הריון תקין עם חששות מהעבר

[נועה_בר*]

הו, יופי חלי, כל פעם שאני נתקלת בדף ב מה חדש אני מחסירה פעימה.
הולכת להזמין עזרה.

[חלי*]

תודה על החלפת השם.

[חלי*]

נראה לי שהתחלתי להרגיש תנועות - איזה כיף! זה אמיתי!
וחוץ מזה שכבר רואים עלי...

[ההולכת_בדרכים*]

@} @} @}

[נועה_בר*]

איזה כיף! זה אמיתי!
איזה כיף! זה אמיתי!
איזה כיף! זה אמיתי!
@}@}@}

[חלי*]

הספקתי כבר לשכח שהריון בסך הכל זו חוויה מאד כיפית. עד עכשיו פשוט לא הרשיתי לעצמי להתרגש.סוף סוף אני מרגישה ששיניתי פאזה. אני נהנית מאד.
ישבתי בישיבה בעבודה - והרגשתי תנועות ממש רציתי לצעוק לכלם - הנה הוא זז! אבל כמובן שזה לא היה שייך...
אז לפחות לשתף פה, אחרי כל החששות והעצב הגדול שעברתי הגיע שלב האושר והרוגע.
שבוע 19 או 20 עוד מעט הופכים תקליט.

[ההולכת_בדרכים*]

"הופכים תקליט"...

[נועה_בר*]

הגיע שלב האושר והרוגע.
)(())

[אור*]

אני לא מאמינה שסוף כל סוף אני יכולה להגיד אני אמא של ...
היום לפני שלושה שבועות ילדתי את הבן שלי בשבוע 35+.
ולכל מי שמאמין בגורל ופיצוי זה הזמן והמקום.
לפני שנה בתאריך 04/05/2004 הגעתי לבי"ח עם ירחדת מים בשבוע 22+ ונאלצתי לעבור הפלה. ושנה אחרי 04/05/05 ילדתי את רועי.
אל תאבדו את התקווה\

[חלי*]

אור אני ממש שמחה בשבילך. אבל דוקא הסיפור שלך גורם לי קצת להילחץ. כי בעיני רוחי הבעיות יכולות להיות רק בהתחלה - עד שבוע 10. שם תמיד חוויתי הפלות ופתאום נראה שדברים יכולים להשתבש גם בשבוע 22 אמאל'ה...
אבל כמו שכבר כתבתי בעבר, עברתי מחסום גדול והרבה רגשות חיובים ממלאים אותי עכשיו. אני בשבוע 22 עוד יומים סקירת מערכות. מרגישה כבר חזק את התנועות ובטוחה שיהיה טוב.
לפני שבוע בני הגדול ראה כנראה את הבטן בפעם הראשונה ושאל: אמא את בהריון? כן אמרתי. הוא ממש התרגש ושמח. ורץ לספר לאחיו הקטן שעוד מעט הוא כבר לא יהיה הקטן במשפחה. ממש התרגשתי.זה הולך ומתקרב...

[ההולכת_בדרכים*]

מזל טוב לך אור!
ולך חלי אני רוצה לומר שבעקרון אפשר להמשיך לפחד בכל שלב של ההריון,וגם אחרי הלידה...
אז עדיף לבחור באמונה,ולתת להרגשה הפנימית שיהיה טוב ושהכל בסדר להשתלט!

[ורדה_בן_ארי*]

איזה דף נפלא !!! תודה לך חלי שיצרת אותו ותודה לכל אלו שכתבו פה. אני מצטרפת לתקוות. מצטרפת לכל מי שמצפה ללידה והיא בסיכון. או עם חשש מהעבר. אני בת ארבעים ושש + עדיין ללא ילדים. ואחרי הריון שגווע בשבוע שמיני.
אני בהריון שני כרגע בשבוע 20 . דווקא בהריון הראשון הייתי מאוד אופטימית. הוא הגיע מהר יחסית לגילי ולפסימיות שפיזרו סביבי. טיפול ראשון והופ' הריון. ואז בום טרח.. ובגילי כבר לא בטוח שאפשר יהיה להיכנס שוב. כל יום משמעותי לפוריות שלי.
ההריון הנוכחי הגיע אחרי טיפול שלישי. כשאני ממש מוטרדת. בהתחלה אמנם הרבה יותר. עכשיו מתחילה להתרגל לרעיון ועם בן זוג שמבטיח לי כל הזמן שהכל בסדר ואני משתדלת להאמין. כרגע עדיין אינני מרגישה תנועות. ויודעת שאוטוטו צריכה להתחיל להרגיש אותן. (אשמח לשמוע באמת מתי אתן התחלתן להרגיש. ) בכל אופן מחר אולטרסאונד כך שאם אני לא מרגישה בוודאי אראה. מתפללת ומקווה.

[ההולכת_בדרכים*]

שיהיה בהצלחה ורדה!מחזיקה לך אצבעות @}

[ורדה_בן_ארי*]

חי ונושם !!!! זז ומתנועע. ורופא שלא מבין למה אני לא מוכנה לעשות מי שפיר ב"גילי" בכל אופן מעודד שלהרגיש אותו אתחיל במהלך החודש הקרוב וזה מבחינתו בסדר. תודה לך ההולכת בדרכים! ותודה על הדף היפה הזה.

[ההולכת_בדרכים*]

איזה כיף!

[אור*]

ורדה, אני כל כך שמחה בשבילך, תנסי להנות מההריון למרות החששות.
אני מדברת מנסיון , אני עד הלידה בשבוע 35+ הייתי בפניקה, וגם אחרי שהתינוק יצא עדיין לא הרשתי לעצי לחייך ,עד שבעלי חזר ואמר שהכל בסדר.
וזה עצוב שלא יכולתי להות מההריון שיכול להיות חוויה נפלאה כמו ההריון הראשון שלי שהסתיים באסון.
או חוויה נוראית עם הרבה קשיים אך הסתיים בתינוק מדהים.
אני מקווה שהכל יהיה בסדר ולשמוע עידכונים.
הרבה הצלחה, ובעזרת השם תחווי את החוויה המופלאה- להיות אמא.

[חלי*]

הרגשתי צורך לעדכן... אחרי הכל פתחתי את הדף עם המון חששות ופחדים והיום אני בחודש שמיני. מלאת ביטחון בעובר שצומח בקירבי נהנת מאד מההריון (אם כי לא חסרים קשיים פיזים כדוגמת החם המטורף של אוגוסט) אבל מה שבאמת רציתי לכתב שהיום בהסתכלות אחורה נראה לי שקצת הוצאתי דברים מפרופורציה שקעתי מאד לתוך הפחדים וההיסטריה היום זה נראה לי מאד לא לגיטמי ומוגזם.
יכול להיות שזאת לא חכמה להגיד את מה שאני אומרת בראיה של שנה כמעט אחורה אבל מצד שני אי אפשר לתת לגיטמיות למראה כ"כ שחורה ביום שמקבלים מחזור למרות הציפיה להריון.
טוב זאת תזכורת בשבילי לפעם הבאה...
לסיכום כדאי לראות את החיים בפרספקטיבה קצת יותר רחבה. ולקחת הכל בפרופורציה!

[נועה_בר*]

חלי שיהיה לך רק טוב ובהצלחה.
וטוב שבאת לעדכן

<אפילו שהיום הדברים נראים לך מוגזמים או חסרי פרופורציה, אל תמחקי! זה חשוב לאחרות שיבואו, יקראו ויקבלו תמיכה ועידוד>

[חלי*]

אחרי הכל...
בשבת ילדתי במזל טוב תינוק בריא ומקסים.
תודה לכל מי שתמכה בי בדף זה ההתחלה היתה לי מאד קשה.
ולכל מי שתקרא בהמשך - בהצלחה רבה.
סוף - זה תמיד התחלה של משהו אחר....

[נועה_בר*]

מזל-טוב

@}@}@}@}@}
צרור פרחים לאימא חדשה ולתינוקי חדש.
איזה יופי! מגיע לך רק טוב.

סוף - זה תמיד התחלה של משהו אחר....
כמה נכון.. שתהיה לך חוויה מצמיחה ונהדרת באימהות.

[tאמא*]

לחלי מזל טוב .
היום ראיתי את הדף בפעם הראשונה, וזה נתן לי תקווה במצבי.
פתחתי דף דומה, עם בעיות שונות בשם בשמירת הריון
וקריאה בדף לא רק נותנת תקווה אלה גם הרגשה שהתנודות ברגשות שלי משמחה והתחברות לפשושית שבקירבי לבין חרדות הן לגיטימיות ובכול זאת אפשר להגיע לסוף טוב.
אז שוב תודה והרבה מזל טוב ורוב נחת.

[ההולכת_בדרכים*]

הי חלי! מזל טוב!!!

את כותבת שבמבט לאחור מה שהרגשת "נראה לך מאוד לא לגיטימי ומוגזם"
הייתי אומרת שזה ניסוח קשה משהו...ובעיני גם לא נכון.
מי קובע מה "מוגזם" בעצם? הרי עברת כמה הפלות ומבחינת נסיון החיים שלך,היתה לך סיבה במציאות לפחד בתחילת ההריון.היית מאוד מודעת לשבריריות הפוטנציאלית של ההריון.
לפחד זו לא בושה! ובוודאי שזהו רגש לגיטימי ככל הרגשות,ולפעמים אפילו מועיל,מניע לפעולה וכדומה.
עברת דרך הפחד ועם הזמן ההריון הפך לעובדה יותר ויותר מוצקה והפחד התמוסס.
תהליך נורמלי בהחלט.וגם חשוב.
הרי לא ייתכן שתתעלמי ממה שקרה לך בעבר ותדחקי רגש טבעי שעולה.
וכמו כל רגש-הוא עלה...ואחר כך ירד,בהתאם להתפתחויות!
אני כותבת לך את זה כדי שלא תשפטי את עצמך לחומרה.
מאחלת לך כל טוב,שמחה ואושר עם התינוק ומשכב לידה נעים @} @} @}
<גמני ילדתי לפני חודשיים >

[פלוני_אלמונית*]

איזה כייף להתחיל לקרוא את ההתחלה ולהגיע לסוף ולדעת שתמיד צריך להיות אופטימיים ולא לאבד תקווה

[רונית*]

חלי - קראתי את הדף שלך היום אני מרגישה ממש באותו מצב כמוך בתחילת ההיריון, הדף נותן המון עידוד ואופטימיות

[ההולכת_בדרכים*]

שיהיה לך בהצלחה ובכיף רונית @}

[ענבל*]

ואיי חלי ריגשת אותי עד דמעות עם סיפורך המדהים אני אחרי 2הפלות אחת שבוע 8ללא דופק והשניה הריון כימי ואני ממש ניכנסתי למין בור של יאוש עמוק ואת נתת לי את האור בקצה המנהרה המון מזל טוב מאחלת לכולן לחבק בסופו של דבר תינוק בריא והריון קל

[חוששת_ומקווה_לטוב*]

אני בתחילת הריון לפני שלב הדופק ומרגישה בדיוק אותי הדבר

[אסנת*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

נכנסתי בטעות החוויות משכו אותי אין לי כל קשר לכאן ופשוט אין לי מילים הבנתי התרגשתי צחקתי התאכזבתי הכל ביחד ממש מרגש כמה טוב שיש אחדות והבנה כל אדם הוא נפש מדהימה אותו יצר הבורא מבין רחמן בדיוק כמותו ״ ויפח באפו נשמת חיים״ תמשיכו לתמוך אחד בשני זה מה שנותן כח האהבה תנצח ושיסעו כולם לזרע חי וקיים בקדושה ובטהרה.

[אסנת*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

תיקון טעות ושיסעו כולן-*ושיזכו כולן

[פלוני_אלמונית*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

היי אני בת 28.5 לידה ראשונה טבעית רגילה. אחריה 2 הפלות רצופות אח ד בשבוע 7 עם דופק. ואחד שק הריון ללא עובר. אחכ לידה שניה. וכעת אחרי הפלה נוספת הריון כימי. עשיתי בירור על קרשיות יתר יצא תקין. וכעת מופנית לאולטרסאונד רחם בתלת מימד. ולייעוץ גנטי. מה אתם אומרים שווה לנסות להכנס להריון שוב?

[פלונית*]

ברור ששווה, תמיד כדאי וצריך לנסות ולהאמין שיהיה טוב, להיות אופטימיים ועם מחשבות חיוביות,
עם כל הקושי שבדבר ועם כל החששות והפחדים.
יש לך ברוך השם ילדים בריאים ושלמים ואת עוד צעירה.

אני לא זורקת סתם מילים, אני כותבת מנסיון קשה, אחרי הפלה טבעית כואבת של הריון ראשון בגיל שמתקרב ל-40
וחייבת לצאת מהפחד ולא לשקוע ונסות בכל הכוח להתגבר ולהמשיך לנסות עד שאזכה לילדים בריאים ושלמים בעזרת השם.

בבקשה ממך אל תפסיקי לנסות.
מברכת את כל בנות ישראל שיזכו לפרי בטן בריא ושלם.

[רסיסים_של_אור*]

ברכת את כל בנות ישראל שיזכו לפרי בטן בריא ושלם.
אמן