התפתחות מוטורית של תינוקות

אני לא בטוחה מה זה סנגלי ברזלים (מנשא טיולים קשיח שכזה?), אבל מומלץ לא להושיב תינוק שלא מתיישב לבד.

לג'וניפר - זחילת גחון לא רלוונטית בגילו והיא אינה נחשבת זחילת "חובה". הזחילה החשובה היא זחילה על שש. זה שהוא עומד על שש זה מצויין. יכול להיות שהקושי שלו נובע מהעברות משקל (הוא התהפך במועד? לשני הצדדים ודרך שתי הכתפיים?) כמובן שאין דרך לדעת בלי לראות אותו אבל בכל אופן גיל 10 חודשים הוא לא "כזה" מאוחר. לגבי התיישבות - טוב שאת לא מושיבה אותו. המטפלת בטח תלמד אותך איך לעזור לו להתיישב לבד (זה גם כן יכול להיות קשור להעברות משקל).
אין סיבה שיוותר על זחילה. אל תתיאשי

אם האבחון נעשה נכון תרגילים מתאימים יעזרו לו והוא לא ידלג על השלב הזה. אם יש לך שאלות נוספות - תשאלי (אני מטפלת בשיטת ורדי).

ל א ל א ן אני לא יודעת מה זה סנגלי ברזלים אבל כפי שכתבו לך, מאוד לא רצוי להושיב תינוק לפני שהוא מתיישב לבד, בטח שלא בגיל 5 חודשים. אני מטפלת עכשיו בשתי תינוקות שמתקשות בזחילה משום שהושיבו אותן בגיל צעיר.

מנשא טיולים קשיח שכזה הוא לא יושב בתוכו אלא תולה. הטוסיק שלו מונח על ניילון כזה, הרגליים ממש לא בפיסוק, העניין הוא שאת החזקת הגוף למעלה הוא מבצע בעצמו, כי לזאת אין תמיכה.
ואני מדברת על פרקי זמן ממש קצרים- למשל רבע שעה כלים. רבע שעה ארוחת בוקר.. בעזרת השם כשיגדל, אשתמש לפרקי זמן יותר ארוכים. מה דעתכן.
אני פשוט כבר לא זוכרת מהגדולים...

א ל א ן ,
אני מצטרף להערתה של עדי שטרסמן . אם הילד לא יושב לבדו , אל תושיבי אותו. הוא צריך מצוא את דרכו לבד למצב כזה ולללמוד את מה שצריך לשם כך .הושבה מפריעה לתהליך הלמידה וכמובן שהשלד והשרירים אינם מוכנים להימצאות זקופה כזו בשדה הכובד בשלב זה .ראי מה שכתבתי על שכיבה על הבטן - אותו רעיון גם כאן

אם הילד לא יושב לבדו , אל תושיבי אותו.
לא ספציפית לסוגיה הפרטית שהועלתה, לעניין העקרוני אני נדרשת...
אני לא מסכימה עם זה. מה שצריך לקבוע אם תינוק יכול לשבת בעצמו זו לא היכולת שלו להגיע לשם בכוחות עצמו, אלא היכולת שלו להיות שם. ההמלצה הזאת גורמת לכך שהורים לא מושיבים תינוקות אפילו על עצמם בקטנה עם תמיכה. נכון שיש הרבה הורים שלא יודעים להעריך אם התינוק שלהם מסוגל להחזיק עצמו כמה שניות בישיבה, ונכון שאפשר להזיק לילד בהושבה מוקדמת. אבל זה לא כלל ברזל, רק כלל אצבע.

יופי בדיוק דנים פה בשאלה שאני מתחבטת בה
היא אוהבת אוהבת אוהבת לשבת והאורטופד אמר שזה בסדר שתישב
היא יכולה לעלות לישיבה משכיבה חלקית (כמו נגיד בטרמפולינה כשאני מתקלחת או בעגלה כמו היום בטיול ארוך)
אבל לא ממש יכולה לעבור משכיבה על הבטן או על הגב לישיבה
ואני לא בטוחה שהיא תוכל אם אני אושיב אותה(לשמחתה)
כשהיא שוכבת עלי בטן לבטל היא זוחלת אחורה והצידה ואז נעמדת על הברכיים או אולי מתיישת על הברכיים וגם כן מרוצה מאוד
נראה לי שנמאס לה מהנומך שבלשכב
אשמח לשמוע את דעת המומחים

כותבת רק בשם עצמי-
לי נראה ששום דבר בתכנון של תינוקות לא מניח שהם אמורים להיות לבד או לעשות דברים "בעצמם". הרי הם תלויים בנו בהכל, ובכלל, עם כל כמה
שתרבות שאנחנו חיים בה מנסה לשכנע אותנו (מינקות) שבדד ישכון אדם, אנחנו יצורים חברתיים, ומעצם קיומנו תלויים זה בזה (וטוב שכך!). ככה
שאם כמו שאת מספרת היא נעזרת בך כדי להתיישב בכל מניי דרכים מקוריות ומקסימות, כנראה שהיא רוצה ומוכנה לשבת. לא ברור לי למה הם צריכים ללמוד להתיישב משכיבה על הגב, כאילו שלהיות מוטלים על הארץ זה איזה מצב בסיסי והכרחי של קיום אנושי.
(ד"א. אני בטוחה שהיא הייתה חותמת בשמחה על המסקנה הזאת. בשבילי זה היה מספיק בשביל להשתכנע (-: )

אם כמו שאת מספרת היא נעזרת בך כדי להתיישב בכל מניי דרכים מקוריות ומקסימות, כנראה שהיא רוצה ומוכנה לשבת. לא ברור לי למה הם צריכים ללמוד להתיישב משכיבה על הגב, כאילו שלהיות מוטלים על הארץ זה איזה מצב בסיסי והכרחי של קיום אנושי.
זה גם מה שאני חושבת.
את יכולה גם להסתכל על איך היא יושבת. אם הגב שלה ישר וחזק ולא דרדלה קמור, אם היא מחזיקה את עצמה ויכולה להתנועע בנוחות ובצורה חלקה, להסתובב, לצאת מישיבה אם היא רוצה, אם היא לא זקוקה להשען על הידיים... אז היא כנראה יכולה לשבת.
חוץ מזה, מהכרותי המעטה איתך, ברור לי שאת לא שואלת כי את בעצם זוממת לשים אותה כבר קשורה בכסא עם משענת וללכת, אלא לאפשר לה את מה שהיא מבקשת והגוף שלה רוצה ובשל אליו זה מכבר, ומה שעוצר אותך זה כלל האצבע הזה...
אז... ראי עצמך משוחררת הימנו. <תנועות של חרב על כל כתף>

תמיד כל מקרה לגופו.
תמיד.

לא ברור לי למה הם צריכים ללמוד להתיישב משכיבה על הגב
יש עניין של למצוא כיצד לארגן את הגוף, בסדר הפעולות הנכון, כדי להגיע למצב של ישיבה. פעולות מקדימות מחזקות קבוצות שרירים ומפרקים שנחוצות כדי להחזיק את הגוף ביציבה אופטימאלית - בישיבה, ואח"כ בעמידה והליכה (יש דף על זה, לא זוכרת איזה, שמכיל הסברים למה כדאי לו לתינוק לגדול בבית עם ריהוט נמוך, כדי שלא "ימשוך את עצמו" לעמידה, אלא ייעמד לבד. שם יש הסברים מלומדים).

יחד עם זאת, לא נראה לי שצריך לפחד ממצבים של התיישבות-שלא-משכיבה. אפשר לסמוך על הקטנים שייעזרו בנו במה ש{{}}טוב להם.
לדעתי הכוונה ב"לא להושיב" היא יותר לגבי אלה שמושיבים ושמים כריות תומכות מכל הצדדים, שזה ממש "פיסול יזום" של תנוחת התינוק, רק בגלל שזה יותר כייף לשחק איתו ככה (ואני משוכנעת שגם לתינוק יותר כייף ככה, בעיקר אחרי שהתנסה פעם אחת, אבל מאידך, גם שוקולד זה כייף... (-:{{}}).

אבל גם אני כותבת רק בשם עצמי-

לדעתי הכוונה ב"לא להושיב" היא יותר לגבי אלה ש ...
הבעיה היא שנותנים הנחיות גורפות כשתמיד כל מקרה לגופו.
הסיבה והרעיון מבוססים על רעיון העיוועים של "בריאות הציבור", ר"ל, עדיף שהרבה אידיוטים לא יזיקו לגב התינוק שלהם נזק חמור ולא הפיך על פני כמה אנשים נורמליים שלא יתנו לילד שלהם במאה אחוז את מה שהוא צריך ומבקש, וממילא לא יזיקו לו בטירוף..
אז לא ישב למרות שהוא רוצה, מוכן, ויכול. שוין!

זה רעיון עיוועים אם מנסים להחיל אותו על פרטים שמודעים למצבם על פני על המון נבער, זה רעיון עיוועים כש(לא) מתייחסים למקרה הפרטי אלא לסטטיסטיקה.

ג'וני, מים. מים מים מים. זה ירכך את הדורש ריכוך, ויתן לו את התמיכה שהגוף שלו צריך עכשיו.

בסוף אני אבוא אלייך ואגרור אותך בשיערות לבריכה הקרובה לביתך.
ראי הוזהרת.

לא ציינתי שאני מסכימה עם דברייך, רוניתה.

היא יכולה לעלות לישיבה משכיבה חלקית (כמו נגיד בטרמפולינה כשאני מתקלחת או בעגלה כמו היום בטיול ארוך)
לא ברור לי למה הם צריכים ללמוד להתיישב משכיבה על הגב

לא הם ולא אנחנו אמורים להתיישב משכיבה על הגב. זה משהו שלומדים כשהולכים לרופא עם פריצת דיסק, או כשהולכים לפלדנקרייז.
אמורים להתרומם דרך הצד.

השכיבות החלקיות האלה, הן לא ממש סבבה לתינוקות, והן הסיבה שתינוקות מנסים להתיישב מוקדם מדי, ושכולם אומרים לא להושיב אותם.
לא שהן אסון, הן פשוט מגדלות ילדים כמותנו, שלא יודעים איך להשתמש בגוף שלהם, ושהשרירים שלהם מתוחים כל הזמן סתם וכן הלאה- ביג דיל..

אמורים להתרומם דרך הצד.

<זה משהו שלמדתי רק אחרי פריצות הדיסק... יחד עם לקשור נעליים מחדש...>
<שיואו, מישהו הולך עם נעליים עם שרוכים בימינו?>

השכיבות החלקיות האלה
טוב יש לה בערך עשר דקות שבועיות כאלה אין לי שום רגשות אשם על זה
מישהו הולך עם נעליים עם שרוכים בימינו?
כן אני

השתיים שלי למדו להתיישב (בעצמן) די מהר אחרי שעזרנו להן להתיישב. ממש לא לפי ההנחיות הנוקשות ותחת איומי ה"היא לא תזחל, היא לא תלמד להתיישב בעצמה, את מזיקה לה" (עם הראשונה שלי). שתיהן למדו בעזרתנו לשבת היטב (עלינו ובמקומות אחרים), ומאוד אהבו את זה. ואז כאילו פיצחו משהו (במנגנון הגופני) ולמדו להתיישב (מהבטן) ומיד אח"כ לזחול.

יש למישהו כאן נסיון עם בעיות של היפרטוניות בשרירים?
הבן שלי בן 8 חודשים עם היפרטוניה שמתבטאת בקשיחות בגפיים ובגב ובחוסר גמישות כללית. הוא לא זוחל אבל לאחרונה החל להתהפך בטן-גב גב-בטן קצת. הוא מאוד מתוסכל לפעמים כשהוא לא מצליח להתקדם לקראת צעצוע מסוים ומבלה הרבה שעות על הבטן. קשה להרים לו את הידיים מעל הראש וגם לא ליישר ממש את הרגליים. כפות הרגליים כמעט תמיד בפוינט. יש לנו תור לפיזיותראפיה אבל עד אז אשמח לשמוע מהורים שהיו במקום הזה - מה עזר? איך עבדתם עם הילד?

שורשים עמוקים שלום

יש לי כמורה מטפל בשיטת פלדנקרייז שעובד עם תינוקות וילדים עם צרכים מיוחדים, ניסיון עם כל מיני בעיות המתבטאות בדיסטוניה היפרטוניה או היפוטוניה .
הייתי מציע לך לחכות עם הפיזיותראפיה ולבוא למספר שיעורים. לא כדאי להתעסק עם מתיחות וניסיונות ליישר לו את הרגליים על ידי עיסוק בשרירים. בשיטתי המגע והתנועה שעושים עם ולתינוק מכוונת כך שהמוח ומערכת העצבים ייקחו את המידע החושי ויעבדו אותו וכך התינוק יוכל להתיישר ולהתכופף ומה שירצה.
אם הוא אינו מתגלגל באופן נשלט לחלוטין ובקלות מהבטן לגב וההיפך , לא כדאי להשכיבו על הבטן מאחר שהוא אינו מוכן לכך עדיין ובפרט במצבו כדאי שפחות יאתגר את האקסטנסורים בצורה כל כך קיצונית כמו שמנח הבטן דורש.בעבודה איתו הייתי בודק דווקא את הכפיפה והולך עם הדפוס שלו ובכך מאפשר לו להרגיש את הארגון התנועתי שלו . המוח יודע מה לעשות עם המידע הזה ולשנות .

יום טוב

אני לא מסכימה עם זה. מה שצריך לקבוע אם תינוק יכול לשבת בעצמו זו לא היכולת שלו להגיע לשם בכוחות עצמו, אלא היכולת שלו להיות שם. ההמלצה הזאת גורמת לכך שהורים לא מושיבים תינוקות אפילו על עצמם בקטנה עם תמיכה. נכון שיש הרבה הורים שלא יודעים להעריך אם התינוק שלהם מסוגל להחזיק עצמו כמה שניות בישיבה, ונכון שאפשר להזיק לילד בהושבה מוקדמת. אבל זה לא כלל ברזל, רק כלל אצבע.
ניצן אמ :אין בעיה שהורה יושיב את הקטן בתמיכה אל גבו.יחד עם זאת יכולתו להיות במצב כזה , מה לעשות והיא נבנית משלבים ואימונים מוקדמים וארוכים של הגעה למצב הישיבה. יש דיוידי נפלא העוקב אחר תינוקות עד גיל שנתיים שלא מפריעים להם להתנועע . מופלא לראות אותם. תחפשי בגוגל rie אולי יש חומר מצולם וכתוב גם שם.
בעבודתי עם תינוקות אני יכול לזהות את אלו שהושבו או הונחו בתנוחות שלא היו מוכנים להן. יש איכות אחרת לתנועה ולתפקוד וממש אפשר להרגיש את זה בטונוס השרירי שלהם.

איתן, גם אני יכולה לזהות, מעבודתי אני עם תינוקות. הבעיה שלי היא עם הנחיות גורפות.

<אגב, אם תשתמש בקו תחתון לפני ואחרי הציטוט שאתה מביא, בצמוד אליו, אז הוא יהיה נטוי ויהיה יותר קל להבין שזו התייחסות לדבריו של מישהו אחר ולא דברים שאתה אומר.>
למשל ככה -
יש למישהו כאן נסיון עם בעיות של היפרטוניות בשרירים?
כן. בדרגות שונות, טיפלנו במים באקווה-יוגה, בכל המקרים ראינו שיפור משמעותי עד איזון מלא.

יחד עם זאת יכולתו להיות במצב כזה , מה לעשות והיא נבנית משלבים ואימונים מוקדמים וארוכים של הגעה למצב הישיבה.
ובקשר לזה -
הרבה אנשים מונעים אקטיבית מילדיהם את האימונים האלה, מתוך האמונה שזה "אסור" או "מסוכן. זו המציאות כרגע, שההנחיה הזו פשוט מעכבת ומפריעה, כאשר המציאות היא הרבה יותר מורכבת. אנשים מגדלים ילדים ותינוקות בלי לבלות חלק ניכר מזמנם עם ילדים ותינוקות ובלי כל מודל הסתכלות והשוואה.

הרבה אנשים מונעים אקטיבית מילדיהם את האימונים האלה, מתוך האמונה שזה "אסור" או "מסוכן. זו המציאות כרגע, שההנחיה הזו פשוט מעכבת ומפריעה, כאשר המציאות היא הרבה יותר מורכבת. אנשים מגדלים ילדים ותינוקות בלי לבלות חלק ניכר מזמנם עם ילדים ותינוקות ובלי כל מודל הסתכלות והשוואה
מקווה שהפעם זה יראה כמו ציטוט שלך . לא הבנתי למה את מתכוונת בהנחייה הזו? ההנחיה לא להושיב?והמציאות תמיד מורכבת , האם זה אומר שלהושיב טרם מוכנות יפגע בילד פחות ?לא חושב.אני חושב שהשאלה צריכה להיות הפוכה :למה להושיב ילד שלא מוכן לכך עדיין. מה את חושבת שמשיגים בכך ?

למה להושיב ילד שלא מוכן לכך עדיין. מה את חושבת שמשיגים בכך ?
השאלה מה פירוש "לא מוכן לכך עדיין." האם העובדה שהתינוק לא יודע לעשות את כל הדרך לישיבה בעצמו פירושה שאינו מוכן לכך שיושיבו אותו? למה? מהנסיון שלי עם תינוקות נדמה לי שתינוקות מעודדים אותנו כל הזמן לחפש תנוחות חדשות (להחזיק אותם, להניע אותם) -שיהיו להם נוחות ונעימות יותר. לכן מעבירים מיד ליד\ אוחזים למטה ולמעלה, מערסלים ועוד ועוד. אני חושבת שהורה קשוב עושה את הדברים הללו מתוך תגובה לצרכים ולסימנים של התינוק (ותינוקות מביעים את עצמם הרי היטב). הניסיון להושיב עלי, מולי, לידי הוא בדיוק כזה. וכשהוא משמח את התינוק ונוח לו (מאפשר למשל קשר עין טוב שבגיל מסוים תינוקות רוצים בו מאוד) אז הוא נראה לי רצוי. וגם מנסיוני - הופך די מהר להיות יכולת של התינוק. כמובן שאם נעשה משהו כפוי שלא נעים לתינוק ולא נוח לו הוא מזיק. אבל זה לא חייב להיות כך.

למה להושיב ילד שלא מוכן לכך עדיין.
שניה רגע, אני לא הצעתי להושיב ילדים שלא מוכנים לכך. אתה הצעת לא להושיב ילדים שעשויים להיות מוכנים לכך על ידי זה שהגדרת קריטריון לא מדוייק אך עם זאת פושה בציבור. אם כך, ונראה שאתה מסכים שכך, ועדיין חשוב לך להגדיר קריטריון כזה להמונים ולהצהיר אותו - אז אולי כדאי שתשנה את הקריטריון.

היום התינוקי שלי התיישב, משכיבה על הבטן, או על הגב בעצמו.
הוא עדיין לא זוחל קדימה, אבל בהחלט מנווט ברוורס.
נדמה לי, שהיום, על הדשא, הוא גם עשה זחילה אחת קדימה. לא בטוחה

כמיטב זכרוני, תחילת זחילה, היא תיד אחורה, ואז מתחלפת בזחילה קדימה, אשמח לתובנות בנושא מאיתן.

כמיטב זכרוני, תחילת זחילה, היא תיד אחורה, ואז מתחלפת בזחילה קדימה, אשמח לתובנות בנושא מאיתן. .בהרבה מקרים הם זוחלים לאחור תקופת מה ולאחר מכן עוברים לזחילה רגילה. אני מניח שזה קשור לכך שקל יותר להעביר את המשקל של הגו העליון לאחור בהתחלה ולאחר שזה נלמד אפשר לתרגם לזחילה קדימה .
ניצן אמ :אני לא יודע מה הקריטריון הפושה בציבור אבל לדעתי הטבע דאג לנו לקריטריון ברור- האם הילד למד להתיישב או שאת מושיבה אותו. אם הוא לא עושה זאת בעצמו הרי שאינו מוכן לישיבה. אם כבר אז בציבור אני נפגש באנשים שכן מושיבים וכן מעמידים וכן משכיבים על הבטן ללא קשר ליכולות התינוק ולא בכאלה שחושבים שזה משהו לא טוב.

רוצה להתייעץ עם יודעות ויודעי דבר-
הילד בן 8 חודשים, שמח וטוב לב באופן כללי. מתהפך לכל כיוון אפשרי, גומע מרחקים בזחילה שהיא סוג של גחון (אבל לא כל כך יפה ומאורגנת, ומשולבת בקצת דחיפות ברכיים, אנחנו מכנים את זה בבית 'זחילה בסגנון חופשי').
שכב בעיקר על הבטן כשהיה פיצי, והרים מאוד מוקדם ראש וחגורת כתפיים. לא בילה בטרמפולינות או במתקני הושבה למינהם, למעט בסלקל בנסיעות ברכב. בחודש-חודשיים האחרונים קצת יושב עלינו ליד השולחן כשהוא שותה ומנשנש.
לפני שהתחיל לזחול גחון היה נעמד על שש, ומתנדנד קדימה ואחורה. עכשיו נעמד על שש לעיתים רחוקות.
לפני חודש הייתי בטוחה שהוא אוטוטו יושב, היה מכניס את הברכיים מתחת לבטן בזמן הזחילה וגם נשען על המרפק במין הסבה צידית מצחיקה כזו שהיה מגיע אליה מזחילה על הצד. אבל בשבועיים האחרונים התחיל להיעמד- נתפס בכל מה שהוא רק יכול (רצוי בי או באבא או בחתולה), גורר את הברכיים שלו מתחת לאגן ונעמד על הברכיים, ומשם נעמד. אם האובייקט התורן נמוך מדי אז הוא עושה מין צורת רי"ש עם גב ישר ורגליים ישרות. הזחילה לא מאוד מעניינת אותו אלא אם היא דרך להגיע למשהו שאפשר להאחז בו.
משם לפעמים מתיישב בישיבת W, ולעתים (נדירות יותר), מתיישב ישיבה 'רגילה' עם רגליים קדימה, אבל אם אין לו על מה להישען תיכף נופל הצידה. העמידה מאוד מרגשת אותו ואני קצת מודאגת מזה שהוא לא מתיישב עדיין, ושאולי עכשיו אין לו גם מוטיבציה להתיישב. האם יכול להיות מצב של דילוג על ישיבה? ואולי אפילו על זחילה על שש? אוסיף ואומר אני מאוד רוצה שהוא יתיישב כבר, אז יכול להיות שאני דוחפת כאן את המשאלות שלי.
חוץ מזה המפרקים שלו קצת נוקשים, והוא קצת היפרטוני, חזק כזה, סירב להתערסל כשהיה פיצי. יכול להיות קשור?

המדריכה בבריכה אומרת שאין בעיה, אבל אני לא כל כך סומכת עליה בהקשר הזה. היא מאוד דוחפת לעמידה ול'חוזק' ומבחינתה שהילד לא ישב ('לא בריא לשבת, שייעמד ואז ילמד לכרוע').

בקיצור, אשמח לקצת חוות דעת. לא רוצה לגשת לאבחון אם אין עילה סבירה, אבל אם יש עילה סבירה-הייתי רוצה לפנות בהקדם.

הייתי הולכת לאיבחון, אבל לא הבנתי מדוע אמרת שהוא לא יושב, אם ציינת קודם שהוא כן יושב? ושהוא כן זוחל לפעמים? צריך לראות את איכות התנועה יותר מכמה היא שכיחה.

הוא מתיישב W מעמידה (עדיין צריך להחזיק במשהו כדי להישאר יושב, למרות שהוא נהיה יותר ויותר יציב) , הוא לא מתיישב עם רגליים קדימה מזחילה (שזו, אם אני מבינה נכון, ההתיישבות ה"נכונה" לפי סדר ההתפתחות). זוחל הרבה מאוד ולמרחקים אבל לא על 6.
למה היית הולכת לאבחון? אני ממש לא רוצה ללכת אם אין סיבה לדאגה. אני מתייעצת כאן כדי לקבל עוד חוות דעת על האם אני מייצרת לעצמי דאגות שלא קיימות או שבאמת יש איזו שהיא בעיה.

התינוקי שלי בן 9 חודשים. מנסה לשבת אבל הגב שלו לא מספיק חזק להישאר בישיבה,לכן הוא נתמך בידיים ומיד שוב שוכב. לעומת זאת,הוא כבר נתפס בדברים ונעמד. האם זה בסדר? האם זה אופייני לגיל הזה שהוא עדיין לא יושב בכוחות עצמו אבל נעמד? והאם יש תרגיל לחיזוק הגב ושיווי המשקל? תודה..

שקדיה,
עמידה שבאה כמעט לפני או מיד אחרי ישיבה לא צריכה להדאיג כשלעצמה. גם לא ההתלהבות של התינוק לעניין

הבן שלי עשה דבר דומה: התחיל לזחול, אחרי חודש התיישב בפעם הראשונה, ואחרי עוד רבע שעה נעמד בפעם הראשונה - ומאז לא ראיתי אותו יושב לפחות חודשיים.
מה שכן, מה שהוא עשה במקום ישיבה היא ישיבה על הברכיים (תנוחת סייזא יפנית, כמו בקראטה), כשהשוקיים אסופות מתחת לירכיים והעקבים כמעט מתחת לישבן. זו לא ישיבת W, כי היא דורשת תנוחה טובה יותר, ואי אפשר לצנוח אליה ולהיתקע בה כמו ב- W.
לכן לא דאגתי, להיפך, מאוד אהבתי שהוא יושב ישיבה יפנית, והגב שלו במנח יפהפה.

אני חושבת שעם הבן שלך, כדאי לך לנסות להסתכל עליו יותר מקרוב, ולראות אם ה-W באמת W, או שהוא יותר ישיבה על הברכיים. אולי את גם יכולה לחשוב על דרך לעודד אותו לאסוף את השוקיים יותר מתחתיו _{אבל אין לי ניסיון בזה ואני לא יודעת אם זה יצליח}
אם ה- W שלו מובהק, רחב, והוא משתמש בו הרבה אלא כתנוחת מעבר בין עמידה ל... כל דבר אחר, ממש לא הייתי דואגת. אם הוא נתקע עליה יותר, אז כן יש סיבה קלה לדאגה, כי זו לא התנוחה הכי הכי מומלצת בעולם. שימוש ממושך בה נחשב כמזיק (למרות שלצערי אני לא זוכרת כרגע למה - אוכל לברר). וכן, גלישה מרובה ל- W עשויה להעיד על חולשה או בעיות אחרות בהתפתחות. מצד שני, כמעט כולם משתמשים בה קצת בשלב זה או אחר, כך ששימוש מוגבל בה הוא נורמלי, וממש לא קריטי.

מקווה שעזרתי.

אימא, כן, יש תינוקות שמאוד מתלהבים מעמידה ברגע שהם מגלים אותה. והעמידה הזקופה עצמה מחזקת את הגב ומאמנת אותו בשיווי משקל. ממה שכתבת, ואם אין בעיות נוספות, לא נראה לי שיש צורך בתרגילים מיוחדים.

חוץ מזה המפרקים שלו קצת נוקשים, והוא קצת היפרטוני
אולי בגלל הנתון הזה שווה לתת לאשת מקצוע לראות אותו, לראות אם אין מתח בשרירי הירכיים האחוריים שמקשה עליו להאריך אותן ולהתיישב ברגליים ישרות.

תמרוש רוש תודה!
העקבים כמעט מתחת לישבן, וכל גב כף הרגל על הרצפה (כמו גיבור נח ביוגה), והוא אכן נמצא בישיבה הזו כחלק מרצף של תנועה ולא נתקע בה.

שווה לתת לאשת מקצוע לראות אותו, לראות אם אין מתח בשרירי הירכיים האחוריים שמקשה עליו להאריך אותן ולהתיישב ברגליים ישרות
תודה על העצה! צריך בהכרח פיזיתרפיסטית או כל מלווה התפתחותית (צעד ראשון, ורדי וכו'...)?

תודה רבה על התשובה!

בבקשה

צריך בהכרח פיזיתרפיסטית או כל מלווה התפתחותית (צעד ראשון, ורדי וכו'...)?
אני לא יודעת מה ההכשרה של "מלווים התפתחותיים", זה מקצוע חדש יחסית ואף פעם לא יצא לי לעבוד עם או לשוחח עם אחת כזאת, אז אני לא יודעת איזו הכשרה הם מקבלים ומה הם (לא) מסוגלים לאבחן.

הילדה שלנו בת חצי שנה, מופלאה ומהממת. ובכל זאת, אנחנו מתחילים מעט לחשוש.
היא יונקת + נשנושים בריאים לרוב, נמצאת הרבה במנשא אבל גם הרבה על הרצפה, על משטחי פעילות, שמיכות וכאלו.
היא עושה את רוב צרכיה בסיר ואת השאר בחיתול, ומוכנה לתקשר מסביב לנושא הצרכים.
בגיל שלושה וחצי חודשים התחילה להתהפך ובגיל 4 חודשים כבר שלטה לגמרי בטכניקה, לשני הכיוונים. יודעת לסובב את עצמה לכל הכיוונים.
אבל:
היו רק שני מקרים בהם היא זחלה על הגחון, עם הראש על המיטה (נדחף לפניה), ושניהם היו ממש מזמן, כשהיה תמריץ משמעותי: פעם אקווריום ופעם ציצי.
כרגע נראה שפשוט לא מעניין אותה לזחול. מעבר לזה, נראה שהיא שכחה איך. אם יש צעצוע מחוץ לטווח שלה זה מתסכל אותה.
מעניין אותה להתרומם. אני מנסה לשים אותה על הברכיים שלה, והיא "נתקעת" בעמידה ומאוד נהנית לעמוד על חפצים.
היא כמעט לא צריכה תמיכה בעמידה כזו. היא גם נהנית מאוד לשבת, גם עם תמיכה אבל לא יודעת לעבור לישיבה לבד.
זה נראה לי גיל מאוד מאוד צעיר לעמידה, אבל אני קוראת דברים סותרים. בנוסף, היא נראית כאילו היא עובדת במרץ על עמידת שש, והיא כמעט שם - אבל הגב "נופל" באמצעו, כך שהבטן נוגעת ברצפה.
אומרים שאולי כל הישיבה והעמידה הזו יוצרת יותר מדי לחץ על הרגליים והגב. אבל נראה שהיא נהנית, היא לא יודעת מה טוב לה, בגדול?
אומרים לא להושיב, אבל אם היא בחיקי ואנחנו קוראות יחד ספר, גם אסור להושיב? היא יושבת מאוד זקוף באמבטיה ומשחקת עם כל הצעצועים שמסביב.

בקיצור, אני מאוד מבולבלת. היא עושה הכל מוקדם, ומפחידים אותנו שאולי זה רע לה. עד כמה זה באמת מוקדם מדי?

אין לי תובנות מקצועיות, אבל אני מציעה לפנות לפיזיותרפיסטית במכון להתפתחות הילד אם יש לכם התלבטויות. אני מצאתי שזה יותר מועיל מייעוץ כאן בדף. בעיני צריך מישהו שבאמת יראה את התנועתיות של הילד כמכלול.
לי היו התלבטויות בקשר לקטן (תוכלו לקרוא בדף הזה למעלה), ופניתי לליווי התפתחותי פרטי, אצל מישהו מאוד נחשב, ולא הרגשתי שקיבלתי מענה מתאים.
לא מזמן צצה סוגיה אחרת לגבי הליכה (פשוט לא התחיל ללכת למרות שהוא כביכול מוכן לזה כבר כמה חודשים) והחלטתי לפנות הפעם דרך הקופה. קיבלתי הפניה מרופאת הילדים וקיבלתי סדרת פגישות עם פיזיותרפיסטית מעולה, שעושה מעקב, נותנת תרגילים כיפיים לבצע בבית. לתחושתי הפגישות איתה היו מאוד מועילות וגם רואים התקדמות של ממש. זה לא עלה לי שקל וקיבלתי מענה מקצועי. סוף סוף הרגשתי שיש תמורה לתשלומים לקופה.

זוג צעיר,
אני מבין את הבלבול והחששות שלך מאמירות סותרות. העיקרון שמנחה אותי הוא לא לעשות משהו שהיא לא עושה בעצמה ויודעת אותו טוב טוב (למשל לא להעמיד אם אינה יודעת ובשלה לעמוד)ועל זה יש לקחת בחשבון שיתכן שהיא דוחפת קדימה בגלל שמשהו מפריע לה בארגון התנועתי .אני פוגש את זה לא אחת בקליניקה שלי בעבודתי עם תינוקות וילדים.בגיל חצי שנה זה באמת מוקדם מידי אם כי התפתחות היא אינדיבידואלית .יחד עם זה אני רואה את זה כמוקדם לא רק בגלל הגיל אלא בגלל התיאור שלך את ההמנעות מזחילה והדחף הכללי להיות זקופה.
לא הייתי מושיב אותה בשום אופן ללא תמיכה מכיוון שהיא אינה מוכנה ובשלה לכך עדיין.מצד שני אם היא יושבת בחיקך ונתמכת בגבה עלייך זה משהו אחר. יכול להיות שיש מתח שרירי גבוה מדי בשרירי הגב הזוקפים שדוחף אותה לעמוד.
אני עובד ומתמחה בתינוקות וילדים עם בעיות או עיכוב תנועתי ועושה זאת בשיטת פלדנקרייז. איני מאמין בתרגילים ומצד שני בעבודה של מתיחות או התייחסות מכנית אל הגוף ובעבודתי אני מעורר באמצעות מגע מכוון ומדוייק (ועדין ) את יכולת ההתפתחות והלמידה הטבעיים של הילד ומאפשר לו להתגבר על הקושי. יתכן שתוך כמה שיעורים פרטנים הכל יסתדר. בגיל כזה המוח כ"כ גמיש שהשינוי באמצעות עבודה מתאימה, מגיע מהר מאוד, לפעמים כהרף עין.
זה בדרך כלל מה שקורה אם אין הפרעה עמוקה יותר.
אם את מעוניינת את יכולה לקרוא באתר על אמא שילדה לא זחל (אני חושב שמתי הוא _יזחל נקרא הדף )ולשמוע את המלצתה לגבי עבודתי עם בנה.

שליחה על ידי אחת* » 22 ינואר 2012, 11:39

"מאמר מעיתון הארץ

התינוקת שלי בת 6 וחצי חודשים.
התהפכה לשני הכיוונים בגיל חודשיים וחצי
התחליה בזחילת גחון בגיל 4 וחצי חודשים
בגיל 6 חודשים נענעה את עצמה בעמידת שש
בגיל 6 וחצי חודשים, באותו יום גם התישבה וגם נעמדה.
מאז חלף שבוע, הפיצית יושבת בצורה מקצועית
ונעמדת בכל הזדמנות שיש לה.
אני רוצה שפרק הזמן של זחילת השש יתארך, כדי שתמצה אותו
כלומר, אני רוצה למנוע ממנה כרגע להתקדם לשלב ההליכה
איך עושים את זה???

שליחה על ידי מיני* » 28 יוני 2012, 14:14

הי אמא של הלה
תיארת בצורה כמעט מושלמת את הבכורה שלי, עם שינויים קלים:
זחלה גחון בגיל חמישה חודשים למשך שבועיים בלבד, ומיד עברה ל-6 וגם נעמדה.
אבל - ללכת התחילה בגיל שנה (קצת קודם).
מאחר ולא נראה לי שאפשר למנוע ממנה לעשות משהו שהגוף שלה מוכן אליו, הדבר היחידי שאת יכולה לעשות הוא לא לעודד הליכה, וזהו.
אנחנו לא דרבנו אותה ללכת, ואמנם היא הלכה מוקדם אבל עובדה שהיא כן זחלה חצי שנה כמעט.

נעמדה

שליחה על ידי מיני* » 28 יוני 2012, 14:18

אוף, לא מצליחה לערוך ולמחוק את ה"נעמדה" שם למטה, אבל
רציתי להוסיף שאני לא מקצוענית וזה לא התחום שלי בכלל, ואני כותבת מניסיון עם ילדה אחת בלבד
(למרות שהשנייה בת חודשיים ומתהפכת, ואם שמים אותה על הבטן מנסה להתקדם במלוא הכוח...)

מקווה שזה ילך לכיוון זחילה
ברגעים אלו היא הולכת בתמיכת המעקה של הלול. זה חדש!

אמא של הלה,
אחד הדברים שעוזרים לא לעודד הליכה מוקדמת זה לאפשר מרחבים בבית, שיכריחו אותה לזחול כדי לעבור ממקום למקום. להרחיק כל מה שאפשר.
היום הרבה בתים בנויים ככה שהילד עובר בין הספה, לשולחן סלון, לכורסה, לכסא, לעוד כסא- בלי לעזוב ידיים בכלל.
וגם להוציא מהלול- הוא מעודד עמידה מוקדמת בגלל ההיאחזות בו.

פלוני אלמונית, העצות שלך הגיוניות

היא כמעט ולא נמצאת בלול, בקושי בלילה. היא נעמדת עליו מבחוץ.
ולגבי המרחבים...?
הלוואי! הבית שלי בגודל 28 מ"ר...

אז צאו לגינה

_מאז חלף שבוע, הפיצית יושבת בצורה מקצועית
ונעמדת בכל הזדמנות שיש לה.
אני רוצה שפרק הזמן של זחילת השש יתארך, כדי שתמצה אותו_
לא כל כך מהר מתחילים ללכת. הגדול שלי שהיה מאד זריז זחל 4 חודשים מגיל 7 חודשים עד 11. והקטן שהיה לא פחות זריז התחיל גם לזחול באותו גיל והלך רק בגיל שנה וחודש.
מעבר לזה ממליצה מאד על האתר של ענת סימון בנושא התפתחות תינוקות, יש שם הרבה מידע שימושי.

לא כל כך מהר מתחילים ללכת.

אותו דבר קרה עם הבן שלי: התיישב ונעמד (בהפרש של רבע שעה) שגיל ששה וחצי חודשים, הלך בהליכה נתמכת בין רהיטים ובדחיפת צעצועים מגיל שמונה או תשעה חודשים, והלך לבד רק בגיל 15 חודש.

אין לך בעצם שליטה על העניינים, היא תלך מתי שיתאים לה ללכת, אבל את יכולה לאפשר זחילה בחוץ (אני הייתי נותנת לו לזחול על המדרכה ליד העגלה כשהיינו חוזרים מהסופרמרקט והיה זמן...), זחילה על מתקנים בגן שעשועים (בשעות שקטות, אם אין שם יותר מדי ילדים גדולים ואגרסיביים) וכאלה.

סתם מעדכנת...
בסופו של דבר הבת שלי התחילה ללכת עצמאית בגיל 8 וחצי חודשים.
היום היא בת שנה ושלושה ודוהרת.......

ואגב קטן: היה לי מאוד מאוד קשה להשגיח עליה.
הייתי ממש צריכה לנהל מרדף אינסופי אחריה, כי היו לה (ועדיין יש) יכולות פיזיות גבוהות,
אבל ההתפתחות המנטלית (קוגניטיבית?) "נשארה" מתאימה לגיל שלה וזה פשוט לא הלך ביחד.
לא הבינה סכנה, לא הבינה גובה, אכלה מכל הבא ליד (גם דברים מסוכנים!) ובאופן כללי לא הבינה את המושג "לא".
זה קצת התנגש לי עם הרצון "להסביר" לה כל פעולה שלי (לטובת חינוך), כי לא היה טעם...
לא היה טעם להסביר לתינוקת בת 9 חודשים שלא כדאי לטפס על המדרגות או על השיש, או לאכול עובש.
כי היא פשוט לא הבינה...
היום זה אחרת, (למרות שהיא רצה יותר מהר ממני!) אבל אני עדיין צריכה לנוח....

איך משכיבים תינוקות על הבטן כשהם פולטים?
יש לי תינוקת שפולטת המון, גם לא מיד אחרי האוכל- אני לא מצליחה להשכיב אותה על הבטן בכלל. וחוץ מזה שהיא ממש שונאתאת זה בכל מקרה, אז צריך שהיא תהיה במצב רוח ממש טוב כדי שהיא תסכים ליותר משניה בודדת להיות על בטן בלי לבכות, והיא במצב רוח טוב רק אחרי שהיא אוכלת ואם היא בדיוק גם ישנה לפני האוכל. אבל אז היא פולטת נורא, וגם ככה היא פולטת נורא.
בקיצור הילדה לא נמצאת על הבטן בכלל. ובעיניי היא בכלל לא מספיק מרימה את הראש.

במקום על הבטן, בינתיים תחזיקי אותה כל הכתף בתנוחה יחסית מאונכת. זה יאפשר לה להרים את הראש, וגם סביר שיצמצם את הפליטות. במשך הזמן, כשהיא טיפה תגדל, יהיה קל לה יותר לבלות על הארץ.

יונת מתכוונת ל"תנוחת גרעפס", כזאת שמחזיקים כדי לעזור לתינוקות להוציא גרעפס.
תינוקות שפולטים חשוב להחזיק הרבה במצב מאונך.
כדי לעזור להחזקת הראש חשוב לקחת הרבה על הידיים ולהסתובב, לרקוד, לקפוץ ולעשות המון פעולות יומיומיות כשהתינוק עלינו. להתנועע וללכת כמה שיותר. זה מחזק את השרירים שלהם ובמיוחד עוזר להחזקת הראש.

ממליצה להחזיק את התינוקת בערסול זמן מה לאחר האוכל. התנוחה תומכת בתהליך עיכול נעים ובריא. מסייעת לאיזון טונוס השרירים (החיצוניים והפנימיים ), ובכך לעיכול טוב יותר והרגעה. בנוסף, מאריכה ומגמישה את שרירי הגב, מה שיקל על שכיבה על הבטן. מומלץ מאוד שתנוחת בערסול תהיה במנשא בד.

תודה על הרעיונות
אני מבינה שאלה הדברים שמחזקים את שרירי הצואר ומה עם שרירי חגורת הכתפיים?
אולי אני דואגת מדי?
היא חלק מהיום בידים, חלק בעגלה בהטיה משענת העגלה (בגללהפליטות),וחלק במנשא (דוקא לא ערסול,אלא תנוחה זקופה בגלל הפליטות)

לאט-לאט. תתחילי מתנוחות זקופות, שמפעילות מדי פעם את חגורת הכתפיים כשהיא מתאימה את עצמה לשינויים בתנוחה שלך (כי את לא משטח סטטי אלא גוף דינמי). עם הזמן היא תתחזק ובטח גם תפלוט פחות, ויהיה לה קל יותר לבלות על הבטן.

אם עוד לא עשית את זה, מציעה לך לקרוא כאן למעלה בדף. יש כאן דיונים מעניינים בנושא.

עברתי שוב על הדף, ובאמת יש כאן דיונים מעניינים, אבל לא את זה שזכרתי לגבי התפתחות מוטורית כנגד גוף דינמי ולא רק משטחים סטטיים. מישהו זוכר איפה זה היה?

נדמה לי שהיתה על זה רשימה בעלון המחודש...

עירסול זו תנוחה מאד לא נעימה לתינוק פולט.
מהתבוננות סביב, אפשר מאד להקל על תינוקות פולטים עם ניהול הנקה שונה. אם את רוצה את מוזמנת לשתף על איך הולכת ההנקה וכמה ואיך את מניקה, כאן או בדף על ריפלוקס בתינוקות.

לאט-לאט. תתחילי מתנוחות זקופות, שמפעילות מדי פעם את חגורת הכתפיים כשהיא מתאימה את עצמה לשינויים בתנוחה שלך (כי את לא משטח סטטי אלא גוף דינמי). עם הזמן היא תתחזק ובטח גם תפלוט פחות, ויהיה לה קל יותר לבלות על הבטן
ניסיתי להבין איך היא יכולה לחזק חגורת כתפיים על הכתף. ואז ראיתי אותה יום אחד על הכתף של אבא. רחבה בדיוק לגודל שלה נשענת עם שתי הידים ומתרוממת יופי ומסתכלת על העולם. סקרנית ומרוצה.
איזו תנוחה נהדרת

עכשו רק אבא צריך להסכים
(בכל מקרה היא בעיקר איתי במשך היום,וכשאבא בא הוא מטפל הרבה בגדולים יותר,אז בזמן שישאר...)

בינתים ילדת הידים שלי מתפתחת יפה,לפי הספר. למרות שהרבה במנשא ובידים
התהפכה בגיל 4 חודשים בטן-גב, התהפכה בגיל 5 חודשים גב-בטן.
נחיה ונראה
עדיין פולטת

שלום,
יש לי תינוקת בת 3 חודשים. ילדה שניה, אחרי בן, שמאד לא אהב לשכב בכלל, ובמיוחד על הבטן. הוא התישב מהר מאד, וכמעט ודילג על הזחילה, וגם התחיל ללכת מאד מאוחר. אני מרגישה, בדיעבד, שעשיתי טעות שלא השכבתי אותו על הבטן כי הוא לא אהב את זה. אז חשבתי שזה מיותר.
עם הבת המצב דומה, גם היא לא אוהבת לשכב על הבטן, אבל היא הרבה יותר נינוחה באופן כללי, אז מתאפשר לי יותר בקלות לשים אותה על הבטן. והיא לאט לאט מתרגלת לזה, ולפעמים גם נהנית לפרקי זמן קצרים (של בין דקה להכי הרבה 10, וזה נדיר). היא ישנה רק על הגב או על הצד. אם אני הופכת אותה, אז היא מתעוררת. והיא נרדמת כמעט תמיד על הציצי...
אני לא לגמרי בטוחה שאני פועלת נכון...אני צריכה לשים אותה יותר? פחות? לעשות לה איזשהם תרגילים? להמשיך לנסות שתישן על הבטן? אני לא באמת יודעת מה נורמלי לגילה...אם לא היה הנסיון עם הבן, אז בכלל לא הייתי חושבת שמשהו יכול להיות לא בסדר. ולכן, אני צריכה קצת הכוונה.

אצלנו לא הסכים לשכב על הבטן בכלל, ואני לא הסכמתי להכריח אותו.
מצאנו פתרון, עשינו כמעט כל יום אימוני "שחייה" באמבטיה עם אבא על הבטן (קיבלנו הדרכה ממורה לשחיית תינוקות), הילדון היה מאושר ואנחנו לא היינו צריכים לסבול ילד בוכה "כי צריך".
התחלנו בגיל חודשיים.

להמשיך לנסות שתישן על הבטן?
דוקא אם היא ישנה על הגב זה טוב, ההמלצה היא לא להשכיב לישון על הבטן בגלל קשר סטטיסטי למוות בעריסה. ובכל מקרה שינה על הבטן לא משנה בהקשר הזה של תרגול שרירי צואר וחגורת כתפיים, זה צריך בערות.
בגילה להחזיק מעמד את פרקי הזמן שציינת,זה יפה. גם דקה מדי פעם זה יפה, וזה שאת רואה שהיא מתרגלת זה טוב.
האם היא הרבה בידים? או הרבה על הגב או טרמפולינה?
אם היא הרבה בידים/מנשא אז לא נורא כי גם ככה היא מתחזקת, אבל אם היא הרבה בטרמפולינה/על הגב, אז כדאי יותר להקפיד על ההפך ולשים על הבטן.
יש פה מידע ממש קצת מעל שבשמת ויונת כתבו.
ואני כתבתי שהבת שלי התפתחה מאוד יפה למרות שהיתה הרבה בידים ולא על הבטן בגיל הזה.

תודה לכן על התגובות! לקח לי זמן כי קשה לי להגיע למחשב...
היא הרבה על הידים, ובמנשא היא רק ישנה ומיד רוצה לצאת, והיא גם שוכבת סתם על הגב, ולא הרבה בטרמפולינה...נראה לי שאני יוצאת מחוזקת שאני לא צריכה לדאוג

שלום,

אני זקוקה להתיעצות, אני אחרי ביקור הזוי למדי אצל פיזיותרפיסטית של קופ"ח
המתוק שלי בן 10 חודשים, גדול (12 קילו כבר) וכשבוע שבועיים זוחל זחילת גחון, לא יושב עדיין. מיותר לציין שאני סבבה עם זה שהוא לוקח את הזמן ועושה הכל בקצב שלו, אני לא רואה כל בעיה.

הפיזיותרפיסטית המליצה לי להושיב אותו ולתמוך בו ידנית כמה פעמים ביום, כל פעם לכמה דקות, וגם הראתה לי איזו תנוחה להושיב אותו כאשר הוא יושב עלי מול שולחן פעילות (עם כל מיני מנצנצים מנגנים רוטטים... ברררר שאין לנו כאלה בבית, לדעתי זה מגרה את הילדים יתר על המידה) בתקווה שמהתנוחה הזו הוא ירים את עצמו לעמידה. לטענתה אם לא מושיבים את הילד בגיל שהוא "אמור" להתיישב, זה יפגע באספקטים אחרים של ההתפתחות שלו כי הוא משחק בשכיבה על הגחון ולא בישיבה.

בנוסף המליצה לי לקנות כסא אוכל ולהושיב אותו שם לארוחות, עד היום בארוחות הוא יושב עלינו ומאכילים אותו או שהוא אוכל ברצון רב בשכיבה על הגחון תוך התעסקות באוכל. ויש שוב את הטיעון שהוא צריך לעשות דברים בישיבה ועוד איזה עניין תרבותי שהוא צריך להתרגל לאכילה סביב השולחן 'כי ככה זה בתרבות שלנו'.

מרגיש לי לא ממש נכון להושיב אותו בינתיים, ועניין כסא האוכל גם בעייתי כי הראש שלו ענק והוא עוד לא מצליח לשבת יציב. קצת חוששת מהעניין שהוא לא יכול לשחק בשתי ידיים בינתיים עד שיתיישב בעצמו. אם יש מישהי שיכולה לתרום מנסיונה אשמח לשמוע.

ניחוח אדמה אחרי הגשם

היי פלפל לבן
קודם כל גם אני בגישה של לתת לתינוק להתפתח בקצב שלו,
השאלה אם היית מודאגת ממשהו ולכן פנית לקופ"ח ?
אולי תתייעצי עם פיזיותרפיסטית נוספת?

נשמע לי ממש לא לעניין וגם לפי האינטואיציה שלך זה לא נשמע טוב - להושיב תינוק שהראש שלו ענק והוא לא מצליח לשבת יציב...
הוא יכול לשחק ב-2 ידיים בשכיבה על הגב, בישיבה נתמכת על אמא/אבא (כמו שתיארת שאתם מאכילים אותו) ואולי גם בטרמפולינה (למרות שהטרמפולינה לא ממש מומלצת)
יש לי המלצה למאמר בבלוג ממש מעולה (בעיניי) -
http://www.janetlansbury.com/2012/04/si ... -downside/

אני אחרי ביקור הזוי למדי אצל פיזיותרפיסטית של קופ"ח
נשמע שאת ממש לא מרוצה ממנה.

האם יש סיבה ספציפית לכך שהוא מאחר בהתפתחות?
אני לא רוצה לערער על העצות שלה, כי לא ברור לי באיזה קונטקסט ניתנו. לדעתי השאלה המרכזית היא לא מה גיל התינוק, אלא מה מעכב אותו מלהתפתח.
כי אם מקור הבעייה הוא א' אז יש מקום להתערבות יומיומית (כי אם לא נעשה בשבילו את ההושבה הזאת הוא לעולם לא יתקדם לשם בעצמו), ואם הסיבה והביטואציה היא ב', אז הדבר הנכון לעשות הוא לתת לזמן לעשות את שלו, לתת לו שפע הזדמנויות לעשות את מה שהוא עושה (זחילת גחון, במקרה שלך, ומשחק בחפצים בתנוחת גחון), והוא כבר יתפתח משם הלאה.
צריך להבין מה האבחנה (אם יש), מה מצב הטונוס, מה דפוסי התנועה, איך התינוק עושה את מה שהוא עושה, ועוד.

אבל טענות כמו
הוא צריך להתרגל לאכילה סביב השולחן 'כי ככה זה בתרבות שלנו'.
לא רציניות בעיני. לא בגיל הזה.

אם לא מושיבים את הילד בגיל שהוא "אמור" להתיישב, זה יפגע באספקטים אחרים של ההתפתחות שלו
את מתכוונת למשחק והפעלה של שתי הידיים ביחד? גם זה נשמע לי תמוה. את אומרת שהוא מסוגל לאכול ולשחק עם האוכל בתנוחת גחון. סבבה. שוב, אם היינו יודעים שיש לו בעייה שתגרום לו לא להיות מסוגל לפנות את שתי הידיים למשחק אלא אם כן נושיב אותו בצורה מסוימת - זה כבר סיפור אחר.

מה שאני לא מבינה מכל העניין הוא זה:
מיותר לציין שאני סבבה עם זה שהוא לוקח את הזמן ועושה הכל בקצב שלו, אני לא רואה כל בעיה.
אז מה הניע אותך ללכת אליה?

תודה על ההתיחסות ניחוח אדמה אחרי הגשם ו תמרוש רוש

כנראה יש להם בקופ"ח הגדרה שרירותית באיזה גיל להפנות לפיזיותרפיה אם התינוק עוד לא זוחל/יושב/ משהו אחר ולכן קיבלתי את ההפניה בפעם האחרונה שניגשנו לשקול אותו. החלטתי ללכת ולשמוע מה יש להם לומר

ניחוח, קראתי את הפוסט שקישרת אליו ואני מאוד מתחברת לזה, מרגיש לי יותר נכון לא להושיב את הזחל הקטן אלא לתת לו להסתובב חופשי ולהמשיך להתפתח בעצמו. באמת הייתי מושיבה אותו לאכול בטרמפולינה פעמיים ביום לכמה דקות וזה היה מאד נח, עד שהוא עבר את הגובה והמשקל המקסימליים לטרמפולינה והעברנו אותה לאחסון

תמרוש, אני רחוקה מלהיות מומחית לנושא אבל עד שקיבלתי את ההפניה לפיזיותרפיה בכלל לא חשבתי שהוא מאחר בהתפתחות, לפי מה שאני רואה הוא מתקדם כל הזמן.. אני התחלתי לשים לב יותר וגיליתי שהוא מוצא תנוחות שבהן הוא יכול לשחק בשתי הידיים. לגבי מה האבחנה וכו' היא כלל לא דיברה איתי על כך, רק הראתה תרגילים... איך יודעים ש אם לא נעשה בשבילו את ההושבה הזאת הוא לעולם לא יתקדם לשם בעצמו ??

שיקפתן לי שלמעשה כל מה שהפיזיו' אמרה בעד להושיב אותו היה לא ממש משיקולים מקצועיים, אלא כי ככה זה בתרבות וכי כך העולם נראה אחרת והתינוק יכול לחוות אותו יותר כפי שאנחנו המבוגרים חווים אותו (טיעון מוזר כשלעצמו אבל לתינוק שיושב במנשא כמה שעות ביום זה לא רלוונטי, הוא זוכה לראות את העולם גם מגבוה).

בינתיים אנחנו בהתנהלות הרגילה בלי התרגילים שנתנו לי ובלי כסא אוכל. בעלי הרחיק לכת ואמר שלדעתו קיבלנו הפניה לפיזיותרפיה כדי למלא תורים

יש גם תור לרופאת התפתחות בקרוב, אולי היא תספק הסבר יותר מקצועי אבל אם לא, אני לא חושבת שאדע מה בדיוק לשאול אותה.

עד שקיבלתי את ההפניה לפיזיותרפיה בכלל לא חשבתי שהוא מאחר בהתפתחות,
לפי מה שאני רואה הוא מתקדם כל הזמן
זה לדעתי משפט מפתח. בייחוד המודגש.
אם את רואה שינויים והתפתחות כל הזמן, סיכוי גבוה שהכל בסדר, וזה פשוט הקצב שלו.
אם לא היית רואה שינויים, או שהשינויים היו כל כך מינימליים שצריך בשבילם זכוכית מגדלת, או שהיית רואה דפוס תנועה מוזר, או נסיגה, אלה סימנים מדאיגים.
מזכיר לי תינוק אחד שעקבתי אחריו באופן מקצועי, נדמה לי שאפילו כתבתי על זה פה פעם, שהיתה לו תסמונת שממנה נגזר איחור התפתחותי קל. אז הוא באמת איחר בכל דבר, אבל כשהסתכלת על ההתפתחות לו לאורך זמן ראית שבסופו של דבר הוא מגיע לכל שלב באופן יפה. באחד המפגשים האמא או מישהי אחרת סיכמה את זה במילים "אנחנו יודעים שהוא מחוץ לכל טבלאות ההתפתחות, אז מה? בהשוואה לעצמו הוא מתקדם בדיוק כמו שצריך". חסל סדר דאגה

איך יודעים ש אם לא נעשה בשבילו את ההושבה הזאת הוא לעולם לא יתקדם לשם בעצמו ??
אל תדאגי, זה לא רלוונטי אלייך.

סיטואציות כמו שיתוק מוחין, נכויות התפתחותיות, דברים שבאמת חוסמים את ההתפתחות, ומחייבים התערבות מיוחדת שאינה נדרשת אצל תינוק בריא.

לגבי מה האבחנה וכו' היא כלל לא דיברה איתי על כך, רק הראתה תרגילים
עוד סימן לכך שכנראה אין סיבה לדאגה.

<הדיסקליימר הרגיל: לא ראיתי את הילד. וגו'>

תודה תמרוש רוש!

המרגיעון שקיבלתי: מילים טובות מסלקות עננים שחורים

אחזור לעדכן...

היינו אצל רופאת התפתחות. בהתחלה הוצמדה לנו התוית "ביג בייבי" שמתיחסת כנראה להשמנת יתר, אח"כ היא ראתה שהילד עבר את אחוזון 97 גם במשקל וגם בגובה והניחה לזה (התינוק בעיקר יונק. לא טעם פורמולה מימיו. בבית זמין לו מזון בריא לפי רצונו). ביקשה להושיב אותו והוא לא החזיק את עצמו בתנוחה הזו, הציעה לעקוב אצל הפיזיותרפיסטית, הזהירה שאם לא "נזרוק אותו באיזה משפחתון", אז איך הוא ילמד לשיר שירים עם תנועות??? ...
בסוף יצאנו משם עם האבחנה "התפתחות מוטורית איטית" והמלצה לביקור נוסף בגיל שנה וחצי,עד אז הילד "צריך" להגיד כ-10 מילים, לעמוד, להבין כל ההוראות ועוד כאלה

לא דואגים. זוחלים..

הזהירה שאם לא "נזרוק אותו באיזה משפחתון", אז איך הוא ילמד לשיר שירים עם תנועות??? ...

נו, באמת! צחקתי בקול רם
<ואם הוא לא ילמד לשיר שירים עם תנועות?>

לא דואגים. זוחלים..