מפה -- להקליק להגדלה:
+
searchresult]מפה מפורטת של האזור locked[/po].asp?CurrMapTab=2&MapType=combination&ImagesOption=COMB_&CurrHeaderTab=2&RoutePoints=0x%5B%u05D2%u05DF%26psik%3B%20%u05E8%u05DE%u05EA%20%u05D2%u05DF%5Dxx133966x1162035%2C0x%5B%u05D2%u05DF%26psik%3B%20%u05E8%u05DE%u05EA%20%u05D2%u05DF%5Dxx133971x1162024&UserEarthX=134006&UserEarthY=1162043&UserMapZoom=500&LoadUserPosition=1&RouteType=2&PNGLayers
נפגש החל מהשעה 10:30, כדי לפגוש חברים חדשים וישנים על הדשא ולאכול ארוחת בוקר/צהריים (שנביא איתנו).
החל מהשעה 12:00 נקיים שלושה סבבים של מעגלים, כשעה וחצי כל מעגל.
לאחר מכן נמשיך להפגש ולקשקש ולדבר ולקשקש (כן, שוב), לרוץ על הדשא או... מה שנרצה עד רדת החושך.
עלות: 50 ש"ח למשפחה.
התשלום בשולחן הקבלה (משמאל מתחת לעצים).
המעגלים מתקיימים בשעות: 12:00 עד 13:30, 14:00 עד 15:30, 16:00 עד 17:30.
[h=2]
בתכנית[/h][h=3]
חינוך ביתי:[/h]|#| 12:00 - חינוך ביתי כסלע מחלוקת בין בני זוג - לילך שגב-ישראל
אבא ממשיך בחייו, הוא עובד. עול הפרנסה מוטל בעיקר על כתפיו, הוא אינו מבין בדיוק מה זה הדבר הזה שאשתו עושה. כל עוד הילדים רכים בשנים הוא מניח שההוצאות מתקזזות, שזה טוב לילדים.
לפעמים הוא חושש שאשתו קצת משתגעת ואולי הכי טוב בשבילה יהיה לצאת קצת, להשאיר את הילדים. ככל שעובר הזמן הוא צריך להתמודד עם שוני גדול בין אורח החיים שלו לזה של שאר בני ביתו. הוא צריך להתמודד עם חריגות חברתית ועם הצורך להסביר לאנשים משהו שהוא בכלל לא לגמרי בחר והוא לא בטוח שהוא בכלל מאמין בו. במיוחד אם הילדים כבר בגיל בית ספר.
יש לחץ של הסביבה, וגם הוא קצת חושש – מה יהיה עם הילדים? איך הם ילמדו? איך הם ישתלבו בחברה? הוא רואה שהם לומדים, אבל חלק גדול מההתנהלות שלהם נראה לו כמו מריחת זמן אחת גדולה.
אמא מצדה הולכת ונבלעת בתוך הבועה המגוננת של קהילת החינוך הביתי. סביבה כולם כמוה. היא לא צריכה להתמודד עם תחושת חריגות. אולי היא אפילו נהנית קצת להמשיך להיות האנרכיסטית הזאת, שוברת המסגרות.
אולי היא נהנית להישאר חופשייה, ברשות עצמה. לא להתמודד עם העולם שבחוץ. אולי חשוב לה להגן על ילדיה ממה שהיא תופסת כפגיעה של המערכת.
אמא ואבא בקונפליקט. לכל אחד מהם חשובים מאוד הילדים. כל אחד חושב שמה שטוב בשביל הילדים, הוא משהו אחר. הם גם חשובים זה לזה. איש מהם אינו רוצה לפגוע בשני. אבל לפעמים, איש מהם אינו מוכן לוותר.
אמא ואבא רוצים למצוא שלום בית. דרך זהב משותפת שתתאים לשניהם ולילדיהם. אפשר לחשוב על פתרונות ביניים יצירתיים.
אפשר להסכים להקשיב זה לזה, להסכים להעמיק ולחקור כדי להבין את המניעים העמוקים שלנו ושל בן זוגנו. כדי לבחון את הרלבנטיות שלהם לחיינו.
מתוך ההקשבה צומח פלא – הבנה, של עצמנו ושל בן זוגנו, הזדהות, לא תמיד הסכמה, אבל אפשרות לויתור, אולי אפשרות לפשרה.
אולי אמא יכולה לזוז מעט אחורה. אולי אבא יכול לזוז מעט קדימה. אולי אפשר לחזור ולבחור ביחד. לחזור ולפעול ביחד.
בואו ננסה.
את המעגל אנחה כמי שבאה לשמוע וללמוד ולשתף בחוויותיה כמו שאר משתתפי המעגל.
אני לילך שגב-ישראל, בת זוג של זיו, אמא לשלוש בנות בחינוך ביתי.
כותבת, מטפלת בילדים, קוראת, שומעת מוסיקה, רוקדת (מעט מדי), שרה, גולשת, משחקת, מנקה, מבשלת, מעגלת מעגל נשים, נהנית מהחיים.}
|#| 14:00 - תאום ציפיות בחינוך ביתי - סשה ויאנה זיניגרד
אז מה באמת מצפים ההורים מהילד ומה מצפה הילד מהוריו?
כיצד ציפיות אלה משתנות עם הגיל?
איך הופכים להורה עם הולדת ילד ראשון ואיך נשארים הורים לילד בוגר?
כיצד עונים לציפיות של ההורים שלכם לגבי דרך חינוך ילדיכם?
בשאלות אלה ובשאלות נוספות שקשורות לתאום ציפיות ושאיפות בין הדורות, נדון במסגרת המעגל בו נחלוק את ניסיוננו בחינוך ביתי של ילדים קטנים וגדולים.
אנו יאנה וסאשה זיניגרד – הורים המתחנכים בבית לצד ששת ילדיהם: הגדולה בת 17 והקטן בן 4. כחלק מתהליך החינוך, אנו עוברים בהדרגה ממכירת שעות עבודה של סאשה כמקור פרנסה בלעדי למכירת מוצרים ושירותים נוספים (מבגדי הנקה ועד למוצרים אורגניים) וכן לבניית משק שיהיה נטורלי עד כמה שיותר.
|#| 14:00- להט"ב (לסביות, הומוסקסואלים, טרנסג'נדרים וביסקסואלים) בבאופן טבעי - רותי שטרן קליין
כמבוגרים גם קשה לנו לפעמים להרגיש שייכים, בעיקר בסביבה של סטרייטים. קהילת באופן טבעי ברובה סטרייטית. להיות לסבית יחידה בתוך מפגש של אמהות חינוך ביתי, לפעמים זה בלתי נסבל, למרות שזאת יכולה להיות קבוצה של החברות הכי טובות שלי. מזמינה אתכם לבוא למעגל, כדי שנוכל לחשוב על השאלות האלה יחד ובעיקר כדי שנוכל להתחיל לבנות לעצמנו מקום בטוח כאן, כדי שגם אנחנו וגם להט"בים אחרים יוכלו לראות בקהילת באופן טבעי בית.
רוצה לפנות כאן להורים הסטרייטים – לגדול כילדים להט"בים להורים שהם לא להט"בים יכול להיות חוויה מבלבלת וגם קשה. סביר שבשלב הזה אינכם יודעים מה היא הזהות המינית או המגדרית של הילדים שלכם, אבל חשוב שהקהילה הזאת תהיה בטוחה ללה"טב, כדי שגם הילדים שלכם ירגישו שהם יכולים להיות מה שהם ולהרגיש כאן בנוח.
שמי רותי שטרן קליין, אני ביסקסואלית, הבנתי שאני כזו בגיל מאוחר יחסית, תוך כדי היותי נשואה לגבר מקסים. יש לנו שלוש בנות בחינוך ביתי. כיום אני חיה עם בת זוג בתל אביב ביחסים לא מונוגמים, מנסה למצוא את הדרך להיות גם וגם וגם (וגם חינוך ביתי).
|#| 16:00 - מפגש חנ"ב (חינוך ביתי) - מי צריך את זה בכלל? - גילה חורש
אולי נצא לגיחה במחוזות הרעב לקהילה ונבחן את הקשר בין קהילה, מפגשים, קבוצה.
או שסתם נשפוך את הלב, ונחזור הביתה עם מחשבות חדשות.
שמי גילה חורש, אני אמא בחינוך ביתי לארבעה בני ארבע עד עשר, בעלת ניסיון של עשר שנים בחיפוש אחר החיים שטובים לנו. מדברת. לומדת.}
[h=3]
ראשית החיים:[/h]|#| 12:00 - הנקה אינסטינקטיבית - לילי עוזיאל
לפי גישת ההנקה האינסטינקטיבית ההנקה היא ריקוד משותף של אם ותינוק. תינוק בריא ובשל הוא שותף פעיל במשימת ההנקה.
התינוק מצויד בכל מה שנחוץ לו כדי למצוא את השד ולהתחבר לפטמה ביעילות. החוקרת ד"ר סוזן קולסון מצאה אצל התינוק שבעה-עשרה רפלקסים השותפים לתהליך היניקה (בתוכם רפלקסים שנמצאים גם אצל יונקים אחרים). ד"ר קולסון חקרה ומצאה כי כאשר האם נשענת לאחור והתינוק מונח עליה, הרפלקסים פועלים ומאפשרים לתינוק לעשות את העבודה בעצמו. היניקה מתחילה אצל התינוק עוד לפני שהפה תופס את השד. כל השלבים הקודמים ליניקה עצמה מובילים לתפיסה טובה של השד וליניקה יעילה.
למעשה, ההנקה מתחילה באינטראקציה בין האמא והתינוק. התינוק שוכב על החזה שלה, בין השדיים, עורו נוגע בעורה. האם מדברת אליו, מלטפת אותו, מרגיעה אותו, יוצרת איתו קשר. כשהתינוק רגוע וחש את הגוף של האם הוא יכול להתחיל לחפש את השד. כשהתינוק נרגע התנועה שלו יותר מאורגנת והוא יכול למצוא את השד בעזרת הרפלקסים שניחן בהם.
ד"ר טינה סמיילי מכנה את שתוף הפעולה הקסום הזה "ריקוד האם והתינוק".
בריקוד המשותף הזה התינוק הוא המוביל ואילו האם היא התומכת.
הנקה אינסטינקטיבית תומכת גם בהזנה טובה ויעילה של התינוק וגם בתקשורת הדדית בין האם לתינוק. זוהי הנקה מהנה המאפשרת לאמא מנוחה ורגיעה.
הנקה אינסטינקטיבית אפשר להתחיל בכל שלב של ההנקה, גם אם לא נהגו על פיה מיד אחרי הלידה.
אז בואו לרקוד איתנו את ריקוד האם והתינוק...
לילי עוזיאל – יועצת הנקה, נשואה לדדן ואמא של ליעם ואדם. בוגרת קורס יועצות הנקה של בתיה דיוויס בבי"ח אסף-הרופא. עובדת כיועצת פרטית בביקורי בית באזור המרכז וחברה בצוות המרכז הרפואי להנקה בראשותה של ד"ר מירה ליבוביץ'. כמו-כן מתנדבת בבית-היולדות "ליס" בתל-אביב.}
|#| 14:00 - השיליה, תפקידיה וסגולותיה - שרהל'ה שפס וינקלר ושני סמואלוב
"אני רוצה להחזיר לשליה את כבודה, לפאר, להלל ולשבח"
"נו, שויין, אז על מה נדבר?"
"נדבר על היווצרותה, תפקידה ברחם, בלידה ואחרי הלידה, מה יכול להשתבש, מה אפשר לעשות כדי לוודא תפקוד תקין של שליה, מתי מסתיים תפקידה, איך יודעים ואיך שומרים שלא יופרע המהלך הטבעי.
נכיר ונבחן התייחסות לשליה בלידה בבית ובבית יולדות, ונשמע ונספר סיפורים וחווייות של יולדות."
"מה עושים עם השליה אחרי הלידה?"
"..........."
"לא נכון??!!..... איכסוש....."
שרהלה שפס-וינקלר – פקידת קבלה בבית
שני סמואלוב – מיילדת בבית חולים}
|#| 16:00 - תנועה כשפת תקשורת עם תינוקות - טל שרת
למעשה התנועה היא המצע שעליו מתפתחים כל הרבדים של אישיותו של התינוק, כולל הרובד הקוגנטיבי והרובד הרגשי. הכרות והבנה של שפה זו יכולות לתת לנו, המטפלים בתינוק כלי יעיל ומשמעותי לתקשורת איתו ואף לתמיכה בנקודות החולשה שלו תוך כדי משחק מהנה.
במעגל נתבונן בתינוקות, נזהה את שפת התנועה ונלמד מעט עקרונות בסיסים לתקשורת בשפה זו.
אני טל שרת, אמא, מורה לשיטת פלדנקרייז, פיזיוטרפיסטית התפתחותית, עובדת בבית ספר שיקומי שחפים, מטפלת בתינוקות ילדים ומבוגרים.}
[h=3]
הורות, משפחה:[/h]|#| 12:00 - האם יש גן מחר? דילמות בהקמה ובתפעול של גן הורים - יעל ארבל
לפני שנה חיפשנו מסגרת שתהיה כמו קבוצת משחק, אבל גם תאפשר לנו קצת פנאי בבקרים. משהו אינטימי, משפחתי, שמבוסס על אמון ושותפות ולא על תשלום. חינוך ביתי קהילתי. קראנו לזה גן הורים. בדרך שעברנו מאז אספנו ניסיון ושאלות בלתי פתורות שהיינו שמחים לחלוק עם כל מי שירצה להקים קבוצה כזאת. אם הייתם חלק מקבוצה דומה, נשמח לשמוע את הפתרונות שלכם.
במעגל נדון יחד עם המשתתפים במבחר סוגיות, למשל: איך להתמודד עם הבדלים בתפיסת העולם של ההורים; למה אנחנו לא חוגגים חגים ביחד; מה עושים עם קונפליקטים בין הילדים ובין המבוגרים; איך לקבל החלטות בצורה מוצלחת; מהי מסגרת מאפשרת; מה מקומם של אחים גדולים וקטנים בגן הורים; מה האיזון הנכון בין ימי בית לימי גן; כמה דברים שלמדנו על הפעלת ילדים; מה הקבוצה עושה עם ילדה שרוצה את אמא ועם ילדים שלא דוברים עברית; ומתי ברור שכבר יש בדירה יותר מדי הורים...
שמי יעל ארבל, אני מגדלת עם בן זוגי שני ילדים – בת שלוש ורבע בבית ובגן הורים, ובן 11 וחצי, ששומר אמונים לבית הספר הדמוקרטי "קהילה", אותו הקמתי עם חברים לפני שבע שנים.}
|#| 12:00 - אשה, זוגיות, משפחה - מעגל שעיקרו נשים - ליאת אטלס
איפה אני נמצאת היום?
האם אני אותה אישה כשאני לעצמי, לילדיי, למשפחה, לזוגיות?
מה מכתיב את המיקום שלי ואת תפקידי בתור אמא ובת זוג? מה תפקידי כשיש לי תינוקות יונקים? האם אני נמצאת כדי לשרתם? האם אני איתם באהבה, בשמחה או ממקום של ויתור? איך אני מתאימה את עצמי לגילם המשתנה של הילדים? האם אני יכולה להקדיש לעצמי כמה שעות מוחץ לבית כשהם גדלים? מי מחליט על כך? איך יודעים?
באיזה שלב של ההורות הצרכים שלי מרימים ראש, זועקים?
האם זה תלוי בגיל הילדים, במידת הבשלות שלי, בחוקי מדינה, בהחלטה של בן הזוג, בתמיכה שלו?
איך משפיעה עלי הבחירה בחינוך ביתי?
האם השתייכות לקהילת החינוך הביתי משפיעה על מידת הנתינה שלי לילדים ולמשפחה? האם מה שנדמה לי כ"נורמות" של הקהילה, מחזק אותי בדרכי או "תוקע" אותי בלחץ חברתי ובציפיות להיות אמא "יותר טובה"?
האם הנורמות המקובלות בחברה שמחוץ לבועת החינוך הביתי חזקות ממני? האם הן מאפשרת לי יותר בחירה או פחות בחירה?
ואיפה אני בהקשר של הזוגיות - האם זו הזוגיות אותה דמיינתי, אליה ייחלתי? האם אני נותנת ומקבלת בצורה מאוזנת? האם אני מועצמת ומעצימה?
האם אני מבטאת את עצמי בקשרים עם משפחתי הגרעינית והמורחבת? האם אני מבטאת את עצמי בקשרים החברתיים שלי? האם יש לי בחירה בקשרים החברתיים והמשפחתיים שלי? האם אני מרגישה שאני נותנת יותר? או אולי מקבלת יותר? האם אני מאוזנת?
האם אני משתנה?
נתכנס במעגל כדי לשאול את השאלות הרבות שעולות בהקשרים הללו. נחקור, נשתף, נחלוק, נקשיב, נגלה ונקיים שיחה מלב אל לב.
FA]ליאת אטלס Skippy[/po] - אמא לשלושה בנים, שלושתם ואני בחינוך ביתי. מדריכת הנקה בליגת לה לצ'ה, תומכת באמהות בנושאי הורות.}
|#| 14:00 - קשה באימונים קל בקונצרט? - עודד ואורלי נתנאל
האם אכן הכרחי להתאמן כדי ללמוד לנגן?
איך כדאי להתאמן ואיך לא כדאי לעשות זאת?
על מה כדאי לשים דגש בזמן האימון?
מה התפקיד והאחריות של המורה, ההורים, והתלמיד בנושא זה?
במעגל נבחן ביחד את התפיסות המקובלות בנושא, נחשוב על רעיונות חדשים ונשמע חוויות מהמשתתפים.
אנו אורלי ועודד נתנאל מנגנים מגיל צעיר, מלמדים מוסיקה, ומאמינים בגישת ה-unschooling גם בגידול ילדיהם, וגם בהוראת המוסיקה.}
|#| 16:00 - "לפתע נכנס בי הילד הרע" - סוניה זרחי
האם הילדים שלנו עושים לפעמים דברים רעים? אסורים? לא מקובלים? האם הם יודעים שהדברים האלה שהם עושים הם רעים, אסורים, לא מקובלים?
"...איך אסביר להם שזה לא אני? זה הילד הרע, שנכנס לי בפנים..."
אם הם יודעים... למה הם עושים זאת?
אם הם לא יודעים... למה אנחנו כועסים?
"...וְאימא שלה כעסה ואמרה: "פרא אדם איום ונורא...!"
מה מרגיש הילד שעשה "משהו רע"? מה היינו רוצים שהוא ירגיש?
האם יש לנו השפעה, אחריות, שליטה, על מה שהוא ירגיש?
"...באמת זה איום: הם אינם מבינים – זה הילד הרע שנכנס לי בפנים..."
מה היינו רוצים שהוא יעשה? או לא יעשה... (את הדברים הרעים האלו...) האם אנחנו יכולים להשפיע על מה שהילד שלנו יעשה או לא יעשה... האם אנחנו רוצים? איך עושים זאת?
"...מה לעשות בו, בילד הרע?...
או אולי– כשקצת אגדל –
יעזוב אותי וחסל?"
(מתוך "הילד הרע" מאת לאה גולדברג)
על כל זה ועוד, בואו נדבר במעגל.
שמי סוניה זרחי, אני אם לשלושה בנים, מטפלת תינוקות מנוסה, מדריכה ומנחה מטפלות והורים בקבוץ גניגר, בעמק-יזרעאל ובמקומות שונים בארץ.}
[h=3]
מעגלים לבני נוער וילדים:[/h]|#| 12:00 - בני נוער ומפגשי חינוך ביתי - עדיאל שניאור
מה המקום של בני נוער במפגשים האלה? איך יוצרים מרחב פרטי בתוך מרחב ציבורי? מה מצפים מבני הנוער לעשות והאם בכלל בא להם לעשות את זה?
שמי עדיאל שניאור – אני גנן ונגן, חושב מחשבות מדופלם שאוהב מאוד לספר אותן ולשמוע מחשבות של אחרים. במיוחד של בני נוער.}
14:00 - מעגל תיפוף - עדיאל שניאור
16:00 - מעגל כתיבה לבני נוער (מגיל עשר) - גלית ראב"ד
[h=3]
קיימות:[/h]|#| 14:00 - קהילה מבטיחה או מקיימת - איך מגייסים קהילה לאימוץ עקרונות סביבתיים - רני כשר
"לחיות בקהילה בת-קיימא, המשמרת את סביבתה הפיסית והרוחנית, שואפת להקטנת התלות במקורות חיצוניים, מתוך ראיית הצרכים הן של התושבים הנוכחיים והן של הדורות הבאים, אשר יחיו כאן וימשיכו את חיי הקהילה."
עקרונות "קהילה מקיימת": שמירה על המרחב הציבורי, כלכלה מקומית חזקה, ערבות הדדית מלאה ככל האפשר, שימוש מושכל במשאבים, ייצור פסולת מינימלי ותכנון מבנה הקהילה והמרחב הפיזי שלה תוך התחשבות גם בדורות הבאים.
כדי להסביר טוב יותר את החזון, הייתי מקצין את המטרה (לצורך התווית הדרך בלבד, ולא מתוך כוונה להגיע אל היעד) ומאמץ את הרעיון של "אנחנו יכולים לסמוך רק על עצמנו" בכל הנושאים היומיומיים: בואו נשאף למצב בו, לעת צרה, נוכל לספק לעצמנו את הצרכים היסודיים כגון: מים, מזון, אנרגיה ובריאות – ללא צורך בעזרה מבחוץ. בנוסף, יש לשמור על הצרכים הפחות יסודיים כך שיאפשרו קיום קהילה אינטימית וחזקה – ערבות הדדית, דאגה לחלשים (קשישים, בעלי צרכים מיוחדים), תרבות מקומית, כלכלה מקומית וכד'.
איך מגייסים קהילה רבת-פנים ומגוונת, קטנה או גדולה, חזקה או חלשה – לאימוץ החזון הזה?
אינני יודע. בואו למעגל ונדון בכך...
אני +רני כשר+, אב לשישה ילדים בחינוך ביתי (הגדולה כבר בחינוך צבאי), מדריך טבע לשעבר, ויועץ לאורח חיים בר-קיימא בהווה. מפעיל בית-דפוס וכריכיה (קטנים אך מקיימים), מוציא לאור ותרבותניק (וגם קיבוצניק).}
|#| 16:00 - שגשוג יצירתי - איך נספק את צרכינו החומריים בלי להפוך למיליונרים - אורי יורמן
דירה קטנה ברחובות, עולה כ-1.3 מליון ש"ח. דירה בבית שמש כ- 850 אלף ש"ח. זוג שמצליח לחסוך 25 אלף ש"ח בשנה (עם יד על הלב, אתם מצליחים?) צריך לחסוך במשך כ-30 שנה, בשביל לקנות דירה בבית שמש. 40 שנה בשביל דירה ברחובות.
משפחה ממוצעת מכניסה 11.5 אלף ש"ח בחודש ומוציאה סכום גבוה במעט, וכך נכנסת לחובות במקום לחסוך. זאת אומרת שלפי הסטטיסטיקה, אם נמשיך לחיות כפי שאנחנו חיים, גם אחרי 40 שנה (גיל 70?) לא נצליח להשיג בית משלנו. דירה קטנה, מה כבר ביקשנו?
התרבות מלמדת אותנו שלמהר במירוץ זה חלק מהחיים. שאין ברירה – לקרוע ת'נשמה עד הפנסיה זה חלק בלתי נפרד מהחיים. שזה מה שכולם עושים, וככה זה. שכל מה שנשאר זה לשמור על רוח טובה, ולצאת לנופש מדי פעם.
מספרים לנו גם על אנשים שניצחו במרוץ.
אנשים שעשו אקזיט, הקימו דוכן פלאפל מצליח, שכרו במניות או השיגו משרת מנכ"ל נחשקת, והצליחו בגדול.
ומה מלמדים אותנו על המרוץ? בהתחלה מלמדים אותנו שצריך לרכוש מקצוע נכבד ולעבוד קשה, וכך להצליח.
למתקדמים והמתוחכמים מאיתנו, מספרים שאפשר להפוך למליונרים גם בשיטות אחרות (ע"ע הספר "אבא עשיר אבא עני").
רק מה? שכחו לספר לנו שאפשר גם אחרת. שכחו לספר לנו על יוזמה אישית. על התבוננות, חשיבה ויצירת מציאות.
האם אפשר להתעשר בלי להפוך למליונרים?
האם אפשר לספק את צרכינו הכלכליים בדרכים יצירתיות?
האם אפשר ליצור מציאות במקום לקנות אותה בכסף?
כיצד ניתן לעשות זאת? האם זה משתלם לנו?
מזמין אתכם לסיעור מוחות.
שמי אורי יורמן – אני בן 28, וכמו רבים אחרים ויתרתי על בועת ההיטק לטובת חיים פשוטים יותר. אני טבעוני מטעמי בריאות, ופעיל סביבתי.}
[h=3]
תזונה:[/h]|#| 12:00 - דברים שאוכלים מכאן - סיפורים על מזון מקומי - אורי מאיר צ'יזיק
במשך השנה הקרובה אני מתכוון לאכול רק מזון שגדל כאן עכשיו, עם דגש על אוכל אותו גידלו כאן לאורך ההיסטוריה.
לפני שאנחנו פותחים שולחן, בואו נפתח מעגל – מאיפה מגיע האוכל? מה גדל לנו בחצר האחורית? איך מגדלים לנו את האוכל ומה מכניסים לנו באריזות המזון בסופר? כמה קילומטרים עושה האוכל שלנו עד שהוא נכנס לפה שלנו? מה גידלו פה לפני 2000 שנה? ואיך?
בואו נדבר על המקורות, הרכיבים, אופן הגידול והעיבוד של האוכל שאנחנו אוכלים.
אני אורי מאיר צ'יזיק, תזונאי והיסטוריון של אוכל ורפואה בארץ ישראל, אוכל השנה אך ורק מזון מקומי.}
|#| 14:00 - בריאות באופן טבעי - ניקוי גוף מרעלים להשגת בריאות מושלמת - נירה שניידר
לגוף האדם מנגנון ריפוי טבעי מולד. הגוף יודע לרפא את עצמו כאשר נאפשר לו את התנאים המתאימים. חומרי הפסולת שהצטברו ומצטברים בגוף במשך שנים משבשים ומעכבים את תהליכי ההחלמה וההגנה הטבעיים של הגוף. סילוקם של חומרים אלה מתגבר את תהליך הריפוי הטבעי של הגוף.
תהליך הניקוי מתרחש כל הזמן בגוף כחלק טבעי ונורמלי של חילוף החומרים. בתהליך זה מסולקים חומרי פסולת חיצוניים (כמו חומרים משמרים, מוצרי קוסמטיקה, מזהמים במים, אוויר מזוהם ורבים רבים אחרים) וחומרי פסולת פנימיים שהם תוצר לוואי של הפעילות המטבולית. רעלים אלה מסולקים מהגוף על ידי מערכות הגוף האחראיות על כך, כמו מערכת העיכול, מערכת השתן והעור.
למרבה הצער, הגוף האנושי אינו יכול להתמודד עם כמות הרעלים האדירה החודרת אליו בעולם המודרני ומהתועש, וזאת בנוסף לקצב החיים האינטנסיבי, לרמת הלחץ הגבוהה ולכמות הגירויים והרעשים איתם מתמודד האדם יום יום.
על מנת לתחזק גוף בריא ללא מכאובים, מחושים, סימפטומים וליקויי בריאות, עלינו לתגבר ולהאיץ את תהליך ניקוי הגוף על ידי תזונה נכונה והרגלי חיים נכונים.
במפגש יפורטו סוגי המאכלים והרגלי חיים המאיצים את תהליך הניקוי ואת אלה המעכבים אותו. כמו כן, ינתנו הנחיות אופרטיביות לביצוע.
שמי נירה שניידר, אני מומחית להרזיה וריפוי טבעי, ובעלת תוארM.A. בתזונה הטבעית. יש לי ניסיון רב בטיפול פרטני וקבוצתי בשינוי הרגלי אכילה ומעבר לאכילה נכונה. אני בוגרת University for Integrative Learning בניהולו של דר' קאזנס, בעלת קליניקה בנירית, מנחה כיתות רו-פוד במכללת רידמן, ומנחה סדנאות לניקוי גוף מרעלים.}
|#| 16:00 - למצוא את השקט סביב שולחן האוכל - דפנה שטרן
האם זה הילד שלא אוכל את מה שאנו חושבים שטוב לו לאכול? שאוכל מעט מדי? האם זה הילד שמבקש עוד ועוד תוספות?
האם זה הילד שאוכל מלוכלך מדי או נקי מדי?
האם זו הידיעה שעוד מעט תגיעה תביעה לממתק, ואהיה שוב במקום שאני לא רוצה להיות בו?
מה קורה כשאי-השקט מתעורר? האם אנחנו מגיבים? איך אנחנו מגיבים? האם מישהו נפגע מהתגובות שלנו? האם התגובה משנה במשהו את המציאות?
מהיכרות שלי עם עצמי ועם הורים אחרים, גם כשאנו מודעים, התגובה שלנו יכולה לפגוע בזה שמולנו ופעמים רבות היא אינה מביאה למצב שאנו מייחלים לו. ובכל זאת הנטייה היא להגיב מתוך אוטומט, בהשפעת דפוסי חשיבה ובהשפעת הסבל שאנו חשים.
דפוסי החשיבה יכולים להיות מושפעים מהאמונה שילד בריא הוא ילד שאוכל, בשביל לגדול צריך לגמור מהצלחת, שמשהו לא בסדר אצל ילד שלא אוכל, שזה באחריות ההורים שיאכל, שצריך ללמד אותו מה טוב לו לאכול, איך וכמה. האם אנחנו מכירים את דפוסי החשיבה שלנו? האם אנחנו מכירים את המחשבות ואת האמונות הנוטלות מאתנו את השקט בשולחן האוכל?
שמי דפנה שטרן, אם לשלושה, גרה בעין-הוד. אני תזונאית קלינית, מומחית בתזונת ילדים ומשפחה. מלווה יחידים וקבוצות הורים. עובדת בגישה של אכילה מודעת.}
[h=3]
מודעות:[/h]|#| 12:00 - לצאת מהבוץ - על קבלה נתינה והגשמה - עפרה שחר
אז אתם שומעים?
אחרי נפילה ארוכה וכואבת הגעתי למקום הכי נמוך בקרקעית הבור עם הבוץ והחיות המגעילות. הייתי לבד, בחושך. שהיתי שם די זמן כדי לרצות להעניש את עצמי. אחרי תקופה התחלתי להשתעמם והחלטתי שאני רוצה משהו אחר, יותר מואר ומאוורר ועם חברה נעימה.
סיפור אישי על דרך מפתיעה ונהדרת בה עברתי מבירא עמיקתא לאיגרא רמה - אופטימי ומשעשע ומעורר השראה, ומי יודע- אולי אפילו מדבק?
בסיומו נקיים מעגל שיתוף על שיטות אישיות מצליחות לקפיצת- גדילה.
עפרה שחר - ילידת רעננה 1969, אמא של נעמה, BA וBED מבית הספר לחינוך באוניברסיטת תל אביב. מלווה להורים. {
|#| 14:0-0 - אוהבים את מה שיש - התנסות ב"עבודה" של ביירון קיטי - אורלי בר-לב
במעגל נתרגל באופן מעשי את שיטת העבודה.
מוזמנים להגיע עם מחשבות טורדות, תסכולים וציפיות שלא מתממשות, כדי להתנסות בשיטת העבודה של ביירון קייטי.
שמי אור-לי ברלב - מנחת סדנאות תמיכה והעצמה לגרושים, מגשרת, עיתונאית, אם לשתיים.}
|#| 14:00 - הכרות עם התאוריה האינטגרלית - דלית בין
באופן אישי, המפגש עם המודל האינטגרלי, העלה אצלי מחדש את הסקרנות לגבי תעלומות "החיים" והיכולת לתת תשובות תקפות לשאלות כגון - ממה מורכבים החיים בעצם? מה הם בני אנוש? מי "אני" בתוך הסיפור הזה ואיך זה מתחבר לשגרת היומיום שלי?
המודל האינטגרלי מהווה לגבי שער או גשר להבנה חדשה של המורכבות המוכרת, בכך שהוא מספק חיבורים חדשים בין רעיונות קיימים באופן חיובי ותורם.
זהו כלי שימושי למי שרוצה ליעל ולדייק את ההתנהלות היומיומית, באופן שלוקח בחשבון את כלל מימדי הקיום הרלוונטיים.
במעגל אציג בקצרה את חמשת המרכיבים המהווים את המפה האינטגרלית ואת הקשרים בינהם, תוך מתן דוגמאות מחיי היומיום והבהרות נוספות, אספר באופן כללי על השימושים הרבים האפשריים בה ואענה על שאלות כמיטב יכולתי.
שמי דלית, בת למשפחת בין, נולדתי בישראל בשנת 1977, תשל"ח. נכון להיום אני תושבת בקיבוץ נווה-איתן. בת זוג לזאב, אמא לאבשלום.
בשנים האחרונות אני עוסקת בלימוד ומחקר עצמאיים במגון נושאים רחב, מתחומים רבים וברמת העמקה משתנה, ולשמחתי התיאוריה האינטגרלית מצליחה לחבר בין כל הדברים לשביעות רצוני.}
|#| 16:00 - התראפיה הרגרסיבית של ג'ין ג'נסן - כיצד ניתן לשפר את חיינו ולהפסיק את מעגל ההתעללות בילדינו - איתן לרנר
התראפיה הפרימאלית שפותחה על ידי ארתור ג'אנוב בשנות השבעים של המאה שעברה היוותה פריצת דרך גדולה לפחות כמו זו של פרויד, בכך שגילתה לנו את הדרך בה ניתן להבריא מנוירוזות והדחקות הכאב של ילדותנו, באמצעות נסיגה רגשית אל חווית הכאב הטוטאלי של הילדות. ג'ין ג'נסן שהייתה מטופלת כתרפיסטית במכון של ג'אנוב פיתחה נדבכים נוספים שהפכו את התראפיה לאפקטיבית, פשוטה יותר להבנה ובעיקר אפשרית.
במעגל נדבר על מצבו של הילד והתינוק בעולם המבוגרים וחוסר האונים הטוטאלי הכרוך בכך; נלמד לזהות רגשות המיוחדים לילדים אך מזוהים על ידנו כלגיטימיים כמבוגרים. נדבר על תהליך השימוש בנסיגה הרגשית והשימוש בסמלים (אנשים ומצבים שמעוררים נסיגה זו) על מנת לבקר בילדות ולחוות את המציאות המודחקת ההיא שגורמת לנו לסבול ולהעביר את הסבל הלאה. נדבר על ההגנות מפני רגשות אלו, כיצד לזהות אותן וכיצד להשתמש בכל אלה על מנת לשפר את מציאותנו ומציאות התלויים בנו.
שמי איתן לרנר – בן 48 חי בזוגיות עם יסמין ואבא לרן הקטן בן השנתיים +. אני מורה לשיטת פלדנקרייז וללמידה והתפתחות באמצעות תנועה, מתמחה בעבודה עם תינוקות וילדים עם צרכים מיוחדים ועיכוב התפתחותי. הבאתי לארץ את התראפיה של ג'ין ג'נסן יחד עם תמי גלילי, ואני עוסק בהקמת קבוצות לעזרה עצמית ותמיכה בנושא התראפיה העצמית.}
עדיין צפויים שינויים ועדכונים בימים הקרובים