מדור בדיקות בהריון

שלום לכל הנשים באתר כן אני גבר ואישתי כעת בשבוע 13 ואני מרגיש את הלחץ העצום מצד החברה לגבי הבדיקות והדבר מאוד מבלבל!!!! אישתי בת 27 ומרגישה מצויין כל הבדיקות הגנטיות יצאו טוב היא לוקחת חומצה פולית 3 חודשים לפני ההריון הכל טיפ טופ!! ובכל זאת כל הלחץ מצד החברה מביא אותה לחששות והיא מעוניינת לעשות בדקת מי שפיר אני נוטה ללא אבל חושש מאוד, אנחנו שניינו עובדים בחינוך מיוחד ונתקלים בתופעות יום יום וזה בהחלט מפחיד! הייתי שמח לשמוע את דעתכן בנושא

בדיקת מיי שפיר היא בדיקה שנועדה לאתר בעיות בהריונות של נשים מעל גיל 35 שהן קבוצת הסיכון וכמו כן נעשית במצבים שיש חשש לעובר.
כל עוד אישתך לא בגיל הנ"ל ואין חשש לעובר הבדיקה מיותרת. מדובר בבדיקה פולשנית שיש גם סיכון בביצוע הבדיקה. אני באמת לא מבינה למה להכניס ראש בריא למיטה חולה.לדעתי כדאי לעשות את הבדיקות שהקופה מחייבת, כיוון שאלו בדיקות שנבחנו והסתבר שלא ניתן לוותר על נחיצותן--הרי הקופות מעדיפות לסבסד כמה שיותר ואם החליטו שהן בסל הבריאות משמעותן שהן נחוצות. כדאי שוב לזכור שהריון זו לא מחלה ולהינות מהתהליך במקום להיכנס לפרנויות על איזה בדיקה לעשות ומתי.
אני אגב עשיתי רק את מה שהקופה מחייבת.

אני הוספתי את סקירת המערכות המוקדמת בגלל הלחץ הסביבתי ואח"כ הרגשתי כאילו נשדדתי לאור היום .
אני מסכימה עם רויטל בהריון תקין אין מה לחפש בדיקות נוספות על מה שהקופה ממליצה .
זה כמובן לא מידע רפואי ,זאת רק ההרגשה שלי לגבי ההריון שאני עוברת שבוע 32 .
ושיהיה במזל טוב .

תשובותי

אני מניחה שההרגשה באה גם בזכות זה שהכל היה תקין , אבל נראה לי שגם התחושות הפנימיות שלי שהן מאוד סוביקטיביות ,מתחילת ההריון הן כאלו שהכל תקין אצלי ואין לי מה לחשוש .

אין כאן ראציונליות .

אני יודעת שההריון תקין גם מתוך התשובה הראשונה וגם כי אני מבקרת אחת לזמן מה אצל הרופא שלי שבהחלט מעביר לי מסר רגוע ושליו , ולא רואה שום סימן לחשש . בשבילי זה די והותר .בכל זאת הרפואה חוקרת את הנושא הזה כל כך הרבה כך שניתן להעריך די במדויק לפי ההסטוריה שלך מהי רמת הסיכון שלך ואם יש כזו .

חדווה מהכרותי אם מערכת הבריאות בנושא זה ביחס לעולם אנחנו נחשבים פה קיצונים בכמות הבדיקות שנעשות להריוניות . משלוש מקומות שונים בעולם אני מכירה שלוש נשים שהסתבכו בהריון כאשר לא נעשו להן חלק מהבדיקות שכאן מקובלות . אז מצד אחד נראה לי שאנחנו פה בהצפה מצד שני , השלוש הללו הסתבכו בלידתן מפאת אי ידיעה בדבר מצבן .

ביחס לעולם אנחנו נחשבים פה קיצונים בכמות הבדיקות שנעשות להריוניות .
שמעתי את זה מהאתר, מהמדריכה בקורס ההכנה ללידה, מהמורה ליוגה (מיילדת) ומרופאת הנשים שלי.
ויחד עם זאת, מאף אחת מהן לא הצלחתי להבין על אילו מהבדיקות הנעשות כאן אפשר לוותר. בסופו של דבר, זו כנראה שאלה מאד אישית לכל אחת, ותלויית הרגשה, ובאמת לא רציונלית עד הסוף.

על מה אפשר לוותר? תלוי את מי שואלים . בארה"ב עוברים רק US יחיד וגילו שאין שם יותר מומים מכאן.
הבעיה היא בעיית הפיל הוורוד. ברגע שאת שמציינים את הפיל הורוד אי אפשר להפסיק לחשוב עליו.......

הרגע ראיתי בטלוויזיה בכולבוטק תוכנית מזעזעת, על הפזיזות של רופאים בבתי חולים.
הכתבה עוסקת בתופעה שנשים בחודשים הראשונים של ההריון הולכות לבדיקת אולטרסאונד והרופא אומר להם שאין דופק לעובר ושצריך לבצע הפלה/גרידה.
מסתבר שלא מעט נשים לא שמעו לעצת הרופא והלכו לבדיקה נוספת, ובבדיקה הנוספת התברר שיש דופק וההריון תקין,
בכתבה אומרים שמדובר במספר גדול של מקרים כאלו,
מענין לדעת כמה פעמים התבצעו הפלות כאשר העובר בעצם עדין היה חי!!!
עוד הם אומרים כי בחודשים הראשונים לא תמיד אפשר לראות את דופק העובר, לכן לא כדאי למהר לעשות הפלה, וכדאי מאוד לעשות עוד אולטרסאונד אצל רופא אחר ואפילו שנים לפני שמחליטים על הפלה.
עצה אישית ממני לעשות כמה שפחות בדיקות בזמן ההריון!

שליחה על ידי טסה* » 10 מרץ 2005, 14:22

מישהי אולי יודעת יותר לגבי בדיקת החלבון העוברי? למה היא לא אמינה? בשני הריונות קודמים התוצאו שלי היו נמוכות ועשיתי מי שפיר והכל היה בסדר. האם לסמוך עליה? תודה.(אפשר לקרוא כאן עוד על דיקור מי שפיר

הרופא ביקש שאבוא אליו פעם בחודש, ושאפתח כרטיס בטיפת חלב ושאבוא לשם פעם בחודש לבדוק לחץ דם וחלבון בשתן.
על פניו, נראה לי מוגזם. מה דעתכן?

מספיק להיות במעקב או אצל רופא - או בטיפת חלב. לא רואה צורך בשניהם יחד.

אבל הרופא לא מוכן לבדוק לי לחץ דם וחלבון בשתן.
גם אצלו, פעם בחודש, נראה לי מוגזם.

אבל הרופא לא מוכן לבדוק לי לחץ דם וחלבון בשתן

מה זה לא מוכן? לחץ דם זו בדיקה ביתית מהפשוטות שיש. חלבון בשתן זו הפניה לקופ"ח ומבט חטוף בתוצאות. שניהם לא עולים לו כסף ולא דורשים מאמץ מיוחד. אני הייתי מתעקשת, או מחליפה רופא (או מחליטה לבחור בטיפת חלב במקום להגיע אליו).

אני אנסח מחדש.
שאלה לכל מי שעברה הריון אחד ויותר.
האם תדירות הביקורים אצל הגניקולוג שלכן פחתה מפעם בחודש?
האם בדקתן פעם בחודש לחץ דם וחלבון בשתן? (אצל מי שלא יהיה?)

פחתה מפעם בחודש?
כן, בתחילת ההריון. לא בטרימסטר האחרון.

האם בדקתן פעם בחודש לחץ דם וחלבון בשתן?
משבוע 20, אצל האחיות.

לא מוכן לבדוק לי לחץ דם וחלבון בשתן

ושאבוא לשם פעם בחודש לבדוק לחץ דם וחלבון בשתן.

רגע, אז לא הבנתי - הוא לא רוצה או שאת לא רוצה?

חוץ מלבוא לרופא פעם בחודש,
הוא ביקש שאגיע לטיפת חלב פעם בחודש.
אני מנסה להבין האם זה חיוני.
אם אני לא מתכוונת לעשות כל פעם א.ס. אצל הרופא. לשם מה לבוא אליו?
לקבל מרשם לחומצה פולית?
האם חיוני למדוד פעם בחודש לחץ דם וחלבון בשתן או שזה מקדם היסטרי?

בעיני זה חשוב. אם לא בא לך במרפאה תבדקי לעצמך בבית.
חשבתי שזה סתם . הכל סתם עד שקורה משהו:-P

שליחה על ידי אלי* » 29 אפריל 2005, 23:30

סתם מנסיון אישי-
הריון ראשון ביקרתי את הרופא ואחות טיפת חלב הרבה יותר מפעם אחת בחודש. לחץ!!!
הריון שני ביקרתי את הרופא 3 פעמים (פעם ראשונה לראות דופק, פעם שניה כי צריך, פעם שלישית ביום שילדתי).
לטיפת חלב הלכתי קצת יותר.
בהריון השני הרגשתי שממש מיותר לי לעבור כל כך הרבה א.ס. וגם חלבון עוברי לא עשיתי, אחרי שבהריון הראשון נאלצתי לעשות מי שפיר בשבוע מתקדם.
הרגשתי טוב. שמרתי על עצמי וידעתי שהקטנה בסדר. אנחנו הרי יודעות.
3 חודשים מההריון הייתי בארה"ב ושם בודקים ממש מעט בהשוואה לפה, וגם לא היה לי ביטוח. עוד תירוץ.

האם חיוני למדוד פעם בחודש לחץ דם וחלבון בשתן או שזה מקדם היסטרי?

שניהם פרמטרים שיכולים להעיד על התפתחות של רעלת הריון. לשיקולך עד כמה זה מקדם היסטרי.

שליחה על ידי ענת* » 01 מאי 2005, 08:33

זהו הריוני הראשון , בשעה טובה, ואטני בהתלבטות אדירה האם לעשות מי שפיר או לא? כי כיצד אוכל לחיות עם עצמי אם לא אדע שעשיתי הכל למען בריאות ילדי?

כי כיצד אוכל לחיות עם עצמי אם לא אדע שעשיתי הכל למען בריאות ילדי?

בדיקת מי שפיר אינה עוזרת לבריאות ילדך -- למעשה היא מסכנת אותה.
מה שאת בעצם שואלת הוא "כיצד אוכל לחיות עם עצמי אם לא אדע שווידאתי כל מה שאפשר לוודא בקשר לבריאות ילדי?"
אני מניחה שאת יודעת את זה, ובכל זאת היה נראה לי חשוב להדגיש את ההבדל.
בת כמה את? האם עשית בדיקות נוספות? מה תעשי אם חלילה יסתבר שעוברך אינו בריא? במה יהיה לך קשה יותר לעמוד -- בגידול ילד עם תסמונת דאון, או בהפלת עובר בריא לחלוטין? בתשובות לשאלות אלה תלויה גם התשובה בעניין מי שפיר.

שליחה על ידי mama_of* » 30 יוני 2005, 02:11

אני מתגוררת בארה"ב. פה, בניגוד לישראל, אף אחת בכלל לא יודעת מה זה יותר משלוש או ארבע אולטראסאונדים בהריון (בהנחה שההריון תקין), אף אחת לא שמעה מה זה שקיפות עורפית והרבה ממש מעדיפות לא לעשות חלבון עוברי או מי שפיר למרות ש"חוקית" הן בנות יותר משלושים וחמש. אני החלטתי ללכת עם הזרם מאחר ואת ההריון הראשון עברתי בישראל ועשיתי את כל הבדיקות כמו כולם למרות שהייתי בת 23, הרופא הכלל לא נפלא שלי גם טרח לציין מה החשיבות של כל בדיקה שמכניסה לו כסף ובכלל לא בדק ל"ד ושתן ולא הפנה אותי לטיפת חלב או אחות בקופ"ח שתעשה את זה. לסקירה השניה הלכתי לרופא מגעיל במיוחד מטעם מכבי שעובד בסניף בצומת הצ'ק פוסט (אם הייתי זוכרת את שמו הייתי כותבת) שאמר שלעוברית שתי אונות המוח לא סימטריות באופן מעורר דאגה. ואני, אפילו שזה היה ההריון הראשון שלי החלטתי לא לשמוע לו כי הרגשתי שהכל בסדר. בסוף מה ש"התקלקל" עם ההריון הזה היה רעלת הריון, ואת זה, כאמור הרופא שלי לא גילה כי את הבדיקה הכי פשוטה כמו שתן ול"ד הוא לא עשה ואיכשהו גם לא נראה לו חשוד שאני סובלת ומנופחת מאוד. את ההריון ההוא סיימתי בשבוע 33 עם תינוקת מקסימה.
את ההריון הנוכחי התחלתי בישראל והגעתי חזרה מהביקור בשבוע 6. מכיוון שלא קיבלתי זמן רב מחזור אך לא הייתי בהריון שבוע ההריון ביחס לתאריך וסת אחרון היה קטן והרופא במוקד הלחיץ אותי שזה מקרה בו העובר מת ושק ההריון התכווץ. בשבוע ההוא בו ידעתי שאני בהריון, שבוע אחד בלבד בו שהיתי בארץ בעודי הרה - עשיתי לא פחות משלוש בדיקות אולטרא סאונד! כמובן שהכל בסדר עכשיו, לא לפני שבישראל גם גילו לי איזה cmv שלא היה ולא נברא - ועוד על cmv - כמו הוירוס הזה יש עוד מאות וירוסים אחרים שעשויים לפגוע בעובר במידה זו או אחרת אבל הסיכוי מאוד נמוך ובכל זאת כל פורומי ההריון מלאים כרימון בהיסטרית ה cmv, אמנם בעיקר כאלו שלא יודעות לקרוא את הבדיקה אבל גם אם הבדיקה חיובית, זה לא אומר שהעובר פגוע וכואב לי הלב לחשוב על כל התינוקות הבריאים שנהרגו על לא עוול בכפם, אולי על עוול ההיסטריה הישראלית שרוצה רק את התינוק המושלם.
יש לי חברה, גם היא עשתה את כל הבדיקות והתינוק שלה מקסים, בגיל חודשיים גילו לו מום בלב. משמעותו שהוא צריך לקחת תרופות ושלא בריא לחשוף אותו למחלות כגון הצטננות עד גיל שנה. ואני רק יכולה לדמיין את התסריט: אם היו מגלים את המום בסקירה הראשונה או השניה, אין לי ספק בכך שהיתה פה הפלה.
ריבוי הבדיקות היא תופעה תרבותית בעיקר וגם מייצגת את תאוות הבצע של הרופאים.

האם אתם יודעים היכן ניתן להשיג מקלונים לבדיקות שתן, למעקב הריון ?

אני יודעת שבטיפת חלב אצלינו הם מונחים בשירותים.אפשר לקחת כמה...

איפה זה - אצלינו?

בדרום

מישהי יכולה להסביר מה זאת כל בדיקה ולמה היא משמשת?
שקיפות עורפית
בדיקת חלבון עוברי
בדיקת סי אמ וי?

מישהו/י יודע/ת מה משמעות תוצאות הלויקוציטים בשתן בהריון?
הטווח עומד על 0-10 והתוצאות לאורך כמה חודשי הריון הראו 500.
יש סיבה להילחץ?
הרופא לא התייחס לכך בייייייייכלל, רק בבית כשהסתכלתי טוב הבחנתי. אז האם הוא חפפן, או שזה באמת לא משמעותי?

שלום, אני בתחילת הריון שני, שבוע כמעט שישי. נקבע ליח תור לאולטרסאוונד על מנת לבדוק דופק. נאמר לי ע"י המזכירה כי היא חושבת שהבדיקה וגינלית וזה מלחיץ. הרופאה הקודמת שלי בדקה ביטני. כדאי להתעקש על כך שהבדיקה תהיה בטנית?

כדאי להתעקש על כך שהבדיקה תהיה בטנית
עדיף מהרבה בחינות שתהיה בטנית, אבל אצלי למשל בבדיקה בטנית לא ראו דופק, ומטבע הדברים באותו רגע שמחתי מאד לעבור בדיקה וגינלית שבה כן ראו דופק. בכל אופן מדובר בבדיקה קצרצרה ולא כואבת, להבדיל מסקירת מערכות וגינלית שמאד כואבת.
בקיצור תגידי לרופא שאת מעדיפה לנסות קודם א"ס בטני ואח"כ תראי מה התוצאה.

אני בהריון שני. בראשון עשיתי בדיקת דם אחת (בהתחלה), סקירת מערכות אחת וכמה א"ס.
גם בהריון הזה אני מתכננת לעבור רק מעט בדיקות.
מישהי יכולה להמליץ על החשובה/ות ביותר?
מתי עדיף לעשות את בדיקת הדם (היחידה) שאני מתכוונת לעשות?

וואללה, לא יודעת בשביל מה בדיקת דם.
הרופאה שלחה אותי לבדיקת דם, שיבדקו כל מיני פרמטרים, כללי כזה.
א"ס אחד כבר עשיתי, ראיתי דופק ואת העובר.
עכשיו אני בשבוע 13.
באופן כללי אין לנו כוונה לחפש אצל העובר פגיעות ואז לשקול את עתידו.

שאלה של מתחילה
אני בשבוע תשיעי ומחר בדיקה ראשונה אצל הרופא
אני לא רוצה לעשות אולטרסאונד וגינלי
אבל הצרה היא, שאני אפילו חוששת לעשות בדיקה גניקולוגית ידנית רגילה.
למה בדיוק צריך את זה בשלב כל כך מוקדם?
למה לדחוף ידיים לתינוק כל כך צעיר?
מה התועלת בכך?
סליחה על הבורות, אבל זה לא יכול לעודד הפלה?

כדי למצוא דופק
ובעיקר כדי לקבוע את גיל ההריון. כי תאריך וסת אחרונה, או אפילו יום העיבור למי שיודעת, לא מספק את הרופא כמו מדידות אולטרסאונד.

<מחכה לא בקוצר רוח לא.ס. מס' 5 שלי...>

שלום,
אני מאוד שמחתי לקרוא את הדף הזה, אני בדיוק נמצאת במקום שבו מצד אחד אני יודעת שאני רוצה לעשות כמה שפחות בדיקות אם בכלל. ומצד שני עוברת כל פעם עוד א"ס כי צריך, ואני לא נוקטת עדיין עמדה ברורה מספיק.
אני בת 36, שבוע 16, הריון ראשון שלי, ואתמול עברתי סקירה מוקדמת, התוצאות בסדר, חוץ מפרמטר אחד של יחס בין אורך ירך להיקף ראש.
הרופא המליץ לעשות מי שפיר כדי לשלול לחלוטין כל בעיה, ואני לא רוצה לעשות את הבדיקה, גם כי אני מרגישה שכל הבדיקות מאוד מציקות לעובר, כולל הא"ס של אתמול.
אשמח לעצה וחוות דעת, במיוחד של נשים שעברו הריון גם בגילי ללא בדיקות, ללא מי שפיר.

אידה,
ההריון הקודם שלי היה כשהייתי בת 31. עשיתי רק בדיקות א"ס, בדיקת דם אחת, וסקירת מערכות (מאוחרת, כמדומני).
בהריון הזה (אני בשבוע 19, בת 35) אני לא מתכוונת לעבור יותר בדיקות מבהריון הראשון.
אני לא מכירה את הסיפור הזה של היחס בין היקף הראש לאורך הירך, אבל תגובתי המיידית היא לא להתרגש. לרופאים יש נטייה לחפש בעיות.

יעל,
האם הרופא באמת עשה בדיקה וגינלית כלשהי?
בשני ההריונות שלי, הקודם והנוכחי, הרופאים באופן מפתיע נמנעו מבדיקות וגינליות.

מיכל,

תודה על התשובה, ביום ראשון החלטתי לא לעשות בדיקת חלבון עוברי, ולהפסיק את המרוץ המטורף בין הבדיקות.

היום התקשרה אליי אישה כדי להתייעץ, (אני מרפאה ומורה לריפוי ) , היא סיפרה שיש לה ילד בן 13 הסובל מתסמונת X שביר, ורצתה להתייעץ באיזה נושא. ופתאום עלו השדים שלי , הפחדים ואחרי שסיימתי את השיחה , התחלתי לבכות ולפחד. אני לא יודעת איך מתגברים על הפחדים, ברור שגם אם אני אעשה את כל הבדיקות בעולם משהו יכול להשתבש. ובשום מצב אני לא רואה את עצמי עושה הפלה.

תודה שיש את המקום הזה, אני בדרך כלל נמצאת במקום של זאת שעוזרת ומייעצת לאחרים, אף פעם לא הייתי במקום שמבקש עזרה בפורום. אני באמת מודה, עצם האפשרות לפרוק מאוד עוזרת.

אם את סגורה על כך שבשום מקרה לא תעשי הפלה, אז לא נראה לי שיש בכלל מקום להתלבט לגבי הבדיקות.
ביטוח אין בשום מצב - לא אם עושים בדיקות ולא אם נמנעים מהן.
זה דומה לדילמה של לחסן את הילד כן או לא. בכל החלטה שלוקחים קיים סיכון. משתדלים להעריך את הנזק מול התועלת של כל אופציה, מה שקשה לעשות, וההחלטה היא לעולם בתנאים של אי ידיעה.
בכל מקרה הרקע שחשוב לשים לב אליו, הוא שבישראל קיימת היסטריה של בדיקות בהריון (כמו גם של חיסונים) לעומת מדינות מערביות אחרות. ממש לא חייבים להתיישר לפי הסרגל הזה.

אידה, אמנם אני צעירה ממך אבל אולי אוכל לעודד מזוית אחרת: בהריון עם ביתי נצפתה, בסקירת מערכות מוקדמת , ציסטה דו צדדית במוח.אני חושבת שהשבועיים שעברו עלי היו הנוראיים בחיי... כמה בכי, כמה מחשבות מפחידות,מספרים, סטטיסטיקות,יעוץ גנטי, לחץ מצד הרופאים לבצע בדיקת מי שפיר.גם אני לא ראיתי את עצמי עושה הפלה ולכן החלטתי לוותר על המי שפיר ולהפסיק (עד כמה שאפשר... ) לחשוב על דברים שליליים ולהתמקד במחשבות חיוביות ומעצימות על העוברית המקסימה שלי ועל כמה שאני רוצה כבר לחבוק אותה בזרועותיי! (אגב, הקטנטונת בת 11 חוד' ) אין לי עצות מחכימות רק הרבה הבנה למצבך.. ( () )

הסימן הלא ברור אמור להיות חיבוק מעודד..אז קבלי חיבוק! וגם עידוד...

האם מישהי מכירה רופא או רופאת נשים באיזור ירושלים שאפשר לסמוך עליו שלא ילחיץ בעניין הבדיקות ויגלה הבנה לרצון שלי לוותר על בדיקות במידה האפשר?

בשבוע 16 נצפתה אצלי באולטרסנד נקודה בלב העובר מי מקירה את התופעה ??

שירלי,
עניתי לך בדף שפתחת. אין צורך לכתוב את השאלה ביותר ממקום אחד.

תודה למיכל ולהדס,

החלטתי אכן לוותר על הבדיקות מכאן ואילך, ובמקום זאת להתרכז בחיים החדשים שנוצרים בתוכי, לפני שבוע התחלתי להרגיש את תנועות העובר שזה מאוד מרגש אותי, ומאז אני מרגישה מלאה בשימחה.
עדיין אני לא יכולה לומר שאין בי פחדים וחששות אולם אני משתדלת לא לתת להם לנהל אותי, אלא להתנהל לפי מה שאני חשה שנכון וטוב לעובר ולי, זה ממש לא קל, במיוחד כשאני חושבת על כך שכל מחשבה שלי מגיעה ישר אליו או אליה , כמו האוכל שאני אוכלת, גם הפחדים והשדים (כך אני קוראת להם) מחלחלים ולכן עוד יותר יש לי צורך לחגוג ולשמוח.
אני ממודה שוב על התמיכה, אני חייבת לציין שחיפשתי לא מעט באינטרנט וזה המקום היחיד שמצאתי שמשמיע קול אחר, אין לי די מילים לומר כמה זה חשוב.
וכמה זה עוזר לדעת שאת לא לבד.

זקוקה לעזרה בתרגום לאנגלית של שמות הבדיקות הבאות:
סקירת מערכות
מי שפיר
סיסי שילייה

תודה

היי
אני גרה ביפן וחושבת להכנס להריון פה. רציתי לשאול אם מישהי יודעת אלו בדיקות מבצעים פה ואלו בדיקות בכל מקרה כדאי לי לעשות?

מי שפיר=amniotic fluid

יפנית, תנסי לפנות ל-MANTY
היא ביפן

הי יפנית
אין לי מושג מה עושים ביפן- אבל יכולה קצת לספר לך מה עושים פה...
קודם כל - ולפני הכל: מחלות אשר אתם עלולים להעביר בתורשה לילדיכם. אלה מחלות שרק אם שני בני הזוג נשאים, יש סיכון לילד. (לדוגמא תאי זקס, ציסטיק פיברוזיס ועוד) בארץ מתמחים בשינויים שאופייניים ליהודים. ביפן, מן הסתם של יפנים. קודם כל - יש חשיבות עצומה אם בנזוגך יהודי או לא. אם הוא יפני - אז עדיף שהוא יבדק, כי הם מתמחים במוצא יפני.. תבדקי איזה מחלות בודקים שם, ואם הן שכיחות גם ביהודים.. בזה אין לי מושג.
אם את צריכה להבדק - תוודאי שהם בודקים את השינויים שמתאימים ליהודים!! ולא רק את היפניות, כדי שלא יפספסו אותך.
מעבר לזה- תתחילי לקחת חומצה פולית - - ההמלצה היא לקחת 3 חודשים לפני הכניסה להריון לפחות- במינון של - וכאן הדעות חלוקות- או 400 מיקרוגרם או 5 מ"ג...
אחרי זה, כשאת כבר בהריון (מזל טוב!!) יש פנל של בדיקות שמטרתן לברר את הסיכון שלך ללידת ילד עם תסמונת דאון. בארץ עושים שקיפות עורפית+בדיקת דם, וחלבון עוברי- אלה בדיקות שנותנות תוצאה סטטיסטית בלבד!! בנוסף - סקירת מערכות.
דרך אגב - בת כמה את?
את מוזמנת לכתוב לי למייל לכל שאלה ואני אשתדל לענות. זה shirik ב gmail.com

שליחה על ידי חגית* » 31 מאי 2007, 23:34

מחזירה את הדף החשוב הזה ל מה חדש בתקווה שיכתבו כאן עוד דעות ובעיקר חיזוקים.

עכשיו בשבוע 7 , יש לי תור בעוד שבועיים לUS ראשון (צפייה בשק הריון ודופק) ואני כבר חושבת מה הלאה.

ההריון הקודם שלי היה לפני כמעט 8 שנים בקנדה ומבחינת בדיקות היה נפלא, לא בדקו כלום! הרופא שלי לא הבין את הרפואה הישראלית, למה לחפש בכוח ?. רק כשחזרתי לארץ בשבוע 24 עשיתי סקירה מאוחרת שהיה בעצם הUS הראשון שלי.

ובהריון הנוכחי, בארץ, מצד אחד קשה להתעלם מרשימת הבדיקות הכבדה. שמעתי המון סיפורים על רופאים שהלחיצו בגלל כל מיני ממצאים שבסוף נעלמו או היו חסרי חשיבות ומאידך פיספסו דברים כן חשובים. מצד שני קשה לעמוד בזרם הלחץ הזה ולהחליט שלא עושים בדיקות.

האחות כבר שאלה אותי מה הלאה וכשאמרתי לה שנראה לי שאוותר על חלבון עוברי, היא התחננה שלפחות אעשה שקיפות עורפית. האמנם ?

אגב אני בת 33 וחצי. אשמח מאוד מאוד לתגובות!

היא התחננה שלפחות אעשה שקיפות עורפית.
מה זה עניינה?!
ההחלטה על ביצוע בדיקות או אי ביצוען היא אישית לגמרי ותלויה בהשקפת עולם. השאלה היא איזה סוג של תגובות את מבקשת -- כי כל מי שיכתוב כאן יכול לתת לך לא יותר מאשר השקפת עולמו שלו (כפי שעשתה האחות, מבלי שנתבקשה לכך, על פי תיאורך).
חלק מהתשובה לשאלת הבדיקות טמון בתשובתך האישית לחלוטין לשאלה אם את מוכנה ללדת ולגדל תינוק פגוע, ואם אפשרות זו עדיפה בעיניך על הפסקת הריון יזומה. אם התשובה היא כן -- מרבית הבדיקות המוצעות מיותרות לחלוטין. הבדיקות היחידות שאולי כן שווה לשקול הן בדיקות הנוגעות למצב בריאותך שלך -- ל"ד, המוגלובין וברזל, ויטמינים, רמת סוכר בדם וכו'. אולי חבל שעובר בריא יינזק בגלל סכרת או רעלת לא מטופלות.
אם התשובה היא לא -- את זו שיכולה להחליט כמה "רחוק" את הולכת עם הבדיקות. אפשר להחליט שעושים כל מה שלא פולשני, כמו בדיקות דם ושתן לסוגיהן, הערכה ידנית של מנח ומצג בשלבים מאוחרים בהריון וכו'. א"ס מהבחינה הזו שנוי במחלוקת כאן באתר -- מבחינת הרפואה הקונבנציונלית הוא אינו נחשב פולשני. סיסי שיליה ומי שפיר כן. אפשר להחליט שעושים גם בדיקה פולשנית אם מתעורר צורך מיוחד כתוצאה מהבדיקות הלא פולשניות. אפשר גם להחליט שלא.
אני חושבת שבאופן כללי לגבי כל בדיקה צריכה להישאל השאלה מה את הולכת לעשות בתוצאות שלה. אם יש בדיקה שאין לה שום השלכות מעשיות לגבייך -- ותרי עליה.
עם זאת, באופן אישי לא נראית לי הגישה של "לא לבדוק כדי לא להילחץ סתם, ממילא מפספסים דברים, ממילא לרוב הכל בסדר". מה לעשות שלפעמים לא הכל בסדר, וגם אם יש אחוזים מסוימים של false negatives ו false positives (ואפשר לצמצם את הסיכויים לכך אם הולכים למומחים) זה עדיין לא אומר שכל הבדיקות הן חרטא. שוב -- זה בכפוף לשאלה מה לגבייך המשמעות של תוצאת בדיקה לא תקינה.

סמדר

חגית, קודם כל תהיו בריאים ותרגישי טוב. דבר שני, את נמצאת בגיל קצת מסוכן. אני הייתי מגדילה לעשות ועושה מי שפיר. אבל אם את לא מתכוונת לעשות דיקור תעשי לפחות חלבון עוברי ושקיפות עורפית. האם את מוכנה לגדל ילד פגוע? אם התשובה היא כן אל תעשי בדיקות. אפשר לוותר גם על הסקירות. קרוב לוודאי שבאמת הכל בסדר, הרי רוב הילדים נולדו בסדר גם לפני עידן הבדיקות. בהיריון הקודם היית צעירה הרבה יותר. יש הבדל. שוב, לשיקולך. אני עושה את כל הבדיקות.
מה זה עניינה?!
לא מסכימה עם סמדר. האחות רוצה בטובתה וחושבת בצדק שכדאי לבדוק. מתפקידה להציג סיכונים.
ועוד שאלה חגית, למה כל כך חשוב לך לא לעשות בדיקות? מה זה משרת? אם זה עניין כספי אז הביטוחים המשלימים מאוד עוזרים בזה.
סמדר, אם ככה אפשר לוותר על הכל ולהגיע פשוט ללידה לא?
אם יש בדיקה שאין לה שום השלכות מעשיות לגבייך – ותרי עליה.
נכון. זה מה שהתכוונתי.
עם זאת, באופן אישי לא נראית לי הגישה של "לא לבדוק כדי לא להילחץ סתם, ממילא מפספסים דברים, ממילא לרוב הכל בסדר". מה לעשות שלפעמים לא הכל בסדר, וגם אם יש אחוזים מסוימים של false negatives ו false positives (ואפשר לצמצם את הסיכויים לכך אם הולכים למומחים) זה עדיין לא אומר שכל הבדיקות הן חרטא. שוב – זה בכפוף לשאלה מה לגבייך המשמעות של תוצאת בדיקה לא תקינה.
מאוד מסכימה.

שליחה על ידי חגית* » 01 יוני 2007, 17:26

תודה.

_היא התחננה שלפחות אעשה שקיפות עורפית.
מה זה עניינה?!_ זה קצת בוטה, סמדר. היא לא חברה שנדחפת בעניני, היא אחות שתפקידה כן לדאוג להריון תקין בעל תהליך וסוף תקינים ככל האפשר. היא לא ירדה עלי או הטיפה לי כשאמרתי שחלבון עוברי נראה לי מיותר אלא ביקשה שלפחות אעשה שקיפות עורפית שנותן אינדיקציות חשובות, לדבריה.

ועוד שאלה חגית, למה כל כך חשוב לך לא לעשות בדיקות? מה זה משרת?
שאלה טובה. אולי זה בגלל שכבר עברתי את כל זה וראיתי שאפשר אחרת, רגוע ולא מלחיץ וידוע הרי שישראל היא מעצמת על (מספר 1 בעולם לדעתי) בתחום הבדיקות בהריון כשלא תמיד כולן הכרחיות אבל תמיד מלחיצות. וכשנכנסים להחלטה שכן לעשות סקירה אז תוך שניה זה: אצל "סתם" רופא אקראי בקופ"ח או אצל מומחה בעל שם שצריך לתפוס מקום בשניה שהבדיקת הריון חיובית... כלומר זה לא נגמר בזה אלא תמיד יהיה עוד ועוד לחץ בזמן שהריון הוא בעצם תהליך נורא רגוע וטבעי. זה מה שלא מסתדר לי.
מעבר לזה, באמת ששמעתי על כל מיני אבחנות מלחיצות שראו בסקירה הראשונה שאח"כ פתאום נעלמו או היו לא כ"כ קריטיות. אולי צריך רק סקירה מאוחרת ? זה לא מספיק? שמעתי שהסקירה הראשונה כואבת ולא נעימה (ארוכה ווגינלית) ואני בהחלט מתלבטת אם לגרום לי ולעובר כזאת אי נוחות.

התלבטות אמיתית...

בזמן שהריון הוא בעצם תהליך נורא רגוע וטבעי.
הרוגע הוא מדומה. את יכולה להשיג רוגע במהלך ההיריון בלי לבדוק כלום וברגע הלידה תהיה לך הפתעה לא נעימה. הפוך מרוגע.
בפעם הקודמת שהיית בהיריון היית מאוד צעירה כפי שציינתי. יש הבדל לפיכך, בין ההיריון הנוכחי להיריון הקודם. את יודעת שעם הגיל באים הסיכונים.
אולי צריך רק סקירה מאוחרת ?
הבנתי שבסקירה הראשונה ניתן לראות מומים שלא ניתן להבחין בהם בסקירה המאוחרת.
ראי, הרצון להשיג רוגע ברור לי. כולנו רוצים, לא? אבל כפי שציינתי הרוגע מדומה ואת עלולה לשלם עליו מחיר כבד. אם את מוכנה להשאיר את ההיריון בכל תוצאה שלא תהיה אז את לא צריכה בדיקות. אבל אם את רואה במומים ובתסמונת דאון בעיה אז כדאי לעשות. עדיף קצת להילחץ מסקירה מאשר ללדת ילד חולה ולהתמודד עם זה כל החיים. חוץ מזה ההילחצות כתוצאה ממצאים בסקירה תלויה בך. לדוגמא אם מגלים שחסרה אצבע. יש כאלה שבשבילם זה לא קריטריון להפלה. אז אין מה להילחץ.
_שמעתי שהסקירה הראשונה כואבת ולא נעימה (ארוכה ווגינלית) ואני בהחלט מתלבטת אם לגרום לי ולעובר כזאת אי נוחות.
התלבטות אמיתית..._
ולידה זה לא כואב? ולקבל מחזור כל חודש זה נעים? מה לעשות. אני לא חושבת שהעובר מרגיש משהו (קטן מדי ומוגן היטב) אבל נראה לי שבמקרה של היריון אי הנוחות לא רלוונטית כי היריון זה לא דבר נוח ברוב המקרים (פרט לבנות מזל בודדות). לגדל ילד זה עוד פחות נוח.
בקיצור, תוציאי לך מהראש את הפחדים מצד אחד ותעשי בדיקות מצד שני כדי להרגיש שעשית כל מה שיכולת ללדת ילד בריא והשאר בידי שמים. זו דעתי. לשיקולך כמובן.
מבחינתי כשמעמידים קצת אי נוחות מול ילד בריא וידיעה שעשיתי כל מה שאפשר השני מנצח.
(גם אני לא נהנית מבדיקות ואגינליות, אני בטוחה ש-100 מתוך 100 נשים שתשאלי היו מעדיפות שהבדיקה לא תהיה ואגינלית).
בהצלחה.

כשלא תמיד כולן הכרחיות
עניין של השקפה.

את נמצאת בגיל קצת מסוכן.
מה מסוכן בגיל 33 וחצי? אני חושבת שכל מקרה לגופו. כל אשה ומצבה.

אני הייתי מגדילה לעשות ועושה מי שפיר.
זאת המלצה חסרת אחריות ומסוכנת, הכרוכה בסיכונים וסיבוכים של ממש.
אם, לדוגמא, הסיכויים להולדת תינוק עם תיסמונת דאון היא 1:400 והסיכויים להפלה הם כידוע 0.5%, אז מה עושים במצב כזה? ואם כל הבדיקות לא מראות חשד למומים ובכל זאת מפאת גיל הסיכויים פועלים לרעת ההריונית, מה אז?
את הבדיקות צריך לעשות בלב שלם או לא לעשות בכלל, לפחות לא את הבדיקות הפולשניות, כגון US וגינלי או מי שפיר. גם כך רוב התוצאות הן סטטיסטיות.

אני בעד הגישה של סמדר, בעניין שצריך לתפור חליפה של בדיקות לפי ההריונית עצמה. לפי ההעדפות שלה ולפי האמונות שלה ולפי מה שהיא מתכוונת לעשות עם התוצאות, לכאן או לכאן. אני אישית כן עשיתי ואעשה בעתיד מעקבים כל כמה זמן, כולל א"ס מינימלי, כי אצלי זה בפירוש הציל חיים (ולא נועד למצוא איזה פגם שבגללו ארצה להפיל. נשבעתי לעובר לקבלו כמו שהוא). אבל זו החליפה שלי.
מצד שני אני מאוד מאמינה בלקבל מקסימום מידע (רפואי), ואז לקבל החלטה מושכלת (שוב, המותאמת לך אישית).

לדוגמא אם מגלים שחסרה אצבע. יש כאלה שבשבילם זה לא קריטריון להפלה.

יש כאלה שבשבילם זה כן קריטריון?

אני עברתי ממש את אותו התסריטבקשר לעניין הבדיקות, ברגע מסוים, אחרי הסקירה הראשונה החלטתי שיןתר אני לא עושה בדיקות שרושמים לי אלא רק כאלה שאדע שהן ממש חיוניות, החלטתי לבטוח ביקום, והבנתי שאינני מתכוונת לעשות הפלה.
הסקירה הראשונה היתה נואית בשבילי והרגשתי יותר מזה שהיא היתה קשה לעובר, בדיעבד הייתי מוותרת, הוא גם מאוד התעקש שאעה מי שפיר, בגלל גילי (37) ובגלל איזה ממצא , ולא עשיתי ואני שמחה.

זה לא קל לעמוד מול הממסד הרפואי וכמעט כל שאר העולם, וללכת נגד הזרם, כי בארץ נראה שהבדיקות זה ממש חלק מתהליך הריון, השתוממתי לגלות עד כמה נשים מתחברות להריון שלהן דרך הבדיקות וגם כמובן דרך הפחד והחרדות, במקום לחגוג את הזמן המופלא הזה שחיים נוצרים בתוכנו, שאנחנו מלבלבות ופורחות , זמן שאפשר ליצור קשר עם העובר , זמן מדהים לדעתי.

עצוב מאוד, לראות איך כל כך הרבה נשים, לא נהנות וחוגגות את עצמן בזמן הההריון אלא "מבלות" מבדיקה לבדיקה ממצא לממצא והממסד הרפואי חוגג עם עוד ועוד סטטיסטיקות, איבחונים, מומחים ובעיקר המון כסף שזורם לשם.
הריון הוא קסם, והנסיון להפוך אותו לתהליך מבוקר , ידוע ומדעי הוא פשוט להרוג את הקסם,.

עדיין לא ברור מה ההשפעה שיש לבדיקות על תינוקות אבל ממה שאני רואה על בני, הרגישות שלו כתינוק לכל דבר היא עצומה ואני בטוחה שגם כעובר הוא היה רגיש למה שעברתי פיזית ובוודאי רגשית, אני באופן אישי מעדיפה להזין אותו בשמחה, באהבה בכיף ולא בחרדות ופחדים.
הסביבה של רופאים ומעבדות היא לא סביבה של כיף ושימחה, למרות שאני שמחה על קיומם , כי כשצריך אותם טוב שהם קיימים...

בסופו של עניין , מתוך הנסיון שלי, לכי עם התחושות שלך ולא עם הפחדים, יכול להיות שתבחרי לעשות בדיקות מסויימות, כאלה שבעקבותיהן תחליטי לשנות משהו, וייתכן שלא.

ההריון הקודם שלי היה לפני כמעט 8 שנים בקנדה ומבחינת בדיקות היה נפלא, לא בדקו כלום!

כלומר זה לא נגמר בזה אלא תמיד יהיה עוד ועוד לחץ בזמן שהריון הוא בעצם תהליך נורא רגוע וטבעי. זה מה שלא מסתדר לי.

זה נשמע ממך שאת יודעת איך את רוצה לחוות את ההריון הזה, והלחץ הוא חיצוני אך לא שלך, לכי עם הידיעה הפנימית שלך, את כבר אמא את בטח יודעת שהאינטואיציה שלך לרוב צודקת!

שליחה על ידי חגית* » 02 יוני 2007, 11:30

הרוגע הוא מדומה
הוא ממש לא ! הריון הוא הכי טבעי ורגוע בעולם בשבילי וממש לא מדומה !
_לדוגמא אם מגלים שחסרה אצבע. יש כאלה שבשבילם זה לא קריטריון להפלה.
יש כאלה שבשבילם זה כן קריטריון?_ מזעזע אבל נכון ... קראתי לא מזמן שישראל היא מעצמת הפלות מיותרות, הרבה מאוד זוגות דורשים הפלה עקב ממצאים שלפעמים הם רק אסטטיים או כאלה שיחלפו או יתוקנו בקלות. ממש לא ייאמן.

אידה ג , תודה על דברייך המעצימים. התחברתי מאוד לגישה שלך והתחזקתי ובמיוחד אני מזדהה ומרגישה ש

_זה לא קל לעמוד מול הממסד הרפואי וכמעט כל שאר העולם, וללכת נגד הזרם, כי בארץ נראה שהבדיקות זה ממש חלק מתהליך הריון, השתוממתי לגלות עד כמה נשים מתחברות להריון שלהן דרך הבדיקות וגם כמובן דרך הפחד והחרדות, במקום לחגוג את הזמן המופלא הזה שחיים נוצרים בתוכנו, שאנחנו מלבלבות ופורחות , זמן שאפשר ליצור קשר עם העובר , זמן מדהים לדעתי.
עצוב מאוד, לראות איך כל כך הרבה נשים, לא נהנות וחוגגות את עצמן בזמן הההריון אלא "מבלות" מבדיקה לבדיקה ממצא לממצא והממסד הרפואי חוגג עם עוד ועוד סטטיסטיקות, איבחונים, מומחים ובעיקר המון כסף שזורם לשם.
הריון הוא קסם, והנסיון להפוך אותו לתהליך מבוקר , ידוע ומדעי הוא פשוט להרוג את הקסם,._

אלה בדיוק הדברים שניסיתי לנסח קודם.

מה מסוכן בגיל 33 וחצי? אני חושבת שכל מקרה לגופו. כל אשה ומצבה.
זה לא קשור לכל אשה ומצבה. אלא אם כן מישהי גדלה באתר של נשורת גרעינית. יש פקטור של גיל. הביציות מזדקנות. אין מה לעשות. גיל 33 הוא לא גיל צעיר ביולוגית מבחינת לידות.
יש כאלה שבשבילם זה כן קריטריון?
תתפלאי.
זאת המלצה חסרת אחריות ומסוכנת, הכרוכה בסיכונים וסיבוכים של ממש.
לא נכון. זו דעתך. לדעתי להמליץ לא לעשות בדיקות או רק שקיפות עורפית זו המלצה לא אחראית ומסוכנת. כשנולד ילד עם תסמונת דאון בשביל ההורים שלו זה 100 אחוז ולא 1 ל-400. יש משפחות שזה קובר אותן.
כגון US וגינלי
זו לא בדיקה פולשנית. מאוד חשוב לוודא בהתחלה את מיקום ההיריון. ואם הוא חוץ רחמי?
מצד שני אני מאוד מאמינה בלקבל מקסימום מידע (רפואי), ואז לקבל החלטה מושכלת (שוב, המותאמת לך אישית).
אמן.
הוא ממש לא ! הריון הוא הכי טבעי ורגוע בעולם בשבילי וממש לא מדומה !
ממש לא. פסיכולוגית זו אחת התקופות הקשות לאשה.
_זה לא קל לעמוד מול הממסד הרפואי וכמעט כל שאר העולם, וללכת נגד הזרם, כי בארץ נראה שהבדיקות זה ממש חלק מתהליך הריון, השתוממתי לגלות עד כמה נשים מתחברות להריון שלהן דרך הבדיקות וגם כמובן דרך הפחד והחרדות, במקום לחגוג את הזמן המופלא הזה שחיים נוצרים בתוכנו, שאנחנו מלבלבות ופורחות , זמן שאפשר ליצור קשר עם העובר , זמן מדהים לדעתי.
עצוב מאוד, לראות איך כל כך הרבה נשים, לא נהנות וחוגגות את עצמן בזמן הההריון אלא "מבלות" מבדיקה לבדיקה ממצא לממצא והממסד הרפואי חוגג עם עוד ועוד סטטיסטיקות, איבחונים, מומחים ובעיקר המון כסף שזורם לשם.
הריון הוא קסם, והנסיון להפוך אותו לתהליך מבוקר , ידוע ומדעי הוא פשוט להרוג את הקסם,.
אלה בדיוק הדברים שניסיתי לנסח קודם._
אני אמרתי את דעתי. כל אחת תעשה כמו שהיא מבינה כל עוד ההחלטה מושכלת והיא יודעת את ההשלכות. לא מבינה מה הבעיה בלעשות בדיקות. מאיפה נובעת ההתנגדות הגורפת. אני מאוד שמחה שהרפואה מאפשרת לדעת מה קורה.

לא מבינה מה הבעיה בלעשות בדיקות

עבור חלק מהאנשים יכולה להיות בעיה במעבר מ"התרחבות" ל"10 מ"מ".
מ"בריאה" ל"80 אחוז ש20 אחוז שאחד לארבע מאות".
מ "חיים" ל "אחוזון 95".
מ "אהבה" ל"מומים".

יש את מה שאתה מרוויח מהמדידה. ויש גם את מה שאתה מפסיד מהמדידה. יש אנשים שעושים את השיקול ובוחרים אחרת ממך.

יש כל מיני משוגעים בעולם

ותתפלאי כמה מעט אנשים בעולם עושים ההחלטה מושכלת. הרוב עושים החלטות רגשיות לחלוטין, גם (ובמיוחד) כשהם טוענים בתוקף שלא כך הדבר.

בכל מקרה, את לא צריכה לקחת את זה קשה.

זה שאנשים חושבים אחרת ממך זה לא נגדך.

תנשמי עמוק, את לא בסכנת חיים

יש לי שאלה אני יודעת שזה לא בדיוק קשור לבדיקות בהריון אבל אני בהריון בשבוע עשרים ותשע ולא מצליחה לישון רב הלילה בגלל כאבי גב.כבר ניסיתי לישון עם כריות ובלי כריות אבל עדיין יש לי כאבי גב כולל במהלך היום.
אם יש למישהי רעיון אז אודה לכן מאוד.
אפשר להשאיר לי הודעה בדף הבית שלי.

הביציות מזדקנות. אין מה לעשות. גיל 33 הוא לא גיל צעיר ביולוגית מבחינת לידות.
אף אחד לא יכול להבטיח כלום בשום גיל וזה בהחלט קשור לכל אשה ולמצבה, לתזונתה ולרמת מודעותה.

כשנולד ילד עם תסמונת דאון בשביל ההורים שלו זה 100 אחוז ולא 1 ל-400. יש משפחות שזה קובר אותן.
כשחס וחלילה וחס: אשה צריכה לבצע הפלה מלאכותית בחודש חמישי או ששי בגלל ממצאים מחשידים, או שעובר בריא לחלוטין נופל בגלל בדיקת מי שפיר והיא כבר בגיל כזה שזה היה הסיכוי האחרון שלה לילד, או כשנוצרים לה סיבוכים ודלקות שיכולים להוביל לכריתת רחם או במקרים קיצוניים למוות - זה לא קובר את אותה אם או את המשפחה?

מאוד חשוב לוודא בהתחלה את מיקום ההיריון. ואם הוא חוץ רחמי?
אז מרגישים שמשהו לא בסדר, יש דימום ואז הולכים לבדוק. כמו כן יש נטיה של נשים להריון חוץ רחמי, בדרך כלל זה לא קורה, ומי שיש לה נטייה או חשד בעקבות היסטוריה מילדותית צריכה להתעמק בשאלה, כל היתר שימנעו מ US פנימי עד כמה שיותר מאוחר בהריון.

החלטתי לבטוח ביקום, והבנתי שאינני מתכוונת לעשות הפלה.
זה המשפט הנכון. בלי לבטוח ביקום שום צעד לא יכול להיעשות ללא פחד.

_בכל מקרה, את לא צריכה לקחת את זה קשה.
זה שאנשים חושבים אחרת ממך זה לא נגדך.
תנשמי עמוק, את לא בסכנת חיים_
אל תדאגי, אני לא לוקחת את זה קשה והנימה הפטרונית שלך לא מוצאת חן בעיני. מראש כתבתי שכל אחד יעשה מה שהוא מבין.
אף אחד לא יכול להבטיח כלום בשום גיל וזה בהחלט קשור לכל אשה ולמצבה, לתזונתה ולרמת מודעותה.
בדיוק, ובגלל זה עושים בדיקות. מה עוד שהגיל הוא בהחלט פקטור חשוב מאוד.
כשחס וחלילה וחס: אשה צריכה לבצע הפלה מלאכותית בחודש חמישי או ששי בגלל ממצאים מחשידים, או שעובר בריא לחלוטין נופל בגלל בדיקת מי שפיר והיא כבר בגיל כזה שזה היה הסיכוי
כמו שאמרתי כל אחד יעשה מה שהוא מבין.
אז מרגישים שמשהו לא בסדר, יש דימום ואז הולכים לבדוק
כן? את אומרת את זה על סמך ידע מילדותי מבוסס? את רופאה? מילדת? איך את מיעצת כזה דבר? זה חוסר אחריות.
זה המשפט הנכון. בלי לבטוח ביקום שום צעד לא יכול להיעשות ללא פחד.
זה המשפט שנכון לה. לא נכון לכל אחד. זו המסקנה שהיא הגיעה אליה. כבר כתבתי שכל אחד יעשה מה שהוא מבין. אני אעשה את כל הבדיקות שאפשר. זו ההחלטה שלי.

היא לא חברה שנדחפת בעניני, היא אחות שתפקידה כן לדאוג להריון תקין בעל תהליך וסוף תקינים ככל האפשר. היא לא ירדה עלי או הטיפה לי כשאמרתי שחלבון עוברי נראה לי מיותר אלא ביקשה שלפחות אעשה שקיפות עורפית שנותן אינדיקציות חשובות, לדבריה.
טוב, עכשיו הבנתי. מהניסוח שלך קודם "התחננה שלפחות אעשה שקיפות עורפית" עלתה לי תמונה של שני אנשים שמחזיקים בידע זהה בסוגיה מסוימת והאחד מבקש לכפות על השני את ערכיו. אם זה לא היה המצב, הסליחה איתך ועם האחות.
אגב, אם את כן בעניין של בדיקות סקר לדאון, למה לא ללכת על כל החבילה? אם את עושה שקיפות עורפית, החלבון העוברי פשוט ישפר את האינפורמציה שתושג בשקיפות העורפית. אם כבר מחליטים לבדוק משהו, עדיף לעשות זאת ביסודיות, לפחות כל עוד לא מדובר בבדיקות פולשניות המסכנות את ההריון. לכי תדעי, ייתכן שתוצאה תקינה של חלבון עוברי תשים אותך בצד הכמעט-בטוח של הסטטיסטיקה ותמנע ממך בדיקת מי שפיר מיותרת. וזו כולה בדיקת דם.
ועוד אגב לגבי מי שפיר -- נראה לי שבדיון כאן גם ההמלצה לעשות וגם ההמלצה להימנע הן חסרות אחריות. אין לנו מספיק אינפורמציה. אפילו רופאי נשים לא ששים לומר דבר כזה בריש גלי (לפחות כל עוד לא נפלת בתחום הסיכון שבו המדינה כבר מעדיפה לממן לך מי שפיר). המקסימום שאני שמעתי מרופא היה הסתברויות סטטיסטיות לכאן ולכאן, ובהסתמך עליהן אני הייתי צריכה להחליט. וגם חגית תצטרך. לגמרי בעצמה.
סמדר, אם ככה אפשר לוותר על הכל ולהגיע פשוט ללידה לא?
שוב -- אם ברור מראש שבשום מקרה לא תישקל הפסקת הריון יזומה, אז רוב הבדיקות -- לא כולן -- מיותרות בעיני.
לגבי מה שבודקים בארצות אחרות -- שמעתי זאת מרופאת הנשים שלי, שסיפרה לי שאף על פי שבודקים פחות אין יותר לידות של בעלי מחלות ומומים מאשר כאן (אם כי צריך לראות איך נאספו הנתונים. בארץ יש אוכלוסיות שלא מבצעות כל מיני בדיקות וגם כאלה שנישואי קרובים נפוצים בהן יותר, ואם הנתונים האלה נכללו אז ההשוואה היא, אהמ... לא הוגנת). אבל היא ממש לא ידעה לומר לי מה מיותר, וסוף דבר שעשיתי הכל...
_הרוגע הוא מדומה
הוא ממש לא ! הריון הוא הכי טבעי ורגוע בעולם בשבילי וממש לא מדומה !_
אני חושבת שאתן מתכוונות לרמות תודעה שונות של "רוגע".
לפחות ממה שאני זוכרת על עצמי, לא היתה סתירה בין הלחץ מבדיקות שונות לבין תחושת החיבור להריון, השמחה על הפלא שבתוכי וכו'. זה קורה בשני רבדים נפשיים שונים לחלוטין.

בלי לבטוח ביקום שום צעד לא יכול להיעשות ללא פחד.
ומי שזה נכון לה, זה נכון עם בדיקות או בלעדיהן.

אני חושבת שאתן מתכוונות לרמות תודעה שונות של "רוגע".
אני חושבת שהבנת אותי. לזה התכוונתי.
ומי שזה נכון לה, זה נכון עם בדיקות או בלעדיהן.
אמן.
דרך אגב, אפשר להגיד שבוטחים ביקום וללכת לגור ברמת חובב ולצרוך ירקות ופירות לא אורגניים ולהתרחץ באקונומיקה. גם זה נקרא לבטוח ביקום. יש לבטוח ביקום ויש ניהול סיכונים. אין קשר.

ועוד אגב לגבי מי שפיר – נראה לי שבדיון כאן גם ההמלצה לעשות וגם ההמלצה להימנע הן חסרות אחריות. אין לנו מספיק אינפורמציה. אפילו רופאי נשים לא ששים לומר דבר כזה בריש גלי (לפחות כל עוד לא נפלת בתחום הסיכון שבו המדינה כבר מעדיפה לממן לך מי שפיר). המקסימום שאני שמעתי מרופא היה הסתברויות סטטיסטיות לכאן ולכאן, ובהסתמך עליהן אני הייתי צריכה להחליט. וגם חגית תצטרך. לגמרי בעצמה.
מסכימה. אני התלבטתי לגבי מי שפיר, הלכתי להתייעץ עם מומחה בעל שם, ישבתי אצלו שעה והמשפט הראשון שאמר לי היה גם המשפט לסיכום השיחה (שארכה כמעט שעה): ההחלטה על בדיקת מי שפיר אינה החלטה רפואית אלא החלטה פילוסופית.

ויש ניהול סיכונים
נכון מאוד, לבטוח ביקום ולנהל סיכונים ולא להמליץ שלוח בחורה בת 33 וחצי לבצע מי שפיר רק בגלל גילה.

ההחלטה על בדיקת מי שפיר אינה החלטה רפואית אלא החלטה פילוסופית.
וואו. נכון.
נכון מאוד, לבטוח ביקום ולנהל סיכונים ולא להמליץ שלוח בחורה בת 33 וחצי לבצע מי שפיר רק בגלל גילה.
בעיני להסתכן זה לא להמליץ לבחורה בת 33 וחצי ללכת ולבצע מי שפיר בגילה. מאיפה ידיעת האמת המוחלטת שלך? מי שמך לקבוע מה נכון ומה לא? אפילו הרופאים לא יודעים. מאיפה הפטרונות? בסופו של דבר זו החלטה אישית. לבטוח ביקום: נו באמת, רבות בטחו ביקום וגמרו עם ילד שלא יכלו להתמודד איתו.
וכמו שכבר נאמר פה כל כך יפה וכל כך חכם שזו החלטה פילוסופית. הבחירה האישית שלי היא לעשות. חגית תצטרך לבחור את הבחירה שלה, לגמרי בעצמה.

ותעשי בדיקות מצד שני כדי להרגיש שעשית כל מה שיכולת ללדת ילד בריא
רק עוד משהו אחד שחשוב לי להוסיף: משמעותן של רוב הבדיקות בהריון אינה שתעשי כל מה שאת יכולה כדי ללדת ילד בריא, אלא שתעשי כל מה שאת יכולה כדי לא ללדת ילד לא בריא.
יש מי שיטען שההבדל הוא של ניסוח בלבד, אבל בעיני הוא מהותי.
אין לי דבר נגד העמדה הזו (של להשתדל לא ללדת ילד לא בריא). זו, בגדול, גם עמדתי שלי. כך נהגתי כשהייתי בהריון וכך אנהג מן הסתם גם בהריונותי הבאים. אבל הניסוח "לעשות כל מה שאת יכולה כדי ללדת ילד בריא" שולל ערכית עמדות אחרות, לגיטימיות לא פחות, ומשתמע ממנו שמי שלא עושה בדיקות כאלה ואחרות היא אם פחות טובה לעובר שלה, כי הרי היא "לא עושה כל מה שהיא יכולה כדי שהוא יהיה בריא".

רק עוד משהו אחד שחשוב לי להוסיף: משמעותן של רוב הבדיקות בהריון אינה שתעשי כל מה שאת יכולה כדי ללדת ילד בריא, אלא שתעשי כל מה שאת יכולה כדי לא ללדת ילד לא בריא.
אוקיי. מסכימה. הניסוח שלך מוצלח יותר.
ואחרות היא אם פחות טובה לעובר שלה
חלילה. לא זו היתה הכוונה.

אני חושבת שאשה שנכנסת לדף ורוצה לשמוע דעות שונות לגבי הבדיקות, צריכה להיתקל במשפטים מעצימים.
אפשר להבהיר את העמדה התומכת בבדיקות בהריון בצורה יותר נעימה, שכלתנית וללא הפחדות מיותרות.

בעיני להסתכן זה לא להמליץ לבחורה בת 33 וחצי ללכת ולבצע מי שפיר בגילה. מאיפה ידיעת האמת המוחלטת שלך?
לא אמת מוחלטת, אבל:
יש אפשרות לבצע בדיקות סקר לדאון שנותנות אינדיקציה סטטיסטית לגבי הימצאות או אי הימצאות תסמונת דאון בעובר. ההסתברות המשוקללת בהחלט כוללת גם את פקטור הגיל בתוכה, אבל גם תוצאות של בדיקות נוספות. אישית נראה לי שכדאי לקבל אינדיקציה טובה ככל האפשר לפני שמחליטים על ביצוע בדיקה מסוכנת, והגיל לבדו הוא לא אינדיקציה מספיק טובה.
עקרונית, ייתכן שאשה בת 38 שתבצע את כל בדיקות הסקר תגיע להערכת סיכון נמוכה בהרבה ממה שצפוי לה על פי גילה בלבד. נניח שהסיכון לדאון על פי גילה בלבד הוא 1:200 (לא יודעת מספרים, סתם זרקתי). נניח שאחרי בדיקות הסקר (חלבון עוברי, papp A, שקיפות עורפית, סקירות) הוא יורד ל 1:5000. האם גם אז נראה לך שבהכרח כדאי לה לסכן את ההריון (בהסתברות של 1:200! כשבכלל לא בטוח שתוכל להשיג עוד אחד) ולבצע את הבדיקה (אני יודעת שיש מי שיאמרו שכן, אני רק מנסה להראות שזה לא כל כך חד וחלק)? האם תאמרי שהאשה ההיפותטית הזו לא יודעת "לנהל סיכונים" אם תחליט לוותר על בדיקת מי שפיר?
(חגית, הדיון כבר הלך מעבר לשאלה שלך. אני מקווה שקיבלת מה שלתחושתך יעזור לך).
לכן גם אני מסכימה שההמלצה לאשה כלשהי לבצע בדיקת מי שפיר בהסתמך על גילה בלבד היא -- במקרה הטוב -- המלצה מיותרת. בנוסף להסתברויות הסטטיסטיות שיכולות להיות מאד שונות מאשה לאשה ומהריון להריון, קיים גם העניין שקרוטונית הגדירה אותו בתור "השאלה הפילוסופית". כלומר, לאיזו תוצאה יהיה מחיר כבד יותר (רגשי, מוסרי, חברתי, כלכלי, ווטאבר) מבחינתה של האשה (עכשיו רק צריך להפוך את המחיר הזה למספרים, לכפול בהסתברויות, והנה לנו התשובה

).
>אם הדף הזה לא מרפה ממני, כדאי שאני ארפה ממנו<

אינדיקציה סטטיסטית
בדיוק. זה לא בטוח.
והגיל לבדו הוא לא אינדיקציה מספיק טובה.
נכון, אבל בשביל לדעת את זה צריך לבדוק. ועם הגיל עולה הסיכוי ללידת ילד עם דאון.

מזמינה אותך להציץ באתר של ית"ד - ילדי תסמונת דאון.
http://www.yated.org.il/

ורק להזכיר שפיגור עלול להיגרם גם אצל עובר מושלם גנטית עקב הסתבכויות בלידה, או עקב תאונת דרכים בגיל 20, או עקב בית לא תומך (אפילו אם גיל האם 24 ויש לה תואר ראשון בהצטיינות בכלכלה ומנהל עסקים).
את כל המומים הלא-מולדים לא ניתן לשקלל סטטיסטית. לכן בכל מקרה פשוט נצטרך לסמוך על הגורל או היקום או ווטאבר.

לא מבינה מה הבעיה בלעשות בדיקות
ההולכת, יש על זה טון דפים באתר.
הנה אחד מהם:
אולטרה סאונד הכדאי

שליחה על ידי חגית* » 07 יוני 2007, 19:43

אמנם לא כתבתי, אבל אני קוראת ומפנימה.
בעקבות הדברים שכתבת, סמדר, אני פתאום מבינה שאולי הבעיה שלי היא בכלל אחרת וקשורה לחוסר ידע.
כלומר: אין לי מספיק הבנה וידע בענין הבדיקות, אני לא מבינה לגמרי מה כל אחת מהן בודקת והאם היא סטטיסטית או לא ומה זה אומר בכלל.
אולי זה נשמע בורות גמורה אבל היה לי קל לחשוב על לוותר על הבדיקות ואולי לא מהסיבות הנכונות:
לא מזה שבדקתי דברים לעמקם וההחלטה היא שכלתנית, אלא מזה שכל הענין מרתיע אותי כי אני לא מבינה בו ואולי מעדיפה לטמון ראשי בחול.

אז אני ממשיכה וקוראת ומנסה ומשתדלת להגיע להחלטות הנכונות מתוך ידע וכוח ולא מתוך בורות. תודה לכן.

הבנתי שבסקירה הראשונה ניתן לראות מומים שלא ניתן להבחין בהם בסקירה המאוחרת
להיפך.
אלא שאם יש מומים רציניים בסקירה הראשונה עושים הפסקת הריון בשלב שזה עדיין לא לידה מוקדמת אלא רק גרידה.

שמעתי שהסקירה הראשונה כואבת ולא נעימה (ארוכה ווגינלית) ואני בהחלט מתלבטת אם לגרום לי ולעובר כזאת אי נוחות
לא תמיד וגינלית. ואם וגינלית - לא נעימה לך, לא אמורה לגרום לאי נוחות לעובר.

הרבה מאוד זוגות דורשים הפלה עקב ממצאים שלפעמים הם רק אסטטיים או כאלה שיחלפו או יתוקנו בקלות.
לא מדובר בחסר אצבע.

שלום,

אני בשבוע 15. בבדיקות שתן שעשיתי לפני חודש, התגלו חיידקי E-coli בכמות מתחת ל- 10,000
בבדיקה חוזרת השבוע הכמות עלתה מעל 10,000
הרופאים מאוד לוחצים שאקח אנטיביוטיקה (בשם זינט)
שאלה - האם זה הכרחי ? האם החיידק לא עלול לחזור לאחר הטיפול ? האם יש טיפול אלטרנטיבי יעיל ?
הערה - לא קיימת דלקת בדרכי השתן ואין סימפטומים המעידים על דלקת

תודה לכל משיב/ה

אנונימי

לא קיימת דלקת בדרכי השתן
איך את יודעת? (זה שאין סימפטומים לא אומר שאין).
אם לא היית בהריון, אז מאד בקלות הייתי אומרת לך - עזבי אנטיביוטיקה. תשתי המון, תאכלי ירקות משתנים (פטרוזיליה לדוגמא) ותכניסי לעמצך מה שיותר חמוציות (בנקטר, בפירות עצמם, בכמוסות). וזה יעבר.
אבל...בהריון דלקת בדרכי השתן עלולה להיות ממשש מסוכנת (לא תמיד, עלולה). ולכן יש לי בעיה עם המלצה שכזאת.
אני הייתי מנסה קודם בדרך לעיל, אח"כ חוזרת על הבדיקה. אם המצב לא משתפר, היתי נוטלת אנטיביוטיקה.

רק בריאות!

כל היתר שימנעו מ US פנימי עד כמה שיותר מאוחר בהריון.
עד לפני זמן לא רב הייתי חותמת על המשפט הזה. עכשיו אני כבר לא בטוחה כל כך.
לא רק הריון מחוץ לרחם הוא סיכון שצריך לבדוק. קיים, למשל, גם המצב molarpreg]הזה dah[/po].
לפעמים אין לו שום אינדיקציה חיצונית וגם לא היסטוריה (מלבד תחושת בטן עמומה שמשהו לא תקין, אבל לא הייתי סומכת על זה. לי אישית קל לפטור תחושות בטן כאלה כהיסטריה מוגזמת), בי נשבעתי. מדברת מנסיון טרי ומר.
מה שבעייתי הוא שללא מעקב -- מה שעומד בסכנה הוא הבריאות שלך. זה לא סתם הריון שהפסיק להתפתח ואפשר אולי להניח לו לעזוב לבד.
תודה לאל על א"ס בשבוע 8.
אבל -- אפשר בהחלט לעשות אותו בטני. בהריון הראשון והתקין שלי זה הספיק. האמת היא שעכשיו, כשלא נצפה עובר בא"ס בטני, ידעתי שגם הוגינלי לא יציל אותי...

אשמח לשמוע ממביני עניין מהם הסיכונים בבדיקות אולטרסאונד ולמה בעצם לא לעשות אותם?

תכנסי לדף הזה בדיקת אולטרסאונד זה יענה לך על כל השאלות.

שליחה על ידי הרה* » 07 ינואר 2008, 17:26

מנסה גם כאן
שלום לכולן
המרגיעון אומר שגם בצד השני יושב בנאדם שזה יופי
כי בדיוק חשבתי שכבר מזמן לא כתבו כאן ומעניין אם מישהו יענה לי.
אני בשבוע 9 להריון שני בשמחה רבה.ההריון הראשון הסתיים בהפלה טבעית בערך בשבוע 8
התחלתי לחשוב על בדיקות למינהן ומחפשת לשמוע נשים ודעות.
אני גרה באזור השרון וחברה בקופ"ח מאוחדת על שלל ביטוחיה.
מזמינה עצות רלוונטיות האם כן או לא סקירה מוקדמת ואם כן- אנא המלצות באזור
תודדדההההההההה

מזל טוב, הרה!
אני אמא לשניים, וכעת בהריון.
בעבר היו לי שתי הפלות טבעיות.
בהריונות של ילדי עשיתי מעט בדיקות א"ס, סקירה אחת, ובדיקת דם אחת.
גישתי העקרונית היא למעט בבדיקות.
בהריון (המוצלח) הראשון היה לי רופא נוראי (אם כי בעל שם), שבכל ביקור צעק עלי ועל בעלי על כך שלא עשינו את מיליון הבדיקות שנתן לנו בביקור הקודם.
בהריון השני, מצאתי רופאה יותר סימפטית, אבל גם היא נזפה בי קצת.
בהריון הזה, נראה לי שמצאתי רופא נוח מהבחינה הזו. כששמע שאני רוצה להמעיט בבדיקות, הוא פשוט כיבד את זה ולא הציק. (אולי כי הוא דתי?)
מסקנה: כדאי למצוא רופא ליברלי מבחינת הבדיקות, ולגבש את רצונותייך בנושא בעצמך. לא ללכת בצורה עיוורת אחרי מה שהרופא אומר (או צועק!).
לאורך הדף תמצאי דיונים ארוכים בנושא איזה בדיקות הן חשובות.
בהצלחה.

הי הרה
מזל טוב ובהצלחה, שיהיה הריון נעים וטוב!

והבדיקות? הבדיקות מספקות לך מידע, ורק את יכולה לדעת איזה מידע נחוץ לך. לא חושבת שיש כאן כלל גורף.

לטעמי, רוב המידע שמספקות הבדיקות הוא עודף מידע שמייצר פאניקה והתעסקות מרובה עם מרפאות ורופאים, שאני לא סובלת.
אבל דווקא עשיתי שתי בדיקות א"ס (סקירה מוקדמת ומאוחרת) והיה כיף גדול, וגם מרגיע. זה נחמד לראות את התינוקת שבפנים, ובשבילנו יצר קשר הרבה יותר מוחשי איתה (גם לנו וגם לאח הגדול לעתיד). וגם שמחתי לראות שהכל במקום, והיא בגודל תקין וכו'. בכל זאת, יש מספיק חרדות שיכולות לצוץ בהריון ודווקא כאן שמחתי שאפשר להפיג אותן.
את כל השאר לא עשיתי, בין השאר משום שממילא ברוב המקרים שמתגלים בבדיקות לא הייתי עושה הפלה אם התוצאות היו גרועות.
וגם כי היתה לי תחושה טובה.

אבל אם את נמנעת מבדיקות כי החלטת ואז נטרפת מדאגה - תבדקי. ואם יש דברים שאת לא מוכנה לחיות איתם (למשל, שיתוק מוחין או משהו קשה אחר) והם בשבילך עילה להפלה, חשוב שתחליטי על זה מראש ותבדקי וכך תקלי על עצמך ועל העולם.

בקשר עם רופאים גם כן הרה צודקת לגמרי. חיוני שתמצאי רופא טוב ואנושי. אני לא הייתי במעקב קבוע בכלל, הלכתי שלוש פעמים לשלושה רופאים שונים, ובסוף אני עושה את שאר מעקב ההריון עם המיילדת שלי.

גניקולוגים הם רופאים מקצועיים עם המון גאווה מקצועית ולעתים קרובות יחס מתנשא למטופלות. לקראת סוף ההריון עברתי מרפאה, וזכיתי ברופאת משפחה נחמדה ואמפתית שנהפכה למדפסת בדיקות הדם שלי (עשיתי שלוש בהריון הזה, כי היה לי חשוב לוודא שאין לי אנמיה), בלי תלונות בכלל. גם זאת אפשרות אם את בוחרת במעקב לייט.

בהצלחה!

אגב, אחר כך נזכרתי בעוד משהו שהיה לי חשוב, שקשור לשאלה איזה מידע רוצים.
שווה לבדוק מה בדיוק עושה כל בדיקה, מה המשמעות שלה ועד כמה היא מהימנה.
אני למשל ויתרתי בכלל על בדיקות סטטיסטיות (חלבון עוברי, שקיפות עורפית וכדומה), שנראו לי כמקדמי חרדה מופרזים שהתועלת בצדם אינה ברורה.
הרי ייתכן שהתינוק מתפתח טיפה יותר לאט או מהר, ואז הוא לא בעקומה הנורמלית אבל בריא משאר הבחינות - ואז האם נותרת חרדה. ייתכן שהבדיקה שלך נפלה דווקא על 15 האחוזים של הסטייה, או על שלושים אחוזי הסטייה.
בכלל, נראה לי שלא מומלץ להעמיד את הילדים שלנו על העקומות האלה.