כאב לב סופני

[ה_עוגיה*]

1. מתכוננים לחגיגות המאה? @}

[סמדר_נ*]

חגיגות המאה יהיו גם חגיגות תום שליש התקופה (בערך).

[מאמא_מאוהבת*]

101 (כמו ההופעה המפרסמת של דפש מוד...)

[סמדר_נ*]

100 100 100 100 100 100 100!

>לסמדר אין רעיון מיוחד לחגיגות המאה, אז היא סתם מקשקשת שטויות.<

[יערת_דבש*]

יפה סמדר,
מזלטוב ליאת וקטנה.

[מאמא_מאוהבת*]

המספר נהיה דו-ספרתי!
99 !!!!!

[ליאת_טאוב*]

יש סיכוי כלשהו שיגיע הסוף...
עוד פעמיים מה שעשיתי ודי.

תודה על הליווי!

[הראל_ואסתר*]

ליערת הדבש,
אני מרצה על תרבויות ומקומות בעולם וכן בנושא סמים.
http://www.harelstanton.com

[סמדר_נ*]

1. אכן, עונג רב לכתוב מספר דו ספרתי.

[סמדר_נ*]

97, יום טוב לליאת ולכולם.

[סמדר_נ*]

1. היום ה 24 בחודש ו 96 זה 24X4. אני לא יודעת מה זה אומר.

>סמדר מלהטטת במספרים<

[יערת_דבש*]

זה אומר שכמו כל מה שעברת, ליאת, רק החודש- כפול ארבע.
נשמע לי עדיף: עוד פעמיים מה שעשיתי ודי.

לא כדי להתפלפל או להתלפלף,
סתם כדי להגיח בטבלת התקווה ולומר לליאת-

הי! אנתנו איתך.

[ענת_שן_לוי*]

איזו הצתה מאוחרת. רק עכשו גיליתי את הדף, ואני ממש, אבל ממש, אוהבת מעשי קונדס מתוכננים ומבוצעים היטב כעוגת רבלין הנהדרת. מכיוון שאני לא קוראת עיתונים ולא צופה בטלזיוויה (השיבוש במקור, ע"פ לקסיקון של בן שלוש), וחברי האנרכיסטים לא סיפרו לי, אז גם לא ידעתי שהיתה עוגה כזאת. חבל שאנשי השררה לא יודעים לקחת דברים כאלו ברוח טובה.

הי ליאת.
מכיוון ששעות ההתנתקות התקצרו קצת, ואולי גם התרגלתן קצת, אז בטח טיפה פחות קשה לך. למרות שחוסר הצדק ממשיך לכאוב.
הילד שלי בן שלוש ואני עדיין מתקשה לעזוב אותו לימים שלמים. חיבוק גדול גם ממני.

אגב, איך באמת הצלחתם להכניס את העוגה לכנסת? יש איזה לינק לארוע בעיתונות?
(אם המעשה כבר נעשה, והמחיר עליו כל כך גבוה, לפחות שנפיק ממנו את המירב).

כמעט הצטרפתי לספירה, אבל אז נזכרתי בפתגם האנגלי שאומר משהו כמו: קומוקום שמחכים לו, אף פעם לא רותח.
למה לחשוב על 95 ימים (בכל זאת נסחפתי ) זה נראה כל כך המון ובלתי נתפש ודי מייאש.
ההרגשה הטובה שלנו יכולה להיווצר בכל רגע ורגע כשחווים את ההווה. מחשבה וציפייה ארוכה לעתיד מרחיקים מההווה.
אמנם חמוד הטקס הזה שנוצר כאן ואף גורף, אבל האם הוא באמת עוזר.... ליאת?

[יערת_דבש*]

מסכימה עם ענת, אין כמו ההווה לפתרון המתנות..
אך הטקס שנוצר כאן חמוד ואף גורף...
וחוץ מזה, אם החטופים בקולומביה עברו את 100 הימים,
קטן עלך!! וחוץ מזה, זה רק
95 !

[איתי_שרון*]

אגב, איך באמת הצלחתם להכניס את העוגה לכנסת? יש איזה לינק לארוע בעיתונות?
הקישי ליאת+טאוב בגוגל ותקבלי את מה שאת רוצה . זה נפלא מה שאפשר לעשות עם מנוע חיפוש משובח...
אגב - מעבודת בילוש קטנה שעשיתי בעזרתו האדיבה של גוגל הסתבר לי שכשבועיים לפני הטחת העוגה השתתפת בישיבה של אחת הועדות בכנסת (או שאולי היתה זו ליאת טאוב אחרת). האם זה היה למטרות ריגול והכרת השטח?
את לא חייבת לענות, כמובן...

[סמדר_נ*]

1. אולי גם אני אגגל. לא חשבתי על זה עד עכשיו. אם אני לא טועה אנחנו מתקרבים לחגיגות ה 40% (שעברו כבר).

[סמדר_נ*]

1. לילה טוב לכולם.

[ליאת_טאוב*]

לא הייתי מודעת לזה שאפשר למצוא כל כך הרבה מידע עלי באינטרנט...

שבועיים לפני כן הייתי בוועדה שעסקה בסחר בנשים. נושא שהתעסקתי בו רבות עד הולדת הבת.

הספירה עוזרת. היא נותנת תחושה שהזמן בכל זאת עובר. שיהיה לזה סוף. ותודה על ההשוואה עם החבר'ה בקולומביה, אני אקח לתשומת לבי שיש דברים גרועים יותר ממצבי...

[סמדר_נ*]

אותי הגוגל הפנה לכתבה דוחה ושטחית כמו שרק ב"מעריב" יודעים לעשות. איפהשהו היה לי קצת עצוב עלייך ועל האחרים. מי שעשה את הכתבה התמקד בפיקנטריה ולא ניסה אפילו להבין שהנושא על הפרק היה רציני... אוף (עכשיו רועי שרון צריך להגיח הנה ולומר שאין מה לעשות, רוב האנשים אינם חושבים)
>לא שזה לא היה מצחיק לקרוא שריבלין אומר "זהו טרור"<

[ענת_שן_לוי*]

במשחקי און-ליין של y net, היה משחק מיוחד לחנוכה שבו מנסים לקלוע סופגניות לפיותיהם של חברי כנסת, ראש הממשלה ולהבדיל (- או לא) ערפאת. חברי הכנסת מגיחים שם מבין הכסאות ופוערים פה ענק כדי לקלוט את הסופגניה, ואם מפספסים הסופגניה נמרחת להם על הפנים. משום מה זה הזכיר לי משהו...
לא היה לי ברור על מה מקבלים ניקוד יותר גבוה, על הקליעה או על הפספוס...

[ענת_גביש*]

91 ולילה טוב לכולם

[לוסיניטרי*]

הי ליאת! הי כולם! אני כל כך כל כך כל כך כל כך תומכת בך, שאין לך מושג!!!! זה פשוט מורט עצבים האנשים שעומדים בראש המדינה שלנו. לא פלא שיש כל כך הרבה בעיות במדינה הזאת. כל הכבוד על היוזמה! אני אישית לא זוכרת את המקרה, אבל רק המחשבה על הפרצוף של רבלין מרוח בקצפת גורם לי לחייך באושר! (קצפת-רבלין, זה די המתיק את הגלולה, לא?) זה כל כך מגיע לו! טוב לראות שיש עוד אנשים במדינה הזאת שמוכנים להלחם על דברים שחשובים להם! בקשר לשופטת/עותרת/WHATEVERהזאת שלדעתה ניתן להפקיר תינוקים למטפלת כבר בגיל שלושה חודשים, טוב, לא הייתי רוצה לדעת מה יצא מהילדים שלה. מסכנים. אני מרחמת עליהם.. נשיקות לילדה!! בהצלחה בהמשך...

[סמדר_נ*]

1. האם אלה חגיגות תום ה 40%?

לפי חשבוני, בעוד שבועיים בערך נחגוג מחצית.
>ליאת, את עובדת ואנחנו חוגגים. נו, באמת<

[סמדר_נ*]

1. החלפנו את ספרת העשרות. הידד!

[סמדר_נ*]

1. 2004 טובה לכולם.

[סמדר_נ*]

86, שבוע טוב.

[סמדר_נ*]

85, אבל התאריך עוד מעט משתנה.

[יערת_דבש*]

טוב, עכשיו תורי-

• 84

מספר יפה.

[ליאת_טאוב*]

תודה,
שנה טובה.
מתכוננת לחגיגות החצי.
הקטנה לומדת להיפרד בבוקר עם נשיקה ונפנופי ידיים, רק שהיום היא פרצה בבכי כשהלכתי. אנחנו מנסים להקל על הפרידה בליווי עד מקום העבודה.
לפעמים זה עובד.
שמתי לב שהכל אמור להיגמר ממש לפני ערב פסח. בפסח אני לוקחת שבוע חופש ונוסעת רחוק לנוח במדבר. אולי בסיני. אולי אפילו בטורקיה, אם אצליח לממן טיסה...
שרק יגמר כבר...

[סמדר_נ*]

להגיד 83?
>כן. להגיד. אז 83<

[סמדר_נ*]

וגם 82. ליאת, הלב נחמץ לשמוע על תינוקתך שבוכה, אבל ברוח דף זה אני משתדלת לראות את הטוב. יש לך ילדה שאוהבת אותך ויודעת שאת אמא שלה. נשמע טריוויאלי, אבל זה ממש לא.

[סמדר_נ*]

1. ערב.

[סמדר_נ*]

1. איך, איך פספסנו את העגול.

>סמדר היתה חולה אתמול ולא ביקרה במחשב, אז יש לה תירוץ<

[סמדר_נ*]

רציתי לכתוב 78, אבל התאריך כבר התחלף, אז 77.
אנשים, היו גם אתם במונים!

[סמדר_נ*]

76, היכונו לחגיגות המחצית.
>סמדר שוב משוחחת עם עצמה. יערה, אייך?<

[ענת_גביש*]

לא, לא רק עם עצמך

[תבשיל_קדרה*]

כנ"ל

[שחר_קליין*]

74
>חיבוק<

[סמדר_נ*]

אאל"ט, מעכשיו סופרים לאחור, כי נשארו פחות ימים מאלה שכבר נעשו.

[ליאת_טאוב*]

נשאר פחות ממה שהיה...
בינתיים שוב שופרו התנאים. המפקח שהיה עזב ועוד לא נכנס חדש ועקב כך קיבלתי אישור לעשות את כל עבודת המחשב מהבית, בשל מחסור במחשבים במנהל הקיהלתי. כך יוצא שיש לי הרבה שעות בבית.
שבת שלום
תודה

[עודד_לבנה*]

73

---

מיכל למעלה ביקשה להפריד בין תמיכה בליאת, הראויה לדבריה לתמיכה, לבין תמיכה במעשה, אשר ראוי לדבריה לגינוי. אני ממושמע (עלק) ומפריד:

---

ליאת, תהיי חזקה, וברכות על השיפור בתנאים. כולנו איתך.

---

בקשר למעשה - בהחלט יש בו כמה כמה דברים מגונים.
הדבר המגונה ביותר בו מבחינתי הוא שריבלין אינו האיש הזכאי ביותר לעוגת קצפת בממשלה, ואפילו לא במפלגה שלו.
(צחי הנגבי פעם ראשונה, צחי הנגבי פעם שניה - - - צחי הנגבי פעם שלישית, נמכר)

הדבר המגונה השני הוא שאי אפשר למצוא תמונות טובות של הארוע. התמונה היחידה שמצאתי היא זו

http://images.maariv.co.il/images/bknew ... [po]rivlin cake0407011[/po].jpg

ליאת, בפעם הבאה את מתבקשת לדאוג לתמונות ולהעלות אותן לאתר של באופן טבעי.

ועכשיו ברצינות לרגע (אבל אל תספרו לאף אחד):
אם אף אחד לא מגן עלינו מפני ריבלין, אז לא ראוי שמישהו יגן על ריבלין מפנינו.
אם ידו בכל - אז יד כל בו.
אם אין עליו ביקורת של אנשים המקבלים שכר - אז ראוי שתהיה עליו ביקורת של מתנדבים, ובעיקר מתנדבים המוכנים לשלם את המחיר.
אני רוצה להזכיר מקרה שבו גדול הפליליסטים בארץ, הפרופסור שניאור זלמן פלר, כתב מאמר קטלני על שופט מסויים ועל החלטתו בנושא מסויים.
השופט, בקול ענות חלושה, כתב שאין זה ראוי שייכתבו מאמרים בנושא כל עוד הוא סוב-יודיצה.
אני לא זוכר מה היה הנושא, נגיד שזה היה רצח, ונגיד שהביקורת היתה על קלות העונש.
פלר ענה לו שיש מי שמוטרד מסוב יודיצה - ויש מי שמוטרד מזה שרוצח מקבל חודש מאסר בלבד.

באותו אופן - יש מי שמוטרד מכך שמבזבזים עוגות טובות אה... סליחה... מזה שמשליכים על שר בישראל עוגות, ויש מי שמוטרד משחיתות ומקשרים בין ברוני התקשורת והממון לבין השלטון.
קצפת

[אחד_העם*]

_אני רוצה להזכיר מקרה שבו גדול הפליליסטים בארץ, הפרופסור שניאור זלמן פלר, כתב מאמר קטלני על שופט מסויים ועל החלטתו בנושא מסויים.
השופט, בקול ענות חלושה, כתב שאין זה ראוי שייכתבו מאמרים בנושא כל עוד הוא סוב-יודיצה.
אני לא זוכר מה היה הנושא, נגיד שזה היה רצח, ונגיד שהביקורת היתה על קלות העונש.
פלר ענה לו שיש מי שמוטרד מסוב יודיצה - ויש מי שמוטרד מזה שרוצח מקבל חודש מאסר בלבד._

לא פלר, אלא גנז; לא סוב יודיצה, אלא סגנון הביקורת; לא רצח, אלא הריגה; לא השופט התרעם, אלא אקדמאי אחר (פרידמן?); אכן קלות העונש; לא חודש מאסר, אלא קצת יותר (חמישה חודשים, כמדומני); ולמרות כל זה, הדוגמה שלך במקומה, והיכולת שלך להביא דוגמה ראויה מתחום שאמור להיות בערך במקום השלושים וחמישה ברשימת התחומים שאתה שולט בהם מזעזעת ומעוררת פיק ברכיים אצל כל אדם מן הישוב. ולא סתם דוגמה אלא דוגמה פינתית: יפתיע אותי אם מישהו מהמשפטנים כאן באתר ידע במה מדובר. פשוט מזעזע. נו טוב, מִתרגלים.

[תבשיל_קדרה*]

היכולת שלך להביא דוגמה ראויה מתחום שאמור להיות בערך במקום השלושים וחמישה ברשימת התחומים שאתה שולט בהם מזעזעת ומעוררת פיק ברכיים אצל כל אדם מן הישוב
לא ספרתי, אבל נדמה לי שהמקום גבוה יותר, ועל כל פנים אצל עודד יש די הרבה תחומים במקומות הראשונים, כך שהספירה משתבשת.

> גילה אומרת, בדרכה, שהיא אינה מופתעת, אך שותפה להערכה <

[סמדר_נ*]

71, יום טוב לכולם.

[סמדר_נ*]

70, והפעם לא התפספס העגול. יופי.

[תוספות_יוםטוב*]

69

<יאיר סוג של תורם את חלקו>

[סמדר_נ*]

68 (תודה ליאיר על חלקו).

[תוספות_יוםטוב*]

67!!!

[תוספות_יוםטוב*]

אוף. למה המספרים שלי יוצאים בצד שמאל?

[סמדר_נ*]

כי מספרים נכתבים משמאל לימין. צריך להוסיף להם טקסט עברי או הבעות בצ'יק צ'ק (זו הסיבה למלל האידיוטי שלי כל פעם), ואז הם בצד ימין. אולי יש דרך יותר אינטליגנטית, אבל אני לא יודעת אותה. בכל מקרה, 66.

[יערת_דבש*]

העירו לי שנטשתי,,
ואז גיליתי שפינו לי יומיים!!
אז בשביל אתמול-65
ובשביל היום החדש---
@} 64 !!
אוי זה כבר ממש קצת.

[ענת_שן_לוי*]

עודד המעודד, תודה על התמונה (משום מה דמיינתי וקיוויתי שהוא חטף את העוגה מקדימה, אבל כנראה שראיתי יותר מדי סרטים), ועל כל השאר.

@} פסח זה זמן נפלא לצאת מעבדות לחירות.@}

[סמדר_נ*]

אז מתקרבים לחגיגות ה 60% שכבר נעשו וה 40% שנותרו.

[מ_י_כ_ל*]

יש מי שמוטרד מכך שמבזבזים עוגות טובות אה... סליחה... מזה שמשליכים על שר בישראל עוגות, ויש מי שמוטרד משחיתות ומקשרים בין ברוני התקשורת והממון לבין השלטון

ואוו, עודד, איך לא שמתי לב לתגובתך עד עכשיו...
רק לחשוב שאתה זה שטוען שהוא תמיד צודק (?!?!?!), ואתה הוא שאינו חושך שיבטו מן הלוקים בהבנת הנקרא...

אז הנה, בעיברית ממש פשוטה - לא יצאתי ואף אינני יוצאת להגן על מר ריבלין (ענינית, אני ממש מתנגדת למעשיו ועמדותיו, לא רק בתחום הנדון - מתפלא? אבל זה ממש לא רלוונטי). גם היותו 'שר בישראל' אינה מעלה ואינה מורידה דבר מבחינתי.
אני אומרת - רוצים להגן עלינו מפני ריבלין (וכל דמות ציבורית יכולה להכנס כאן תחתיו)? הגנו. רוצים להכפיפו לביקורת? הכפיפו. יש אלף ואחת דרכים לעשות זאת. אף אחת מהן לא צריכה להיות אלימה!

מה שהכי פרדוקסלי בעיני הוא שבהתחלה, כשעוד שקלתי להמשיך בדיון, חשבתי לצטט את פלר, בדבר טענתו שספר החוקים שלנו לוקה בחוסר מוסריות, שכן אינו אלא 'תפריט' לחטאים ולמחיר שיש לשלם עליהם (להבדיל מ- 'לא תרצח', שהיא אמירה מוסרית, מנוסח ספר החוקים שלנו כ- 'אם תרצח תקבל 25 בפנים'. האפשרות האחרונה, נותנת, למעשה, את הלגיטימציה כן לבחור בביצוע הפשע, ובלבד שתהא הבנה שיש מחיר לשלם).
וראה מי היה 'חכם' דיו, גם כדי להעלות את הדובר וגם כדי ליפול בדיוק בפגם שהדובר ההוא (פלר, כדי שיהיה פשוט..) מצביע עליו, ואני מצטטת (אותך!): ובעיקר מתנדבים המוכנים לשלם את המחיר , קרי: 'גם אנחנו רצינו לבצע מעשה אלים, אך חרדנו מן המחיר'?
מה לעשות? אני לא רוצה! שידרכו, שינצלו, שידפקו, שירעילו. אם המחאה היחידה היא אלימות - אני מוותרת עליה! (אגב, היא אף פעם לא התגובה היחידה, ראה בהמשך לגבי מחוסרי היכולת..). אני גם מוותרת על המחווה האצילית של אלה שמוכנים לעשותה בשמי או למעני. כפי שבעלי תמיד מצטט: 'אלימות היא מפלטם האחרון של מחוסרי היכולת'. מסרבת להיות מחוסרת יכולת!

למה בכ"ז לא המשכתי בדיון אז? בשל דברי הטעם של ליאת: כל אחד זכאי לקבוצת תמיכה כלשהי ואני מצאתי אותה פה. לגיטימי לחלוטין שלא כולן יסכימו איתי ויראו את מעשיי ראויים לתמיכה בזאת היא צודקת לחלוטין. אז קיפלתי את הרצון להיות צודקת או מוסרית, ופיניתי מקום לאמפתיה. ושתקתי.

אז ליאת, אני מתנצלת מראש על העלאת הדיון בשנית. זה אכן דף התמיכה שלך, ואכן אין בו מקום לשום דבר אחר. משאמרתי זאת, אני בכל זאת מגיבה כאן. ראשית, כי אינני מוכנה שדברי עודד, המכוונים כנגדי, יתנוססו כאן בלא מענה. גם לא בשם האמפתיה. אחרי הכל, לא בכל יום משווים אותי לאנשים שאינם מוטרדים מעונשים מגוחכים בגין מעשי אלימות (וכן, זו ההשוואה שהקפיצה אותי - אני! שמוטרדת מזריקה של עוגה ורואה בה מעשה אלים...נו, טוב), ושנית, לא בכל יום האשמה הזו מגיעה ממי שמכיר אותי באופן אישי, והיה צריך לדעת טוב יותר.
יש דברים שאני לא יודעת לא לקחת באופן אישי. פאק שלי.

אגב, אחד העם - הייה נכון להפתעה - אני משפטנית, ויודעת!

63 ממני.

[עודד_לבנה*]

בכל אופן, אם שנינו מסכימים שאלימות זה דבר רע, וששחיתות של שרים זה דבר רע, אז הפערים בינינו הצטמצמו לרמה שאפשר בשקט לחיות איתה.
אני רק רוצה לשמוע עוד פעם את המלים כדי להשתכנע: שידרכו, שינצלו, שידפקו, שירעילו
כן, נשמע לי בדיוק המקרה שבו מסירים את כפפות המשי. דמוקרטיה לוחמת או דמוקרטיה מתגוננת - שתיהן טובות. ואם לא בידי בית דין, והרי יש לו חסינות, אז כמאמר המשורר:
_ואין איש שיתפוס בצווארון מעילו
ויטלטל ויקרא: "עד הלום! הלאה לא!"_
(נתן אלתרמן, אילוף ילדים, 1948)

> עודד עוד לא למד להפנות את הלחי השניה <

[ליאת_טאוב*]

מיכל שלום,
אין לי שום בעייה אם זה שהעלת את מחשבותיך על מעשנו בדף הזה. הוא לא רק שלי, אלא של כל מי שכותבת בו. אני לא רק אמא שעושה עבודות שירות, אני גם האדם שהיתה שותפה לזריקת העוגה ועומדת מאחורי מעשי ומצפוני נקי. כפי שכתבתי בתחילת הדברים, אני פתוחה לקרוא גם תגובות לא אוהדות.
הערתי לגבי הזכאות לתמיכה היתה בתגובה לכעס שלך על שיש מי שבכלל תומך במפלצות מסוכנות כמוני (הגזמתי, אני יודעת). על כך טענתי כי כל אחד זכאי לתמיכה, גם מי שמעשיו לא ראויים בעינייך או בעיניי.

לעניין עצמו. אני מסכימה איתך שיש עוד המון דרכים להשיג הישג זה או אחר. ניסינו, בחיי שניסינו הרבה מאוד דברים לפני שהחלטנו לזרוק עוגה. ישבנו בוועדה שדנה בנושא וניסינו להביע עמדה (ריבלין עשה מאיתנו צחוק וניסה לזרוק אותנו משם), אירגנו כנס עם מרצים מצויינים והזמנו את התקשורת (הם התעלמו), הפגנו מול הכנסת (שוטרים סילקו אותנו משם), הפגנו במקומות אחרים, כתבנו מכתבים....
וכשכלו כל הקיצין וגילינו כי ריבלין עומד להעביר את החוק במחטף, בדיל מסריח שלא אכנס לפרטיו, שמא גם אהיה מואשמת בלשון הרע, החלטנו לעשות מעשה שקשה יהיה להתעלם ממנו.
הבחירה בעוגה לא היתה מקרית ועל זה כבר נכתב במעלה הדף.
אלימות? כן. צאי לרחוב, לא חשוב איפה, תקשיבי, תביטי, תרגישי את האנשים. כמה אלימות יש בו. צאי לרחוב בבית-לחם. עמדי שעה במחסום. הקשיבי לצרחות של הילדים והאישה שגרתי לידם פעם בתוך ביתם שלהם. כנסי למעון לנערות במצוקה ודברי איתן. הביטי פעם במשפחה שביתה נהרס לנגד עיניה.
למדתי עד היום שניים-שלושה דברים על אלימות. סלחי לי על השיפוטיות, אך יש מידה של התחסדות בזעקה נגד האלימות שבה נקטנו. בקריאה להעניש אותנו בחומרה בעוד הממסד לא רק נותן לגיטימציה לאלימות קשה בהרבה עד כי לא נוכל להשוות ביניהן, אלא גם מקדם אותה וניזון ממנה.
סתימת הפה שלי, שלך ושל כל מי שקם נגד אלימות, היא אלימות. היא קשה מכפי שנראה על פניו, כיוון שהיא לא מאפשרת לנו לקום נגד האלימות של הממסד, של בעלי ההון ולעצור אותה. זו אלימות בלתי נראית. ריבלין, ושאר בעלי שררה, לא בועטים, לא יורקים, לא זורקים, לא מקללים לרב. הם משתיקים. אלימות?

אל תמחי כמוני, מצאי לך את הדרכים שלך. את גם לא צריכה לתמוך בי בשום דרך, אני מחזיקה מעמד.

[תוספות_יוםטוב*]

62 - ובצד ימין!

<תוספות יוםטוב עומד על המשמר ולא מחכה שנייה מיותרת אחרי חצות הליל...>

[סמדר_נ*]

כל הכבוד!

[נועה_ברקת*]

אני איתך
ונראה לי שיש להבחין בין אלימות לשמה - שבה יש קורבן שנפגע, לבין פעולות מחאה - מסוגים שונים, כמו זריקת עוגה שהנזק היחידי (במקרה שהעוגה טעימה) הוא אי נעימות...
הלוואי וכולנו היינו יותר זורקים עוגות קרם זה על זה ולא מרעילים ויורים...

[עודד_לבנה*]

הלוואי וכולנו היינו יותר זורקים עוגות קרם זה על זה ולא מרעילים ויורים

הייתי רוצה לראות גירסה מחודשת של מלחמת דוד וגוליית, שבה הם זורקים זה על זה עוגות קרם במקום לנסות להרוג זה את זה.
זה היה הופך את התנך לקצת יותר שמח

[תוספות_יוםטוב*]

1. לילה טוב!

[תוספות_יוםטוב*]

הופ, קפצנו: 59.

[סמדר_נ*]

ואללה. איך זה יכול להיות?

[רועי_שרון*]

מיכל, לא מענין אותי אם היתה זו עוגה או כדור צמר-גפן-מתוק - האקט הוא אקט של אלימות ואין דבר היכול להצדיקו -- אני חושב שזו אמירה נאיבית. בדומה לליאת, גם אני חושב שיש הרבה סוגים של אלימות, והרבה רמות בתוך כל סוג כזה. כמו כן יש הבדל גדול מאד בין החוק לבין יישומו בפועל, במיוחד בנושא האלימות. על הרקע הזה קשה לטעון שאלימות היא אסורה ומגונה. זה כמו שילד שהולך לגן או לבית ספר (לשמחתנו לא נפוץ במיוחד באתר הזה) מקבל הצקות מילד אחר -- ללא ספק אלימות מגונה -- האם ראוי לחנך ילד כזה שלא להגיב באלימות בחזרה?

[מ_י_כ_ל*]

רועי,
מענין...(בלשונך: "המממ".. ), דווקא הכנתי תשובה מפורטת (וארוכה אפילו בסטנדרטים שלי ), לתגובותיהם של עודד וליאת ובה השתמשתי בדוגמא דומה מאוד לזו שהבאת...
ביינתיים גנזתי את התשובה (על דאגה - שמור ב word...), אבל איכשהו, ההערות שלך מחזירות לי את הרצון להגיב גם בפומבי ולא רק לעצמי (ע"ע מדינה עיברית). אז - בעתיד הלא רחוק אני מבטיחה תשובה (כרגע אנו בדרך לרופא עם חשד לאבעבועות ).

רק על קצה המזלג - (ואני מניחה שב ילד כזה התכוונת לילד המוכה) - התשובה היא כן. ראוי לחנך שלא להכות חזרה. יתכן שהוא (המוכה) כן יכה חזרה (אינסטינקט?), יתכן שאני אחייך בסתר ליבי או בגלוי (אולי נאיבית אבל אנושית), יתכן שגם אני ארצה להחטיף לילד המרביץ (אזהרה לכל מי שמתכנן לגעת בעולל הפרטי שלי!), אבל להפוך את זה לאידאולוגיה חינוכית???
ברוח של דברי זוגתך (בדף הכי לוהט השבוע ) - אני אראה בזה חולשה שלי.

ובהקשר המיידי יותר - אם לרגע תצליח לשכנע אותי שחוליי (רבים של 'חולי' - כך כותבים?) התקשורת ובעלי השררה נגעו/פגעו בריגשותיה של ליאת כמו שנוגע/פוגע בלב הורה לראות את צאצאו הפרטי מוכה פיסית, אז אולי תצליח לשכנע אותי שאני נאיבית. אולי.

ברוח עוקצנית משהו - הליכה לגן או לבי"ס, גם כאן, הרבה יותר נפוצה ממה שאתה מניח....(אגב, גם במשפחתך נפלה שלהבת, הלוא כן?) אז מי נאיבי? מי??
נבזיות הצידה, אכן כאן יש פתיחות ואהדה כלפי חינוך ביתי גם מצד אלה שלא מיישמים.

בענין האחר, כאמור - סבלנות.

[רועי_שרון*]

ראוי לחנך שלא להכות חזרה. יתכן שהוא (המוכה) כן יכה חזרה (אינסטינקט?), יתכן שאני אחייך בסתר ליבי או בגלוי (אולי נאיבית אבל אנושית), יתכן שגם אני ארצה להחטיף לילד המרביץ (אזהרה לכל מי שמתכנן לגעת בעולל הפרטי שלי!), אבל להפוך את זה לאידאולוגיה חינוכית??? -- אז תני לי להבין: אם הילד יכה בחזרה את עשויה לשמוח על זה, אבל לא תרגישי טוב עם זה שאת שמחה?
העולם שלי פשוט יותר. אבל אני אחכה לתגובה המפורטת. זה צריך להיות מעניין.

[מ_י_כ_ל*]

את עשויה לשמוח על זה, אבל לא תרגישי טוב עם זה שאת שמחה? העולם שלי פשוט יותר
לשמוח זו מילה קצת חזקה...בס"כ חייכתי...וגם זה רק תיאורטית...
אבל - אכן, רועי, לנו, בני האנוש, יש עולם מורכב.

זה צריך להיות מעניין.
הממממ....

[ליאת_טאוב*]

שיהיה לילה טוב לכל המתכתשים.
מעניין פה.

נשארו חודשיים והחבר ששומר על הילדה כבר מתחיל לגמגם שאולי נאריך את התקופה...

[סמדר_נ*]

חודשיים, כלומר 29 יום בפברואר ועוד 31 יום במרץ? ביחד זה 60, ושוב נצטרך לעדכן את הספירה!!
לפי הספירה הקודמת -- 58. לילה טוב.

[סמדר_נ*]

57, אלא אם כן ליאת תתקן אותנו.
>סמדר מעדיפה להיצמד לוורסיה האופטימית<

[סמדר_נ*]

56 @}

[פלוני_אלמונית*]

55, איזה יופי
>ל סמדר נ אין חשק עכשיו לערוך את שמה, אבל לא רוצה להיות אלמונית לחלוטין<

[ליאת_טאוב*]

לא רוצה להרוס את האופטימיות, אבל הספירה היא 57...

[יערת_דבש*]

אז שוב חמישים ושש. |בלון|

[יערת_דבש*]

[יערת_דבש*]

ואם באייקונין עסקינן, קבלו-
tiger401.gif

[יערת_דבש*]

לא הצליח.
אני אנסה להשתכלל עד איזה מסיבות ה-

[ליאת_טאוב*]

אני לא יודעת אם אני אספיק להיכנס שוב בימים הקרובים, אז - שיהיה חג נפלא לכולן/ם.

[ליאת_טאוב*]

[סמדר_נ*]

55, איזה יופי
>סמדר משכפלת את הערתה מלפני יומיים<

[תוספות_יוםטוב*]

54 - או במלים: חמישים וארבע.

<יאיר מגיע לשפלים חסרי תקדים, רק כדי שמספריו יופיעו בצד ימין>

[יערת_דבש*]

דילגנו על ט"ו בשבט, כי בט"ו בשבט במילא שוררת האופטימיות,
קבלי-

52

[תוספות_יוםטוב*]

נ"א.

[סמדר_נ*]

נפלא! זה פטנט רשום, או מותר להעתיק?
>סמדר נפעמת, אפרופו רגשות חיוביים ליאיר ליפשיץ או מה שזה לא היה<

[תוספות_יוםטוב*]

לכי על זה.
<האגו של יאיר וכו' וכו' רך כמו פלסטלינה בשמש>

[ליאת_טאוב*]

עוד יום אחד לחגיגות השני-שלישים.
@}

[יערת_דבש*]

נ

[תוספות_יוםטוב*]

מ"ט.

[תוספות_יוםטוב*]

דהיינו: מ זל ט וב!!!

[תוספות_יוםטוב*]

מ הרי-נא ח ירות!!!