לידה טראומטית באיכילוב

אנונימי

^{דף סיפור לידה, דף סיפור לידה בבית חולים}

במוצאי שבת האחרון, ליוויתי חברה בלידה. הצירים התחילו בשבת, והיא החליטה ללדת באיכילוב כיון ששמעה על גישתם הטבעית לכאורה.
זו היתה הלידה השניה שלה.
הראשונה היתה בניתוח, לאחר זירוז, לאחר שהגיעה לשבוע 42.
הדבר היחיד שעניין אותה היה ללדת באופן טבעי- בלי התערבויות, בלי משככי כאבים והעיקר שלא יהיה ניתוח...

מרגע שנכנסנו לבית חולים, נתקלנו ביחס קריר שלא לומר עוין מצד הפקידה בקבלה.
התעלמנו.
לאחר בדיקה פנימית, בה התברר שהיולדת נמצאת בפתיחה של 4 ס"מ, וחיבור ארוך ומייגע למוניטור
החליטו להעלות אותנו לחדר לידה.
בכל הזמן הזה היולדת היתה בתנועה ונשימה והצליחה להתעלם מההפרעות המציקות מצד הצוות הרפואי (איך קוראים לאבא שלך? אה.. ומה מספר תעודת הזהות??)
ביקשנו לעלות במדרגות.
המלווה שלנו בתדהמה מוחלטת: "אבל שבת יצאה כבר..."
בסוף- הוא עלה במעלית, ואנחנו טיפסנו במעלה מדרגות מטונפות שנראו כמו אתר בניה נטוש ודי ברור שאף אחד לא השתמש בהם מאז שהמקום נבנה.אבל זה לא הפריע לנו. היינו במצב רוח נפלא, הלידה התקדמה נהדר ועם כל ציר עצרנו, נשמנו וצחקנו. הגענו לקומה השלישית- חדר לידה.
בחדר הלידה, המיילדת הראשית ילנה פגשה אותנו וכנראה הכינו אותה ליולדת המוזרה כיוון שהיא הודיעה לנו בתקיפות רבה ש"כאן פועלים על פי הנהלים. את תהיי מחוברת למוניטור כל הזמן, ולא! כרגע אי אפשר להכנס למקלחת, זה לא בא בחשבון! את אחרי ניתוח קיסרי וכו' וכו'
לאחר ויכוח קצר הסכמנו על מוניטור אלחוטי והיולדת התחברה אליו.

די מהר הבנו שהתנועה בחדר לא מספיקה.
היולדת הרגישה צורך ללכת ולהסתובב כל הזמן ולא התחשק לה לעשות את זה בחדר הצר. החלטנו לצאת למסדרון ולמדרגות בהם היינו קודם.
לא הספקנו ללכת דקה ואנו שומעים צעקות מטורפות מאחורינו:
"הי, מי הרשה לכם לצאת? את קיבלת רשות להסתובב? את שמעת אותי או מיילדת אחרת אומרת שמותר לך לצאת החוצה? תחזרי מייד פנימה!"
נכון. המיילדת הראשית.

היינו די המומים מהצעקות ונכנסנו חזרה לחדר.
היולדת ניסתה להסביר מדוע יצאה אך נתקלה בקיר של אטימות וצעקות. בשלב זה היא הודיעה שאם לא ינתן לה לעשות כרצונה היא תעבור לבית חולים אחר.
המיילדת הלכה לקרוא לרופא וחזרה איתו ועם עוד שלוש מיילדות שעמדו והסתכלו בדרמה שנוצרה.

הרופא והמיילדת, לסירוגין, נזפו ביולדת המסכנה ובצורה מאוד תוקפנית ואלימה מילולית הודיעו לה שהיא חייבת לציית להוראות הצוות. הצירים הסדירים שהיו עד עכשיו התחילו לאט להעלם והיולדת היתה על סף בכי.
באיזשהו שלב לא יכולתי להבליג יותר ושאלתי אותם איך הם יכולים לצעוק על אישה הנמצאת בעיצומה של לידה והאם זה לא נוגד את כל העקרונות של לידה פיזיולוגית- להעלות אצלה את רמת האדרנלין בצורה כל כך משמעותית.
משום מה הם החליטו שאני דולה והורו לי "לא להתערב ולא לדבר בשמה של היולדת כי את רק מפריעה ומהווה סכנה בשבילה"
כיון שלא רציתי להחמיר עוד יותר את המצב, שתקתי, אבל היולדת לא היתה מוכנה יותר.
היא הודיעה שהיא עוזבת ועוברת לבית חולים אחר.
הם ניסו לאיים עליה בדרכים שונות- שהיא מסכנת את התינוק ואת עצמה, שהיא חייבת לחתום על לקיחת אחריות ועל סירוב לטיפול רפואי וכשהם ראו ששום דבר מזה לא עזר הם עזבו את החדר בכעס ושלחו את האחות הראשית לטפל בנו.

גם לה הסברנו שכל חטאנו היה בכך שרצינו לאפשר ליולדת ללדת כרצונה ולא התכוונו להרגיז אף אחד...
גם הדיבור איתה לא עזר ואחרי עוד כמה עיכובים שלא באשמתנו יצאנו סוף סוף אל החופש!

נסענו מהר לתל השומר ושם פגשנו מיילדת מדהימה שהיתה מוכנה לכופף את כל הנהלים ולאפשר ליולדת ללדת כפי שרצתה.
לאחר שעתיים נולד תינוק מתוק ובריא, ללא אפידורל וללא התערבויות.

הסיפור הזה נגמר אמנם בשלום
אבל אני עדיין בטראומה מהיחס המשפיל, מחוסר המקצועיות והרגישות ומרמיסה גסה של כל זכויות היולדת באשר הן.
לאן הגענו???

שמחה שהיולדת חוותה בסופו של דבר לידה טובה.
תודה לך על השיתוף. אכן סיפור עגום

גועל נפש. כנראה כל אחד והמזל שלו. לי היה ממש בסדר באיכילוב. דווקא לא היה אכפת לי שמדי פעם מישהו יכנס, כי הייתי לבד רוב הזמן. חלק מהמילדות אנטיפתיות למדי אבל בסוף המיילדת שלי היתה על הכפאק וגם הרופאים. הייתי מופתעת שיש שם כל כך הרבה רופאות. זה משהו שבעבר כלל לא היה כל כך נפוץ דווקא בתחום הזה למרבה האבסורד! כל הכבוד לכן שלא נתתן עליהם גרוש ולקחתן עצמכן. הגיע הזמן שנתחיל קצת לעמוד על שלנו - הנשים.

זה באמת הסיכון שלוקחים כשמחליטים ללדת בבית חולים - אי אפשר לדעת על איזה צוות נופלים...
ברכות על התינוק @}

דבר ראשון מזל טוב, וחוץ מזה כל הכבוד ליולדת שידעה לעמוד על שלה גם ברגעים קשים. הלוואי על כולנו.

זה באמת נשמע לא קל לעמוד מול צוות רפואי שלם ועוין תו"כ צירים!
כל הכבוד לשתיכן ואיזה מזל שיכולתן להגיע לבי"ח אחר בטווח הזמן הזה

כל הכבוד ליולדת שידעה לעמוד על שלה גם ברגעים קשים. הלוואי על כולנו.

כל הכבוד! ומזל טוב

_כל הכבוד ליולדת שידעה לעמוד על שלה גם ברגעים קשים. הלוואי על כולנו.

כל הכבוד! ומזל טוב_

_שמחה שהיולדת חוותה בסופו של דבר לידה טובה.
תודה לך על השיתוף. אכן סיפור עגום_

באמת כל הכבוד ליולדת ולמלווה! ממש מרגש איך למרות היחס הנורא היא הצליחה לעמוד על שלה.
מאד חשוב לכתוב מכתב תלונה חריף לבית החולים. מה שכתבת למעלה, בשינויים קלים, זה מצוין. עם העתקים להנהלה, למנהל המחלקה, לאחות ראשית, לתלונות הציבור, מנהל חדרי לידה וכל מי שאתם יכולים לחשוב עליו. דברים כאלה משפיעים, ואולי יעזרו לאמהות אחרות.

מאד חשוב לכתוב מכתב תלונה חריף לבית החולים
גם לדעתי.

וכל הכבוד ליולדת, שאספה את עצמה וברחה מהמקום הזה.

כל הכבוד. אני עד היום מצטערת שלא עשיתי דבר דומה וברחתי המקום הזוועתי שהגעתי אליו. על אף שנסיעה לבית חולים אחר היתה נמשכת כשעתיים. כל הכבוד ומזל טוב

כל הכבוד!

וגם - אמא'לה. פחד אלוהים.
מזלה של היולדת שהייתה לה תמיכה.

המון ברכות להולדת התינוק!!

איזה יופי שזה נגמר בצורה נעימה, כמו שהיא רצתה! אבל כל כך עצוב (מזעזע!!!) שצריך לחוות יחס משפיל כל כך, כל כך לא מכבד.
מסכימה מאוד עם הנחיצות של מכתב, לכל מי שאפשר לחשוב עליו - כולל מחלקת יחסי הציבור של בית החולים, מיילדת ראשית וכו' וכו'.

תודה על התגובות החמות
זה נחמד לדעת שאנחנו לא באמת משוגעות וחסרות אחריות כפי שנאמר לנו ע"י הצוות של בי"ח איכילוב.
בימים שאחרי הלידה, למרות התרוממות הרוח, היתיי ממש פגועה מזה.
אכן כתבנו מכתב
ואני מקווה שהוא יישא פירות.

שלום לכולכן - גם אני ילדתי בליס קיוויתי ללידה טבעית
למעט כל מיני אי נוחיות קטנות והבלגות שלי - שלא קיבלתי את הלידה אותה רציתי הם היו בסדר- פורמלית- ב"ה נולד לי בן ברא ושלם
רק דבר אחד חרה לי מאד- תפרו אותי לצערי ולא די בכך אלא בחוט שנמס רק לאחר 6 שבועות.בעוד שחוט רגיל נמס אחרי 10 ימים- כמובן שלא ידעו אותי על כך.
והכי גרוע שזה נעשה מסיבות כלכליות כי הוא יותר זול- זה מה שנאמר לרופא שלי שפניתי אליו לאחר חודש- כשהחוטים לא נמסו.
כתבתי מכתב תלונה לראש המחלקה ואפילו דיברתי איתו אישית- בטלפון
מיותר לציין שלא קיבלתי שום תגובה....עד היום....כמעט חצי שנה
טוב בלידה הבאה....למדנו...

כל הכבוד ליולדת! הלוואי שלי היה שכל/תושיה/מחשבה לעשות את זה בעצמי.

וכאמור: בלידה הבאה...למדנו...

_אכן כתבנו מכתב
ואני מקווה שהוא יישא פירות_
יופי!
עדכני אותנו איך הם מגיבים. מעניין. אם כי לרוב זה תשובה כללית מתחמקת.

אשמח לשמוע על לידות נוספות בליס מהזמן האחרון. שאר הדפים בנושא לא כל כך עדכניים ואני מתלבטת איפה ללדת כי הם מציגים את עצמם מאד "פתוחים" אבל אם בפועל הגישה היא כמו בסיפור המזעזע הזה, עדיף לא להגיע לשם.
תודה

שלום לך טל-טלית
תודה לאל את שתי הלידות ילדתי בליס בחדר הטבעי עם מילדות מופלאות
אין ספק שזה עניין של מזל וכל עוד את לא בוחרת את המילדת אין לדעת .........
רק שתדעי ליס הם לא ממש פתוחים!
אבל יש שם כמה אנשים נפלאים וכמה קשי לב כמו בכל מקום !
לי הלידות שם היו חוויה מופלאה
אני זוקפת את זה לזכות היקום, לזכותי ולזכות המילדות שהתמזל מזלי להעזר בהן!
אם את צריכה עוד פרטים כתבי לי בדף בית ואשמח לעזור
המשך דרך נעימה...................

אשמח לשמוע על לידות נוספות בליס מהזמן האחרון
אני ילדתי בליס לפני כמעט שנתיים, אמנם לא בלידה טבעית, אבל הרגשתי הרבה כבוד מצד הצוות אלי ואל המלווה שלי, ברמה שכל פרוצדורה הוסברה לי לפני שנגעו בי בכלל - כלומר לא היה את האלמנט הפולשני שמתעסקים בך כמו בחפץ.. המיילדת הנפלאה שוידאה איתי בשקט בלי שאף אחד ישמע שאני באמת רוצה שאמא שלי תכנס כשאני לא בצירי לחץ (כלומר שלא פשוט לא נעים לי ממנה). הרופאה המקסימה שעזרה בסוף לבני להוולד אפילו הציגה בפניי מראש את רופא הילדים שלקח אותו לרגע אל האור מחוץ לטווח ראייתי בכדי לודא שהכל בסדר איתו (סטנדרטי בלידה עם התערבות ואקום). לחברה שלי, שילדה באותו מקום חמישה ימים לפני, היתה לידה איומה, בדיוק בגלל שהיא לא קיבלה יחס של כבוד מהצוות. מבחינתה סתם לא נתנו לה את התינוק מיד אחרי שהוא נולד. זה הכל עניין של גישה של הצוות, ובנושא הזה זה ממש רק עניין של מזל.

שאלה לי אליכן בנות, אני בחודש שמיני ומתכננת ללדת בליס, יש איזו חוות דעת עדכנית מהחצי שנה האחרונה אולי? כמובן שמתכננת ללדת בחדר הטבעי....

פרט לזה ששמעתי שאף אישה לא מגיעה אליו, משלל סיבות?

הערות כלליות למי שרוצה ללדת בליס בחדר הלידה הטבעית. נוגע לשתי לידות שהתרחשו ב 2005 וב 2007.
ראשית, שתי המיילדות שהיו לי היו נהדרות. הראשונה היתה איתי בלידה ללא אפידורל בחדר לידה רגיל והשנייה בלידה בחדר הלידה הטבעית.
הבעיה היא בגישה הכללית של המקום ובתחושה שהמיילדות צריכות להיאבק כדי להיות שם בשבילך אם את רוצה ללדת ללא משככי כאבים או בחדר הלידה הטבעית.
גישת בית החולים היא סופר רפואית והעובדה שבמקום קיים חדר לידה טבעית מפואר כל כך משדרת תחושה של עלה תאנה. אני חושבת שמעטות מגיעות אליו כיוון שמה שמקובל בבית החולים הזה מוביל ללידות מסוג אחר. אפילו כאשר ילדתי בחדר הנפלא הזה מצאתי את עצמי מנהלת מאבק עם רופאים כמעט לכל אורך הלידה, וכל זאת בשעה שרופאים כלל אינם אמורים להיכנס לחדר זה. מאחר וכמעט לא היו לי אינדיקציות למעקב הריון הם בחרו לתת לי להיכנס לחדר המבוקש אבל לאיים בצורה מרומזת שכל ניסיון לעמוד על שלי יוביל להרחקתי מהחדר והעברתי לחדר רגיל. גם בלידה הראשונה כל בקשה קטנה נתקלה בהרמת גבות ואנחות חוסר שביעות רצון (עד שהגיעה המיילדת שעברה איתי את מרבית הלידה).
למי שרוצה ללדת ללא משככי כאבים ובלידה מכבדת לא הייתי ממליצה על ליס. הגישה השלטת במקום מאוד רפואית ואינה מכבדת. ההסתייגות היחידה נוגעת למיילדות שליוו אותי אלא שכפי שציינתי גם הן נראו כמי שנלחמות בנהלים ובשאר הצוות.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

אבל מה עושים אם יש לידת בזק ואין בררה אלא ליס? חויתי חוויה מאוד דומה למה שכתבת

הדף אמנם ישן אבל הייתי חייבת לכתוב- אני ילדתי לפני חודש לידה טראומטית באיכילוב. הלידה התחילה במים מקוניאלים וכיוון שסרבתי לזירוז הייתי במלחמה תמידית עם הצוות הרפואי. המיילדת שלי טלי משהו, הייתה פשוט נוראית וסרבה לעזור לי ללדת בכריעה/במנח זקוף והתעקשה שאשכב ואדחף שעות עם רגליים למעלה. היו שלבים שהיא פשוט ישבה בדממה וסרבה להגיד משהו, בטח שלא תמכה או עודדה, ההתנהלות שלה הייתה ממש דוחה! במהלך כל השעות בחדר הלידה לא הייתה אווירה אינטימית שמעודדת לידה אלא אווירת לחץ (מזלי שבעלי ואחותי היו שם איתי אך בדיעבד היינו צריכים לדרוש החלפת מיילדת אבל למי היה ראש לזה תוך כדי הלידה...) כל זה הוביל למתן פיטוצין בפתיחה 10 ולידת וואקום כואבת במיוחד ( שארכה 25 שעות) ולאיבוד דם שלי בסוף הלידה (דופק 20 והמוגלובין 5.5)אני ממש רוצה להתלונן עליה. רק עכשיו אני מתחילה לעכל ולהבין מה הלך שם וקשה לי מאוד.

קודם כל מזל טוב!

אני ממש רוצה להתלונן עליה.
אני חושבת שכדאי. לא בטוח שזה יעזור במיידי, אבל ככל שתהיינה יותר תלונות, כך יגדל הסיכוי לשינוי.
אני ילדתי שם לאחרונה לפני 10 שנים, ונראה שדבר לא השתנה. אני זוכרת לילות אח"כ, לא נרדמתי כועסת על מה שעברתי, רוצה להתלונן ו--לא עשיתי זאת P-: אז אולי ממך יתחיל התיקון.

שלוש שנים אח"כ, כשהגעתי לפיזיותרפיה של רצפת האגן רק מלשמוע את ספור הלידה, הפיזיותרפיסטית "ניחשה" (ניחוש מושכל) שילדתי באיכילוב...
והכי מרגיז (עד היום) זו ההטעיה שהם עושים, כי בסיור המקדים ראיתי רק את חדר הלידה הטבעית, שכמובן תפוס/הלידה שלך לא מאפשרת להיות בו בזמן אמת, ואת המוניטור האלחוטי (אגדה אורבנית. בשעת לידה הוא תמיד לא קיים, תפוס וכו') והמיילדת המסיירת היא ענוגה ומסבירת פנים.
במקרה נפלתי על אותה המיילדת בקבלה, גסה, מאיימת ולא נעימה.

כל בית חולים זה כך לא הכול הולך כמו שצריך גם אנחנו עצבנים לפעמים

לא הכל הולך כמו שצריך, כולם עצבנים לפעמים
המשפט הזה נשמע נכון והגיוני, אבל ניסיתי לדמיין את עצמי או מישהי מהקולגות שלי (בצוות של מרפאות בעיסוק, פיזיותרפיסטיות וקלינאיות תקשורת) מנסות להגיד דבר כזה למנהלת שלנו, אחרי שלקוח התלונן.
התגובה תהיה מאוד מאוד חמורה, אני מבטיחה לך.

כי כן, כולנו עצבניים לפעמים.
אבל אנשי המקצוע הטיפוליים שבינינו, מחויבים לסטנדרט גבוה יותר של התנהגות מאשר האדם ברחוב, או האדם בחיק משפחתו, כי הם נמצאים שם כדי לעזור לאנשים במצבים פגיעים.

אז גם אם כאחות או מיילדת או מרפאה בעיסוק יש לך יום חרא (ולמי אין...), את מחויבת להשתמש בכל הטקטיקות האפשריות כדי להפריד בין המצברוח הפרטי שלך לדינמיקה שבינך לבין המטופל או הלקוח.

ככלל, בגלל שיחסים טיפוליים זה עניין דו-צדדי, אפשר לצפות מהמטופלים גם לתרום את חלקם ליצירת יחסים חיוביים, אבל במהלך לידה אין לאשה ראש לזה. יש מצבים שבהם אי אפשר לצפות ממטופל/ת שתתחיל לרכך את אנשי הצוות כדי לקבל את הטיפול שהיא רוצה.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

סוף טוב, הכל טוב. מזל שנגמר הכל בטוב. אבל.... סיפור שמעתם רק מיולדת שעברה ניתוח קיסרי בעבר ולא חשבה יותר מידי על כך שהיא בגלל זה המצאת בסיכון להפרדות התפר ברחם 25 עד 50% סיכון.... לא קרה כך. מזל שכך. אבל ניטור עוברי לא מיועד לעצבן את היולדת. סמיוחד כשהוא אלחוטי.הוא מיועד לתת איזשהו פקטור של ביטחון שצוות יוכל לזהות במיידי!!! אם חס ושלום יתחיל קרע של הרחם. ואם יוציאו בניתוח קיסרי בהול את התינוק תוך 3-5 דקות מאז תחילת קרע, יש מצב שתינוק ויולדת יהיו בריאים ושלמים. כמובן שלא רוצים לספר ליולדת שיש מידי שנה מקרים של קרע בזמן הצירים ברחם שעבר ניתוח קיסרי. אבל יש.... ורק בזכות פאקינג מוניטור לא מאבדים חיים של אדם. אז היה כאן נס והרבה מזל. לא בטוח שלשחק רולטה רוסית אחרי ניתוח קיסרי זה רעיון חכם במיוחד. לידות קלות ובריות לנו.

בסיכון להפרדות התפר ברחם 25 עד 50% סיכון
פלונית, מאיפה המספר? לי ידוע על הרבה הרבה הרבה פחות מזה.
עוד דבר - לפני שתפר נקרע יש עליו לחץ, וכשיש עליו לחץ - על פי עדות כזאת ששמעתי מאישה בעבר - זה כואב לאללה. הכאב הזה הוא אמצעי יעיל מאוד לזיהוי קרעים לפני השלב הקריטי.

שליחה על ידי אמא* » 29 אפריל 2018, 12:13

למישהי יש מידע עדכני על ליס?
שוקלת ללדת שם, מעוניינת ללדת לידה טבעית כמו בלידות הקודמות. האם השתנתה הגישה במהלך השנים?

חברה ילדה שם לפני חצי שנה בקיסרי חירום טראומטי מאוד מאוד, שלא מספיק היה קשה, היו לה שם גם קשיים בירוקרטיים זוועתיים מול הפגיה, ורופאים לא רגישים בלשון המעטה (אני לא מפרטת פה כדי לא לעשות טריגרים).
בנוסף עוד חברה ילדה לפני שנתיים, יחס עוין כלפי הדולה שהיתה בחדר, אווירה מלחיצה ולא נעימה.
וכפי שנאמר כאן - הם עושים סיורים שמראים כביכול עד כמה הם מתקדמים ובעד לידה טבעית, בפועל סופר מדיקלים על סף החוסר אנושיות.
שומרת נפשה תרחק.

שליחה על ידי אמא* » 29 אפריל 2018, 21:41

תודה רבה
עזרת לי מאד!
מי יכולה להמליץ לי על מקום אחר במרכז -מקצועי, בגישה טבעית, יחס נעים ואוכל כשר למהדרין?
לניאדו איכזבו מאד בלידה אחרונה!

הבת שלי ילדה לפני 10 ימים באיכילוב והיתה מאד מרוצה. אבל אולי כי היא די מיינסטרימית, עשתה אפידורל, אח״כ קיבלה עוד משהו לכאבים, וכל הלידה לקחה פחות מ 7 שעות, למרות שהיתה לידה ראשונה. הם היו מאד מרוצים מהמילדת, ובכלל - היתה להם חוויה מאד חיובית. היה אפס הפרדה בקלות רבה, אם כי אחר כך במלונית נעזרו בתינוקיה לכמה שעות כל לילה כדי להתאושש. הם הרגישו שהתייחסו אליהם מאד בכבוד, ובכלל היו ממש מרוצים.

שליחה על ידי אמא* » 02 מאי 2018, 19:05

תודה על התגובה, יחס מכובד במחלקה ואפס הפרדה חשובים לי מאד,
ועדיין, מחפשת דווקא את הגישה הטבעית.
וכן- באם חלילה לא יתאפשר ללדת במרכז לידה טבעית, עד כמה הם פתוחים לגישה הטבעית גם בחדרי הלידה הרגילים.

סיפור שמעתם רק מיולדת שעברה ניתוח קיסרי בעבר ולא חשבה יותר מידי על כך שהיא בגלל זה המצאת בסיכון להפרדות התפר ברחם 25 עד 50% סיכון
אמנם זה נכתב פה מזמן ולא קשור בדיוק לנושא הדף אבל חייבת לתקן למען הבאות שיבואו לקרוא...

הנתון הזה ממש ממש לא נכון!
הסיכון לקרע ברחם במהלך לידה נרתיקית לאחר קיסרי הוא עד חצי אחוז - 0.5%!
למעט מקרים בודדים חריגים, בדרך כלל עדיף לנסות ללדת לידה נרתיקית לאחר הקסרי ויש אחוז מאוד גבוה של נשים שזה מצליח להם. הסיכון בסופו של דבר מעט מעט שונה מלידה נרתיקית רגילה.

חשוב להיות בליווי של רופא שבעד לידה נרתיקית לאחר קיסרי וללדת במקום שתומך בזה. לצערנו עדיין יש רופאים שמתעלמים מההמלצות והמדיניות שלהם היא ישר לדחוף לקיסרי שני.

בהצלחה לכולן!
<את הנתונים הנ"ל למדתי בחודשים האחרונים בקורס של תומכת לידה>

מגיע לכן,
קיסרי ללא הסכמה, סטריפינג ללא הסכמה, פיטוצין, מכשירים, ואקום, הפחדות, צעקות, מניעת תנועה, זירוזים, חתימות בלחץ, הפרדה מהתינוק, הנחיה לותר על הנקה עבור תחליף בחדרי בית החולים,
הכל קורה לכן ואתן נותנות למערכת לנצח.
בימים אלו ממש !! יש מאבק של משרד הבריאות, מאבק שקט ואכזרי, לסגור את בית היולדות הטבעי האחרון בארץ.
המקום האחרון שנשאר שבו את מחליטה על גופך, לוקחת אחריות ומעניקה לעצמך את מה שהטבע נתן לך. אבל !
אתן לא שם לתמוך, לתת יד, לתרום שקל, להלחם על גופכן, על הסוברניות שלכן, להיות עצמאיות, להשמיע קול.
אז בקרוב, תשארו לבד על מיטת הניתוחים הטבעית בבית של החולים.
עצוב ? לא ממש, כי יכולתן למנוע את זה
וישבתן בשקט בזמן שהמערכת גורסת לכן את הרחם ושולחת אתכן ללדת בבתי חולים עבור תקציב משרד הבריאות.

הסבר?

גוגל איט ומשם עוד קצת,
בג"ץ בתי יולדות, מי השמות, מי הפסיד,
מי נלחם, מה קורה...
בשקט בשקט, כל אחת נשארת לבד

אינדיאנית,
השארת הודעה זהה בשלושה דפים שונים.
זה לא מקובל כאן באתר.
כמו כן, אלא אם את אינדי אנית, הניק שלך תפוס.

אינדיאנית, סאחה על המודעות החברתית.
אבל אם את כבר שם, ואם את כבר פה, בואי תעשי משהו מועיל. תביאי קישור, קישור לעצומה אם יש, קישור לקבוצת פעילות אם יש, משהו שיאפשר לאנשים להגיד "וואללה? תני לי דקה, אקום ואעשה"

_בימים אלו ממש !! יש מאבק של משרד הבריאות, מאבק שקט ואכזרי, לסגור את בית היולדות הטבעי האחרון בארץ.
אתן לא שם לתמוך, לתת יד, לתרום שקל, להלחם על גופכן, על הסוברניות שלכן, להיות עצמאיות, להשמיע קול._
אז יאללה, תעזרי לנו (בקטנה) להגיע לשם. במקום סתם להאשים.
כי אני, למשל, לא ידעתי.

אם כבר עלה הדף הזה, זה הזמן לספר על הלידה הטראומטית שלי באיכילוב לפני כחמישה חודשים.
הבטיחו חדר לידה טבעי-
במיון יולדות הודיעו שהיתה האטה בדופק-אין אפשרות לחדר הקדוש.
הבטיחו שבחדר ה'רגיל' אוכל לשהות במקלחת ככל שאחפוץ-
אממה לא אמרו שאין מים חמים (בכל חדרי הלידה!!) מים קפואים!!!
אמרו נביא לך כדור פיזיותרפיה כבקשתך-
הכדור התקבל לאחר כשעתיים.
וכן הלאה וכן הלאה..
בשעה טובה ילדתי בלידה טבעית את הנסיכון המושלם
והופ לחדר 'אפס הפרדה'
עם יולדת אחרת שהיתה באפס הפרדה מבעלה...
לא להאמין שעברו חמישה חודשים ועדיין קשה לי לכתוב את הסיפור הכואב, אסתפק בזה בינתיים..

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

ילדת בלידה טבעית- מוצלח מאוד
ילדתי בבלינסון עם מיילדת פסיכופטית אמיתית. מלא נזקים

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

אני צריכה ללדת עוד חודש וחשבתי על ליס רוצה לשמוא עידכון ממי שילדה שם לאחרונה

נשמע קשה כ"כ!

מצטערת לשמוע שאלו חוויות הלידה, נראה לי שזה לפעמים לא בשילטה על מי "נופלים"! אך מדובר על דבר כה מהותי וחשוב שאסור להשלים עם מה שיש.