נשמע שאת באמת צריכה להתמודד עם עניין לא פשוט בכלל, אפילו במסגרת יחסים עם חמות
נראה שזיהית נכון: אני יודעת שיש פה בעיה שלי בהתמודדות עם חוסר שביעות רצון של אחרים
היא יכולה לעשות לך את זה כי את מאפשרת את זה
אני יודעת שזה מאוד קשה להפסיק - כי צריך לעשות שינוי פנימי מאוד עמוק.
זה משהו שהוא שלך - לא של הבנזוג שלך, [ואני אומרת זאת למרות שמבינה מאוד את העלבון על התנהגותו ועל העדר התמיכה שלו] יחד עם זה כשאת תשתני גם הוא ישתנה - הריקוד בינכם ישתנה. (ואולי גם לא תזדקקי יותר לתמיכתו / הסכמתו להצבת גבולות מולה כי תהיה לך ההסכמה הפנימית שלך)
צריך לעבוד על הקול הפנימי:
הקול שגורם לך להרגיש שאת לא בסדר כי נעלבת [האם זה מתישב על העדר תחושה ש"מגיע לי שיתנהגו אלי יפה" ?]
הקול שאומר לך "אל תעשי גלים" [זה לא עובד אגב - הגלים רק גדלים]
הקול שאומרת לך "אני תריכה את תמיכתו בשביל להציב לה גבול
הקול שאומר לך ....
וזו עבודה קשה - כי בעצם צריך "למחוק" את התת מודע שלנו ולייצר חדש.
אני יכולה לעודד אותך ע"י האמירה שזה בר ביצוע!
אנשים באתר ממליצים על ייעוץ עם אורנה שפרון,
נראה לי שגם שיחות עם אורה אריאלי עשויות לעזור
ואולי עוד רעיונות פה באתר, אולי תרצי לפתוח דף תמיכה ?!
מאחלת לך שתתחזקי
< אל תהססי למחוק אם הייעוץ שלי לא מתאים לך פה
>
) כי מדובר ביצור קטן ומתוק שהוא קשר דם שלהן, שאחראית עליו באופן מלא איזה "ישר לא סבלתי אותה" שהבן שלה מצא איפשהו.. 
