חינוך ביתי מהצד האחר

[אנונימי]

אנחנו אגם וחוף, אחיות בחינוך ביתי. הבלוג מתאר חלקים מחיינו בבית.
תהנו!

[אגמית*]

אני אגם, בת 12, אחות לחוף בת ה - 6 ולקאי בת השנה.שלושתינו "לומדות" בחינוך ביתי, בלי שיעורים מובנים ודברים כאלה.
אני חושבת שזה נקרא דף בלוג, אבל אני בכלל לא מבינה באתר הזה ואיך מגדירים כל דף. אני מקווה שיצא לי דף חדש.
זהו לבינתיים,
אגם.

[אביב_חדש*]

הי אגם. גם לי יש אגם משלי...
מתנה: דף בלוג

[בשמת_א*]

ברוכה הבאה!

[אמא_בבית*]

שלום אגם, תכתבי עוד @}

[נאוה_פרנס*]

אגם,
מה את הכי אוהבת בחינוך ביתי ומה הכי לא?
מה הכי קל לך ומה הכי קשה?

[אגמית*]

תודה לכולן!
אני הכי אוהבת בחינוך ביתי את זה שאף אחד לא מלחיץ אותי, ואת זה שאני יכולה לעשות כמעט ורק את מה שמעניין אותי ומה שכיף לי. אני לא כל כך יודעת מה אני הכי לא אוהבת, אבל יש ימים שאני עצבנית בגלל שאנחנו כל כך הרבה שעות ביחד ולפעמים אני מתגעגעת לזה שיש המון אנשים סביבי בבוקר שאני יכולה לדבר איתם או סתם להסתכל עליהם, ואת זה אין בבית כל הזמן.
עכשיו תורה של אחותי על המחשב אז אמשיך לכתוב יותר מאוחר.

[חוף*]

שלום, אני חוף, אחותה של אגם. אגם ואני החלטנו שזה יהיה בלוג משותף לשתינו, ואם קאי הייתה יודעת לכתוב היינו משתפות גם אותה.
היום, באחת ההפסקות בין הגשמים, יצאנו עם מגפיים ומטריות לקפץ בין השלוליות. פגשנו אישה עם כלב לבן, שעיר ונחמד, שהתעניינה בכך שאנחנו בחינוך ביתי, אבל לא הביעה ביקורת כמו שכמעט כל השאר עושים.
ירדנו לשדה שקרוב לבית שלנו, והסתכלנו. ראינו דררות, נחליאלי, עץ תפוזים, נשל של נחש, ערימות חול שחולד חפר והמון צמחים ודברים אחרים.
הגשם תפס אותנו בדרך הביתה, ונרטבנו מאוד וגם נהנינו מאוד, אני לפחות. אחרי שהתקלחנו, התייבשנו והחלפנו בגדים, אגם ואני ניגנו בפסנתר עד שנמאס לנו, ואגם עברה לשחק במחשב ואני עברתי לקרוא את הארי פוטר החדש יחד עם אמא. אגם גמרה אותו ביומיים, אבל אני קוראת אותו הרבה יותר זמן והרבה יותר לאט, אבל אני מתקדמת לאט - לאט ואמא עוזרת לי כשאני מבקשת.
אגם מבקשת לומר שהיא יושבת לידי ומתקנת לי שגיאות כתיב או עוזרת לי לנסח את עצמי (כמו עם המילה הזו, לנסח) כמו שביקשתי, כי אחרת אני לא אוכל לכתוב ככה, אבל זה לא נורא, גם אמא ואגם אומרות.

[אביב_חדש*]

אגם וחוף, אתן מקסימות. תמשיכו לכתוב.

[נועה_בר*]

אגם וחוף, אתן מקסימות. תמשיכו לכתוב.

עוד........
@} @}

[מיץ_פטל*]

איזה כיף לקרוא אתכן.
תספרו לנו עוד.

[אגם*]

את היום העברנו בבית. קמתי מאוחר יחסית ואכלתי קורונפלקס לארוחת בוקר, חוף ישבה איתי למרות שאכלה קודם (היא מאלו שקמים מוקדם, בחמש - שש בבוקר, סתם ככה.) ואחר כך עזרתי לה לקרוא את הארי פוטר. היא הצליחה לקרוא פרק וחצי בפעם אחת!
אחר כך היא עזרה לאמא לאפות עוגת שוקולד, ולי לא התחשק אז שיחקתי עם קאי עד שנרדמה ועברתי למחשב. עניתי לאבא על האימייל ששלח לנו, כי הוא נמצא בחו"ל בנסיעת עבודה, ושיחקתי קצת ב - Sims 2. חוף הצטרפה אלי, ושיחקנו ביחד. כשאמא הייתה צריכה את המחשב הלכתי לחדר שלי, הכנסתי דיסק למערכת הסטריאו החדשה - חדשה שלי, קראתי פרק אחד והתאמנתי בגיטרה שבה אני מנגנת.

[לוטם_מרווני*]

אגם וחוף- נעים לקרוא אתכן. זה בלוג יפהפה, תודה@}

[חוף*]

לוטם מרווני, מיץ פטל, נועה בר ואביב חדש - תודה רבה!
התעוררתי מוקדם, בחמש, כשעוד היה חושך. זה לא חדש לי, החושך בשעות המוקדמות, אבל אני נהנית ממנו והוא מפליא אותי בכל פעם מחדש. התהפכתי וגיליתי שאמא ואבא עוד ישנים, לכן יצאתי בשקט - בשקט מחדר השינה המשותף שלנו (אגם מעדיפה לישון לבד, אבל אני, אמא ואבא ישנים ביחד). הצצתי מתחת לדלת של אגם, כדי לבדוק אם האור דולק בו והיא ערה. לא היה אור.
ירדתי במדרגות אל קומת הקרקע והדלקתי אור במטבח. אכלתי קורונפלקס וכשסיימתי לקחתי דף וטושים וציירתי. אמא התעוררה בחמש וחצי, חיבקה ונישקה אותי, שתתה קפה והציעה לי לשחק איתה ב"סט". הסכמתי, עזבתי את הדפים והטושים ורצתי להביא את קופסאת המשחק. שיחקנו כמה פעמים, עד שנמאס לי (בשעה שש בערך). אספתי יחד עם אמא את הקלפים, החזרתי את הקופסא למקום ושאלתי אותה אם אני יכולה לצאת החוצה, לגינה. היא הרשתה לי ושאלה אם אני רוצה שתבוא איתי. אמרתי לה שלא אכפת לי, אם היא רוצה שתבוא, ויצאתי בעצמי. היא לא באה איתי. היה די קר, והירח עוד עמד בשמיים. הוא היה כמעט מלא. עליתי על הדשא והתגלגלתי בו קצת. הוא היה רטוב והרטיב לי את הפיג'מה הלבנה, אבל היה לי נעים. אגם לימדה אותי לעשות עמידות - ידיים שלשום, אז ניסיתי לעמוד על הידיים. לא הצלחתי, ונפלתי הרבה פעמים על הגב והתגלגלתי, אבל זה לא כאב וזה הצחיק אותי. אבא יצא אחרי כמה זמן, לבוש, ושיחק איתי קצת. הוא הרים אותי באוויר, עשה לי אווירון וסובב אותי מהר - מהר. הוא גם הסתובב בעצמו, ובסוף נפלנו על הדשא שנינו. שיחקנו, ופתאום ראיתי שהשמיים מתחילים להתבהר. הוא שאל אותי אם אני רוצה לראות את הזריחה יותר טוב, ולקח אותי לרחוב ואמר לי שאנחנו צריכים להסתכל לכיוון מזרח, כי משם השמש זורחת. שאלתי אותו עם בגלל זה קוראים לכיוון מזרח כיוון מזרח, בגלל שזו מילה דומה לזורחת, והוא צחק והסביר לי משהו שלא כל כך הבנתי. הסתכלנו בזריחה. זה היה יפה מאוד. כשהזריחה נגמרה, נכנסנו חזרה הביתה. החלפתי מפיג'מה לבגדים רגילים כי הפיג'מה היתה רטובה, ואבא שתה קפה עד שהוא היה צריך ללכת לעבודה ואז הוא הלך. הדלקתי טלוויזיה וראיתי קצת את ערוץ שש.
הבוקר היה הדבר הכי מעניין וכייפי שהיה לי היום, לכן פירטתי דווקא אותו ולא את השאר.

(אמא היא זו שעזרה לי לנסח ולכתוב את כל מה שכתבתי, בגלל שאגם הצטננה. יש לה נזלת וחום וכואב לה הגרון והראש.)

[חוף*]

ושכחתי לכתוב שבחדר השינה המשותף שלנו אנחנו ארבעה - אני, אבא, אמא וקאי, ולא רק שלושה.

[אמא_בבית*]

חוף, הבוקר שלך ממש מעניין וכיפי. גם אני מאוד אוהבת את הבוקר מוקדם.
את כותבת מקסים! @}

[חוף*]

תודה, אמא בבית!

[חוף_ואגם*]

היה לקאי ולנו יום סבתא וסבא היום, כי אמא נסעה לבקר חברה שלה שילדה בבית החולים בבוקר.
שאלנו מספריית הוידאו סרט ששתינו רצינו לראות הרבה זמן, צפינו בו, שיחקנו מחבואים הרבה פעמים - לפעמים שלושתינו ולפעמים גם סבא הצטרף.
אגם עזרה לי לקרוא את הארי פוטר שוב. אני די קרובה לסוף, וזה הספר הכי ארוך שקראתי עד עכשיו!
אחר כך אגם קראה לבד, ואני וקאי דיברנו עם סבתא.
היה כיף אצלם, ורק עכשיו אמא החזירה אותנו הביתה.

[אגם*]

אני לא כל כך אוהבת את ימי שבת.
אבא בבית, אומנם, אבל כל אתרי הבילוי והבריכות והרחובות ואפילו הפארקים והיערות (יער בן - שמן, לדוגמא) מלאים וצפופים ורועשים, ואני מעדיפה לטייל בבקרים של ימים "רגילים", כשכולם לומדים או עובדים ויש מעט מאוד אנשים בכל מקום.
אני אומרת את זה מכיוון שביקרנו היום, כל המשפחה, ב"מיני ישראל". אמנם מאוד נהניתי, ובעיקר אהבנו, אני וחוף, לזהות מקומות שכבר היינו בהם (כמו המצדה ופארק תימנה בדרך לאילת, שאפילו יצרו בו את הפטרייה, למשל) ולהשוות אותם למציאות ולהצטלם, אבל אני חושבת שהייתי נהנית יותר אם היינו מבקרים שם ביום חול, כשריק.
מצד שני, קרה באתר הזה משהו שלא יכל לקרות אם לא היינו מבקרים בו ביום שבת, כשאנשים רבים באים. אחת מחברותיי לכתה, כשהייתי בה (יצאתי מבית הספר לפני שלוש שנים, ולמדתי בו שלוש שנים גם כן), נקרא לה א', הגיעה למקום עם זוג ילדות נוספות שלמדו איתי. הייתי חברה טובה של א' עד השנה האחרונה שלי בבית הספר, בה רבנו. השלמנו כחודשיים לפני תום הלימודים, היום האחרון שלי בבית הספר בכלל, כך שהיחסים בינינו לא היו טובים במיוחד. למרות זאת, היה מרענן לפגוש אותה, אפילו שלפי דעתי היא השתנתה לרעה ונהפכה למתנשאת ולא נעימה, ובכלל, שלושתן התנהגו באופן די מגעיל: הן לא הפסיקו לצעוק, לדחוף ילדים אחרים, לירוק על הרצפה ולצחוק על כל מי שהן ראו. הקפדנו להתרחק מהן, לבקשתי, אבל כשיצא לנו להפגש, למשל במזנון, שמחתי מאוד שאני לא באותה כתה. חוץ מזה, שמענו המון ילדים שהתלוננו על כך שמחר הולכים לבית הספר ונגמר החופש של סוף השבוע, ואני שמחתי כי לי יש חופש בכל השנה ולא רק יום אחד בשבוע ועוד כמה ימים פזורים במהלך השנה.

[אגם*]

הרבה זמן לא כתבנו לכם!
יש לי חדשות רעות וחדשות טובות. אני אתחיל עם הרעות ואסיים עם הטובות.
החדשות הרעות: לחוף הייתה דלקת ריאות, והיא הייתה בבית חולים שלושה ימים! אבל עכשיו היא בסדר. אמא ואני מפנקות אותה, כדי שתרגיש יותר טוב. היא לא אהבה את בית החולים. היא אומרת שמפחיד שם.
והחדשות המשמחות בנושא ספרים: חוף סיימה לקרוא את הארי פוטר השישי, ואני סיימתי לקרוא את הספר הראשון של הארי פוטר באנגלית!(()){@|Y|

בפורים, הכנו את התחפושות לבד ושלושתן היו מאוד מושקעות: אני התחפשתי לפיראטית, ואפילו מצאנו תוכי ואמא הצמידה לרגליים שלו סקוצ'ים שנדבקו לי לחולצה, חוף התחפשה לאינדיאנית (היא כבר הייתה בבית) וקאי התחפשה לחיפושית.

[פריחת_הרותם*]

הרבה בריאות לחוף

כל הכבוד לשתיכן על סיום הספרים! הארי פוטר השישי בגיל שש זה מאוד יפה, והארי פוטר באנגלית בגיל שתיים - עשרה זה יפה לא פחות!|Y||Y||Y|
(דוגמא חדשה לילדים ש"לא יצאו בורים" למרות שהתחנכו בבית, לכל המציקים למיניהם)

התחפושות נשמעות מאוד יפות (:
ביתי התחפשה לנסיכת החושתולים(חושתולים - חושך וחתולים. היא התחפשה לחתולה שחורה + גלימה ארוכה ושחורהעם כוכבים כסופים, כמו של מלכת הכוכבים, וכתר כסוף) ובני לבאטמן. בתי בגילה של חוף, בת שש, ובני בן שלוש.

[חוף_ואגם*]

(היום אני, חוף, רוצה ליכתוב לכם בלי שאגם תטקן לי את התעויות. אגם מבכשת סליכה מיכול מי שיהיה לו קשה לקרוא.)

אתמול היה יום מאוד כיף. לספתא שלנו הייתה יום הולדת וכול המישפחה (אגם: היא לא כל כך גדולה. לאבא שלי יש רק אח אחד, ולו יש שתי בנות ובן) ניפגשה בבית של ספתא וסבה שלנו. אחלנו ארוחת ארב תעימה והקינוח היה תותים בכצפת. אחר כח כול הילדים שיחקו מחבואים. אני התחביתי תוב מאוד, ולא גילו אותי! אחר כח הדלקנו טלביזיה ורבנו על איזה ארוץ ליראות. היה מאוד כיף לי וגם לאגם.

(אגם: לא מתוך רשעות, באמת שלא, אם מישהו רוצה תירגום אני אכתוב אחר כך. שגיאות כתיב זה הנושא ה'בעייתי' אצל חוף, כי היא קוראת יפה מאוד וגם מדברת בשפה שנחשבת לגבוהה לילדים בגיל שלה. למרות זאת, אני חושבת שהיא השתפרה מאוד גם בכתיבה.)

[נאוה_פרנס*]

אגם, אפשר להבין למרות השגיאות

חוף,
הצטערתי לשמוע שהיית חולה ואני שמחה שהחלמת לפני פורים (זה חג שלא נעים להיות בו חולים)

לגבי שגיאות הכתיב של חוף, אני מזמינה אתכן לשחק משחקי מילים.
"אני רואה משהו שמתחיל באות ...."
"אני חושבת על משהו שמתחיל באות...."

ואפשר גם לאיית את המילה: לומר את האותיות של המילה.
זה אולי לא פותר את כל הבעיה, אבל בטח יכול לעזור...


ועוד משחק נחמד - בכתיבה.
בוחרים מילה ארוכה ומנסים ליצור מהאותיות שלה מקסימום מילים.

וגם - ארץ-עיר-חי-צומח-דומם....

[סיון_ג*]

אגם וחוף איזה כיף לקרוא את הבלוג שלכן, להכיר ולשמוע מה אתן עושות ואוהבות.
אגם, את מתבטאת וכותבת באופן בוגר להפליא.
חוף, מה שכתבת לבד היה מאוד ברור וזורם והסיפור שלך על הבוקר ממש ממש חימם לי את הלב.
אני אמא לשלושה ילדים בחינוך ביתי, הגדולה בת 6 כמוך חוף, וגם היא כותבת וקוראת ואני לא מתקנת אותה, רק כשהיא שואלת או מבקשת. אנחנו עכשיו קוראות ביחד את 'אי המטמון' ומאוד נהנות.
יש לי שאלה, אגם את סיפרת ש... יש ימים שאני עצבנית בגלל שאנחנו כל כך הרבה שעות ביחד גם אצלינו יש את הבעייה הזאת לפעמים, ואני רוצה לשאול מה אתן עושות במקרים כאלה?
תודה לכן, אתן מקסימות ומחזקות אותי כאמא לילדים בחינוך ביתי.@}

[ליאת*]

אגם, כתבתי לך כאן הודעה, ואני שמה לב שנמחקה. האם קראת אותה?
רציתי לבקש ממך ומהוריך ליצור קשר עם משפחה בה ילדה בת 11 החושבת ברצינות רבה, ללמוד בבית. האם תסכימו? אשמח אם תשיבי לי כאן.

[אגם*]

מצטערת שלא עדכנו הרבה מאוד זמן, לא היה לנו זמן והיינו עסוקות בדברים אחרים.
סיון ג:
תודה, גם בשם חוף חוף קוראת עכשיו ספר גם - כן עם אמא. "האם אגלה למור", מכירה? בהצלחה לכן (:
איך קוראים לביתך? יש לה אימייל, אולי? חוף מתכתבת עם המשפחה שלנו דרך האימייל, וזה גם עוזר לה בקריאה ובכתיבה.

כשזה קורה, אנחנו עושות כמה דברים:

1. אמא מציעה לנו להיפגש עם חברה - בבית שלנו, בבית שלה או בחוץ אפילו. רצוי בבית שלה או בחוץ. ככה אנחנו "נפרדות" קצת, גם מאמא וגם אחת מהשנייה.
2. על אותו עיקרון, אחת מאיתנו הולכת לסבא וסבתא.
3. אנחנו יוצאות לאיזשהו מקום. כל מקום, אפילו גן השעשועים שנמצא שני רחובות מאיתנו, מרגיע אותנו קצת. אפשר להתרחק, להתקרב, לשחק ולהשתולל, וזה נחמד.

ליאת:
לא הספקתי לקרוא לפני כן, אבל עכשיו קראתי. ההורים שלי ישמחו לדבר עם המשפחה הזו, ואם הילדה תרצה אוכל לדבר גם אני איתה. כלומר, סתם לדבר, בלי קשר לחינוך ביתי או אם קשר לחינוך ביתי, מה שתרצה. איך ליצור איתך קשר?

[לוטם_מרווני*]

אגם וחוף וקאי- מה שלומכן?

[אדוה*]

חוף ואגם, אני נורא נהנת לקרוא אתכן.
אני מקווה שאתן עוד נכנסות לבלוג עדיין.
אני ממש אוהבת לקרוא דברים כאלה.
ככל הנראה, אני גם אכתוב בלוג, ואפרט בו כמעט את כל מה שאני מרגישה. אם זה יצא לאור,
אשלח לכן את זה. אני שמחה לראות שיש עוד ילדים בחינוך ביתי, שלא שמעתי עליהן. אשמח אם תשלחו לי את האימיילים שלכן,
אם יש לכן. אם יש רק לאגם, בכל זאת אשמח אם היא תשלח לי אותו. יש סיכוי שנוכל לבנות קשרים.

דרך אגב, קוראים לי: אדוה. אני בת: תשע וחצי. אני מאוד: יצירתית כלפי כתיבה, (זאת אומרת, אני כל הזמן ממציאה רעיונות, ואוהבת לכתוב אותם, לא משנה איפה. באתרים שלי, בוורד, ועוד. חוץ מזה, אני כותבת סתם ככה. הודעות לכל מיני אנשים.) מאוד אוהבת ללכת לישון אצל סבא וסבתא שלי, מאוד אוהבת לצאת אם אמא שלי, (לבית קפה, לסרט, ואפילו סתם לקניות ) אני גם מאוד אוהבת לקרוא.
קראתי את כל הספרים של הארי פוטר, המון המון המון פעמים. אם אתן רוצות לשאול שאלות על הארי פוטר - אני כאן. (לא תמיד אני יכולה לענות, כי אני לא הכי מבינה בהארי פוטר. יש עוד אנשים שמבינים בהארי פוטר יותר ממני..)

אשמח אם נבנה קשרים, אדוה