חילוני חושב ושמח
-
- הודעות: 2086
- הצטרפות: 25 נובמבר 2006, 22:44
- דף אישי: הדף האישי של אבישג_א*
חילוני חושב ושמח
לחגית שלום
בכלל, חושב ושמח זה צירוף שמאוד לא עובד ביחד
אני באמת לא מנסה לעצבן אבל זו בדיוק הייתה השאלה שלי, אם אתה חי בעולם של לית דין ולית דיין, אם אתה לא מאמין בהישארות הנפש איך אתה יכול להסתכל בפרספקטיבה רחבה על הדברים גם הטובים וגם הרעים ועדיין לשמוח.
אני חושבת שמרגישים את זה מאוד אחרי לידה, כל התהיות על החיים עולות אז ומה שמחזק ומשמח אותי זו האמונה.
שאלת איך אפשר להיות גם דתי גם חושב וגם שמח (בציניות?)
אני משערת שאת מתייחסת למגבלות ההלכה.
כשאתה מאמין במשהו אתה שמח בו ולא רואה אותו כמשהו מגביל וחונק. הדוגמא הכי טובה זו האמהות : אם את מוצאת בזה טעם את תהני אפילו שקשה אבל אם זה הגיע לא מרצון את תסבלי מכל רגע. כנ"ל הנקה, כנ"ל ספורט (לספורטאים יש המון מגבלות בענייני אכילה ועוד) השאלה איך אתה תופס את הדברים.
זה הצד של המגבלות
הצד השני שמביא את השמחה הוא שהיהדות הופכת את חיי למלאי משמעות וטעם. אני יודעת שהקשיים והצער הם לא לשווא ומהצד השני השמחות לא חולפות סתם אלא מתחברות אל הנצח. גם ההנאות מתוקות יותר כי הן מוצאות את מקומן האמיתי כאמצעי לפורקן, לשיחרור, למנוחה נצרכת, לסיפוק צורך, אך הן לא העיקר ולכן הן אינן צריכות לתת לי אושר מלא. האמונה שהגעתי לכאן למלא תפקיד, הידיעה שאחרי מותי נשמתי תעלה למעלה משמחת אותי, ההבנה שיש מי שמשגיח על העולם והכל לטובה עוזרת לי להביט אחרת על אירועים שמתרחשים בעולם.
הערת אגב : באמת שאין צורך לפתוח דיון עכשיו על מציאות האל ועולם הבא, אלו הם דעותיי ואני בטוחה שלאנשים אחרים יש דעות אחרות.
בכלל, חושב ושמח זה צירוף שמאוד לא עובד ביחד
אני באמת לא מנסה לעצבן אבל זו בדיוק הייתה השאלה שלי, אם אתה חי בעולם של לית דין ולית דיין, אם אתה לא מאמין בהישארות הנפש איך אתה יכול להסתכל בפרספקטיבה רחבה על הדברים גם הטובים וגם הרעים ועדיין לשמוח.
אני חושבת שמרגישים את זה מאוד אחרי לידה, כל התהיות על החיים עולות אז ומה שמחזק ומשמח אותי זו האמונה.
שאלת איך אפשר להיות גם דתי גם חושב וגם שמח (בציניות?)
אני משערת שאת מתייחסת למגבלות ההלכה.
כשאתה מאמין במשהו אתה שמח בו ולא רואה אותו כמשהו מגביל וחונק. הדוגמא הכי טובה זו האמהות : אם את מוצאת בזה טעם את תהני אפילו שקשה אבל אם זה הגיע לא מרצון את תסבלי מכל רגע. כנ"ל הנקה, כנ"ל ספורט (לספורטאים יש המון מגבלות בענייני אכילה ועוד) השאלה איך אתה תופס את הדברים.
זה הצד של המגבלות
הצד השני שמביא את השמחה הוא שהיהדות הופכת את חיי למלאי משמעות וטעם. אני יודעת שהקשיים והצער הם לא לשווא ומהצד השני השמחות לא חולפות סתם אלא מתחברות אל הנצח. גם ההנאות מתוקות יותר כי הן מוצאות את מקומן האמיתי כאמצעי לפורקן, לשיחרור, למנוחה נצרכת, לסיפוק צורך, אך הן לא העיקר ולכן הן אינן צריכות לתת לי אושר מלא. האמונה שהגעתי לכאן למלא תפקיד, הידיעה שאחרי מותי נשמתי תעלה למעלה משמחת אותי, ההבנה שיש מי שמשגיח על העולם והכל לטובה עוזרת לי להביט אחרת על אירועים שמתרחשים בעולם.
הערת אגב : באמת שאין צורך לפתוח דיון עכשיו על מציאות האל ועולם הבא, אלו הם דעותיי ואני בטוחה שלאנשים אחרים יש דעות אחרות.
-
- הודעות: 5866
- הצטרפות: 12 ספטמבר 2008, 01:17
- דף אישי: הדף האישי של אהבת_עולם*
חילוני חושב ושמח
ואני לא הבנתי איך היא לא דואגת למינימום כשרות במפגשים איתנו.
אני מסכימה איתך.
ההליכה לקראת צריכה להיות משני הכיוונים.
אתם משתדלים לבוא, לשמור על קשר איתם.
אני חושבת שמחובתם לדאוג לכך שיהיה לכם מה לאכול. והעניין באמת תמוה.
אם זה קרה מתוך חוסר מודעות מצד גיסתך ולא מתוך חוסר אכפתיות - הייתי חושבת שכדאי להסב את תשומת לבה לכך.
***********
ההורים שלי למשל הם דתיים 'כיפה סרוגה'.
ויש לנו קרובים חרדיים שאוכלים רק כשרויות מסוימות, ולא ייגעו במה שאנחנו אוכלים בדרך כלל, ולא בכלים שלנו.
כשההורים שלי מזמינים אותם - הם דואגים לקנות הכו-ל בהתאם לכשרות שלהם, ובכלים מתאימים (לצערי כלים חד פעמיים ).
וכשההורים שלי עשו אירועים - הם הזמינו לכל האירוע קייטרינג בכשרות 'רגילה', ולקרובים החרדיים הזמינו במיוחד בשבילם קייטרינג בכשרות מהודרת (שכמובן עולה יותר) + דאגו להם לפינה מיוחדת משלהם, עם מחיצה - כיוון שהאירוע היה מעורב, והקרובים שומרים על הפרדה בין גברים לנשים.
נכון שזו הרבה טירחה.
אבל אם רוצים שיבואו - אני חושבת שחשוב לתת את הדעת על הדברים האלה, ולעזור להם שירגישו בנוח.
כי מי שזה אורח חייו - לא יכול להתפשר על זה, וגם לדעתי כדאי להבין שלא יהיה נכון לבקש ממנו להתפשר על זה.
ובכל זאת - מהצד שלהם יפה שהם באים בזמן שזה בעצם מאוד רחוק מעולמם, ובזמן שבטח היו מעדיפים להימנע מאירועים כגון אלה.
אני מסכימה איתך.
ההליכה לקראת צריכה להיות משני הכיוונים.
אתם משתדלים לבוא, לשמור על קשר איתם.
אני חושבת שמחובתם לדאוג לכך שיהיה לכם מה לאכול. והעניין באמת תמוה.
אם זה קרה מתוך חוסר מודעות מצד גיסתך ולא מתוך חוסר אכפתיות - הייתי חושבת שכדאי להסב את תשומת לבה לכך.
***********
ההורים שלי למשל הם דתיים 'כיפה סרוגה'.
ויש לנו קרובים חרדיים שאוכלים רק כשרויות מסוימות, ולא ייגעו במה שאנחנו אוכלים בדרך כלל, ולא בכלים שלנו.
כשההורים שלי מזמינים אותם - הם דואגים לקנות הכו-ל בהתאם לכשרות שלהם, ובכלים מתאימים (לצערי כלים חד פעמיים ).
וכשההורים שלי עשו אירועים - הם הזמינו לכל האירוע קייטרינג בכשרות 'רגילה', ולקרובים החרדיים הזמינו במיוחד בשבילם קייטרינג בכשרות מהודרת (שכמובן עולה יותר) + דאגו להם לפינה מיוחדת משלהם, עם מחיצה - כיוון שהאירוע היה מעורב, והקרובים שומרים על הפרדה בין גברים לנשים.
נכון שזו הרבה טירחה.
אבל אם רוצים שיבואו - אני חושבת שחשוב לתת את הדעת על הדברים האלה, ולעזור להם שירגישו בנוח.
כי מי שזה אורח חייו - לא יכול להתפשר על זה, וגם לדעתי כדאי להבין שלא יהיה נכון לבקש ממנו להתפשר על זה.
ובכל זאת - מהצד שלהם יפה שהם באים בזמן שזה בעצם מאוד רחוק מעולמם, ובזמן שבטח היו מעדיפים להימנע מאירועים כגון אלה.
-
- הודעות: 3
- הצטרפות: 30 יוני 2010, 22:58
חילוני חושב ושמח
אם אתה חי בעולם של לית דין ולית דיין
טוב, אז אולי אני מתחילה להבין איפה נקודת המחלוקת. את חושבת שאני (לדוגמה), חיה בעולם של לית דין ולית דיין. לא, אני לא. אני חיה בעולם שיש בו מוסר ואני חיה חיים מוסריים. וזה אחד הדברים שנותנים לי סיפוק עמוק. אז אולי פה אנחנו מתחילות להבין זו את זו?
גם ההנאות מתוקות יותר כי הן מוצאות את מקומן האמיתי כאמצעי לפורקן, לשיחרור, למנוחה נצרכת, לסיפוק צורך, אך הן לא העיקר ולכן הן אינן צריכות לתת לי אושר מלא.
אני לא מאמינה בהישארות הנפש, וההנאות שלי צריכות לתת לי אושר מלא. מהן ההנאות שלי - הו, יש המון, ומכוניות חדשות לא מזיזות לי יותר מדי (נדמה לי, אני לא זוכרת, מזמן לא היתה לי מכונית חדשה - וזאת בין השאר מסיבות מוסריות). חלקן גשמיות, חלקן אינטלקטואליות, רגשיות, רוחניות. וכן, הן עושות אותי מאושרת. אישית, הרגשיות עושות לי הכי טוב. אבל גם הסוגים האחרים סבבה. גם הקשיים והצער הם לא לשווא כי אם הם לשוא, אני משתדלת לוותר עליהם. אני משתדלת להגביל את הקשיים והצער שאני חווה לכאלה שיש להם משמעות וערך. קשה לי לתת פה דוגמה כי אלה דברים אישיים ופרטיים.
שבוע טוב.
טוב, אז אולי אני מתחילה להבין איפה נקודת המחלוקת. את חושבת שאני (לדוגמה), חיה בעולם של לית דין ולית דיין. לא, אני לא. אני חיה בעולם שיש בו מוסר ואני חיה חיים מוסריים. וזה אחד הדברים שנותנים לי סיפוק עמוק. אז אולי פה אנחנו מתחילות להבין זו את זו?
גם ההנאות מתוקות יותר כי הן מוצאות את מקומן האמיתי כאמצעי לפורקן, לשיחרור, למנוחה נצרכת, לסיפוק צורך, אך הן לא העיקר ולכן הן אינן צריכות לתת לי אושר מלא.
אני לא מאמינה בהישארות הנפש, וההנאות שלי צריכות לתת לי אושר מלא. מהן ההנאות שלי - הו, יש המון, ומכוניות חדשות לא מזיזות לי יותר מדי (נדמה לי, אני לא זוכרת, מזמן לא היתה לי מכונית חדשה - וזאת בין השאר מסיבות מוסריות). חלקן גשמיות, חלקן אינטלקטואליות, רגשיות, רוחניות. וכן, הן עושות אותי מאושרת. אישית, הרגשיות עושות לי הכי טוב. אבל גם הסוגים האחרים סבבה. גם הקשיים והצער הם לא לשווא כי אם הם לשוא, אני משתדלת לוותר עליהם. אני משתדלת להגביל את הקשיים והצער שאני חווה לכאלה שיש להם משמעות וערך. קשה לי לתת פה דוגמה כי אלה דברים אישיים ופרטיים.
שבוע טוב.
-
- הודעות: 1940
- הצטרפות: 22 מאי 2008, 09:13
חילוני חושב ושמח
(גיסי הומו והוא גר עם בן זוגו ואני עדיין לא יודעת מתי ואיך אוכל לדבר איתן על כך).
הוא בטח גם שמאלן יירחם השם.
הוא בטח גם שמאלן יירחם השם.
-
- הודעות: 5866
- הצטרפות: 12 ספטמבר 2008, 01:17
- דף אישי: הדף האישי של אהבת_עולם*
חילוני חושב ושמח
אני משתדלת להגביל את הקשיים והצער שאני חווה לכאלה שיש להם משמעות וערך.
מה, את מסוגלת לבחור את הקשיים שלך?
את מסוגלת לבחור איפה להרגיש צער?
אני לא.
אז דווקא אשמח אם תתני דוגמאות איך את עושה את זה.
מה, את מסוגלת לבחור את הקשיים שלך?
את מסוגלת לבחור איפה להרגיש צער?
אני לא.
אז דווקא אשמח אם תתני דוגמאות איך את עושה את זה.
-
- הודעות: 2086
- הצטרפות: 25 נובמבר 2006, 22:44
- דף אישי: הדף האישי של אבישג_א*
חילוני חושב ושמח
הוא בטח גם שמאלן יירחם השם
הוא דווקא ימני, מפתיע הא ? (-:
הוא דווקא ימני, מפתיע הא ? (-:
-
- הודעות: 1940
- הצטרפות: 22 מאי 2008, 09:13
חילוני חושב ושמח
הוא דווקא ימני, מפתיע הא ? happy
ממש לא, ככה זה כל האקטיביים.
אבל למה מכל התופעות החילוניות דווקא זו מרתיעה אותך מכל ? זה אמנם חטא ע"פ ההלכה אבל ככה זה רוב החיים של החילונים ואין דרך להסתיר מבנותיך את הדבר הזה או חטאים אחרים.
רְאֵה נָתַתִּי לְפָנֶיךָ הַיּוֹם, אֶת-הַחַיִּים וְאֶת-הַטּוֹב, וְאֶת-הַמָּוֶת, וְאֶת-הָרָע. טז אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ, הַיּוֹם, לְאַהֲבָה אֶת-יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לָלֶכֶת בִּדְרָכָיו, וְלִשְׁמֹר מִצְוֹתָיו וְחֻקֹּתָיו וּמִשְׁפָּטָיו;
ממש לא, ככה זה כל האקטיביים.
אבל למה מכל התופעות החילוניות דווקא זו מרתיעה אותך מכל ? זה אמנם חטא ע"פ ההלכה אבל ככה זה רוב החיים של החילונים ואין דרך להסתיר מבנותיך את הדבר הזה או חטאים אחרים.
רְאֵה נָתַתִּי לְפָנֶיךָ הַיּוֹם, אֶת-הַחַיִּים וְאֶת-הַטּוֹב, וְאֶת-הַמָּוֶת, וְאֶת-הָרָע. טז אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ, הַיּוֹם, לְאַהֲבָה אֶת-יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לָלֶכֶת בִּדְרָכָיו, וְלִשְׁמֹר מִצְוֹתָיו וְחֻקֹּתָיו וּמִשְׁפָּטָיו;
-
- הודעות: 5866
- הצטרפות: 12 ספטמבר 2008, 01:17
- דף אישי: הדף האישי של אהבת_עולם*
חילוני חושב ושמח
מִצְוֹתָיו.
נראה שהמחשב חשב שזאת מילה גסה.
נראה שהמחשב חשב שזאת מילה גסה.
-
- הודעות: 607
- הצטרפות: 10 יוני 2008, 09:08
חילוני חושב ושמח
לשאלה המקורית אני לא יכולה לענות לך כי אני לא הנמענת שלה, אבל אני כן יכולה לספר לך שהרבה פעמים אני חושבת ומרגישה שאין שום דרך להיות אדם דתי, חושב ושמח. לפעמים אני גם מרגישה הפוך - שאם אני אדם דתי וחושב מתבקש שאהיה גם שמחה. וזו לא הסתירה הפנימית היחידה שנובעת אצלי מדתיוּת... בעצם כל הרגשות העמוקים והאמִתיים שלי מגיעים, ברמה זו או אחרת של השתלשלות, מהיותי אדם דתי - ויש בהם כמה וכמה שסותרים אלה את אלה.
אגב, את זוכרת את השירים של אבן-גבירול? נראה לי שזה היה המסר שחזר בכולם - אם אתה דתי וחושב אין מצב שתהיה שמח, אם אתה שמח אין מצב שאתה דתי וחושב.
אגב, את זוכרת את השירים של אבן-גבירול? נראה לי שזה היה המסר שחזר בכולם - אם אתה דתי וחושב אין מצב שתהיה שמח, אם אתה שמח אין מצב שאתה דתי וחושב.
חילוני חושב ושמח
שבת היא משהו בעייתי מאוד עבור דתיים - לשמירה במקום חילוני. יכול להיות שהם רצו שתראו כמה שבת באווירה דתית היא יפה ונעימה, אבל ההפך הם לא יכולים פשוט מכיוון שמאוד קשה לשמור שבת במקום חילוני
אבל זו בדיוק הנקודה שלי.
הם לא מעלים בדעתם שאולי גם אני צריכה להקריב או לוותר או להתאמץ כדי לעשות אצלם שבת.
הרי השבת שלי לא מאוד חשובה כי אין לה הכללים הנוקשים של השבת שלהם.
אז למען ההיכרותצ עם הצד השני זה בסדר "לדרוש" ממני להתגמש לפי הכללים שלהם, אבל ההיפך לא?
למה זה צריך לעבוד רק במסגרת המגבלות של צד אחד?
למה הצד השני לא יכול להתוודע לחיים שלי גם כן?
אה, כי בעיניו החיים שלי מלאי טעויות, טומאה וחטאים. אולי בגלל זה?
אני מלכתחילה בעמדת נחיתות כאן.
מלכתחילה מניחים שלא ייתכן שחיי החטא שלי יכולים להיות בעלי ערך/תכלית/מטרה/להעשיר את חייו של אדם אחר וכו' וכו'.
אבל זו בדיוק הנקודה שלי.
הם לא מעלים בדעתם שאולי גם אני צריכה להקריב או לוותר או להתאמץ כדי לעשות אצלם שבת.
הרי השבת שלי לא מאוד חשובה כי אין לה הכללים הנוקשים של השבת שלהם.
אז למען ההיכרותצ עם הצד השני זה בסדר "לדרוש" ממני להתגמש לפי הכללים שלהם, אבל ההיפך לא?
למה זה צריך לעבוד רק במסגרת המגבלות של צד אחד?
למה הצד השני לא יכול להתוודע לחיים שלי גם כן?
אה, כי בעיניו החיים שלי מלאי טעויות, טומאה וחטאים. אולי בגלל זה?
אני מלכתחילה בעמדת נחיתות כאן.
מלכתחילה מניחים שלא ייתכן שחיי החטא שלי יכולים להיות בעלי ערך/תכלית/מטרה/להעשיר את חייו של אדם אחר וכו' וכו'.
-
- הודעות: 2086
- הצטרפות: 25 נובמבר 2006, 22:44
- דף אישי: הדף האישי של אבישג_א*
חילוני חושב ושמח
אגב, את זוכרת את השירים של אבן-גבירול?
אם עוד לא הבנת מדף זה, אני מנסה להדחיק את שיעורי ספרות אז אל תצפי שאזכור משהו (-:
כינור יקרה, מעניין אותי מאוד כל מה שכתבת, אבל לא כל-כך הבנתי. האם תוכלי לפרט ?
אם עוד לא הבנת מדף זה, אני מנסה להדחיק את שיעורי ספרות אז אל תצפי שאזכור משהו (-:
כינור יקרה, מעניין אותי מאוד כל מה שכתבת, אבל לא כל-כך הבנתי. האם תוכלי לפרט ?
חילוני חושב ושמח
אני המון פעמים מרגישה שחילונים מתייחסים אליי כאל אדם מוזר ופרימיטיבי, ומאז שהפכתי למתנחלת אני מקבלת תגובות ממש מזעזעות.
חשוב לי להגיד בעניין הזה:
בעיניי יש הבדל של יום ולילה בין היחס לאחר על פי אמונותיו ודתו לבין היחס אליו על פי בחירותיו הפוליטיות.
מבלי להיכנס לוויכוח פוליטי (ממש ממש לא כדאי!) אומר שבעיניי אחד ההבדלים העיקריים הוא ברמת הפגיעה שלך בזולת:
כל עוד הבחירה הדתית שלך (לקיים מצוות למשל) לא פוגעת באחר, תפדל. אבל בחירה פוליטית כמו מגורים בהתנחלות היא בעיני רבים (וגם בעיניי) לא מוסרית מיסודה,
כי היא מהווה פגיעה באחר.
שוב, אני לא אומרת את זה כדי להתווכח, אלא כי זה מתחבר לי למה שאמרת על גיסך.
העובדה שהוא הומו אינה מהווה פגיעה באדם אחר.
לדעתך כנראה היא מהווה פגיעה באלוהים או איך שתבחרי להגדיר זאת (לא רוצה להיכנס להגדרות שיהיו לא מדויקות),
ופה לדעתי אחד המכשולים הגדולים באותו קירוב לבבות, שאני דווקא חפצה בו.
פגיעה באלוהים או בחוקי הדת לא מעניינת אותי,
ולדעתי היא לא צריכה להיות מעניינו של אף אחד, למעט מי שרוצה בעצמו להיות מוסרי.
אבל אי פגיעה באחרים היא בעיניי עניין מוסרי לא רק אישי אלא גם חברתי, והיא שצריכה להוות אמת מידה מוסרית ראשונה במעלה
חשוב לי להגיד בעניין הזה:
בעיניי יש הבדל של יום ולילה בין היחס לאחר על פי אמונותיו ודתו לבין היחס אליו על פי בחירותיו הפוליטיות.
מבלי להיכנס לוויכוח פוליטי (ממש ממש לא כדאי!) אומר שבעיניי אחד ההבדלים העיקריים הוא ברמת הפגיעה שלך בזולת:
כל עוד הבחירה הדתית שלך (לקיים מצוות למשל) לא פוגעת באחר, תפדל. אבל בחירה פוליטית כמו מגורים בהתנחלות היא בעיני רבים (וגם בעיניי) לא מוסרית מיסודה,
כי היא מהווה פגיעה באחר.
שוב, אני לא אומרת את זה כדי להתווכח, אלא כי זה מתחבר לי למה שאמרת על גיסך.
העובדה שהוא הומו אינה מהווה פגיעה באדם אחר.
לדעתך כנראה היא מהווה פגיעה באלוהים או איך שתבחרי להגדיר זאת (לא רוצה להיכנס להגדרות שיהיו לא מדויקות),
ופה לדעתי אחד המכשולים הגדולים באותו קירוב לבבות, שאני דווקא חפצה בו.
פגיעה באלוהים או בחוקי הדת לא מעניינת אותי,
ולדעתי היא לא צריכה להיות מעניינו של אף אחד, למעט מי שרוצה בעצמו להיות מוסרי.
אבל אי פגיעה באחרים היא בעיניי עניין מוסרי לא רק אישי אלא גם חברתי, והיא שצריכה להוות אמת מידה מוסרית ראשונה במעלה
-
- הודעות: 607
- הצטרפות: 10 יוני 2008, 09:08
חילוני חושב ושמח
דניאלה, אני לא מבינה את הגישה שלך.
בהתחלה כתבת:
הסכמנו, אבל רק בתנאי שהם יבלו אצלנו את השבת שאחרי.
אבל אחר כך מסתבר שיש לכם בעיה עקרונית בבילוי שבת אצלם:
גם אני צריכה להקריב או לוותר או להתאמץ כדי לעשות אצלם שבת.
אז למה הסכמת? למה להציב תנאים ולהעמיד למבחן? כל אחד מגדיר לעצמו את הגבולות שלו. הם מזמינים אותך - תגידי את אם אפשרי מבחינתך להתארח אצלם, או שזה נוגד את השקפת עולמך, ערכייך וכו'. אם זה אפשרי לך - אין שום קשר לשאלה אם גם הם יבואו אלייך לשבת. אם זה לא אפשרי לך - גם אז אין קשר לשאלה... למה בזה שהם מזמינים אותך את כבר מניחה שהם לא מכבדים את גבולותייך?
בהתחלה כתבת:
הסכמנו, אבל רק בתנאי שהם יבלו אצלנו את השבת שאחרי.
אבל אחר כך מסתבר שיש לכם בעיה עקרונית בבילוי שבת אצלם:
גם אני צריכה להקריב או לוותר או להתאמץ כדי לעשות אצלם שבת.
אז למה הסכמת? למה להציב תנאים ולהעמיד למבחן? כל אחד מגדיר לעצמו את הגבולות שלו. הם מזמינים אותך - תגידי את אם אפשרי מבחינתך להתארח אצלם, או שזה נוגד את השקפת עולמך, ערכייך וכו'. אם זה אפשרי לך - אין שום קשר לשאלה אם גם הם יבואו אלייך לשבת. אם זה לא אפשרי לך - גם אז אין קשר לשאלה... למה בזה שהם מזמינים אותך את כבר מניחה שהם לא מכבדים את גבולותייך?
-
- הודעות: 2086
- הצטרפות: 25 נובמבר 2006, 22:44
- דף אישי: הדף האישי של אבישג_א*
חילוני חושב ושמח
הם לא מעלים בדעתם שאולי גם אני צריכה להקריב או לוותר או להתאמץ כדי לעשות אצלם שבת.
אני כן חושבת שזה קשה, אבל עדיין אין כאן ויתור על עקרונות ועל כל מה שיקר וקדוש עבורך.
הברית של הבן שלי הייתה צריכה להיות בשבת ואחותי תכננה לא לבוא (זו שכל-כך התאמצתי לבוא אליה) כי קשה לה לסבול שבת שלימה באווירה דתית. לי באמת קשה להבין האם הסבל כל-כך נורא שאי אפשר לוותר קצת בשביל המשפחה. ושוב, אני לא חושבת שזה קל, אבל עד כדי כך ?
_אה, כי בעיניו החיים שלי מלאי טעויות, טומאה וחטאים. אולי בגלל זה?
אני מלכתחילה בעמדת נחיתות כאן._
דניאלה יקרה, לכל אדם יש אמונות בכל מיני תחומים, יש באתר הזה אנשים שחושבים שמי שעושה ברית מילה לבנו הוא אכזרי, שמי שלא מניקה היא אם נוראית. אני חושבת שצריך להקפיד על כבוד אדם לאדם, אך אי אפשר לוותר על אמונה. אני משתדלת לכבד אותך כאדם אבל אמונתי אומרת שעל כל היהודים לשמור שבת. את אולי מאמינה שאסור שיהודים יגורו מעבר לקו הירוק ומי שגר שם מבצע פשעים נוראיים, גורם למות חיילים ומונע מהשלום לבוא (יש כאן אנשים כאלה לא?), גם הם (או אולי גם את) מסתכלים עלי ועל מעשיי כסוג של חטא לא ? לצפות ממני לקבל את מעשייך כלגיטימיים זה אומר בעצם לוותר על אמונתי.
אני כן חושבת שזה קשה, אבל עדיין אין כאן ויתור על עקרונות ועל כל מה שיקר וקדוש עבורך.
הברית של הבן שלי הייתה צריכה להיות בשבת ואחותי תכננה לא לבוא (זו שכל-כך התאמצתי לבוא אליה) כי קשה לה לסבול שבת שלימה באווירה דתית. לי באמת קשה להבין האם הסבל כל-כך נורא שאי אפשר לוותר קצת בשביל המשפחה. ושוב, אני לא חושבת שזה קל, אבל עד כדי כך ?
_אה, כי בעיניו החיים שלי מלאי טעויות, טומאה וחטאים. אולי בגלל זה?
אני מלכתחילה בעמדת נחיתות כאן._
דניאלה יקרה, לכל אדם יש אמונות בכל מיני תחומים, יש באתר הזה אנשים שחושבים שמי שעושה ברית מילה לבנו הוא אכזרי, שמי שלא מניקה היא אם נוראית. אני חושבת שצריך להקפיד על כבוד אדם לאדם, אך אי אפשר לוותר על אמונה. אני משתדלת לכבד אותך כאדם אבל אמונתי אומרת שעל כל היהודים לשמור שבת. את אולי מאמינה שאסור שיהודים יגורו מעבר לקו הירוק ומי שגר שם מבצע פשעים נוראיים, גורם למות חיילים ומונע מהשלום לבוא (יש כאן אנשים כאלה לא?), גם הם (או אולי גם את) מסתכלים עלי ועל מעשיי כסוג של חטא לא ? לצפות ממני לקבל את מעשייך כלגיטימיים זה אומר בעצם לוותר על אמונתי.
-
- הודעות: 607
- הצטרפות: 10 יוני 2008, 09:08
חילוני חושב ושמח
האם תוכלי לפרט ?
הלילה לא. מקווה שבהמשך אצליח.
הלילה לא. מקווה שבהמשך אצליח.
חילוני חושב ושמח
_דניאלה, אני לא מבינה את הגישה שלך.
בהתחלה כתבת:
הסכמנו, אבל רק בתנאי שהם יבלו אצלנו את השבת שאחרי
אבל אחר כך מסתבר שיש לכם בעיה עקרונית בבילוי שבת אצלם:
גם אני צריכה להקריב או לוותר או להתאמץ כדי לעשות אצלם שבת
אז למה הסכמת? למה להציב תנאים ולהעמיד למבחן? כל אחד מגדיר לעצמו את הגבולות שלו. הם מזמינים אותך - תגידי את אם אפשרי מבחינתך להתארח אצלם, או שזה נוגד את השקפת עולמך, ערכייך וכו'. אם זה אפשרי לך - אין שום קשר לשאלה אם גם הם יבואו אלייך לשבת. אם זה לא אשפרי לך - גם אז אין קשר לשאלה... למה בזה שהם מזמינים אותך את כבר מניחה שהם לא מכבדים את גבולותייך?_
הם הציעו שנבלה את השבת אצלם כדי להכיר יותר טוב את אורח חייהם.
ובכן, למה שהם לא יכירו יותר טוב את אורח חיי?
לא הנחתי שהם לא מכבדים את גבולותיי.
הנחתי שאם אעשה שם שבת אשמור יחד איתם את השבת (ברור) ורציתי שגם הם יראו איך נראית השבת שלי.
אבל זה בכלל לא אפשרי ולא עומד על הפרק.
השהייה אצלם לא נוגדת את השקפת עולמי אבל היא כן מצריכה ממני גמישות, אם הגמישות הזו לא יכולה להגיע גם מן הצד השני,
למה לנסות להגדיר את הניסיון הזה כהיכרות הדדית של תפיסות עולם שונות?
ֿזה פשוט לא נכון.
אין כאן הדדיות, זה ברור שהצד השני לא מוכן לעשות את אותם צעדים שאני עושה, ואפילו לא דומים להם,
כי הוא יוצא מנקודת הנחה, עוד לפני שהחלה ההיכרות, שאורח חיי הוא לא ראוי.
בהתחלה כתבת:
הסכמנו, אבל רק בתנאי שהם יבלו אצלנו את השבת שאחרי
אבל אחר כך מסתבר שיש לכם בעיה עקרונית בבילוי שבת אצלם:
גם אני צריכה להקריב או לוותר או להתאמץ כדי לעשות אצלם שבת
אז למה הסכמת? למה להציב תנאים ולהעמיד למבחן? כל אחד מגדיר לעצמו את הגבולות שלו. הם מזמינים אותך - תגידי את אם אפשרי מבחינתך להתארח אצלם, או שזה נוגד את השקפת עולמך, ערכייך וכו'. אם זה אפשרי לך - אין שום קשר לשאלה אם גם הם יבואו אלייך לשבת. אם זה לא אשפרי לך - גם אז אין קשר לשאלה... למה בזה שהם מזמינים אותך את כבר מניחה שהם לא מכבדים את גבולותייך?_
הם הציעו שנבלה את השבת אצלם כדי להכיר יותר טוב את אורח חייהם.
ובכן, למה שהם לא יכירו יותר טוב את אורח חיי?
לא הנחתי שהם לא מכבדים את גבולותיי.
הנחתי שאם אעשה שם שבת אשמור יחד איתם את השבת (ברור) ורציתי שגם הם יראו איך נראית השבת שלי.
אבל זה בכלל לא אפשרי ולא עומד על הפרק.
השהייה אצלם לא נוגדת את השקפת עולמי אבל היא כן מצריכה ממני גמישות, אם הגמישות הזו לא יכולה להגיע גם מן הצד השני,
למה לנסות להגדיר את הניסיון הזה כהיכרות הדדית של תפיסות עולם שונות?
ֿזה פשוט לא נכון.
אין כאן הדדיות, זה ברור שהצד השני לא מוכן לעשות את אותם צעדים שאני עושה, ואפילו לא דומים להם,
כי הוא יוצא מנקודת הנחה, עוד לפני שהחלה ההיכרות, שאורח חיי הוא לא ראוי.
-
- הודעות: 2086
- הצטרפות: 25 נובמבר 2006, 22:44
- דף אישי: הדף האישי של אבישג_א*
חילוני חושב ושמח
_כל עוד הבחירה הדתית שלך (לקיים מצוות למשל) לא פוגעת באחר, תפדל. אבל בחירה פוליטית כמו מגורים בהתנחלות היא בעיני רבים (וגם בעיניי) לא מוסרית מיסודה,
כי היא מהווה פגיעה באחר._
לדניאלה (רק עכשיו קראתי את התגובה השנייה)
את חושבת או אולי מאמינה שאני פוגעת באחרים. לי יש אמונות אחרות בעניין, זה מאוד צר אופקים בעיני להתייחס אל העניין כברור ומוחלט.
והערה כללית שכבר כתבתי עליה, תרבות המערב טוענת שהכל מותר כל עוד לא פגעת בזולת, נשמע נחמד ברמת העיקרון אך בלתי ישים לחלוטין במישור המעשי. דוגמא הכי פשוטה (שכבר נתתי למעלה) : שני אנשים בחדר, לאחד קר ולשני חם במי מתחשבים?
ולגבי ההתנחלויות
יש לי המון מה לומר אבל כמה מילים בקצרה.
אני כן מאמינה שזו הארץ שלי ולכן זכותי לגור בה. את בעיית הפליטים יש לפתור בארצות שלהם (21 ארצות ערב) .
את מאמינה שזו הארץ שלהם ולכן ברור לך שאנו כובשים וגזלנים.
זה כמו שיבוא לביתך אדם חסר בית וידרוש את ביתך ? האם תתני לו ? הוא נורא מסכן וחשוב לשמור על השלום. אם זה ביתך זכותך להישאר בו אם לא את באמת גזלנית.
אני באמת לא רוצה לפתוח פה דיון פוליטי ויש לי עוד המון מה לומר בעניין (לא רק בצד אמונה אלא בתחומים שנחשבים יותר ריאלים וביטחוניים) ואני בטוחה שגם לך, רק ניסיתי קצת להראות שלנו יש ראייה שונה על המצב ואולי כדאי שתביני שיש אנשים שלא רואים את עצמם גזלנים או מעכבי שלום אלא פשוט תופסים את המציאות אחרת ממך. ולכן הם מרשים לעצמם לבצע מעשים איומים כמו לגור בהתנחלות.
כי היא מהווה פגיעה באחר._
לדניאלה (רק עכשיו קראתי את התגובה השנייה)
את חושבת או אולי מאמינה שאני פוגעת באחרים. לי יש אמונות אחרות בעניין, זה מאוד צר אופקים בעיני להתייחס אל העניין כברור ומוחלט.
והערה כללית שכבר כתבתי עליה, תרבות המערב טוענת שהכל מותר כל עוד לא פגעת בזולת, נשמע נחמד ברמת העיקרון אך בלתי ישים לחלוטין במישור המעשי. דוגמא הכי פשוטה (שכבר נתתי למעלה) : שני אנשים בחדר, לאחד קר ולשני חם במי מתחשבים?
ולגבי ההתנחלויות
יש לי המון מה לומר אבל כמה מילים בקצרה.
אני כן מאמינה שזו הארץ שלי ולכן זכותי לגור בה. את בעיית הפליטים יש לפתור בארצות שלהם (21 ארצות ערב) .
את מאמינה שזו הארץ שלהם ולכן ברור לך שאנו כובשים וגזלנים.
זה כמו שיבוא לביתך אדם חסר בית וידרוש את ביתך ? האם תתני לו ? הוא נורא מסכן וחשוב לשמור על השלום. אם זה ביתך זכותך להישאר בו אם לא את באמת גזלנית.
אני באמת לא רוצה לפתוח פה דיון פוליטי ויש לי עוד המון מה לומר בעניין (לא רק בצד אמונה אלא בתחומים שנחשבים יותר ריאלים וביטחוניים) ואני בטוחה שגם לך, רק ניסיתי קצת להראות שלנו יש ראייה שונה על המצב ואולי כדאי שתביני שיש אנשים שלא רואים את עצמם גזלנים או מעכבי שלום אלא פשוט תופסים את המציאות אחרת ממך. ולכן הם מרשים לעצמם לבצע מעשים איומים כמו לגור בהתנחלות.
-
- הודעות: 2086
- הצטרפות: 25 נובמבר 2006, 22:44
- דף אישי: הדף האישי של אבישג_א*
חילוני חושב ושמח
_כל עוד הבחירה הדתית שלך (לקיים מצוות למשל) לא פוגעת באחר, תפדל. אבל בחירה פוליטית כמו מגורים בהתנחלות היא בעיני רבים (וגם בעיניי) לא מוסרית מיסודה,
כי היא מהווה פגיעה באחר._
לדעתי את רואה זאת כך מכיוון שלדעתך דת זה עניין לכמה פסיכים שהוזים הזיות, אין בה משהו ריאלי כמו המדע הקדוש למשל. ולכן אם לאמונתי חילול שבת של יהודים פוגע בי ובעולם אז כדאי שאלך לאישפוז או משהו מעין זה כי ברור שאין לזה בסיס. אבל לדעתך, ברור שהתנחלויות הן מקור הרע ולכן ברור שמותר לך לראות אותי באור שלילי.
לשמחתי אנחנו בדור הפוסט מודרני ששם סימן שאלה לא רק ליד הדת אלא ליד כל מה שהיה קדוש בתקופה המודרנית - המדע למשל.
יש מעט מאוד דברים (אם בכלל) שהם ברורים באופן מוחלט. והיום כבר יודעים שלא כל מה שאנחנו רואים הוא מציאותי ולא כל מה שנסתר מעינינו בגדר דמיון.
כי היא מהווה פגיעה באחר._
לדעתי את רואה זאת כך מכיוון שלדעתך דת זה עניין לכמה פסיכים שהוזים הזיות, אין בה משהו ריאלי כמו המדע הקדוש למשל. ולכן אם לאמונתי חילול שבת של יהודים פוגע בי ובעולם אז כדאי שאלך לאישפוז או משהו מעין זה כי ברור שאין לזה בסיס. אבל לדעתך, ברור שהתנחלויות הן מקור הרע ולכן ברור שמותר לך לראות אותי באור שלילי.
לשמחתי אנחנו בדור הפוסט מודרני ששם סימן שאלה לא רק ליד הדת אלא ליד כל מה שהיה קדוש בתקופה המודרנית - המדע למשל.
יש מעט מאוד דברים (אם בכלל) שהם ברורים באופן מוחלט. והיום כבר יודעים שלא כל מה שאנחנו רואים הוא מציאותי ולא כל מה שנסתר מעינינו בגדר דמיון.
-
- הודעות: 2086
- הצטרפות: 25 נובמבר 2006, 22:44
- דף אישי: הדף האישי של אבישג_א*
חילוני חושב ושמח
לי מאוד קשה להשתתף בסיטואציה שבה אני צריכה להיות שותפה פעילה באירוע דתי כלשהו, והמצב הזה עוד קשה בהרבה בשבת. להודות לאלוהים על כל מיני דברים, לשמור על הפרדה בין סוגי אוכל שונים, להמנע מלהדליק או לכבות מכשיר חשמלי, לא לתלוש נייר טואלט בשירותים..
סתם הבהרה קלה, בשבת אצל דתיים ממש לא צריך לברך, אפשר בהחלט לחתוך נייר בשירותים (מי רואה?) ובמקרה שלנו היא גם יכלה לדבר בפלאפון (בדירה שהיינו מסדרים להם לישון בה - לא בפרהסיא). מדובר בעיקר על חילול שבת בפרהסיא ועל פרק זמן של 25 שעות.
סתם הבהרה קלה, בשבת אצל דתיים ממש לא צריך לברך, אפשר בהחלט לחתוך נייר בשירותים (מי רואה?) ובמקרה שלנו היא גם יכלה לדבר בפלאפון (בדירה שהיינו מסדרים להם לישון בה - לא בפרהסיא). מדובר בעיקר על חילול שבת בפרהסיא ועל פרק זמן של 25 שעות.
-
- הודעות: 1235
- הצטרפות: 01 יולי 2008, 21:51
- דף אישי: הדף האישי של תפוח_אדמה*
חילוני חושב ושמח
דוגמא הכי פשוטה (שכבר נתתי למעלה) : שני אנשים בחדר, לאחד קר ולשני חם במי מתחשבים?
מה זאת אומרת? אין אמת מוחלטת. מסתדרים. פעם האחד מוותר ופעם השני, כל אחד לפי מה שמתאים לו. אם יש רצון להסתדר הם יסתדרו. אם אין, מוצאים פתרון אחר (למשל אחד עוזב את החדר). זו בכלל לא שאלה של מוסר. אולי של נימוס.
מה זאת אומרת? אין אמת מוחלטת. מסתדרים. פעם האחד מוותר ופעם השני, כל אחד לפי מה שמתאים לו. אם יש רצון להסתדר הם יסתדרו. אם אין, מוצאים פתרון אחר (למשל אחד עוזב את החדר). זו בכלל לא שאלה של מוסר. אולי של נימוס.
-
- הודעות: 5866
- הצטרפות: 12 ספטמבר 2008, 01:17
- דף אישי: הדף האישי של אהבת_עולם*
חילוני חושב ושמח
את זוכרת את השירים של אבן-גבירול? נראה לי שזה היה המסר שחזר בכולם - אם אתה דתי וחושב אין מצב שתהיה שמח, אם אתה שמח אין מצב שאתה דתי וחושב.
איך זה יכול להיות? אז מה הוא חשב, שאלוהים רוצה שאנשים יהיו עצובים?
את יכולה לתת דוגמא בשירה שלו לצורת מחשבה כזאת?
נראה שרבי נחמן לקח את זה לכיוון אחר לגמרי.
את עניין השמחה הוא ממש הציג כמצווה גדולה.
איך זה יכול להיות? אז מה הוא חשב, שאלוהים רוצה שאנשים יהיו עצובים?
את יכולה לתת דוגמא בשירה שלו לצורת מחשבה כזאת?
נראה שרבי נחמן לקח את זה לכיוון אחר לגמרי.
את עניין השמחה הוא ממש הציג כמצווה גדולה.
חילוני חושב ושמח
_כל עוד הבחירה הדתית שלך (לקיים מצוות למשל) לא פוגעת באחר, תפדל. אבל בחירה פוליטית כמו מגורים בהתנחלות היא בעיני רבים (וגם בעיניי) לא מוסרית מיסודה,
כי היא מהווה פגיעה באחר.
שוב, אני לא אומרת את זה כדי להתווכח, אלא כי זה מתחבר לי למה שאמרת על גיסך.
העובדה שהוא הומו אינה מהווה פגיעה באדם אחר._
מסכימה לכל מלה.
אגב, יכול להיות שאחד הילדים שלך הוא הומו או לסבית. לא תרצי שאנשים יירתעו מלדבר עליו.
כי היא מהווה פגיעה באחר.
שוב, אני לא אומרת את זה כדי להתווכח, אלא כי זה מתחבר לי למה שאמרת על גיסך.
העובדה שהוא הומו אינה מהווה פגיעה באדם אחר._
מסכימה לכל מלה.
אגב, יכול להיות שאחד הילדים שלך הוא הומו או לסבית. לא תרצי שאנשים יירתעו מלדבר עליו.
-
- הודעות: 457
- הצטרפות: 04 יולי 2010, 10:13
חילוני חושב ושמח
לצפות ממני לקבל את מעשייך כלגיטימיים זה אומר בעצם לוותר על אמונתי.
אני יכולה להגיד אותו הדבר על הרבה מעשים (מצוות?) דתיים שבעיניי הם דברים שמאוד קשה לי לראות, כולל לראות אנשים עושים בעצמם ומעבירים את ילדיהם אותם, ובכל זאת עליי לסבול ולהיות עדה להם יום יום, שבת וחול כאחד. אז מה? אז אני צריכה לנסות לגרום לך לעשות כמוני? אולי תבואי תעשי אצלי שבת, תכירי את עולמי ואיך אנחנו מעבירים סופשבוע? למה לא בעצם? כי השקפת עולמך אינה כעולמי? אהההה... אוקיי. אז אם ככה, זה עובד בדיוק אותו הדבר גם לצד השני. זה שאני לא מתפללת לאיזו דמות פיקטיבית לא ברורה, שאף אחד מעולם לא ראה ולא הצליח להוכיח את קיומה, זה לא הופך את השקפת העולם שלי לפחות לגיטימית, ואת אמונתי בחיי ובדרכי לפחות "שווה" משלך.
כל הדף הזה מסריח משיפוטיות, חוסר קבלה, ודעות קדומות.
אני יכולה להגיד אותו הדבר על הרבה מעשים (מצוות?) דתיים שבעיניי הם דברים שמאוד קשה לי לראות, כולל לראות אנשים עושים בעצמם ומעבירים את ילדיהם אותם, ובכל זאת עליי לסבול ולהיות עדה להם יום יום, שבת וחול כאחד. אז מה? אז אני צריכה לנסות לגרום לך לעשות כמוני? אולי תבואי תעשי אצלי שבת, תכירי את עולמי ואיך אנחנו מעבירים סופשבוע? למה לא בעצם? כי השקפת עולמך אינה כעולמי? אהההה... אוקיי. אז אם ככה, זה עובד בדיוק אותו הדבר גם לצד השני. זה שאני לא מתפללת לאיזו דמות פיקטיבית לא ברורה, שאף אחד מעולם לא ראה ולא הצליח להוכיח את קיומה, זה לא הופך את השקפת העולם שלי לפחות לגיטימית, ואת אמונתי בחיי ובדרכי לפחות "שווה" משלך.
כל הדף הזה מסריח משיפוטיות, חוסר קבלה, ודעות קדומות.
-
- הודעות: 607
- הצטרפות: 10 יוני 2008, 09:08
חילוני חושב ושמח
אני יכולה להגיד אותו הדבר על הרבה מעשים (מצוות?) דתיים
זה בדיוק מה שאבישג אמרה (-: קראי שוב את הפסקה שציטטת ממנה.
זה בדיוק מה שאבישג אמרה (-: קראי שוב את הפסקה שציטטת ממנה.
-
- הודעות: 5
- הצטרפות: 01 יולי 2010, 12:02
חילוני חושב ושמח
_מה, את מסוגלת לבחור את הקשיים שלך?
את מסוגלת לבחור איפה להרגיש צער?
אני לא.
אז דווקא אשמח אם תתני דוגמאות איך את עושה את זה._
אני משתדלת. לדוגמא, קשה לי מאד לא להדליק מזגן כל הקיץ, למרות שיש לי מזגן בדירה השכורה. קשה - לפעמים עד סבל! אבל אני מוצאת משמעות בקושי הזה.
אם אני לא יכולה למצוא משמעות בקושי ובצער - אני עוזבת. לדוגמה, תחשבי על עבודה, או על זוגיות. זה יכול להיות קשה עד כאב ועד דמעות, ועדיין יש משמעות להישאר. או שאין משמעות, ואז, למה לסבול?
מקוה שמובן.
את מסוגלת לבחור איפה להרגיש צער?
אני לא.
אז דווקא אשמח אם תתני דוגמאות איך את עושה את זה._
אני משתדלת. לדוגמא, קשה לי מאד לא להדליק מזגן כל הקיץ, למרות שיש לי מזגן בדירה השכורה. קשה - לפעמים עד סבל! אבל אני מוצאת משמעות בקושי הזה.
אם אני לא יכולה למצוא משמעות בקושי ובצער - אני עוזבת. לדוגמה, תחשבי על עבודה, או על זוגיות. זה יכול להיות קשה עד כאב ועד דמעות, ועדיין יש משמעות להישאר. או שאין משמעות, ואז, למה לסבול?
מקוה שמובן.
-
- הודעות: 2086
- הצטרפות: 25 נובמבר 2006, 22:44
- דף אישי: הדף האישי של אבישג_א*
חילוני חושב ושמח
ש כאן חילונים (ממש לא כולם), שבטוחים שהם מאוד רחבי אופקים, וחושבים שאנו הדתיים מאוד צרי אופקים. וכל דבר שאני כותבת הם מפרשים לפי התפיסה הצרה שלהם.
סליחה על האגרסיביות אבל נמאס לי שלוקחים משפט אחד שכתבתי ומוציאים מהקשרו, וכמו שכינור כתבה למעלה (ותודה לכינור), אם תקראי לעומק מה שכתבתי תראי שלזה בדיוק התכוונתי.
סליחה על האגרסיביות אבל נמאס לי שלוקחים משפט אחד שכתבתי ומוציאים מהקשרו, וכמו שכינור כתבה למעלה (ותודה לכינור), אם תקראי לעומק מה שכתבתי תראי שלזה בדיוק התכוונתי.
-
- הודעות: 2086
- הצטרפות: 25 נובמבר 2006, 22:44
- דף אישי: הדף האישי של אבישג_א*
חילוני חושב ושמח
אז אם ככה, זה עובד בדיוק אותו הדבר גם לצד השני.
מאוד לא נכון לדעתי. לכל אדם יש עקרונות עליהם הוא לא יכול להתפשר, טיפשי לעשות דווקא לצד השני רק בגלל העקרונות שלו.
במילים אחרות לי זה עקרוני לא לחלל שבת, לך זה לא עקרוני לא לשמור שבת, למה שלא תתפשרי על דברים שלא עקרוניים בעינייך, רק כדי לעשות דווקא ?
ומהצד השני לאחותי יכול להיות עקרוני לא להיכנס ליו"ש, לי אין עקרון לא לבוא לרמת השרון, האם בגלל שהיא לא תבוא אליי כדאי לי להחליט דווקא שגם אני לא אבוא אליה?
מאוד לא נכון לדעתי. לכל אדם יש עקרונות עליהם הוא לא יכול להתפשר, טיפשי לעשות דווקא לצד השני רק בגלל העקרונות שלו.
במילים אחרות לי זה עקרוני לא לחלל שבת, לך זה לא עקרוני לא לשמור שבת, למה שלא תתפשרי על דברים שלא עקרוניים בעינייך, רק כדי לעשות דווקא ?
ומהצד השני לאחותי יכול להיות עקרוני לא להיכנס ליו"ש, לי אין עקרון לא לבוא לרמת השרון, האם בגלל שהיא לא תבוא אליי כדאי לי להחליט דווקא שגם אני לא אבוא אליה?
-
- הודעות: 1700
- הצטרפות: 23 ספטמבר 2001, 07:34
- דף אישי: הדף האישי של פלונית_אלמונית*
חילוני חושב ושמח
<תגובה מ-אהבת עולם:>
אם אני לא יכולה למצוא משמעות בקושי ובצער - אני עוזבת. לדוגמה, תחשבי על עבודה, או על זוגיות. זה יכול להיות קשה עד כאב ועד דמעות, ועדיין יש משמעות להישאר. או שאין משמעות, ואז, למה לסבול?
אוקיי, הבנתי חלקית.
אבל יש דברים שאנשים לא יכולים פשוט לעזוב ובכך להימנע מהקושי.
נגיד, אדם שיש לו מחלה לא קלה, או אדם שאיבד ילד.
יש קשיים בחיים שאדם בוחר לחיות בתוכם בגלל שיקולים מסוימים. אבל יש קשיים שאדם לא בוחר לחיות בתוכם. (לפחות לא ברמה המיידית והמודעת)
************
_לכל אדם יש עקרונות עליהם הוא לא יכול להתפשר, טיפשי לעשות דווקא לצד השני רק בגלל העקרונות שלו.
במילים אחרות לי זה עקרוני לא לחלל שבת, לך זה לא עקרוני לא לשמור שבת, למה שלא תתפשרי על דברים שלא עקרוניים בעינייך, רק כדי לעשות דווקא ?
ומהצד השני לאחותי יכול להיות עקרוני לא להיכנס ליו"ש, לי אין עקרון לא לבוא לרמת השרון, האם בגלל שהיא לא תבוא אליי כדאי לי להחליט דווקא שגם אני לא אבוא אליה?_
מסכימה עם כל מילה.
לדעתי זה גם דומה לבני זוג, שאחד נגיד אומר 'אני ממש שונא לשטוף כלים אבל רצפה זה בסדר לי, ולך אין בעיה לשטוף כלים, אז אתה מסכים שהתפקיד שלי יהיה רצפה ושלך כלים?'
ואז בן הזוג אומר 'לא. נכון שאין לי בעיה לשטוף כלים, אבל בכל זאת זה לא פייר שאתה לא תשטוף כלים. אני לא מסכים'.
אם אני לא יכולה למצוא משמעות בקושי ובצער - אני עוזבת. לדוגמה, תחשבי על עבודה, או על זוגיות. זה יכול להיות קשה עד כאב ועד דמעות, ועדיין יש משמעות להישאר. או שאין משמעות, ואז, למה לסבול?
אוקיי, הבנתי חלקית.
אבל יש דברים שאנשים לא יכולים פשוט לעזוב ובכך להימנע מהקושי.
נגיד, אדם שיש לו מחלה לא קלה, או אדם שאיבד ילד.
יש קשיים בחיים שאדם בוחר לחיות בתוכם בגלל שיקולים מסוימים. אבל יש קשיים שאדם לא בוחר לחיות בתוכם. (לפחות לא ברמה המיידית והמודעת)
************
_לכל אדם יש עקרונות עליהם הוא לא יכול להתפשר, טיפשי לעשות דווקא לצד השני רק בגלל העקרונות שלו.
במילים אחרות לי זה עקרוני לא לחלל שבת, לך זה לא עקרוני לא לשמור שבת, למה שלא תתפשרי על דברים שלא עקרוניים בעינייך, רק כדי לעשות דווקא ?
ומהצד השני לאחותי יכול להיות עקרוני לא להיכנס ליו"ש, לי אין עקרון לא לבוא לרמת השרון, האם בגלל שהיא לא תבוא אליי כדאי לי להחליט דווקא שגם אני לא אבוא אליה?_
מסכימה עם כל מילה.
לדעתי זה גם דומה לבני זוג, שאחד נגיד אומר 'אני ממש שונא לשטוף כלים אבל רצפה זה בסדר לי, ולך אין בעיה לשטוף כלים, אז אתה מסכים שהתפקיד שלי יהיה רצפה ושלך כלים?'
ואז בן הזוג אומר 'לא. נכון שאין לי בעיה לשטוף כלים, אבל בכל זאת זה לא פייר שאתה לא תשטוף כלים. אני לא מסכים'.
-
- הודעות: 5
- הצטרפות: 01 יולי 2010, 12:02
חילוני חושב ושמח
אבל יש קשיים שאדם לא בוחר לחיות בתוכם.
נכון, אבל אז אולי אפשר למצוא בהם משמעות. זו תאוריה, כמובן, במציאות זה לפעמים עובד ולפעמים לא.
נכון, אבל אז אולי אפשר למצוא בהם משמעות. זו תאוריה, כמובן, במציאות זה לפעמים עובד ולפעמים לא.
-
- הודעות: 1600
- הצטרפות: 27 נובמבר 2006, 02:52
- דף אישי: הדף האישי של עשב_השדה*
חילוני חושב ושמח
כמה מזמן העירות שלך את באמת בשמחה,
אמיתי ,לא כזו שבאה מהשכל אלה כזו שנובעת מעצמה
אמיתי ,לא כזו שבאה מהשכל אלה כזו שנובעת מעצמה
-
- הודעות: 2051
- הצטרפות: 05 אוקטובר 2001, 17:35
- דף אישי: הדף האישי של חגית_ל*
חילוני חושב ושמח
במילים אחרות לי זה עקרוני לא לחלל שבת, לך זה לא עקרוני לא לשמור שבת, למה שלא תתפשרי על דברים שלא עקרוניים בעינייך, רק כדי לעשות דווקא ?
לך אולי זה עקרוני לא לחלל את השבת אבל לי זה מאוד נוח לחיות את חיי כרגיל.
למה אני צריכה לוותר על הנוחיות שלי מול העקרונות שלך? למה הנוחיות שלי פחות חשובה מהעקרונות שלך? מי שם עקרונות ברמה גבוהה יותר מנוחיות?
למה אנשים חושבים שאם הם מוכנים לסבול בשביל איזה עקרון אז אחרים צריכים לוותר לכבודם על הנוחיות שלהם?
אצלי הנוחיות היא עיקרון ראשון במעלה - טוב לי - סימן שהכל בסדר! טוב למי שנמצא לידי - סימן שהכל מצויין!
אני לא מפריעה לאף אחד לסבול, אז שאף אחד לא יפריע לי לחיות בנוח.
לך אולי זה עקרוני לא לחלל את השבת אבל לי זה מאוד נוח לחיות את חיי כרגיל.
למה אני צריכה לוותר על הנוחיות שלי מול העקרונות שלך? למה הנוחיות שלי פחות חשובה מהעקרונות שלך? מי שם עקרונות ברמה גבוהה יותר מנוחיות?
למה אנשים חושבים שאם הם מוכנים לסבול בשביל איזה עקרון אז אחרים צריכים לוותר לכבודם על הנוחיות שלהם?
אצלי הנוחיות היא עיקרון ראשון במעלה - טוב לי - סימן שהכל בסדר! טוב למי שנמצא לידי - סימן שהכל מצויין!
אני לא מפריעה לאף אחד לסבול, אז שאף אחד לא יפריע לי לחיות בנוח.
-
- הודעות: 457
- הצטרפות: 04 יולי 2010, 10:13
חילוני חושב ושמח
לי זה עקרוני לא לחלל שבת, לך זה לא עקרוני לא לשמור שבת, למה שלא תתפשרי על דברים שלא עקרוניים בעינייך, רק כדי לעשות דווקא ?
ומנין לך מה עקרוני לי ומה לא עקרוני לי? הנוחות שלי ואורח החיים החופשי שלי הוא מאוד מאוד עקרוני לי. גם בשבת.
ומנין לך מה עקרוני לי ומה לא עקרוני לי? הנוחות שלי ואורח החיים החופשי שלי הוא מאוד מאוד עקרוני לי. גם בשבת.
-
- הודעות: 899
- הצטרפות: 13 מאי 2004, 12:15
- דף אישי: הדף האישי של דגנית_ב*
חילוני חושב ושמח
אבל 70 שנה או 80 או 90 זה כלום, חייבים תשובה לשאלה למה כל זה. קודם כל זה מספיק זמן. יופי של תקופה. שמח הוא אולי מי ששמח בחלקו? די פשוט.
מפרספקטיבה של 52 שנים טובות רעות ומעורבבות (אה, וחילונית מהסוג אני חושבת שאת מדברת עליו) חשבתי וחשבתי (כי זו שאלה מעוררת מחשבה ויפה) והתשובה שלי ל-למה היא ככה. זה ככה. כלומר, כמו שזה, מה שיש. ואין אחרת. ואידך זיל גמור... וגם אם לא תלמדי, תלמדי. הלאה.
יש דברים יותר חשובים ושמחים בחיים מאשר לדבר על אושר. כי מה? אם אין לי תשובה "טובה" אני אוותר על "זה"? לא.
כולל איך מסתדרים עם העובדה של כיליון גופנו את בטח יודעת שיש כאלה שמגיל צעיר מאד הם לא בריאים וחזקים. הם לא מרגישים אני חוושבת שמשהו מיותר אצלם.
מפרספקטיבה של 52 שנים טובות רעות ומעורבבות (אה, וחילונית מהסוג אני חושבת שאת מדברת עליו) חשבתי וחשבתי (כי זו שאלה מעוררת מחשבה ויפה) והתשובה שלי ל-למה היא ככה. זה ככה. כלומר, כמו שזה, מה שיש. ואין אחרת. ואידך זיל גמור... וגם אם לא תלמדי, תלמדי. הלאה.
יש דברים יותר חשובים ושמחים בחיים מאשר לדבר על אושר. כי מה? אם אין לי תשובה "טובה" אני אוותר על "זה"? לא.
כולל איך מסתדרים עם העובדה של כיליון גופנו את בטח יודעת שיש כאלה שמגיל צעיר מאד הם לא בריאים וחזקים. הם לא מרגישים אני חוושבת שמשהו מיותר אצלם.
-
- הודעות: 457
- הצטרפות: 04 יולי 2010, 10:13
חילוני חושב ושמח
_ש כאן חילונים (ממש לא כולם), שבטוחים שהם מאוד רחבי אופקים, וחושבים שאנו הדתיים מאוד צרי אופקים. וכל דבר שאני כותבת הם מפרשים לפי התפיסה הצרה שלהם.
סליחה על האגרסיביות אבל נמאס לי שלוקחים משפט אחד שכתבתי ומוציאים מהקשרו, וכמו שכינור כתבה למעלה (ותודה לכינור), אם תקראי לעומק מה שכתבתי תראי שלזה בדיוק התכוונתי._
תשמעי.. את לא יכולה במשפט אחד גם להלין על כך שהחילונים פה חושבים שאת צרת אופקים, וגם להאשים אותם שהם צרי תפיסה את עושה לחברייך בדיוק את מה ששנוא עלייך. קחי בחשבון שכשאת כותבת דברים, הם פתוחים לפרשנות של הקוראים. אם את רוצה את יכולה להרחיב ולפרשן בעצמך, אבל מה שכותבים לך בחזרה הוא המראה של דברייך ואיך הם נקראים. אם זו התדמית שאת רוצה לשוות לעצמך - תפדלי. עבורי, באופן אישי, כל הדף הזה נקרא מאוד שיפוטי, מאוד צר אופקים (כן!!) ומאוד לא מבין את האחר. אם יש משהו שיכול לשגע אותי, זו הציפיה הזו שהאחר יבין אותך, תוך חוסר הבנה מוחלט שלך אותו וחוסר מוכנות לקבל את זה שגם לאחרים, אלו שתפיסתם שונה משלך, יש חיים טובים ושלמים ושמחים וחושבים ומה שלא תרצי... האמת שלך היא לא האמת היחידה, ואין זה מתפקידך לנסות "להאיר" את דרכנו החשוכה ולנסות לעזור לנו לגלות את האור... הגישה המחב"תית הזאת יכולה להרתיח אותי לפעמים.
סליחה על האגרסיביות אבל נמאס לי שלוקחים משפט אחד שכתבתי ומוציאים מהקשרו, וכמו שכינור כתבה למעלה (ותודה לכינור), אם תקראי לעומק מה שכתבתי תראי שלזה בדיוק התכוונתי._
תשמעי.. את לא יכולה במשפט אחד גם להלין על כך שהחילונים פה חושבים שאת צרת אופקים, וגם להאשים אותם שהם צרי תפיסה את עושה לחברייך בדיוק את מה ששנוא עלייך. קחי בחשבון שכשאת כותבת דברים, הם פתוחים לפרשנות של הקוראים. אם את רוצה את יכולה להרחיב ולפרשן בעצמך, אבל מה שכותבים לך בחזרה הוא המראה של דברייך ואיך הם נקראים. אם זו התדמית שאת רוצה לשוות לעצמך - תפדלי. עבורי, באופן אישי, כל הדף הזה נקרא מאוד שיפוטי, מאוד צר אופקים (כן!!) ומאוד לא מבין את האחר. אם יש משהו שיכול לשגע אותי, זו הציפיה הזו שהאחר יבין אותך, תוך חוסר הבנה מוחלט שלך אותו וחוסר מוכנות לקבל את זה שגם לאחרים, אלו שתפיסתם שונה משלך, יש חיים טובים ושלמים ושמחים וחושבים ומה שלא תרצי... האמת שלך היא לא האמת היחידה, ואין זה מתפקידך לנסות "להאיר" את דרכנו החשוכה ולנסות לעזור לנו לגלות את האור... הגישה המחב"תית הזאת יכולה להרתיח אותי לפעמים.
-
- הודעות: 541
- הצטרפות: 01 אפריל 2009, 22:30
- דף אישי: הדף האישי של ג'וניפר_והמשפחה*
חילוני חושב ושמח
לי זה עקרוני לא לחלל שבת, לך זה לא עקרוני לא לשמור שבת, למה שלא תתפשרי על דברים שלא עקרוניים בעינייך, רק כדי לעשות דווקא ?
עקרוני לי לדעת שאני יכולה לעשות כל מה שאני רוצה כל הזמן.
חשוב לי שאם כבר יש לי יום פנוי יחסית אני יכולה לבלות אותו עם המשפחה שלי ועם היקרים לי בכל דרך שארצה, גם אם היא כוללת שימוש ברכב.
עקרוני לי לדעת שאני יכולה לדבר עם אנשים בטלפון ביום הזה.
עקרוני לי להרגיש שביום של השבוע שמוקדש למנוחה - מותר לי, מותר לי ומותר לי.
אם אני מרגישה מוגבלת - זוהי אינה מנוחה בשבילי.
(וכן, אני יודעת שהדתיים בטח לא מרגישים מוגבלים ומוצאים באיסורים של השבת את היופי שלהם, אני שמחה שאני לא צריכה למצוא צידוקים להגבלות האלו.)
עקרוני לי לדעת שאני יכולה לעשות כל מה שאני רוצה כל הזמן.
חשוב לי שאם כבר יש לי יום פנוי יחסית אני יכולה לבלות אותו עם המשפחה שלי ועם היקרים לי בכל דרך שארצה, גם אם היא כוללת שימוש ברכב.
עקרוני לי לדעת שאני יכולה לדבר עם אנשים בטלפון ביום הזה.
עקרוני לי להרגיש שביום של השבוע שמוקדש למנוחה - מותר לי, מותר לי ומותר לי.
אם אני מרגישה מוגבלת - זוהי אינה מנוחה בשבילי.
(וכן, אני יודעת שהדתיים בטח לא מרגישים מוגבלים ומוצאים באיסורים של השבת את היופי שלהם, אני שמחה שאני לא צריכה למצוא צידוקים להגבלות האלו.)
חילוני חושב ושמח
לי זה עקרוני לא לחלל שבת, לך זה לא עקרוני לא לשמור שבת,
מי אמר שזה לא עקרוני לי?
מי אמר שזה לא עקרוני לי?
חילוני חושב ושמח
דתיים רואים חילויים ככאלה שעדיין לא התגלתה להם האמת
חילונים רואים דתיים ככאלה שחושבים שהתגלתה להם האמת
ו-הויכוח- אין לוסוף,
הלואי שהיה סוף , בקרוב
חילונים רואים דתיים ככאלה שחושבים שהתגלתה להם האמת
ו-הויכוח- אין לוסוף,
הלואי שהיה סוף , בקרוב
-
- הודעות: 541
- הצטרפות: 01 אפריל 2009, 22:30
- דף אישי: הדף האישי של ג'וניפר_והמשפחה*
חילוני חושב ושמח
לי זה עקרוני לא לחלל שבת, לך זה לא עקרוני לא לשמור שבת,
אגב, זה מחזיר אותי ללינק ש-ניצן אמ שמה פה קודם, על ההגדרה של דתי, חילוני ותפוז.
זה לא שיש לצד א' משהו שעקרוני לו ולצד ב' אותו דבר לא עקרוני, זה שלצד א' עקרוני משהו מסויים ולצד ב' עקרוניים דברים אחרים.
אני מכירה משפחות שמאוד חשוב להן לצאת לטיול ברחבי הארץ בכל שבת (כשמזג האויר מאפשר).
אני מכירה אנשים שזה היום בשבוע שבו הם נותנים דרור לתחביבים מחללי השבת שלהם, שאין להם זמן אחר לעשות את זה במהלך השבוע.
אני מכירה אנשים שזה הזמן שלהם לטלפונים לקרובי משפחה שלא יוצא להם לדבר יותר מדי בימים רגילים.
אז נבון שלא עקרוני להם לשמור שבת, אבל כן עקרוני להם לחלל אותה. כלומר, לא שהם מתכוונים לזה ועושים דווקא, אלא שהדברי םהחשובים להם לא עולים בקנה אחד עם שמירת שבת.
אפשר להגיד שזה פחות עקרוני להם מאשר לדתי לשמור שבת? אני לא בטוחה בכלל.
אגב, זה מחזיר אותי ללינק ש-ניצן אמ שמה פה קודם, על ההגדרה של דתי, חילוני ותפוז.
זה לא שיש לצד א' משהו שעקרוני לו ולצד ב' אותו דבר לא עקרוני, זה שלצד א' עקרוני משהו מסויים ולצד ב' עקרוניים דברים אחרים.
אני מכירה משפחות שמאוד חשוב להן לצאת לטיול ברחבי הארץ בכל שבת (כשמזג האויר מאפשר).
אני מכירה אנשים שזה היום בשבוע שבו הם נותנים דרור לתחביבים מחללי השבת שלהם, שאין להם זמן אחר לעשות את זה במהלך השבוע.
אני מכירה אנשים שזה הזמן שלהם לטלפונים לקרובי משפחה שלא יוצא להם לדבר יותר מדי בימים רגילים.
אז נבון שלא עקרוני להם לשמור שבת, אבל כן עקרוני להם לחלל אותה. כלומר, לא שהם מתכוונים לזה ועושים דווקא, אלא שהדברי םהחשובים להם לא עולים בקנה אחד עם שמירת שבת.
אפשר להגיד שזה פחות עקרוני להם מאשר לדתי לשמור שבת? אני לא בטוחה בכלל.
חילוני חושב ושמח
אפשר להגיד שזה פחות עקרוני להם מאשר לדתי לשמור שבת? אני לא בטוחה בכלל.
ההבדל הוא שחילוני יכול באופן חד פעמי לא לחלל שבת,
דתי לא יכול באופן חד פעמי לחלל שבת.
ההבדל הוא שחילוני יכול באופן חד פעמי לא לחלל שבת,
דתי לא יכול באופן חד פעמי לחלל שבת.
-
- הודעות: 541
- הצטרפות: 01 אפריל 2009, 22:30
- דף אישי: הדף האישי של ג'וניפר_והמשפחה*
חילוני חושב ושמח
ההבדל הוא שחילוני יכול באופן חד פעמי לא לחלל שבת,
סליחה, אבל למה שלא אדבר עם אנשים מסויימים ממשפחתי במשך שבועיים?
למה לי למצוא תעסוקה לשלושה ילדים פעלתנים למשך יום שלם באיזור עירוני שסגור בשבת?
אולי אפשר לעשות את זה, אבל זה כרוך בלא מעט עבודה. אז מחללים שבת כל פעם (ושוב, אני בכלל לא חושבת על זה כחילול שבת. זה פשוט משהו שעושים).
ולמה, בעצם, דתי לא יכול לחלל שבת אחת, אם יש לזה חשיבות?
בשביל קירוב לבבות (או שלום בית, או סיבה חשובה אחרת שאינה פיקוח נפש) אי אפשר לחלל שבת באופן חד פעמי?
כלומר, ברור לי שאף דתי לא יעשה את זה, אבל מה בזה הופך אותו לדתי פחות טוב במרכאות? הרי זה היה למען מטרה מסויימת, הוא שומר את שאר השבתות, וזה לא גורע במאומה ממידת אמונתו באלוהים.
כנראה שיש עקרונות יותר חשובים ויש עקרונות שפחות.
סליחה, אבל למה שלא אדבר עם אנשים מסויימים ממשפחתי במשך שבועיים?
למה לי למצוא תעסוקה לשלושה ילדים פעלתנים למשך יום שלם באיזור עירוני שסגור בשבת?
אולי אפשר לעשות את זה, אבל זה כרוך בלא מעט עבודה. אז מחללים שבת כל פעם (ושוב, אני בכלל לא חושבת על זה כחילול שבת. זה פשוט משהו שעושים).
ולמה, בעצם, דתי לא יכול לחלל שבת אחת, אם יש לזה חשיבות?
בשביל קירוב לבבות (או שלום בית, או סיבה חשובה אחרת שאינה פיקוח נפש) אי אפשר לחלל שבת באופן חד פעמי?
כלומר, ברור לי שאף דתי לא יעשה את זה, אבל מה בזה הופך אותו לדתי פחות טוב במרכאות? הרי זה היה למען מטרה מסויימת, הוא שומר את שאר השבתות, וזה לא גורע במאומה ממידת אמונתו באלוהים.
כנראה שיש עקרונות יותר חשובים ויש עקרונות שפחות.
חילוני חושב ושמח
שמחה ועצב הם רגשות כל כך אוניברסליים ,שממש מוזר לי לדחוף לתוכם את עולם הערכים והאמונות.
לרוב אנחנו עצובים כשמישהו מהסביבה פוגע ברגשותינו, כשהגוף שלנו כואב או חולה , כשאנו חווים פרידה ממישהו או משהו שהיו חשובים לנו. או כשאנחנו לא מצליחים במשהו שרצינו להצליח.
לרוב אנחנו שמחים כשאנו חווים התיחסות מחזקת מהסביבה, מצליחים במשהו , או מופתעים לטובה ...
יש אנשים שנוטים יותר לשמוח , יש כאלה שנוטים יותר לעצב , זה עניין של מבנה האישיות (ואולי של מטען גנטי) , אך לא נראה לי קשור לדת.
אגב . מה זה "אדם שמח" ? להיות אדם פירושו לחוות קשת רגשות מגוונת.
מישהו ש"תמיד שמח" מעלה בי חשש שאולי בעצם הוא אף פעם לא ממש שמח...
לרוב אנחנו עצובים כשמישהו מהסביבה פוגע ברגשותינו, כשהגוף שלנו כואב או חולה , כשאנו חווים פרידה ממישהו או משהו שהיו חשובים לנו. או כשאנחנו לא מצליחים במשהו שרצינו להצליח.
לרוב אנחנו שמחים כשאנו חווים התיחסות מחזקת מהסביבה, מצליחים במשהו , או מופתעים לטובה ...
יש אנשים שנוטים יותר לשמוח , יש כאלה שנוטים יותר לעצב , זה עניין של מבנה האישיות (ואולי של מטען גנטי) , אך לא נראה לי קשור לדת.
אגב . מה זה "אדם שמח" ? להיות אדם פירושו לחוות קשת רגשות מגוונת.
מישהו ש"תמיד שמח" מעלה בי חשש שאולי בעצם הוא אף פעם לא ממש שמח...
-
- הודעות: 457
- הצטרפות: 04 יולי 2010, 10:13
חילוני חושב ושמח
_ההבדל הוא שחילוני יכול באופן חד פעמי לא לחלל שבת,
דתי לא יכול באופן חד פעמי לחלל שבת._
כל אחד יכול, מבחינת ההגדרה של מהי יכולת. ואם יש פיקוח נפש, גם דתיים יחללו שבת. האמת? גם במצבים שאין בהם פיקוח נפש (נגיד, לידה בריאה שיכולה להתחיל ולהסתיים בבית בלי לנסוע לבי"ח, או ילד שמעלה 39 חום שבשביל האחד זו עילה לחדר מיון ועבור האחר זו עילה לאמבטיה פושרת, גרביים עם חומץ, והרבה ציצי) אבל זה כבר עניין של הגדרה, וכל אחד יכול להגדיר פיקוח נפש כמשהו שונה. אז כן, דתי יכול באופן חד פעמי לחלל שבת, מבחינת היכולת שלו. השאלה היא אם הוא רוצה - וסביר להניח שלא. ובדיוק באותה המידה, אני לא רוצה להעביר שבת שלמה בלי להיות מסוגלת לעשות את הדברים שחשובים לי, שמקלים על חיי, שעוזרים לי, ושמהנים אותי.
מסכימה עם מה שג'וניפר אומרת על ההגדרה של "חילול שבת" - מכיוון שהשבת אינה יום שונה עבורי משאר ימות השבוע, מלבד זה שיש הרבה חברים ובני משפחה שלא בעבודה ביום הזה, המילה "חילול" איננה רלוונטית עבורי.
דתי לא יכול באופן חד פעמי לחלל שבת._
כל אחד יכול, מבחינת ההגדרה של מהי יכולת. ואם יש פיקוח נפש, גם דתיים יחללו שבת. האמת? גם במצבים שאין בהם פיקוח נפש (נגיד, לידה בריאה שיכולה להתחיל ולהסתיים בבית בלי לנסוע לבי"ח, או ילד שמעלה 39 חום שבשביל האחד זו עילה לחדר מיון ועבור האחר זו עילה לאמבטיה פושרת, גרביים עם חומץ, והרבה ציצי) אבל זה כבר עניין של הגדרה, וכל אחד יכול להגדיר פיקוח נפש כמשהו שונה. אז כן, דתי יכול באופן חד פעמי לחלל שבת, מבחינת היכולת שלו. השאלה היא אם הוא רוצה - וסביר להניח שלא. ובדיוק באותה המידה, אני לא רוצה להעביר שבת שלמה בלי להיות מסוגלת לעשות את הדברים שחשובים לי, שמקלים על חיי, שעוזרים לי, ושמהנים אותי.
מסכימה עם מה שג'וניפר אומרת על ההגדרה של "חילול שבת" - מכיוון שהשבת אינה יום שונה עבורי משאר ימות השבוע, מלבד זה שיש הרבה חברים ובני משפחה שלא בעבודה ביום הזה, המילה "חילול" איננה רלוונטית עבורי.
חילוני חושב ושמח
מכיוון שהשבת אינה יום שונה עבורי משאר ימות השבוע, מלבד זה שיש הרבה חברים ובני משפחה שלא בעבודה ביום הזה
0-: כל אחד חי בעולם אחר כל כך גדול השוניhttp://www.youtube.com/watch?v=BdrlsVfo0RA
-
- הודעות: 2086
- הצטרפות: 25 נובמבר 2006, 22:44
- דף אישי: הדף האישי של אבישג_א*
חילוני חושב ושמח
יש אנשים שנוטים יותר לשמוח , יש כאלה שנוטים יותר לעצב , זה עניין של מבנה האישיות (ואולי של מטען גנטי) , אך לא נראה לי קשור לדת.
אני לא מדברת על רגשות חולפים, וברור שגם אדם שמח עצוב לפעמים. אני מדברת על היכולת להסתכל על החיים שלנו כמכלול, על קיומנו העתידי ולהישאר אופטימי
אני לא מדברת על רגשות חולפים, וברור שגם אדם שמח עצוב לפעמים. אני מדברת על היכולת להסתכל על החיים שלנו כמכלול, על קיומנו העתידי ולהישאר אופטימי
-
- הודעות: 2086
- הצטרפות: 25 נובמבר 2006, 22:44
- דף אישי: הדף האישי של אבישג_א*
חילוני חושב ושמח
וכל אחד יכול להגדיר פיקוח נפש כמשהו שונה
יש הגדרות מאוד ברורות למה זה פיקוח נפש, ומה זה ספק פיקוח נפש, אסור לחלל שבת ובמקרים מאוד מסויימים ההלכה מתירה. וממש לא לפי איך שמתחשק לי.
יש הגדרות מאוד ברורות למה זה פיקוח נפש, ומה זה ספק פיקוח נפש, אסור לחלל שבת ובמקרים מאוד מסויימים ההלכה מתירה. וממש לא לפי איך שמתחשק לי.
-
- הודעות: 907
- הצטרפות: 05 אפריל 2009, 21:21
- דף אישי: הדף האישי של יוטי_בעיר*
חילוני חושב ושמח
_אני מרגישה שפעמים רבות בשיחות עם דתיים, שמצהירים שהם רוצים להבין את נקודת מבטי והשקפותיי,
למעשה מתייחסים אליי כמו לאותה תינוקת שנשבתה._
זה קורה גם עם חילונים.
תקראי את הדפים של כל ה"לא מבינים למה לחזור בתשובה" ותראי שהם נורא מודרנים, חופשיים ופתוחים לדעות של אחרים אבל חושבים שדתיים בעצם לא חושבים.
למעשה מתייחסים אליי כמו לאותה תינוקת שנשבתה._
זה קורה גם עם חילונים.
תקראי את הדפים של כל ה"לא מבינים למה לחזור בתשובה" ותראי שהם נורא מודרנים, חופשיים ופתוחים לדעות של אחרים אבל חושבים שדתיים בעצם לא חושבים.
-
- הודעות: 1109
- הצטרפות: 08 יולי 2005, 23:50
- דף אישי: הדף האישי של קן_לציפור*
חילוני חושב ושמח
האם הייתי רוצה שתחזרי בתשובה ? אם את יהודייה אז בהחלט כן. האם מי שמאמינה בהנקה באתר הזה לא הייתה רוצה שכל האמהות יניקו ?
הגעתי דרך הגריינים...
אצלי אבישג, התשובה לשאלתך היא - לא.
אני מאד מאמינה בהנקה, ועשיתי מאמצי על להניק כשלבסוף הנקתי על גיל שנתיים וחצי...
ועדיין לא הייתי רוצה שכל האמהות יניקו.
הייתי רוצה שכל אמא ואמא תבדוק מה נכון לתינוקה ולה, במסגרת החיים שלהם.
הייתי רוצה שהן יניקו מתוך בחירה, על אף הקשיים לעיתים, כי באמת בחרו בכך...
ולא כי אני מאמינה בהנקה.
הגעתי דרך הגריינים...
אצלי אבישג, התשובה לשאלתך היא - לא.
אני מאד מאמינה בהנקה, ועשיתי מאמצי על להניק כשלבסוף הנקתי על גיל שנתיים וחצי...
ועדיין לא הייתי רוצה שכל האמהות יניקו.
הייתי רוצה שכל אמא ואמא תבדוק מה נכון לתינוקה ולה, במסגרת החיים שלהם.
הייתי רוצה שהן יניקו מתוך בחירה, על אף הקשיים לעיתים, כי באמת בחרו בכך...
ולא כי אני מאמינה בהנקה.
-
- הודעות: 457
- הצטרפות: 04 יולי 2010, 10:13
חילוני חושב ושמח
יש הגדרות מאוד ברורות למה זה פיקוח נפש, ומה זה ספק פיקוח נפש, אסור לחלל שבת ובמקרים מאוד מסויימים ההלכה מתירה. וממש לא לפי איך שמתחשק לי
אבל לכל אחד רב אחר, וכל רב מפרש איך שהוא רואה לנכון, ואת יכולה לשאול 3 רבנים שונים וכל אחד יגיד לך משהו אחר. אז איך זה בדיוק נופל תחת הקטגוריה של "לא נתון לשיקול הדעת"? זה אחד הדברים שאף פעם לא הבנתי. רב אחד מתיר אמצעי מניעה, האחר לא. רב אחד אומר שא' זה פיקוח נפש, וחברו אומר שלא. אז מי צודק יותר? האמת של מי יותר אמיתית? מי קרוב יותר לאלוהים?... וגם ביהדות, כמו בכל הדתות, יש כל מיני זרמים, עדות, ומנהגים שונים. לכל זרם יש את האמת שלו... אז מי החליט שדווקא זרם X יותר צודק מאחרים?
כל אחד חי בעולם אחר כל כך גדול השוני.
ולדפוק את הראש בשולחן יעזור לך? התמיהה אודות השוני הגדול הזה, תמוהה בעיניי. עד כדי כך את חיה (אתה חי? לא הצלחתי להבין את מגדרך) בתוך בועה?
אני מדברת על היכולת להסתכל על החיים שלנו כמכלול, על קיומנו העתידי ולהישאר אופטימי.
שזה, לפי השקפת עולמך, שמור אך ורק לדתיים ולמאמינים? הצר עולמך עד כדי כך? האמת שזה אפילו קצת מכעיס, שאת שופטת ודנה את היכולת של מי שלא נמצא איתך באותה הקופסה לשמוח שמחה אמיתית, ולהיות אופטימי לגבי העתיד שלו. יש אנשים שחושבים על עתידם בחיים האלו בלבד, וזה מספיק להם. לא תמיד צריך לחשוב הלאה מכך. יש אחרים שמאמינים בכל מאודם בהמשך החיים לאחר המוות, אבל לא באותו האופן שאת חושבת עליו ולא בהקשר של אמונה או "העולם הבא". בעיניי זה אפילו קצת עצוב, לחיות חיים שלמים בעולם הזה ולהתעסק כל הזמן במה יהיה אח"כ... שמעתי פעם איש חכם שנתן לי תיאור כל כך מעציב - שהעולם הזה הוא מן הקדמה לעולם הבא, ושבעצם אלה לא החיים האמיתיים שלנו אלא מה שיקרה אח"כ. אני לא יודעת עד כמה זה מתאים להשקפת העולם של שאר הדתיים פה, אבל לי אישית זה נשמע ממש ממש עצוב להעביר ככה את כל החיים
אבל לכל אחד רב אחר, וכל רב מפרש איך שהוא רואה לנכון, ואת יכולה לשאול 3 רבנים שונים וכל אחד יגיד לך משהו אחר. אז איך זה בדיוק נופל תחת הקטגוריה של "לא נתון לשיקול הדעת"? זה אחד הדברים שאף פעם לא הבנתי. רב אחד מתיר אמצעי מניעה, האחר לא. רב אחד אומר שא' זה פיקוח נפש, וחברו אומר שלא. אז מי צודק יותר? האמת של מי יותר אמיתית? מי קרוב יותר לאלוהים?... וגם ביהדות, כמו בכל הדתות, יש כל מיני זרמים, עדות, ומנהגים שונים. לכל זרם יש את האמת שלו... אז מי החליט שדווקא זרם X יותר צודק מאחרים?
כל אחד חי בעולם אחר כל כך גדול השוני.
ולדפוק את הראש בשולחן יעזור לך? התמיהה אודות השוני הגדול הזה, תמוהה בעיניי. עד כדי כך את חיה (אתה חי? לא הצלחתי להבין את מגדרך) בתוך בועה?
אני מדברת על היכולת להסתכל על החיים שלנו כמכלול, על קיומנו העתידי ולהישאר אופטימי.
שזה, לפי השקפת עולמך, שמור אך ורק לדתיים ולמאמינים? הצר עולמך עד כדי כך? האמת שזה אפילו קצת מכעיס, שאת שופטת ודנה את היכולת של מי שלא נמצא איתך באותה הקופסה לשמוח שמחה אמיתית, ולהיות אופטימי לגבי העתיד שלו. יש אנשים שחושבים על עתידם בחיים האלו בלבד, וזה מספיק להם. לא תמיד צריך לחשוב הלאה מכך. יש אחרים שמאמינים בכל מאודם בהמשך החיים לאחר המוות, אבל לא באותו האופן שאת חושבת עליו ולא בהקשר של אמונה או "העולם הבא". בעיניי זה אפילו קצת עצוב, לחיות חיים שלמים בעולם הזה ולהתעסק כל הזמן במה יהיה אח"כ... שמעתי פעם איש חכם שנתן לי תיאור כל כך מעציב - שהעולם הזה הוא מן הקדמה לעולם הבא, ושבעצם אלה לא החיים האמיתיים שלנו אלא מה שיקרה אח"כ. אני לא יודעת עד כמה זה מתאים להשקפת העולם של שאר הדתיים פה, אבל לי אישית זה נשמע ממש ממש עצוב להעביר ככה את כל החיים
חילוני חושב ושמח
לי אישית זה נשמע ממש ממש עצוב להעביר ככה את כל החיים
לי אישית זה נשמע ממש ממש עצוב לחיות את החיים בלי להתכונן לעולם הבא.
לי אישית זה נשמע ממש ממש עצוב לחיות את החיים בלי להתכונן לעולם הבא.
-
- הודעות: 3831
- הצטרפות: 21 ינואר 2005, 21:41
- דף אישי: הדף האישי של טליה_אלמתן*
חילוני חושב ושמח
נראה לי שאנשים נרתעים מאופן ניסוח השאלה.
אבישג, נראה לך ניסוח שונה של השאלה? למשל: מהי תכלית הקיום? נראה לי שזה פחות ירגיז (אין הנחת יסוד בעצם ניסוח השאלה), וגם כל אחד יכול לענות לפי אמונתו ואורח חייו. @}
אבישג, נראה לך ניסוח שונה של השאלה? למשל: מהי תכלית הקיום? נראה לי שזה פחות ירגיז (אין הנחת יסוד בעצם ניסוח השאלה), וגם כל אחד יכול לענות לפי אמונתו ואורח חייו. @}
חילוני חושב ושמח
_אני מרגישה שפעמים רבות בשיחות עם דתיים, שמצהירים שהם רוצים להבין את נקודת מבטי והשקפותיי,
למעשה מתייחסים אליי כמו לאותה תינוקת שנשבתה.
זה קורה גם עם חילונים._
ברור. לא באתי לסנגר פה על כל החילוניים. רק על עצמי (-:
הטענה שלי הייתה שמדברים איתי במסווה של פתיחות אבל בעצם לא מסוגלים בכלל לשקול את העובדה שאולי לחיי יש משמעות כל שהיא
חרף העובדה שאני חילונית/לא מאמינה באלוהים.
ואם לחזור לרגע לשאלה המקורית, שבה ניסיתי לדון (קצת הלכנו לאיבוד באמצע עם הפוליטיקה. בכוונה מתאפקת ולא נוגעת בזה):
_אני מדברת על היכולת להסתכל על החיים שלנו כמכלול, על קיומנו העתידי ולהישאר אופטימי
שזה, לפי השקפת עולמך, שמור אך ורק לדתיים ולמאמינים? הצר עולמך עד כדי כך? האמת שזה אפילו קצת מכעיס, שאת שופטת ודנה את היכולת של מי שלא נמצא איתך באותה הקופסה לשמוח שמחה אמיתית._
זאת בדיוק גם הטענה שלי, וגם הבעתי אותה כאן למעלה במילים אחרות.
ֿלכן אשמח לשמוע תגובה לזה. לא הצלחתי להבין למה את שואלת מה שאת שואלת.
האם לא ברור לך שאחרים יכולים למצוא משמעות, סיפוק ושמחה גם בלי האמונות שלך, ובלי הנחות היסוד שלך?
ֿואני חוזרת ואומרת, שזו כנראה הסיבה שהתקוממו נגדך כאן, כי לא ראו שום נכונות מצדך לאמץ את נקודת המבט של הצד השני.
אני לא מפקפקת ביכולת שלך למצוא משמעות ושמחה על פי דרכך ולפי אמונותייך. אני אפילו מבינה לפעמים בדיוק איך את מוצאת את הסיפוק הזה, ואת התעלות הרוח.
אבל בדיוק כמו בדוגמה של השבת, את לא מנסה לראות את העולם דרך עיניי כדי להבין איך ייתכן שאני גם שמחה וגם חושבת,
את פשוט מניחה מראש שזה בלתי אפשרי כי תפיסת העולם שלי היא מעוותת בעינייך.
למעשה מתייחסים אליי כמו לאותה תינוקת שנשבתה.
זה קורה גם עם חילונים._
ברור. לא באתי לסנגר פה על כל החילוניים. רק על עצמי (-:
הטענה שלי הייתה שמדברים איתי במסווה של פתיחות אבל בעצם לא מסוגלים בכלל לשקול את העובדה שאולי לחיי יש משמעות כל שהיא
חרף העובדה שאני חילונית/לא מאמינה באלוהים.
ואם לחזור לרגע לשאלה המקורית, שבה ניסיתי לדון (קצת הלכנו לאיבוד באמצע עם הפוליטיקה. בכוונה מתאפקת ולא נוגעת בזה):
_אני מדברת על היכולת להסתכל על החיים שלנו כמכלול, על קיומנו העתידי ולהישאר אופטימי
שזה, לפי השקפת עולמך, שמור אך ורק לדתיים ולמאמינים? הצר עולמך עד כדי כך? האמת שזה אפילו קצת מכעיס, שאת שופטת ודנה את היכולת של מי שלא נמצא איתך באותה הקופסה לשמוח שמחה אמיתית._
זאת בדיוק גם הטענה שלי, וגם הבעתי אותה כאן למעלה במילים אחרות.
ֿלכן אשמח לשמוע תגובה לזה. לא הצלחתי להבין למה את שואלת מה שאת שואלת.
האם לא ברור לך שאחרים יכולים למצוא משמעות, סיפוק ושמחה גם בלי האמונות שלך, ובלי הנחות היסוד שלך?
ֿואני חוזרת ואומרת, שזו כנראה הסיבה שהתקוממו נגדך כאן, כי לא ראו שום נכונות מצדך לאמץ את נקודת המבט של הצד השני.
אני לא מפקפקת ביכולת שלך למצוא משמעות ושמחה על פי דרכך ולפי אמונותייך. אני אפילו מבינה לפעמים בדיוק איך את מוצאת את הסיפוק הזה, ואת התעלות הרוח.
אבל בדיוק כמו בדוגמה של השבת, את לא מנסה לראות את העולם דרך עיניי כדי להבין איך ייתכן שאני גם שמחה וגם חושבת,
את פשוט מניחה מראש שזה בלתי אפשרי כי תפיסת העולם שלי היא מעוותת בעינייך.
חילוני חושב ושמח
_לי אישית זה נשמע ממש ממש עצוב להעביר ככה את כל החיים
לי אישית זה נשמע ממש ממש עצוב לחיות את החיים בלי להתכונן לעולם הבא._
כל אחד ומה שעצוב לו, כל אחד ומה ששמח לו.
השאלה האם כל צד יכול באמת לפרגן לצד השני את תפיסת העולם שלו
לי אישית זה נשמע ממש ממש עצוב לחיות את החיים בלי להתכונן לעולם הבא._
כל אחד ומה שעצוב לו, כל אחד ומה ששמח לו.
השאלה האם כל צד יכול באמת לפרגן לצד השני את תפיסת העולם שלו
-
- הודעות: 2086
- הצטרפות: 25 נובמבר 2006, 22:44
- דף אישי: הדף האישי של אבישג_א*
חילוני חושב ושמח
שזה, לפי השקפת עולמך, שמור אך ורק לדתיים ולמאמינים? הצר עולמך עד כדי כך?
אני משערת שלא קראת את כל העמוד, או ש20 הפעמים שבהם ניסיתי להסביר את עצמי לא היו מספיק ברורות. לא טענתי שזה לא אפשרי להיות חילוני חושב ושמח אלא תהיתי איך תופס החילוני את קיומנו כאן, זה הכל. לא למטרת ויכוח אלא למטרת הבנה.
אני משערת שלא קראת את כל העמוד, או ש20 הפעמים שבהם ניסיתי להסביר את עצמי לא היו מספיק ברורות. לא טענתי שזה לא אפשרי להיות חילוני חושב ושמח אלא תהיתי איך תופס החילוני את קיומנו כאן, זה הכל. לא למטרת ויכוח אלא למטרת הבנה.
-
- הודעות: 2086
- הצטרפות: 25 נובמבר 2006, 22:44
- דף אישי: הדף האישי של אבישג_א*
חילוני חושב ושמח
_נראה לי שאנשים נרתעים מאופן ניסוח השאלה.
אבישג, נראה לך ניסוח שונה של השאלה? למשל: מהי תכלית הקיום? נראה לי שזה פחות ירגיז (אין הנחת יסוד בעצם ניסוח השאלה), וגם כל אחד יכול לענות לפי אמונתו ואורח חייו._
טליה יקרה, קדימה, ערכי את העמוד הזה ושחררי אותי מכל האנשים שבטוחים שרשמתי את זה רק כדי לעצבן או להתנשא. יש כאן מישהו באתר שמאמין לי שזה פשוט מעניין אותי להבין חשיבה אחרת ? אולי את ?
בכל אופן, אשמח באמת לעריכה (או למחיקה, כי הדף הזה כבר עלה לי על העצבים ואני תוהה למה אני פשוט לא נגמלת ממנו. בכל אופן התזה נבדקה ומחר אני אמורה לקבל אותה כך שאם לא אגמל מרצון, יהיה זה כורח המציאות)
אבישג, נראה לך ניסוח שונה של השאלה? למשל: מהי תכלית הקיום? נראה לי שזה פחות ירגיז (אין הנחת יסוד בעצם ניסוח השאלה), וגם כל אחד יכול לענות לפי אמונתו ואורח חייו._
טליה יקרה, קדימה, ערכי את העמוד הזה ושחררי אותי מכל האנשים שבטוחים שרשמתי את זה רק כדי לעצבן או להתנשא. יש כאן מישהו באתר שמאמין לי שזה פשוט מעניין אותי להבין חשיבה אחרת ? אולי את ?
בכל אופן, אשמח באמת לעריכה (או למחיקה, כי הדף הזה כבר עלה לי על העצבים ואני תוהה למה אני פשוט לא נגמלת ממנו. בכל אופן התזה נבדקה ומחר אני אמורה לקבל אותה כך שאם לא אגמל מרצון, יהיה זה כורח המציאות)
-
- הודעות: 2051
- הצטרפות: 05 אוקטובר 2001, 17:35
- דף אישי: הדף האישי של חגית_ל*
חילוני חושב ושמח
אני לא מדברת על רגשות חולפים, וברור שגם אדם שמח עצוב לפעמים. אני מדברת על היכולת להסתכל על החיים שלנו כמכלול, על קיומנו העתידי ולהישאר אופטימי.
קיומנו העתידי מוטל בספק.
אנחנו חיים את ההווה.
אף אחד לא יודע מה יקרה לו בעוד דקה.
אני לא רואה שום הבדל בין אנשים דתיים לאנשים חילוניים או לכופרים בהסתכלות שלהם על החיים. כולם לא רוצים למות.
כ"א מוצא לו את הדרך שלו להתמודד עם הכיליון העתידי שלו ושל היקרים לו.
בכל מגזר האנשים הם אותם אנשים.
יש אנשים מעמיקים ויש אנשים רדודים.
יש אנשים רגישים ויש חסרי רגישות.
יש אנשים משכילים ויש שלא.
יש אופטימיים ויש מדוכאים.
בדר"כ כולם רוצים לחיות והחיים זה חיפוש למצוא את הדבר שיעזור לך הכי טוב להתמודד עם החיים, עם מה שקורה בהם ובעיקר להדחיק את המחשבה על המוות.
לדתיים יש את הדת.
לחילוניים - יש כאלה שיש ויש כאלה שאין להם משהו להאחז בו, אבל הם אמיצים כי אין להם כ"כ ברירה.
מהמעט שאני יודעת על הדת אני לא חושבת שהדת, כפי שהיא היום, מתאימה לי.
יש בהתנהלות הדתית יותר מדי דברים שאני לא מסכימה להם, שאני מוצאת שהם פוגעים בבני אדם.
אני בטוחה שלא תצליחי לשכנע אותי שחייו של אדם דתי שלווים יותר או מלאים יותר.
איש באמונתו יחיה.
קיומנו העתידי מוטל בספק.
אנחנו חיים את ההווה.
אף אחד לא יודע מה יקרה לו בעוד דקה.
אני לא רואה שום הבדל בין אנשים דתיים לאנשים חילוניים או לכופרים בהסתכלות שלהם על החיים. כולם לא רוצים למות.
כ"א מוצא לו את הדרך שלו להתמודד עם הכיליון העתידי שלו ושל היקרים לו.
בכל מגזר האנשים הם אותם אנשים.
יש אנשים מעמיקים ויש אנשים רדודים.
יש אנשים רגישים ויש חסרי רגישות.
יש אנשים משכילים ויש שלא.
יש אופטימיים ויש מדוכאים.
בדר"כ כולם רוצים לחיות והחיים זה חיפוש למצוא את הדבר שיעזור לך הכי טוב להתמודד עם החיים, עם מה שקורה בהם ובעיקר להדחיק את המחשבה על המוות.
לדתיים יש את הדת.
לחילוניים - יש כאלה שיש ויש כאלה שאין להם משהו להאחז בו, אבל הם אמיצים כי אין להם כ"כ ברירה.
מהמעט שאני יודעת על הדת אני לא חושבת שהדת, כפי שהיא היום, מתאימה לי.
יש בהתנהלות הדתית יותר מדי דברים שאני לא מסכימה להם, שאני מוצאת שהם פוגעים בבני אדם.
אני בטוחה שלא תצליחי לשכנע אותי שחייו של אדם דתי שלווים יותר או מלאים יותר.
איש באמונתו יחיה.
-
- הודעות: 2051
- הצטרפות: 05 אוקטובר 2001, 17:35
- דף אישי: הדף האישי של חגית_ל*
חילוני חושב ושמח
אני מסכימה לגמרי עם טליה.
-
- הודעות: 2086
- הצטרפות: 25 נובמבר 2006, 22:44
- דף אישי: הדף האישי של אבישג_א*
חילוני חושב ושמח
ֿואני חוזרת ואומרת, שזו כנראה הסיבה שהתקוממו נגדך כאן, כי לא ראו שום נכונות מצדך לאמץ את נקודת המבט של הצד השני.
מישהו ניסה בכלל להראות את הצד השני ? כל הדף הזה מלא בכעסים, העלבויות, רגשי נחיתות וכד' אם מישהו כבר ניסה לענות על השאלה היה זה לאחר שהוא תקף שוב ושוב את ניסיוני (לדעתו) להחזיר בתשובה, להעליב, להתנשא ולפגוע.
כשהגעתי לתשובה הייתי עייפה מכדי לקרא או לנסות להבין.
אולי טליה צודקת והשאלה פשוט לא הייתה ברורה.
מישהו ניסה בכלל להראות את הצד השני ? כל הדף הזה מלא בכעסים, העלבויות, רגשי נחיתות וכד' אם מישהו כבר ניסה לענות על השאלה היה זה לאחר שהוא תקף שוב ושוב את ניסיוני (לדעתו) להחזיר בתשובה, להעליב, להתנשא ולפגוע.
כשהגעתי לתשובה הייתי עייפה מכדי לקרא או לנסות להבין.
אולי טליה צודקת והשאלה פשוט לא הייתה ברורה.
-
- הודעות: 2086
- הצטרפות: 25 נובמבר 2006, 22:44
- דף אישי: הדף האישי של אבישג_א*
חילוני חושב ושמח
מישהי אתאיסטית אמרה לי פעם שלהיות חילוני הרבה יותר קשה מלהיות דתי. כי לדתי בסך הכל די קל עם העובדה שהוא מאמין בחיי נצח. לעומתו הכופר צריך להתמודד עם העובדה שאין אחריו כלום וזה קשה.
כשאני חושבת על זה נראה לי שהשאלה התחילה לנבוט אצלי מהשיחה ההיא. עד אז חשבתי שלדתי חיים קשים יותר מהיותם מלאים בחובות ומגבלות, היא האירה את עיניי לראות זאת אחרת.
ומכאן נבעה השאלה איך אתם (כלומר מי שלא מאמין בנצחיות הנשמה) תופסים את העולם ואת הקיום שלכם פה. לדבריה זה די מדכא (הסוף - עבור הלא מאמינים) ומצריך המון אומץ ללכת בדרך הזו. אז תהיתי אם פשוט לא מתעסקים בזה או שיש תשובות אחרות שלא מוכרות לי שעוזרות לראות את הסוף באור סימפטי יותר.
אני באמת מנסה להבין למה כשהיא תארה את זה מנקודת מבט של אתאיסטית זה נשמע בסדר ולמה כשאני כותבת את זה מחליטים שאני מנסה להחזיר בתשובה. מקווה שעכשיו הייתי יותר ברורה.
כשאני חושבת על זה נראה לי שהשאלה התחילה לנבוט אצלי מהשיחה ההיא. עד אז חשבתי שלדתי חיים קשים יותר מהיותם מלאים בחובות ומגבלות, היא האירה את עיניי לראות זאת אחרת.
ומכאן נבעה השאלה איך אתם (כלומר מי שלא מאמין בנצחיות הנשמה) תופסים את העולם ואת הקיום שלכם פה. לדבריה זה די מדכא (הסוף - עבור הלא מאמינים) ומצריך המון אומץ ללכת בדרך הזו. אז תהיתי אם פשוט לא מתעסקים בזה או שיש תשובות אחרות שלא מוכרות לי שעוזרות לראות את הסוף באור סימפטי יותר.
אני באמת מנסה להבין למה כשהיא תארה את זה מנקודת מבט של אתאיסטית זה נשמע בסדר ולמה כשאני כותבת את זה מחליטים שאני מנסה להחזיר בתשובה. מקווה שעכשיו הייתי יותר ברורה.
-
- הודעות: 5866
- הצטרפות: 12 ספטמבר 2008, 01:17
- דף אישי: הדף האישי של אהבת_עולם*
חילוני חושב ושמח
אבל 70 שנה או 80 או 90 זה כלום, חייבים תשובה לשאלה למה כל זה.
דבר ראשון, דגנית ב כתבה לך: קודם כל זה מספיק זמן. יופי של תקופה. ויש בזה משהו.
מצד שני, את חושבת ש-70-80 שנה זה כלום ולכן אנחנו חייבים תשובה? ואם היו 500 שנה או 5000 זה היה הרבה?!
ממש לא !
גם אם היינו חיים 5000 שנה, זה עדיין היה כלום. תהיי בטוחה.
<אהבת עולם משתוקקת לחיות 5000 שנה....>
***********
למה אנשים חושבים שאם הם מוכנים לסבול בשביל איזה עקרון אז אחרים צריכים לוותר לכבודם על הנוחיות שלהם?
מסכימה עם המשפט הזה.
**************
_ההבדל הוא שחילוני יכול באופן חד פעמי לא לחלל שבת,
דתי לא יכול באופן חד פעמי לחלל שבת._
נכון.
_ולמה, בעצם, דתי לא יכול לחלל שבת אחת, אם יש לזה חשיבות?
בשביל קירוב לבבות (או שלום בית, או סיבה חשובה אחרת שאינה פיקוח נפש) אי אפשר לחלל שבת באופן חד פעמי?
כלומר, ברור לי שאף דתי לא יעשה את זה, אבל מה בזה הופך אותו לדתי פחות טוב במרכאות? הרי זה היה למען מטרה מסויימת, הוא שומר את שאר השבתות, וזה לא גורע במאומה ממידת אמונתו באלוהים._
לפי אמונת הדתי - זה לא תלוי ברצון שלו ובחשקים שלו. אסור לו וזהו.
מבחינתו זה מוכתב ממקום שהוא הרבה יותר גדול ממנו.
אני אמנם לא בוחרת לחיות כך,
אבל כיוון שבאתי מבית דתי, אני מבינה מאוד את צורת החשיבה הדתית.
השאלה 'למה דתי לא יכול לחלל שבת אחת' היא לגמרי לא רלוונטית, ונובעת מחוסר הכרה עמוק של צורת החשיבה הדתית.
לא, דתי פשוט לא יכול לחלל שבת !
אפילו לא אחת, ולא שליש ולא רבע.
וזה לגמרי לא נכון לשאול שאלה כזאת.
***********
ונכון, אני מסכימה שגם לחילוניים יש עקרונות.
אני חילונית, תודה לאל , ויש לי הרבה עקרונות, ודברים שחשובים לי.
ועדיין - אני רואה את ההבדל.
את העקרונות שלי אני עשויה לשנות מדי תקופה, או לוותר עליהם ברגעים מסוימים של שינוי סדרי עדיפויות. גם עקרונות הכי חזקים שלי, כיוון שהם באים מבחירה שלי - נתונים להחלטות שלי, ולשינויים שאני רוצה לעשות בהם.
אבל כשמדובר באמונה דתית, זה נתפס כלא תלוי בהחלטות ובחירות אישיות - ולכן אין שום אפשרות לשנות. שום ! וזה ההבדל.
(אלא אם כן אדם מפסיק להיות דתי, או מחליט 'לחפף', ואז זה משהו אחר...)
(ודרך אגב, כפי שאבישג ציינה, גם חילול שבת לצורך פיקוח נפש - זה משהו שמעוגן בהלכה, ולא דבר שאדם עושה על דעת עצמו).
דבר ראשון, דגנית ב כתבה לך: קודם כל זה מספיק זמן. יופי של תקופה. ויש בזה משהו.
מצד שני, את חושבת ש-70-80 שנה זה כלום ולכן אנחנו חייבים תשובה? ואם היו 500 שנה או 5000 זה היה הרבה?!
ממש לא !
גם אם היינו חיים 5000 שנה, זה עדיין היה כלום. תהיי בטוחה.
<אהבת עולם משתוקקת לחיות 5000 שנה....>
***********
למה אנשים חושבים שאם הם מוכנים לסבול בשביל איזה עקרון אז אחרים צריכים לוותר לכבודם על הנוחיות שלהם?
מסכימה עם המשפט הזה.
**************
_ההבדל הוא שחילוני יכול באופן חד פעמי לא לחלל שבת,
דתי לא יכול באופן חד פעמי לחלל שבת._
נכון.
_ולמה, בעצם, דתי לא יכול לחלל שבת אחת, אם יש לזה חשיבות?
בשביל קירוב לבבות (או שלום בית, או סיבה חשובה אחרת שאינה פיקוח נפש) אי אפשר לחלל שבת באופן חד פעמי?
כלומר, ברור לי שאף דתי לא יעשה את זה, אבל מה בזה הופך אותו לדתי פחות טוב במרכאות? הרי זה היה למען מטרה מסויימת, הוא שומר את שאר השבתות, וזה לא גורע במאומה ממידת אמונתו באלוהים._
לפי אמונת הדתי - זה לא תלוי ברצון שלו ובחשקים שלו. אסור לו וזהו.
מבחינתו זה מוכתב ממקום שהוא הרבה יותר גדול ממנו.
אני אמנם לא בוחרת לחיות כך,
אבל כיוון שבאתי מבית דתי, אני מבינה מאוד את צורת החשיבה הדתית.
השאלה 'למה דתי לא יכול לחלל שבת אחת' היא לגמרי לא רלוונטית, ונובעת מחוסר הכרה עמוק של צורת החשיבה הדתית.
לא, דתי פשוט לא יכול לחלל שבת !
אפילו לא אחת, ולא שליש ולא רבע.
וזה לגמרי לא נכון לשאול שאלה כזאת.
***********
ונכון, אני מסכימה שגם לחילוניים יש עקרונות.
אני חילונית, תודה לאל , ויש לי הרבה עקרונות, ודברים שחשובים לי.
ועדיין - אני רואה את ההבדל.
את העקרונות שלי אני עשויה לשנות מדי תקופה, או לוותר עליהם ברגעים מסוימים של שינוי סדרי עדיפויות. גם עקרונות הכי חזקים שלי, כיוון שהם באים מבחירה שלי - נתונים להחלטות שלי, ולשינויים שאני רוצה לעשות בהם.
אבל כשמדובר באמונה דתית, זה נתפס כלא תלוי בהחלטות ובחירות אישיות - ולכן אין שום אפשרות לשנות. שום ! וזה ההבדל.
(אלא אם כן אדם מפסיק להיות דתי, או מחליט 'לחפף', ואז זה משהו אחר...)
(ודרך אגב, כפי שאבישג ציינה, גם חילול שבת לצורך פיקוח נפש - זה משהו שמעוגן בהלכה, ולא דבר שאדם עושה על דעת עצמו).
-
- הודעות: 457
- הצטרפות: 04 יולי 2010, 10:13
חילוני חושב ושמח
ש20 הפעמים שבהם ניסיתי להסביר את עצמי לא היו מספיק ברורות
כנראה, משום שדווקא קראתי את כל העמוד ולא הצלחתי לתהות על קנקנך. את אומרת שבאמת מעניין אותך? אז תקשיבי גם למה שעונים לך ואל תתרכזי רק בלכעוס שלא מבינים אותך
כנראה, משום שדווקא קראתי את כל העמוד ולא הצלחתי לתהות על קנקנך. את אומרת שבאמת מעניין אותך? אז תקשיבי גם למה שעונים לך ואל תתרכזי רק בלכעוס שלא מבינים אותך
-
- הודעות: 457
- הצטרפות: 04 יולי 2010, 10:13
חילוני חושב ושמח
אני באמת מנסה להבין למה כשהיא תארה את זה מנקודת מבט של אתאיסטית זה נשמע בסדר ולמה כשאני כותבת את זה מחליטים שאני מנסה להחזיר בתשובה. מקווה שעכשיו הייתי יותר ברורה.
קודם כל, הפוסט הזה שלך שממנו ציטטתי הוא הרבה יותר ברור מאלו שקדמו לו. וגם הרבה פחות שיפוטי לקריאה (ואולי את לא מתכוונת, אבל ככה זה נקרא לפחות...).
דבר שני, לי באופן אישי מה שחברתך האתיאיסטית תיארה ממש לא נשמע בסדר... גם זה נשמע לי די עצוב, האמת. להעביר את כל החיים במחשבות על סופם - נשמע לי קצת דכאוני. אז אני לוקחת צעד אחורה מכל ההתכתבויות עד כה, ומנסה לענות לך בצורה הכי פשוטה שיש: אני פשוט לא מתעסקת בזה. זה לא משהו שמטריד את מנוחתי, אני לא חושבת על מה יהיה אחרי הסוף, בד"כ. אני רואה שילדיי הקטנים מתעסקים בנושא המוות, כל אחת מבנותיי בתורה סביב גיל 4-5 מתחילה ודשה בנושא, ואחרי זמן מה זה מתפוגג לו. יש לי אחת כזו עכשיו, בת 4, ואנחנו מדברים על המוות די הרבה בעידודה ולפי בקשתה. אני עוד זוכרת שכנערה התעסקתי בנושא החיים שלאחר המוות, גלגולי נשמות, וכן הלאה. האמנתי בכל לבי שהנשמות מתגלגלות ועוברות הלאה, וחוזרות לעולמנו בתוך גופים חדשים וככה עד אין סוף. היום אני לא יודעת אם אני מאמינה בזה יותר... אין לי אמונה מסויימת. כן יש בי סקרנות לראות מה קורה אח"כ... לא כל כך פחד, אלא סקרנות. אבל הדברים האלו עולים בי עכשיו כי אני חושבת עליהם בגלל הדף הזה, והשאלות שהוא מעלה. ביומיום שלי אין התעסקות במוות, ובחיים שלאחריו (או בריק שלאחריו... מה שזה לא יהיה). אני מתעסקת בכאן ועכשיו, וזה ממלא אותי די והותר
קודם כל, הפוסט הזה שלך שממנו ציטטתי הוא הרבה יותר ברור מאלו שקדמו לו. וגם הרבה פחות שיפוטי לקריאה (ואולי את לא מתכוונת, אבל ככה זה נקרא לפחות...).
דבר שני, לי באופן אישי מה שחברתך האתיאיסטית תיארה ממש לא נשמע בסדר... גם זה נשמע לי די עצוב, האמת. להעביר את כל החיים במחשבות על סופם - נשמע לי קצת דכאוני. אז אני לוקחת צעד אחורה מכל ההתכתבויות עד כה, ומנסה לענות לך בצורה הכי פשוטה שיש: אני פשוט לא מתעסקת בזה. זה לא משהו שמטריד את מנוחתי, אני לא חושבת על מה יהיה אחרי הסוף, בד"כ. אני רואה שילדיי הקטנים מתעסקים בנושא המוות, כל אחת מבנותיי בתורה סביב גיל 4-5 מתחילה ודשה בנושא, ואחרי זמן מה זה מתפוגג לו. יש לי אחת כזו עכשיו, בת 4, ואנחנו מדברים על המוות די הרבה בעידודה ולפי בקשתה. אני עוד זוכרת שכנערה התעסקתי בנושא החיים שלאחר המוות, גלגולי נשמות, וכן הלאה. האמנתי בכל לבי שהנשמות מתגלגלות ועוברות הלאה, וחוזרות לעולמנו בתוך גופים חדשים וככה עד אין סוף. היום אני לא יודעת אם אני מאמינה בזה יותר... אין לי אמונה מסויימת. כן יש בי סקרנות לראות מה קורה אח"כ... לא כל כך פחד, אלא סקרנות. אבל הדברים האלו עולים בי עכשיו כי אני חושבת עליהם בגלל הדף הזה, והשאלות שהוא מעלה. ביומיום שלי אין התעסקות במוות, ובחיים שלאחריו (או בריק שלאחריו... מה שזה לא יהיה). אני מתעסקת בכאן ועכשיו, וזה ממלא אותי די והותר
חילוני חושב ושמח
_ש20 הפעמים שבהם ניסיתי להסביר את עצמי לא היו מספיק ברורות
כנראה, משום שדווקא קראתי את כל העמוד ולא הצלחתי לתהות על קנקנך._
כנ"ל.
זכורות לי בהחלט תגובות מלמעלה (אין לי כוח כרגע לצטט) שנוגעות בדיוק בהשקפת העולם של החילוני/האתאיסט, שלא התייחסת אליהן בכלל. חלקן תגובות שלי.
למשל השאלה - למה דווקא חיי נצח/הישארות הנשמה/קיומו של אלוהים הם הדברים ההכרחיים ליצירת משמעות בחיים?
למה העובדה שיש לנו כאן זמן מוקצב אינה יכולה לשמש בפני עצמה תמריץ ליצירת משמעות ולחיים מוסריים,
דווקא העובדה שזמננו כאן מוגבל?
ואפילו ענית משהו על כך שמדובר בחיים של "לית דין ולית דיין" והעירו לך שזו אמירה שמעידה על חוסר הבנה עמוק של לפחות חלק מהחילוניים שמשתתפים בדיון ושל השקפתם.
רק מכיוון שאינני מאמינה באלוהים אני חיה חיי הפקרות?
אני לא מנסה לריב איתך, אני מעלה שוב ושוב טענות שאני לא מרגישה שאני מקבלת תגובה נורמלית להן.
כי הדיון הזה מעניין אותי ואין לי שום חשק להתנצח.
כנראה, משום שדווקא קראתי את כל העמוד ולא הצלחתי לתהות על קנקנך._
כנ"ל.
זכורות לי בהחלט תגובות מלמעלה (אין לי כוח כרגע לצטט) שנוגעות בדיוק בהשקפת העולם של החילוני/האתאיסט, שלא התייחסת אליהן בכלל. חלקן תגובות שלי.
למשל השאלה - למה דווקא חיי נצח/הישארות הנשמה/קיומו של אלוהים הם הדברים ההכרחיים ליצירת משמעות בחיים?
למה העובדה שיש לנו כאן זמן מוקצב אינה יכולה לשמש בפני עצמה תמריץ ליצירת משמעות ולחיים מוסריים,
דווקא העובדה שזמננו כאן מוגבל?
ואפילו ענית משהו על כך שמדובר בחיים של "לית דין ולית דיין" והעירו לך שזו אמירה שמעידה על חוסר הבנה עמוק של לפחות חלק מהחילוניים שמשתתפים בדיון ושל השקפתם.
רק מכיוון שאינני מאמינה באלוהים אני חיה חיי הפקרות?
אני לא מנסה לריב איתך, אני מעלה שוב ושוב טענות שאני לא מרגישה שאני מקבלת תגובה נורמלית להן.
כי הדיון הזה מעניין אותי ואין לי שום חשק להתנצח.
-
- הודעות: 5866
- הצטרפות: 12 ספטמבר 2008, 01:17
- דף אישי: הדף האישי של אהבת_עולם*
חילוני חושב ושמח
_מישהי אתאיסטית אמרה לי פעם שלהיות חילוני הרבה יותר קשה מלהיות דתי. כי לדתי בסך הכל די קל עם העובדה שהוא מאמין בחיי נצח. לעומתו הכופר צריך להתמודד עם העובדה שאין אחריו כלום וזה קשה.
כשאני חושבת על זה נראה לי שהשאלה התחילה לנבוט אצלי מהשיחה ההיא. עד אז חשבתי שלדתי חיים קשים יותר מהיותם מלאים בחובות ומגבלות, היא האירה את עיניי לראות זאת אחרת.
ומכאן נבעה השאלה איך אתם (כלומר מי שלא מאמין בנצחיות הנשמה) תופסים את העולם ואת הקיום שלכם פה. לדבריה זה די מדכא (הסוף - עבור הלא מאמינים) ומצריך המון אומץ ללכת בדרך הזו. אז תהיתי אם פשוט לא מתעסקים בזה או שיש תשובות אחרות שלא מוכרות לי שעוזרות לראות את הסוף באור סימפטי יותר._
כן, עכשיו זה יותר ברור, ומוצג באור נעים יותר.
(למרות שגם קודם הרגשתי שאני די מבינה מאיפה השאלה מגיעה).
*************
_למשל השאלה - למה דווקא חיי נצח/הישארות הנשמה/קיומו של אלוהים הם הדברים ההכרחיים ליצירת משמעות בחיים?
ואפילו ענית משהו על כך שמדובר בחיים של "לית דין ולית דיין" והעירו לך שזו אמירה שמעידה על חוסר הבנה עמוק של לפחות חלק מהחילוניים שמשתתפים בדיון ושל השקפתם.
רק מכיוון שאינני מאמינה באלוהים אני חיה חיי הפקרות?_
גם אני אשמח לקבל תשובות לשאלות הנ"ל.
(במיוחד לשאלה שהדגשתי)
כשאני חושבת על זה נראה לי שהשאלה התחילה לנבוט אצלי מהשיחה ההיא. עד אז חשבתי שלדתי חיים קשים יותר מהיותם מלאים בחובות ומגבלות, היא האירה את עיניי לראות זאת אחרת.
ומכאן נבעה השאלה איך אתם (כלומר מי שלא מאמין בנצחיות הנשמה) תופסים את העולם ואת הקיום שלכם פה. לדבריה זה די מדכא (הסוף - עבור הלא מאמינים) ומצריך המון אומץ ללכת בדרך הזו. אז תהיתי אם פשוט לא מתעסקים בזה או שיש תשובות אחרות שלא מוכרות לי שעוזרות לראות את הסוף באור סימפטי יותר._
כן, עכשיו זה יותר ברור, ומוצג באור נעים יותר.
(למרות שגם קודם הרגשתי שאני די מבינה מאיפה השאלה מגיעה).
*************
_למשל השאלה - למה דווקא חיי נצח/הישארות הנשמה/קיומו של אלוהים הם הדברים ההכרחיים ליצירת משמעות בחיים?
- למה העובדה שיש לנו כאן זמן מוקצב אינה יכולה לשמש בפני עצמה תמריץ ליצירת משמעות ולחיים מוסריים,
ואפילו ענית משהו על כך שמדובר בחיים של "לית דין ולית דיין" והעירו לך שזו אמירה שמעידה על חוסר הבנה עמוק של לפחות חלק מהחילוניים שמשתתפים בדיון ושל השקפתם.
רק מכיוון שאינני מאמינה באלוהים אני חיה חיי הפקרות?_
גם אני אשמח לקבל תשובות לשאלות הנ"ל.
(במיוחד לשאלה שהדגשתי)
-
- הודעות: 5866
- הצטרפות: 12 ספטמבר 2008, 01:17
- דף אישי: הדף האישי של אהבת_עולם*
חילוני חושב ושמח
מישהי אתאיסטית אמרה לי פעם שלהיות חילוני הרבה יותר קשה מלהיות דתי. כי לדתי בסך הכל די קל עם העובדה שהוא מאמין בחיי נצח. לעומתו הכופר צריך להתמודד עם העובדה שאין אחריו כלום וזה קשה.
בקשר לזה אני רוצה להגיד משהו.
כפי שכבר כתבתי - אני מגיעה מבית דתי.
הצורה שגדלתי בה בחינוך הדתי, לדעתי רק פגעה ביכולת שלי להיות מאושרת.
את אלוהים תפסתי כישות רעה ומענישה (גם אם לא זה מה שהתכוונו להעביר לי).
החיים שאחרי המוות לא נתפסו אצלי בכלל כמשהו טוב -
והמחשבה שיש אלוהים לא רק שלא הרגיעה אותי - אלא הפחידה אותי יותר.
באותו זמן, הייתי מעדיפה בהחלט לדעת שאין לא חיים אחרי המוות ולא שום ישות ש'בולשת' אחריי - וכך היה לי הרבה יותר קל להיות מאושרת, ופשוט לשמוח על מה שיש.
אבל לא הייתי מסוגלת באמת להאמין שאין אלוהים ושאין משהו שהוא מעבר לגוף.
זה משהו שכמה שרציתי - אף פעם לא הצלחתי להאמין.
**************
לשמחתי,
היום אני כן מצליחה לתפוס את אלוהים כדבר חיובי.
ואני כן מצליחה לראות את החיים אחרי המוות כמשהו שיכול להיות מלא אור.
אבל אני לא יכולה להגיד שלגמרי השתחררתי מהתפיסות הישנות.
הן צצות וצפות בכל מיני רגעי משבר.
מה אני אגיד לך, לדעתי יש לך מזל שלא גדלת בחינוך דתי (טוב, לא כ-ל חינוך דתי, אבל הרבה...).
לפחות מצאת את אלוהים ממקום הרבה יותר נקי, בלי כל המשקעים האלה.
אני כבר די 'שרוטה' בעניין.
בקשר לזה אני רוצה להגיד משהו.
כפי שכבר כתבתי - אני מגיעה מבית דתי.
הצורה שגדלתי בה בחינוך הדתי, לדעתי רק פגעה ביכולת שלי להיות מאושרת.
את אלוהים תפסתי כישות רעה ומענישה (גם אם לא זה מה שהתכוונו להעביר לי).
החיים שאחרי המוות לא נתפסו אצלי בכלל כמשהו טוב -
- כי אם יש גן עדן וגיהינום, מי יכול להיות צדיק כלכך כדי ללכת לגן עדן? לכן היה נראה לי שכל העונשים שאני לא מקבלת עכשיו - יגיעו אחרי המוות.
- ואם לא מדובר בגן עדן וגיהינום אלא בגלגולי נשמות - גם זה נראה לי כמו כלא מפחיד ואינסופי. שחזור בלתי נגמר של החיים האלה, היה נראה לי כמו גיהינום בעצמו.
- ואם לא גן עדן וגיהינום, וגם לא גלגול נשמות - אלא פשוט הנשמה ממשיכה להתקיים איפשהו לנצח - זה היה נראה לי מפחיד בצורה שלא תתואר. כמה אפשר לרחף בחלל? פשוט מפחיד !
והמחשבה שיש אלוהים לא רק שלא הרגיעה אותי - אלא הפחידה אותי יותר.
באותו זמן, הייתי מעדיפה בהחלט לדעת שאין לא חיים אחרי המוות ולא שום ישות ש'בולשת' אחריי - וכך היה לי הרבה יותר קל להיות מאושרת, ופשוט לשמוח על מה שיש.
אבל לא הייתי מסוגלת באמת להאמין שאין אלוהים ושאין משהו שהוא מעבר לגוף.
זה משהו שכמה שרציתי - אף פעם לא הצלחתי להאמין.
**************
לשמחתי,
היום אני כן מצליחה לתפוס את אלוהים כדבר חיובי.
ואני כן מצליחה לראות את החיים אחרי המוות כמשהו שיכול להיות מלא אור.
אבל אני לא יכולה להגיד שלגמרי השתחררתי מהתפיסות הישנות.
הן צצות וצפות בכל מיני רגעי משבר.
מה אני אגיד לך, לדעתי יש לך מזל שלא גדלת בחינוך דתי (טוב, לא כ-ל חינוך דתי, אבל הרבה...).
לפחות מצאת את אלוהים ממקום הרבה יותר נקי, בלי כל המשקעים האלה.
אני כבר די 'שרוטה' בעניין.
-
- הודעות: 2659
- הצטרפות: 04 יולי 2001, 00:31
- דף אישי: הדף האישי של צפריר_שפרון*
חילוני חושב ושמח
לא טענתי שזה לא אפשרי להיות חילוני חושב ושמח אלא תהיתי איך תופס החילוני את קיומנו כאן, זה הכל. לא למטרת ויכוח אלא למטרת הבנה.
אבישג,
הרעיון שתוכלי להבין או לתפוס איך אחר חושב, הוא בלשון המעטה, בעייתי.
כל חשיבתך את נובטת מתוך הפריזמה שלך, זו המקובעת באמונות יסוד, ניואנסים אישיים וייחודך - אופן עצמיותך.
הבה וניקח את בקשתך להבין מדוע או איך אדם אחר הולך, איך היא יציבותו, איך הוא מניע את ידיו בזמן הליכתו, כיצד אגן הירכיים שלו מתנועע וכן הלאה.
גם אם תחקי את הליכתו של הזולת, גם אם תגיעי לרמות חיקוי מרשימות, עדיין לא "תביני" את הליכתו.
גם אם תצליחי לחוש את תחושותיו לאחר שתלכי כמוהו, תשבי כמוהו ותנועי כמוהו, עדיין לא תוכלי לחוש בדיוק את הלכי רוחו, אלה העומדים בבסיס יציבותו, הליכתו ותנועותיו.
כך לגבי אופן חשיבה.
אדם, שטוען שאינו מאמין, שרואה בחילוניות קדושה, או מקדש את החול, או אפילו אתאיסט גמור, לא יכול להיכנס לנעלייך האמוניות ולעולם לא תוכלי להבינו.
זה המקור לתסכול שהעלית כאן בדף.
אופן הצגת השאלה, מיתמם - הייתי רוצה לדעת האם החילוני אכן שמח, אכן חושב. יש בשאלה מסוג זה אפשרות להתייצג כיהירות מצד השואל/ת.
זה לא אומר שאכן השאלה עלתה מתוך יהירות, אבל רבים עשויים לחשוב שזו יהירות. אם אינך מסוגלת לראות את זה, היאך הינך מבקשת להבין אופן חשיבה אחר?
הרי פרשנות זו לאופן הצגת שאלתך - היא היא אופן חשיבה אחר.
כאן, ברשותך, מה שמתפרש על ידי הכותב כאן לגבי שאלתך, וברשתוך הבה ונגדיר אותי, כיודע את קיום כוח מקור, האל הטוב וכן הלאה, וכמי שבוחר לעבוד את אלוהיו לא כמצוות הרבנים - ואני מתכוון לכל הרבנים.
ובכן, להערכתי האישית, כל הדף ה'מעצבן' הזה להגדרתך הוא הספקות שלך לגבי אמונתך.
שלא יהיה ספק לגבי דברי, אין כמו הספק להגברת האמונה ובירור עומקיה.
כל ניסיון להשפיע על הזולת להבין את גודל הדרך הייחודית, מה שנתפש כמיסיונריות - מצביע על אי שלמות עצמית, ושכנוע עצמי.
כאשר פונה אלי אדם דתי, כמצוות הרבנים (שתפשו בעלות על פרשנות מצוות התורה היהודית) ומבקש שאניח תפילין, אני מתייחס לכך בדיוק כך, הוא מבקש ממני להניח תפילין על מנת להגביר את אמונתו, ועל מנת שהוא יזכה במצווה.
ובכך הוא חוטא חטא גדול, שכן את מצוותיו הוא מבקש לקיים על חשבוני.
כך שכשאת מבקשת מאדם קרוב או רחוק לנהוג כפי פולחנייך - אין באמת הצדקה לכך.
מאידך, אדם אחר יכול, מתוך אמונתו בפלורליזם - לא ללחוץ את ידך, או לשמור כשרות בביתו כדי שתוכלי לאכול שם, או אפילו לכבד את דתיותך בכך שיבוא אלייך בשבת - על חשבונו, על חשבון אמונותיו ודרכו האישית.
זה תופס רק כשזה מבחירתו הוא.
כאשר זה נעשה כי את כופה את זה עליו, במניפולציה או ישירות - זהו חטא מוסרי - כך בעיני.
לסיכום, על פני להתעצבן שהקהל לא נענה לשאלותייך, את יכולה אכן לסגור את הדף, או להניח.
חילוניים הם אנשים ככל האנשים, כמו דתיים בדיוק, חושבים ולא חושבים, שמחים ולא שמחים, נאמנים ובוגדניים, הולכים אצל הרב ולעתים מקבלים עצותיו ולעתים לא (אצל חילוני קוראים לרב - יועץ).
תודות.
אבישג,
הרעיון שתוכלי להבין או לתפוס איך אחר חושב, הוא בלשון המעטה, בעייתי.
כל חשיבתך את נובטת מתוך הפריזמה שלך, זו המקובעת באמונות יסוד, ניואנסים אישיים וייחודך - אופן עצמיותך.
הבה וניקח את בקשתך להבין מדוע או איך אדם אחר הולך, איך היא יציבותו, איך הוא מניע את ידיו בזמן הליכתו, כיצד אגן הירכיים שלו מתנועע וכן הלאה.
גם אם תחקי את הליכתו של הזולת, גם אם תגיעי לרמות חיקוי מרשימות, עדיין לא "תביני" את הליכתו.
גם אם תצליחי לחוש את תחושותיו לאחר שתלכי כמוהו, תשבי כמוהו ותנועי כמוהו, עדיין לא תוכלי לחוש בדיוק את הלכי רוחו, אלה העומדים בבסיס יציבותו, הליכתו ותנועותיו.
כך לגבי אופן חשיבה.
אדם, שטוען שאינו מאמין, שרואה בחילוניות קדושה, או מקדש את החול, או אפילו אתאיסט גמור, לא יכול להיכנס לנעלייך האמוניות ולעולם לא תוכלי להבינו.
זה המקור לתסכול שהעלית כאן בדף.
אופן הצגת השאלה, מיתמם - הייתי רוצה לדעת האם החילוני אכן שמח, אכן חושב. יש בשאלה מסוג זה אפשרות להתייצג כיהירות מצד השואל/ת.
זה לא אומר שאכן השאלה עלתה מתוך יהירות, אבל רבים עשויים לחשוב שזו יהירות. אם אינך מסוגלת לראות את זה, היאך הינך מבקשת להבין אופן חשיבה אחר?
הרי פרשנות זו לאופן הצגת שאלתך - היא היא אופן חשיבה אחר.
כאן, ברשותך, מה שמתפרש על ידי הכותב כאן לגבי שאלתך, וברשתוך הבה ונגדיר אותי, כיודע את קיום כוח מקור, האל הטוב וכן הלאה, וכמי שבוחר לעבוד את אלוהיו לא כמצוות הרבנים - ואני מתכוון לכל הרבנים.
ובכן, להערכתי האישית, כל הדף ה'מעצבן' הזה להגדרתך הוא הספקות שלך לגבי אמונתך.
שלא יהיה ספק לגבי דברי, אין כמו הספק להגברת האמונה ובירור עומקיה.
כל ניסיון להשפיע על הזולת להבין את גודל הדרך הייחודית, מה שנתפש כמיסיונריות - מצביע על אי שלמות עצמית, ושכנוע עצמי.
כאשר פונה אלי אדם דתי, כמצוות הרבנים (שתפשו בעלות על פרשנות מצוות התורה היהודית) ומבקש שאניח תפילין, אני מתייחס לכך בדיוק כך, הוא מבקש ממני להניח תפילין על מנת להגביר את אמונתו, ועל מנת שהוא יזכה במצווה.
ובכך הוא חוטא חטא גדול, שכן את מצוותיו הוא מבקש לקיים על חשבוני.
כך שכשאת מבקשת מאדם קרוב או רחוק לנהוג כפי פולחנייך - אין באמת הצדקה לכך.
מאידך, אדם אחר יכול, מתוך אמונתו בפלורליזם - לא ללחוץ את ידך, או לשמור כשרות בביתו כדי שתוכלי לאכול שם, או אפילו לכבד את דתיותך בכך שיבוא אלייך בשבת - על חשבונו, על חשבון אמונותיו ודרכו האישית.
זה תופס רק כשזה מבחירתו הוא.
כאשר זה נעשה כי את כופה את זה עליו, במניפולציה או ישירות - זהו חטא מוסרי - כך בעיני.
לסיכום, על פני להתעצבן שהקהל לא נענה לשאלותייך, את יכולה אכן לסגור את הדף, או להניח.
חילוניים הם אנשים ככל האנשים, כמו דתיים בדיוק, חושבים ולא חושבים, שמחים ולא שמחים, נאמנים ובוגדניים, הולכים אצל הרב ולעתים מקבלים עצותיו ולעתים לא (אצל חילוני קוראים לרב - יועץ).
תודות.
-
- הודעות: 541
- הצטרפות: 01 אפריל 2009, 22:30
- דף אישי: הדף האישי של ג'וניפר_והמשפחה*
חילוני חושב ושמח
מישהי אתאיסטית אמרה לי פעם שלהיות חילוני הרבה יותר קשה מלהיות דתי. כי לדתי בסך הכל די קל עם העובדה שהוא מאמין בחיי נצח. לעומתו הכופר צריך להתמודד עם העובדה שאין אחריו כלום וזה קשה.
אני לא בטוחה שאני מבינה מה כל כך קשה בזה.
אני לא בטוחה שאני מבינה מה כל כך קשה בזה.
-
- הודעות: 3831
- הצטרפות: 21 ינואר 2005, 21:41
- דף אישי: הדף האישי של טליה_אלמתן*
חילוני חושב ושמח
טוב שעה ניסיתי ולא הצלחתי לשנות את השם של הדף ל מהי תכלית הקיום. גם לא בדפדפנים האחרים שלי.
גמדים-גמדים! בואו הביתה!
גמדים-גמדים! בואו הביתה!
חילוני חושב ושמח
צפריר שפרון,
ובכך הוא חוטא חטא גדול, שכן את מצוותיו הוא מבקש לקיים על חשבוני.
ממש לא נכון הוא מזכה אותך ואתה מזכה אותו.
אהבת עולם,
דרך הכתיבה המפורטת שלך מעוררת התפעלות וגם נוגעת בנקודות חשובות ביותר,
נראה לי מפחיד בצורה שלא תתואר. כמה אפשר לרחף בחלל? פשוט מפחיד !
אפשר גם להגיד על העולם הזה- כמה אפשר לחיות בו 08\-90 שנה זה המון זמן, מה נעשה כאן כל כך הרבה זמן, וגם אסור להתאבד או לקחת פסק זמן...
אך כל יום הוא יום בפני עצמו, עם העיניינים והתיקונים שלו,ולמרות שמשעמם לפעמים, זה לא כזה מפחיד, בסוף בא עיניין להתעסק בו וכו'...
לפי אמונתי- העולם הבא הוא מראה של העולם הזה, כל מה שקשור בחומר מתמוסס ונשארת הנשמה עירומה וחשופה עם כל המחשבות וההרגשות שחווית בעולם הזה, והדברים הפחות טובים שעשית (גנבה, שקר,גאוה,שנאה וכו')נגלים בפנייך ומאוד מביישים והמצוות שעשית (צדקה, שמחת כלה ,כיבוד הורים, הכנסת אורחים, לימוד תורה וכו') מזכות אותך.
והמחשבה שיש אלוהים לא רק שלא הרגיעה אותי - אלא הפחידה אותי יותר.
זה מרגיע אם את מתמסרת לזה ומפחיד אם לא.
כי אם יש גן עדן וגיהינום, מי יכול להיות צדיק כלכך כדי ללכת לגן עדן? לכן היה נראה לי שכל העונשים שאני לא מקבלת עכשיו - יגיעו אחרי המוות.
כן, אין צדיקים בדורנו, אך עצם השאיפה לשם היא זכות אדירה.
בזמנו לא היו כל כך הרבה הסחות דעת , ובמדבר יותר קל לחוש את הקב"ה,
והאמונה הקטנה של היום משתווה לאמונה של פעם בימי הצדיקים.
ובכך הוא חוטא חטא גדול, שכן את מצוותיו הוא מבקש לקיים על חשבוני.
ממש לא נכון הוא מזכה אותך ואתה מזכה אותו.
אהבת עולם,
דרך הכתיבה המפורטת שלך מעוררת התפעלות וגם נוגעת בנקודות חשובות ביותר,
נראה לי מפחיד בצורה שלא תתואר. כמה אפשר לרחף בחלל? פשוט מפחיד !
אפשר גם להגיד על העולם הזה- כמה אפשר לחיות בו 08\-90 שנה זה המון זמן, מה נעשה כאן כל כך הרבה זמן, וגם אסור להתאבד או לקחת פסק זמן...
אך כל יום הוא יום בפני עצמו, עם העיניינים והתיקונים שלו,ולמרות שמשעמם לפעמים, זה לא כזה מפחיד, בסוף בא עיניין להתעסק בו וכו'...
לפי אמונתי- העולם הבא הוא מראה של העולם הזה, כל מה שקשור בחומר מתמוסס ונשארת הנשמה עירומה וחשופה עם כל המחשבות וההרגשות שחווית בעולם הזה, והדברים הפחות טובים שעשית (גנבה, שקר,גאוה,שנאה וכו')נגלים בפנייך ומאוד מביישים והמצוות שעשית (צדקה, שמחת כלה ,כיבוד הורים, הכנסת אורחים, לימוד תורה וכו') מזכות אותך.
והמחשבה שיש אלוהים לא רק שלא הרגיעה אותי - אלא הפחידה אותי יותר.
זה מרגיע אם את מתמסרת לזה ומפחיד אם לא.
כי אם יש גן עדן וגיהינום, מי יכול להיות צדיק כלכך כדי ללכת לגן עדן? לכן היה נראה לי שכל העונשים שאני לא מקבלת עכשיו - יגיעו אחרי המוות.
כן, אין צדיקים בדורנו, אך עצם השאיפה לשם היא זכות אדירה.
בזמנו לא היו כל כך הרבה הסחות דעת , ובמדבר יותר קל לחוש את הקב"ה,
והאמונה הקטנה של היום משתווה לאמונה של פעם בימי הצדיקים.
-
- הודעות: 1700
- הצטרפות: 23 ספטמבר 2001, 07:34
- דף אישי: הדף האישי של פלונית_אלמונית*
חילוני חושב ושמח
שעה ניסיתי ולא הצלחתי לשנות את השם של הדף ל מהי תכלית הקיום?
טליה, אני לא חושבת שהוסכם על השם שהצעת.
לא ע"י אבישג ולא ע"י קוראות אחרות.
לדעתי, הוא גם לא משקף את השאלה.
אז בבקשה אל תשני בינתיים.
אני מציעה לאבישג או לקוראות אחרות להציע חלופות נוספות.
<אהבת עולם>
טליה, אני לא חושבת שהוסכם על השם שהצעת.
לא ע"י אבישג ולא ע"י קוראות אחרות.
לדעתי, הוא גם לא משקף את השאלה.
אז בבקשה אל תשני בינתיים.
אני מציעה לאבישג או לקוראות אחרות להציע חלופות נוספות.
<אהבת עולם>
-
- הודעות: 3831
- הצטרפות: 21 ינואר 2005, 21:41
- דף אישי: הדף האישי של טליה_אלמתן*
חילוני חושב ושמח
הי! אבישג ו חגית ל הסכימו, ואחרים לא התנגדו
-
- הודעות: 5
- הצטרפות: 01 יולי 2010, 12:02
חילוני חושב ושמח
_כמה מזמן העירות שלך את באמת בשמחה,
אמיתי ,לא כזו שבאה מהשכל אלה כזו שנובעת מעצמה_
שמחה שבאה מהשכל היא בעיני אחת השמחות הנפלאות שיש.
אבישג, אני חושבת שניסיתי באמת ובתמים לענות על השאלה שלך. עשיתי את זה תוך כדי ניסיון אמיתי להבין מה השאלה בעצם. ועשיתי את זה למרות שניסוח השאלה באמת קומם אותי. ואני חושבת שלא ענית לי (או שפספסתי? אני לא מוצאת תשובה).
את אומרת שנתפסים למשפט אחד שלך במקום לנסות להבין את כוונתך. את מתכוונת בזה אלי?
נכון, נתפסתי למשפט שלך על המכונית החדשה. את יכולה להבין למה? מפני שהוא משפט מזלזל ומקטין שיוצא מהנחות לא סבירות. את לא רואה את זה? במקומי לא היית נתפסת? אני מאמינה שאם תעמידי את עצמך במקומי (או במקום חילונים אחרים שהרגישו שאת מדברת גם עליהם) ותנסי להרגיש איך זה מתקבל, את תרגישי שאמרת דבר שלא במקום ושיש מקום לתקן במקום לכעוס שנעלבים. כי אם מספר אנשים נעלבו, אולי זה מעליב?
ככה זה לנסות להבין, לא? זה כרוך בלנסות להעמיד את עצמך במקום האחר. אני, לפחות, לא מכירה דרך אחרת.
אמיתי ,לא כזו שבאה מהשכל אלה כזו שנובעת מעצמה_
שמחה שבאה מהשכל היא בעיני אחת השמחות הנפלאות שיש.
אבישג, אני חושבת שניסיתי באמת ובתמים לענות על השאלה שלך. עשיתי את זה תוך כדי ניסיון אמיתי להבין מה השאלה בעצם. ועשיתי את זה למרות שניסוח השאלה באמת קומם אותי. ואני חושבת שלא ענית לי (או שפספסתי? אני לא מוצאת תשובה).
את אומרת שנתפסים למשפט אחד שלך במקום לנסות להבין את כוונתך. את מתכוונת בזה אלי?
נכון, נתפסתי למשפט שלך על המכונית החדשה. את יכולה להבין למה? מפני שהוא משפט מזלזל ומקטין שיוצא מהנחות לא סבירות. את לא רואה את זה? במקומי לא היית נתפסת? אני מאמינה שאם תעמידי את עצמך במקומי (או במקום חילונים אחרים שהרגישו שאת מדברת גם עליהם) ותנסי להרגיש איך זה מתקבל, את תרגישי שאמרת דבר שלא במקום ושיש מקום לתקן במקום לכעוס שנעלבים. כי אם מספר אנשים נעלבו, אולי זה מעליב?
ככה זה לנסות להבין, לא? זה כרוך בלנסות להעמיד את עצמך במקום האחר. אני, לפחות, לא מכירה דרך אחרת.
-
- הודעות: 1700
- הצטרפות: 23 ספטמבר 2001, 07:34
- דף אישי: הדף האישי של פלונית_אלמונית*
חילוני חושב ושמח
<מ-אהבת עולם:>
הי! אבישג ו חגית ל הסכימו, ואחרים לא התנגדו
סליחה, משום מה פספסתי את זה.
בכל זאת, בקשר לשם - _מהי תכלית הקיום -
אני לא מצליחה להבין איך השם הזה קשור לנושא הדף.
הדף שואל אם אפשר לא להאמין באלוהים ועדיין להיות שמח. לא?
מהי תכלית הקיום זה משהו הרבה יותר כללי,
ולא נראה לי שזה מה שאבישג רצתה לברר.
לדעתי שם יותר מדויק לשאלה זו יהיה:
האם יש שמחה ללא אמונה באל
האם יש משמעות לחיים ללא אמונה באל
מה דעתכם?
הי! אבישג ו חגית ל הסכימו, ואחרים לא התנגדו
סליחה, משום מה פספסתי את זה.
בכל זאת, בקשר לשם - _מהי תכלית הקיום -
אני לא מצליחה להבין איך השם הזה קשור לנושא הדף.
הדף שואל אם אפשר לא להאמין באלוהים ועדיין להיות שמח. לא?
מהי תכלית הקיום זה משהו הרבה יותר כללי,
ולא נראה לי שזה מה שאבישג רצתה לברר.
לדעתי שם יותר מדויק לשאלה זו יהיה:
האם יש שמחה ללא אמונה באל
האם יש משמעות לחיים ללא אמונה באל
מה דעתכם?
-
- הודעות: 43441
- הצטרפות: 19 אוגוסט 2001, 22:52
- דף אישי: הדף האישי של פלוני_אלמונית*
-
- הודעות: 1109
- הצטרפות: 08 יולי 2005, 23:50
- דף אישי: הדף האישי של קן_לציפור*
חילוני חושב ושמח
צפריר, כל כך נהנית לקרוא אותך. תודה!
-
- הודעות: 907
- הצטרפות: 05 אפריל 2009, 21:21
- דף אישי: הדף האישי של יוטי_בעיר*
חילוני חושב ושמח
הדף שואל אם אפשר לא להאמין באלוהים ועדיין להיות שמח. לא?
זה מה שהוא באמת שואל?
אני שואלת בתום לב.
זה מה שהוא באמת שואל?
אני שואלת בתום לב.
-
- הודעות: 2086
- הצטרפות: 25 נובמבר 2006, 22:44
- דף אישי: הדף האישי של אבישג_א*
חילוני חושב ושמח
_מצד שני, את חושבת ש-70-80 שנה זה כלום ולכן אנחנו חייבים תשובה? ואם היו 500 שנה או 5000 זה היה הרבה?!
ממש לא !
גם אם היינו חיים 5000 שנה, זה עדיין היה כלום. תהיי בטוחה._
קוגנטיבית את צודקת, אין הבדל. אני מדברת על התחושה המאוד סובייקטיבית שלי. החיים נראים לי מאוד קצרים : אתמול הייתי בתיכון ואוטוטו אני בגיל 30 כמה שנים עוד נותר לי? אני חושבת שאם החיים היו הרבה יותר ארוכים הייתי פחות מרגישה את זמניותם.
ממש לא !
גם אם היינו חיים 5000 שנה, זה עדיין היה כלום. תהיי בטוחה._
קוגנטיבית את צודקת, אין הבדל. אני מדברת על התחושה המאוד סובייקטיבית שלי. החיים נראים לי מאוד קצרים : אתמול הייתי בתיכון ואוטוטו אני בגיל 30 כמה שנים עוד נותר לי? אני חושבת שאם החיים היו הרבה יותר ארוכים הייתי פחות מרגישה את זמניותם.
-
- הודעות: 2086
- הצטרפות: 25 נובמבר 2006, 22:44
- דף אישי: הדף האישי של אבישג_א*
חילוני חושב ושמח
להעביר את כל החיים במחשבות על סופם - נשמע לי קצת דכאוני.
אני לא מעבירה את חיי במחשבות על סופם. אני מאמינה בניצחיות הנשמה וקיום האל והשגחתו ומשתדלת לחיות את חיי בהתאם
אני לא מעבירה את חיי במחשבות על סופם. אני מאמינה בניצחיות הנשמה וקיום האל והשגחתו ומשתדלת לחיות את חיי בהתאם
-
- הודעות: 2086
- הצטרפות: 25 נובמבר 2006, 22:44
- דף אישי: הדף האישי של אבישג_א*
חילוני חושב ושמח
הי דניאלה
את צודקת
אני עסוקה בעיקר בלהיעלב ופחות מתייחסת לתשובות. אפילו התקשרתי לטליה לבכות לה שכולם מעליבים אותי פה.
אשתדל בהמשך לקרא שוב את מה שכתבת ולהתייחס באופן ענייני יותר
את צודקת
אני עסוקה בעיקר בלהיעלב ופחות מתייחסת לתשובות. אפילו התקשרתי לטליה לבכות לה שכולם מעליבים אותי פה.
אשתדל בהמשך לקרא שוב את מה שכתבת ולהתייחס באופן ענייני יותר
-
- הודעות: 2086
- הצטרפות: 25 נובמבר 2006, 22:44
- דף אישי: הדף האישי של אבישג_א*
חילוני חושב ושמח
לאהבת עולם
אהבתי מאוד את מה שכתבת
אהבתי מאוד את מה שכתבת
-
- הודעות: 2086
- הצטרפות: 25 נובמבר 2006, 22:44
- דף אישי: הדף האישי של אבישג_א*
חילוני חושב ושמח
רק מכיוון שאינני מאמינה באלוהים אני חיה חיי הפקרות?
יש הרבה אנשים לא מאמינים שחיים חיים מוסריים, אולי הם ברמה גבוהה יותר ממי שמאמין ומתוך זה בוחר בחיי מוסר.
אני משערת שזה בא אצלי במקום של חוסר אמון באדם.
ועדיין לדעתי חלק גדול מהאנשים יבחרו בחיי הפקר וכפי שכבר כתבתי הגדרת המוסריות היא מאוד בעייתית.
יש הרבה אנשים לא מאמינים שחיים חיים מוסריים, אולי הם ברמה גבוהה יותר ממי שמאמין ומתוך זה בוחר בחיי מוסר.
אני משערת שזה בא אצלי במקום של חוסר אמון באדם.
ועדיין לדעתי חלק גדול מהאנשים יבחרו בחיי הפקר וכפי שכבר כתבתי הגדרת המוסריות היא מאוד בעייתית.
-
- הודעות: 1700
- הצטרפות: 23 ספטמבר 2001, 07:34
- דף אישי: הדף האישי של פלונית_אלמונית*
חילוני חושב ושמח
<עוד מ-אהבת עולם:>
_האם יש משמעות לחיים ללא אמונה באל
או אולי בירור משמעות החיים גם ללא אמונה באל.
אה, הנה, יש לי כמה רעיונות אולי אפילו יותר מדויקים:
אמונה שמחה ומשמעות החיים
האם יש קשר בין אמונה לשמחה
האם יש קשר בין אמונה באל לשמחה
מה בין אמונה לשמחה
מה בין אמונה לשמחה ומשמעות
נראה לי שבין הנ"ל אפשר למצוא את ההגדרה המדויקת לדף הזה.
מה נראה לכם?
_האם יש משמעות לחיים ללא אמונה באל
או אולי בירור משמעות החיים גם ללא אמונה באל.
אה, הנה, יש לי כמה רעיונות אולי אפילו יותר מדויקים:
אמונה שמחה ומשמעות החיים
האם יש קשר בין אמונה לשמחה
האם יש קשר בין אמונה באל לשמחה
מה בין אמונה לשמחה
מה בין אמונה לשמחה ומשמעות
נראה לי שבין הנ"ל אפשר למצוא את ההגדרה המדויקת לדף הזה.
מה נראה לכם?
-
- הודעות: 2086
- הצטרפות: 25 נובמבר 2006, 22:44
- דף אישי: הדף האישי של אבישג_א*
חילוני חושב ושמח
_למה העובדה שיש לנו כאן זמן מוקצב אינה יכולה לשמש בפני עצמה תמריץ ליצירת משמעות ולחיים מוסריים,
דווקא העובדה שזמננו כאן מוגבל?_
מסכימה.
מראש לא באתי להתווכח, באתי למצוא תשובות מנק' מבט לא אמונית וזו אכן תשובה טובה.
דווקא העובדה שזמננו כאן מוגבל?_
מסכימה.
מראש לא באתי להתווכח, באתי למצוא תשובות מנק' מבט לא אמונית וזו אכן תשובה טובה.
-
- הודעות: 745
- הצטרפות: 07 מרץ 2008, 17:36
- דף אישי: הדף האישי של ע_ע_ע*
-
- הודעות: 2086
- הצטרפות: 25 נובמבר 2006, 22:44
- דף אישי: הדף האישי של אבישג_א*
-
- הודעות: 1700
- הצטרפות: 23 ספטמבר 2001, 07:34
- דף אישי: הדף האישי של פלונית_אלמונית*
חילוני חושב ושמח
_לפלונית
אני בעד
מה בין אמונה שמחה ומשמעות?_
זאת אני אהבת עולם, לא פלונית .
נראה לי כדאי שיהיה שם ל' לפני 'שמחה'.
כי את בודקת מה הקשר בין - מצד אחד אמונה, ומצד שני - שמחה ומשמעות.
לכן מה בין אמונהל{{}}שמחה ומשמעות
ככה לדעתי
אני בעד
מה בין אמונה שמחה ומשמעות?_
זאת אני אהבת עולם, לא פלונית .
נראה לי כדאי שיהיה שם ל' לפני 'שמחה'.
כי את בודקת מה הקשר בין - מצד אחד אמונה, ומצד שני - שמחה ומשמעות.
לכן מה בין אמונהל{{}}שמחה ומשמעות
ככה לדעתי
-
- הודעות: 745
- הצטרפות: 07 מרץ 2008, 17:36
- דף אישי: הדף האישי של ע_ע_ע*
-
- הודעות: 2086
- הצטרפות: 25 נובמבר 2006, 22:44
- דף אישי: הדף האישי של אבישג_א*
חילוני חושב ושמח
את הקשר בין אמונה לשמחה ומשמעות נראה שאת לוקחת כמובן מאליו. לא?
על הנ"ל האירה את עיניי יפה אהבת עולם
על הנ"ל האירה את עיניי יפה אהבת עולם
-
- הודעות: 43441
- הצטרפות: 19 אוגוסט 2001, 22:52
- דף אישי: הדף האישי של פלוני_אלמונית*
חילוני חושב ושמח
העביר את כל החיים במחשבות על סופם - נשמע לי קצת דכאוני.
אני לא מעבירה את חיי במחשבות על סופם. אני מאמינה בניצחיות הנשמה וקיום האל והשגחתו ומשתדלת לחיות את חיי בהתאם
המשפט הזה נאמר על אותה אתאיסטית,
כלומר הוא מתייחס לטענה שמי ש אינו מאמין בנצחיות הנשמה מבלה את החים במחשבות על סופה.
צריך לא רק לשאול ולענות.
בשביל דיאלוג אמיתי צריך תשומת לב ופתיחות
אני לא מעבירה את חיי במחשבות על סופם. אני מאמינה בניצחיות הנשמה וקיום האל והשגחתו ומשתדלת לחיות את חיי בהתאם
המשפט הזה נאמר על אותה אתאיסטית,
כלומר הוא מתייחס לטענה שמי ש אינו מאמין בנצחיות הנשמה מבלה את החים במחשבות על סופה.
צריך לא רק לשאול ולענות.
בשביל דיאלוג אמיתי צריך תשומת לב ופתיחות
חילוני חושב ושמח
אני לא מדברת על רגשות חולפים, וברור שגם אדם שמח עצוב לפעמים. אני מדברת על היכולת להסתכל על החיים שלנו כמכלול, על קיומנו העתידי ולהישאר אופטימי.
אני דתיה , חושבת שאני חושבת. ותוהה מהי אופטימיות ?
ברמה האישית אני אגסוס ואמות כמו אחיי החילונים הכותבים פה.
ברמה הלאומית. אני פסימית . אמנם מאמינה בטוב העתידי , השאלה רק כמה סבל אני וצאצאיי נעבור עד אז.
אני שמחה שאני מקיימת מצוות,אני מרגישה שזו באמת זכות גדולה להיות אדם מאמין ושומר מצוות בעולמינו זה.
אבל זה בגלל שאני מאמינה בערך שלהן ,
בדיוק כמו שמישהי אחרת מאמינה בערך של משהו אחר , וזה גורם לה שמחה
אני דתיה , חושבת שאני חושבת. ותוהה מהי אופטימיות ?
ברמה האישית אני אגסוס ואמות כמו אחיי החילונים הכותבים פה.
ברמה הלאומית. אני פסימית . אמנם מאמינה בטוב העתידי , השאלה רק כמה סבל אני וצאצאיי נעבור עד אז.
אני שמחה שאני מקיימת מצוות,אני מרגישה שזו באמת זכות גדולה להיות אדם מאמין ושומר מצוות בעולמינו זה.
אבל זה בגלל שאני מאמינה בערך שלהן ,
בדיוק כמו שמישהי אחרת מאמינה בערך של משהו אחר , וזה גורם לה שמחה