טעויות נפוצות בעברית

[אמא_של_שפן*]

אני מתייסרת יסורים קשים על ביטולה של המילה לתת היום כבר מביאים הכל
ואני הכרזתי מלחמת חורמה על מנהגו של אבא של שפן להביא הכל (העלגות שלו בעברית מרגיזה במיוחד אל מול העושר הלשוני שלו באנגלית. והוא בארץ מגיל שש, אז הגיע הזמן שיחדל).
עם הזמן אש-הלהבה שלי בנושא דעכה קצת, וכרגע אני מסתפקת בלמלמל "להושיט, להגיש, לחפון, להציע, ל#%^&*$, אפילו לשנע!"

[פלוני_אלמונית*]

מנהגו של אבא של שפן להביא הכל
לאבא של שפן יש לפחות צידוק של מי שלא נולד בארץ...
אני נתקלתי בביטוי הזה לראשונה לפני שנים אצל בחורה צעירה ילידת הארץ. שאלתי אותה "לתת לך?", והיא לא הבינה.
בערך באותו זמן פגשתי את הביטוי "אפשר עט?". כששאלתי מה אפשר- לקבל, לאכול, לזרוק - שוב לא הובנתי. המשפט חסר הנשוא נראה לנוער טבעי לגמרי.

התקשיתי לוותר לחלוטין על הגיית ע'
טדליק, אני עם החבר הטוב. לא זו בלבד ששום אירופי לא יוכל לבטא ע' או ח' גרוניות. גם לישראלים דוברי עברית-כללית קשה לבטא את העיצורים האלה. ומה שנוגע לשירה - הם מאוד לא מוסיקליים (העיצורים, לא הישראלים...).
אמא של יונת ממחשב זר.

[אלטר_אגו*]

ישבתי וחשבתי מה לא נכון בגירים חורקים.

נחנקתי, אך נאלצתי לבלוא את הצפרדא.
הצחקת אותי פאמיים.

[ח_אלפשה*]

הם מאוד לא מוסיקליים
???
תלוי מי שר אותם. אצל עופרה חזה, שושנה דמרי, שימי תבורי וזוהר ארגוב הם נשמעים מוסיקליים מאוד.

[טדליק_נהנאנע*]

אני מודעת לבעייתיות של היגויי גרוניות בשירה.
אבל כפי שאני אשר לא נולדתי גרונית במיוחד- אם כבר- גרמנית במיוחד (למעשה נולדתי כמעט בל קנטו ברב רובם של רמח"י) יכולה רק במעט לתת גוון של שעון לעומת (ולא לאומת) שאון, זה נראה לי מתבקש לפחות לסמן מעט את המצאות ההבדל, ולו הקל ביותר.
גם לדוברי רוסית קשה להגות הה, ועדיין לא הייתי קוראת עבורם: מה זאת אאבה, איום יום שישי, או לחילופין galeluya, gymn to saint cecilia, gome- sweet gome, its been a gard days night

[אמא_של_יונת*]

גם אני לא נולדתי גרונית במיוחד. אם כבר - גרמנית במיוחד אבל אני גם שרה כל חיי, ובכמה שפות. ואני עוסקת הרבה בהגייה הנכונה בכל שפה שאני שרה בה.
ואני חוזרת על דברי: האותיות הגרוניות הן מכשול לאירופים.
אינני רואה שום סיבה להכביד עליהם בהגייה, שרק מעטים מהישראלים הוגים בפועל.
ההגייה העברית הכנראה-האותנטית קיימת כיום רק אצל מעטים. אני מתכוונת למשל להגייה התימנית האמיתית, שבה שומעים את ההבדלים בין ט' ל-ת', בין תּ דגושה ל-ת רפה, בין ק' ל-כ', בין ו' ל-ב' רפה, בין צירה לסגול, בין פתח לקמץ. בעברית הכללית היא לא קיימת ולא היתה מעולם.
ההגייה המזרחית הרכה יותר (בעיקר ע' ו-ח') הולכת ונעלמת אפילו אצל בני עדות המזרח שגדלו בארץ.
רוב הישראלים הוגים א' כמו ע', וכן שאר הצמדים שהזכרתי קודם - זהים.

[פרידה_ק*]

אני מתפחלצת כשאומרים כנה במקום כן.
כשאומרים ענווה- enva.

[פרידה_ק*]

מעצנת גם כותרת משנית לספר שאני מכירה: "זה עובד איך ולמה".
ושאלה: האם אפשר להגיד: "רק להיום"? (רק להיום אהיה כך וכך..)

[אליאל*]

ואני מתפלצת כשאומרים אני מתפחלצת

[רוני_של_4*]

רק להיום
לדעתי, יש להשמיט את הל'.

[ג'וי_יה*]

ממליצה לכולם לקרוא את הספר ללא מילים
פירושים חכמים למונחים מאוד שגורים בחיינו. פירושים מעניינים....

[פלוני_אלמונית*]

למה אי אפשר להגיד מתפחלצת? הופכת לפוחלץ, לא? זה מה שהתכוונתי בכל אופן..

[אנד_לוסיה*]

ספר ללא מילים? לקח לך הרבה זמן לקרוא אותו?

[סמדר_נ*]

_אני מתפחלצת כשאומרים כנה במקום כן.
כשאומרים ענווה- enva._
כנ"ל. לגמרי.

[פלוני_אלמונית*]

למה כשמתארים ארועים בעבר מדברים בלשון הווה ?

"תאר לי מה את מרגיש" במקום מה הרגשת?

[הרגע_שלפני*]

למה כשמתארים ארועים בעבר מדברים בלשון הווה ?
אני לא סובלת את זה.
"היטלר פולש לפולין" - עכשיו?! אמאלה!

[סמדר_נ*]

נראה לי שזה בא למלא חוסר שיש בשפה שלנו בזמן "עבר ממושך". הוראת העבר בעברית מכסה את המשמעות של "עבר פשוט" בלבד.

[ש*]

ומי מחק ולמה את הצומת והסדנה?