה מרחוק, להירשם כחבר בארגון מוכר, לרשום את הילד, להירשם ישירות במשרד החינוך... -- [ראו סעיפי 1, 2, 3, 4, הצעת חקיקה בנושא חינוך ביתי (חינוך מן הבית) בישראל. . .] ביורוקרטיה, וביורוקרטיה, ועוד ביורוקרטיה . . . !
13. להירשם ישירות במשרד החינוך. המשרד ימנה פקיד מיוחד בעל הכשרה מתאימה אשר יבחן את גישת ההורים לחינוך וכן יפקח על התפתחות הילד ... -- האם חיי האזרחים שייכים למדינה? -- האם על המדינה "לפקח" על כל מה שעושה האזרח? האח הגדול צופה בנו, מפקח עלינו? . . . פטרנליזם ממשלתי? . . . בקיצור: ביורוקרטיה, וביורוקרטיה, ועוד ביורוקרטיה . . . . ! האם זה מה שאנחנו רוצים?
14. לי ידוע על לפחות משפחה אחת ("השם שמור במערכת") אשר קיבלה אישור משר החינוך לחנך מן הבית.

[רועי_שרון*]

דוד, אני מסכים כמעט עם כל מה שאתה אומר. נראה על פי סגנונך שזה נושא שבוער בעצמותיך, והאמת שמקריאת דבריך התחלתי גם אני להתעצבן על המדינה המקפחת את זכויותינו הטבעיות

יחד עם זה שאני מסכים עם פרשנותך לזכויות הפרט, אני חושב שזו לא הפרשנות המקובלת. אני מסכים שהיא צריכה להיות מקובלת אבל היא פשוט עדיין לא. ייתכן שבטווח הקצר של כמה שנים עדיף להתמקד בפתרונות "טקטיים" (ראה תגובתי לדברי דקלה לעיל), ובינתיים להתחיל ליצור את המודעות הציבורית לדעותינו (לדוגמא בעזרת האתר הזה).

[נאוה_פרנס*]

חוק חינוך חובה, חשוב לדעתי כחוק ששומר על המרחב של כל ילד במדינה, ללא הבדל צבע דת ומין לקבל השכלה מינימלית, בלי קשר למי הם הוריו ומהי יכולתם. לא כולם יכולים מסיבות שונות (רצון, סבלנות, פשרות כלכליות, זמן חופשי, עבודה, יכולת פיזית או שכלית, תרבות והודאי עוד כמה גם), לחנך בבית. היום נשמע לנו נורא שנער בן 16 נשלח לעבוד כדי לסייע בכלכלת המשפחה, לפני 50 שנה, נשלחו גם בני 12 לעשות כך. חוק חינוך חינם - הוא ברכה גדולה, במיוחד לשכבות מצוקה (למרות שהחינם הזה די יקר)
לדעתי, חשוב לחוקק כמה חוקים לגבי החינוך הביתי

1. מישהו צריך לדעת מה קורה. זה יכול להיות מרוכז ע"י עמותה, משרד כלשהו (רווחה, חינוך) - מרוכז לא כתוכנית לימודים או גורם שבוחן, אלא טכנית: שמישהו יידע.
2. העברת תקציב החינוך של הילד להוריו או לכל גורם שנבחר להיות המחנך - מחייב רישום מסודר, היכנשהו. בטח יעבירו את זה לביטוח הלאומי (כדי להעניש את מי שבחרו בדרך זו)
3. חוק כלשהו שימנע חינוך פרטי שנוגד את החוק במדינה, או ערכי המוסר והתרבות, או זכויות האדם: חינוך לגזענות, חינוך לאלימות נגד המדינה, חינוך שמאפשר סמים ואלכוהול במסגרתו, כתות דתיות - לצורך זה, חשוב שיהיה פיקוח כלשהו על הנעשה

כנערה, טיילנו, במסגרת ביה"ס ברחובות מאה שערים שבירושלים. בין השאר, נכנסנו לראות "חדר". הדבר הראשון שראינו היה את חגורתו של ה"מלמד" חוזרת לאיטה אל מכנסיו. לא ראינו ולא שמענו כלום, אבל הזעזוע של ההבנה, לגבי השימוש שנעשה בחגורה, רגע לפני שנכנסנו, צעק באוויר. שמענו את הילדים קוראים שוטף ולא יכולנו להתרשם בגלל שזעקת החגורה ריחפה באוויר. לא רצינו לעזוב כי ידענו מה מצפה לילדים המקסימים הללו עם לכתנו. בעזיבתנו, החגורה החלה שוב להשתחרר. עד היום מלווה אותי התמונה הזאת של הטיול. לא הייתי רוצה שחוק חינוך ביתי חוקי יתן פתח ליותר דברים כאלה.
למעשה, עד שלא התחלתי לקרוא על כל הפחד מפני פיקוח, לא ממש הבנתי את חשיבותו.
מישהו צריך לדאוג לזכויות ילדינו, לצערי, לא כל ההורים הם באמת הסמכות העליונה העדיפה ביותר

החופש שלנו כהורים, עד לאן הוא מגיע? אולי אגודת אל"י צריכה לזכות בזכות הפיקוח? האם זה יהיה מקובל עליכם?

[רועי_שרון*]

נאוה, בבסיס הנושא עליו דיברת מונחת השאלה אצל מי האחריות לשלום הילד. אם האחריות היא של המדינה, אז חוק חינוך חובה מוצדק מבחינה מוסרית -- כי זו הדרך של החברה לדאוג לשלום הילד, ולא מעניינת דעתה של המשפחה או של הילד עצמו בעניין זה. אם האחריות היא של ההורים, אז יכולות להיות בעיות אמיתיות של התעללות או רשלנות בדאגה לשלום הילד. אם האחריות היא של הילד, אז יכולות להיות בעיות של יכולת לממש את האחריות (בעיקר בגיל צעיר) -- עקב מגבלות של ידיעותיו של הילד, יכולתו להתממשק עם הממסד, וכיו"ב.

בכל אחת מהשיטות יש בעיות. אני אישית מאמין שהאחריות הראשונה במעלה צריכה להיות של הילד. ברור שעל ההורים ועל המדינה לעזור לילד לממש את אחריותו -- להקנות לו זכויות במסגרת החוק שמאפשרות לו להתנתק מהורים מתעללים או רשלנים, לסבסד אותו מבחינה כלכלית כך שלא יצטרך לעבוד על מנת להתקיים ולממן את חינוכו, ולעזור להורים לקיים את אידיאל "האדם הקטן" שלו זכויות של חופש ואחריות אישית בדומה למבוגרים.

בינתיים, יש מערכת חינוך מסואבת שמורכבת מהרבה מוקדי כוח שונים ומנוגדים באינטרסיהם, ולכולם חינוך ביתי מהווה איום. על אחת כמה וכמה אם מדובר על מתן תקציבים לחינוך זה (אני יודע שזה לא צודק, וגם אני לא מבין למה אני צריך לשלם מסים בשביל לממן מערכת שלא משרתת אותי). ומעבר לכך, מאחר שהספקתי קצת להכיר ולפתח דיעות לגבי איך מערכות שלטון עובדות, אני מפחד מהמילה "פיקוח". פיקוח זה עוד מנגנון שבו ישבו פקידים עם אינטרסים שלא בהכרח קשורים למטרה שלשמה הוקם. באופן כללי אני מעדיף להתמודד עם בעיות שנוצרות בהעדר פיקוח, מאשר עם בעיות שנוצרות בגלל הפיקוח (ודוגמאות לזה לא חסרות).

[נאוה_פרנס*]

רועי, רעיון "האדם הקטן" נחמד אבל הוא עומד קצת בסתירה לחוסר הכוח המשפטי שיש לקטינים וחוסר החבות המשפטית שלהם. קטינים במדינתנו יכולים לפעול רק בחסות אפוטרופוס. גם היום יכול ילד שעובר התעללות לפנות לאחת מהעמותות הרבות הקיימות לשמירה על זכויותיו ולהיעזר בהן כדי "להתגרש" מהוריו.
אפילו ביהדות, אין חובת מצוות עד גיל 13
ובכל התפיסות הרוחניות, מחלות קשות, תאונות, מוות בגיל צעיר אינם "עונש" של נשמתו של הילד אלא של הוריו והנשמה של הילד באה "לעשות להם טובה / מחווה" ולאפשר להם ללמוד משהו (יש אומרים גיל 7 ביהדות אומרים 13)
זאת אומרת, שבכל מקרה, בראיה חוקית או רוחנית, יש להורים חובה ואחריות על הילד רוב שנות ילדותו.
סרטים אחדים וספרים גם (לא יודעת שמות) שמביאים את הרעיון הזה של ילדים מנהלים את החיים, של חברת ילדים או במקום המבוגרים. עוד אף חברה לא נתנה לילדיה חופש מוחלט.
לדעתי זה עניין של חינוך ושוב אנחנו חוזרים לחינוך של מי. אנחנו שנינו (אני ואתה) מאמינים שיש לתת לילדים חופש בחירה על חייהם. ובכל זאת, אנחנו נשים את הגבוטלות במקומות אחרים. רוב הסביבה שלי חושבת שאני לא שמה ליהונתן גבולות, ומישהי אפילו האשימה אותי שאני סומכת עליו כאילו הוא גדול וכאלו...

לגבי הפיקוח, חשוב לדעתי מה כל כך מאיים עליך במילה. כי הכל עניין של למצוא את הדרך הנכונה.
כמו שהזכרתי לעיל, אגודת אל"י יכולה להיות גורם לא מאיים - אולי
או שעמותה שמשרתת את החינוך הביתי, תקח גם אחריות על הפיקוח
או אולי האגודה לשמירת זכויות האזרח
זה לא חייב להיות גוף מאיים כמו משרד החינוך או חוקרי הביטוח הלאומי.

ובעניין שאתה ואני כבר דנו בו - לדעתי, מניעת התעללות אחת קטנה בילד רך,
עולה אלף מונים על 100 הורים שמרגישים שמישהו נושף בעורפם

[מתנחלת_אלמונית*]

בעד לחופש הלימוד בישראל!!!