התקף חרדה

[מכירה_את_זה*]

אלמונית יקרה, אם תקראי קצת למעלה תראי שכתבו כאן אנשים מנסיונם והעידו שזה בהחלט עובר אם מטפלים בזה, גם ללא כדורים. הכי חשוב שאת הולכת לטיפול. עם הזמן תחושת השליטה תחזור אלייך ותוכלי לחזור לחיים לגמרי נורמליים. אני בטוחה בזה גם בגלל שאת מספרת שהחרדה התחילה אצלך בעקבות אירוע מלחיץ וחשוב בחיים שלך - חתונה. זה טבעי שזה יעורר חרדה. את בהחלט מסוגלת להתמודד עם זה וכשתביני קצת יותר מה מפחיד אותך עם הזמן את תרגישי יותר טוב.
חשוב גם שתזכרי שהתקפי חרדה כשלעצמם הם לא מסוכנים, זו תחושה נוראית כשזה קורה אבל זה עובר תוך כמה דקות ואין לזה שום משמעות לגבי החיים שלך. תתייחסי לזה כמו אל תופעה פיזית כשזה קורה, תנשמי עמוק, תשתי כוס מים ותגידי לעצמך שתיכף יעבור. מניסיון הפחד מההתקף זה הדבר הכי גרוע, ברגע שתנטרלי את הפחד הזה יהיה לך כבר הרבה יותר קל.

תרגישי טוב

[אלמונית*]

מכירה את זה תודה רבה על המענה המחזק!!
ממש חיזקת אותי עכשיו
רציתי לשאול שטלה נוספת אם מישהי מכן יודעת
אם כרגע אני במצב של חרדות, התקפי חרדה
זה אמור לפגוע בכניסה להריון או אין קשר?
כי בעלי התחיל לדבר איתי על הבאת יחד לעולם
רציתי לדעת עם החרדות ישפיעו ויגרמו לבעיה לכניסה להריון ? אשמח למענה תודה רבה לכם

[מכירה_את_זה*]

בשמחה.
אני לא יודעת אם יכולה להיות לזה השפעה, בעיקרון יותר קל להיכנס להריון כשרגועים אבל אני חושבת שזו הכללה ולא תמיד נכון - יש נשים רגועות ושמחות שלא מצליחות וגם נשים חרדתיות או לחוצות שכן מצליחות... קשה לצפות דברים כאלה. מאוד ממליצה לך לא להלחיץ את עצמך עם זה בנוסף לשאר ולהתמקד כרגע בלחזור לאיזון (אגב אולי זה גם כן קשור למה שעורר את החרדה? להפוך לאמא זה שינוי גדול בחיים ויכול להיות מפחיד)

נסי להירגע ולתרגל מדיטציה 10-15 דקות ביום - בעיקרון זה זמן עם עצמך שבו את רק יושבת, מתרכזת בנשימה ומנסה לא לחשוב על שום דבר (לא כזה פשוט...). ותשתי הרבה מים, זה גם עוזר לחרדה. יהיה בסדר:)

[אלמונית*]

תודה רבה לך באמת תודה ממש חיזקת אותי
אני חושבת שהחתונה מרוב הלחץ והמתח עוררה את החרדה ועכשיו אני חושבת שאני חרדה מהחרדה זאת אומרת מפחדת מהחרדה שתחזור שוב אני מנסה להכניס לראשי שזה שטויות וזה עובר בתוך כמה דקות ולא אמות בזה פשוט הטראומה הזאת שעברתי מהתקף בחתונה מרוב שהבהלתי אני עכשיו במצב שמפחדת שזה יחזור שוב
שרשמת לי חשוב שתטפלי בזה. Cbt לא מספיק? איזה עוד דברים היית מציעה לי לעשות בשביל להתגבר ואף לנצח את זה ??? תודה רבה לך מכירה את זה אני ממש מודה לך על היחס!!!

[מכירה_את_זה*]

אני מאוד מבינה את הפחד מההתקף הבא, במיוחד אחרי שעברת חוויה טראומטית של התקף בחתונה שזה ממש לא נעים ולא צפוי. אז כאמור המצב הזה של חרדה מהחרדה הוא בעצם החלק העיקרי של הבעיה, כי זה מה שגורם לך כרגע לחיות במתח תמידי. תמשיכי לשנן לעצמך שגם אם זה יקרה שוב, אלו יהיו כמה דקות לא נעימות שיעברו וזהו. את לא תמותי ולא תשתגעי (אלו בדרך כלל המחשבות שעוברות בראש בזמן ההתקף). ברגע שתפסיקי לפחד שזה יקרה שוב כבר פתרת את רוב הבעיה אם לא כולה.

כשאמרתי שחשוב לטפל התכוונתי למה שאת כבר עושה, לא חשוב כל כך איזו שיטה זו כל עוד זה עוזר עם הזמן והמטפל מתאים לך. פשוט תמשיכי בזה. במקביל כמו שכבר אמרתי, לשתות הרבה מים, לעשות מדיטציה ותרגילי הרפייה וכל דבר שיכול לעזור לך להירגע כמו מוסיקה, הליכות וכו'. אולי יעזור לך לדבר על זה עם חברה או מישהו מהמשפחה או עם בעלך, לפעמים זה עוזר לפתוח את זה במקום להסתיר. תזכרי שזו תופעה מאוד מאוד נפוצה והמוווון אנשים חווים התקף חרדה או תקופה של חרדה באיזשהו שלב בחיים, בעיקר סמוך לשינויים גדולים. את לא מוזרה או משוגעת, את ממש נורמלית...
תרגישי טוב!!

[אלמונית*]

מכירה את זה תודה רבה לך באמת ממש חיזקת אותי העלת לי חיוך והמון אופטימיות
תודה רבה !!!!

[מכירה_את_זה*]

בכיף @} @}

[נדחפת*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

נדחפת לשרשור... צריכה את עזרתכם בעזרה לחברה.
יש לי חברה קרובה מאוד שהתחילו לה התקפי חרדה באמצע נהיגה.
יש לה רקע של פגיעה מינית ומאז לחץ לשירותים.. היא מפחדת לנסוע נסיעות ארוכות מהחשש הזה וכאשר יש נסיעה (לא משנה אם ארוכה או קצרה) היא נתקפת חרדה-
דפיקות לב, קשיי נשימה ועוד..
היא פנתה לכמה וכמה מטפלות וכל אחת מהן בדרכה עזרה רק לתקופה של חודש ושוב חזר
אני אבודה וקשה לי לראות אותה במצב הזה שכלום לא ברור בחייה בעקבות זה.
לפני טיולים, היא רק חושבת על הפחד מהנסיעות, מחוסר הוודאות איפה הם יהיו והאם יש שם שירותים ומאי נעימות מהחברים שלא מודעים לכך.
האיש גם לא ממש תורם ואומר שהכסף נזרק לחינם, כי אף מטפלת לא עזרה.
וגם היא מצפה לטיפול של "זבנג וגמרנו"
עזרו לי בבקשה, איך אני יכולה לעזור לה?

[פלוני_אלמונית*]

נדחפת יקרה...אני בול במצב של חברה שלך!אבל בול!
גם אחרי תקיפה מינית וגם חוששת תמיד מאותם דברים רק שאצלי יש רצון תמידי לברוח וחייבת להיות בשליטה ובידיעה שאני יכולה לקום ולברוח מכל סיטואציה אפשרית ורק להעלם מבלי שאף אחד יעשה מיזה רעש.. הלוואי והיתה לי חברה כמוך שאכפת לה ככ..

[קרן*]

מיואשת
אני לא באמת יודעת מה יש לי פיזולוגית בדקתי אצל כל הרופאים כי לפני שלושה חודשים מצאתי גושים בשד בדקו היה שפיר אחד ספק ביום שהלכתי לבדוק אמרו שהוא נראה גם תקין לבוא עוד חצי שנה מיותר לציין שרעדתי בתקופה שלפני ומצאו גם לחברה טובה אני מלווה אותה ומחכה לתשובות של לא שיתפתי אף אחד אבל ממש בפנים רעדתי מפחד אני גם התגרשתי לא מזמן תמיד יש לי תחושה שהכל עובר לידי ואני חזקה אומנם יש כאבי ראש מפעם לפעם אבל לא נורא ואז באותו יום שחזרתי מהבדיקה שאמרו שזה נראה תקין יצאתי מהאוטו ולשנייה ראיתי הכל שחור כל הדם נפל לי לרגליים בקושי הצלחתי ללכת לא הייתי לבד מהר חזרתי לעצמי ולא הפסקתי להגיד מה זה היה לעזעעל מאז התחיל מרתון רופאים לב ראש דם הכל מהכל חוץ ממחסור בפריטין בברזל שלא עקרוני כי המוהגלבין תקין הכל יצא מושלם ואני מרגישה מרחפת כאילו חטפתי זעזוע מוח לא מסוגלת לשבת במקום אחד נבהלת מהתחושה בעבודה מסתגרת בבית מסתגרת באירועים פתאום זה מחמיר הולכת הביתה פשוט הבנתי שנכנסתי לחרדה כללית וצפו לי מלא דברים מהתת מודע אני מנסה לעבוד על עצמי וזה כל כך קשה מייאש כדורים לא לוקחת ניסיתי ללכת לשיחות אבל שם בכלל זה מתגבר כי נראה לי ששם צריך להתמודד עם המציאות זהו החיים שלי כבר שלושה חודשים ממש לא כיפיים אני ממש מחכה שכל יום יעבור בשלום לא בא לי ללכת לשום מקום מפחדת שתהיה לי תסחרורות הזאת ואז אאבד שליטה ליד אנשים אין סיכוי תמיד מסתירה הכל שמה מסכות שמישהו יראה אותי בחולשתייי אסור! אני ששומעת את כולם שמיייעצת מישהו יכול לומר לי מתי זה יעבור?

[פלוני_אלמונית*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

אז ככה לפני חמישה חודשים עברתי ניתוח להוצאת שקדים ומאז שהתעוררתי התחילו לי חרדות פחדים והתקפי חרדה לאא רציתי לעשות את הניתוח אבל אשתי שכנעה אותי בידיעה שהכאבים יעברו לאחר שבוע מה שלא קרה ומאז אני סובל קשות הולך לעבודה בפחד וכל היום הרגשה רעה קושי לנשום וחוסר תיאבון חוסר בשמחת חיים שהייתה לי לפני הניתוח מה עושים הצילו

[פלונית*]

מה דעתך לשתף ולהתייעץ עם רופא המשפחה וגם לפנות להתייעצות אצל מטפל ?

[תות*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

שלום לכם,
אתם כולכם נשמעים אנשים טובים וחמודים,
רציתי לדעת כמה דברים מנסיונכם:

1. האם חולשה קשה מאוד אפיינה את ההתקפים שלכם? עקצוצים בידיים והרגשת חום בשרירים(בגב למשל)? וסחרחורות?

תודה רבה לכם ומקווה שאתם מרגישים טוב!

[תמרוש_רוש]

לי היתה חרדה אבל לא כל כך ב"התקף". פשוט גל של חרדה שבא ואז עבר. להישען על הקיר עם פעימות לב מואצות וכאב בטן ומחשבות בלעעכס ולקלל את האמ-אמא של העולם, ואז להמשיך הלאה.

אצלי הם היו מלווים בכאבי בטן, אז לפעמים הוא נמשך שלוש שניות ולפעמים 10-20 שניות, ובמקרים הכי גרועים קיפל אותי לשניים עם קושי בנשימה ולקח לי דקה להירגע ממנו.
אבל נדמה לי ששמעתי פעם שסחרחורות גם אופייניות לחרדה.
העקצוצים והחום נשמעים לי הגיוניים בהנחה שיש פה עלייה חדה ברמת האדרנלין. כל הדם הולך לשרירים, בייחוד בגפיים.
ממליצה ללמוד על Polyvagal theory ולקרוא / לשמוע חומרים של סטיבן פורג'ס (Porges). בי זה מאוד תמך.

[איתמר*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

היי ד"ר , מזה מספר שנים ש לי פתאום פחד שאתעלף בצום כיפור/ תעשה באב, למרות שבתכלס בחוויה של בצום היא טובה , לא בינונית אפילו , היא טובה , עובר לי טוב , וזה מטריף אותי שאני ממש מנוהל מהצום מה יהיה , איך אעבור את זה , הפעם באמת זה ייקרה וכו' אני יודע שהמחשבות לא נכונות אבל למרות שאני לא כזה דתי הצום מנהל אותי ולו רק שזה אתגר , במיוחד אתגר בריאותי , גם אני פוחד לתת בדיקת דם בישיבה כי שמעתי שמשהו יתעלף ככה ולכן אני שוכב למרות שבחיים לא התעלפתי אבל אם אני שומע על משהו רע קיצוני תמיד אני אומר לי זה ייקרה , זה מתאים לי שזה ייקרה לי, אני צם , לא קורה לי כלום אבל כל פעם מחדש שמגיע הצומות אני מתחיל לאכול סרט שהפעם ארגיש חלש , והפעם יהיה לי חוויה קשה , למרות שבפועל לא רק שאין לי חוויה קשה או עילפון או קטסטרופה , הצום עובר לי בקלות רבה , אני מחלק את העולם ללפני ואחרי הצום , כאלו אני הולך לאתגר שאפשר למות ממנו או שכולם מתעלפים בו הוא שהוא מסוכן , משהו טיפל בנושא כזה? או יודע להגיד על ספר שאוכל להעזר בו כדי להתייחס נכון לצומות , לא ברור לי גם למה הראש שלי מתעקש שייקרה לי משהו רע למרות שאין שום הוכחה במציאות שייקרה לי משהו רע , שאני חלש יותר מכולם , וכל הדיון הזה ביני לבין עצמי גורם להתבייש בעצמי ולכעוס על עצמי בעיקר , אני מתיש את עצמי ולמרות שאני מנסה לעזור לעצמי ועברתי תהליכים מדהימים עדיין כל פעם כל צום הוא אתגר על הנפש שלי כמה אני שווה או לא שווה , אם לא אצליח לצום אני פשוט אהיה אפס מאופס ולא שווה והחיים שלי חרא, משהו יכול לעזור ?

[יולי_קו]

שלום איתמר,

התופעה שאתה מתאר, חרדה מדבר ספציפי שלכאורה אינו מפחיד רציונלית אבל רגשית מרגיש כמפלצת מאיימת, מזכירה לי תגובות פוסט-טראומתיות. אני לא מבינה בזה הרבה, אבל כן היתה לי חשיפה לתחום. העתקתי לך את ההגדרה של חרדה מוויקיפדיה:

״חָרְדָה היא מצב פסיכולוגי ופיזיולוגי בו האדם חש פחד ואי שקט פיזי ונפשי, בשל מחשבה שמשהו רע עומד לקרות[1]. מחשבות מעוררות חרדה עשויות להיות מחשבות הן על איום וסכנה ממשיים והן על דמיוניים, ועשויות להופיע באופן מודע כמו גם שלא במודע. החרדה מתאפיינת בתחושות פיזיות כגון דופק מהיר, נשימה מהירה, הזעה, חולשה, רעד ותחושת עילפון/סחרור וכן במתח נפשי, חשש, דאגה ותחושות פחד.

חרדה נבדלת מפחד בכך שהיא רגש שלילי מעורפל שאינו קשור לגירוי חיצוני מסוים, או הקשור לגירוי הנתפס כסכנה עתידית, בעוד שפחד הוא תגובה לסכנה ממשית ומיידית. כתוצאה מכך, פחד מביא לתגובת הלחם או ברח בעוד חרדה, הנתפסת כתגובה לדבר מה בלתי ניתן לשליטה או שלא ניתן להימנע ממנו, גורמת לתחושת חוסר אונים. עוצמת החרדה יכולה להשתנות מחרדה קלה ועד חרדה קיצונית ובלתי נסבלת.״

ממה שאני מכירה החרדה היא סימפטום לטראומה רגשית וגופנית לא פתורה, ודרושה עבודה עומק יצירתית ומתמשכת כל מנת לרפא אותה. הריפוי אפשרי.

אם תרצה תוכל לפרט יותר על החיים שלך, מתי הופיעה החרדה, לאחר אלו אירועים שחוויית כקשים לך, ועוד פרטים.
אולי נצליח לעזור לך למצוא קצה חוט.

הרבה בריאות ושמחה!

[יולי_קו]

לכל החברות, טרול או לא (נחיה ונראה), זה היה שווה תשובה לטעמי.

[אפרת*]

תודה רבה יולי קו, מידע חשוב ושווה מאוד

[פלוני_אלמונית*]

תודה רבה עזרתן לי מאוד.