האתר הוקם על ידי אנשים מקהילת החינוך הביתי בישראל בשנת 2000. הוא נועד לתמיכה הדדית, לשיתוף במידע ולימוד משותף וכבמה לדיונים בנושא חינוך ביתי, הורות טבעית, אקולוגיה, וכל נושא שעשוי להיות קשור לדרך חיים טבעית.
לא, עדי - זה דורון רוזנבלום שכותב כבר לעצמו את הטוקבקים מתוך מגמה לאפיין אותם, וכמו תמיד עושה את זה מצחיק ומושחז (הסמולנים האלה!). האמת היא שמה שהכי מצחיק הן דווקא הבדיחות על חשבון כל אותם "סמולנים" שנונים עם התיאוריות העמוסות שלהם והתיאורים הלא רלוונטיים. אין כמו הומור עצמי
ואל תדאגי, הדף לא ימות. המציאות לצערי עגומה מדי ותמיד תספק עוד חומרים לדיון.
גיל לי, דווקא הבנתי...
אבל אני עדיין תחת הרושם העז שהשאירו עלי מילותיו של פטריוט ,
שהיה יורה, ובטוח שגם אני הייתי נוהגת כך.
פטריוט, אני מבינה שבחרת להתאוורר מהויכוח כאן,
ממש לפי המסורת השמאלנית הידועה : יורים ובורחים...
אז מי, מי אמר שאתה לא שמאלני?... (-;
מהדורה מיוחדת בשביל החו"לניקים...כולל תוספת מיוחדת בדמות הרמטכ"ל . ד"ש שבוז...וחג אורים שמאייח !
חיילים עשו מסע הווי, נער נהרג, המפקד קודם
הפרקליט הצבאי הראשי ייאלץ להכריע בפרשה שמתפרסמת כאן לראשונה, לפיה במהלך "מסע הווי" של חיילים ברצועת עזה שכלל ירי - נהרג חאלד מאדי, נער פלסטיני בן 15, חף מכל פשע. "רק כשהודיעו לנו שהילד מת, הבנו בעצם שבזמן השמחה שלנו על העלייה לגדוד, מישהו אחר התאבל על הילד שלו", מספר ל-ynet אחד החיילים. אביו של הנער: "7 כדורים קרעו את גופו, זה לא היה ירי אקראי אלא צליפה". והמג"ד שהיה אחראי לאירוע כולו? הוא זכה לקידום. דובר צה"ל: לא היתה אינדיקציה של מצ"ח נגד המפקד
חנן גרינברג
צה"ל חוקר את מותו של נער פלסטיני בן 15, שנהרג מירי חיילים ב"מסע הווי", סמוך למורג שבדרום רצועת עזה - כך נודע ל-ynet. במהלך המסע שערכו חיילי גבעתי לפני מספר חודשים, בשילוב אש חיה, פגע צרור בראשו של הנער ששהה עם אביו בשדה חקלאי. הפרקליטות הצבאית טרם גיבשה את מסקנותיה, אולם לפני ימים ספורים הוחלט כי קצין בדרגת סגן-אלוף, שהיה הגורם הבכיר ביותר בשטח, יקודם. בצה"ל מסבירים כי אין "אינדיקציית מצ"ח" נגד הקצין ולכן אין מניעה בקידומו, אך גורם בכיר המעורב בחקירה מודה: "בהחלט ייתכן שלאחר בחינת חומר הראיות - נמליץ על העמדתו של הקצין לדין". אביו של הנער טוען: "הוא נורה במכוון, ולא באקראי".
רק אתמול דווחה ב-ynet לראשונה חקירת הרג המבוקש סמוך לג'נין על ידי חיילי השייטת. וכעת נחשפת הפרשה הזו, המעמידה שוב בסימן שאלה את ערך "טוהר הנשק" והקוד האתי של צה"ל. העובדות הן אלו: נער פלסטיני חף מפשע שאינו קשור לטרור בכל צורה - נהרג בזמן שחיילי צה"ל ערכו מסע הווי. לא מדובר בפעילות מבצעית, שום איום קונקרטי לא נשקף לכוחות, אבל בגלל רשלנות שנחקרת כעת, לחיצה של חיילים על ההדק הובילה למוות מיותר.
מפרטי האירוע עולה כי בתחילת חודש מרס השנה נערך מסע מיוחד לפלוגת חיילי גדוד "רותם", שסיימו זה עתה טירונות. 'מסע עלייה לגדוד', בלשון החיילים, שאורכו כשישה ק"מ, נערך סמוך ליישוב מורג בדרום רצועת עזה והסתיים במוצב הסמוך לחממות היישוב. הקצין הבכיר ביותר בשטח היה מפקד הגדוד דאז, סא"ל א'. המסע, שבסיומו קיבלו חיילי הפלוגה את סמל הגדוד, כלל תפאורה נרחבת: טנקים ונגמ"שים עמדו בצדי הדרך, רימון עשן צבעוניים הושלכו ובוצע ירי הרתעתי באזור על מנת לקדם כל סכנה שעשויה להיווצר בשטח.
יומיים לאחר מכן נדהמו החיילים לשמוע כי כתוצאה מהירי שבוצע במהלך המסע, נהרג נער פלסטיני, חאלד סולימאן מוחמד מאדי (15), תושב חאן יונס, ששהה עם אביו בשדה של המשפחה סמוך למורג. כדור ממקלע אחיד גדודי (מא"ג) שספג הנער בראשו, הרג אותו במקום. אביו ההמום לא יכול היה לעשות דבר.
סולימאן מאדי, אביו של חאלד, טוען בשיחה ל-ynet כי הירי לא היה אקראי אלא מכוון: "שבעה כדורים קרעו את חלק גופו העליון של חאלד, מהצוואר ומעלה. ככה שאין לדבר על ירי בטעות או באקראי. היה פה מעשה צליפה ישיר וברור". סולימאן מספר כי הוא, חאלד ושני ילדים נוספים עבדו בשדה של המשפחה ולא היו מעורבים בכל פעילות נגד החיילים. "עסקנו באדמה שלנו ולא היו במקום שום תצפיות. בכלל, אנחנו גרים באזור שאותו הצבא כבר חישף. הוא פתוח לכל ואין שום דבר מיוחד. הדבר היחיד היה הירי לכיוונינו, שממנו נהרג חאלד".
"רק כשהודיעו לנו שהילד מת, הבנו בעצם, שבזמן השמחה שלנו על העלייה לגדוד, מישהו אחר התאבל על הילד שלו שמת, סתם, בלי סיבה", אמר ל-ynet אחד החיילים שלקח חלק במסע, "הירי בטח לא היה מכוון, אבל חבל מאוד שזה נגמר ככה".
המפקדים בגזרה שתיחקרו את האירוע הודו כי מדובר בתוצאה קשה. לא הייתה כל הצדקה לפגיעה בנער, וייתכן כי ניתן היה למנוע זאת אילו היו ננקטים אמצעי זהירות קפדניים יותר. במקביל נפתחה חקירת מצ"ח שהתמקדה בהכנות למסע, בכללי הזהירות בהם נקטו המפקדים, בקביעת גבולות הירי, בבדיקה קפדנית להימצאותם של אזרחים פלסטינים באזור, וכיצד פגע הצרור באופן מדויק בילד,
"איך הצבא נותן פרס לאחראים?"
בין הנחקרים היה גם המג"ד, סא"ל א'. הוא סיים בינתיים את תפקידו כמג"ד ומונה לתפקיד מטה במפקדת זרוע היבשה.
בדובר צה"ל אישרו את פרטי האירוע, וציינו כי "תיק חקירת מצ"ח מצוי בבחינת הפרקליטות הצבאית וטרם התקבלה החלטה". עוד נאמר כי "עם פתיחת החקירה לא נמצאה אינדיקציה באשר לקצין הנזכר, ועל כן אין מניעה להעלאתו בדרגה".
האב, סולימאן מאדי, מגיב במרירות. "אם הצבא רוצה לתת פרס לאלה האחראים על רצח הבן שלי, שיהיו בריאים. מצידי הם יכולים למנות אותם גם לשרים ולראשי ממשלה". סולימאן אומר כי כל הבדיקות והתחקירים שנעשו עימו, מצד כוחות הביטחון הפלסטינים, לא הניבו דבר. "אני רק מקווה שהצבא הישראלי ידאג לכך שאירוע כזה לא יישנה. יש פה הרבה ילדים שעובדים עם ההורים שלהם באדמות. אני מקווה רק שחאלד שלי יהיה ההרוג האחרון".
לדברי האב, אין לו שום כוונה לקיים הליך משפטי או לתבוע את הצבא, למרות שבהתפתחות אומללה אחרונה הוא מספר כי לפני כ-10 ימים חישף הצבא את כל אדמתו ליד מורג: 60 דונם נטועים בצל ותפוחי אדמה. גם מבנה שהיה על הקרקע נהרס.
בצה"ל קיימות הוראות מפורשות לגבי פתיחה באש, וירי באוויר אינו מאושר אלא במקרים בהם נשקפת סכנה לחיילים. בצה"ל הגדירו את הירי במקרה זה כ"הרתעתי", שנועד לכאורה למנוע התקרבות לחיילים - היות והשטח בו צעדו נחשב "עוין". אך מכאן עולה השאלה: אם אכן מדובר בשטח עוין - מה עשו שם החיילים, שלא במסגרת פעילות צבאית?
גורם בכיר המעורב בחקירה אמר ל-ynet כי כל עוד הפרקליטות לא נתנה את החלטתה, לא מן הנמנע שיוחלט כי לקצין חלק באירוע והוא יועמד לדין. "אינדיקציית מצ"ח היא למעשה איתות של החוקרים כי הנחקר צריך לעמוד לדין ומהווה מעין תמרור אזהרה לעצור קידום של עד להחלטה אחרת של הפרקליטות. אולם, כפי שכבר קרה בעבר, היו מקרים שבהם על אף העובדה שלא נמצאה אינדיקציית מצ"ח, הוחלט כי יש מקום להעמדה לדין. במקרה זה, כיוון שטרם ניתנה החלטה סופית, לא ניתן לקבוע האם הקצין יועמד לדין או לאו"
הרמטכ"ל: האירועים האחרונים מערערים את היסודות
רב-אלוף יעלון מתקשה להסתיר את מבוכתו נוכח שרשרת האירועים, שפגעו במוניטין של צה"ל בארץ ובעולם. באולפן ה"שירותרום" הוא התייחס לחשדות לוידוא הריגה, ל"בעיית האמינות" של תא"ל זכאי ולעדויות על הרג מבוקש פצוע בג'נין - "כבר בתחקיר הראשוני הבנתי שיכול להיות שיש כאן בעיה"
כתבי ynet
מבוכה בצה"ל נוכח מה שעשוי להפוך ל"פרשת קו 300" של השייטת: לפי עדויות, חיילים באזור ג'נין ירו למוות במחמוד כמייל, מבוקש מהג'יהאד האיסלאמי, לאחר שנפצע ופורק מנשקו. בעקבות הפרשה, שפורסמה לראשונה ב-ynet , הקפיא מפקד חיל הים בתיאום עם הרמטכ"ל חלק מהפעילות המבצעית בשייטת.
מפקד עוצבת הגליל, תת-אלוף יאיר גולן, חוקר את נסיבות התקרית. הרמטכ"ל, רב-אלוף משה (בוגי) יעלון, התייחס הבוקר (יום ג') לפרשה הקשה: "כבר בתחקיר הראשוני שנערך הבנתי שיכול להיות שיש בעיה באירוע - בקבלת החלטות בנקודות זמן מסוימות - לגבי הפתיחה באש בתחילת האירוע, כיצד מטפלים במחבל שנפגע והירי בסוף האירוע", כך אמר יעלון, שהתארח באולפן ה"שירותרום" של גלי צה"ל.
"זה מצביע על מורכבות וצריך לשפוט את זה בצורה מאוד בהירה, שחותכת את העניין בנקודות זמן", הוסיף הרמטכ"ל, שהתייחס לכותרות נוספות שהיו לאחרונה - בהן "כיכב" צה"ל שלא בטובתו: "הייתה סדרה של אירועים, שמתחילים מזה שמפקד אוגדה מסיים את תפקידו על רקע בעיית אמינות (פרשת זכאי), ואירוע במוצב גירית שבו שני מתוחקרים לא מדברים אמת (פרשת וידוא ההריגה לכאורה בילדה הפלסטינית). זה מערער את היסודות".
רב-אלוף יעלון התייחס גם לתקרית הקשה שאירעה לפנות בוקר ליד מעבר קרני, בה נהרג חייל ונפצעו ארבעה נוספים. "לצערי, איבדנו לוחם ונפצעו מספר לוחמים נוספים. הכוח פגע גם במחבלים. אנחנו ממשיכים לפעול, הטרור לא פסק ואנחנו נצטרך להמשיך ולפעול כנגדו", דברי הרמטכ"ל.
"נשמע לא סביר"
"פרשת השייטת" התקבלה בתדהמה על-ידי מפקדי היחידה בעבר. "אני לא מאמין שלוחם שייטת הרג בקור רוח מבוקש פלסטיני סתם כך", אמר ל-ynet, קצין בכיר לשעבר בחיל הים, שפיקד בשנות ה-90' על שייטת 13.
"על פניו", הוסיף הקצין לשעבר, "האירוע שפורסם לא נשמע סביר. איני מכיר את האירוע הספיצפי, אבל מכיר היטב את הלוחמים ביחידה. הם פועלים על פי הוראות פתיחה באש, על פי הוראות מפקדים. אולי לעתים לצופה מן הצד הדברים נראים אחרת. גם כאשר אתה נמצא ליד מבוקש שהוא כביכול מנוטרל, ייתכן כי הוא מחביא בידו רימון או מסוגל לבצע פעולה אחרת שתפגע בחיילים, לכן מהצד הדברים לא תמיד נראים כפי שהם בעיני הלוחם".
לדבריו, הקומנדו הימי החל לפעול בשטחים בימים שבהם צה"ל דרש פעילות כזו. "הלוחמים האלה עוברים את כל הקורסים שמכשירים אותם ללוחמת חי"ר, מעבר להכשרה הימית. הם הלוחמים הכי טובים שיש לצה"ל ונכון לדרוש מהם פעילות מסוג זה".
עוד הוסיף מפקד השייטת לשעבר, כי "שטח לחימה אינו סטרילי, ולעתים פעילות נעשית תחת לחץ. אני לא מאמין שמישהו הורה ללוחמים האלה להרוג את המבוקש הזה, אין דבר כזה. כמובן שעל-פי מה שמתפתח בשטח ואם התנהגותו של המבוקש מסכנת את החיילים, אז הפרשנות היא אחרת, אבל לא יעלה על הדעת שנאמר בתחילת מבצע מסוים שהם צריכים להרוג את המבוקש. להפך, מעצר מבוקש בכיר חי היא ערך מודיעיני עליון".קצין בכיר נוסף ששירת בעבר בתפקיד מרכזי בחיל הים ופיקח על פעולות השייטת, אמר: "מדובר בחיילים ערכיים ביותר, מקצועיים, קשה להאמין שהיתה כאן פעולה מכוונת, החבר'ה ביחידה הם מלח הארץ, הם עוברים מסלול קשה ביותר וחותמים על שירות קבע במהלכו מבצעים פעילות מבצעית מקצועית הרחק מעיני הציבור. מדובר בחיילים שיודעים היטב את המשימות שלהם, הן בים והן ביבשה, מכירים את כל הנהלים, ובוודאי עוברים תדריכים מקיפים לפני פעילות ספציפית".
התלבטתי אם אחרי האסון בו מתו יותר מ 150 אלף איש, יש עוד טעם...
כמו נהייה הכל חיוור אל מול המספרים ההם...
או שזו החולשה שפשטה אצלי, שעדיין לא יכולה לחזור ולהיאבק , להתריע, לא להסכים, מה שנראה לי בימים כתיקונם, חלק מלחיות באופן טיבעי.
איש אחד אמר לי, שדווקא האסון שקרה, מוסיף אצלו לתחושה שהחיים יקרים, יותר מתמיד.
אצלי הרגשות מעורבים, כרגע.
בכל אופן, הבוקר הגוף שלי החל להגיב , שוב, אל מול הכותרות, כמו מזכיר לי שאין לי את הפריבילגיה להסכין עימן.
התלבטתי, כפי שמתלבטת כבר מספר שבועות, בנוגע לשם הדף הזה, ולכך שהוא נבע מכותרת הכתבה שפותחת אותו, אבל גרם למי מאיתנו תחושה קשה.
ואולי בזה כוחו?
כי מה כבר גורם לנו היום , לפחות לחוש חוסר נוחות קלה, ולאחריה להמשיך את יומנו?
זו לא (רק)ביקורת, זו תחושה קשה שלי שיושבת עכשיו מול המחשב - עם קפה בספל האהוב עלי,צמודה לרדיאטור, ותיכף אתקלח במים חמים , אסתבן בסבון צמחים טיבעי,אתלבש בבגדי חורף חמים וצעיף ורוד "מזעזע" ואלך לצור עם ילדים נפלאים ולהכין קולאז'ים שנושאם הוא החורף.
אז מה לעשות עם התחושות הללו?
אני חשה שאין לי תשובות, רק (עדיין) תקווה, שכל זה ייגמר כבר.
ייגמר, משמע יופסק,
יש לי חלק באפשרות הזו?
כבר לא בטוחה בכך.
מתוך הכתבה : הפגז נורה בשעות הבוקר (יום ג') בתגובה לירי פצצות מרגמה לעבר אחת ההתנחלויות בצפון הרצועה. לטענת גורמי צבא, הפגז פגע בחולייה חמושה של החמאס, שכללה גם מבוקשים ועסקה בירי הפצמ"רים
יש ויכוח, כמובן, בין גירסת הצבא והפלשתינאים, שטוענים שלא היו אלה אלא תלמידים שנורו.
בכל אופן, התוצאה של ירי פגז של טנק לעבר אוכלוסיה :
מבית-החולים בעזה נמסרו שמות ההרוגים, שישה מהם בני-משפחת ראבן - האחים האני (17), רסן (16) ומוחמד (16) ובני-דודיהם ראג'ח (11), מוחמד (16) וג'אבר (17). ההרוג השביעי הוא שכנם, ג'יבריל כסיח (16)
a frind once told me : the sooner the earth gets rid of humans the better it will be for the earth......
way do i say that?.....
well, i was reading this page and some of the shocking facts and opinions.......
and then adi talks abaut the tsunami.....
us humans.....we make so much fuss and so much nois....and then a wave coms and we drop like flays......
all we are is ants that make some nois.....
philosophi
lo sofi
חשבתי לתומי שמדובר בילדים מכל הצדדים, למשל, גם שני תינוקות אתיופיים שנהרגו מ"קסאם" בשדרות. או גם בנותיה של האישה ההרה בחודש תשיעי מגוף קטיף שעשו בהן ובה וידוא הריגה. אבל אני מבינה שרק ילדים פלשתינאים זה ביג דיל להרוג. ילדים יהודים זה דווקא בסדר. זה כבר לא אייטם, זה כבר פאסה. אין שום טעם לדבר על זה, את מי זה בכלל מעניין. הקרבנות הם רק ילדים מצד אחד.
חבצלת שלום
הרי משחר ילדותינו אנו כואבים את הפיגועים ומותם של יהודים
והתקשורת עוזרת לנו לשכוח את הצד השני!
אנשים שהם ראויים כמוני וכמוך והיום יש יותר אנשים ששמים אליהם לב,
כן ירבו. זאת אחריותנו כישראלים.
גדעון לוי מעולם לא כתב על שלהבת פס - שצלף פלסטיני הרג אותה. גם לא על אותה משפחה שנסעה באוטו ופתאום אמא וארבע ילדות נרצחות, מטווח אפס, מכדורים של ילד פלסטיני בן 18.
ילדים כבר לא עניין להרוג מאותו יום בפורים - בדיזגוף סנטר- באמצע האופוריה של אוסלו. היו גם עשרים ילדים או קצת יותר שנהרגו בדקה אחת תמימה בדולפינריום לפני שנתיים - כחלק ממדיניות מוצהרת של הצד השני.
הלואי שהיה אחד כמו גדעון לוי בצד השני - אבל כנראה שאם היה, היו מחסלים אותו מהר מאוד בתור משת"פ.
תשמע אני אגיד לך למה לא כתבו על שלהבת פס או על אמא וארבעת בנותיה מנווה דקלים או על ילדה שנהרגה בכביש 6,
הם מ-ת-נ-ח-ל-י-ם
(על משקל הם מפחדים של ביבי), אותם מותר להרוג נקודה !
אל תשאל שאלות, אל תתווכח, אל תגלגל עיניים לשמיים, אל תיתמם ואל תתלונן,הם חיים על אדמה כבושה ועליהם לשלם את המחיר.
ובכלל להביא דוגמאות כאלה זו דמגוגיה זולה, אתה לא מכיר את הנפשות הפועלות?
יש דם ויש דם, יש רצח ויש קורבנות טרור או יותר טוב מזה קורבנות השלום,
כל מי שחי על אדמה כבושה, יפונה ממנה בקרוב, ויקבל סכום כסף הגון לחיות בגבולות מדינת ישראל.
השנאה הנוטפת מהמילים מעידה על אלימות כבושה מסוכנת ויש לקוות שלא תתפרץ.
אני מאחל לכולכם מעבר הכי קל שאפשר ובניית בית חדש במדינתנו.
באמת יש הבדל בין הורים פסיכופטים שהולכים וגרים על גבעה חשופה בחברון, עוסקים בפעולות מחתרתיות שכולן שנאה וגזענות, ומסכנים במודע את ילדיהם לבין אלה שגרים בתוך 'גבולות אושוויץ' (ת"א-ירושלים-מטולה-אילת) וסתם מנסים לחיות בשקט.
אל תשאל שאלות
אנחנו דווקא אוהבים שאלות, ולכל שאלה יש לנו תשובה אל תתווכח
אבל וויכוחים הם סם חיינו! תעשו טובה, נו... אל תגלגל עיניים לשמיים
כן, זה באמת דוחה אל תיתמם ואל תתלונן
האמת, אולי כדאי להפסיק גם עם זה. אומרים שאופנת הקוזאק הנגזל כבר מה זה פאסה הם חיים על אדמה כבושה ועליהם לשלם את המחיר
כמו שכל אחד מאתנו משלם את המחיר על בחירותיו. אנא מכם, קחו אחריות על עצמכם ומעשיכם. נהיה לנו כבד, לסחוב גם את שלנו וגם את שלכם.
ובכלל להביא דוגמאות כאלה זו דמגוגיה זולה, אתה לא מכיר את הנפשות הפועלות?
פלמונית, הייתי שמחה מאד להכיר אותך. באמת. בואי צאי מהארון.
יאללה מכות יאללה
אורי מה קרה לך, איזה מן שמאלן יפה נפש אתה? קבל זימון למשפט שדה של בעלי העיגולדים. אם אתה לא מופיע שם עם מסמכי סרבן עדכניים, עדויות אופי חיוביות בסטייל סטליניסטי משלושה חברי תנועה לפחות, ספר של עזמי בשארה בתיק וסמל השלום מקועקע על התחת - אנחנו מסירים ממך מיידית את תואר אסמאלני. ראה הוזהרת. (אגב, המדיניות לגבי חולצות צ'ה גווארה בסימן שאלה, נדון בה בישיבה הבאה. טפו, מסחור).
מה זה? ניסיון לספין? לא אתן את ידי לזה. לא כל עוד אנשים נעקרים ממקום מרבצם בשעה שכל ראשם שקוע בקידום השלום. אנשים חולמים, הטובים באדם, היפות בנשים, הרכים בתינוקות, המסוקסים שבגברים! אליס, הרציני! ימי אבל וקריעה אלו ימים אלו! עד מתי נצחק בשיניים עקומות בחיוך דקדנטי עת עתיד כולנו מונח על כף ולא פרוש כמפת שבת בבית יהודי מצוחצח? היכן החמלה? עד מתי נמשיך להתקוטט? אחים ואחיות אנחנו! הבה נניח למחלוקות, נצא במחולות, נתפשט וניתן ליופי הבריאה לאחד בינינו!!! עד מתי נתכחש לתשוקה האחד לשני? הלא משלימים אנחנו אחד את השני - שמאל וימין.
>לגבי החולצות, אני מעדיף חולצות של איירון מיידן, אוכל להעלות זאת בישיבה הבאה?<
"במהלך דיון נוסף בעניינו של סרן ר', המואשם בביצוע וידוא הריגה בגופתה של אימן אל-המס בת ה-13, נחשפה קלטת וידאו בה נראית דמות מטושטשת הנעה בכיוון ההפוך מהכיוון בו נעה הילדה"
וזו כמובן עילה לריסוס גוופה של ילדה במיקלע, בעשרות כדורים.
ובבית המישפט יושבים ודנים בכובד ראש, בכל פרט טכני נוסף שמישהו ימציא , ובלבד שיוכל לנקות את הסרן ממעשה זה...
אולי פשוט יותר יהיה לשנות את החוק ,ולכתוב אותו מחדש , באופן כזה שהמעשה של הסרן יותר.
בלי להתפתל , פשוט ולעיניין.
מוזר שאף אחד לא הזכיר את העובדה שלפני כשבועיים בחקירה עלה שכל סיפור הווידוא הריגה ובכך שהיה ידוע שמדובר בילדה הומצא ע"י החיילים בכדי להפטר מהמ"פ שהם לא "אהבו" במיוחד. המ"פ לא ידע שמדובר בילדה, והוא לא עשה ווידוא הריגה. פרטים שהוכחו, החיילים הודו בהם.... למה אתם כל כך מחפשים להכפיש אותו?
ילדים הם ילדים. למה אנחנו דנים בעצם בילדים הפלסטינים בלי להזכיר את העובדה שאין יותר מדי כבוד לחיי אדם (וילדים ככאלה) בכלל בארץ (ואם רוצים בעולם) היום. הרציחות האחרונות רק מדגישות את זה.
ואם כבר - גם אונס בעיני זה סוג של רצח, והוא קורה בעיקר עם ילדים. והרבה גם בתוך הבתים.
מה קורה לנו בכלל?
איך?
למה?
ימי המשיח בפתח? זו מספיק סיבה? זה נותן איזו הקלה או לגיטימציה?
מתי זה יפסק ? האם אני אצטרך לשכור שומר ראש אישי לביתי בקרוב כדי להרגיש בטוחה?
האם יש איזור בארץ שבו הילדים יותר בטוחים?
מעניין....
"בעוד שבמניין כל חללי האינתיפאדה היחס הוא שלוש הרוגים פלשתינאים לעומת הרוג ישראלי - כשזה מגיע לילדים הרוגים היחס הוא אחד לחמישה"
האשה כנראה רוצה שהיחס יהיה מאוזן יותר.
את משרתת בצה"ל ? מישהו מהקרובים שלך משרת ? את חושבת שזו מידיניות של צה"ל להרוג ילדים?
הילד שלך נוסע באוטובוס לבית הספר? את שולחת את ילדך להתפוצץ במחסום ?
חלק מאותם ההרוגים הישראלים ,שאת מדברת עליהם הם גם יהודים - תעשי את הקשר הזה בראש.
נתקלתי בדף הזה דרך גריין, וממש כואב לי.
כואב לי שהעם שלנו פונה נגד עצמו.
זה יישמע אגואיסטי לאללה, אבל אם זה אנחנו או הם- מצטערת, מעדיפה שזה יהיה הם (שימותו).
וזה המצב.
מעבר לזה- יש סיבה ברורה לכך שאצלנו פחות ילדים מתים:
אנחנו מגינים על הילדים שלנו. הם לא מגינים על שלהם.
דוגמה? במבצע חומת מגן חבר קרוב שירת בג'נין, בעומק השטח. אחד הסיפורים שהכי מצמררים אותי, הוא שהופיע אמבולנס, מתוכו יצאו ילדים, ו מאחוריהם נעמדו מחבלים שירו על החיילים הישראלים.
וזו רק דוגמה אחת (אני שמעתי ממקור ראשון). יש עוד ששמעתי ממקור שני ושלישי.
הפלסטינאים שמים את ילדיהם בקו האש ע"מ שהחיילים שלנו יישארו חסרי אונים ולא יוכלו להחזיר אש כשיורים עליהם. זאת הטקטיקה שלהם. והם עוד אח"כ נראים מסכנים בחדשות. אכן, כואב שיותר ילדים פלסטינאים נהרגים. אבל לא צה"ל הוא האשם.
במדינות אחרים מאמינים להם, וזה קשה מספיק. לפחות בתוכנו אנחנו יכולים לחזק את עצמנו ואת הצבא שלנו, כי בלעדיו היינו מתאדים מהארץ הזו בכלל (כי זו המטרה של הפלסטינאים)
אופס... סרן ר' זוכה....
עזרו ילדים, לשמאלנים שבינינו למצוא טוען הולם, לא נדוש, לא שחוק ולא טחון עד זרא מרוב שימור חסר רלוונטיות ומלא תפלות לשימור נושא הדף והרוח החד צדדית שבו.
אני לא מצליחה להפסיק לחשוב על רותי פוגל וילדיה
חווה כרגע את רגעי הקושי והאושר שבגידול ילד ראשון, עם כל החששות קטנים כגדולים. שלא יסבול קור, מחסור, רעב, אדישות, רוע, חולי...
עוד מתאוששת מלידה וחושבת על ההריון הבא, על התהליך המופלא והמורכב, על הכאב שמביא את החיים, על החידה הצפונה ברחם ולעולם לא לגמרי מתגלה.
מהרהרת בזוגיות, בהורות, בכל מה שהייתי רוצה להשיל ולהפנים כדי שאוכל להיות רעיה ואימא טובה, בהתמודדויות הרבות שבדרך.
והנה, היא עברה את זה שש פעמים - הריון, לידה, וממש לאחרונה - בת קטנה רכה ותמימה.
וברגע אחד כמעט הכל יורד לטמיון. מפעל חיים שלם מתרסק.
שלושה ילדים נלקחים
שלושה ילדים מתייסרים
ברגעים האלה אני מרגישה שאין לי כוחות. מה הטעם בכל זה כשהכל יכול להילקח בשרירותיות שכזו.
_נתקלתי בדף הזה דרך גריין, וממש כואב לי.
כואב לי שהעם שלנו פונה נגד עצמו._
גם לי כואב מאוד.
במקום לפנות את השטחים ולחזור מייד הביתה, העם שלנו מתעקש להישאר שם ולהקיז עוד ועוד את הדם.
אחרי שסוף סוף נטשנו את הגלות, הקמנו מדינה, במקום לחיות בשקט ושלווה, אנחנו מתעקשים להיהרג באוהלה של "ארץ ישראל השלמה והמאוחדת".
במקום לחיות בשקט ושלווה, אנחנו מתעקשים להיהרג באוהלה של "ארץ ישראל השלמה והמאוחדת".
אולי תספרי לנו על השקט והשלווה ששררו כאן לפני 67.
נוכל להתגעגע לאותם ימים שקטים ושלווים ומתוך הגעגוע, תעלה ההכרה בצורך להתפנות מהשטחים.
ולצורך הבהרה: אני אישית חושב שיש לפנות את ההתנחלויות, אבל אני לא משלה את עצמי שזה יביא לנו שקט ושלווה.
אני לא משלה את עצמי שזה יביא לנו שקט ושלווה.
גם אני לא משלה את עצמי. אני אישית חושב שיש לפנות את ההתנחלויות,
אבל אני, לא משלה את עצמי, שהן יביאו לנו בטחון. אולי תספרי לנו על השקט והשלווה ששררו כאן לפני 67.
לא היה חמאס. לא היה ג'יהאד איסלמי. לא היה אל קאעידה. לא היה חיזבאללה. עראפת היה פישר מושתן, שהעולם הערבי בקושי השתין בכיוון שלו. רק ההתנחלויות עשו אותו לאיש חשוב.
במקום לפנות את השטחים ולחזור מייד הביתה, הערבים מתעקשים להישאר שם ולהקיז עוד ועוד את הדם.
מסתבר שיש לך הסכמה מלאה איתם. הם מאוד רוצים לחזור הביתה - לצפת, לטבריה, ציפורי, עין הוד, אום רשרש ובאר שבע שלא לדבר על יפו רמלה לוד וחיפה שכבר עכשו יש שם תהליך של חזרה הביתה. מוכנים להתפשר גם על תל אביב (הם כבר ממלאים את בן יהודה ואלנבי) ורמת גן (הרבה מאחזים בזבוטינסקי), ובני ברק. (בינתיים מסתפקים בפרדס כץ).
_אולי תספרי לנו על השקט והשלווה ששררו כאן לפני 67.
לא היה חמאס. לא היה ג'יהאד איסלמי. לא היה אל קאעידה. לא היה חיזבאללה. עראפת היה פישר מושתן, שהעולם הערבי בקושי השתין בכיוון שלו. רק ההתנחלויות עשו אותו לאיש חשוב._
היו לנו: מלחמת עצמאות, מלחמת התשה, מלחמת ששת הימים, פעולות טרור (ופעולות תגמול), הפגזות על ישובי הגליל ועוד דברים נפלאים.
וכל זה בפרק זמן של 19 שנים בלבד.
ולהגיד שהג'יהאד איסלמי, אל קאעידה וחיזבאללה (שהן תנועות פוליטיות עולמיות) קמו בגלל הכיבוש וההתנחלויות זה פשוט בורות (או רשעות).
אני לא גזענית - רק ימנית
אוקסימורון. הרי זו מהות הימין - גזענות, כוח, השלטון חשוב מהאזרח, אפליית וקיפוח האחר, (רצוי גם דיכוי), "המדינה" מעל הכל, וכל הדברים האלה. ובנוסף גם התחסדות. - some of my best friends are jews
אוקסימורון. הרי זו מהות הימין - גזענות, כוח, השלטון חשוב מהאזרח, אפליית וקיפוח האחר, (רצוי גם דיכוי), "המדינה" מעל הכל, וכל הדברים האלה. ובנוסף גם התחסדות. - some of my best friends are jews
להזכיר לפלונית אלמונית שכתבה את זה,גדולי הצוררים בהיסטוריה היו שמאלניים אז בבקשה- הבו לי מהות הימין,עדיף לי!
מאשר סוציאליזם ונציונאל סוציאליזם שנגמר במחנות ריכוז.
ונציונאל סוציאליזם שנגמר במחנות ריכוז
היטלר שמאלני? מודה שלי, זה דבר חדש. כמו בשיר של אריק איינשטין - והוא בכלל לא ידע שהוא כזה.
בקיצור, כל מי שלא איתי, הוא שמאלני! (-: (-: (-:
הטיהורים הגדולים של סטלין
לפי הקישור (ויקיפדיה):
.....ובמיוחד לאור קווי הדמיון בין שני המשטרים, הנאצי והסטאליניסטי,......
אבל בעיני ימנית (15.04.2011 16:27) הם לא ראויים להיקרא ימנים.
הבו לי מהות הימין,עדיף לי!
מה יש לדבר. יהודיה שהתמכרה לכל הצוררים הימניים האלה שיש לנו, והיו לנו כאלה מכאן ועד הודעה חדשה - החל מפרעה שדרש להרוג ילדי עובדים זרים, (במקרה היו היהודים), דרך המן הרשע, היטלר ואחמדינג'ד
_היו לנו: מלחמת עצמאות, מלחמת התשה, מלחמת ששת הימים, פעולות טרור (ופעולות תגמול), הפגזות על ישובי הגליל ועוד דברים נפלאים.
וכל זה בפרק זמן של 19 שנים בלבד._
ובהרחבה, יישובי עמק הירדן במקלטים, כנ"ל משגב עם והשכנים, אוטובוס במעלה עקרבים ועד אוטובוס כביש החוף,
נמרוד פלדמן מלהב, רועי מנחל עוז, רשימה נוראית.
אכן שם לא נעים...
המציאות - קשה לשאתה, ועוד ככה "בפרצוף"
ואם נשנה את השם? זה ישפיע על המציאות המבאסת הזו? או שיהיה לנו יותר נעים?...
אני שונאת שונאת שונאת את המציאות הזו (ואם אני נשמעת צינית - אני לא. תקראי אותי "נקי").
כולי תקוה לימים יפים יותר, בהם ילדים בפרט ובני אדם באשר הם, לא יהיו קורבן של עולם מלא במדכאים ובמדוכאים
וחירות אמיתית תהיה מנת חלקם של יותר ויותר אנשים.
לנושא המקורי: אני חשדן מאוד לגבי המספרים שהם מציגים, אך בטוח שנפגעו ילדים, ומזועזע ממה שהיה גם היום. צריך להזדעזע וגם לעשות. אך אני רוצה לציין קודם שאני מאוד חשדן לגבי המספרים והגילאים. בתמונות של "ההרג האיום" בטיים מגזין בתחילת עופרת יצוקה רשמו על נערים הרוגים רבים. בתמונות ראו חסונים בני 23 לבושים במדים שחורים ובנדנות ירוקות כולם עם אותם נעלי פלדיום, ושוכבים על רקע משאית הטילים בדיוק בתמונה משלימה לתמונת הוידאו האווירית של הפגיעה בירי טילים. כלומר פגענו בזמן מלחמה בחיילים, וזה הוצג כפגיעה בנערים תמימים.
כשקראתי לעשייה הכוונה היתה: להקים יחידות ללוחמה לא קטלנית - הכוללות התמודדות תקשורתית. לפחות כמו שמתייחסים לחיית טרף נדירות שבורחות מגן החיות. יחידה מיוחדת לוכדת אותן בלי להרוג אותם.
עשיתי משהו בכיוון ונכשלתי. אך אני מתכוון לחזור שוב לכיוון. אם יש מי שרוצה להצטרף למהלך - אשמח. הכוונה הפעם ללכת בדרך עקיפה ולא ישירות בצבא.
אחרי הכשלון במרמרה - שצונזר משני הצדדים, כל אחד מסיבותיו, ברור שלא הצבא ולא המשטרה ערוכים לפתור אלימות בלי להתעמת איתו פנים בפנים. וכן יש אלימות, וחייבים גוף שיגן עלינו בפניה:
א. הרוגדקות של הנערים מאחורי הבחורה בנעלין הם אלימות. ב. ההפגנות הג'יהדיסטיות בעזה הם אלימות. ג. הרצח של הסוחרים הנוצרים מאיזור בית לחם ודרום ירושלים וההגליה הסדרתית שלהם הם אלימות. ד. הרצח וההגליה של הקהילה הנוצרית מעזה היא אלימות. ה. ההתאנות לנשים שאינם מכסות ראש בחוץ היא אלימות. ו. סרטי פאליווד והביום שלהם וכל מי שמאמין להם ולתדמית היהודי האוכל נוצרי לפסח - הם אלימות. ז. המניעה של יהודים מלהתגורר בשכונות ערביות בעונש מוות למוכר ולמתגורר היא אלימות. ח. הפרסום העיתונאי בחסות "ממשלתם" שרמי לוי (המעסיק יהודים וערבים יחד מתוך אמונה באחווה) הוא נסיון ציוני להחליש ואף להרעיל את הפלשתינים במזון לא איכותי - זו אלימות.
והנושא האמיתי: השנאה הגלויה והכתובה בארגונים ערביים שונים הכוללים קריאה לרצח, ולסילוק היאהוד הציונים (סליחה - כלל הציבור הישראלי) - הם איום קיומי. כי הם מכינים צבא שכן מתכוון להרוג. והוא מתכוון לעשות את זה גם אחרי שתיסוגי מאחרון השטחים ושטחי השטחים ביהודה, שומרון השרון והמרינה. איך אמר הרב עובדיה יוסף, כששאלו אותו אם מותר לירות לחדר שהתווסף לבית פרטי שראו בו כנת שיגור של טיל: "טיל זה לא קמע טוב לשמירה".
תשמעו עצה של בחור דתי מזדקן: אל תשחקו את המחמד - כדי לשמוע "ואו איזה יופי לא ידענו שיש דתיים כאלה פתוחים". זה לא יעבוד עם האומה המוסלמית - וכרגע מי שמדבר זו "האומה המוסלמית".
הדבר היחיד שיעבוד זה מסע תעמולה לחיים ביחד. לא תוכלו להצטרף למחנה האנטי ישראלי ולהרגיע את מצפונכם. כי אתם מצטרפים למחנה לא פחות לא מוסרי - ועם עמדת פתיחה מרושעת באופן קיצוני. לא תוכלו ל"התכנס בתוך חומות" כי - כמו מול לבנון: חוות שבעא אינם העניין, והתעצמות והתכוננות למתקפה הבאה כל הזמן ממשיכה. נאסרלללה לא מחפש שלום גם עם הוא יקבל את כל מדינת ישראל תחת פיקודו. וכך גם לא מנהיגי פלשתין בלי רשות (בקרוב: חאלד משעל). אין ברירה חייבים ללמוד ערבית ולהכיר את האנשים האלו, ולהבין שאתם מוכנים לחיות במדינת הלכה (מוסלמית). או לא להסכים לזה - ולהילחם נגדה.
חזרנו לכך שכרגע יש מלחמה. הנקודה היא שהמלחמה היא באמצעות התקשורת יחד עם אלימות.
התשובה:
א. תקשורת ממצבת דעת קהל - גם לערבים וגם ליהודים. (אבל היא חייבת לבוא מתוך עמדה של כבוד, שלא כמו הפרסום ומסעות התעמולה כיום) מתוך כבוד לשתי התרבויות (או שלש - אם מחשיבים את החילונית, והדוסית) .
ב. ויחידה ללוחמה לא פוגענית.