ילדים ואוכל בריא

אנונימי

דפים שהתפצלו מהדיון הזה:
הערך התזונתי של דבש
מוצרי חלב כמקור לסידן
רעיונות לאוכל בריא בגן

ראו גם: מדור תזונה טבעית

אני יודעת שהיו דיונים על הנושא אבל אני חייבת לפרוק קצת:
היה דיון בפורום אומנות הלידה (http://www.leida.co.il/message.asp?qt=24533) על זה שגננת סיפרה לאמא שבגן נתנו פיתה עם ממרח שוקולד לארוחת בוקר. האמא שאלה בפורום האם זה בסדר? היו תגובות של אמהות של "מידי פעם זה בסדר." מה, זה לא כמו שהגננת הייתה אומרת, " טוב, היום הילדים אכלו מקופלת לארוחת בוקר וביום חמישי נגוון עם פסק זמן. "?
אנחנו הולכות לגנים ציבוריים ובתי מקבצת נדיבות מהילדים האחרים (וזה למרות שאני מביאה איתי שפע של אוכל בריא יותר) - היום היא אכלה:

עוגיות בצורות של חיות (הסתכלתי על השקית והרכיבים הראשונים היו wheat flour, sugar, hydrogenized vegetable oil).
אחרי זה בייגלה (חיטה לבנה, מים ומלח - בקיצור דבק אפוי)
ולקינוח "דובים" מין תפוצ'יפס בצורה של דובי (אני לא רוצה לדעת ממה הם עשויים).

היום היא דווקה דילגה על הבמבה (עוד hydrogenized vegetable oil) שהיא בדרך כלל מרימה מהחול. מה שהיא דווקה לא אכלה שראיתי ילדים אחרים אוכלים היה:
עוגיות פתי בר (טוב, היא אכלה את העוגיות בצורות של חיות same same), גמדים (תינוק בן 8 חודשים אכל את זה, מסכנות הכליות שלו), סנדוויץ של נקניק עם מרגרינה (אין לי מילים) ....
איך מצפים מילדים לגדול על תפריט כזה? למה כול דבר בצורה של חיה נחשב לאוכל לילדים? מי החליט שפתי בר, במבה וגמדים הם מאכלים ראויים לתינוקות? וממתי פיתה עם ממרח שוקולד נחשב לארוחת בוקר?

לדעתי פשוט לרוב האנשים אין שום מושג לגבי מה בריא ומה לא. לא מבינים שום דבר בתזונה. זאת הסיבה שהם אוכלים דברים כאלה ונותנים גם לילדים.

לדעתי פשוט לרוב האנשים אין שום מושג לגבי מה בריא ומה לא

זה לגבי מי שנותנים גמדים (תינוק בן 8 חודשים אכל את זה, מסכנים הכליות שלו) .

הרבה אמהות חושבות שגמדים זה ממש בריא, כי זה 'מוצר חלב שמותאם לילדים'.

נכון, ומצד שני גם אלה שיודעים מה נכון לפעמים נכנעים לדרישות הנוער ונותנים לארוחת ערב פיתה עם שוקולד (חרובים... כדי לשתיק את המצפון... והפיתה מקמח מלא... יקרה כמו זהב...)

הרבה אמהות חושבות שגמדים זה ממש בריא,
מילא חושבות, זה בהמלצת טיפת חלב. כי חוץ מזה שזה בריא, זה גם טוב שהתינוק יתרגל למגוון של מזונות. בחיי שאמרו לי את זה בטיפת חלב.
אני החלטתי בפעם האלף שהילדות לא מצטרפות אלי לקניות. כשאני איתן במכולת זה נראה לי כמו ממלכת הרשע. כל העטיפות המבריקות האלה בדיוק בגובה שלהן. אני לא מצליחה לא לקנות להן. סוף סוף הגיע הקיץ וקרטיב הוא גם משמח וגם לא נורא יחסית.
גרנו פעם בישוב כזה בו הילדה היתה מקבצת נדבות בגן שעשועים. אפשר להיטרף מזה. עכשיו אנחנו גרים בשכונה שבה גן השעשועים תמיד ריק. גם לבידוד יתרונות.(-:

פעם גם חמותי ניסה להגיד ששוקלד קינדר זה בריא כי יש בזה חלב...

טוב, אני נשמע לעצמי קצת מאותגר-באופנית פה - אבל מישהו יכול לפרט את מה שנדמה כמובן מאליו וידע כללי של כולם - דהיינו, מה לא בריא בכל מאכל ומאכל שהוזכר פה?

(זאת אומרת - אני יודע ששוקולד זה לא בריא. אבל מה ספציפית לא בריא בגמדים? ובבמבה? במינון סביר, כמובן)

<יאיר מצפה למכתב הנידוי הרשמי מהפורום>

מה ספציפית לא בריא בגמדים? ובבמבה?
קודם כל, זה שיש להם טעם מחורבן. זה ההבדל העיקרי בינם לבין שוקולד (שהוא בריא מאד. מאד! אולי האוכל הכי בריא בעולם!)

<שנים מחיי קיבלתי פיתה עם שוקולד לארוחת עשר. אחרי הפיתה העשירית זה נהיה נורא. באמת.>

בגמדים למשל, יש גבינה מחלב פרה וסוכר ואולי איזה צבע. לרוב הילדים מן הסתם לא יקרה כלום אם יטעמו את זה מדי פעם, אבל זה לא מזון להזין בו ילד, למרות שהוא יגדל מזה, כמובן, כמו כולנו. חלב פרה הוא אלרגני, צריכה שלו אצל תינוקות וילדים עלולה לגרום להיווצרות ליחה, בעיות נשימה בעיות אזניים בעיות עיכול. בספר "גופה של אשה תבונתה של אשה" היא כותבת שמומלץ לא לצרוך חלב פרה לפני מחזור לסובלות מתופעות קדם מחזור קשות. היא אומרת שכשהחלב היה אורגני (ז"א נטול ההורמונים שמטריפים את הפרה) התופעות לא היו זהות. היו יותר קלות.. *מוסיפה כאן למי שלא ישרוד את כל הדף את מה שמוזכר למטה: בארץ כנראה שאין תוספת הורמונים לפרה. בארצות הברית כן.)
וסוכר, מסחרר את המערכת, נותן תחושה של שובע שקרי וכאילו המון אנרגיה אבל היא מנוצלת במהירות, ומביאה את ה"משתמש" לדאון, מה שמרחיק ממנו תחושת רוגע אפשרית. וגם מקהה את חוש הטעם ולא מאפשר לפה להעריך טעמים עדינים ואמיתיים של מזון. כמו מלח. וגם השיניים, ובטח עוד דברים. (הסבר מאד לא מקצועי ושטחי אבל מי שמסתובב מאוחר בלילה צריך להסתפק במי שמסתובב מאוחר בלילה.)
וחוץ מזה, הייתי בטוחה שנכנסת כדי להודות במה שכולנו מתביישים: שפיתה עם שוקולד זה טעים!!

תודה, ענת. אנסה לעשות חשבון נפש למקרר.

וחוץ מזה, הייתי בטוחה וכו' - לא! כתבתי כדי לדון ברצינות! אני יודע לדון ברצינות! נשבע לכם! גם עשיתי את זה פה! בפורום! נשבע לכם! תבדקו!

<פיתה עם שוקולד? בסדר. לחמניה עם שוקולד-חלב-בקוביות-ועדיף-כל-הגוש? אלו החיים בתמציתם!>
<טוב, אולי העניין עם הברצינות נוסח מעט בהגזמה>

הילדים שלי מקבלים פיתה עם חרובים כשהם פותחים את העיניים.
אני מקבלת פיתה עם נקניק.
ב 10, כשאני מצליחה לשפשף את העיניים ולהתחיל לתפקד, אפשר לדבר על לבשל/לחמם לעצמנו אוכל.

מה בדיוק אנשים חושבים?
המאזניים נעים בין אוכל זמין (as is על מדפי הסופרמרקט שלך; בריא ע"ס המפרסם המצוי) ובין אוכל בריא. כל אחד והמאמץ שהוא עושה כדי לחשוב וכדי לצרוך בריא.
למשל - דורות חשבו שחלב הוא שיא הבריאות ("כי בשבילו זה דני, ובשבילך חלב"), לך תשנה את זה, לך תשכנע ש"מוצר חלב שהילדים אוהבים" אינו "הרע במיעוטו - לפחות הילד מקבל חלב".

מסכימה עם גילה בכל מילה (חוץ מהחרובים, איכס;-) )
המפרסמים עושים עבודה טובה, זה שרב ההורים\סבים\טיפ"ח מוטרפים מדאגה (לא מוצדקת) מכמה שהילד אוכל ורוצים שיתקע עוד , העובדה שאנשים לא מודעים לכך שחשיפה מוקדמת של תינוק למזון מסויים עלול לגרור אלרגיות בגיל מאוחר
לטובת יאיר (מוזמנים לתקן אותי אם אני טועה)
שומנים מוקשים - לא בריא בגלל שעלול להעלות רמת השומנים בדם על כל המשתמע מכך
סוכר - לא בריא לשיניים וגם קלוריות ריקות ללא ערך תזונתי תורם לגוף
קמח לבן - קלוריות ריקות
מוצרי חלב פרה - יש הסוברים שהוא גורם לליחה (לא הוכיחו זאת אגב)
גמדים - הרבה סוכר ומחלב פרה. צבעי מאכל טבעיים (מסלק וכולי ) אגב בעיני הרע במיעוטו
פתרונות שניסינו ליישם ועובדים חלקית (כל עוד אנחנו לא בגינה) לאפות פיתות (בלי חור

) ולחמניות, בבוקר לתת צ'יריאוס שיש בו את אלמנט הממתק אבל טובה אמרה שהוא מזין וטוב.

לגבי שומנים מוקשים - השומן עובר תהליך שמשנה את סוג הקשרים בו, כדי שהנוזל יהפוך למוצק. השינוי הזה רע מאוד, והחומר החדש מסרטן - אם אני לא טועה.

אז מה מומלץ כתחליף? בתינוקייה נותנים לידלים הגדולים יותר בארבע גמדים. לי לא נראה שאסכים, השאלה מה להביא כתחליף? כנ"ל לגבי קוטג' שהם מקבלים לארוחת עשר עם הירקות, להסכים או לא?

לינק על שומנים מוקשים
שומנים מוקשים (Trans Fatty Acid) זה רכיב תזונתי מרושע.

גורם להעלאת הכולסטרול הרע, להעלאה ברמת הטריגליצרידים, החרפה באלרגיה, מחלות לב, מגביר את הסיכון לסכרת סוג 2, ועוד תופעות מרושעות אחרות.

לפיכך ובהתאם לזאת הממשלה הדנית החליטה להגביל מכירת שמנים ושומנים שמכילים יותר מ 2% TFA

http://www.tapuz.co.il/forums/main/view ... d=25197492

יש לזכור שאיש לא הוכיח שמוצרי חלב פרה אכן מגבירי ליחה!! נראה לי יותר מסוכן אם לילד יהיה חוסר בחלבונים וסידן!! אם מורידים מוצרי חלב פרה יש לדאוג לתחליף !
בעיני קוטג' וגמדים זה לא נורא בכלל. אולי תבדוק בבית אם מוצרי חלב יש השפעה כזו על ילדיך לפני שמורידים.

גילה, נקניק על הבוקר? שתהיי לי בריאה.

גננת שנותנת לילדים בבוקר פיתה עם שוקולד פשוט "יורה לעצמה ברגל" כי הילדים נכנסים מזה לאטרף מהסוכר.

לדעתי הדבר הכי גרוע בכל המזונות הללו הוא שהוא מרגיל את הילדים שאוכל זה משהו שמגיע מקופסאות ושקיות מרשרשות, שקונים מוכן, פותחים ואוכלים. ילדים שגדלו כך יאכלו גם כמבוגרים מזון מהיר ומעובד. לא בריא לגוף וגם לא בריא לכדה"א.

תמר - ככה זה אצלינו בעדה.

נקניק על הבוקר
אני דוקא מבינה את זה. מאז שאני מניקה יש לי אטרף לבשר ובעקר על הבוקר.

אני כבר לא מצליחה עם הגדולה כלום. עד גיל 3.5 היה אפשר. היום היא חיה על ג'אנק - וכמובן בריאותה בהתאם.

כדאי לקרוא את ספריו של יצחק בן-אורי 'אמהות בדרך הטבע' ו'תזונת האדם ובריאותו'.
בכלל, יש היום המון ספרים שמסבירים את עניין התזונה. גם בספר של שרה חמו 'שביל הזהב' היא ממליצה על שיטת קינגסטון לתזונה, שיטה שהצילה אותה ממחלת הסרטן.

בקשר לגמדים, דיאטנית הסבירה לי שיש בתוך הגבינה הזו כמות מרוכזת של חלבונים ברמה שקשה לגוף לאכל ומכביד על הכליות. אני לא זוכרת את כול ההסבר - אני מקווה שמשהו פה יכול לתרום להבנה.
בקשר לנקניק, הנקניקים הזולים עשויים משריות של בשר, יש בהם המון, אבל מהון מלחים וחומרים משמרים. בדרך כלל הם גם מתובלים עם MSG monosodium glutamate.

לגבי הגמדים בעיני הם הרע במיעוטו. כמעט בכל מזון יש יתרונות וחסרונות שיש לשקול אותם בקפידה. גם בממרח חרובים יש לעיתים קרובות שומנים מוקשים.

איזה דיון מוזר (אני צוחקת). הילדות שלי חיות מפירה ומאורז לבן. מקסימום עם רוטב. אולי גם תוספת בשרית אם יש להן מצב רוח מסויים ואם מישהו טרח להכין. אה, כן וגם פסטה עדיף בלי כלום.
אח שלי חי על מלפפונים, פתיתים גבינה צהובה וחביתה לפחות עד גיל 13. אז הוא הוסיף עגבניה. עכשיו הוא אוכל כמו כולם וגם די בריא.
אני משתדלת לא לעשות עניין. (לא מהאוכל וגם לא מדברים אחרים) ולפחות באוכל די מנסה. הסיוט שלי הוא סבתות שמשכנעות לאכול כי שקלתי כלום ורבע והיום אי אפשר לנחש את זה עלי.
אז יש גמדים לפעמים כי זה מה שהן רוצות ואפילו גם מילקי וכו' ויש ממתקים והאוכל הוא לא מרכז עולמנו.
ממרח חרובים. אורז מלא. טופו. חלב סויה - מקסימום אצל השכנים. אצלי בחיים לא.

ככה זה אצלינו בעדה.

קודם כול, הדיון הזה התחיל על מה שנותנים ל תינוקות ו פעוטות לאכול. כרגע הבת שלי לא יודעת שפיתה עם ממרח שוקולד קיים ואני רוצה שהמצב הזה ישאר לכמה שיותר זמן. כל הילדים שבגינה איתנו לא מבקשים לאכול את הזבל הזה - נותנים להם את זה מתוך בחירה. אני לא יודעת מה יהיה כשבתי תגדל. אני כן יודעת איך זה היה כשאני הייתי ילדה. אצלנו בבית לא נכנס שום junk food - לא מילקי, לא תפוצ'פיס, לא סוכריות - כלום. אם רצינו (ומאוד רצינו) לאכול זבל, אז במקום אחר. אמא שלי היית אופה עוגיות ועוגות, אם רצינו פירה אז מתפוחי אדמה אמיתיים עם חמאה אמיתית וכו'. זה לא שלא אכלנו כל מה שהיא לא רצתה שנאכל אבל ידענו שממנה לא נקבל ולא ביקשנו. אני מקווה שכך זה יהיה עם הילדים שלנו. לכן אני לא מקבלת את התירוץ ש"הם מבקשים". יש הרבה דברים שילדים מבקשים שנקנה להם ולא הכול קונים רק בגלל שמבקשים - אוכל לא בריא צריך להיות אותו דבר.
למזלנו, יש חוק המחייב יצרנים לרשום על גבי האריזות מה הרכיבים ועוד נתונים על כמות השומן, מלח וכו'. הכול מופיע שם ולא צריך להיות גאון גדול להבין עם משהו טוב או לא. אני לא מכירה את כול הרכיבים אבל מה שאני לא מכירה ודברים שכוללים מספרים בשמם - אפשר להגיד שזה לא בריא. רק צריך לקרוא קצת.החוק שלי הוא שאני לא רוצה לראות:

סוכרים למיניהם בשלשות הרכיבים הראשונים
שמנים מוקשים
צבעי מאכל ודברים מוזרים כמו E22

כול הילדים שבגינה איתנו לא מבקשים לאכול את הזבל הזה - נותנים להם את זה מתוך בחירה
אני מסכימה מאד. אין לי מושג למה יש אנשים שפשוט לא יכולים לחכות להזדמנות לתת לילד במבה. הם ממש אומרים לי במאור פנים: "נו, אז עכשיו כשהוא מחזיק דברים את יכולה לתת לו במבה או ביסקוויט!" כאילו - וואו, איזה כיף!
הם בחיים לא מציעים באותה התלהבות לתת לו מלפפון. שהרי מה בצע לו, לאומלל, במלפפון, אם הוא יכול לאכול את נקטר האלים במבה...
ואל תבינו אותי לא נכון - ברבות הימים ברור לי שהילדים שלי יאכלו כל שיקוץ קיים (אם אני אוכלת, ובהנאה מרובה, איך אני יכולה לאסור עליהם?) אבל כשהם קטנים.... לא יודעת, בפעם הראשונה שנתתי לבכור שלי עוגת שוקולד (שאפיתי בבית, כלומר לא הכי תעשייתי וזבלי שיכול להיות) ממש הרגשתי שאני מזהמת את מערכת העיכול הטהורה שלו.

תמר - ככה זה אצלינו בעדה.

בילדותי התארחתי אצל דודה קשישה מהעדה שלנו. כשבת דודתי ואני פקחנו עיניים בבוקר חיכה לנו שולחן ערוך עמוס במבחר נקניקים, לחם, חמאה - לא מרגרינה חלילה, ירקות, כרוב ממולא ושניצל. עם תה כמובן. בלויית המשפט "למה אתן לא אוכלות?"

ממש הרגשתי שאני מזהמת את מערכת העיכול הטהורה שלו.
כך הרגשתי בפעם הראשונה שנתתי לה חיה מתה. זה היה טונה. היא ירקה בזעזוע והביטה בי (בפעם הראשונה) בתוכחה.

חיכה לנו שולחן ערוך עמוס במבחר נקניקים, לחם, חמאה - לא מרגרינה חלילה, ירקות, כרוב ממולא ושניצל. עם תה כמובן.
אוי. למה אני לא בעדה הזאת.
אין כמו לאכול בשבת בבוקר לפני שכולם קמים מסירי הארוחה הבשרית מאתמול בלילה, ככה,מעל הגז, עם כף.
אגב, בקשר ל סידן , נסו לתת לילדים טחינה גולמית בכפית. באופן משונה ומפתיע חלקם אוהבים את זה.
ומרק ירקות בבוקר, זה גם טוב מאד.

האמא שהאכילה את הבן שלה "דובים" שאלה אותי אם לבת שלי מותר לאכול גם. אמרתי לה שאני מעדיפה שלא ואז בתי לקחה מהילד אחד. אמרתי, "טוב, לא שואלים אותי." האמא אמרה, "לפחות זה לא משהו שמזיק." לא עניתי אבל בתוכי אני כן חושבת שזה מזיק לה - השמן הנוקשה, האוכל התעשייתי, העובדה שהיא לא אוכלת משהו מזין במקום, המליחות העודפת והטעם הכל-כך רחוק מכל פרי או ירק.

גמני הייתי מסכימה לאכול נקניק על הבוקר, זה טעים נורא, אבל אז אהיה בשרית כל היום כמעט!

לבכורה יש חברה שהאימא שלה נותנת לה בתור נישנוש רק פריכיות אורז, היא לא מרשה לה ממתקים,קולה בקיצור שום-כלום.
כשערכנו לבכורה יומהולדת בגן מי אתם חושבים היתה הראשונה שהתנפלה על העוגה והממתקים?
כשהיא באה לשחק אצלנו והבכורה מוציאה בייגלה/במבה/תפוצ'יפס, היא אוחזת בצלחת כל-כך חזק וצועקת על הבכורה שלא תקח לה...
יצא לי לראות (לא פעם אחת) איך מתחננת לאימא שלה שתתן לה עוגיה.
ובפעם אחרת האימא קנתה קולה כי באו אליהם אורחים, הילדה ראתה את הבקבוק על השולחן וצרחה -
"קולה! קולה! יש לנו קולה, אני רוצה קולה!"
אז מה הפואנטה? שהילדה הזאת כאילו "נורא בריאה-בלי ג'אנק-צבעי מאכל-סוכר-וכו', גדלה בבית שבו אוסרים עליה חטיפים וכאשר נקרית בפניה
ההזדמנות היא עטה על החטיפים האלה מפני שהיא יודעת שזאת ההזדמנות היחידה שיש לה לאכול אותם.
בעיני זה ממש אכזרי.
צריך למצוא את שביל הזהב. לדעת לנווט בין כל החטיפים הלא-בריאים לבין אוכל בריא מזין.

צריך למצוא את שביל הזהב. לדעת לנווט בין כל החטיפים הלא-בריאים לבין אוכל בריא מזין.

ולדוגמה -
ארוחת-ערב שיגרתית והבכורה מסיימת את הארוחה עם מילקי.
היא פותחת את המכסה, מסתכלת על המילקי, אח"כ עליי ואומרת -
"אימא, אני רוצה פשתן טחון לפזר למעלה".

"שביל הזהב" - כבר אמרתי?....

יש בלה-לצ'ה מין סיסמה על הנקה (שכחתי לאיזו מטרה בדיוק): אל תציעי, אל תסרבי. נראה לי שאפשר ליישם את זה גם כאן: לא להציע ג'אנק, אבל לא לסרב כשהם מבקשים. אצלנו, הג'אנקים שהילדים צורכים הכי הרבה הם או ג'אנקים מסוגים שגם אני אוהבת (דוגמא אישית...) או ג'אנקים שהיו אסורים להם בעבר (בגלל אלרגיות).

עוגיות בצורות של חיות (הסתכלתי על השקית והרכיבים הראשונים היו wheat flour, sugar, hydrogenized vegetable oil).

יש בחנויות טבע (אני קניתי בשתי חנויות שונות במודיעין עוגויות חיות מקמח מלא ,ללא סוכר ושומנים מוקשים (כרגע אין לי שקית אז לא אוכל לצטט .)
הן בצבע כהה מהרגילות ומגוון החיות אף יפה מאלה שקונים בסופר !!!
אני ממליצה כדי שהילדה לא תרגיש שהיא צריכה לקבץ .

_אז מה הפואנטה? שהילדה הזאת כאילו "נורא בריאה-בלי ג'אנק-צבעי מאכל-סוכר-וכו', גדלה בבית שבו אוסרים עליה חטיפים וכאשר נקרית בפניה
ההזדמנות היא עטה על החטיפים האלה מפני שהיא יודעת שזאת ההזדמנות היחידה שיש לה לאכול אותם.
בעיני זה ממש אכזרי._

אלה בדיוק המשפטים שאני שומעת מהגננת כל פעם כשהיא רואה את הלחם המלא, או כשאני מבקשת ממנה לתת לילדים שלי פירות יבשים על מקל (שהכנתי מראש) במקום סוכריה על מקל.
גם אני נזהרת מקיצוניות יתר, כדי לא להגיע למצבים הנ"ל אבל הרבה פעמים המשפטים האלה הם כיסוי לחוסר מוכנות להתמודד עם הקושי.
הילדים לומדים לאהוב את הלחם המלא, הפירות היבשים, וכו', וזה הרבה עניין של מודעות, והרגל.
אז נכון שיש הרבה נפילות ולכל ילד יש תקופות שונות (גם לנו. לא?) אבל בסה"כ אני מופתעת כל פעם מחדש מההתגברות שלהם ומההפנמה של עקרונות הבריאות.
דוגמא: (לא יכולה להתאפק...)
השכן שלנו היה חולה, ואשתו הלכה לסופר ולקחה אתה את הבן (4) שלנו.
היא בקשה ממנו שיעזור לה לבחור לבעלה שוקולד, כי הוא חולה.
הילד: "שוקולד??? למי שחולה??? זה לא בריא!!!"
<מקוה ששומעים את הטון המזועזע שלו... >

בלה-לצ'ה מין סיסמה על הנקה (שכחתי לאיזו מטרה בדיוק): אל תציעי, אל תסרבי
גמילה.

קראתי בספר פעם, שזוג גידל את ילדיו על אוכל אורגני טבעוני, ללא תבלינים כגון מלח, סוכר וכו'.
עיקר הסיפור לא היה גידול הילדים באופן טבעוני אלא דווקא סיפור עצוב על ניצול שואה.
אבל מה שזכור לי היטב היה שפעם המשפחה נסעו לאכול בחוץ במסגרת טיול והילדים ממש ירקו את האוכל ואחד מהם אמר להורים שהוא לא מבין להמ הורסים את הטעם הטוב של המלפפון והירקות עם מלח וכל מיני.

בנוסף, ריאתי בערוץ 8 שכל עניין החיבה למתוק/ מלוח וכו' הוא עניין גם גנטי פרופר וגם סביבתי.
כלומר, ילדים להורים עם טעם מעודן בדרכ יגדלו להיות כאלה. ילדים להורים שאוהבים טעמים חזקים , גם יהיו פעוטות רעבתנים שנהנים ואוהבים לאכול הכל ובייחוד ג'אנק.
אממה! אופן הגידול שלהם יכול מאוד לתרום למניעת התמכרות לכל הג'אנק. למשל אם מכינים להם אורז , פסטה, ושאר ירקות, אפשר לא לתבל בכלל. כן, לנו זה נשמע מגעיל- אבל החיך שלהם יתרגל לטעמים הטבעעים שיש במרכיבים האלה. במחקר שעשו, גילו שכשאותם ילדים גדלים, כל הבמבה , וכל הג'אנק במקרה הטוב מגעיל אותם, ובמקרה הפחות טוב, הם אוכלים ממש מעט, כי זה לא עושה להם את זה.

כלומר, יש תפקיד מאוד חשוב לאיך חושפים אותם לטעמים וכמה מתמידים.
כמובן, שאני אישית חושבת, שלאסור על אכילת דבר מה בגיל צעיר כשהילד מבקש זו טעות. אח"כ הוא ינסה לפצות את עצמו בטירוף. ואני רואה מקרים כאלו בכל מקום. אחותי , מסכימה עם בנותיה, למשל לא אלכול מתוק מהערב והלאה. או באירועים שהיא חוגגת, היא משתדלת לשים שוקולד חרובים לצד שוקלוד רגיל ודווקא יש לו דורשים. ובכלל היא כל הזמן בדו שיח עם הבנות על מה כדאי להן ומה לא. השבוע נתתי לבת אחותי לאכול מוס שוקולד. היא אכלה שליש ממנו ואמרה לי: "אני מקפידה על מה שאני מכניסה לגוף שלי, אז זה יספיק לי" והיא בת 9.הלוואי ולי היתה המשמעת העצמית שיש לה בעניין הזה. ודווקא בגלל זה נראה לי מאוד חשוב הדו שיח עם ההורים על מה כדאי לאכול ומה לא. ולאו דווקא מתירנות היסטרית, או איסורים מוחלטים.

בילדותי התארחתי אצל דודה קשישה מהעדה שלנו
בטיול בארהב הזדמנּו (עם בעלי, אז - חבר חדש-דנדש) ב 11 בבוקר לדוד של אבי. לא הספקנו למצמץ, וקיבלנו שניצל וקוניאק.
האיש הכיר את המשפחה שלי, והבין איפה הוא נפל

.
ברבות הימים, ההפתעה שלו היתה לא גדולה, כשבהריון, בלילה, הלכתי "לאכול משהו" וחזרתי עם שניצל...

אצלנו, הג'אנקים שהילדים צורכים הכי הרבה הם או ג'אנקים מסוגים שגם אני אוהבת
ברור, אחרת למה (ואיך) יכנסו הביתה דברים כאלה?

יש לי 4 ילדים ואני בהחלט מנסה לחנך אותם לתזונה נכונה ובריאה, ואפשר לעשות את זה. קודם להסביר להם שיש
מוצרים רבים וחטיפים שיש בהם צבעי מאכל שאינם ראויים לשימוש, אני למשל הסברתי לילד הגדול שהוא בן 11 ופשוט משוגע על חטיף שנקרא כפלי בצל (אל תקנו ) שיש בחטיף הזה חומר שנקרא "טרטזין" וזה חומר מסרטן ולכן אני לא מכניסה את החטיף הזה הביתה, ותאמינו לי שהוא דיי נבהל והפסיק לאכול את זה, אז הוא אוכל דברים אחרים.

העקרון עם ילדים הוא, שמה שאנחנו מכניסים הביתה זה מה שהם יוכלו, כי זה מה שהם מכירים.
אם חשובה לנו בריאות הילדים ובריאותנו, אנחנו צריכים להסתכל בסופרמרקט מה כל מוצר מכיל, להשתדל לקנות
מוצרים מקמח מלא וללא צבעי מאכל .
ובכל זאת אי-אפשר לעשות את זה ב-100% יש הרבה מוצרים , שאם הם ללא צבעי מאכל אז יש בהם חומרים משמרים
אז באמת צריך למצוא את שביל הזהב ולהשתדל כמה שפחות להכניס ג'נק פוד הביתה.

באתר "פסטו" יש רשימה של כל החומרים שהם בשימוש תעשית המזון www.pesto.co.il

צבעי מאכל ודברים מוזרים כמו E22

Jo ly, אם תסתכלי בהפנייה שנתנה רונית, תוכלי לראות שחלק מהקודים הללו הם חומרים טבעיים למיניהם.

ירקה בזעזוע והביטה בי (בפעם הראשונה) בתוכחה-מי, הילדה או הטונה?

גם אני מנסה לתקן את תזונת הפעוט. פעם הייתי טוחנת לו ירקות ועוף - כשהיה תינוק - עם כוסברה או ברוקולי וחושבת שאני אמא מעולה. לאחרונה הבנתי משהו ועברתי לירקות ופירות אורגניים, רוב הזמן, כשיש לי מאיפה להשיג.
בכל מקרה, לפעוט טמפרמנטי כמו שלי לא כדאי שיצרוך שוקולד בכמות כזו, וכרגע הוא מבקש את זה כשהוא מתעורר. ניסיתי שוקולד חרובים, בהתחלה קנה בהתלהבות היום לא. והגענו למצב שהוא לא מוכן לאכול ברוקולי כמובן. אני ביקרתי קודם בחנות טבע, ניסיתי למצוא לו חטיפים בריאים, לא ממש הצלחתי למצוא משהו שאפשר לקחת לגינה, כי באמת נמאס לי מבמבה ודובונים, זה ממש ממש זבל לדעתי.

טרה רוסה,
האתר מצויין (pesto.co.il) אבל דווקה רוב החומרים הרשומים ברשימות אינם טבעיים ולא מומלצים לצרוך. זה אפילו מכעיס אותי שניתן לרשום E454 במקום הרכיב. אולי גם נתחיל לתת מספרים ואותיות לרכיבים אחרים - קמח יהיה B34 וסוכר B45 וכו' ואז בכלל הצרכנים לא יכלו לדעת מה יש באוכל.

את כמובן צודקת שזה מאוד מכעיס. אני רק אומרת שלעתים (נדירות?) משהו שעל האריזה נראה מפחיד, הוא בעצם מרכיב לא מזיק, לדוגמה, E260 ,Acetic acid בסה"כ חומץ או Ascorbic acid E300 שזה ויטמין C.

העקרון עם ילדים הוא, שמה שאנחנו מכניסים הביתה זה מה שהם יוכלו, כי זה מה שהם מכירים
אז למה הילד שלי בן שנה וחצי בסה"כ רודף אחרי כל ילד עם במבה ודומיו בגינה. בבית אין וממני הוא ממש לא מקבל ממתקים. איך זה שהוא מזהה את הג'אנק אצל האחרים וישר הולך אליהם לבקש נדבה. עובדה שהוא לא הולך אחרי ילד עם סנדוויץ בריאות או פרי.

נועה זה מתקשר לעובדה שהג'אנק גם טעים, וגם כל החברים שלו אוכלים, אז הוא לא ?!
אוכל זה עניין תרבותי לא פחות מכל דבר אחר. השאלה עד כמה ניתן למנוע את הנזקים.

אגב, גם הסוכר שנמצא בפירות הוא לא בריא אם צורכים ממנו הרבה. לאנשים עם נטייה לספיגת טריגליצרדים גבוהה- רצוי אף להימנע כמעט לחלוטין מפירות.

גם כנרת אותו דבר - junk food זה כמו מגנט.

וזה גם בגלל האריזות המרשרשות והצבעוניות האלו.... והגובה ה"מתאים" כ"כ שממקמים אותם בסופר... זה פשוט מרתיח ונבזי מאין כמוהו לשים את כל הדברים האלה בדיוק בגובה שלהם ובדיוק ליד הקופה שאין שום סיכוי בעולם שאיזה ילד יפספס אותם... אז, נכוןאסור אסור אסור לקחת ילדים לקניות או לקניונים זה ממש "ממלכת הרשע" כפי שמישהי אמרה פה, הם נטרפים לגמרי במקומות האלה, זה כ"כ הרבה יותר מדיי גירויים מכל הסוגים...
אבל עדיין התפיסה הזאת של כל יצרני הממתקים והג'אנק את הילדים כ"כח קניה" ממש מקוממת!!! כאילו כל הדרכים כשרות בשביל עוד כמה (מליוני) ג'ובות....

ובאותו עניין: האם לא מן הראוי שגננת וגן ילדים שאמורים להקנות איזשהם ערכים לילד, יתנו דעתם גם על נושא התזונה??? מאיפה צמחו האקסיומות האלה שממרח שוקולד, נקניקיות, מיץ פטל, סוכריות- הן חלק מתפריט נורמלי לחלוטין??? אין גן שאין בו את הדברים האלה... ויש את המגדילים לעשות: מחלקים מיני ממתקים כפרס על התנהגות טובה או סתם כך לארוחת עשר....

אני חושבת שהבעיה אצל גנים בא מההורים. כנראה שאין מספיק מודעות לתזונה נכונה או להורים אין מספיק זמן או כוחת להתערב בתפריט הגן.

לא רק . גם הגננות מיושנות בתפיסה לגבי מזון. פרט לכך ג'אנק הוא זול וזה מצליח אצל הילדים.

נראה לי רוב ההורים וגננות מסתכלים על כמות האוכל יותר מעל איכות האוכל. העיקר שהילד אוכל, לא משנה מה. וגם נכון שיותר זול ומהיר למרוח ממרח שוקולד על לחם אחיד מאשר לחתוך סלט, להכין חביתה ולמרוח גבינה על לחם מחיטה מלאה.

שליחה על ידי פופ* » 23 אפריל 2004, 16:37

ואישי, שיחיה, דוקא אומר שמגיע להם בסופרים שילדים יבלגנו להם את מדפי הפתיון...
זה מאד חשוב שילדים יחספו גם לקניות, ואם זוכרים להבהיר מראש איתם מה מותר אז רוב הבלגן נחסך.

נכוןאסור אסור אסור לקחת ילדים לקניות

יסמין יושבת בעגלת הסופר ומפצחת לה נבטים בהנאה,

הבת שלי מאוד אוהבת את מדפי הפתיונות במכולת ובסופר, אלא שהיא עוד לא כל כך הבינה מה אמורים לעשות עם כל הצבעוניים הזרחניים האלה. הם נראים לה כמו צעצועים מרשרשים ומשעשעים. שישאר כך.
התזונה אצלנו בבית היא בריאה בגלל שאני בחרתי לאכול כך עוד לפני שהיא נולדה. אני לא אוכלת שוקולד כיוון שזה לא בריא לי (וגם לא מוסרי בעיני, אבל זה סיפור אחר) ולא כדי שהיא לא תאכל. אז אין שוקולד. בבתים של אחרים אני לא מקפידה על כללים נוקשים, רק מבקשת שאת השוקולד לא יגישו בזמן שאנו שם.
לפני שבוע היינו אצל חבר ומצאתי את הבת יושבת עם טבלת שוקולד פרה, שוברת אותה לקוביות, בונה מגדל, מפרקת. הכל חוץ מלאכול אותה.
וכשהיא מבקשת עוגיה, או צימוקים אז היא מקבלת. וזהו, אין עניינים סביב זה. עדיף לי קצת סוכר לבן ושומן מוקשה בדם שלה מאשר מריבה ויצירת חסך.

למה כתבת ש "שוקולד לא מוסרי בעיני "

עדיף לי קצת סוכר לבן ושומן מוקשה בדם שלה מאשר מריבה ויצירת חסך.
גם אני חושבת כך.

למה כתבת ש "שוקולד לא מוסרי בעיני "
אולי ליאת התכוונה לעוולות החברתיות הכרוכות בגידול פולי הקקאו.

ואם זה שוקולד חלב אז גם העוולות שכרוכות בגידול פרות לחלב.

יסמין יושבת בעגלת הסופר ומפצחת לה נבטים בהנאה
באת לפזר לנו מלח על החורים בשיניים, הא? (-:
בת כמה יסמין?

בחיי, אחרי שאני קוראת כאן, אני מגיעה למסקנה שלא מוסרי /בריא/ טוב לאכול שום דבר, חוץ מאולי טופו עם קצת קישואים. תוסיפו לכל המגבלות שכאן גם את מגבלות הכשרות, ואנחנו נהיה הרבה יותר רזים;-) אבל גם די עצבניים, כנראה

הדף הזה מוכיח כמה דיס אינפורמציה קיימת בשוק.
כמה מעט יודעים גם אנשים שמתיימרים להבין בנושא תזונה. אני חושבת שהדוגמא שניתנת בדף הזה ושילוב עם הזוועה שקרתה עם תחליף החלב של רמדיה צריך להביא את כולנו להכיר בכך שהסיכוי שלנו לטעות ולהזיק לעצמנו ולילדנו הוא עצום. צריך מאד מאד להיזהר כשמשנים תזונה או מחליטים להגביל תזונה של ילד.
לא יגרם שום נזק לילד אם יקבל פירות וירקות אורגניים ואפילו בשר אורגני. אבל בהחלט יכול להיגרם לילד נזק חמור אם ימנעו ממנו מוצרי חלב, בשר (לא חייבים הרבה) או סוכרים.
הגוף שלנו חייב את כל אלו ומניעה שלהם יכולה לגרום לנזקים חמורים וקבועים. התזונה המקובלת היא אולי נגועה בחומרי ריסוס וחומרים תעשיתים שאפשר וכדאי להמעיט בהם אבל לא בטוח שתזונה שנמנעת מהכל בגלל הפחד מהחומרים הללו היא נבונה או איכותית יותר.

אישית הפרשנות שלי היא שהנזק שיגרם לילדים שלי מצריכת מוצרים רגילים שנמצאים בשוק הוא סביר ולא יגרם להם נזק קשה ממנו. שתזונה סבירה ומאוזנת תאפשר להם לגדול ולהתפתח כראוי. אוכל אורגני הוא מבחינתי צ'ופר. עדיף להשתמש בו במוצרים מסויימים אבל ממש לא הכרח.

הנזק שיגרם לילדים שלי מצריכת מוצרים רגילים שנמצאים בשוק הוא סביר ולא יגרם להם נזק קשה ממנו.
אני חושבת שזו אמירה לא מבוססת. יתכן שהם יפגעו אך את לא תייחסי את הפגיעה למזון. הרי ניתן להעלות על הדעת שכל מני מחלות ובעיות שהולכות ונהיות נפוצות בעולם המערבי נגרמות על ידי המזון המעובד שאנו צורכים.

בת כמה יסמין?

שנתיים.

מה לעשות שזה מה שהיא אוהבת.

מה שאני טוענת הוא שצריך לשלב. לא להימנע ממוצרי חלב או בשר לחלוטין אלא להמשיך ולצרוך אותם בצורה סבירה. הסיכוי לנזק מהימנעות הוא גבוה יותר מאשר מצריכה.
יש פה באתר בזמן האחרון תחושה של הקצנה ושל "תחרות" מי הולך יותר רחוק בשנאת המיינסטרים. למה לא לחפש את השילוב המוצלח? למה לא לקחת את מה שיש ולנסות להוציא ממנו את המקסימום? למה לשלול כל הזמן? למה לחשוב שכולם אידיוטים ובורים ושכל הזמן צריך לעשות מהפיכות?
כל יום נולדות תיאוריות אכילה חדשות - תוכלו רק את זה ותמנעו מזה, רק אורגני, רק בשר, רק פירות בבוקר..... רובן המוחלט מתגלה בסוף כקישקוש מוחלט ומי שמאמין בשיטות האלו לרוב מזיק לבריאותו. לעומת זאת תזונה מאוזנת מעולם לא הוכחה כמזיקה ומעולם לא יצאה מהאופנה. צריך כמובן להוציא מכלל זה את ההתאמות האישיות לכל אחד ואחד. יש אנשים שלא אוהבים או זקוקים לבשר, יש כאלה שלא מעכלים חלב או גלוטן, רגישים לחומרים מסויימים אבל כהמלצה כללית לציבור אני חושבת שתזונה שכוללת את כל מרכיבי המזון היא הנכונה ביותר.
עובדתית אנשים כיום חיים יותר שנים ובבריאות טובה יותר מאשר בעבר, למרות חומרי הריסוס והאנטיביוטיקה ולכן צריך להירגע מהפניקה ולהפסיק לחשוב שכולם מטומטמים.

נ.ב. אני תמיד תוהה מה הטעם לאכול אוכל אורגני בישראל. האוויר פה כל כך מזוהם והמים כל כך גרועים שאין לדעתי שום תועלת במזון אורגני, אנחנו נעשים חולים מכל המזהמים האחרים שיש פה וזה בלי להזכיר אפילו את מצבנו הנפשי הרעוע ואת רמת הסטרס של כלל החברה הישראלית.

אני תמיד תוהה מה הטעם לאכול אוכל אורגני בישראל. האוויר פה כל כך מזוהם והמים כל כך גרועים שאין לדעתי שום תועלת במזון אורגני, אנחנו נעשים חולים מכל המזהמים האחרים שיש פה וזה בלי להזכיר אפילו את מצבנו הנפשי הרעוע ואת רמת הסטרס של כלל החברה הישראלית.
נמצאת התשובה בהגדרת הבעיה. שהנחת תשומת לב על המזון שאנו אוכלים תניח רגיעת מה מהסטרס, ואכילתו של זה, המזון המשובח, תייצב את מצבנו הנפשי כך שיהיה גם רעוע אך בעיקר טוב.

צריך כמובן להוציא מכלל זה את ההתאמות האישיות לכל אחד ואחד
אני חשבת שזו הדרך הכי טובה. כל אחד מאיתנו, אם ישים לב למה עושה לו טוב ומה עושה לו רע, יאכל כנראה את התזונה האופטימלית לו, וכנראה גם את הכמויות האופטימליות.

<לפי השיטה הזו יוצא, כמובן, שאני מתוכננת אבולוציונית לאכילת שוקולד>

_ממה שאני הבנתי הבעיות האלה נובעות לא מחוסר האורגניות אלה מהעובדה שאנחנו צורכים מזון "ריק" שאין בו בעצם את כל חומרי התזונה שהגוף זקוק להם.
ראי תזונה ללידת תינוק בריא

רק הערת תיקון קטנה:
אני עדיין לא ממש התייחסתי לנושא הזה שם (קצת כן), אבל ללא ספק "חוסר אורגניות" כמו שקראת לזה היא גורם מכריע בבעיות תזונה - ואני קוראת לילד בשמו: רעלים במזון.
אוכל לא מורעל עדיף על אוכל מורעל (תשאלו את שלגיה אם אתם לא מאמינים לי).

יש פה באתר בזמן האחרון תחושה של הקצנה ושל "תחרות" מי הולך יותר רחוק בשנאת המיינסטרים. למה לא לחפש את השילוב המוצלח? למה לא לקחת את מה שיש ולנסות להוציא ממנו את המקסימום? למה לשלול כל הזמן? למה לחשוב שכולם אידיוטים ובורים ושכל הזמן צריך לעשות מהפיכות?

אני משתתפת פה בדיונים בדיוק כי אני לא רוצה לשמוע מהמיינסרטרים עושה, אני פה בשביל ההקצנה. אני רואה כול יום כול היום מה כולם עושים. אני באה לפה כדי לשמוע על רעיונות חדשים ודרכים אחרות לחיות את חיי. בסוף כולנו חיים איפהשו בתוך פשרות על מה שהיינו רוצים ומה שאנחנו יכולים לעשות. לא מעניין אותי לשמוע על איך אמא נותנת פיתה עם ממרח שוקולד לארוחת בוקר כי אין לה זמן או חשק לחפש משהו מזין לילדיה - לו רציתי לשמוע את זה, הייתי נכנסת לפורום אחר. אני פה כי אני רוצה לקרוא על משפחות שכן לוקחות בריאות ילדיהם בידיים ומחפשות פתרון אחר לארוחת בוקר - מהן אני אשב את הכוח (והיצירתיות) כדי לטפל במשפחתי באופן ראוי.
ואם אני כבר על הנושא, אני חייבת להגיד שאני קצת מאוכזבת מכמות האנשים שמשתתפים בדיון הזה שלא חיים את חייהם באופן שונה מהרגיל (לפחות בעניין תזונה). כול כך הרבה אנשים ענו שלא נראה להם חשוב להקפיד על תזונת ילדיהם כי:

המאבק מיותר
זה קשה מידי
הם לא יודעים איך להאכיל את ילדיהם אחרת
מזון תעשייתי כמו במבה או שוקולד לא מזיק

איפה הרוח ההקצנה ש-עוף החול טוענת כרווחת באתר? אני די מרגישה פה שכולנו בעצם במיינסטרים.

איפה הרוח ההקצנה ש-עוף החול טוענת כרווחת באתר? אני די מרגישה פה שכולנו בעצם במיינסטרים.
לא נראה לי מה שכתבתי בסוף כי זה לא בדיוק מה שהתכוונתי להגיד. התכוונתי שחשבתי שבאתר הזה יהיו יותר אנשים שנלחמים להאכיל את ילדיהם אוכל בריא ומזועזעים ממה שהם רואים הורים אחרים מאכילים את ילדיהם. מה שמצאתי פה הוא בעצם את ההורים האחרים שנותנים לילדיהם לאכול מה שלי נראה כאוכל לא ראוי למאכל.

גלינה המכשפה הצפונית בתור מישהי שלא משתתפת כ"כ בדיון (אבל בהחלט קוראת אותו, כי זה מעניין אותי) וכן משתדלת להקפיד על תזונה בריאה בשביל כל המשפחה שלי- אומר לך שלעתים קצת נמאס לי לדבר על הדברים האלה, לא כי הם אינם חשובים- חלילה!!!
אני מאמינה גדולה בעניין התזונה ואף עוסקת בכך, גם מהמקום החינוכי.
פשוט יש לי תחושה שהרבה אנשים לא ממש רוצים לשמוע , כי
_המאבק מיותר
זה קשה מידי
הם לא יודעים איך להאכיל את ילדיהם אחרת
מזון תעשייתי כמו במבה או שוקולד לא מזיק_
ואין לי תמיד את הכוחות לדיונים.
אז מעניין אותי לראות איך הדברים מתפתחים אצל אחרים. בגלל זה אני קוראת

אוי, גלינה המכשפה הצפונית חמודה,
התכוונתי שחשבתי שבאתר הזה יהיו יותר אנשים שנלחמים להאכיל את ילדיהם אוכל בריא ומזועזעים ממה שהם רואים הורים אחרים מאכילים את ילדיהם
ואני כל כך התאפקתי לסתום את הפה הגדול שלי ולא להתערב, ולתת לאנשים "לא קיצוניים" לדבר ולהישמע כאילו שפויים...

טוב, אבל אחרי שזרקת כפפה כזאת אני לא יכולה שלא לצאת מהשורה ולעמוד לצדך.
תקראי את דברי ב תזונה ללידת תינוק בריא , כל הדף וגם היום.
תקראי את הקשר בין תזונה לניוון הפנים והגוף .

ואם את רוצה אז הנה כמה ממאמציי האחרונים:
הבנתי שהבררנות הקשה של בתי באוכל היא אחד הביטויים לחולשה פיזית אצלה (ואז התברר לי שגם הרפואה הסינית מסכימה איתי ומייחסת את זה לחולשה בטחול, אלמנט האדמה).
גם לקחתי אותה לטיפולים והמטפל, האמין עלי מזה שנים, המליץ על כמה תוספות תזונתיות (אוכל, לא תוספים).
לכן הבנתי שבין היתר אצטרך להנחית עליה אכילה של מאכלים שהיא לא רוצה לטעום אפילו, פשוט כי היא חייבת.

התחלתי עם חלווה (חלבה): תערובת של טחינה משומשום מלא אורגני עם דבש. על פיתה אורגנית מחיטה מלאה (כי טחינה היא ממש ממש שונאת, אם כי בקרוב נראה לי שגם זה ישתנה).
בהתחלה היא בכתה וטענה שזה מגעיל.
אמרתי לה שאני אמא מרשעת, ושזה למען בריאותה אז היא חייבת.
תוך שבוע וחצי זה הפך להיות אחד המעדנים האהובים עליה והיא דורשת אותו בתוקף.

עברתי לדייסת שיבולת שועל (חדש גם לי).
כף גדושה של קוואקר אורגני מלא, עם שפע של צימוקים (שפע! היא אוהבת במיוחד), אורגניים כמובן, עם טיפונת שקדיה וטיפונת דבש.
כמובן, בהתחלה היא ממש סרבה ועשתה הצגות היסטריות.
כבר בפעם השלישית אכלה בהסכמה.
מהפעם הרביעית הודיעה לי שהיא בעצם מאוד אוהבת.

ארוחת בוקר רגילה: חביתה מביצה אורגנית עם שמן אורגני מכבישה קרה, סלט עגבניה ומלפפון אורגניים עם שמן זית כתית מעולה מכבישה קרה, לחם שאור מלא אורגני עם חמאה.

מרק עוף מעוף אורגני, ירקות אורגניים (בצל, סלרי, פטרוזיליה שאנחנו מגדלים בעצמנו ואני קוטפת לפני הבישול, גזרים בשפע כי היא אוהבת לאכול אותם, שורשים, לפעמים שמיר) עם אטריות אורגניות ושקדי מרק אורגניים.

תפוחי אדמה, אורז מלא ופסטה - אורגניים.
בלי קמח לבן. בלי שמן זבל (חוץ מאשר כשבעלי מתעקש לעשות לה צ'יפס עם שמן מכונות ואני מתעצבנת מזה). בלי סוכר לבן. בלי אורז לבן. נקודה.

היא אוהבת עוגיות חמאה שאמא שלי עושה, אז נתתי לאמא שלי קמח כוסמין מלא אורגני, ביצים אורגניות וסוכר חום אורגני (על החמאה התפשרתי על חמאת תנובה) והיא עשתה עוגיות לילדים. הם אוכלים מהם במשורה.

הרעיון של בתי על לחם מעדן הוא פרוסת לחם שאור אורגני 100% שיפון עם חמאה מ"גבינות השומרון" מבנימינה (צהובה, מחביצה), פרוסות מלפפון ועיגולי זיתים שחורים במרכז כל פרוסה...
ומלפפונים כבושים ביתיים (חמי הכין לנו במיוחד, אחרי שהקפדתי להלל, לקלס, לשבח, לפאר ולרומם את המלפפונים המעולים שהוא מכין, ולהדגיש עד כמה הילדים משוגעים עליהם וזוללים אותם). קראתי שבמלפפון כבוש יש ייתרון לחיידקי המעיים, ולכן הוא בריא (התחלתי להתעניין בתחום הזה של מאכלים "מותססים" בתרבויות העולם, ותפקידם כאצידופילוס טבעי).

בקיצור, אני "נאה דורש נאה מקיים". אני מגלה משהו חשוב, משנה בשבילו את כל החיים תיכף ומייד, מיישמת ומשקיעה.

איך זה בשבילך? D-:
עוזר לך?

טוב, בשמת, את לא יכולה לעשות לי את כאב הלב שלי, ובעיקר את זה שהילדים אכלו צ'יטוס ביום שישי (שקית כל אחד מהם)...
אני יודעת שאת חושבת שמשהו אני בטח עושה טוב, אבל כאן אני פשוט מורידה את הראש מפני הצלפות השוט שלך...

בשמת כל הכבוד על ההשקעה.
אבל עלתה לי שאלה אחת מתוך דברייך.
אם אתם אוכלים אוכל אורגני ומושקע כל הזמן ואם (כפי שזה נראה) את משקיעה במזון שלכם הרבה חשיבה וידע, אז איך ביתך הגיעה למצב של חולשה וחוסר איזון?

וגם אחרי כל התיאור שנתת לא הבנתי האם עכשיו היא נעשתה פחות בררנית מעצמה או שאת חייבת להמשיך להכריח אותה לאכול מאכלים מסויימים? האם את בטוחה שלהכריח ילד לאכול זה רעיון טוב?

בקי, בנוגע למה שכתבת ש לא כולם מטומטמים , אני מבינה את הלאות מלבחון כל דבר. היינו (מעיזה לדבר בשם הרוב) רוצים שהכל יהיה פשוט, שאפשר יהיה לבטוח בכל מה ש "אומרים לנו" שהוא טוב, ריסוסים, אנטיביוטיקה, חיסונים, מערכת החינוך, מטרנה ורמדיה, ועוד ועוד, ולהרגיש טוב, בלי חשדנות וספקנות. מה לעשות שזה לא מוכיח את עצמו, ואם לרגע נוברים מגלים שהאכילו אותנו "לוקשים" מקמח לבן ריק מעובד ומרוסס, ושזה אמנם לא נוח אבל כדאי לבדוק, תוך השתדלות לא להפוך לפרנואידים נוירוטיים.
הענין הוא ש יש אופצייה אחרת והיא לא מוגשת לנו על מגש עם כפית, אז אנחנו נאלצים להתנהג כאילו כל יום נולדות תיאוריות אכילה חדשות_ וכאילו _שכולם אידיוטים ובורים ושכל הזמן צריך לעשות מהפיכות
מהבחינה הזאת, של ה בחינה , האתר הזה אכן קיצוני ואני מקווה שימשיך להיות כזה.

גם את אמא שלי זה מרגיז. "למה לא תעשי כמו כולם ותפסיקי לנסות להיות מיוחדת". כך היא נהגה להגיד לי שנים ופתאם אחרי עשר שנים (של הסתייגות מהתאוריות החדשות) היא פתאם גילתה שיטה ש כן מיטיבה עם בריאותה, אחרי טיפולים אצל שבע מאות רופאים בעלי תאוריות ותכשירים רבים:
היא הפסיקה לאכול חלב וחיטה. קשת של בעיות בהדרגה הפסיקו. שיעול בלתי פוסק, אי נוחות קבועה במערכת העיכול, ליחה, בעיות עור שונות...היא גם רזתה מאד ומרגישה אופטימית יותר.
ובקשר לבת של בשמת - לא התרשמתי מהסיפור שבשמת דוחפת בכוח כפות טחינה אורגנית לפה של הבת שלה. לפעמים כשרוצים לעשות שינוי דרסטי אז מה לעשות, זה נראה דרסטי. הילדה מחתה כי זה מזון שונה שקשה להתרגל אליו, אבל התרגלה אליו ועכשיו מבקשת אותו. היה עדיף שבשמת תהיה אמא טובה ומכילה ותמשיך להאכיל את בתה במזונות שאינם טובים?
ולגבי שאלתך איך הבת הגיעה למצב של חולשה למרות התזונה, עשית פה איזה השטחה של כל העסק, לא?

כל יום נולדות תיאוריות אכילה חדשות

זה דווקא ממש לא נכון. לא ראיתי שיש פה באתר כל מני דיאטות מוזרות, אלא כולם חוזרים על אותם עקרונות, עקרונות שהורי חיו על פי הם כבר לפני 40 שנים. זה חדש לאנשים שלא גדלו כך, אבל העקרונות עצמם אינם חדשים. וכך גם לגבי אנטיביוטיקה, חיסונים וכדומה.

אנשים שנלחמים להאכיל את ילדיהם אוכל בריא ומזועזעים ממה שהם רואים הורים אחרים מאכילים את ילדיהם

מלה מנציגת המיינסטרים (לא במובן שמישהו בחר בי לייצג, אלא במובן שאני דוגמה של הזן הזה): אני חושבת שכל מי שנכנס לאתר הזה נלחם; נלחם באיך שגידלו אותו, במה שהוא רגיל, במה שהחברה לא מפסיקה לשדר לו שנכון, במה שכמעט אינסטינקטיבי לו מתוקף כל הדברים הללו.
נלחמים זה לא אומר מנצחים תמיד.
נלחמים זה אומר שיום אחד אוכלים קינואה אורגנית עם עדשים ולמחרת יש יום הפוך לגמרי, הבעל בחו"ל, הילד מנג'ס, ויוצא שנותנים לו קורנפלייקס עם חלב, או לחם אחיד עם מיונז ופסטרמה, או מילקי.
ועדיין אני חושבת שרובנו לא נקח שקית תפוצ'יפס לגינה כמעשה של קבע, ולא נדחוף לילד בשניה שהוא מסוגל לאכול מזון מוצק איזה ביסקוויט, ונימנע מלקנות מוצרים שיותר מדי צבעי מאכל מופיעים על האריזה שלהם.
כולנו אנשים חושבים, מטילים ספק, חותרים לטוב. אם זה לא מספיק לך - תאמיני לי שזה גם לא מספיק לי. הלוואי הייתי יותר. אבל אני מעדיפה לא להשקיע זמן במחשבה על מה אני לא, או לא מספיק, ובמקום זה פשוט לחפש את הטוב. לי, לילדים שלי, לעולם. גם אם הטוב הזה כולל, לפעמים, פיתה עם ממרח שוקולד.

Jo Ly,
התכוונתי שחשבתי שבאתר הזה יהיו יותר אנשים שנלחמים להאכיל את ילדיהם אוכל בריא ומזועזעים ממה שהם רואים הורים אחרים מאכילים את ילדיהם

לאכול בריא זו בהחלט מטרה ראויה אבל אם משתמשים במלחמה כדי להגיע למצב הזה שבו אנחנו וילדינו אוכלים בריא אני יכולה להבטיח לך שבריאות לא תצא מזה (גם אם התפריט בסוף המלחמה יהיה מה שרצית תחפשי טוב טוב איפה יצאתם מופסדים).
בהשראת הדף על Fly Lady שקראתי אתמול אני רק יכולה להמליץ על מה שהיא קוראת babysteps גם בשינויים שבתחום התזונה. ובלי פרפקציוניזם, בלי אשמה ובלי ניסיון לשינויים גדולים מידי מהר מידי.

אני לומדת בקורס למורי פלדנקרייז ופעם אחד התלמידים שאל את אחת המורות שלנו אם יש לה איזה שיטת תזונה מסויימת. היא סרבה לענות לו ונתנה לו תשובה פלדנקרייזית: שים לב מה אתה אוכל ואיך זה משפיע עליך אם אתה יכול לעשות את זה אתה לא צריך שום תאוריה.

גם אני מרגישה כמו אביב חדש כל פעם שאני קוראת את בשמת. אבל באמת החלטתי לעשות בעצתה של הזבובונית גם בעניין התזונה. עברנו לקמח מלא (בכל מוצרי הדגנים) אורז מלא סוכר חום בייצי חופש וכו'. וזה כבר כמה שנים ככה ועדיין אבא שלי "יורד" עלי שעובדים עלי עם האורגני...
האורגני הוא בעייתי גם מבחינה תקציבית. וגם פה כשמסתכלים על מישהו אחר שנותן פיתה עם שוקלד צריך לזכור: יכול להיות שאם הילד הזה לא יקבל פיתה עם שוקלד הוא ישאר רעב, רעב אמיתי. אנחנו חייבים לזכור גם את המצב החברתי והכלכלי במדינה, לא כולם יכולים להרשות לעצמם לאכול אורגני - זה הרבה יותר יקר! ואחרי שהוצאנו הון עתק על חינוך (בי"ס פרטי וכאלה) לא נשאר לנו כסף לאוכל, שלא לדבר על אורגני.

מהי אכילה נכונה? זהו דבר שנוי במחלוקת. יש אנשים שיחשבו שמוטב לוותר על בשר, יש כאלו שיסגדו לסויה במקום חלב פרה, יש כאלו שיתנו שקדיה במקום תמ"ל (קראתי על זה באחד הדפים , שכחתי)

גלינה המכשפה הצפונית גם אני איתך. אוכלת כמה שיותר בריא בעצמי ומאכילה כך את הבת.
קיצונית זה השם השני שלי בעיני הרבה מאוד אנשים סביבי. הקיצון נמדד על פי החברה בה הוא חי והחברה בה אני חיה דפוקה מהיסוד, כך שטוב לי מאוד לסמן את הקצה השונה.
אנחנו אוכלות כמעט רק אורגאני (עד כמה שידנו משגת), רק מלא, בלי סוכר בכלל, בלי מלח, בלי מזון מעובד, בלי מזון קפוא, בלי מזון מטוגן.
רק כשסבתא שלי שולחת קופסת עוגיות אנחנו חוטאות בעוגיה לא בריאה כל יום. ומחוץ לבית יש עוד כל מיני "חטאים", שאם אעמוד על שלי אל מולם, תיפתח מלחמת עולם. מה שיפה הוא שבכל פעם שהבת רואה אצל אחרים עוגת שוקולד עסיסית ומבקשת חתיכה, היא יורקת אותה בשאט נפש וחוזרת לבקש אפונה או פול (החטיף הלהיט בעונה זו אצלנו).

איך בתך הגיעה למצב של חולשה וחוסר איזון?
היא נולדה ככה.
והבן - יותר גרוע.
ראי את תזונה ללידת תינוק בריא .

אביב חדש, לא ראיתי הצלפות שוט, ואני שוב מזכירה לך שילדים בריאים לא ניזוקים כמוני וכמו ילדי.

ובקי, ענת גביש הסבירה יפה את ה"הכרחה" של בתי. היא לא רצתה לנסות, ובמקרה שלה זה אחד הסימפטומים של הבעיה שלה (ושלי ושל בני). גם אצלי, כשאני יורדת ל-46 קילו (כמו היום) אז פתאום המון מאכלים מגעילים אותי ואני נסתמת מהר ולא מספיק רעבה. וזה מצב חירום.

אחרי שהיא נפתחה לאכול למרות הסלידה הראשונית (ועזר לה שהצגתי את זה בתור "יש לך אמא מרשעת ואין לך ברירה" כי זה גם הצחיק אותה וגם שכנע אותה שאין לה ברירה...) - היא גילתה שזה טעים לה!
ובשיטת הזבובית - כל כמה ימים עוד תוספת חדשה של מזון חדש עתיר ויטמינים ומינרלים.

המטרה: אצלי כמו אצלם, אחרי שנכריח את עצמנו (בתי ואני) לאכול מתוך תחושת חירום למרות אי הרצון - נצליח לעלות עד שנעבור את הסף שמעליו כבר נעלמת החולשה הקשה ויורדת הבררנות הקיצונית. ואז כבר צריך רק לשמור.
את הבן אין שום דרך להכריח, והמצב באמת קשה מנשוא.
ובמצב של חולשה בריאותית מולדת - עוד יותר קריטי להקפיד שנכנס לגוף רק מזון שמועיל לו. כי מזון מזיק גם תורם לאותה חולשה ומכניס שוב לסיחרור מטה.

עוברת אורח,

תענוג לקרוא מה שכתבת הבוקר. ראי עצמך כנציגה שלי (מהמיינסטרים).

בהשראת הדף על Fly Lady שקראתי אתמול אני רק יכולה להמליץ על מה שהיא קוראת babysteps גם בשינויים שבתחום התזונה. ובלי פרפקציוניזם, בלי אשמה ובלי ניסיון לשינויים גדולים מידי מהר מידי
איזה יופי! נתת שם "רשמי" למה שקורה פה.

שליחה על ידי תמר_ס* » 03 מאי 2004, 09:02

ורד, אני מרגישה כמוך בדיוק.

אנשים חושבים, מטילים ספק, חותרים לטוב. אם זה לא מספיק לך - תאמיני לי שזה גם לא מספיק לי. הלוואי הייתי יותר
קראתי את דבריה היפים של עוברת אורח וחשבתי לי:
הנה משהו ששכחתי לומר.
פעם הייתי ככה. ואז קרו פה כמה דברים, קראתי עוד ועוד כמה דברים, ונפלו לי עוד אסימונים, והבנתי שבמשפחה שלי, זה בנפשנו.
ואז עשיתי שינוי דראסטי.

אבל לפני זה, במשך שנים, עשיתי עוד ועוד שינויים קטנים. למשל, גם אם הייתי רוצה, אין בבית שלנו בכלל מילקי, מיונז, ממרח שוקולד ועוד כמה דברים שהוזכרו פה. זה לא ברשימת הקניות, אף אחד לא אוכל את זה, פשוט אין.
אם רוצים סתם לחטוף משהו, אז מה שיש זה לחם אורגני עם חמאה, דבש, שקדיה, ריבה (מהסוג הזה בצנצנות הגבוהות, רק פרי) או ירקות (בעצם יש גם טחינה, אבל לי ולילד עדיין אסור, והילדה לא אוהבת, אז רק בעלי הוא זה שאוכל טחינה).
זו גם שיטה, וגם של הזבובית:
מה שלא צריך, לא נחוץ ולא מועיל - אין בבית.

שליחה על ידי תמר_ס* » 03 מאי 2004, 10:52

בשמת, איך המשפחה מקבלת את זה? בעלך? הילדים? רק משפחה קרובה אני מתכוונת.