מאיזה גיל אפשר להשתמש בטמפון

אנונימי

ראו גם:
מדור נשים וסת ופוריות
טמפונים ושיטת פאולה
וסת ראשונה

לא מצאתי בשום מקום התייחסות לגיל שבו נערה יכולה להתחיל להשתמש בטמפון. היום הבנות מקבלות מחזור בגיל צעיר מאד ולכן ברצוני לדעת מאיזה גיל ניתן להמליץ להשתמש בטמפון (לא כשימוש קבוע אלא להעזר בו כדי לא להחמיץ חוג בבריכה למשל)

כל אישה בכל גיל יכולה להשתמש בטמפון מהפעם הראשונה שקיבלה מחזור, וגם באופן קבוע ולא רק כדי לא להפסיד חוג שחיה .
ואם זה טמפון רב פעמי עוד יותר טוב.

כל אישה בכל גיל יכולה להשתמש בטמפון מהפעם הראשונה שקיבלה מחזור
אני תוהה,
לילדה בת 9 הייתן נותנות טמפון? הרי יש היום ילדות שמקבלות גם בגיל כזה מוקדם, לא ?

היום הבנות מקבלות מחזור בגיל צעיר מאד
מדוע בנות מתחילות לקבל מחזור בגיל כולכך מוקדם?

אני דרך אגב התחלתי להשתמש בטמפון לפני שהייתי בת 12, ואם בת 9 מצליחה להשתמש בו אז למה בעצם לא?

דף חשוב בעיני.
הגיל בו אנחנו מתחילות להסתיר את המחזור ולהתבייש בו הוא בדיוק הגיל שבו תוהים על התחלת השימוש בטמפון.
לרוב הנערות התחלת השימוש בטמפון היא קשה, ולא סתם: הן לא אמורות להשתמש בטמפון והגוף שלהן מתנגד לו.
אבל מה שגורם להן להצליח, הרבה פעמים, להכניס אותו, זה הלחץ החברתי להסתיר את המחזור והבושה במחזור. שלא ידעו, לא יראו ולא יריחו.
כמו למשל בפרסומת הדוחה בטלויזיה, שבה רואים נערה, כנראה במחזור, עומדת ברכבת ונער שיושב מאחוריה ועושה פרצוף.

השימוש בטמפון מאפשר ומקדם את הרעיון שהמחזור הוא דוחה ושנוא ויוצר הרחקה של נערה מנשיותה וזרות לגופה.

לדעתי, השאלה מאיזה גיל אפשר להשתמש בטמפון היא פתיחה אפשרית לדיון בסיסי, מה זה טמפון? למה הוא כל כך פופולרי בחברה שלנו? מה השימוש בו גורם לנשים, רגשית ופיזית?

כמה נקודות למחשבה:
האם שרירי הנרתיק מבצעים את פעולתם כהלכה או שפעולתם נחסמת כאשר לא מתאפשרת זרימת הדם מטה והחוצה?
האם להפרעה אפשרית לשרירי הנרתיק יש השפעה על פעולת שרירים טבעתיים אחרים בגוף? (ראה שיטת פאולה )
האם המעבר הפתוח אמור להיות חסום דווקא בימי הפעילות שלו?
האם זה טוב שהדם המיועד להפרשה תקוע בתוך הגוף למשך שעות?
האם זה טוב שהאשה לא רואה את הדם שלה וכל המגע שלה איתו זה שתי אצבעות על חוט דקיק?
איזה כימיקלים יש בטמפון ומה השפעתם על הגוף?

ענת, יש הרבה צדק בדברייך,
אבל,
תחשבי על ילדה שהיא הראשונה שקיבלה בכיתה. איך היא מרגישה?
או ילדה שהיא לא הראשונה שקיבלה, אבל כל השאר משתמשות בטמפון, ולהשתמש בתחבושת זה "פרימיטיבי" (ככה זה היה אצלינו).

תחשבי על ילדה שהיא הראשונה שקיבלה בכיתה. איך היא מרגישה?
שתהיה בחינוך ביתי ! (סתם (-: )
...לא ממש סתם בעצם. אבל זה כבר גדול עלי, להיכנס ללמה ילדה בחינוך ביתי עשויה לסבול פחות כשתקבל ראשונה או אחרונה בין מי שהיא מכירה.
אבל לא הבנתי כל כך למה התכוונת באיך היא מרגישה.

או ילדה שהיא לא הראשונה שקיבלה, אבל כל השאר משתמשות בטמפון, ולהשתמש בתחבושת זה "פרימיטיבי" (ככה זה היה אצלינו).
אותה הילדה גם תצטרך להחליט אם היא לובשת בגדים מחוברת פורנו כי כולם עושים את זה סביבה וזה פרימיטיבי ללבוש בגדים שמכסים את הגוף.
היא גם תצטרך להחליט אחר כך אם היא מיניקה או לא כשכל המודרניות נותנות מטרנה.
היא תצטרך להתמודד עם הרבה שאלות כאלה, כשהתשובות שלא מבחירה, רבות מהן, נובטות ביום שבו היא מבינה שהיא צריכה להסתיר את המחזור שלה.

שימוש בטמפון בגיל כל כך צעיר ומתוך נורמה ולחץ חברתי מעודד חוסר כבוד לגוף.
אני רואה קשר ישיר בינו, למרות (ואולי בגלל) שההשלכות הן לא מודעות, ובין היקלעות של נערות למצבים מיניים לא רצויים. קשה לי להסביר למה, אבל אני רואה קשר ברור.

אני לא רואה בעיה בשימוש בטמפון בכל גיל וכן גם בגיל9
הייתי מסבירה לילדה את ההבדל בין טמפון לתחבושת ונותנת לה לבחור מה נשמע לה יותר מתאים לה ואף דואגת ששניהם יהיו בבית והיא תוכל לבחור בינהם
יכול להיות שהיא תבחר לשלב בינהם נגיד לבית הספר ופעיליותחוץ ביתיות טמפון ובבית תחבושת .

כל אישה בכל גיל יכולה להשתמש בטמפון מהפעם הראשונה שקיבלה מחזור
בשבילי זו גישה אוטומטית מדי שאינה רואה הבדל בין בת ובת ואפילו לא חשוב כרגע הגיל

אני רואה קשר ישיר בינו, למרות (ואולי בגלל) שההשלכות הן לא מודעות, ובין היקלעות של נערות למצבים מיניים לא רצויים. קשה לי להסביר למה, אבל אני רואה קשר ברור.
גם זו גישה מכלילה מדי לטעמי.
לדעתי האקט של הכנסת הטמפון יכול להיות טבעי (בהרגשה) וקל לאחת ולאחרת יכול להיות קשה ופשוט בלתי נסבל.
החוכמה שלנו האמהות היא בהכרת הבת הספציפית שלנו. ביכולת שלנו להיות שם איתה ולעזור לה לבחור את האופציה הטובה ביותר בשבילה.
כמובן שיש לכל אחת מאיתנו את ההעדפות שלה ואת תפיסת עולמה. לדעתי צריך להראות לבנותינו את הדבר העדיף מבחינתנו, לתת לה את התמונה הרחבה, להציג בפניה את השאלות, להראות לה את התשובות שלנו אבל לתת לה לבחור את דרכה שלה.
ענת גביש את רואה קשר ישיר. אני אומרת- אכן הקשר יהי ישיר אם לא תינתן התמונה הרחבה. בבית שאינו מאפשר לבת להביע את קשת הרגשות (מקבלת הגוף/מחזור ועד דחייה ממנו) יש סכנה שזה יקרה.
שימוש בטמפון לנערה שמודעת (בעזרת הוריה) ללחץ חברתי לא יביא בהכרח להתנהגות מינית מסוכנת.
בית שמאפשר שיחות על מיניות, שמדובר בו על תקשורת מכבדת, על שונות, על המבנה הפיסי שלנו ובית שנותן מודל אישי הורי טוב יסלול דרך בריאה יותר לילדים הגדלים בו (חינוך ביתי או לא)
@} (לדף הזה היה מתאים יותר פרח אדום...)

שליחה על ידי מרב* » 31 ינואר 2005, 11:06

הבנתי, שבנוסף לשאר הדברים, הטמפון מייבש לחויות טבעיות חשובות.
אם הילדה שלי תהיה בבי"ס, בשיעור ספורט או בחוג בבריכה, באמת תעלה אצלי
השאלה איך לעזור לה מול קבוצת ילדים ומורים שאינם ערוכים לקבל ביטוי חיצוני
של מחזור האישה. אני מעונינת, עבור בתי, בחינוך ביתי שיכין אותה לקבלה כזו.
אם אמשיך מזוית אישית, אוכל לומר שאני לא אחנך שום ילדה לשימוש בטמפון, לא מגיל 9 ובכלל.
עד שאני השתחררתי מזה סוףסוף...
לדעתי, בזמן מחזור, חשוב מאוד לאפשר זרימה החוצה גם מהבחינה האנרגטית.
זה משנה לי את התפיסה ומקשר אותי לעצמי וגופי.

מה זה טמפון? למה הוא כל כך פופולרי בחברה שלנו? מה השימוש בו גורם לנשים, רגשית ופיזית?
גם בעיני הדף חשוב וכך גם הנקודות שהעלת ענת.

מעולם לא חשבתי על הטמפון כדרך להסתיר מחזור,ואני לא חושבת שזהו המצב אצל כול הנשים.

לגבי הכימיקלים - מסכימה בהחלט, למרות שיש בשוק טמפונים אורגניים טבעיים, ויקרים!
keeper או mooncup הם פתרונות הרבה יותר בריאים וגם נוחים (לדעתי). בנוסף המשתמשת באה במגע עם הדם שלה - שזה באמת חשוב. אני נתקלת בתופעות שנשים מזדעזעות מאופן השימוש בmooncup (ציטוט:"איכככככס...") . לא יודעת אם הייתי מתחילה איתם לעומת זאת, כי זה מאמץ גדול יותר לשרירים מאשר טמפון. האם למישהי יש נסיון עם keeper לנערה בגיל צעיר?

בעיני טמפון הוא דבר מאד לא בריא ולא אמליץ עליו לאף ילדה או אשה, לא משנה באיזה גיל. גם בלי להתיחס לנושא החיבור לנשיות ולגוף, ענין השרירים הטבעתיים וההליכה אחרי הזרם, מדובר בעיני בדבר מאד מסוכן. אני חושבת בראש ובראשונה על תסמונת ההלם הרעלי. הלא מדובר בסכנה כל כך משמעותית שאפילו היצרנים נאלצים להתריע מפניה, בניגוד מובהק לאינטרס שלהם. בנוסף יש את ענין הכימיקלים שהגוף סופג, את ייבוש הנרתיק כתוצאה מעודף ספיגה ומה לא...

ה טמפון רב פעמי באמת יותר בריא, אבל לא הייתי נותנת אותו לנערה ממש צעירה. צריך ללמוד להשתמש בו, להכניס, להוציא, יש נשים שצריכות להכניס אצבע ממש עמוק לתוך הנרתיק כדי לשבור את הווקום ולהוציא אותו- לא חוויה מדהימה לילדה בת 9 ולא ממש מומלץ לבתולות, לדעתי.

לגבי הקשב לגוף- עכשיו כשאני מיישמת מודעות ווסת לפי שיטת מירב שרמן ברור לי שטמפון לא מאפשר קשב אמיתי לגוף. עוד סיבה מאד טובה בעיני לא לתת אותו לנערה צעירה.

לדעתי טמפונים כל כך פופולריים בדיוק בגלל שהם מאפשרים להסתיר את המחזור, ללכת עם חוטיני כל החודש, להחביא את הטמפון בכיס כשהולכים לשירותים (שאף אחד לא ידע חס וחלילה מה את הולכת לעשות שם), וכו'. כמו עם אפידורל וגלולות נגד הריון, יש עצימת עיניים גורפת מהסיכונים הבריאותיים הכרוכים בהם שגורמת לנשים לחשוב שבעצם אין בזה שום דבר מסוכן. אני בטוחה שיש נשים שבוחרות להשתמש בטמפון למרות שהן מודעות לחסרונות שלו, אבל ילדה שמקבלת מאמא שלה טמפון כבר בוסת הראשונה יחד עם הבטחה שזה דבר מצוין, לא תפתח מודעות כזאת כל כך מהר.

אורית, מילים כדורבנות !
(או אולי כאן עדיף ביטוי פחות פאלי? רעיונות?)

כשחושבים על גיל 9 זה הלא ממש גיל צעיר. אני באופן אינטאיטיבי לא הייתי ממליצה לילדה בגיל הזה להתעסק עם הכנסת טמפון מכל סוג שהוא.
אבל-
אצלנו הנשים הנרתיק הוא איבר פנימי. הנרתיק הוא חלק מכל האיזור החושני הזה של הפות. יש לו תפקיד בעתיד של הילדה גם להנאה המינית שלה. היחס שלה לנרתיק שלה ולפות מתגבש במהלך השנים עוד הרבה לפני קיום יחסי המין.
לכן צריך לנקוט משנה זהירות.
מצד אחד אני מקבלת את הגישה שלא כדאי לתת לשום דבר לא בריא 'לבקר' בנרתיק. זה מסר לבת הצעירה של אחריות לבריאותה ושל דאגה ואהבה לגופה.
מצד שני צריך לזכור שעם כל הכבוד ליתרונות הבריאותיים של תחבושות רב פעמיות יש להן גם מחיר פרקטי ורגשי.
(שלא ישתמע שאני פוסלת אותן לחלוטין. ממש לא.)
למה כוונתי?!
אנחנו הבוגרות יותר כבר עשינו מסע מסויים לקבלת הנשיות שלנו. עברנו הריונות לידות הנקה ומה לא. כל אלה העבירו את חלקנו תהליך העצמה. על כן קל לנו יחסית להרגיש נוח עם מחזור. לא להתבייש בו ולגרום לסביבה שלנו לדעת עליו וכו'.
זה גם צריך להיות המסר שלנו לבנותינו- המחזור טבעי וכו'.
אבל אם נעשה רגע קפיצה במנהרת הזמן לנערותינו אני חוששת שניזכר שגם אם למישהו/י היו רעיונות חיוביים לא היו לנו עדיין הכלים להפנים אותם.
לסיכום- דווקא משום שאנחנו מודעות יותר עלינו להיות זהירות יותר. לא לוותר על האני מאמין שלנו אבל גם להיות מסוגלות להבין לליבן של הצעירות. קודם להעצים אותן ורק אז לתת להן להתמודד.
ועל כן אם בגיל מסויים הן בכל זאת יעדיפו טמפון בעיני זה ממש מובן.
מה שמאוד משמח אותי הוא שהמון נשים כאן יכולות ומדברות עם בנותיהן על הגוף והמחזור. פעם זה ממש לא היה ככה ויש עדיין המון מקומות שבהם לא מדברים.

אבל אם נעשה רגע קפיצה במנהרת הזמן לנערותינו אני חוששת שניזכר שגם אם למישהו/י היו רעיונות חיוביים לא היו לנו עדיין הכלים להפנים אותם.
ענת, נעים לקרוא את הרוח הכללית מדברייך שאומרת כבוד וזהירות מקיצוניות.
אבל אני מרגישה שצריך לנהוג דווקא משנה זהירות בצורך הזה לתת כבוד לכל מה שנקרה לפתחנו (תרתי משמע (-: )
אני לא יכולה להימנע מלזהות בדיון הזה מרכיבים מהדיונים על הנקה מול תחליפי חלב, התערבויות בלידה ודרכי גידול ילדים.
מאז שראיתי את הדף הזה אתמול, זה מעסיק אותי מאד, עד כמה הכל קשור.
אנחנו חיים בתוך הצפה של אמצעים לגיטימיים, מקובלים, ונגישים לבחירה חופשית של האדם החופשי בחברה החופשית שלנו.

אנחנו הבוגרות יותר כבר עשינו מסע מסויים לקבלת הנשיות שלנו. עברנו הריונות לידות הנקה ומה לא. כל אלה העבירו את חלקנו תהליך העצמה. על כן קל לנו יחסית להרגיש נוח עם מחזור. לא להתבייש בו ולגרום לסביבה שלנו לדעת עליו וכו'.
האם את אומרת שאנחנו צריכים להניח להן לעבור את כל זה (וב"כל זה" אני מתייחסת לתיק של כל אחת ואחת עד שהפכה מודעת), למרות מה שאנחנו יודעות?
כי עם גישה כזאת, עלינו גם לשלוח את הילדים לגן ולבית ספר, למרות מה שאנחנו יודעים, ולהאכיל אותם בכל מה שהאכילו אותנו, למרות מה שאנחנו יודעים, מתוך הנחה שיש חשיבות התפתחותית אמיתית לתעייה ולטעייה בשבילים המעורפלים של הנשיות כפי שהיא מוגשת לנו, בדרך להתחשלות. שזו אגב הטענה אולי מספר אחד נגד החינוך הביתי.

באופן אישי, הגעתי להבנה שהטמפון מפריע לי לנשום, כעשור לפני האמהות. לא הייתי מודעת במיוחד ולא ידעתי כלום על כלום. קיבלתי על התחושה הזאת "אישור" כשקראתי על שיטת פאולה, והמושפעות ההדדית של כל השרירים הטבעתיים בגוף.

(סליחה שאני מגיבה בצורה לא מדוייקת לדברים שלך. דברייך היו מכילים ומאפשרים מאד, ויוצא ש"התקפתי אותם" כאילו אמרת דברים נורא נחרצים נגד ההמלצה לא להשתמש בטמפון...אז אני מבינה שלא כך כתבת, ובכל זאת מתעקשת לחדד, כי אני מרגישה שדווקא ההכלה הזאת- (לא שלך באופן אישי אלא כגישה בחברה )-של כל האפשרויות כלגיטימיות, נותנת אישור לתופעות מזיקות.)

(או אולי כאן עדיף ביטוי פחות פאלי? רעיונות?)
אני יודעת שמצנח זה לא הנקבה של דורבנות, אבל זה מה שעלה לי. במיוחד לאור הדיון כאן,
בעוד הדורבן ננעץ בגוף הסוס ומדהיר את המחשבה קדימה בזכריות, המצנח נפתח ועוצר מהמחשבה הדוהרת מליפול כמו אבן, ומניח לה לרחף בשקט ולתהות על עצמה.

ענת גביש, איזה יופי שיש עוד מישהי ערה עכשיו?:-)
אני חושבת שאנחנו בסופו של דבר חושבות דומה.
אגב, הדימוי של הדורבן והמצנח יפה בעיני.
אני קצת עקשנית ולכן חוזרת-
האם את אומרת שאנחנו צריכים להניח להן לעבור את כל זה (וב"כל זה" אני מתייחסת לתיק של כל אחת ואחת עד שהפכה מודעת), למרות מה שאנחנו יודעות?
אז ח"וח להשאיר אותן בשבילים מעורפלים. ממש לא
מה כן- (מפאת השעה אני אהיה קצת קצרה...)
לעשות איתן דיון (שמתחיל בעצם כבר ברחם...) על אם יש וסת "דרכנו לאן?!"
להעביר את המסרים החשובים שלנו אבל לזכור שמי שיצטרך לוותר על שחיה בבריכה זה אותה נערה צעירה ולא אנחנו. מי שתצטרך ללכת עם תחבושת/טמפון לשירותים זו היא ולא אנחנו.
למעשה, אני שמה לב שאני עונה לך מהמקום של הילדה. אני זוכרת את עצמי מאוד חסרת בטחון בגיל הזה ועם סופר דאגה לפרטיות שלי. (לשמחתי, עם החיים זה משתנה..)
איזו דמות אם הייתי רוצה לאותה תקופה? מישהי כמוך וכמוני. מישהי מודעת שלא רק שלא פוחדת לדבר על מין ומיניות אלא גם ממש שמחה. אבל לא הייתי רוצה מישהי (קצת כמוך...ולא בשביל להעליב) שיש משהו מאוד נחרץ בהחלטות שלה.
כאילו הלו? בואי ניכנס שוב לראש של צעירונת. החרדה לפרטיות היא מאוד גדולה. גם את זה צריך להבין ולקבל.
לסיכום- פשוט צריך לעשות הפרדה בין טווח קצר וטווח ארוך. ההשפעה המכילה והחיובית שלנו תהיה מספיק חזקה ועמידה גם מול כמה טמפונים סרבנים...
נ. ב. (אחרון)- כל הדיון הזה תופס אותי בדיוק כשהחלטתי ללמוד את נושא הטמפון הרב פעמי.
...יצא ארוך כמו טמפון XXL ...

אולי זה נקרא נחרצות בהחלטות.
אני לא מתכוונת שצריך לרדוף את הנערה עם העקרונות שלנו. (את מושכת לכיוון ההוא שכנראה יותר בוער לך, להשאיר להן את חופש הבחירה, לא לכפות עליהן.) אבל אני לא מדברת על זה. זה איכשהוא ברור (לפחות בתיאוריה, בפועל נראה אחר כך את החשבון מהפסיכולוג שלהן..(-: )
אני מתכוונת שאם ברור שמשהו הוא רע מאד, ובמקרה הזה זה ברור לי לגמרי, לא להימנע מלהגיד אותו, נחרצות, בגלל שמירה על איזה חופש בחירה. הרי אני לא אגזול לה את חופש הבחירה אם אביע נחרצות את דעתי על כל הדברים המקובלים בחברה ואיומים בעיני.

להעביר את המסרים החשובים שלנו אבל לזכור שמי שיצטרך לוותר על שחיה בבריכה זה אותה נערה צעירה ולא אנחנו. מי שתצטרך ללכת עם תחבושת/טמפון לשירותים זו היא ולא אנחנו.
זה נשמע כל כך נכון שאני לא יודעת איך להתחיל להביע את ההתנגדות שלי.
זה כאילו, שכשהיא תהפוך לאם אני אזכיר לה את חשיבות ההנקה אבל אקפיד לזכור ש"בסוף היא זאת שתקום שמונים פעם בלילה להניק ותסבול ולא אני".
נו, כשיוצא מהגוף דם עדיף לא ללכת לבריכה! מה לעשות?
לא חייבים להשתמש בכל מיני עזרים מוטרפים ומשונים שמישהו המציא כדי לשמור על רצף האפשרות וחוסר המוגבלות כל החודש!
זו בדיוק האשלייה והניתוק מהגוף שמוכרים לנו וכופים עלינו!
אשה במחזור לא סתם מוגבלת לביתה. הוויתה מבקשת את ההגבלה הזאת.
הנסיונות למחוק את ההבדלים בין גברים ונשים - אי שם בשנות השבעים? לא יודעת היסטוריה - זה בדיוק אחד הפירות שלהם.
אני אומרת שוב, הטמפון מיועד בראש ובראשונה להסתיר את המחזור ולהשכיח אותו מאיתנו.
זה עניין חברתי. זו לא בחירה אישית. זו לא בחירה אינטואיטיבית וזו לא בחירה נשית.
ולכן אין קשר בינו לבין מסרים בין נשים בוגרות לנשים צעירות בנוגע לגופן.
זה גוף זר, וזו מחשבה זרה לגוף, ואנחנו שבויות בה כל כך, שאנחנו יושבות כאן באמצע הלילה ומדברות על זה, כאילו שזה עוד מדף בסופר ומתלבטים לאיזה אריזה לשלוח את היד.

פפפפפ....הגזמתי קצת, לא?
תקחי בהבנה. הדיון הזה מתלבש לי בול על יותר מדי נושאים.
תודה על השיחה.

הטמפון מיועד בראש ובראשונה להסתיר את המחזור ולהשכיח אותו מאיתנו.
בקשר למשפט הזה, רציתי להוסיף, שאני נתקלת ביותר ויותר נשים שעם חזרתן לאורח חיים טבעי פחות או יותר, ז"א חיים בסביבת הבית , חדלו להשתמש בטמפונים כי זה פשוט כבר לא היה נחוץ. הטמפון מאפשר את דרך החיים הלא נשית בעליל שנכפתה ועדיין נכפית על רוב הנשים בחברה שלנו, התרוצצות חסרת קצה והתנתקות מעצמן תוך מילוי שלל פונקציות שהחברה תובעת מהן, בשם ה"שוויון" .

זה גוף זר, וזו מחשבה זרה לגוף, ואנחנו שבויות בה כל כך, שאנחנו יושבות כאן באמצע הלילה ומדברות על זה, כאילו שזה עוד מדף בסופר ומתלבטים לאיזה אריזה לשלוח את היד.
הלו, לא לזלזל בנו, אנחנו דווקא משקיעות מחשבה בדיון. וכבר בוקר..
את צודקת שפעם לא היתה מספיק מודעות. לכן בחירה בטמפון מתוך חוסר מודעות היא כאילו אין בחירה.
אני בעקשותי הפרדית מחזירה את הדיון למי הבריכה הסוערים..

_זו בדיוק האשלייה והניתוק מהגוף שמוכרים לנו וכופים עלינו!
אשה במחזור לא סתם מוגבלת לביתה. הוויתה מבקשת את ההגבלה הזאת._
גם זו הכללה. הכללה שעושה דיכוי לנשים שלא מרגישות צורך להיות בבית. נשים מודעות בעלות מבנה שונה. לא תמיד ולא בהכרח כל הנשים המשתמשות בטמפון רוצות בהוויתן להיות בבית. יש ויש. כמובן שאני מסוגלת להבין מי שרוצה להיות בבית.
כמו שכתבתי למעלה אני עצמי בסוג של בדיקה לגבי טמפון כן/לא/איזה/מתי. זה היום כשאני בנקודה אחרת בחיי. אבל, אני יכולה לומר לך שכנערה צעירה הייתי ספורטאית רצינית ומאוד פעילה. ההורים שלי הלכו אחרי 'השגעון' שלי ולא ההיפך. מבחינתם היה יותר קל אם הייתי יושבת בבית כמה ימים....
הרצון להיות פעילה בכל יום מימות השנה היה רק שלי. אל תעשי אותנו כל הנשים קורבנות ובעלות אותם צרכים והלך רוח. היה לי מאוד קשה כילדה אם היו מעבירים לי מסר- עכשיו בוסת את אמורה להרגיש כך וכך.
נראה לי שאני מגיבה קצת בלחץ

כנראה אני 'תופסת' אותך בדיוק במקום שבו את אחרי תהליך ואת בטוחה לגמרי בדרכך בעוד שאני אוהבת להשאיר מקום לספק, לגמישות.
או במילים אחרות- אם אני הייתי אותה נערה ספורטאית ואת היית האמא שלי יש לי הרגשה שהיה לי מאוד קשה. הייתי מרגישה שאת לא מבינה אותי. (בוודאי הייתי נהנית מהרבה דברים אחרים ובטווח הארוך היינו מסתדרות מצויין)
בעוד שאם את היית הילדה ואני הייתי האמא היינו מסתדרות כל הזמן.. (את לא רואה אותי אבל אני ממש צוחקת. שיעשעתי אותי...

)

לגבי ההשארות בבית. אני נמצאת המון מחוץ לבית- עובדת במשרה מלאה רחוק מהבית ובשעות הפנאי (כרווקה חופשיה ומאושרת) הולכת לחברים ולמשפחה ולעיסוקים שונים ומשונים . זה לא מפריע לי ליישם מודעות ווסת ולהשתמש בתחבושות בד.
אבל אם בימים של המחזור אני מצליחה לארגן לי יום-יומיים בבית, אין בכלל מה להשוות. המודעות עובדת הרבה יותר טוב, אני יותר נינוחה. זה לא אומר שאני לוקחת כל חודש יומיים חופש, אני מסתדרת מצוין גם בעבודה, אבל אני מודעת היטב לכך שהיה לי יותר טוב בימים האלה בבית.
לבנות שלי, אם וכאשר יהיו לי בנות, אגיד אותו דבר: לא חייבים לוותר על חוג השחייה. אבל האמת? כשיש ווסת הכי כיף בבית.
ובתכלס, זה לא שטמפון הוא כזה שוס. מה, הוא לא יכול לנזול? גם הרגיל וגם הרב פעמי? כמה נשים באמת הולכות לשחות ביום הכי חזק של הווסת?

לגבי הקושי להשתמש בתחבושות בד- אני חושבת שהבנות (ההיפותטיות) שלי יהיו במקום אחר מאד ממני בגיל ההתבגרות. הן יראו את תחבושות הבד שלי מושרות בגיגית ותלויות לייבוש מגיל אפס, יעזרו לי לקפל אותן ולשים במקום אחרי הכביסה. בשבילן זה יהיה פריט בנלי ומוכר. אני לעומת זאת גליתי את תחבושות הבד אחרי שחשבתי במשך 15 שנה שאין לי ברירה אלא לבחור בין טמפונים ח"פ (הרע) ותחבושות ח"פ (הרע במיעוטו), ונאלצתי ללמוד לבד איך משתמשים בהן ואיך מסתדרים עם הכביסה ומחוץ לבית וכל שאר הלוגיסטיקה. זה באמת היה קשה.

לגבי הקושי להשתמש בתחבושות בד- אני חושבת שהבנות (ההיפותטיות) שלי יהיו במקום אחר מאד ממני בגיל ההתבגרות.
בהחלט נכון תזמורת הים . לזה התכוונתי כשהתייחסתי לטווח קצר מול טווח ארוך. ההשפעה שלנו ברמה של מודל הורי היא לטעמי בעלת ההשפעה החזקה ביותר. אני אמא לבן ובת ואני ממש מרגישה את זה. אני מאחלת לך שתחווי את זה גם. אני עם בתי בהחלט עוברת מסע אנושי ונשי מרתק.
בכל מקרה תודה על הביקור ב _דף בית אישי שלי. @}

נו, כשיוצא מהגוף דם עדיף לא ללכת לבריכה! מה לעשות?
למה?
גם כשאני במחזור, אני לא מרגישה שונה מבימים אחרים (ואני לא משתמשת בטמפונים כבר כמה שנים).
לא כאב, לא הסתגרות - כלום.
אולי אני "לא מחוברת" לעצמי מספיק, אבל זה מה שאני מרגישה כיום.
אני בהחלט מרגישה מגבלה בתחבושות, בכך שאני לא יכולה ללכת לבריכה (עם הילדים...) בזמן הזה - וזו אחת הסיבות שאני מחפשת פתרונות נוספים (אני מקווה ש-טמפון רב פעמי יעשה את העבודה...).

ובתכלס, זה לא שטמפון הוא כזה שוס. מה, הוא לא יכול לנזול?
בתקופה שהשתמשתי, לא זוכרת שחשבתי על זה בכלל. הוא נזל רק כשלא החלפתי בתדירות מספיקה, ולפני הליכה לבריכה אני משערת שהייתי מחליפה, כך שלא היתה שום בעיה.

בכך שאני לא יכולה ללכת לבריכה
אבל לים אפשר. עשיתי את זה פעמים רבות בזמן מחזור, וזה אפילו מקל מאד על הכאבים, אם ישנם. תחבושת דקה, הדימום נשטף מייד, ואצלי יש לו (או, לפחות, היתה לו) נטייה להיעצר קצת ביציאה מהמים (אם כי זה כנראה תלוי בטמפ' שלהם לעומת הסביבה), כך שיכולתי להחליף בזמן, ואם זה לא יום "כבד" יכולתי אפילו להיות בלי. מעולם לא אירעו לי תקלות כך, ולבגד הים שלום.
אני מודה שזה לא כל כך נוח, אבל זה לא אסון, ולפעמים, אם אני מאד רוצה להיות במים, זה שווה את האי נוחות הקלה.
>סמדר הצליחה עד היום להחדיר לנרתיק שלה רק דבר אחד<

הדף הזה מעורר בי מוטיבציה להפסיק לגמרי עם הטמפונים. מתכוונת לנסות החודש.
אחרי תקופה של נסיונות להפסיק חלקית והורדה דרסטית של כמות הטמפונים אין לי כבר ספק בהשפעה הפיזית הטובה של זה עלי.
רוצה להגיד בעצם שאני לא יודעת מאיזה גיל אפשר להתחיל להשתמש בטמפון, אבל ברור לי שבכל גיל אפשר להפסיק...

>סמדר הצליחה עד היום להחדיר לנרתיק שלה רק דבר אחד<

אולי אני מתפרצת לדרלת פתוחה אבל יש לי הרגשה שהילדה צריכה להחליט בעצמה. גם אם בעיני אמא טמפון הוא דבר מבאס ולא בריא אנרגטית פיזית נפשית וכו
לטעמי כדאי לפרוס בפניה את שלל האפשרויות והאלטרנטיבות ולתת לה להתנסות בהן .
אני משוכנעת שהבחירה שהיא תעשה יכולה ותשתנה במשך חייה

אולי אני מתפרצת לדלת פתוחה אבל יש לי הרגשה שהילדה צריכה להחליט בעצמה.
אכן דלת פתוחה

אני לפחות מסכימה אתך.

עד כמה שאני זוכרת, בהחלט הדימום נפסק כששוחים... אני זוכרת את עצמי רוקמת תוכניות שהות במים רק כדי לנסות לשלוט בזרימה...

ולעניין עצמו, אני גם מקווה שביתי תבחר בדרכיי הטבעיות (שאותם טרם בחרתי בעצמי כי מאז שהחלטתי לוותר על הטמפון לא היתה לי הזדמנות לנסות משהו אחר

), אך אני בהחלט מתארת לעצמי שלחברה הקרובה של ביתי תהייה לא פחות השפעה.
אני דווקא באתי ממשפחה מאד פתוחה שממש חגגה איתי את קבלת המחזור. הורי קנו לי מתנה ואימי הסבירה לי את כל ה INS AND OUTS (אותם הסברתי בסודי סודות לבנות הכיתה בקיבוץ). ובכל זאת, חברה לימדה אותי איך להשתמש בטמפון, מספר שנים מאוחר יותר. לא זכור לי עם אימי התנגדה לרעיון הטמפון או לא, אך אני בברור זוכרת שלתת לאימי להסביר לי היה יותר מדי מביך...

אני רק רוצה להזכיר שאף אחת מאיתנו לא היתשמשה בפתרון שבו היא משתמשת היום מההתחלה כלומר כולנו עברנו תהליכים והתפתחויות וגם לילדות שמקבלות היום מגיע לעבור את אותן התפתחויות והתנסויות

למה? לפעמים אפשר ללמוד מנסיון של אחרים, לא תמיד חייבים להתגלח על הזקן של עצמך (טוב, לא זקן...).
נכון- יתכן שהן תבחרנה אחרת, אבל אפשר ורצוי לתת להן את הידע וההסבר למה טמפון (או גלולות, או כל דבר אחר) הוא לא רצוי בעינינו. במקביל, אפשר לכבד את בחירתן, אם תהיה שונה.

לאפשר להן להרעיל את הגוף שלהן בשם חופש הבחירה, זה לא פתרון טוב בעיני. ושוב - זה לא אומר למנוע, רק להסביר ולהציע אלטרנטיבות. הבחירה הסופית היא בכל מקרה של הנערה (כבר לא ילדה...), אם נרצה בכך ואם לא.

אני רק רוצה להזכיר שאף אחת מאיתנו לא היתשמשה בפתרון שבו היא משתמשת היום מההתחלה כלומר כולנו עברנו תהליכים והתפתחויות וגם לילדות שמקבלות היום מגיע לעבור את אותן התפתחויות והתנסויות

אני רק רוצה להזכיר שאף אחת מאיתנו לא היתשמשה בפתרון שבו היא משתמשת היום מההתחלה כלומר כולנו עברנו תהליכים והתפתחויות וגם לילדות שמקבלות היום מגיע לעבור את אותן התפתחויות והתנסויות
אני דווקא אשמח לחסוך לבת שלי חלק מההתפתחויות וההתנסויות. תודה.

אילה, הטיעון שלך נשמע בדיוק כמו "צריך לשלוח את הילדים לבית הספר כדי שיחוו גם חוויות קשות וילמדו להתמודד עם החיים".

איזה דף מקסים.
אין לי הרבה מה להגיד פה, אחרי מגוון הדעות החכמות שהועלו, חוץ מלספר שאצלי זה באמת היה תהליכי.
אני בת למשפחה שבה יש 4 בנות, פלוס אמא אנחנו חמש. אמא שלי מעולם לא השתמשה בטמפונים, אחיותי עד היום כן.
אני הפסקתי עם טמפונים לפני כמה שנים, אבל זה קשור לזה שאני חיה בבית רוב הזמן.
קיבלתי את הוסת הראשונה בגיל 12 וחצי ולקח לי איזה שנה עד שניסיתי טמפונים, בהדרכתה של אחותי הגדולה, שמשתמשת בטמפון בלי מוליך. אני השתמשתי בטמפונים עם מוליך.
גלולות - אני בלי כבר 9 שנים. אבל בשנים שכן נטלתי אותן היה לי את הסקס הכי חופשי ומשוחרר עד כה, בלי הפחד מהריון S-:
לא יודעת מה להמליץ.
אישה שמחוברת לעצמה ולמחזור שלה תעביר את התכנים הנכונים גם לבתה, מעצם מהותה. הבחירה של הבת תהיה כבר אישית, בהתאם לנסיבות.

נראה לי שאם אני אמשיך בשרמן שלי (איך הניכוס?), ובעלות הטמפונים ימשיכו להסתיר אותם, בתי תגדל למציאות עם אופציה אחת

לא בטוח. השרמן נראה לי לא-פשוט לישום בלעדי לנערה בימינו (טוב, בעוד 10 שנים...). נראה לי שיהיה צורך בפתרון משלים (האמת - גם אני זקוקה לפתרון משלים...).

אבל אם עושים שרמן טוב אמיתי, עם מודעות לגוף מגיל אפס, אולי זה כן אפשרי?
טוב, אולי רק השניה, הלא מחותלת שלי.
כמו, למשל, שמירב סיפרה על היום עם המוסך.

למען הסר ספק: אלה פנטזיות. הילדה תחליט בעצמה, וגם אני עוד לא ממש מנוסה.

היי, גם אני רוצה שרמן, פה ביפן!
מה את אומרת מירב? מתאים לך ביקור? יש פה יופי שירותים לחיזוק שרירי האגן!!!

כרמית, למה? לדעתי הקושי שלנו ליישם מודעות ווסת נובע ברובו מהניוון של הקשב לגוף. ילדה שתדע עוד לפני שתקבל את הווסת שהדם יוצא בגלים, שאפשר להרגיש את הגלים מבעוד מועד וללכת לשירותים לרוקן אותם בדיוק כמו שהולכים לעשות פיפי, לדעתי יהיה לה מאד מאד קל ליישם. חוצמזה אני שוב חוזרת ואומרת, בתור מישהי שמנהלת אורח חיים אינטנסיבי למדי מחוץ לבית, לא חייבים לשבת בבית כדי ליישם מודעות ווסת, אפילו למישהי כמוני שהתחילה להיות מודעת לגוף שלה רק בגיל 31.
לגבי פתרון משלים- יש תחבושות בד לדליפות (שוב, ילדה שתכיר את השימוש בתחבושות מילדותה המוקדמת, הן לא יראו לה מפחידות כמו שהן נראות לנו), יש גביעונית אם רוצים ללכת לשחות ויש כמובן את המוצרים החד פעמיים שאפשר להשתמש בהם גם באופן חלקי.
ברור שבסופו של דבר אותה ילדה יכולה להעדיף טמפונים, כן? אבל תהיה לה נקודת פתיחה יותר טובה מזו שהיתה לנו אם היא כן תרצה לישם מודעות ווסת או להשתמש בפתרון אלטרנטיבי אחר.

אילה, הטיעון שלך נשמע בדיוק כמו "צריך לשלוח את הילדים לבית הספר כדי שיחוו גם חוויות קשות וילמדו להתמודד עם החיים".
אורית זה ממש מתחת לחגורה
לא דומה הדבר כלל וכלל טמפונים הם אולי לא הפתרון הטוב ביותר אבל הם לא התעללות בחסרי ישע והם לא בחירה מתוך חוסר אפשריות
ובית ספר כן
>אף אחד לא יגיד עלי שאני אומרת שצריך ללכת לבית ספר זה מעליב אותי .<

אבל הטיעון שלך באמת לא הוגן כלפי הבנות שלנו שהיינו רוצות לחסוך מהן את מה שעבר עלינו.
היינו רוצות שתהיה להן החוכמה הנשית שהיתה לנשים לפני אלפי שנים, איכשהו הועלמה, ועכשיו אנחנו מגרדות בקושי את הקצה שלה. אין סיבה שהן יעברו את כל ההתנסויות שלנו. אין.

(אני עדיין תחת ההשפעה של שיחה עם אמי [לפני שבועות ספורים!!!] בה נפל לה האסימון בקשר להפרשה בזמן ביוץ. זה לא שהיא לא סיפרה לי כי היא לא דיברה אתי. זה שאף אחד לא סיפר לה!)

למי שעוד אין ילדים בכלל או בנות בפרט הכל לצערי ודעתי נשאר בתאוריה.יש לי שתי בנות שקיבלו מחזור בגיל 11 ,לדעתי זה מאוד צעיר. על אף שאני נותנת להן רוב הזמן את אפשרות הבחירה בדברים שונים, בקשר לטמפונים הסברתי להן למה לדעתי זה לא בריא. כמו סיגריות- יש הבדל בן גיל 12 לגיל 16.
ןעל אף מה שכתבתי אני מרגישה שהן יותר ויותר נשמטות ממני ועושות וחושבות מה שחברותיהן ,ןלמרות כל הערכים השונים שהן קיבלו בבית ,יש הרגשה לפעמים שאין לא מוכרות.
אני לא יודעת מה אני אעשה אם למשל הן ידרשו להישתמש בטמפונים.

יש דרך אמצע: טמפון כשצריך (לשחות, להתעמל, לדפוק הופעה), ותחבושת בשאר הזמן.
סיפרת להן על שיטת שרמן?
ועוד - אולי היתר ממך להשאר בבית, להוריד קצב כשהן במחזור יאפשר להן להקשיב לעצמן.

שורה תחתונה: עם כל כמה שכיף לראות הקשבה לגוף, לא הייתי רבה עם בנותי על טמפון כמו על סיגריה.

לא דומה הדבר כלל
נכון, כי לכאורה מה הקשר, בית ספר וטמפונים.
אבל לא רק שזה דומה, זה כרוך זה בזה. זה אותו הנושא בדיוק.

אף אחד לא יגיד עלי שאני אומרת שצריך ללכת לבית ספר זה מעליב אותי
חס וחלילה, לא זה מה שרציתי להגיד. אני הלא יודעת מה את חושבת על בית הספר.
אבל כמו שאני חושבת שמיותר ללכת לבית הספר כדי ללמוד "להסתדר במסגרת" או "להתמודד עם קשיים" אני חושבת שמיותר לגשש באפילה במשך 16 שנה בלי להבין מה באמת קורה בגוף שלי בזמן הווסת ולהשתמש במוצרים שמזיקים לי ומזהמים את הסביבה רק כדי לעבור בגיל 30 תהליך של rewind לכל מה שחשבתי עד היום.

מהו באמת הגיל הממוצע שבנות מקבלות?
אני קיבלתי בגיל 12 ולא זוכרת מתי התחילו ניצני שדיים.
יש לי בת בת 8 וחצי עם ניצני שדיים צריך כבר לדבר איתה על הווסת? אני מאד לחוצה מזה היא כ"כ ילדה למה זה קורה?
(ינקה ולא קיבלה פורמולות מסויה... וגם ככה סויה לא מרכיב משמעותי במטבח שלנו אולי פעם בחודש)

כבר לדבר איתה על הווסת? אני מאד לחוצה מזה היא כ"כ ילדה
האם היא ראתה את הווסת שלך? אין שום סיבה לחכות עם ה"סיפור" עד לרגע שהיא כמעט תקבל ווסת בעצמה. פשוט הראי לה וספרי לה בטבעיות על עצמך. אם היא תהיה חשופה לזה מגיל צעיר זה בטוח יהיה פחות מפחיד, אפילו לא מפחיד בכלל. אפשר גם לספר לה על נשים שאתן מכירות, ונערות, ולספר לה שגם להן יש מחזור ווסת. את לא חייבת לדבר איתה על זה כעל משהו שעומד לקרות לה אלא כעל דבר כללי שיש לכל הנערות והנשים. בהצלחה

גם אם לא מדברים איתם,מישהו יגיד להן.הן גם מעבירות ספרים בין החברות, אז עדיף שזה יבוא מהבית. גם הדיבורים וגם ספרים שלדעתך מתאימים.ולא התכוונתי שאני אריב איתם על כך , רק שחוץ מהכל אני פוחדת למשל שהקטנה שלי תשכח טמפון למשל, היא עדיין מאוד ילדה!!!

יש לי בת בת 8 וחצי עם ניצני שדיים צריך כבר לדבר איתה על הווסת? אני מאד לחוצה מזה היא כ"כ ילדה למה זה קורה?
יש לזה המון סיבות, וזה באמת קצת מוקדם, את בהחלט יכולה להתייעץ עם רופא ואפשרי עדיין לעצור את התהליך לדעתי שווה בדיקה.

יש לי בת בת 8 וחצי עם ניצני שדיים צריך כבר לדבר איתה על הווסת?
ראי אולי התפתחות מינית מוקדמת

_יש דרך אמצע: טמפון כשצריך (לשחות, להתעמל, לדפוק הופעה), ותחבושת בשאר הזמן.
סיפרת להן על שיטת שרמן?
ועוד - אולי היתר ממך להשאר בבית, להוריד קצב כשהן במחזור יאפשר להן להקשיב לעצמן._
הצעה מעולה!

נכון לא צריך לעבור את כל מה שאת עברת, ומצד שני אני באמת מאמינה שרק מי שמוכן לדבר ישמע עליו, והדבר יהיה נגיש עבורו . לכן אם נערה שמקבלת מחזור מרגישה שהפתרון הטוב ביותר עבורה הוא X .
ואת דווקא חושבת שY , כי את עברת תהליך מאוד ארוך עד ששמעת על Y ועד שהתחלת להשתמש בו .
אז מתוך כבוד לאישה הקטנה שעומדת מולך צריך , לעניות דעתי , לפרוש בפניה את כל האפשרויות המוכרות לך, להמליץ , ולאפשר זכות בחירה.
בעניין בית הספר אם במקרה אחד הילדים שטרם נולדו לי יחליט שהוא מכל הדברים בעולם רוצה דווקא ללכת לבית ספר , (אחרי שאני ארחיק אותו מכל ההשפעות הרעות

)
אני נשבעת שאני אבלע את כל הרוק שבעולם ואפילו אלך לאספת הורים.
>זהו עשיתי לעצמי בחילה קשה<

בעניין בית הספר אם במקרה אחד הילדים שטרם נולדו לי יחליט שהוא מכל הדברים בעולם רוצה דווקא ללכת לבית ספר ,(אחרי שאני ארחיק אותו מכל ההשפעות הרעות ) אני נשבעת שאני אבלע את כל הרוק שבעולם ואפילו אלך לאספת הורים.
אה. אני בכלל לא בטוחה. בכלל לא. אולי רק כשיהיה גדול יחסית.

ואפילו אלך לאספת הורים.
לי זה דווקא מאד קשה. מאד מאד קשה.

יש לי בת בת 8 וחצי עם ניצני שדיים
גם לבתי התחילו ניצנים - ממש נצנים, הפטמות פתאום 'קיבלו נפח' - בגיל שמונה, ובהתחלה נלחצתי.
דווקא בעלי, שהיה בן יחיד במשפחה ברוכת ילדות, ידע לדווח מתצפיות העבר שזה בסדר, וההתפתחות לוקחת הרבה זמן.
באמת התפתחות משמעותית באזור השדיים התחילה אצל בתי רק לקראת גיל 11, ווסת ראשונה בגיל 12.

אני אבלע את כל הרוק שבעולם
וגם אסתום את האף

אסיפת הורים זה הדבר הכי קל.
יותר קשה מזה כאילו לעבור מהצד של הקורבן לצד המקרבן ?
לא נראה לי שיש

אורית - נדמה לי (ותקנו אותי אם אני טועה) שגם מי שעובדת טוב עם הגוף שלה, ומשרמנת היטב (מתחיל להשמע טוב, כפועל...), זוכה למרווחים יבשים לא ממש ארוכים. הליכה לבריכה, לטיול, אפילו סתם הסתובבות ארוכה מחוץ לבית כשאין שירותים זמינים בכל רגע, נראה לי בעייתי. וכן, נראה לי בעייתי עבור נערה לוותר על כל אלו ולהכריז "אני במחזור". מילא, אם היא מרגישה צורך, ואז זו רק הקשבה לגוף (וכהורים מודעים, נוכל לאפשר להן), אבל מי שלא מרגישה צורך נפשי ב"הפסקה", אין סיבה שתגביל את עצמה - ואז יש צורך בפתרונות אחרים (לאו דווקא טמפון ח"פ).

כרמית, אני משרמנת מזה זמן קצר בלבד כך שאולי כדאי שאענה לך שוב בעוד שנה כשאולי אשרמן באמת היטב (אכן תופס יופי בתור פועל

). בינתים אני יכולה לומר שלמרות הקושי להיות קשובה לגוף והמרווחים היבשים הלא מאד ארוכים (לרוב שעה-שעה וחצי) אני לא עושה לעצמי ויתורים נרחבים בימים שאני במחזור. אני הולכת לעבודה (ואני עובדת בשטח, עבודה פיזית, לא במשרד מסודר), אני מסתובבת מחוץ לבית, אני פעילה פחות או יותר כרגיל. אני לא עוצרת את החיים ומכריזה "אני במחזור". המגבלה היחידה היא הצורך להיות בקרבת שירותים, וזו לא מגבלה כל כך רצינית. אני נעזרת בתחבושות בד כך שאין לי בעיה מיוחדת גם אם אני בנסיעה או סתם מסתובבת ברחוב, ולפי האופן שבו הענינים מתקדמים אני מאמינה שאוכל לותר גם על רשת הבטחון הזאת בעתיד. חוץ מהבריכה אני לא חושבת שיש משהו שאני חייבת לותר עליו.
אני מאמינה, על סמך הנסיון שלי עם הגוף שלי, שלנערה שתהיה מודעת לווסת שלה מהרגע הראשון יהיה יותר קל ממני, לכן היא לא תצטרך לוותר עם הפעילויות שלה למרות המודעות.

אילה, אתך אין לי ויכוח בכל מה שנוגע לזכות הבחירה של האשה הקטנה. אני שוב חוזרת- אני לא חושבת שצריך להכריח אף אחת להיות קשובה לגוף שלה. אם הבת שלי (שכאמור טרם נולדה) תעדיף להשתמש במוצרים חד פעמיים ולותר על הקשב לגוף, לא אריב אתה (אני מקווה, אל תתפסו אותי במלה

). אני רק אדאג שאם היא תבחר בטמפונים היא תעשה זאת, שלא כמוני, מתוך בחירה והחלטה מודעת שזה מה שהכי מתאים לה- יותר ממודעות ווסת או טמפון ר"פ או טמפון מספוג ים או מה שלא יהיה.

איזה קטע. הטלוויזיה היתה דלוקה והתחיל תיכון דגראסי. תכנית לבני נוער. ובפרק הזה רואים ילדה שבוכה בערב מול תכנית טלוויזיה ובבוקר בבית הספר יושבת עם חברה כשמגיע הבן שהיא מאוהבת בו ומציע לה להצטרף אליו. היא קמה בשמחה עם חצאית המיני הלבנה שלה וחברתה מושכת אותה אחורה בבהלה ופוקדת עליה לשבת, ולוחשת לה שהיא כנראה התיישבה על משהו. הן נפטרות מהבן ורצות בבהלה לשרותים לגלות שהחצאית הלבנה הוכתמה בדם. החברה הולכת לחפש מכנסיים ומישהי שכנראה היא הצ'ילבה של הגיבורה נכנסת ומציעה לה תחבושת. החברה חוזרת עם מכנסי ספורט ענקיים וככה היא נאלצת להופיע באיחור מול הכתה. כולם צוחקים עליה ושואלים אם עשתה פיפי במכנסיים, והיא לוקחת אויר ואומרת להם "לא. קיבלתי מחזור בפעם הראשונה" ואחר כך רואים אותה מחתימה בהפסקה על עצומה להתקנת מתקן לטמפונים בשרותי בנות.
לאורך כל הקטע בתי בת השש צפתה אתי וביקשה הסבר מה קורה שם, והסברתי בכיף מה קרה שם. שיקרתי, אגב, ואמרתי בסוף מתקן לתחבושות, לא היה לי כוח להיכנס לעניין הטמפונים. . היא אמרה "גם את משתמשת במתקנים כאלה? יש אותם באמת?" ועניתי שיש מקומות שיש אותם, אבל המחזור מגיע עם סימנים לפני, קצת תחושות בבטן, וגם יש לו פחות או יותר זמן קבוע, אז אני זוכרת לקחת בתיק, וגם יש לי באוטו תחבושות, וגם בארון בעבודה.
היה כיף.

תיכון דגראסי ואי, געגועים לשנות השמונים.

על כל הסיפור.

ואם בא לך, יהיה מעניין לשמוע איך הסברת לה את כל עניין המחזור.

אוי ענת זה ממש חשוב לי אם לא קשה לך לכתוב מה הסברת לה
לפני כמה זמן שירה הייתה צריכה להביא לי מון קאפ חדש( במקום זה שבטעות זרקתי לאסלה )
והילדה שהייתי איתה שאלה מה זה ולמה אנחנו צריכות להפגש עם האשה הזאת
וממש לא ידעתי מאיפה להתחיל להסביר . בקיצור אני מרגישה שנשארתי חייבת לה הסבר .
>אילה נזכרת בפעם שהאחות של הילדה שאלה אותה על חנות סקס שהן עברו לידה<

טוב האמת שזו לא היתה השיחה הראשונה שלנו על המחזור. אבל מה שהיה מיוחד בזה היה ההיכרות עם מקרה של נערה שזה מופיע לה בפעם הראשונה.
עד עכשיו אני לא חושבת שזה עלה לה בתודעה שזה "מתחיל לקרות" מתי שהוא אלא שפשוט יש את זה לאמא. מהפעם הראשונה שהיא ראתה תחבושות ודם ושאלה מה זה קיבלה תשובה פשוטה שקיבלתי מחזור ויוצא דם מהגוף אבל זה לא פצע וזה לא כואב, אולי אמרתי "דם טוב" לא זוכרת. כך שכל הנושא ממש לא זר לה. היא שאלה משהו פעם והסברתי לה שכל חודש הגוף מתכונן להריון ושיש רחם, שזה כמו בלון קטן כזה בחלק התחתון של הבטן, והקיר הפנימי של הבלון הזה מתחיל להתעבות ומתמלא בדם, כדי להתכונן לגדל עובר, אבל אם האשה לא בהריון אז אין צורך בזה וכל הדם הזה יוצא מהגוף במשך כמה ימים דרך הפיפי, לא מהחור של הפיפי אלא מפתח שנמצא לידו, בין החור של הפיפי לחור של הטוסיק.

מה זה? פתאום אני מגלה שהשתרמנתן כאן על כל הראש!

אני הייתי שמחה אם היה מקובל בחברתינו שמן הווסת הראשונה אשה/נערה יכולה לפרוש מפעילות, לא כי היא חולה, אלא פשוט כי היא בווסת. ולא קונה בכלל את ה"צורך" להיות בפעילות נמרצת "לא להפסיד חוג" בזמן ווסת. מה, כאילו, מישהי היתה מעלה על דעתה בזמן שלשול חריף, לא לוותר על פעילות, רק כי היא במצב רוח טוב שלא בא לה לפרוש ??
כדי שאובן כהלכה, אם משהי רוצה להשתמש בטמפון, שתשתמש, אבל נראה לי (לפחות ככה אצלי זה היה) שבגלל שאין לגיטימציה חברתית - סטייל "את לא חולה", אז תקעתי טמפון, והגעתי למצב הדחקה שבכלל יכולתי לשכוח שאני בווסת (טוב שזכרתי להחליף טמפונים), ואז ממקום כזה של הדחקה, בלי בעיה יכולתי לחשוב אם "בא לי" ללכת לחוג או לא, וברור שבד"כ "בא לי". אח"כ רק יש לנו עיקוף כזה גדולך לעשות, כי אנחנו מגיעות ללידה, ובכלל לא מחוברות לתחושות שלנו, לצרכים שלנו...וזה לא רק בלידה, כמה בחיינו אנחנו תוקעות טמפון ושוכחות להקשיב לנשיות שלנו...

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

היי אני כיבלתי מחזור בגיל 11 ויש לי חברה שריבלה בכלל בגיל 10 וכמה חודשים אבל אדיף להשתמש בתחבושת כי טמפון לא ברי

היי. שמי נעמה, עוד לא קיבלתי מחזור, אבל שיהיה לי, אני אשתמש בטמפונים, כדי לא להיות חריגה ולהשתתף בפעילויות וטיולים (אצלנו בבית ספר מותר לצאת לטיול רק אם אין מחזור, ואם יש, חובה לשים טמפון

קראתי את כל הדף המקסים הזה ורציתי להוסיף את הערות בתר אישה צעירה בת 20.

קודם כל, ממש לא חייב להיות לחץ חברתי לטמפון. בבית הספר עוד ביסודי הייתה הרצאה בנושא שבסופה קיבלנו <הבנות, לבנים הייתה הרצאה אחרת> ערכה למחזור הראשון שכללה חבילת טמפונים וכמה תחבושות. אני השתמשתי בתחבושות. נראה לי ניסיתי טמפון פעם, ודאגתי שהוא ידלוף ושאני לא יודעת מתי הוא יתמלא, ואי אפשר לבדוק בלי להוציא - ואז אי אפשר להכניס שוב.
הייתי עם תחבושות רב פעמיות כמה שנים, בחטיבה קראתי על תחבושות רב פעמיות אבל לא הייתה לי דרך להשיג אותן <לקנות אפשר באינטרנט, מה שדרש עזרה של ההורים, ושמטעמי טכנופוביה התנגדו לקניות באינטרנט>. באיזשהי נקודה בסוף התיכון החלטתי לנסות להשתמש במגבות קטנות כאלו שהיו שייכות לי <ולכן לא חששתי להרוס אותן> כתחבושות רב פעמיות, וראיתי כטוב. לא כי המגבות היו נוחות, אלא כי זה היה קל ונעים, וראיתי שכל מה שדרוש הוא פסת בד. אז גזרתי לעצמי תחבושות רב פעמיות, ועד היום לא קניתי, למרות שאני רוצה. מתישהו בעתיד, כשאני אגור בבית כל השבוע ולא רק יומיים.
מנקודת המבט שלי, ממש לא ברור לי איזה לחץ יכול להיות על ילדה/נערה שמקבלת מחזור. אני לא הייתי בחוג שחייה. ונניח הבת לא בחוג, איזה עוד לחץ יכול להיות? אני לא נתקלתי בשום לחץ

נעמה, אם את עוד כאן <לא סביר במיוחד, אחרי שנה>, מה זה בית הספר ההזוי הזה? בחיים לא שמעתי על שום בית ספר שמזכיר בכלל מחזור - מה זה עניינו? ואיך בדיוק הוא אוכף את זה? אני מתכוונת, נערה משקרת ואומרת שהיא לא במחזור, איך יבדקו? יגידו לה להראות את תחתוניה? אם זה לא טיול במים, אז מי מפריע להשתמש בתחבושת?

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

קיבלתי מחזור בגיל 11 זה גיל דיי צעיר יחסית אבל הגיל הזה בסדר גמור עם המחזור שלך יתחיל בגיל 16 + - זה ממש מאוחר
אבל זה לא העניין תקשיבי לי אני עכשיו בת 13 ואני לא השתמשתי פעם אחת בטמפון אני נורא מציעה לך לא להשתמש לפחות עד גיל 16
טמפון יכול לקרוע לך את קרום הבתולות וזה ממש לא לגילך