לידת תאומים

אנונימי

ראו גם: מדור הריון ו-מדור לידה, _דף סיפור לידת תאומים.

בזמן האחרון יצא לי לשמוע כמה סיפורים על לידות תאומים "רגילות" (לא בקיסרי) שגרמו לי לחשוב כמה שלידה כזאת היא חריגה כיום. סיפור אחד הוא על תאומים שנולדו בבית, שניהם במצג עכוז. האמא אמרה שהבהירו לה שכדי למנוע התנפלות מצד סקרנים ועיתונאים, כדאי שהיא תספר בבי"ח שהראשון נולד במצג ראש.
הסיפור השני הוא על תאומים שהם כבר נערים היום, ונולדו בלידה רגילה בבי"ח. הראשון היה במצג ראש (והשני ב"מצג רגל אחת") ושניהם היו גדולים ובריאים (3.5 ק"ג כל אחד). אבל, האמא סיפרה שהיה לה מאוד לא נעים בלידה בגלל שהתאספו המון אנשים בחדר לחזות בתופעה הלא רגילה הזאת - לידת תאומים בלי ניתוח קיסרי.

ולמה אני מספרת את כל זה? כי אני מתחילה לחשוב שאולי רוב הרופאים בכלל לא יודעים מה זה לידת תאומים "רגילה", שאין להם נסיון בזה בכלל, כי הרי אפילו לפני יותר מ-10 שנים זה נחשב למשהו חריג. ואם הם לא ממש מכירים לידה כזאת, אז איך אפשר להסתמך על שיקול הדעת שלהם בנושא? ומה לגבי נושאים אחרים שלרוב הרופאים כנראה אין נסיון ממשי בהם, כמו לידה במצג עכוז?

מפחיד, לא?

שליחה על ידי גילה* » 26 יוני 2002, 08:03

באופן כללי, הרבה מיומנויות אבחון אבדו בזכות הטכנולוגיה.
בנושא הריון - למשל - מישוש ע"מ לגעת את מצב העובר - יש US, לא צריך לדעת להסתדר בלעדיו.
אבל גם בכל נושא אחר. שולחים לבדיקת דם, לשיקופים למיניהם, ולא מסתכלים על הפציינט.

בעקרון, לידת תאומים היא לא אינדיקציה לקיסרי, אבל, כיוון שהסיכון הוא באמת גדול יותר, אז מרבית המיילדות לא יסכימו לקבל תאומים ללידת בית, וכל מצב חריג ישר מופנה לקיסרי. יש בתי חולים שמיילדים תאומים בחדר ניתוח (מה שמן הסתם, בלי לדעת את העובדות, מגדיל את אחוזי הקיסרי. סכין שמופיעה במערכה הראשונה, תחתוך במערכה השלישיית )-: ). יש לידות רגילות רבות של תאומים, אבל תאומים הם תמיד אטרקציה (גם אחרי לידתם), וגם - זו תמיד לידה רפואית על כל חסרונותיה (אלא אם מישהי מוכנה לקחת סיכונים וללכת נגד ההמלצות. זה נדיר בכלל, ובמיוחד אם התאומים הם תוצאה של "הריון יקר" - טיפולי פוריות).
אחותי ילדה תאומים בבית ללא סיוע (היא לא ידעה שזה תאומים) והם יצאו בריאים ובמשקלים טובים.
מצד שני, אצלי אני חוששת שהם היו "מעורבבים" (בנוסף לעכוז מוביל) באופן שסביר להניח שהיה מסתבך, גם בלידה לא-רפואית.
הרבה פעמים התאום הראשון נולד רגיל, אבל עם השני לחוצים, או שבאמת יש סיבוך, ועוברים לקיסרי. הרבה נשים מפחדות מהמצב (שילוב של לידה רגילה וקיסרי. כואב מכל הכיוונים...), ולכן בוחרות בקיסרי.

אני מכירה כמה זוגות תאומים שכן נולדו בלידה רגילה (היום הם בגילאי 2-3-4). אצל חברה שלי, אחת התאומות (הפרית מבחנה) נולדה במצג ראש (הראשונה), השניה נולדה במצג עכוז. חברה שלי טוענת שהלידה השניה היתה קלה יותר מהראשונה. בכל מקרה - אולי זה ממש נדיר, וסביבי התקבצו במקרה אנשים כאלה, אבל מכל התאומים שאני מכירה, רובם עברו לידות רגילות ולא קיסרי (למען הדיוק יחס של 2 קיסרי על 4 לידות רגילות. ורק למען הקוריוז, אחת הנשים ילדה פעמיים תאומות).

מהנסיון שלי בבית חולים, רופאים לא מעודדים ניתוח קיסרי. יש לחץ עצום מצד הנשים. כשהגעתי לפוריה לפני הלידה של איתמר, התלבטו (בגלל שחשבו שהוא גדול מאוד) אם לנתח אותי או לאפשר לידה רגילה. עשו מליון בדיקות, והמון רופאים ראו אותי, והמון הערכות בעזרת הידיים של המשקל שלו. אגב, הערכות הידיים היו מדויקות יותר מהאולטראסאונד.

בגן של אגם יש תאומות שנולדו (לפני 5 שנים) בלידה רגילה, הן היו ההריון השלישי של אמם, ולפי דבריה, הלידה היתה פשוטה וקלה, אבל עם אפידורל (הבנתי שבהרבה מקרים בבית חולים בתאומים מעדיפים לתת אפידורל כדי להכין לניתוח חרום)

שליחה על ידי ענת* » 26 יוני 2002, 10:53

לי יש אחים תאומים, היום הם בני שלושים. בכלל לא ידעו שיש לאימי תאומים, האחד נולד, ואז הגיעו למסקנה שיש עוד אחד - והוא נולד במצג עכוז, ובגלל שמשכו אותו - המסכן נולד עם יד שבורה. לגבי אפידורל - אשאל אותה, למרות שלא נראה לי שהיא קיבלה דבר כזה.
היום הם מקסימים, אינטיליגנטים וכמובן חמודים

דודה שלי לפני 28 שנים בערך הגיע לחדר לידה ,לא ידעה בכלל שיש לה תאומים רק אחרי לידת הראשון
כשהרופאה הרגישה שזה לא נגמר הבינו שיש שם ילד נוסף...
שניהם נולדו בלידה רגילה כמובן.
כשהם שלמים ובריאים.
וזהים...
אז כנראה לא תמיד ידעו את זה מראש בכלל.

נזכרתי שכשעבדתי בגן לפני 8 שנים, היו תאומים שאמא שלהם סיפרה שכבר אז, בעידן האולטראסאונד, הרופא המהולל לא זיהה תאומים, אלא אמר לה שיש לה תינוק גדול מאוד, והיא ילדה אותם בלידה רגילה, אבל הם היו פשוט בהלם לגלות שאחרי הלידה הראשונה יש עוד אחד...

אני ילדתי את התאומים בבי"ח ליס (איכילוב), בלידה רגילה עם אפידורל, הראשונה במצג ראש והשני עכוז. הצוות, בעיקר הרופאים, בחדר הלידה
היו מדהימים, ואני מודה להם ומוקירה אותם מאוד. פחדתי מאוד מלידה בבי"ח, אבל מילדות פרטיות לא רוצות ליילד תאומים בבית, והופתעתי לטובה.
יש רופאים אנושיים!

I wonder why the midwifes does not want to bring twins. I fhtere is any problem then it can be determain (at least part of it) in advance. I am sorry to hear that. I know that my midwife from the US had lots of twins and even one tripple. and it all went fine. I think maybe the midwifes are inflanced by the collcetive fear of problems. I call you - midwifes to change the attitude and not leaving twin's mothers to have only one option.

שליחה על ידי גילה* » 29 יוני 2002, 08:43

סיבה אמיתית לפחד היא (כנראה), שהתאום השני עלול להסתובב אחרי שהראשון יוצא (ואז אנחנו עוברים לפחד מ-לידה במצג עכוז).
סיבה אחרת היא כנראה כמו שאמרתם - פחד מהצורך לפנות לבי"ח. סטטיסטיקה רעה של המילדת, דעה רעה על לידות בית מצד הממסד וכו'.

או אולי סתם חוסר נסיון בלידות כאלה? (וזאת נראית לי סיבה לגיטימית מאוד)

מיילדות בית לוקחות לידות בסיכון נמוך (בארץ). הן לא ייקחו לידות שיש להן סיכוי לסיבוך, כמו לידה במצג עכוז, בלי קשר לתאומים.
ראו את הסיפור מלפני 3 שנים בו אף מיילדת ישראלית לא היתה מוכנה ליילד אשה בהריון עם תאומים, שניהם או לפחות הראשון מביניהם היה בעכוז. היולדת "ייבאה" מיילדת מארה"ב, הלידה הסתבכה, האמא נשארה עם קרע במעיים ועוד צרות, וגם התאומים לא הרוויחו מהעניין (בעיקר עניין האשפוז שאחרי נראה לי אבל גם רפואית)

דפנה_*

אני ילדתי תאומים לפני כחצי שנה ואני שמחה לבשר שאמנם ילדתי בבית חולים , אך עשיתי זאת בלידה טבעית (עם אפידורל - לשמחתי ) ואפילו ללא כל חתך אפיזוטמיה וזה בזכות מיילדת מוצלחת ורופא נאור , אמנם היה צוות גדול בחדר הלידה - רופא ילדים לכל תינוק , רופא בכיר , רופאה , ושתי מיילדות , אך הלידה היתה נפלאה ומהירה , ואורכה היה כ- 10 דקות סה"כ עם הפרש של דקה בין הראשון לשני , התמזל מזלי ושניהם היו במצג ראש , וכן המדובר בלידה שלישית -מקל כנראה על תהליך הלידה .
ולמתעניינים מדובר בבית חולים מאיר , אז יש תקווה...

חברה נמצאת עכשיו (19.8.02) בבית חולים בשבוע 34 עם תאומים. הרופאים, כרגיל, מיעצים על "הדרך הבטוחה" (קיסרי...), והיא לא ממש יודעת כבר מה לעשות ...(זוהי לידה שלישית אחרי שתיים לא חיוביות במיוחד).
האם מישהו יכול ליעץ או יודע עם מי להתייעץ בעניין?
תשובות יתקבלו מאוד בברכה על גבי דף זה או בדוא"ל [email protected]

תודה רבה

השאלה היא באיזה בית חולים היא נמצאת והאם היא עומדת להשתחרר?

ישנו את דר. ברדה המקסים שיילד את התאומות שלי בלידה טבעית לגמרי אחרי ניתוח קיסרי בהריון הקודם.

(מה שבדרך כלל לא מאפשרים מלכתחילה).

אשמח לתת עוד פרטים אם זה יעזור.

למה היא בבית חולים? למה מציעים קיסרי (אם אוטומטית בגלל שתאומים - אז לא, זה לא יותר בטוח)? האם יש סיבה ליילד אותה לפני הזמן? מה מצגי העוברים?
אלו שאלות שמשפיעות על התשובה....

קודם כל תודה לכרמית וגם ליונית על התגובות המהירות.
היא נמצאת בבית חולים ליס בגלל צירים מוקדמים (שטופלו), במטרה "למשוך" את ההריון כמה שיותר. אני לא יודעת מה מצגי העוברים, אבל ברור שישנה גם אפשרות של לידה טבעית ומכאן שכנראה הם לא במצג עכוז.
אחת הסיבות שמציעים לה קיסרי היא בגלל בעיות בשלב צירי הלחץ בלידות קודמות (פעם תוך כדי סיוט ופעם שניה בעזרת וואקום).
מי זה דר ברדה ואיך ניתן ליצור איתו קשר?

שוב תודה, אשמח לכל עזרה נוספת

גלית, האם בלידות הקודמות, שבהן היו בעיות, היא היתה מחוברת לאפידורל ולמוניטור ושכבה על הגב בשלב צירי הלחץ (ואולי גם לפני)?
כי אם כן, סביר להניח שזו הסיבה לבעיות שהיו לה.
ניתוח קיסרי הוא כמובן הדרך הפחות בטוחה אם שניהם במצג ראש.
תנסי לפנות לנירית שפירא מ"נשים קוראות ללדת" (יש לה דף פה, ובטח יש שם גם הטלפון) ולבקש את החוברת עם תקציר ההרצאה של יהודית שריג, מומחית לשיקום רצפת האגן בליס (אולי, אם היא בליס, יתאפשר לה לדבר עם יהודית שם? אבל זה כמובן לא באותו מקום כמו המח' להריון בסיכון גבוה. זה ליד המכון לאולטרסאונד, אם מורידים אותה לאולטרסאונד). שם יש הסברים מצויינים על הדרך למנוע היתקעות של הלידה, שמצריכה ואקום וכו'.

כמו כן, כדאי לה לקרוא בדחיפות את הספר "טבעי ללדת". עוד הסברים טובים.

ד"ר ברדה הוא רופא מיילד, בין השאר הוא היחיד בישראל שמיילד לידות בית. הוא גם מיילד תינוקות במצג עכוז, באופן טבעי ווגינלי.
מקווה שמישהו יוכל למסור לך היכן להשיג אותו.

קצת מאוחר, אבל תכנסי לאתר אמנות הלידה ותדפיסי לה כמה שיותר חומר רלוונטי על הלידה. התקעות בעבר לא בהכרח מעידה על הלידה הבאה (במיוחד שתאומים הם הרבה פעמים קטנים יחסית) אבל אם באים עם ידע, יש יותר סיכוי להמנע / להתגבר על התקעות כזאת. בעקרון, ככל שהלידה יותר פיזיולוגית (טבעית) ותנועתית (שינוי תנוחות ותנועה - לפי רצון היולדת) יש יותר סיכוי שהיא תעבור בשלום, ואף יותר מכך (לא הייתי שם, אבל יש "שמועות" שלידה עשויה להיות ממש חוויה! ולא אירוע רפואי שצריך לשרוד).
בהצלחה, ומקווה שיש לה עוד כמה שבועות טובים לקרוא ולהתכונן...

גלית, השארתי לך פרטים על דר ברדה בדואל שלך.

ישן אבל מעורר התפעלות (מתוך אמנות הלידה): http://www.midwiferytoday.com/articles/jerusalem.asp

וואו! מדהים.

שלום לכן, אני מתקרבת לשבוע 35 עם תאומים שניהם מצג ראש אך זה לאחר טיפוליי IVF ובעלי שהיה נשוי לפני כן 7 שנים עבר גם טיפולים עם גרושתו ללא הצלחה לכן אנחנו חושבים ממש ללכת על "בטוח" קייסרי למרות מצגיי הראש מפחדים לקחת סיכון זה הריון ממש יקר לנו ואין לי בעיה שלא להרגיש את "חווית הלידה" זה בעיניי פינוק שממש לא מעניין אותי סליחה על חוסר הרגישות שלי אך לאחר שבאתי מעולם שבו חברות שלי לא מצליחות כבר שנים להכנס להריון מה שחשוב זה טובת העוברים אך עדיין מעולם לא עברתי ניתוח אני בחורה בריאה וזה קצת חבל לי מה דעתכן?

חייבת לשאול:מה זה משנה אם ההריון הושג לאחר טיפולים או לא? בשלב כזה, כל עובר מאד יקר להוריו, ולא משנה אם ההריון ספונטני או לא. לידה רגילה , וגינלית, עדיפה בעיני ע"פ ניתוח קיסרי שהוא, בכל זאת, ניתוח, עם הרדמה, חתך של הבטן וברחם, וגם ההתאוששות ממנו לא קלה. אם חלילה במהלך לידה וגינלית יש חשש לחיי עובר לוקחים את היולדת מיד לחדר ניתוח (ולראיה, חברה שילדה לפני שנה תאומים. את הראשון בלידה רגילה וטבעית ואת השני, אחרי ירידות דופק, בקיסרי).
אני ילדתי תאומים בלידה רגילה, לא בגלל חווית הלידה אלא פשוט כי שניהם היו במצג ראש ולא היתה סיבה לפנות לניתוח והכל עבר בשלום. שיהיה לך בהצלחה בכל מקרה.

מבחינה פיזיולוגית, עדיף בהרבה גם לתינוק וגם לאם לידה נרתיקית על פני ניתוח.
אם אין ברירה, או שהלידה עלולה לסכן את אחד מהם, או את שניהם - אז מנתחים, ואומרים תודה על מה שיש

.
ככל הידוע לי, לידת תאומים נחשבת לידה מורכבת (כזו שצריך לעקוב אחריה במשנה זהירות), אבל לא בהכרח מסוכנת. אז אם הכל הולך כמצופה ואין בעיות מיוחדות - עדיף ללכת על לידה נרתיקית.

בדיוק קראתי לא מזמן על התופעה של קשיי נשימה אצל תינוקות בשעות או בימים שלאחר ניתוח קיסרי. זה קורה בגלל שהמעבר בתעלת הלידה סוחט את המים מהריאות שלהם וכך מכין אותן לנשימה. תינוק שיוצא בקיסרי לא עובר את ה"מסאז'" הזה.
נדמה לי שיש גם עדויות לכך שהמעבר בתעלה נותן המון עיסוי וגירוי הנחוצים למערכת העצבים ולמערכת שריר-שלד של התינוק. אני חושבת שכדאי לך לחפש עוד מידע בנושא.
(וגם להיות מוכנה לכך שאם תשאלי רופא על כך - הוא יגיד לך "שטויות במיץ" ולא יפנה אותך למידע קיים. כדאי לשאול את מי שבאמת חושב שעדיף להימנע מקיסרי. כי יש רופאים שמתרגלים לחשוב שקיסרי זה "הכי בטוח" ומתעלמים מהסיבוכים שיש בזה).

תראי, בוודאי שאת מעדיפה ללכת "על בטוח". גם אני

. אבל אני לא חושבת שהפתרון זה קיסרי. אני חושבת ש"ללכת על בטוח" במקרה שלך הוא להתחיל לידה רגילה בבית חולים מודרני. לשמוח שיש לך "הגנה" של קיסרי למקרה שהלידה לא תתפתח כהלכה, אבל גם להתכונן היטב ללידה פיזיולוגית וללמוד על התהליכים הפיזיולוגיים הקשורים אליה כמה שיותר, כדי לסייע לה לקרות ולהקטין את הסיכוי לקיסרי-בלתי-נחוץ.

כדאי גם לברר את ההבדלים בין קיסרי מתוכנן מראש לבין ניתוח קיסרי שנעשה רק לאחר התחלה של הצירים. מבחינת הבשלות של התינוק והמוכנות שלו לנשימה - עדיף לחכות שהצירים יתחילו, ורק אז להתנתח.

תודה על העצות, דרך אגב לא התכוונתי שההריון שלי יותר ייקר מהריון אחר כל הריון מאוד מאוד יקר התכוונתי לזה שאני רוצה למזער סיכונים של העוברים לנסות להבטיח למרות שאין בטחון מלא אבל כמה שיותר להבטיח את לידת העוברים בשלום , אני באמת לא מאחלת לאף אחת לעבור את חווית הטיפוליי פוריות ובמיוחד IVF שיוצר גירוי שחלתי וזה גם מאוד כואב ומסוכן וממש לא בא לי חלילה לעבור זאת שוב ועדיין תאומים זה הריון יותר מסובך והבנתי שגם כך הלידה ואם אני אגיע לקייסרי חבל לי להחתך פעמיים גם באיבר המין וגם ברחם ובבטן ואז ההחלמה עוד יותרא תהיה קשה גם חבל לי סתם לעבור את חווית הצירים הלא נעימה, דיברתי עם אחת היום שעשתה 3 פעמים קייסרי והיא אמרה לי לא להעיז ללכת על הריון רגיל עם תאומים שזאת טעות האמת אני מבולבלת וכבר עצובה אני גם לא רוצה שחלילה יוציאו לי עובר אחד והשני פתאום יתהפך ושמעתי סיפור מזעזע שקרה למישהי בקיצור עובדת עצות אמיתית אנוכי

הי שירי,

קוראת אותך ומבינה מאוד את ה"לחץ".
מאוד לא מסכימה עם הגישה שלידת תאומים רגילה היא מסוכנת יותר. מכירה עשרות מקרים של לידות רגילות לתאומים שהיו קלות ונעימות.
אני ילדתי תאומות בשבוע 32 בלידה רגילה קצרה ופשוטה.
אומנם התהליך יותר "מסובך" וכולל המצאות של יותר אנשי צווות בחדר (מה שבכל מקרה קיים בניתוח קיסרי), אבל תהליך הלידה עצמו מאוד אנדוידואלי ותלוי בכל אישה.
ניתוח קיסרי כשמו הוא- ניתוח. אני אישית חושבת שתמיד כדי למזער התערבות רפואית מיותרת, בטח ובטח שמדובר בניתוח.
ממליצה לך להכנס לפורום תאומים בתפוז http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/ ... ?forum=331 ולהציג שם את הדילמה שלך. בטוחה שתופתעי ממספר הנשים שעוברות לידה רגילה ומוצלחת גם בהריון תאומים.

בהצלחה בכל מקרה!

שלום שירי,

אני ילדתי את הגדולה בלידה רגילה, ואת התאומות בשבוע 37 בניתוח קיסרי כי שתיהן היו במצג עכוז. מבחנתי אין מה השוות בכלל בין שתי הלידות (לניתוח קשה לי לקרוא לידה).

אני מבינה את הלחץ והדאגה לשלומם של התאומים שלך, אבל ניתוח זה לא בהכרח פחות מסוכן. וחוץ מזה, לפחות לגבי, חווית הניתוח היתה מאוד לא נעימה, למרות שהתאומות היו במצג עכוז זמן רב וידעתי שעומד להיות ניתוח. חדר ניתוח וניתוח הם לדעתי לא קבלת הפנים האידיאלית לתינוק חדש בעולם הזה, ואם יש לך כוונה להניק זה לא מקל.

חוץ מזה שתאומים הם בדרך כלל קטנים יותר (וגם נולדים מוקדם יותר) כך שיותר קל להם לעבור בתעלת הלידה.
ההחלטה היא שלך ולדעתי כדאי לטפל בפחד ולא בהכרח לבחור בקיסרי.

בכל מקרה בהצלחה

תודה דרך אטגב אבל החלטתי סופית כן ללכת על קייסרי שלי דרך אגב התאומים יחסית גדולים לשבוע 34 2 קילו 550 והשני 2 קילו 300 והם עוד יגדלו, מבחינתי זה לא משנה חווית הלידה אני גם לא מבינה את הבנות סליחה על חוסר הרגישות שמתלוננות אחרי שילדו ילדים בריאים שאני באתי מעולם הטיפולים וןחברות שלי בוכות שלא מצליחות לאחר הפריות רבות לממש זכות בסיסית ביותר להיות אמא הדבר המינימאלי אז כך שזה ממש לא משנה לי איך להפוך לאמא העיקר להפוך לאמא, מה שקצת חבל לי זה לעבור ניתוח אבל החלטתי שזה גורם לילדים לא לעבור את חווית הלידה הקשה צירים וכו הילדים יוצאים יותר ברורים וחוץ מזה שדבר הכי קטן בתאומים שולחים לקייסרי הכי קטן אז למה לסבול בגדול ניתוח חירום לאחר תפרים באיבר המין וצירים?

משום מה מאוד ברור לך שניתוח הוא חוויה קלה יותר לתינוק מאשר צירים ומעבר בתעלת הלידה. מאיפה הביטחון הזה? למיטב הבנתי זה הפוך.
אל תשכחי שמטבע בריאתם תינוקות נועדו לחוויה הזאת ומצפים לה. היא לא מוגדרת כמסוכנת להם - זה פשוט מה שאמור לקרות להם. לא כך ניתוח.
עדיין לא הבנתי למה את בטוחה שתגיעי לניתוח חירום אחרי תפרים באבר המין.

רגע, את אומרת או שואלת?

ומה זה "הילדים יוצאים יותר ברורים"?

משום מה מאוד ברור לך שניתוח הוא חוויה קלה יותר לתינוק מאשר צירים ומעבר בתעלת הלידה. מאיפה הביטחון הזה? למיטב הבנתי זה הפוך.
גם למיטב הבנתי.
תהליך הלידה הוא תהליך טבעי ונכון עבור התינוק.
כתבת-החלטתי שזה גורם לילדים לא לעבור את חווית הלידה הקשה צירים וכו הילדים יוצאים יותר ברורים
סליחה אם אני קצת תקיפה, אבל המשפט הזה הוא גיבוב של שטויות (מתנצלת שוב אם אני פוגעת)- חווית הלידה היא אחת החוויות היותר מעצימות וטובות שעברתי בחיי. חשוב שתהיי מודעת שמטבע בריאתם תינוקות נועדו לחוויה הזאת ומצפים לה. היא לא מוגדרת כמסוכנת להם - זה פשוט מה שאמור לקרות להם. לא כך ניתוח.
אגב שאלה אחרונה לסיום- מעניין אותי האם עשית "עבודת מחקר" קטנה בבתי חולים לפני שהגעת למסקנות שלך או שפשוט משמועות החלטת שאלה פני הדברים?
בכל מקרה את נשמעת מאוד החלטית ואיתנה בדעתך. נותר לי רק לאחל לך בהצלחה והחלמה מהירה מהניתוח.

מה את רוצה להגיד?

שירי,
אני ילדתי את תאומי בניתוח חירום. הראשון היה במצב עכוז והשני ראש והגעתי עם ירידת מים וצירי לחץ. בדרך לניתוח עוד ניסיתי לשכנע את הרופאים שאלד רגיל, כל כך רציתי לידה רגילה.
אני מבינה את הרצון והחרדה לשלומם של ילדיך. אני חושבת שכרגע את נמצאת בתוך התנייה שניתוח = ילדים מוגנים.
אין זה בהכרח כך, למרות הגישה הרווחת כיום במחוזותינו.
לידה טובה ותקינה היא הדבר הטוב ביותר עבורם ועבורך. כדאי ללדת במקום בו יש צוות רפואי מיומן ומנוסה שיוכל ללוות אותך ולתת לך הרגשה שהעזרה הטובה והנכונה תינתן לך בכל שלב ושתוכלי ללכת לניתוח באם המצב יחייב או הרגשתך תחייב.
לניתוח יש את התוצאות שלו. לא כולן מתאוששות ממנו מאוד מהר (לי לקח שבועיים אשפוז עקב זיהום, חברתי לחדר נשארה חודש! בגלל זיהום קשה). אח"כ אסור להרים משקלים במשך כשישה שבועות, מה שמסבך קצת את החיים.
את תזדקקי להרבה כוחות אם תאומייך המתוקים שיהיו בריאים בע"ה.
ממליצה להתייעץ עם איש מקצוע טוב ואנושי שיוכל ללות אותך גם בלידה. אני מניחה שדנה ה מפה תוכל גם להיות לך אוזן קשבת ויד עדינה ונבונה שתכוון אותך. שיהיה בהצלחה, בבריאות ובברכת ילדים רבים ושמחים בעזרתו יתברך. שנה טובה מאוד!!

עיניים ים עיניים כוכבים תודה על העצה אך החלטתי לאחר שדיברתי עם הרבה בנות שילדו קייסרי לאחר שעות של צירים ועוד עם ילד אחד ואמרו לי שבחיים הם לא היו הולכות על לידה רגילה עם תאומים , אין לי כח לסבול סתם ולהגיע לקייסרי מה שקורה הרבה בתאומים או להסתכן חלילה ביד או רגל שבורה של ילדיי חס וחלילה , תוך 15 דק' יוציאו לי אותם ולגבי הסבל שאחרי זה המון סיפרו לי שהשד ממש לא נורא אני מכירה אחת שרקדה כמה ימים אחרי קייסרי וגם את השני רצתה רק קייסרי אז מאחר וההריון שלי הוא גם יקר לאחר טיפולים שעברתי אני הולכת על הכוון, איך ילדייך יצאו דרך אגב בריאים מהניתוח?

דרך אגב איפה ילד עיניים ים עיניים כוכבים, אני קבעתי בבלינסון הבנתי שהם נהדרים והם עושים המון קייסרי כך שהם טובים בזה

הייתי שמחה לחוות דעת נוספות על בלינסון

בילינסון?
אמממם...
אם לא אכפת לך שירמסו את זכויותיך, יטפלו בילד שלך בלי שאומרים לך מה, מתי, ולמה עושים לו, לא ירשו לך להיות אתו/לו להיות אתך, ישימו לך מקלות בגלגלים בנושא ההנקה - זה בדיוק בית החולים בשבילך.

אין לי כח לסבול סתם
אם ככה אז כדאי לך להמנע מניתוח מיותר.

שירי, ממה שאת כותבת נשמע שלידה רגילה נשמעת לך קשה ומאיימת, וניתוח הוא יותר קל, בטוח ופשוט.
זכותך להירתע מהתהליך של לידה, במיוחד שקיבלת חוות דעת שליליות מנשים אחרות שילדו.
ואני מניחה ששבוע 35 זה לא הזמן הכי מתאים לשנות גישה מהיסוד.

אז שיהיה לך המון בהצלחה, ניתוח קל, החלמה מהירה, והורות טובה.

אבל אם, פעם, תרצי ותוכלי ללדת ילד נוסף (וזה קורה לפעמים, אפילו באופן טבעי), אני מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד ממליצה לך, ברגע שתגלי שאת בהריון, ללכת וללמוד יותר על כל נושא הלידה.
כי יש את הגישה שחונכת על ברכיה - ויש גישות אחרות.
גישות שיותר מודעות לחסרונות שבהתערבות רפואית. גישות שמוצאות דרך לעבוד בצורה בריאה יותר עם התהליך הפיזיולוגי.
גישות שאולי תרצי או תזדקקי להן בעתיד.

בהצלחה

תראי שירי, אני די בטוחה שאת כבר החלטת, ולא מעוניינת לשמוע עוד דיעות, אבל למען יולדות אחרות בעתיד אני מרגישה שזה יהיה לא מוסרי מצידי לשתוק.
אז ככה:
בבילינסון ממש לא כדאי ללדת.

ניתוח קיסרי מאוד מסוכן גם לאם וגם ליילודים. את מסתמכת על דיבורים של חברות שלא מבינות כלום, ואנחנו (אני לא היחידה שכותבת לך את זה) מסתמכות על מחקרים בדוקים ועל נתוני הפגיעה והתמותה בישראל.
בניתוח קיסרי חותכים לך את הבטן. אולי לא כותבים את זה בעיתונים, אבל קורה לא מעט שחותכים גם את העובר. לפעמים שריטות, לפעמים נזק יותר חמור.
אם יש סכנת מוות לעוברים בגלל תקלה בלידה (היפרדות שיליה למשל) - אז אין ברירה אלא להעדיף את סכנת המוות והפגיעה מהניתוח הקיסרי לאם ולתינוקות. אבל אם הכל בסדר, את בריאה, שניהם במצג ראש - אז הבחירה בניתוח הקיסרי, שהוא מסוכן יותר בהרבה לאם ולתינוקות, לטווח קצר וארוך כאחד - נראית לי חסרת אחריות מינימלית לתינוקות שלך.

אני ממליצה לקרוא את הספר "לידה פעילה" מאת ג'נט באלאסקס, שמסביר הרבה דברים על הלידה, על הרדמה, על ניתוחים ועל התערבויות מיותרות של בתי חולים והסכנות הגדולות בהן. זה חשוב במיוחד אם הולכים ללדת במקום כמו בילינסון, שאין בו שום כבוד ליולדת או לתינוקות.

חשוב לקבל ידע מוסמך ולא להתבסס על בורות של חברות, שעם כל רצונן הטוב, אין להן מושג על מה הן מדברות. כולנו באות עם פחדים ללידה, ומאוד חבל שיש מי שמזין אותם לרעתך.
בכל מקרה, מה שלא תחליטי, מאחלת לך שהכל יעבור בשלום.

דווקא שמעתי על בלינסון מהמון המון נשים שזה בית חולים מעולה במיוחד בלידות, משהי שמעה על דר' בר מבלינסון שמעתי שהוא משהו מ2 נשים אך הייתי רוצה חוות דעת נוספת כי קבעתי קיסרי ביום שהוא עובד

את מבקשת דעות, ואז שוללת אותן. אני שוב שואלת - מה את רוצה? אישור שאת בסדר?
את בסדר.
הבחירות שלך שונות משלי, אבל זו זכותך.

אני לא מבקשת ממך דעות אני שואלת אחרות אם שמעו על דר בר מבלינסון?

נכנסת לאתר. ביקשת דעות על ניתוח קיסרי כן או לא. פסלת כל מה שאמרו לך, על כך שניתוח קיסרי לא יותר בטוח.
ביקשת דעות על בילינסון - התעלמת מכל מה שאמרו לך על בילינסון.
עכשיו את ממשיכה לבקש חוות דעת - אבל לא ממני.
שיהיה.

אני חוזרת על השאלה שממש לא מכוונת לאם פי 3 !!!!, משהי מכירה את דר' בר מבלינסון אשמח לשמוע חוות דעת עליו נוספות למרות שקיבלתי חוות דעת עליו מ2 נשים שהיו בהריון בסיכון גבוה שהוא ממש ממש נפלא הייתי שמחה אם משהי שילדה בבלינסון מכירה אותו ותוכל לשתף אותי

שירי, אני ממשיכה כאן את מה ש תמרוש רוש כתבה. נכנסת לאתר באופן טבעי ושאלת על ניתוח, שאלת גם על בית חולים, קיבלת תשובות שהולמות את רוח הדברים כאן באתר. אתר שמקדם חיים באופן טבעי , לידות טבעיות, הנקה וכד'. בחרת להתעלם מהתשובות ולהמשיך בדרך שכנראה החלטת עליה כבר וציפית לקבל כאן חיזוק. אני מציעה לך לשאול על אותו רופא בפורומים אחרים של הריון ולידה, אולי בתפוז, אולי בווינט, כי כאן לא תקבלי המלצות על בילינסון, כפי שכבר ראית. חוץ מזה, כדאי לך מאוד לקרוא עוד דברים כאן באתר, על הנקת תאומים , קצת על האתר עצמו, יכול מאוד להיות שתמצאי כאן דברים שכן יתאימו לך, ואני בטוחה שתלמדי הרבה דברים חדשים.

בכל מקרה, שיהיה לך בהצלחה ובמזל טוב. @}

נראה לי שזאת אותה אחת כותבת כאן, שאלתי את מי ש י ו ד ע ת ומ כ י ר ה את בר מבלינסון ושמעתי שבלינסון מספר 1 בלידות וזה מהמון המון נשים, נראה לי שפשוט יש כאן משהי שרוצה לכפות את דעתה, מי שלא מכירה את בר שלא תענה לי אני מפנה את השאלה למי שמכירה אותו מה לא ברור????????
מבקשת שמי שלא מכירה ויש לה דעות שליליות על בלינסון שלא תשיב לי רק מי שיש לה לספר לי דברים חיוביים תודה מראש.

_נכנסת לאתר. ביקשת דעות על ניתוח קיסרי כן או לא. פסלת כל מה שאמרו לך, על כך שניתוח קיסרי לא יותר בטוח.
ביקשת דעות על בילינסון - התעלמת מכל מה שאמרו לך על בילינסון ובנוסף בחרת להתעלם מהתשובות ולהמשיך בדרך שכנראה החלטת עליה כבר וציפית לקבל כאן חיזוק
אני לא חושבת שמישהי מנסה לעשות לך בכוונה ולכפות את דעתה עליך.
יודעת בבירור שאף חצוף ואם פי 3 היא לא אותה אחת.
האם את מודעת לאופי האתר שבו את כותבת? משום מה קיימת בי ההרגשה שלא כך הדבר.

ולסיום-בכל מקרה, שיהיה לך בהצלחה ובמזל טוב.

שירי,
אף אחת לא רוצה לכפות את דעתה. פשוט מאוד: כולנו חולקות דעות דומות בנושא זה, ולא במקרה. לכן כולנו קוראות וכותבות באתר זה.
אלה שכתבו לפניי ניסו להסביר לך שהסיכוי שתקבלי כאן חוות דעת חיובית על הרופא הזה (ובמיוחד בהקשר של ניתוח קיסרי) הוא נמוך.
אף חצוף אף המליצה לך לחפש המלצות עליו בפורומים אחרים - פשוט מפני שיש סיכוי טוב יותר שבהם תמצאי את מה שאת מחפשת.
מה כאן לא ברור?
אנא, אין צורך להתנצח.

לשאלתך על דר' בר - לא מכירה אותו ולא שמעתי עליו אבל לתשומת ליבך, גם אם זה יום 'שלו', אם לא קבעת איתו כרופא פרטי כלל לא בטוח שהוא זה ינתח אותך. בכל בית חולים יש יותר מרופא אחד שמנתח בו זמנית.

האתר אליו נכנסת כשמו כן הוא - "באופן טבעי - ואין יותר מטבעי מאשר ללדת לידה נרתיקית אלא אם יש בעיה. בעינייך לידת תאומים היא 'בעיה' ללא קשר למצגים/משקלים/... ואילו בעיני הנשים כאן תאומים במצג עכוז ומשקלים ממוצעים לא מהווים 'בעיה' ללידה נרתיקית.
בנוסף ניסו להסביר לך את חשיבות מעבר התינוק בתעלת הלידה לצורך התפתחותו העתידית - ידוע שתינוקות שנולדו בניתוח חשופים יותר לבעיות נשימה משום שריאותיהם לא נוקזו באופן טבעי וכן ידוע שלפעמים קשה להם יותר לינוק בתחילת דרכם בעולם. מניחה שיש עוד דברים שלא ידועים לי.
למיטב ידיעתי, לידת תאומים גם אם היא מתחילה כנרתיקית, נעשית בחדר ניתוח כך שבמקרה הצורך הנגישות לניתוח זמינה מיידית. לפחות כך היה בעבר וכדאי לבדוק מה קורה כעת - ייתכנו גם הבדלים בין בתי חולים. (תסתכלי בקישור בהמשך).

יש לי חברה שילדה תאומים בקיסרי (פגים) אחרי שתי לידות נרתיקיות ולדעתה זה היה הרבה יותר קל. אבל היא רק אחת מהרבה (לפחות 7-8 שאני זוכרת כרגע) אחרות שילדו בשתי האפשרויות וכולן היו תמימות דעים שלידה נרתיקית עדיפה הן לאם והן לתינוק.

ספציפית לבילנסון - זהו בית חולים ידוע ובעל נסיון רב. מבחינת הטיפול הרפואי, כפי שהוא נראה בעיני הצוות, תקבלי טיפול מעולה. וזו בדיוק הבעיה כי בעיניהם את ותינוקותיך נמצאים שם עבורם ולא ההיפך. אין אפשרות לביות מלא ואין אפשרות שמישהו יישאר איתך בלילה - דברים שחשובים במיוחד עם תאומים ובמיוחד אחרי ניתוח בטן. לעומת זאת, כשהתינוקות בתינוקיה, יתנו להם פורמולה רק כשיבכו מספיק חזק (או מתי שנוח לצוות) וזאת גם אם תרצי להניק דבר שעלול לחבל בהנקה (החל מבלבול פטמות, דרך קלקול תפיסה שיכול לגרום לך לפצעים ועד תופעות מאלרגיה לחלב), בלילה אסור לך לקחת את התינוקות שלך לחדרך ואם תרצי להיות איתם תצטרכי לשבת כל הלילה על כורסא בתנוקיה, בדיקות וחיסונים ייעשו מתי שנוח לצוות וללא נוכחותך (או מי מטעמך) החשובה כ"כ לתינוקות שזה עתה נולדו ...
... עוד פרטים, על בילינסון ושאר בתי החולים, תוכלי לקרוא באתר הבא: http://www.zoharbadka.co.il - "זהר בודקת" כל מה שקשור להריון ולידה.
עוד נקודה על בילינסון - הפגיה/טיפול נמרץ ילודים של בילינסון נמצאת בשניידר כך שאם יהיה צורך בכך (and you never know) את תהיי בבית חולים אחד והם באחר וקשה לי להאמין שתוכלי לנוע בקלות וללא עזרה בין מיטתך וילדייך.

זכרי שניתוח נמשך פחות משעה ואילו את וילדייך תצטרכו להישאר בבית חולים 5 ימים. חשוב שהטיפול בך ובילדייך יהיה על פי השקפתך כטוב ביותר עבורכם. אישית, אחרי לידה בתה"ש ומחשבה על בילנסון שהומרה ב'מאיר', ממליצה יותר על בי"ח מאיר הן בזכות הטיפול המקצועי והפגיה המעולה והן בזכות היחס של הצוות שמכבד את היולדת ומשפחתה ובא לקראתה היכן שאפשר.

שיהיה לך בהצלחה בכל דרך בה תלכי.

רציתי רק להוסיף, מאחר והדף נפתח שוב ולמען הדורות הבאים, ששכנתי ילדה תאומים בבית, בעזרת מיילדת ורופא (הראשון נולד לפני שהמיילדת הספיקה להגיע, הכל היה מהר מאד) ושלכולם שלום. יונקים, גדלים ומאושרים.

ושירי, בבקשה תשימי לב למה שמבקשים ממך

ואל תשאלי את אותה שאלה בשלושה דפים שונים. דף אחד מספיק (אפשר לכתוב בדפים אחרים הפניה לדף הזה), ואותה שאלה בדפים רבים סתם מקשה על הדיון.

(אני בכוונה לא מוחקת אותה מהדפים האחרים ועושה הפניות לכאן, כדי שלא תחשבי שמנסים להשתיק אותך, אבל זה מה שהייתי צריכה לעשות בהתאם לכללי האתר)

שנה טובה!

תודה רבה למנסה לעזור ולנועה ברקת, אני לאחר מחשבה עמוקה החלטתי לנסות לידה רגילה כי באמת הבנתי שחבל שיש לי 2 מצגיי ראש ושהניתוח מקיסרי לוקח את החודש ולפעמים יותר, אין לי בעיה כפי שאמרתי להפסיד את חווית הלידה , אני לא ארגיש פחות אמא באם אלד בקיסרי כי באתי כמו שאמרתי מעולם של טיפולים שאני רק מודה לאל שזה הצליח שאני בהריון, אבל חשוב לי לטפל בילדיי שיוולדו ולא להיות מושבתת, אני רק מפחדת שאני סתם יעבור צירים שהבנתי שזה כאביי תופת במיוחד בלידה ראשונה שהפתיחה היא איטית והלידה ראשונה עורכת יותר זמן ובדרך כלל לידה ראשונה תופרים באיבר מין כי לא יודעים כמה זה עלול להקרע ואם אחרי כל זה אני אגיע לקיסרי כי בתאומים אחרי כמה שעות דבר הכי קטן שולחים לקיסרי, גם יש סיכוי שעובר אחד ייצא והשני פתאום יהיה לו מקום ויתהפך ואז אם אני אחרי כל המאמצים אגיע לקיסרי חירום אני ממש אכנס לדיכאון, בכל מקרה אני בסוף הולכת לאיכילוב כי בלינסון אמנם בית חולים מעולה ושם עשיתי את הטיפולים וכבר אני מכירה את רוב האחיות בחדר לידה ובעיני הם נהדרים אך הם מאוד ממהרים לקיסרי הם לא לוקים שום סיכון, בכל מקרה כל הגיסות שלי ילדו באיכילוב והן ממליצות בחום שזה הבית חולים בעיניהן הכי טוב וגם חלק מחברותיי והבנתי שהם קצת פחות ממהרים בקיסרי עשו לגיסתי וואקום למרות שהילד כבר היה ממש במצוקה נתקע בתעלה והם היו צריכים במקרה שלה כבר לעבור לקיסרי בכל מקרה בסוף הוא יצא בוואקום בסדר , אני עדיין חוששת מלידה רגילה מאמינה כן שקיסרי הכי בטוח מבחינת העוברים למרות מה שכתוב אך ההשבתה שלי אחר כך ולעבור ניתוח שאני אדם בריא שיש לי 2 מצגי ראש זה ממש כואב לי אני מקווה שלא אגיע לקיסרי חירום כי זה נראה לי הכי גרוע גם לסבול גם תפרים למטה וגם קיסרי בסוף ועוד חירום, עכשיו אני צריכה חוות דעת על איכילוב למרות שכבר שמעתי המון ורק טוב

עוד שאלה למנסה לעזור , אם חלילה לאחר כל המאמצים אגיע לקיסרי חירים, חברה שלך היתה גם מושבתת חודש זאת שילדה תאומים בקיסרי והיתה מרוצה, דרך אגב העוברים שלי לא פגים הם כבר מאוד גדולים אני כבר לקראת 36 וכל אחד כבר מעל 2 קילו 500 כך שמהבחינה הזאת אני לא דואגת

קודם כל מברכת אותך על החלטתך. לא זו שללכת על לידה רגילה אלא על החלטתך ללמוד ולא להחליט מראש. לזרום לפי המצב ולדעת, בעקבות הלימוד, להחליט החלטות נכונות ברגע האמת.
החברה שלי היתה בשמירה מספר שבועות וילדה בשבוע 31 תינוקות קטנטנים בגלל מצוקת עובר. זה היה חצי חירום כי היה ברור שינתחו אותה לפני הזמן ורק ניסו להשהות ולתת להם כמה שיותר זמן בבטן - במיוחד לפתח את הריאות. ההחלמה מאוד אינדיוידואלית והיא, באופן ספציפי, ג'דאית שעברה המון כאב בחיים ולוקחת כל מה שקורה לה בקלות ומיד מסתכלת הלאה.
קרובת משפחה ילדה בקיסרי תאומים באיכילוב והיתה מאוד מרוצה. גם פגים, בשבוע 29, והיא לקחה את זה אחרת לגמרי. זה היה הריון אחרי שנים רבות של טיפולים, היא סבלה מאוד ובגלל הניתוח היה לה מאוד קשה לטפל בקטנים ולהתנייד .
באופן כללי, לפי מה שידוע לי, אחרי קיסרי מוטב לקום כמה שיותר מהר כי ההחלמה יותר מהירה.
את לא תעברי "סתם צירים" - נסי להסתכל על זה אחרת: גם אם בסופו של דבר תלדי בקיסרי, גם לצירים יש את התפקיד שלהם בהכנת התינוק לחיים בחוץ. זה חוסך ממנו חלק מהטראומה של היציאה מהרחם החם והשקט לחדר מלא אורות ורעש (וקר כשמדובר בניתוח). במקומות רבים בעולם, גם כשמדובר בקיסרי אלקטיבי, מחכים להתפתחות תהליך הלידה והתחלת צירים ורק אז מנתחים. ההגיון אומר שאז בטוחים שהתינוק באמת בשל לצאת ולא נולד לפני המועד המתאים לו.
התפרים לא נעימים ואפילו כואבים אבל היום, בניגוד לעבר שבלידה ראשונה תמיד חתכו, יש מעין תחרות סמוייה בין המיילדות מי מיילדת עם הכי פחות חתכים. המיילדות מאוד משתדלות, מעסות את הפירנאום בשמנים (תביאי איתך), אומרות מתי לעצור כדי לתת למקום להתגמש ועושות כל מאמץ ליילד ללא צורך בתפרים.
לגבי הכאב, את יכולה להיעזר במשככים למינהם - טבעיים או לא. בתנועה הצירים פחות כואבים, אפשר לעשות עיסויים, אמבטיה וכד' - לא ידוע לי מה אפשרי בלידת תאומים ומן הסתם זה שונה בין בתי החולים השונים. תזכרי שבאופן כלי שימוש באפידורל לעיתים קרובות מעקב ומאריך את תהליך הלידה אז למרות הכאב אני ממליצה לך, גם אם בכוונתך להיעזר בו, להתחיל את השימוש כמה שאפשר יותר מאוחר - כדאי לשאול מראש את הצוות עד מתי הם נותנים אפידורל.
בהצלחה ונשמח שתעדכני אותנו בסיפור הלידה

תודה על העצות מנסה לעזור, בתאומים אגב ישר נותנים אפידורל כהכנה לקיסרי , האמת שאפידורל זה משהו שאני לא הייתי מוותרת עליו כי אני חלשה בכאבים אין לי כח סבל גדול אם כי אני בחורה בריאה וחזקה, לגבי ליס איך הבית חולים הזה מבחינת המהירות לקיסרי, כי
מבחינת בית חולים אני מאמינה בו ובבלינסון שהם הגדולים בזה אני לא מסוגלת לשנות את דעתי זה או בלינסון או ליס אני רק מקווה שליס פחות ממהר לקיסרי אשמח לשמוע חוות דעת

בתאומים אגב ישר נותנים אפידורל כהכנה לקיסרי
לא אם את לא רוצה.

זה לא נכון אני מכירה משהי שהתווכחה על זה , אבל זה לא חשוב אני רוצה אפידורל אני אשתדל לא לקחת כמויות גבוהות שלא לעכב מדי את הלידה אך על אפידורל אני סגורה ולא שואלת, מה שאני לא רוצה זה השבתה של ניתוח שיהיה לי קשה לטפל בתאומים, איך ליס מבחינת לידת תאומים משהי יודעת

שירי,
מה דעתך לפנות לפורום בו יש יותר נשים שילדו בבית חולים עם אפידורל? הן יוכלו לחלוק אתן מנסיונן, שרלוונטי לשאלות שלך.
(צר לי, אני לא ילדתי לא בליס ולא בבילינסון, ולא מתכננת ללדת באף אחד מהם.)
שני מקומות מוצלחים:
פורום הריון ולידה פורום תאומים שניהם בתפוז.

שתהיה לך לידה טובה, וגידול מהנה (ומאתגר) של התאומים

_בתאומים אגב ישר נותנים אפידורל כהכנה לקיסרי
לא אם את לא רוצה._
די, נו.

זה מה ששמעתי אולי אני טועה בכל מקרה אני לא שואלת על זאפידורל כי לגבי זה אני סגורה,לגבי הפורום בתפוז תודה קראתי שם גם ואקווה שהשינוי שהחלטתי לעשות לא יצער אותי ושלא אתחרט שלא הלכתי מראש על קיסרי, כי אני לא רוצה קיסרי חירום לאחר כאב ומצוקה עוברית, ממש לא רוצה , ועדיין אשמח לתגובות על ליס

שירי, לגבי החתכים ראי גם אפי נו.

שירי.
ראשית אני מתנצלת מראש על ניסוח קלוקל ומשפטים קצרים - יורשי העצר ישנים על זמן שאול ואני לא ישנתי בערך שנה...

קראתי (מודה שלא בעיון מעמיק) את הדף ויכולה לדבר בגוף ראשון ומנסיון.
את בכורתי הריתי בעזרת טיפולי פריון וילדתי אותה בניתוח קיסרי מתוכנן (מצג עכוז).
עוד שנים של טיפולי פריון, מפרכים, קשים, מדכאים - הסתיימו בהריון עם תאומים.
ההריון הזה והעוברים שלי היו יקרים לי מחיי.
את התאומים ביקשתי ללדת בלידה טבעית. בבית חולים.

הלידה התחילה מוקדם מהצפוי - בשבוע 31.
שניהם במצג ראש מה שאיפשר להתחיל לידה טבעית.
העובר הראשון (מוזר לי לקרוא ליפתח "עובר", עכשיו כשאני מכירה אותו), נולד אכן בלידה טבעית.
העובר השני (נדב), נולד בניתוח קיסרי חירום, בהרדמה מלאה.

כל מה שרציתי היה שני ילדים בריאים ושלמים.
חווית הלידה הייתה לי חשובה אך כמובן לא במחיר שלמותם ובריאותם.
כדי ללדת בלידה טבעית הייתי צריכה לעמוד על דעתי מול בית החולים וכך עשיתי.
ואכן, סיימתי עם תפרים "מכל הכיוונים".

ולא. לא הייתי בוחרת היום ,בדיעבד, ללדת אחרת.
אני שמחה על הלידה המדהימה שזימן לי יפתח.
אני מודה על האפשרות לניתוח מהיר וללידה בטוחה של נדב.

שמחתי לקרוא ששינית במהלך הדיון את דעתך ואת בוחרת ללדת את התאומים ולא לעבור ניתוח יזום.
מאחלת לך בכל ליבי לידה טובה וחוויה טובה.
ושתהיה שנה טובה ובריאה לכולנו.

שירי יקרה ,מתפללת לשלומך ושלום ילדייך.
שיהיה בשעה טובה ובבריאות.
את עומדת להפוך לאם,ומי כמוך שעברה קשיים בנושא,תדע לשמוח בכך.
ממליצה לך מאד ללמוד לקראת הלידה.שלא כהתעברות-הרפואית במקרה שלך,הלידה היא תהליך חדש,קסום, של גופך.
צריך לדעת כיצד להפעיל את הגוף.ממליצה על הקורס של "דבש מסלע".
כדאי גם לשכור תומכת לידה-בלי קשר לאפידורל.זה עוזר מאד.
שיהיה בטוב.

תודה רבה לכן ושתהיה לכן שנה נפלאה מבורכת ומאושרת, מיכל יש לי שאלה אם לא אכפת לך לשתף כמובן ,למה הגעת בסוף לקיסרי? האם בגלל שהם היו פגים? כי אני כבר יום רביעי שבוע 36 ואצלי הם לדעתי כבר מתקרבים ל3 קילו כי בשבוע 32 אחד היה 2 ו300 והשני מעל 2 500 ואני בחורה בריאה ללא ניתוחים גם IVF עברתי ראשון לאחר 4 הזרעות כושלות ,החזירו 2 ןשניהם נקלטו שזה הבנתי דבר נדיר בIVF ראשון 100% מתוך 100%וזאת היתה בעית זרע ידועה מראש של בעלי שהיה נשוי לפני כן 7 שנים ואיתי הצליח להשיג הריון תוך שנת נישואים אחת בלבד, כך שאני לא בחרתי קיסרי בהתחלה בגלל תחושות של "הגוף בגד בי" הסיבה שאני באמת לא רוצה קיסרי כי חבל לי לאבד את הבריאות שלי, אבל מצד שני תדעי לך שאני לא שלמה עם ההחלטה מאחר ואני הבנתי שרופאים מפחדים מתביעות משפטיות ודבר הכי קטן שולחים לקיסרי, אם בסוף אלד בקיסרי חירום אז ממש ידכא אותי כי יכולתי תוך 5 דק' להוציא את העוברים בלי שיחוו את הסבל שבלידה אני עדיין חושבת שכן זה לפעמים לעבור סבל בשבילהם וגם בשבילי כמו שאמרת בסוף חתכו אותך מכל הכוונית ולעבור צירים אני מתה מפחד זה שמעתי כאביי תופת ועד שהאפידורל משפיע לוקח זמן ואני לא אוכל בלי אפידורל כמו שאני מכירה את עצמי וגם אפידורל לפעמים מעכב, בכל מקרה מה הסיבה שהגעת לזה בסוף?, והם את מכירה את ליס כי אני הבנתי שהם הכי טובים , על תל השומר ומאיר שמעתי זוועות

יונת שרון תודה אני מפחדת שאני לא אדע להשתמש כי מרוב שהייתי נעולה על קיסרי לא עשיתתי קורס הכנה ללידה ועכשיו כבר מאוחר אני בשבוע 36 יום רביעי ועם תאומים הלידה עשויה לקרות בכל יום הרחם הרי הרבה יותר גדולה בתאומים כעת

אף פעם לא מאוחר. מכירה יותר מאחת שילדו תאומים אחרי שבוע 39

לא עשיתתי קורס הכנה ללידה ועכשיו כבר מאוחר
אבל לא מאוחר ללכת למפגש או הרצאה על לידה פעילה, מהסוג שיש למשל בדיאדה.

שלא כהתעברות-הרפואית במקרה שלך,הלידה היא תהליך חדש,קסום, של גופך
מוזר. האם ההתעברות, רפואית או לא, אינה תהליך חדש,קסום ?

כל התעברות היא תהליך קסום ביותר, להפך התעברות רפואית בעיני לאחר טיפולים זה בעיני קסום כפליים, אני לא מסכימה עם המשפט הזה של פלונית, אני מברכת את הרפואה המודרנית שעוזרת להגשמת הורות שבלעדיה זוגות רבים היו היום חשוכיי ילדים!!!! שזה הדבר הכי גרוע בעולם בעיני, אני כן חושבת שעדיף להמנע מניתוח מיותר לבחורה בריאה אך ברגע שאין ברירה גם הקיסרי מבורך ביותר והאמאות שבלית ברירה הגיעו לקיסרי חירום אבל בלית ברירה לא כי הרופאים התיאשו מהר באמת בלית ברירה צריכות להודות לאלוהים ולא להתלונן , גם לי אסור להיות מדוכאת אם אגיע בלית ברירה לקיסרי חירום ואני צריכה להודות לאלוהים אני על אחת כמה וכמה אסור לי להתלונן , לפעמים אני שוכחת זאת בעצמי!

לכן גם כל כך קשה לי לוותר על הלידה בבלינסון שהביאו לי את המזל , הביאו אותי להריון עם תאומים , הביאו לי את האושר והשמחה, אני פשוט פוחדת כי שמעתי שהם ממהרים לקיסרי לא כולם דר' חן הבנתי סוף, הוא גם שאל אותי למה את רוצה מראש קיסרי , אמר לי שאם העולם היה בנוי על קיסרי אז כולן היו יולדות בניתוח , אני תמיד אזכור את בלינסון לטובה והודה להם תמיד תמיד.

שירי, אולי תשקלי לקחת תומכת לידה (דולה). אפשר גם ברגע האחרון, היא תעזור לך מאד עם הצירים (אפילו אם זה רק עד שתקבלי אפידורל), ותעזור לקדם את הלידה אחרי האפידורל (אם באמת תחליטי לקחת). יש גם דולות שיעשו הכנה ללידה באופן פרטי, כך שיתאים ללו"ז הדחוק שלך.
יש עוד מידע בדף תומכת לידה

לא נראה לי תודה אני לא אוהבת משהי זרה שמלווה אותי , אני רוצה משהו שאכפת לו באמת ולא משהי שנמצאת איתי בשביל כסף פרנסה, אני אסתפק בבעלי המקסים

אני רוצה משהו שאכפת לו באמת ולא משהי שנמצאת איתי בשביל כסף פרנסה,
כל מי שיהיה איתך (רופא, אחות) נמצא שם גם בשביל הפרנסה, זה לא אומר אם אכפת להם או לא.
ישנה אפשרות, ואף רצוי, שאנשים יתפרנסו מדברים ש"אכפת להם".
יש עוד מידע בדף תומכת לידה
שתהיה לך לידה טובה.

שירי,
תומכת לידה זה לא במקום הבעל אלא בנוסף. הבעל ילטף אותך ויגיד לך כמה את נפלאה ונהדרת, והיא תעסה לך את הגב התחתון בשמן חם (נהדר בצירים כואבים), תשים לך קומפרסים חמים על הבטן, תזכיר לך לנשום נכון, תציע לך לשנות תנוחות ובקיצור, תעזור לך לעבור את הצירים עם פחות כאב ובצורה שתקדם את הלידה יותר מהר.
רק לידע כללי.

האמת שאני כבר מבולבלת לגבי איפה ללדת, חברה שלי התקשרה אליי ילדה בשבוע 41 בבלינסון לידה נרתיקית עשו לה זרוז כי לא היו לה צירים היא במשך שעתיים לא הפסיקה לשבח את בלינסון ושהם עשו הכל כדי שתלד רגיל ולא בניתוח ושהם היו נפלאים נהדרים ושהיתה לה מילדת סוף הדרך בשם אירנה ושאני עושה טעות אם אבחר באיכילוב ולא בבלינסון שליד הבית שלי ממש כי הם מספר אחת בעיניה ממש התלהבה מחווית הלידה שם אני כבר ממש לא יודעת מה לעשות כי חלק אמרו לי שהם ממהרים לקיסרי והיא אמרה שבכלל לא עשו הכל כדי שלא תלד בקיסרי

שירי, בבילינסון ובליס (איכילוב) עובדים צוותים של עשרות אנשים, שמיילדים אלפי לידות בשנה. לכל יולדת ציפיות אחרות נשמע שאת מבולבלת ומתקשה להחליט - ואכן, זו יכולה להיות החלטה משמעותית ביותר - ועדיין, היא תלויה גם בגורמים שאינם בשליטתך, ובכלל זה המזל. את לא יכולה לדעת אם אירנה תהיה בדיוק במשמרת כשאת תלדי ואם בדיוק היא תלווה את הלידה שלך, ואם הלידה לא תימשך כשהמשמרת שלה כבר מסתיימת, וכו'. כנ"ל בליס. האם יש לך אפשרות ללכת לסיורים בשני בתיה"ח, ולהחליט אחר כך, מתוך תחושת הבטן שלך לגבי מה שמתאים לך אישית?

כן זה מה שאני יעשה אם כי ביקרתי בשניהם כבר בבלינסון הייתי במהלך כל ההריון ואכן יש המון אנשים מדהימים אך קרה שנתקלתי באחות ורופא אנטיפטים, האמת שבליס הרבה מחברותיי כולל הגיסות שלי ילדו ומאוד מרוצות , לא שמעתי סיפור מזעזע על ליס אך שמעתי שחלק מאוד מרוצים מבלינסון וחלק פחות, אני בבלינסון עשיתי את טיפוליי הפוריות והם היו נהדרים והביאו לי את המזל , נראה כבר, מבולבלת

רציתי לשאול על נושא לא נעים , לגבי טחורים יש לי בזמן האחרון וממש שורף למרות האמבטיות ולמרות המשחה, אני ממש בוכה מכאבים זה עלול להשפיע על מצבי בלידה?

שירי,
קודם כל- תקלי על עצמך עכשיו. ממליצה מאד על דיקור סיני- זה ממש עוזר, בעיקר להקלה על הכאב (מנסיון). וגם שיטת פאולה (שזה בכלל חיוני ללידה ולאחרי). יכולה להמליץ לך על מדקר מצוין בתל אביב וגם מורה לפאולה.
אם שורף לך- תפסיקי למרוח את המשחה, המשחות שיש לטחורים מאד אגרסיביות ואפשר להשתמש בהן זמן מוגבל בלבד.
אפשר למרוח שמנים ארומתיים- יש מתכון לטחורים בדף צמחי מרפא של סבתא. את השמנים קונים בחנויות טבע וזה גם עוזר מאד (בעיקר עם שורף לך, זה יקל עליך).
תקפידי לא לאכול מטוגן, לא אלכוהול, לא קפאין, לא דברים שעושים לך שלשול או עצירות.
לי היו טחורים בהריון, עד הלידה זה הבריא, בלידה הם יצאו שוב ובגדול אבל נרפאו יחסית מהר ומאז טפו טפו טפו לא שמעתי מהם (7.5 חודשים).

תודה אני אנסה וגם לא אשתה קפה יותר

יש לי משהו לשתף ולחלוק, אני בחודש תשיעי עם הריון תאומים לאחר טיפולים, יש לי בעל מקסים שתומך, אך באתי ממשפחה עם הורים גרושים, אבי מעולם לא היה איתי ממש בקשר יותר קשר כספי ועכשיו הוא פשט רגל וגם הוא אימץ 2 ילדות למרות שלנו הוא לא העניק כלום ועכשיו בכלל אין קשר, אימי שגידלה אותי וסך הכל היה קשר טוב אם כי היתה זורקת מדי פעם שחבל שעשתה ילדים היא לא עבדה וננטשה ע"י אבי, היא ניתקה בעבר קשר עם אחי שהיו לו בעיות משמעת כתוצאה מהגירושים ועכשיו היא ממש הפתיעה אותי בחודש שמיני התקשרתי אליה בשמירת הריון שהיתה לי מאוד קשה כי אני רגילה לעבוד בלי הפסקה 6 שנים מאוד לא אחת שיכולה לשבת בבית וקצת בכיתי לה התלוננתי לה שקשה לי וגם על המשכנתא (חשוב להדגיש שהיא נפרדה מחבר שלה והבטיחה לעזור לי ואז חזרה אליו וכל הזמן מדברת עליו ובכלל לא באה לבקר אותי וגם שאני עזבתי את הבית כבר לפני כמה שנים והייתי מאוד עצמאית לא ביקשתי ממנה כלום) ופתאום התחילה לצעוק עלי שהיא לא רוצה איתי קשר ובעלי לא הבין התקשר אליה לידי ואמר לה שאני עם הורמונים ובהריון מתקדם שתדבר איתי (ובעלי אדם מאוד טוב שעושה הכל הכל בשבילי ותמיד אוהב שלום ולא אוהב לריב), ואז היא גם הטיחה בפניו אשמות והתקשרה אחרי כמה ימים וצרחה שהיא לא רוצה קשר איתי ועם בעלי והיא לא תהיה השפחה של בעלי שבעלי לא ביקש ממנה כלום רק חשב שהיא צריכה קצת לבקר אותי פעם בשבוע אבל גם לא אמר לה זאת , הוא אפילו רצה להסיע אותה לבקר אותי שהיא גרה באותו עיר שלי (פעם היתה אומרת שאני גרה רחוק ושנגור באותו עיר היא תבוא לבקר) , אחר כך התקשרה ואמרה דברים רעים על בעלי שהוא מסית והוא שתלטן וכל מיני שטויות במיץ כי בעלי אם תכירו אותו ממש לא כזה ודיברתי על זה עם סבתא שלי אמה שלה והיא אמרה שאמא שלי חסרת בטחון וחושבת שאני אוהבת ומעריכה את אמא של בעלי יותר ממנה דבר שלא אמרתי לה , נכון שלבעלי יש משפחה חמה ואמא שלו הזמינה אותה בחג ואין מה לעשות יש לו משפחה חמה , אמא שלו היא אחת שהנכדים והילדים הם הכל בשבילה והיא גם רצתה להתקשר לאמא שלי להשלים ביננו (חשוב לציין שחבר של אמא שלי לוקה במניה דיפרסיה ונראה לי שאולי זה איכשהו השפיע עליה) בקיצור ולעיקר אמרתי לאמא שלי בשיחה שקשה לי לריב בהריון ושתרד ממני ואז היא אמרה לי לא מעניין אותי מהמפלצות שתלדי ואני עד עכשיו המומה מזה, אני בחורה שבאמת נחשבת לטובה ולמדתי תואר 1 ופירנסתי את עצמי לא ביקשתי כלום קצת בכיתי לה כמו שבוכים לאמא כי היה לי קשה בשמירה ומה שהיא אמרה נחרט בזכרוני ואני לא יכולה לשכוח זאת, אני מרגישה שמלבד בעלי והילדים שלי כבר לא נשאר לי משהו שאכפת לו ממני באמת חשבתי שיש לי אמא אבל היא איכשהו כנראה השתגעה אחרת אני לא יכולה להסביר את מה שהיא אמרה בינתיים כבר אין לי איתה קשר חודש ואני האמת גם לא רוצה, רק אני מקווה שאהיה חזקה בלידה ולא אשבר אני כרגע כבדה מאוד עם בצקות

נושא ממש לא סימפטי אני בחודש 9 עם תאומים ואני סובלת מטחורים מאוד קשים ניסיתי הכל ולא עוזר תמיד היתה לי קיבה רגישה אבל לא טחורים כאלו, האם זה יגרום לי סבל בלידה נרתיקית ממש חזק?

רציתי רק לאמר שנשים שרוצות ללדת לידה טבעית ורגילה יש את דר' ברוך מסינג שהוא דתי ועובד גם בכללית וגם במכבי וגם במעינות הישועה והוא הרופא מעקב הריון שלי והוא מעולה אין רופא שלא אמר שאני בידיים טובות, הוא מילד תאומים בצורה טבעית, אני בהתחלה חשבתי ללכת למעינות הישועה ללדת אצלו טבעי אבל אני ממש כבר גמורה מההריון עם הטחורים והבצקות ברגליים וכאביי ברכיים נוראים , הריון תאומים זה לא הריון רגיל ואני מהחלשות לצערי אני אוותר על לידה רגילה גם ברוך מסינג אמר שאיך שהוא מכיר אותי כבר חצי שנה אני לא בנויה לזה , אני בנויה לחצי שעה שניהם בחוץ, אבל אני באמת ממליצה לנשים אמיצות וחזקות יותר ממני שרותות ללדת תאומים טבעי ללכת אליו למעינות הישועה הוא גם מילד עכוז והוא מקסים ומקצועי.

עוד משהו דר' ברוך מסינג אמר לי שמי שרוצה ללדת תאומים רגיל זה רק בתל השומר כי זה הבייבי של מנהל המחלקה - תאומים טבעי או במעייני הישועה שזה הבנתי הכי הכי בתאומים טבעי

עוד תזכורת לעצמי כמה מדהימות הן נשות באופן.
עוצמה שקטה.

אמא בקרוב,
ממש כמה הודעות מעליך כתבתי טיפים לטיפול בטחורים.
בלידה סביר שהטחורים יצאו בזמן הלחיצות, וזה לא נעים, אבל, תאמיני לי- מנסיון- לא זה מה שיגרום לך סבל (יצא מתוכך עוד משהו קצת יותר גדול וכואב

). כדאי גם להקפיד על לחיצות נכונות, עם נשיפת אוויר החוצה ובלי לעצור את הנשימה. יש אתר בשם "אמנות הלידה" שיש בו מאמר מצוין על לחיצות בלידה (אין לי קישור בשלוף, חפשי בגוגל).
מאד מאד ממליצה להתחיל כבר עכשיו לעשות תרגילי שיטת פאולה ולהתמיד גם אחרי הלידה.