לוטם יומן למידה ביתי

[נ_ע_מ_ה*]

זו הייתי אני.
יצא שגם הבת שלי הודתה לך אישית,ילדת המדבר

[לוטם_מרווני*]

נעמה,בשמחה.

הילדים שלי מידי פעם שותים עם קש פלסטיק. חיפשתי מה אפשר לעשות עם קשים משומשים-
http://www.artistshelpingchildren.org/d ... jects.html
http://www.wikihow.com/Category:Plastic-Straw-Craft
יש שם רעיונות יפים. והכל בגלל שהיום היינו בחוג קמעות חיטה ולמדתי 2 טכניקות לקליעה בקש חיטה. זה הספר- Return to product information
The Complete Book of Straw Craft and Corn Dollies: Techniques and Projects (Paperback)
by Doris Johnson (Author), Alec Coker (Author)
אני מתלבטת אם אני רוצה לקנות אותו או שלא. ההסברים בו מצויינים. אבל כמה כבר יוצא לי לקלוע קמעות בחיטה?

[לוטם_מרווני*]

לרגל טו באב שיחול שבוע הבא-
קצת לבבות-
+לב באריגת נייר לילדים
סל לב באריגת ניירות לילדים - הסברים מאוירים כאן
מתוך האתר הנפלא קראפטס פור קידס

[לוטם_מרווני*]

cr]+משפחה מבלוטים img 0020[/po].jpg
http://www.makeandtakes.com/wp-content/uploads/family-acorn-magnets-067.jpg]+ומגנטים[/img] מבלוטים
ובטח ביום שישי נצא לחפש בלוטים
+ואת הבית היפה הזה אפשר להכין במיחזור קופסאות- שכונה שלמה אפילו!

[לוטם_מרווני*]

נכון שתמיד רצינו ללמוד לקלוע צמה מ7?
אז קדימה לעבודה

[ילדיי_אהוביי*]

לוטם, תודה על הקישורים היפהפיים!@}

[לוטם_מרווני*]

ישבנו עם דפי העבודה של שלומית אולצ'יק
http://www.shlomitoltchik.com/

ויש לי כמה הערות- שלא אהבתי ולכן שיניתי.
אני מאמינה שאסור ללמד ילדים שזה נורמאלי להכות, להרביץ, לגנוב ולחטוף. דפי עבודה שבהם זה לגיטימי בעייתיים מאוד בעיני.
מצטטת מהדפים את מה שלא אהבתי-
הפתח דומה למקל.
הפתח כמו מקל נתן לאלף מכה ואלף צעקה אה!
מקל שנותן מכה? לא בבית ספרנו:-P
גם בקמץ יש מכה, עם פטיש שמרביץ. גם זה לא אהבתי.
ואפילו את החיריק שמקבל זריקה לא אהבתי.
כנראה שאני מאוד מסננת.
אני מעדיפה אסוציאציות חיוביות שיתחברו לניקוד, ללימוד, לקריאה ולכתיבה. מכות, כאבים וזריקות פשוט לא מתאימות!
ובכל זאת, כל הכבוד לשלומית אולצ'יק על העלאת כל דפי העבודה לרשת. תודה על המלאכה, ועל ספר הבישול הנפלא של הגמדים.

[אהבת_עולם*]

כנראה שאני מאוד מסננת.
אני לגמרי איתך !

[בשמת_א*]

לא מבינה בשביל מה זה נחוץ, האלימות הזאת )-:
הרי לניקוד יש שמות, והשמות מרמזים על ההיגוי! חיריק הוא בחיריק, סגול הוא בסגול, צירה הוא בצירה, וכן הלאה. למה לא לשחק עם השמות שלהם?

[ללמוד_בהנאה*]

גם אני לא אהבתי את הפטיש, המקל והזריקה

למה לא לשחק עם השמות שלהם?
יש ילדים שמבינים את זה כך, יש ילדים שקולטים ומצלמים די מהר את סימני הניקוד ומילים.
בתי לא זכרה את סימני הניקוד והאסוציאציות שהמצאתי (כתבתי על כך בדף קריאה וכתיבה) מאוד מאוד עזרו לה.

[שירי_ג*]

לוטם, אני איתך. אסוציאציות זה נהדר ועובד, אבל למה אלימות למה? אצלנו החולם היה זריקת כדור לשמיים תוך השמעת "הו" (בחולם כמובן) והשורוק היה פופיק. הקובוץ לעומת זה היה התאמצות לעשות...(באלכסון כמובן (-: ). את השמות עצמם לקח להם הרבה יותר זמן ללמוד.

[לוטם_מרווני*]

אני שמה לב שיותר קל לה לקרוא מילים בלי הניקוד. כאילו הניקוד זה המקלות בגלגלים שמפריעים לעגלה הזו לנסוע. תתעלמי מהניקוד, וכשהיא מתעלמת מהניקוד היא מפענחת את המילים כמו במשחק בלשים.

http://www.flix.co.il/tapuz/PlayList.asp?p=447
סדנת האוריגמי. עשינו סירה, עכשיו הם מציירים ומקשטים את הסירות. אח"כ נשיט אותן באמבטיה.

[אהבת_עולם*]

אני שמה לב שיותר קל לה לקרוא מילים בלי הניקוד. כאילו הניקוד זה המקלות בגלגלים שמפריעים לעגלה הזו לנסוע. תתעלמי מהניקוד, וכשהיא מתעלמת מהניקוד היא מפענחת את המילים כמו במשחק בלשים.
וואו, מעניין !

<אהבת עולם חולת-ניקוד ! >

[לוטם_מרווני*]

בת, היום נוסעים לציפורי לטיול.
חיוכים ועיניים מנצנצות.
אורזת בבוקר ארבע ביצים קשות מקולפות, מלפפונים וגזר פרוסים, תפוחים חתוכים, סנוויצי'ים, תמרים ואגוזים ושקדים ושני בקבוקי מים.
נפגשים בגן לאומי ציפורי.
אני בבית.
כאן הדרכתי מ1995 עד 2003. הדרכתי, הצגתי, שיחקתי, סיפרתי. בקרב פניהם של העובדים במקום אני מרגישה כאילו רק אתמול עזבתי (חודש שמיני עם ליה עוד הדרכתי) והם מצידם מעירים שמזמן לא הייתי.
נכנסים להגיד שלום במשרד והולכים לראות תמונות על הקיר. הנה אני לפני 10 שנים, אולי יותר. הנה תמונה באמצע הדרכה. הפנים שלי נוהרים כפי שהרגשתי לפני שבוע ביומולדת של הצעיר.
10 קילוגרמים יותר ועם שני ילדים בחינוך ביתי, אני פחות שם יותר פה והנה אני בכל זאת בציפורי, מספרת סיפורים על פסיפסים ורחובות קדומים לדור הצעיר שאיתי. איזה כייף.
כייף להם, כייף לנו כאן בציפורי. השמש מסנוורת ומעוורת את העיניים מתוך הלבן של אבני הקארדו והדקומנוס ובצל באה הרוח האוהבת של ציפורי ומנגנת לי מנגינות.
אחרי המאגר (הבטחתי שכל ביקור נסיים במאגר המים) נסענו אל המעיין, רק להתרענן. במזל גדול היינו שם לגמרי לבדנו, והרשתי לנו לטבול במים הצוננים, הצלולים, הקרים בצהרי יום סתיו.
בדרך הביתה הם כבר שאלו מתי שוב ציפורי. נדמה לי שפעם בחודש יהיה נחמד, הם מצידם מוכנים כל יום.
חוגים ומפגשים וספריה וחברים מעגנים לנו את השבוע בנקודות ציון.
הגדולה חוקרת את עולם הקריאה, ואני נהנית ומתמוגגת ומשתדלת לא לקלקל.
הצעיר חוקר את עולם הכתיבה, כותב אותיות למילים ולמספרים, כותב מפות אוצר לשודדי ים.
שניהם ביחד התחילו להקריא לי בדרך שלטים.
אני מתמוגגת אבל ממש משתדלת להשאר שלווה. גילויי הקריאה והכתיבה הם המשך ישיר של למידת הדיבור והשפה של גיל הינקות, ולהפוך את זה לשיעורים משמימים מוטבע בי חזק. אני משתדלת מאוד לא לתת "שיעורים" אלא להקשיב ולתת להם את המרחבים שהם לגילויים, לפתוח בפניהם את האפשרויות ולאפשר להם להסתקרן.

[נ_ע_מ_ה*]

מזדהה עם התאור שלך את החוויה בציפורי
גם אני הייתי מדריכה פעם, פעם פעם . מספיק מזמן כדי לשכוח כל מה ש"ידעתי" , מספיק זמן כדי שאצליח לחוות את אותם המקומות המוכרים מההדרכות כאילו זו הפעם הראשונה- יחד עם הילדים כשאני במקום כל כך שונה - כזה שנותן לעצמו לגיטימציה לחוות את העולם כמו ילדה.

תודה

אגב, נהיה בצפון, ליד ציפורי בשבוע הבא (יודפת,סוכות) . אם תרצו להצטרף לסיבוב נוסף יהיה אחלה להיפגש

[א_ל_א_ן*]

גילויי הקריאה והכתיבה הם המשך ישיר של למידת הדיבור והשפה של גיל הינקות, ולהפוך את זה לשיעורים משמימים מוטבע בי חזק. אני משתדלת מאוד לא לתת "שיעורים" אלא להקשיב ולתת להם את המרחבים שהם לגילויים, לפתוח בפניהם את האפשרויות ולאפשר להם להסתקרן.
מדבר אלי מאוד. לוקח אותי כמה וכמה שנים אחורה.
לפני כמה דקות חשבתי בלבי- בעזרת השם, בעוד ארבע שנים תהיה בתי הבכורה, בת 20.
תהני מכל רגע.

[לוטם_מרווני*]

שיעור רכיבה על סוס. נילס. תום המדריך של ליה, אחרי שהשיעור שלה מסתיים מגיע תורי.
להסתכל על המסלול- על הדרך. כל פעם שאני שוכחת ומסתכלת בעיניין רב בשערות רעמתו השחורה של נילס, הוא מפיק ללכת בתלם וחותך לאמצע.
לכוון את הסיבוב מהמותן, כשאני רוצה לצמצם את הסיבוב אז הרגל הנגדית לסיבוב בועטת .
בריצה, תנועות אגן. בריצה מהירה, עמידה-ישיבה שמתואמות עם קצב הסוס.
מילה=תנועה.
אבל כשאחרי המילה הסוס לא נע, מגיעה האגרסיביות.
ומשם- הוא זוכר, נילס. הוא זוכר שכל פעם שאני מגיעה לסוף הסללום הוא צריך לרוץ משם ולא להאט. פעם אחת שדירבנתי אותו משם ובפעם הבא הוא כבר הבין את הטריק ועושה את זה בלי דרבונים, בקלילות.
חזרתי הביתה, מקלחת, ארוחת ערב, קראתי לליה קצת מהספר שלי (בריסינגר, הכתרתו של אוריק) ונכנסנו למיטה. פאף. כבמטב קסם, בניגוד לכל הקשיים הרגילים שלי להתמסר לשינה, נרדמתי.
כשחזרנו ביום שלישי מציפורי , בגלל תחושת הטוהר של המעין, היה לי חשק לבית נקי ומסודר ומאז אני שומרת עליו כזה. אז אפשר לשכב לישון בשקט, ולקום לבית מסודר עושה לי מצב רוח מצוין.

[לוטם_מרווני*]

http://learn.genetics.utah.edu/content/ ... lls/scale/

[לוטם_מרווני*]

מחפשים patterns ליצירה בחרוזים.
מצאתי אוצר!
http://www.angelfire.com/pop/otherpatterns/

[ג'וניפר_והמשפחה*]

איזה כיף לילדים שלך.

[לוטם_מרווני*]

כיף שאת קוראת.

[נ_ע_מ_ה*]

גם אני קוראת,בשקט...

תודה

[לוטם_מרווני*]

הגדולה: ארבע כביסות של ארבע שעות כל אחת זה שש עשרה שעות.

[סמדר_נ*]

ד"ש. לך. לאיש. לגדולה. לצעיר. מתגעגעת. אתקשר.

[לוטם_מרווני*]

לפעמים הפתרון נמצא ממש מתחת לאף.
השאלה/בעיה שהתמודדתי איתה בזמן האחרון היתה שאלה החברות מהישוב. קובעים עם חברה, וכשמתקשרים רגע לפני שיוצאים- מתברר שהיא שכחה וקבעה עם אחרת שכבר נמצאת שם.
דוד שלי, החכם והמצחיק סיפר על הקיבוץ. נפלאות החברה הבלתי פורמלית, מהרגע שהילדים חוזרים מביתהספר. והקשרים. והכייף.
אחחח...קיבוץ!
אבל אנחנו בכפר, מושבה, ישוב קטן.
אבל יש צהרון.
12-16, אפשר לשלם בתום כל חודש לפי מספר ימי הפעילות. לא להתחייב לימים קבועים. פעילות זורמת לגמרי. הילדים עושים מה שהם רוצים. הזדמנות לגדולה להיות עם חברות (יד לה שם חברות) במסגרת הכי פחות חונקת והכי תואמת-חינוך-ביתי-שיש.
רשמתי אותה.
בינתיים היא לא מבקשת. השבוע שלנו עמוס עמוס. מחר יומולדת 7 שלה. בת שבע.
עצם קיומה של האפשרות כבר מעניק לנו מרווח נשימה. ממש כמו שכשלוקחים ילד לרופא- כל התופעות נעלמות וחוזרים עם ילד בריא ותיאורית וירוס הביתה.
@}

[הילה*]

המון מזל טוב! היא מתוקה אמיתית!

[לוטם_מרווני*]

תודה!

[א_ל_א_ן*]

מזל טוב לבת ובהצלחה בצהרון, פעם גם אני חשבתי על זה כאופציה, לאחד הילדים, לא זוכרת למי, נדמה לי שלגדולה. שתמשיכי להינות ממנה המון המון, עד 120...

[אמא_של_יונת*]

רק עכשיו גיליתי את הדף הזה!
מרתק.

[לוטם_מרווני*]

מתכון לבצק משחק של שירי
656509]+בצק רך ומזמין 467[/po].JPG

[רישגלית*]

תודה על המתכון, מקווה לנסות מחר. איפה קונים קרם טרטר?
אני מודה שאני לא כל כך קוראת את הבלוג הזה - מרוב קִנאה... זה תמיד גורם לי להרגיש אמא מזניחה נורא. פתאום מתברר לי מחדש שכל האנסקולינג שלי הוא פשוט עצלנות.

[לוטם_מרווני*]

קרם טרטר מצאתי בחנות תבלינים בשקים בשוק העירוני הישן בעפולה. אני מניחה שיש גם בסופר אם את גרה בעיר גדולה.

[לוטם_מרווני*]

כמה מילים לזכות הצהרון.
אתמול בבריכה המקומית, אחר הצהריים, זיהו אותה בנות מהצהרון ובאו לדבר איתה. זה מה שילדות בנות שבע עושות. מדברות.
בכולופן מבחינתי הצהרון הוכיח את עצמו. הוא מעניק לילדת ההום סקולניג שייכות. מזהים אותה מהצהרון, והיא נעשית שייכת לקבוצת הגיל שלה. לילדים זה לא משנה אם הם מזהים אותה מהכיתה או מהצהרון. הם מזהים אותה, היא איתם איפושהו, ולכן היא איתם. הגיון פשוט של "אני מכירה אותך מאיפושהוא? היית בנח"ל? למדת בעירוני ה'? אה, היינו יחד בטירונות!" וזהו, יש איזה וי על הסעיף של "להתייד עם מי שמכירים ממקודם" ואפשר להתיידד.
שבוע הבא הצהרון יוצא לחופשת הקייץ. בספטמבר ילכו שני הילדים לצהרון פעם בשבוע, ויבססו את מעמדם החברתי בקבוצת השווים בישוב.
אני מסתובבת עם הרגשה בבטן שממש עלינו פה על משהו גדול. גם קבוצת שייכות, גם להמשיך באידיאולוגיה של החינוך הביתי. ממש לרקוד בשתי חתונות.

[קרוטונית_מהמרק_הגדול*]

איפה קונים קרם טרטר?
אצלי זה מצליח נהדר עם כמה טיפות לימון.

[קרוטונית_מהמרק_הגדול*]

גם קבוצת שייכות, גם להמשיך באידיאולוגיה של החינוך הביתי.

[קרוטונית_מהמרק_הגדול*]

אצלי זה מצליח נהדר עם כמה טיפות לימון
אבל את זה כתבתי לפני שנכנסתי ללינק

[ביתית*]

צודקת לגבי העניין של קבוצת שייכות + חינוך ביתי!
אצלי הם הולכים פעמיים בשבוע לחוג ללא תשלום בביה"ס הקרוב,
וזה אכן מוכיח את עצמו כמקור לא אכזב לחברים ולשייכות.

[סהרה*]

גם קבוצת שייכות, גם להמשיך באידיאולוגיה של החינוך הביתי.
חשבתי שקבוצת השייכות היא קבוצת החינוך הביתי, אבל כצפוי - זה לא מספיק ולא מספק, זה לא זה. נראה איך תגיבי כשהם יחזרו עם תופעות הלוואי של מפגשי הצהרים הנ"ל.

[לוטם_מרווני*]

נראה איך תגיבי כשהם יחזרו עם תופעות הלוואי של מפגשי הצהרים הנ"ל.
מהן תופעות הלוואי הצפויות, לדעתך?

[שאלה*]

עד איזה גיל יש צהרונים?

[ביתית*]

ממה שאני יודעת ברוב המקומות זה עד סוף ג' או עד סוף ד', אבל מודה שהידע שלי מוגבל.....

[רוני_של_4*]

לוטם יקרה - באתי להגיד תודה על מתכון הבצק של שירי! מחר אנחנו חוגגים 4 לתמר, אז הכנתי לפי המתכון המצויין הזה 3 נגלות של בצק בצבעים עליזים! עכשיו יש לנו המון בצק לאורחים החמודים שיבואו מחר

ועל הדרך, תודה על היומן הזה ועל כל מה שאת כותבת בכלל, שתמיד נעים ומעניין לקרוא, ונותן רעיונות וחומר למחשבה הנושא של הצהרונים מאוד מעניין. אנחנו מכירים עוד ילד שהולך לצהרון בקיבוץ שלו וההורים מאוד מרוצים מהעניין. לנו אין כעת צורך בדבר כזה מכיוון שהילדות היו במסגרות ויצאו מהן, אז נשארו להן חברות טובות למשחק גם בקרב ילדי ביה"ס, והן "חלק מהבראנז'ה" כשנפגשים בבריכה או בגן המשחקים כי מכירים אותן.

[לוטם_מרווני*]

עד איזה גיל יש צהרונים?
בקיבוץ שנגור בו - יש עד גיל החטיבה ויתכן שיהיה יותר. אבל אז לא קוראים לזה צהרון אלא מועדון. כאן, במושבה, יש עד גיל כיתה ד'.

רוני של 4 מזל טוב ליומולדת ארבע של תמר! אני שמחה לקרוא שהבצק בצבעים העליזים ישמח לבב אנוש:-] ועוד יותר שמחה שאת נמנית על קוראות יומן הלמידה הביתי!

[שלי*]

הי, פעם ראשונה שקוראת כאן. מקבלת השראה רבה, גם אנחנו בחיוך ביתי....וחייבת לשאול אותך- איפה אתם גרים, כי התמונות המהממות מחורף 2009, עם השקדיות, ממש מעוררות לטבע, איפה זה? איפה אפשר לגור ככה? מאוד מסקרן אותי.
ותודה על כל רעיונות היצירה. תודה. שבוע טוב.

[פלונית_כרגע*]

אנחנו בחינוך ביתי רק מ 13:30 ובקיץ...
אבל אני מאוד נהנית לקרוא אותך, את נותנת לי הרבה השראה.
תודה

[לוטם_מרווני*]

שלי, השקדיות היפות צולמו בכפר תבור. הכל פה מוקף מטעים ושדות.
פלונית כרגע, בכייף@}

[לוטם_מרווני*]

המון רעיונות ליצירה ושימוש בגולות-
מסלולים,מבוכים,ואפילו הוראות משחק

[לוטם_מרווני*]

קוראת עכשיו את "דווקא החלשים שורדים" של ד"ר שרון מועלם. מאלף. קטעים נבחרים אני מקריאה לליה ושתינו מתמוגגות ביחד מהביולוגיה. מדברות על אבולוציה ומתרגשות מכל מיני תופעות.
+דוקא

[חלוקית_נחל*]

תודה גם ממני, על הרעיונות המגניבים ועל ההשראה שאת מספקת לנו.
נרתיק האפרופו שהענקת לי בפארק הירדן שמור ומשרה אווירת יצירתיות ומיחזור בביתנו הקט.
הצלחתי עד כה לדלות שקית אחת במצב סביר אבל לא הצלחתי לשחזר את הנס @}

[לוטם_מרווני*]

לשחזר את הנס
לפארק הירדן הבא, הביאי מחטי 5/5 וחוטי רקמה. נשחזר.

[אהבת_עולם*]

קוראת עכשיו את "דווקא החלשים שורדים" של ד"ר שרון מועלם. מאלף.

וואו, נשמע מעניין.
אולי מתחשק לך לכתוב כאן את הרעיון בכמה מילים? (או יותר מכמה מילים, אם בא לך... )


אני מקריאה לליה ושתינו מתמוגגות
איזה יופי.

[חלוקית_נחל*]

לוטם יקרה,
תודה על הרעיונות המקסימים. עשינו מסלול ממוגנט לכדורים קטנים שיצרנו מחומר דמוי פלסטלינה שמתייבש (אמא שלי הביאה לנו פעם)
שדרגנו עם כל מיני חלקים ישנים ועגולים, וגלילים למיניהם ואפילו קונוס אחד.
הדבקנו למגנטים פרסומיים ישנים שאין בהם צורך (לא חזק מספיק)
ואת כול זה העמדנו על המכסה של התנור, שפרקנו בזמנו.
איזה כיף. שבת קסומה

[לוטם_מרווני*]

חלוקית נחל, זה יהיה מוגזם לבקש צילומים מהיצירה? אפשר גם "למייל"[email protected]

[חלוקית_נחל*]

http://img715.imageshack.us/img715/5488/47695452.jpg]מסלול[/img] כדורים

[חלוקית_נחל*]

יו, הצלחתי אני לא מאמינה......

עכשיו כשהבנות יקומו, נכין עפיפונים @}

[לוטם_מרווני*]

מגניב!!!

[לוטם_מרווני*]

והנה עוד פעילות ממגנטת

[לוטם_מרווני*]

וזה מה שעשינו לפני שבוע- ניצול שאריות מחנוכה:-)
נרות בקליפות ביצים

[רישגלית*]

טוב, השבוע אני מנסה לפחות אחד מהרעיונות שלך, נשבעת!
מבטיחה לדווח אם הצלחתי (את רואה איך אני מנסה כל דרך כדי להתחייב? (-:)

[לוטם_מרווני*]

רישגלית @}

[לוטם_מרווני*]

ציטוט שאהבתי-

Education is not the filling of a pail,
but the lighting of a fire
-- W. B. Yeats

[יונת_שרון*]

גם אני אוהבת את הציטוט הזה. וגם את מה שאמרה עליו פעם ג'ויס פטרול מ-http://unschooling.com:

We don’t need to light the fire. We need to keep supplying fuel to the fire that’s already there.

[לוטם_מרווני*]

עוד יותר אפילו! נהדר! תודה יונת!

וליצירה השבועית- צבעי מדרכה במכחול, הוראות הכנה ותמונות נוספות
656509]+צבעי מדרכה 501[/po].JPG

[שמחת_ציון*]

_טוב, השבוע אני מנסה לפחות אחד מהרעיונות שלך, נשבעת!
מבטיחה לדווח אם הצלחתי_

לילדים כבר יש שפע רעיונות איך לשדרג את העניין.

תודה לך

[א_ל_א_ן*]

כמה מילים לזכות הצהרון.
קראתי לך על הצלחת הצהרון.
תהנו- רק שימי לב לשני דברים
1 ילדים שהולכים לצהרון, הם ילדים שהם הכי פחות עם ההורים, כי הם לא נקלטים בבית אחרי בית ספר, אלא אחרי הצהרון.
2 יש לזה הגבלת גיל, שקוראת באופן טבעי.
ולמה אני אומרת את כל זה-
כי אני מציעה לך, למה לא לפתוח צהרון בביתך?!
תודי שלא חשבת על זה.

[לוטם_מרווני*]

למה לא לפתוח צהרון בביתך?!
כי גם אני (הפתעה הפתעה) זקוקה לכמה שעות של "בלי ילדים" בשבוע!

[א_ל_א_ן*]

הפתעה הפתעה
מבינה מבינה

[לוטם_מרווני*]

בוקר טוב!
הבוקר הכנתי צבעים מתנפחים והילדים מציירים על מלבני קרטון גלי וקרטון מקופסאות.
הנה ההדרכה להכנתם ותמונות מהיצירה עצמה מהבוקר
656509]+תמונה מנופחת בנקודות 534[/po].JPG

עוד מעט ניסע לוטרינרית שתבדוק את מיץ פטל. מיץ פטל הוא ארנבון בן 3 שנפצע לפני כמה שבועות ונמצא בטיפול כבר שבוע. לצערי אני לא רואה סימני הגלדה או החלמה של הפצע שלו. הוא נותר פתוח ומוגלתי ומיץפטל עצמו לא נראה מאושר בכלל. חשבתי לשחרר אותו בחזרה לשכונה, שם הוא היה בשנים האחרונות, והוטרינרית הציעה להציץ בו לפני השחרור, כי באמת, אם הוא גוסס אז עדיף לו לגסוס בחופש ולא בכלוב!
הימים ימי קייץ, והילדים ואני יוצרים ולומדים בספונטניות.

[הקוסמת_מארץ_עוץ*]

לוטם...תנסי לתת לו רסקיו רמדי.
זה עובד מעולה על חיות ובמיוחד בהגלדה...
חוצמזה - גם אם הוא עומד לעזוב את גופו זה ייקל עליו...@}

[הקוסמת_מארץ_עוץ*]

ולגבי הצבעים המתנפחים.
אפשר בתנור ולא במיקרו? אין לנו מיקרו ומה זה בא לי לעשות להן את זה...

[פלוני_אלמונית*]

תודה על השיתוף, בשבוע שעבר מאוד נהננו מצבעי הקורנפלור שהפכו לחגיגת התמרחות שלמה...
גם הצבעים המתנפחים בטח יהיו להיט!
שאלה לגבי צבעי המאכל, יש איזה סוג נוזלי שמומלץ? אני מכירה סוג אחד שהצבעים מאוד חלשים והשימוש באבקה לא הכי נוח..

[לוטם_מרווני*]

תנסי, אני חושבת שבתנור זה יתנפח גם, אבל לא ב30 שניות...

[לוטם_מרווני*]

הערב התחשק לי להכין דף מעוצב כנייר עטיפה למתנה. קיבלתי קצת השראה וביחד עם הילדים הכנו חותמות מפלסטלינה. התחלנו בחותמות וכמובן שסיימנו בברבורים.
656509]+חותמות 558[/po].JPG
656509]+ברבור 562[/po].JPG
הנה ההדרכה המלאה

[הקוסמת_מארץ_עוץ*]

הכנתי את הצבעים (היפהפיים יש לציין) וגם עירבבתי לכל מיני גוונים מיוחדים
אבל....
זה לא התנפח בתנור!!!
חיכינו חיכינו חיכינו...
נצפתה אכזבה קלה בפני היוצרות)-:
אז כנראה זה לא עובד בלי מיקרו...

[לוטם_מרווני*]

אגב, המתכון למתנפחים זהה למתכון לצבעי מים ביתיים.

[אהבת_עולם*]

לוטם, בעניין החותמות מפלסטלינה, האם אפשר גם עם צבעי גואש או צבעי אצבעות?

ואיך עושים שהצבע ייתפס לחותמת - טובלים את החותמת בצבע? או צובעים את החותמת עם מכחול או משהו?

[לוטם_מרווני*]

אהבת, הכי טוב עם מכחול יבש ובעדינות, לצבוע את החותמת ולא את החריצים. אם זו רק צורה בלי חריטה- אז פשוט לטבול בשלולית גואש.
אפשר גם חותמות מתפוחי אדמה

[לוטם_מרווני*]

הכנת פלאבר
עכשיו צריך להשיג בורקס (ולא העגלה)

[לוטם_מרווני*]

משפחות חינוך ביתי מוזמנות ל"חינוך מטפח,מפגשים למחנכים מהבית באזור הגליל התחתון"
הפרטים- בהודעתי בדף סדנה בנושא חינוך מטפח לערכים הומאניים

[לוטם_מרווני*]

לעצמי- הספרים של מב"ט יכולים לשמש השראה נושאית להוראת אישית-
http://www.ramotbooks.co.il/index.php?page=0303

[לוטם_מרווני*]

ניסוי מדעי מהנה- הכנת פלאבר ביתי
656509]+פלאבר 595[/po].JPG
עוד מסלול לגולות

[אמא_של_דניאל*]

איפה קונים בורקס?????
אגב... אחלה בלוג....
בהחלט שווה - תודה.
לאן אתם עוברים בסוף?

[לוטם_מרווני*]

איפה קונים בורקס
ברוב בתי המרקחת. זה מגיע בצורת אבקה ומכינים ממנו תמיסה בהתאם להוראות שבבלוג.
50 גרם עלו לי 16 ש"ח.

[לוטם_מרווני*]

לאן אתם עוברים בסוף?
כרגע נשארים איפה שאנחנו, אבל בדרך לקיבוץ חניתה.

[לוטם_מרווני*]

ב2012 כנראה נעבור לביתנו החדש בהרחבה בחניתה.

[א_ל_א_ן*]

ב2012
זה נראה- נשמע כמו מידע/ מדע בדיון 2012 , לא?

[לוטם_מרווני*]

זה נראה- נשמע כמו מידע/ מדע בדיון 2012 , לא?

[שמחת_ציון*]

באיחור של חודש מדווח שעשינו את המסלול הממוגנט - יצא ממש מגניב
קשטנו את הגלילים ועשינו מסלולים שונים ומשונים עם נסיונות מענינים ותחרויות של זריזות בין הגולות.

ורק טיפ קטנטן - הגולות מזכוכית ושתים התנפצו לנו בכל הסלון עדיף להשתמש בכדורים קטנים מחומרים אחרים.

עשינו כבר שבוע שעבר את הציורים המתנפחים, יצא יפיפה.

בתכנון לנסות עוד כמה מהמלצותיך - תודה רבה על הקישורים וההשקעה

[לוטם_מרווני*]

שמחת ציון , טוב לקרוא!
לגבי הגולות- זה אכן מידע חשוב. אנחנו השתמשנו בגולות נופלות לשטיח. לשטיח ולגולות שלום.

[לוטם_מרווני*]

פסיפס מקליפות ביצים
שימוש חוזר בנרות- נרות מקליפות ביצים
חרב פיראטים מנייר עיתון