כאב לב סופני

שבת של ו ם
ושיהיה חג חרות שמח מכל הבחינות, (אפילו יהיה לך זמן להכין את הבית.)

<עקבתי כמעט מההתחלה בלי להתערב, רגע לפני הסוף רציתי לאחל חג שמח!>

ח-מ-ש !!!

חמסה עליכּ, ליאת

> שרון שקל לעשות מעשה גוי-של-שבת ולהציב במקום תוספות יוםטוב את חמשת ההבעות של היום, אבל נזכר שלכל שבת יש מוצאי שבת <

לסבלנות אולי אין גבול, אבל ליום החמישי יש...

הר-בא!

א-ר-ב-ע !!!
ארבע אמהות, מארבע רוחות השמיים, בארבע העונות, סופרות יחד איתך: 4
הנה ניסיון לבטא את שם הדף הזה בארבע פעולות חשבון ללא מלים:

+

=

+

*

:

-

=

זה בשביל אתמול:

וזה בשביל היום:

(בשם כל מערכת זמבורה וכו')

אני מנסה להגיע לתחתית הדף הכבד הזה, בלוחצי END END END עד שהוא טוען את כל עצמו, ובדרך רואה כל מני מספרים ואותיות:
136
112
101

5

...
...
...
מ"ג
כ"ב
י
...
...

|אפרוח||אפרוח|

|אפרוח|

ורואה הסטוריה קטנה של ציפיה.

יערת, איזה יופי.

ושרון - תודה על מחשבת הגוי-של-שבת. כל כך התבאסתי כשראיתי במוצ"ש שאני לא מגיע למחשב...

תודה תודה תודה לכולכם.
אני עוד אשתפך ברב תודות לכשתגיע העת, אבל התקשיתי להימנע מכך גם עכשיו.

תודה! תודה! תודה! לכולכן/ם.
אני עוד אשתפך ברב תודות לכשתגיע העת, אבל התקשיתי להימנע מכך גם עכשיו.

מחכה ליום בו אצא לחופש

ואני מרגישה שגם הגורה שלי

כבר יודעת שמשהו הולך להשתנות וכל יום הפרידה קשה יותר

...
אבל אנחנו לא נשברות שניה לפני הסוף @} , למרות שכבר יצא לנו המיץ מכל הסיפור

.
רק מחכות שכבר יגמר. שיהיה רגוע וחם יותר

עוד ארבעה ימים

ש-ל-ו-ש !!!

מכל השילושים הנשגבים והמופלאים שבעולם, כרגע הכי מתאים לי לדמיין אותך יוצאת בעוד שלושה ימים לחופשי עם אצבע משולשת על כל אלה...

ציטוט מימים רחוקים של חורף רב-סיפרתי: שמתי לב שהכל אמור להיגמר ממש לפני ערב פסח. בפסח אני לוקחת שבוע חופש ונוסעת רחוק לנוח במדבר. אולי בסיני. אולי אפילו בטורקיה, אם אצליח לממן טיסה...
ו...?

(והנה גם אני סופרת)
עוד מעט קט,
ואת,
ליאת,
ג ומרת.

אילו דברים יפים.
שרון, מה שכתבת/ציירת בפעם הלפני אחרונה כל כך מקסים.
אני לא בטוחה שהבנתי...

בעצם הבנתי ZZZZZZZZZ

!!!

ב

הצלחה

ב

חיים החדשים שיבואו

ב

עוד יומיים!!

ש-ת-י-י-ם!!!

פעם, בעוד שלושה ימים נניח, תוכלי לרבוץ, ליאת, על חוף זהוב, או על הספה, או איפה שרק תרצו, באמצע סתם יום של חול, כשבתך-אהובתך לצידך, ולמרות הקלישיאוּת הפרסומית המשתמעת, תוכלי ללחוש לה:
שתיים זה תמיד ביחד

ולפינתנו "תמונות מהספירה", והפעם, בסימן זוגי:

תמונה

והמנצח האולטימטיבי:

תמונה

ולקינוח, פתיחה משיר ירושלמי ידוע:
בשתיים, שתיים ושלושים
נכנסנו דרך הטרשים
לשדה האש והמוקשים...

רק עוד יום, רק עוד דקה...

טוב, התכנונים לחופש במקום רחוק נדחו לעת עתה.
אבל המרחק יהיה נפשי.
בינתיים, משפחה לחג, פסטיבל אקטיוויזם לחול המועד וקורס פרמקלצ'ר לאחרי.

שרון,
השורות האחרונות היו משעשעות במיוחד, כיוון שבתחילה שיבצו אותי לבצע את עבודות השירות בגבעת התחמושת, ורק לאחר שביקשתי המיקום שונה.

וכמו שאתן רואות אני לא ישנה הלילה. אני מתרגשת כל כך. מחכה ומצפה. סופרת דקות ושניות.
ולוקחת עוד קצת אוויר כדי לצלוח את היומיים הקרובים.

שרון, גדול!
ליאת, איתך!

א-ח-ת !!!

בתחילה שיבצו אותי לבצע את עבודות השירות בגבעת התחמושת
ליאת, אני יודע, עקבתי, לכן השיר...

כל זה אינו משל ולא חלום...

> שרון מכייל את הטונים לקראת מחר <

בשעה טובה!
מחר זה היום ה א חרון !

א כן.

א ין לי סבלנות...

א-פ-ס !!!

(אפקטים של שיגור, עשן, קולות וצבעים בהתאם, בבקשה)

אין כמו אחד באפריל לסיומו של המסע מהאפס המוחלט ועד גראוּנד זירוֹ, ובחזרה.

היום זה היום. ליאת - עשית את זה.

וכמובטח, נעבור לשירה בציבור. את המארש הצבאי המתבקש אפשר להשאיר להזדמנויות אחרות, והנה כמה ניגונים לשעת לילה מאוחרת. הזיופים על אחריות המאזינים:

לקום מחר בבוקר עם שיר חדש בלב
לשיר אותו בכח, לשיר אותו בכאב
לשמוע חלילים ברוח החופשית
ולהתחיל מבראשית.
מתוך: "החגיגה נגמרת" (נעמי שמר)

צחוק הילד יצלצל מחר
מכסה את שאון הלב.
איש לאיש ייצא בהבטחה
קץ לבכי, לכאב.
מתוך: "ארץ טירוף ונביאים" (ברוך פרידלנד)

צמא כמו הלך במדבר
אל מילת אמת
שכוח בה לתת
לשאת פנים אל ה מחר.
מתוך "רואים רחוק רואים שקוף" (יעקב רוטבליט)

ומשהו נצחי מבית היוצר של לנון&מקרתני והביטלס: Tomorrow Never Knows

Turn off your mind, relax, and float down stream / It is not dying, it is not dying,
Lay down all thoughts, surrender to the void / It is shining, it is shining,
That you may see the meaning of within / It is being, it is being
That love is all, and love is everyone / It is knowing, it is knowing
That ignorance and hate may mourn the dead / It is believing, it is believing
But listen to the color of your dreams / It is not living, it is not living
I'll play the game "existence" to the end / Of the beginning, of the beginning

וכמו שאומר המשורר (חיים גורי, במקרה זה):
כבר זמן לשכב לישון, צריך לקום מחר...

[h=2]

היום [/h]

יאיר, חיכיתי בסבלנות לראות איך מסתדרים עם אפס בגימטריה, וזה מה שאתה מביא?

|בלונים|

חזרתי הביתה, רציתי לצווח בשמחה והילדה והחבר ששומר עליה ישנים...
זהו.
נגמר.
החיוך מרוח לי על הפרצוף.
אין לי כח לסיכומים.
רק רוצה להודות לכם על הליווי הזה. זה היה משמעותי מאוד עבורי.
תודה רבה רבה.

ייייייייייייייייייייששששששששששששששששששש!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

שיהיה לכן חג חירות שמח, ליאת והבת.

יוהו!!!

אני לא טובה במספרים, אבל היית במחשבותי כל הזמן
חירות וחופש
ואהבה

מזל טוב וחג חירות שמח!

איזה כיף!!!

ברכות!

מינוס אחד!!!

סתאאאאם....

גנבת לי...

מדהים

איזה יופי, כמה סמלי שזה יצא בפסח, חג החירות.
תהנו

מזל טוב

חג שמח!

עוד תודה גדולה לכולכן/ם
וחג חופשי ומשחרר

לא הייתי פעילה בדף הזה, אך עקבתי בעניין וספרתי בלב...

ברכות וכל הכבוד לך!!! @}

הי ליאת, זו נועה מתעאיוש-ירושלים-לשעבר (אני הלשעבר, לא תעאיוש-ירושלים - פשוט עברתי לת"א לפני שנתיים...), הייתי די הרבה במשרד בשלומציון וגם יצא לנו לעבוד על כמה פעולות / פרויקטים ביחד, עוד כשהיית בהריון, וקצת לפני כן. זוכרת?
רק אתמול גיליתי את האתר, ועכשיו ממש את הדף היפה הזה. שמעתי על לידת הבת שלך. שמחתי מאד לקרוא, אמנם בדיעבד, שהכל עבר, ואני שמחה על התמיכה שקיבלת כאן. חבל שלא מצאתי את המקום הזה עוד קודם לכן כדי להשתתף גם בתמיכה! עכשיו נותר רק לשלוח ברכת שלום חמה, אז אנא קבלי אחת כזו ממני

קיבלתי שלשום את המכתב הרשמי המודיע כי סיימתי לרצות את עבודות השירות ואני חופשייה כציפור דרור.
עוד תודה גדולה ממני.

ליאת - כל הכבוד!
מחאה מקורית ואמיצה תמיד משמחת.

רק היום גיליתי את הדף הזה.
אני בשוק. חמישה חודשי עבודות שרות על חלוקת פלאיירים? :-O

כשהייתי בקיבוץ, אחת הנשים שם הרגה חבר בנהיגה. היא היתה בעלת רשיון חדש. התעקשה לנהוג אחרי מסיבה, כשכולם עייפים. התווכחו איתה, אבל היא התעקשה. לא יודעת למה ויתרו לה. הוא לא היה חגור. בדרך היא נרדמה. הוא עף החוצה ונהרג.
היא קיבלה שישה חודשי עבודות שרות.

נראה לכם סביר?
הריגה (6) - חלוקת פלאיירים (5) - הריגה (6) - חלוקת פלאיירים (5).
ברררר.... משהו בנדנדה הזו לא עושה הגיון.

אני לא בטוח שהעונש היה רק על חלוקת הפלאיירים.
אני לא בטוח שהעונש היה מנותק לחלוטין מההשתתפות במבצע "עוגה לכל מניאק".

ליאתי, כבר עבר הרבה זמן. מסקנה חיובית: הזמן עובר (-:
מדהים על איזה דברים מקבלים חודשי שירות ועל איזה לא. מדינה מטורפת. (לא אמשיך כי יצא כאן דף באורך שלא יבייש שום בלוג).
מזל טוב לסוף הטוב

ליאת, מענין אותי משהוא.

לאור העונש שקבלת והסבל של הילדה שלך שלא היית בבית -
את מצטערת או לא על מה שעשית ?

רון

העונש היה על תקיפת עובד ציבור וקשירת קשר לביצוע פשע. זה הצד הפורמלי.
גם בתחושה שלי, עשיתי שם יותר מאשר לחלק פליירים. הניסוח של עודד לא מדויק, אך חביב עלי.

רון,
תשובה מורכבת, אני צריכה לצאת, אענה מאוחר יותר או מחר.

רון, חשבתי על תשובה, קראתי קצת בדף, ומצאתי את המשפט הבא, שנכתב בעת פתיחתו:
ילדה אהובה, אני עודי גאה במה שעשיתי ויום אחד אספר לך למה נפרדנו בוקר-בוקר במשך זמן ארוך כל-כך, אבל את כאב הפרידה הזה איני בטוחה שגם הזמן שיעבור יצליח לרפא.
זוהי תמצית הדברים.
לא, אני לא מתביישת ולא מצטערת על כך שהייתי שותפה למחאה. אני גאה בכך.
כמובן שהיום, בדיעבד, הייתי עושה גם את המחאה הזו קצת אחרת, אבל לא על כך שאלת.
אני מצטערת על חמשת החודשים האבודים ההם. תקופה ארורה.
האם זה מחייב אותי להצטער גם על המעשה? אני חושבת שלא. אני חושבת שאני יכולה להפריד ביניהם.
אם הייתי יודעת שאהיה אמא, שאלו יהיו התוצאות, שזה יהיה הכאב, קרוב לודאי שלא הייתי עושה זאת. לא בגלל שאני מצטערת על המעשה, בגלל שאני מצטערת על העונש.

השאלה קצת מטעה, כי היא מרמזת שליאת נושאת לא רק את האחריות על המעשה עצמו אלא גם את האחריות לעונש. אבל את העונש הטילו אנשים; האחריות על העונש היא עליהם.

תודה ליאת.

התשובה שלך מענינת וראויה להערכה בעיני.

לגבי מה שיונת העירה -
אני לא חושב שאדם שמקבל עונש נושא את האחריות לעונש (בודאי את המעשה אינו ראוי לעונש או העונש אינו פרופורציוני למעשה).
שאלתי פשוט כי ענין אותי. אני לפעמים מסתכל אחורה ושואל את עצמי אם אני מצטער או לא על כל מיני דברים שעשיתי, גם אם הם התגלגלו אח"כ
לכיוונים לא בשליטתי.

ולמען הסק ספק -
לרובי ריבלין הגיע 10 עוגות (ורצוי שאחת גם בטוסיק) והמעשה שלך ראוי מאוד להערכה.

תודה רון, נעים לשמוע.

במסגרת אינדוקס דפים, רוצה להוסיף שהדף המקסים הזה הוא דף בלוג, וגם דף תמיכה.
והוא גם מזכיר לי כמה שהקהילה הזו נפלאה @}

דף מקסים בהחלט (!!), אבל מה עם שם דף מתאים ?

דף מקסים בהחלט (!!), אבל מה עם שם דף מתאים ?

מצטרפת...