מה מקור הביטוי
-
- הודעות: 1182
- הצטרפות: 14 אוגוסט 2001, 19:35
- דף אישי: הדף האישי של פלוני_אלמוני*
מה מקור הביטוי
מה מקור הביטוי - אלמן/ת קש ?
-
- הודעות: 1477
- הצטרפות: 05 אוגוסט 2002, 23:41
מה מקור הביטוי
שלום כולם.
באתר ניבונכון בלשון מוצע אוסף נאה של ניבים עבריים, עם הסברים, מקורות ודוגמאות.
זה לא תמיד מלא, ולא תמיד מדוייק, אך ככלל זה פרוייקט יפה.
כל כך יפה שהחלטתי לפלגיאט אותו (בברכה נלהבת ממקים האתר).
אז הנה האתר בסגנון צ'יק צ'ק, בקבוצת הלימודים:
לימוד:דף ניבים עבריים - עם מצביע לניבים בכל אות ואות.
כולכם מוזמנים:
באתר ניבונכון בלשון מוצע אוסף נאה של ניבים עבריים, עם הסברים, מקורות ודוגמאות.
זה לא תמיד מלא, ולא תמיד מדוייק, אך ככלל זה פרוייקט יפה.
כל כך יפה שהחלטתי לפלגיאט אותו (בברכה נלהבת ממקים האתר).
אז הנה האתר בסגנון צ'יק צ'ק, בקבוצת הלימודים:
לימוד:דף ניבים עבריים - עם מצביע לניבים בכל אות ואות.
כולכם מוזמנים:
-
- הודעות: 196
- הצטרפות: 28 אוגוסט 2003, 14:46
- דף אישי: הדף האישי של סבתא_מתנות*
מה מקור הביטוי
מה מקור הביטו "ימים כלילות"? אם אומרים "עושה ימים כלילות" והכוונה "עובד ביום ובלילה" האם לא צריך היה להיות "עושה לילות כימים" .
-
- הודעות: 2560
- הצטרפות: 23 דצמבר 2002, 00:39
- דף אישי: הדף האישי של אמא_של_יונת*
מה מקור הביטוי
הביטוי הנכון הוא "עושה לילות כימים" - עובד בלילה כמו ביום.
הביטוי ההפוך הוא טעות ומשמעותו בעצם הפוכה: מתבטל וישן ביום כמו בלילה. אבל רוב האנשים לא שמים לב להיפוך ומתכוונים למשמעות של הביטוי המקורי.
הביטוי ההפוך הוא טעות ומשמעותו בעצם הפוכה: מתבטל וישן ביום כמו בלילה. אבל רוב האנשים לא שמים לב להיפוך ומתכוונים למשמעות של הביטוי המקורי.
-
- הודעות: 1940
- הצטרפות: 12 אפריל 2005, 19:07
- דף אישי: הדף האישי של לי_אורה*
מה מקור הביטוי
לגבי "אלמנת קש". חיפשתי בגוגל ולפי אתר אחד העוסק בביטוי grass widow, מקורו של הביטוי הוא גרמני
German has strohwittwe, literally 'straw wido
והנה עוד על המונח הגרמני
וכאן במילון לאטימולוגיה און ליין על המונח הגרמני (בערך grass)
German has strohwittwe, literally 'straw wido
והנה עוד על המונח הגרמני
וכאן במילון לאטימולוגיה און ליין על המונח הגרמני (בערך grass)
-
- הודעות: 43441
- הצטרפות: 19 אוגוסט 2001, 22:52
- דף אישי: הדף האישי של פלוני_אלמונית*
מה מקור הביטוי
בחיפוש אחר מקור הביטוי להרוג תורכי ולנח מצאתי את ההסבר הזה:
הוא לא ממלחמת העולם השניה ואף לא הראשונה, אלא ממלחמת רוסיה-תורכיה שהתנהלה בשנים 1877-1878 (ראה Turkish]גם War[/po]%2C 18... ). להלן המקור המוקדם ביותר שמצאתי לעניין זה, ואם מישהו מכיר מוקדם יותר, תבוא עליו הברכה.
ב„ספר הבדיחה והחידוד” לדרויאנוב, מקור לא-אכזב להומור יהודי, זוהי בדיחה מספר 2715 (ה„ספר”, למעשה שלושה כרכים, כולל 3170 בדיחות ועוד מאות הערות שגם הן כוללות בדיחות). אביא את הבדיחה כלשונה, היות שהשפה בכרכי ה„ספר” היא חוויה בפני עצמה:
בן יחיד היה לה לאלמנה עניה ולקחוהו לעבודת הצבא במלחמת רוסיה ותורכיה. נפלה האם על צווארו ובכתה:
עין יחידה אתה לי, ואף אותך נוטלים הימני. לית דין ולית דיין... שבועה אני מטילה עליך, בני, שתחוס עלי ותשמור נפשך במלחמה.
אמר לה הבן:
אמא, שמא תלמדיני כיצד?
החזירה האם:
כיצד? הרגת תורכי – דייך, שב והינפש.
אמר לה הבן:
ועד שאשב ואפוש יבוא עלי תורכי שני ויהרוג אותי.
רחפו עצמותיה של האלמנה ואמרה:
בני ובר-בטני, מה טענה יש לו, חלילה, עליך?
הוא לא ממלחמת העולם השניה ואף לא הראשונה, אלא ממלחמת רוסיה-תורכיה שהתנהלה בשנים 1877-1878 (ראה Turkish]גם War[/po]%2C 18... ). להלן המקור המוקדם ביותר שמצאתי לעניין זה, ואם מישהו מכיר מוקדם יותר, תבוא עליו הברכה.
ב„ספר הבדיחה והחידוד” לדרויאנוב, מקור לא-אכזב להומור יהודי, זוהי בדיחה מספר 2715 (ה„ספר”, למעשה שלושה כרכים, כולל 3170 בדיחות ועוד מאות הערות שגם הן כוללות בדיחות). אביא את הבדיחה כלשונה, היות שהשפה בכרכי ה„ספר” היא חוויה בפני עצמה:
בן יחיד היה לה לאלמנה עניה ולקחוהו לעבודת הצבא במלחמת רוסיה ותורכיה. נפלה האם על צווארו ובכתה:
עין יחידה אתה לי, ואף אותך נוטלים הימני. לית דין ולית דיין... שבועה אני מטילה עליך, בני, שתחוס עלי ותשמור נפשך במלחמה.
אמר לה הבן:
אמא, שמא תלמדיני כיצד?
החזירה האם:
כיצד? הרגת תורכי – דייך, שב והינפש.
אמר לה הבן:
ועד שאשב ואפוש יבוא עלי תורכי שני ויהרוג אותי.
רחפו עצמותיה של האלמנה ואמרה:
בני ובר-בטני, מה טענה יש לו, חלילה, עליך?
מה מקור הביטוי
הבת שלי שאלה היום -
מה מקור הביטוי - הלב נפל לי לתחתונים.
מישהו יכול לעזור לנו ולענות?
תודה
מה מקור הביטוי - הלב נפל לי לתחתונים.
מישהו יכול לעזור לנו ולענות?
תודה
-
- הודעות: 895
- הצטרפות: 30 יוני 2002, 17:11
- דף אישי: הדף האישי של נועה_ברקת*
מה מקור הביטוי
ומה פשר הביטוי "להבריז" או "שם ברז" וכו'...
-
- הודעות: 2560
- הצטרפות: 23 דצמבר 2002, 00:39
- דף אישי: הדף האישי של אמא_של_יונת*
מה מקור הביטוי
נועה,
אני חושבת, ש"מקור הביטוי" מתייחס למקור מזוהה, כמו התנ"ך, למשל.
שני הביטויים שהזכרתן את ושרון הם ביטויי סלנג. אינני מאמינה שאפשר לזהות את מקורם.
אני חושבת, ש"מקור הביטוי" מתייחס למקור מזוהה, כמו התנ"ך, למשל.
שני הביטויים שהזכרתן את ושרון הם ביטויי סלנג. אינני מאמינה שאפשר לזהות את מקורם.
-
- הודעות: 21563
- הצטרפות: 28 יולי 2001, 13:37
- דף אישי: הדף האישי של בשמת_א*
מה מקור הביטוי
אז בעצם אפשר לומר גם "הלך הדלי אחר החבל" ?
ראיתי שזה בעצם לא הוסבר:
כששואבים מים מן הבאר, משלשלים את הדלי הקשור בחבל לתוך הבאר.
עכשיו, אם הגלגל מתגלגל ועוזבים בטעות את החבל שמחזיקים ביד, אז הדלי נופל אל הבאר, ואם אז לא מספיקים לתפוס בחבל, אז החבל נופל אל הבאר אחרי הדלי שהוא קשור אליו (הלך החבל אחר הדלי) ושניהם בתוך הבאר ואין איך להוציא אותם משם.
כלומר: איבדנו גם את הדלי, וגם את החבל, ועכשיו אי אפשר להציל אף אחד מהם...
שקדי מרק:
פשוט תרגום מ"מאנדלך".
כיוון שמדובר בפיסות זהובות תפוחות של בצק, אפשר להבין מדוע הן הזכירו לאנשים שקדים.
שקדים נחשבו באירופה המרכזית מעדן מוכר ונחשק, אם כי יקר, ושקדי מרק שעושים בבית הם בערך בגודל של שקד (ולא כמו המסחריים, זערוריים) ובערך בצורה של שקד.
ראיתי שזה בעצם לא הוסבר:
כששואבים מים מן הבאר, משלשלים את הדלי הקשור בחבל לתוך הבאר.
עכשיו, אם הגלגל מתגלגל ועוזבים בטעות את החבל שמחזיקים ביד, אז הדלי נופל אל הבאר, ואם אז לא מספיקים לתפוס בחבל, אז החבל נופל אל הבאר אחרי הדלי שהוא קשור אליו (הלך החבל אחר הדלי) ושניהם בתוך הבאר ואין איך להוציא אותם משם.
כלומר: איבדנו גם את הדלי, וגם את החבל, ועכשיו אי אפשר להציל אף אחד מהם...
שקדי מרק:
פשוט תרגום מ"מאנדלך".
כיוון שמדובר בפיסות זהובות תפוחות של בצק, אפשר להבין מדוע הן הזכירו לאנשים שקדים.
שקדים נחשבו באירופה המרכזית מעדן מוכר ונחשק, אם כי יקר, ושקדי מרק שעושים בבית הם בערך בגודל של שקד (ולא כמו המסחריים, זערוריים) ובערך בצורה של שקד.
-
- הודעות: 4315
- הצטרפות: 08 ספטמבר 2005, 09:00
- דף אישי: הדף האישי של יעלי_לה
מה מקור הביטוי
ומה פשר הביטוי "להבריז" או "שם ברז" וכו'..
ע"פ רוביק רוזנטל, המקור הוא בערבית מרוקאית: בְּרֶז לו = ברח לו מתחת ידיו.
_אני חושבת, ש"מקור הביטוי" מתייחס למקור מזוהה, כמו התנ"ך, למשל.
שני הביטויים שהזכרתן את ושרון הם ביטויי סלנג. אינני מאמינה שאפשר לזהות את מקורם._
לדעתי אפשר, בוודאי לא בכל המקרים (לפחות לא בלי מחקר...)
מה מקור הביטוי - הלב נפל לי לתחתונים.
דווקא במקרה הזה, לדעתי אין מקור לשוני. זה פשוט תיאור כל-כך מדויק של ההרגשה, שאחרי שמישהו שמע אותו פעם אחת כבר לא היה צריך לחפש מילים אחרות לתאר את התחושה, וכך זה התגלגל מפה לאוזן. מעניין אם זה קיים בשפות אחרות.
(כשהייתי קטנה יותר חשבתי שזאת הברקה של אמא שלי)
ע"פ רוביק רוזנטל, המקור הוא בערבית מרוקאית: בְּרֶז לו = ברח לו מתחת ידיו.
_אני חושבת, ש"מקור הביטוי" מתייחס למקור מזוהה, כמו התנ"ך, למשל.
שני הביטויים שהזכרתן את ושרון הם ביטויי סלנג. אינני מאמינה שאפשר לזהות את מקורם._
לדעתי אפשר, בוודאי לא בכל המקרים (לפחות לא בלי מחקר...)
מה מקור הביטוי - הלב נפל לי לתחתונים.
דווקא במקרה הזה, לדעתי אין מקור לשוני. זה פשוט תיאור כל-כך מדויק של ההרגשה, שאחרי שמישהו שמע אותו פעם אחת כבר לא היה צריך לחפש מילים אחרות לתאר את התחושה, וכך זה התגלגל מפה לאוזן. מעניין אם זה קיים בשפות אחרות.
(כשהייתי קטנה יותר חשבתי שזאת הברקה של אמא שלי)
-
- הודעות: 21563
- הצטרפות: 28 יולי 2001, 13:37
- דף אישי: הדף האישי של בשמת_א*
-
- הודעות: 8400
- הצטרפות: 25 יולי 2004, 19:10
מה מקור הביטוי
שאלה הכי מוזרה שיש:
המלים "חתול" ו"כלב" - מה מקורן האטימולוגי? האם יש להן שורש אמיתי? כלומר, האם השורש ממנו הן בנויות (ח.ת.ל, כ.ל.ב) קשור למשמעותן?
המלים "חתול" ו"כלב" - מה מקורן האטימולוגי? האם יש להן שורש אמיתי? כלומר, האם השורש ממנו הן בנויות (ח.ת.ל, כ.ל.ב) קשור למשמעותן?
-
- הודעות: 1270
- הצטרפות: 25 אוקטובר 2006, 12:11
- דף אישי: הדף האישי של רחל_ברמן*
מה מקור הביטוי
כלב נמצא בתנ"ך, בטקסטים מוקדמים, למרות שלא ברור שמדובר באותה חיה. חתול נמצא בתוספתא (פעם אחת) ובתלמוד הבבלי. לוידעת לגבי אטימולוגיה אבל, שום מקור שמצאתי לא הביא רמזים. (ותודה למאגר ספרות הקודש של סנונית)
-
- הודעות: 4315
- הצטרפות: 08 ספטמבר 2005, 09:00
- דף אישי: הדף האישי של יעלי_לה
מה מקור הביטוי
המלים "חתול" ו"כלב" - מה מקורן האטימולוגי?
אין לי מושג, בטח משפות שמיות עתיקות או משהו, אבל לא יכולתי שלא לשים לב שבעברית מודרנית שני השורשים קשורים לטקסטיל: להכליב חותלות, למשל, פירושו לתפור רצועות בד באופן גס.
אין לי מושג, בטח משפות שמיות עתיקות או משהו, אבל לא יכולתי שלא לשים לב שבעברית מודרנית שני השורשים קשורים לטקסטיל: להכליב חותלות, למשל, פירושו לתפור רצועות בד באופן גס.
-
- הודעות: 8400
- הצטרפות: 25 יולי 2004, 19:10
מה מקור הביטוי
השערה מעניינת שמצאתי במקרה: חיות טובות וחיות רעות
-
- הודעות: 373
- הצטרפות: 11 יולי 2002, 16:02
- דף אישי: הדף האישי של שרון_ברקת*
מה מקור הביטוי
בשיחת ארוחת הערב עלה על שולחננו הביטוי מצא חן
מצא הוא פועל, המיוחס כאן דוקא למי שהינו פסיבי בעניין: אני חושב שהוא נחמד, אבל הוא זה שמוצא את החן?
יודעי ח"ן מתבקשים לסור
מצא הוא פועל, המיוחס כאן דוקא למי שהינו פסיבי בעניין: אני חושב שהוא נחמד, אבל הוא זה שמוצא את החן?
יודעי ח"ן מתבקשים לסור
-
- הודעות: 1539
- הצטרפות: 20 דצמבר 2007, 20:56
- דף אישי: הדף האישי של אלטר_אגו*
מה מקור הביטוי
מילדות מטריד אותי העניין הזה של "מוצא חן".
-
- הודעות: 6808
- הצטרפות: 28 נובמבר 2005, 19:35
- דף אישי: הדף האישי של ניצן_אמ*
מה מקור הביטוי
אולי זה שיבוש של נושא חן?
מה מקור הביטוי
אולי זה שיבוש של נושא חן? לא שיבוש.
מצא חן - ביטוי מהתנ"ך.
למשל, בראשית י"ח ג (סיפור אברהם, שרה ושלושת המלאכים)
אברהם אומר למלאכים: "אם נא מצאתי חן בעיניך אל נא תעבור מעל עבדך......"
מצא חן - ביטוי מהתנ"ך.
למשל, בראשית י"ח ג (סיפור אברהם, שרה ושלושת המלאכים)
אברהם אומר למלאכים: "אם נא מצאתי חן בעיניך אל נא תעבור מעל עבדך......"
-
- הודעות: 2
- הצטרפות: 06 מאי 2008, 23:24
- דף אישי: הדף האישי של רני_סלע*
מה מקור הביטוי
אם נתייחס ברצינות לשאלת האפיפיור אז בוא נדייק בעובדות:
לא פטרוס ולא פאולוס הם האפיפיורים הראשונים. פטרוס היה ראש הכנסיה (במובן של קהילת מאמינים קטנה) לאחר מותו (?) של ישו אך הממסד הכנסייתי לא התעצב עדיין (כי היו רק כמה מאות מאמינים שכולם הכירו את כולם לא לגמרי היה צריך את כל עניין הסמכות הקדושה הזו). לאורך השנים התפתחו חמישה מרכזים נוצריים חשובים - ירושלים, אלכסנדריה, רומא, קונסטנטינופול, דמשק. בכל ראש מרכז כזה עמד בישוף - והם היו שוים בעמדתם וכוחם. כאשר האימפריה הרומאית התפצלה לשתיים נוצר ויכוח בין רומא (המערבית) ושאר המרכזים (שהיו במזרח) על מי הכנסייה האמיתית - זהו הבסיס ליצירת הדרך הקאתולית (הכללית) והאורתודוכסית (הישרה). רק מאתיים שנה אחרי זה ימנה את עצמו גרגוריוס הקדוש, בישוף רומא, לאפיפיור וינכיח את עובדת הממסד הכנסייתי לבעל עוצמה רבה (ועולה) ויסדיר את ההתנהלות הפנים ממסדית לשנים ארוכות.
לא פטרוס ולא פאולוס הם האפיפיורים הראשונים. פטרוס היה ראש הכנסיה (במובן של קהילת מאמינים קטנה) לאחר מותו (?) של ישו אך הממסד הכנסייתי לא התעצב עדיין (כי היו רק כמה מאות מאמינים שכולם הכירו את כולם לא לגמרי היה צריך את כל עניין הסמכות הקדושה הזו). לאורך השנים התפתחו חמישה מרכזים נוצריים חשובים - ירושלים, אלכסנדריה, רומא, קונסטנטינופול, דמשק. בכל ראש מרכז כזה עמד בישוף - והם היו שוים בעמדתם וכוחם. כאשר האימפריה הרומאית התפצלה לשתיים נוצר ויכוח בין רומא (המערבית) ושאר המרכזים (שהיו במזרח) על מי הכנסייה האמיתית - זהו הבסיס ליצירת הדרך הקאתולית (הכללית) והאורתודוכסית (הישרה). רק מאתיים שנה אחרי זה ימנה את עצמו גרגוריוס הקדוש, בישוף רומא, לאפיפיור וינכיח את עובדת הממסד הכנסייתי לבעל עוצמה רבה (ועולה) ויסדיר את ההתנהלות הפנים ממסדית לשנים ארוכות.
-
- הודעות: 2750
- הצטרפות: 29 ספטמבר 2007, 21:16
- דף אישי: הדף האישי של סוסת_פרא*
מה מקור הביטוי
אברהם אומר למלאכים: "אם נא מצאתי חן בעיניך אל נא תעבור מעל עבדך......"
אולי הכוונה ב'למצוא חן בעיניך' היא שאני מסתכל בעיניים שלך כשאתה מביט בי, ורואה שם השתקפות חיננית שלי?
כלומר שאני מוצא את עצמי חינני דרך העיניים שלך. ואז אני יודע שאתה חושב עליי טובות.
(הרי כשאנחנו רוצים לדעת מה השני חושב עלינו, אנחנו מסתכלים בעיניו ורואים מה הוא משדר לנו. ואם אנחנו מוצאים שם 'חן' - שהוא משדר לנו טובות דרך עיניו - אנחנו יודעים ש'מצאנו חן בעיניו')
אולי הכוונה ב'למצוא חן בעיניך' היא שאני מסתכל בעיניים שלך כשאתה מביט בי, ורואה שם השתקפות חיננית שלי?
כלומר שאני מוצא את עצמי חינני דרך העיניים שלך. ואז אני יודע שאתה חושב עליי טובות.
(הרי כשאנחנו רוצים לדעת מה השני חושב עלינו, אנחנו מסתכלים בעיניו ורואים מה הוא משדר לנו. ואם אנחנו מוצאים שם 'חן' - שהוא משדר לנו טובות דרך עיניו - אנחנו יודעים ש'מצאנו חן בעיניו')
-
- הודעות: 1182
- הצטרפות: 14 אוגוסט 2001, 19:35
- דף אישי: הדף האישי של פלוני_אלמוני*
מה מקור הביטוי
לא פטרוס ולא פאולוס הם האפיפיורים הראשונים.
איכשהו נראה לי שלכמה מיליארדי נוצרים ברחבי העולם תהיה בעיה עם הקביעה הזו.
איכשהו נראה לי שלכמה מיליארדי נוצרים ברחבי העולם תהיה בעיה עם הקביעה הזו.
מה מקור הביטוי
21]משהו נחמד על מקורם של ביטויים a[/po]-28/
-
- הודעות: 645
- הצטרפות: 08 יוני 2008, 09:57
- דף אישי: הדף האישי של שלולית_י*
מה מקור הביטוי
_וד"ר טיכו הבן עדיין חי בעיר הקודש, רופא עיניים כמובן.
http://yearbook.md.huji.ac.il/default-in.asp?id=207_
נדמה לי שלד"ר טיכו ואשתו אנה לא היו ילדים מעולם
http://yearbook.md.huji.ac.il/default-in.asp?id=207_
נדמה לי שלד"ר טיכו ואשתו אנה לא היו ילדים מעולם
מה מקור הביטוי
לא, לד"ר טיכו ואשתו לא היו ילדים.
-
- הודעות: 1233
- הצטרפות: 25 יולי 2004, 14:17
- דף אישי: הדף האישי של תמרול_ה*
מה מקור הביטוי
אני מנסה להבין את הביטוי "חזון נפרץ" ואת מקורו.
לי נדמה שמדובר במשהו שכיח, ואילו בת משפחה שלי חושבת שמדובר במשהו נדיר....
אשמח לתובנות או להפניות למקומות שאפשר לברר בהם.
לי נדמה שמדובר במשהו שכיח, ואילו בת משפחה שלי חושבת שמדובר במשהו נדיר....
אשמח לתובנות או להפניות למקומות שאפשר לברר בהם.
-
- הודעות: 1233
- הצטרפות: 25 יולי 2004, 14:17
- דף אישי: הדף האישי של תמרול_ה*
מה מקור הביטוי
אתמול כאשר זה קרה תהיתי מה מקור הביטוי נפתחו ארובות השמים
ומהן הארובות האלה...
ומהן הארובות האלה...
-
- הודעות: 1233
- הצטרפות: 25 יולי 2004, 14:17
- דף אישי: הדף האישי של תמרול_ה*
מה מקור הביטוי
ותודה ל פלמו מונית מלמעלה על הקישור ל"חזון נפרץ".
-
- הודעות: 1233
- הצטרפות: 25 יולי 2004, 14:17
- דף אישי: הדף האישי של תמרול_ה*
מה מקור הביטוי
נפתחו ארובות השמים
מצאתי משהו והולכת להתעמק בו
מצאתי משהו והולכת להתעמק בו
-
- הודעות: 5866
- הצטרפות: 12 ספטמבר 2008, 01:17
- דף אישי: הדף האישי של אהבת_עולם*
מה מקור הביטוי
גיליתי עכשיו באתר של האקדמיה משהו מעניין:
למה אומרים 'לחבוש כובע'?
כי בעבר מה שהיו שמים על הראש ככובע היה בד ארוך שהיו כורכים מסביב לראש כמו תחבושת.
כך שנוצרה המילה 'לחבוש' מאותו שורש של 'תחבושת'. והיא נשארה בהמשך גם לכל סוג של כובע.
מעניין, הא?
למה אומרים 'לחבוש כובע'?
כי בעבר מה שהיו שמים על הראש ככובע היה בד ארוך שהיו כורכים מסביב לראש כמו תחבושת.
כך שנוצרה המילה 'לחבוש' מאותו שורש של 'תחבושת'. והיא נשארה בהמשך גם לכל סוג של כובע.
מעניין, הא?
-
- הודעות: 43441
- הצטרפות: 19 אוגוסט 2001, 22:52
- דף אישי: הדף האישי של פלוני_אלמונית*
מה מקור הביטוי
מה מפירוש הביטוי מפי הסוס
-
- הודעות: 745
- הצטרפות: 07 מרץ 2008, 17:36
- דף אישי: הדף האישי של ע_ע_ע*
מה מקור הביטוי
מידע ממקור ראשון, מבעל הדבר עצמו, ובהשאלה - מידע מהימן ובטוח.
(מקור הביטוי בהימורים על מירוצי סוסים)
(מקור הביטוי בהימורים על מירוצי סוסים)
-
- הודעות: 43441
- הצטרפות: 19 אוגוסט 2001, 22:52
- דף אישי: הדף האישי של פלוני_אלמונית*
מה מקור הביטוי
+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+
אני מבקשת לדעת מה שורש המילה פאה או פיאה ?( יש הכותבים עם י' ויש בלי י' ). אני יודעת מה הפירוש. הפירוש הוא: צד, פינה, עבר. אני גם יודעת מהו המנהג, אך מהו שורש המילה. למה פיאה? למה לא "ביאה", "חיאה" וכד' .......? תודה. ניסיתי לחפש בהמון אתרים ולא הצלחתי
אני מבקשת לדעת מה שורש המילה פאה או פיאה ?( יש הכותבים עם י' ויש בלי י' ). אני יודעת מה הפירוש. הפירוש הוא: צד, פינה, עבר. אני גם יודעת מהו המנהג, אך מהו שורש המילה. למה פיאה? למה לא "ביאה", "חיאה" וכד' .......? תודה. ניסיתי לחפש בהמון אתרים ולא הצלחתי
-
- הודעות: 2560
- הצטרפות: 23 דצמבר 2002, 00:39
- דף אישי: הדף האישי של אמא_של_יונת*
מה מקור הביטוי
אינני יודעת את מקור המלה, אבל היא נכתבת "פאה".
האות י' היא תוספת מאוחרת של כתיב מלא.
האות י' היא תוספת מאוחרת של כתיב מלא.
-
- הודעות: 43441
- הצטרפות: 19 אוגוסט 2001, 22:52
- דף אישי: הדף האישי של פלוני_אלמונית*
מה מקור הביטוי
ביטוי שאני תוהה עליו, הוא חזיר ים, שכן זה לא חזיר ולא ים...
אם כי אולי היום כבר קוראים לו שרקן?
אם כי אולי היום כבר קוראים לו שרקן?
-
- הודעות: 8400
- הצטרפות: 25 יולי 2004, 19:10
מה מקור הביטוי
או קביה?
על מקור הביטוי כאן - "הקביה כונתה "חזיר הים" מכיוון שכשהובאה לאירופה מאמריקה הדרומית, האירופאים מצאו את הקול שהשמיעה דומה לנחירות החזיר".
על מקור הביטוי כאן - "הקביה כונתה "חזיר הים" מכיוון שכשהובאה לאירופה מאמריקה הדרומית, האירופאים מצאו את הקול שהשמיעה דומה לנחירות החזיר".
-
- הודעות: 43441
- הצטרפות: 19 אוגוסט 2001, 22:52
- דף אישי: הדף האישי של פלוני_אלמונית*
מה מקור הביטוי
+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+
זערוריות
זערוריות
מה מקור הביטוי
האירופאים מצאו את הקול שהשמיעה דומה לנחירות החזיר
בואנה, האירופאים האלה היו כנראה חירשים.
השריקות שלו דומות יותר לציוצי ציפורים. אם כבר.
בואנה, האירופאים האלה היו כנראה חירשים.
השריקות שלו דומות יותר לציוצי ציפורים. אם כבר.
-
- הודעות: 1
- הצטרפות: 25 יוני 2012, 05:45
מה מקור הביטוי
+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+
הקול שמשמיע החזיר נקרא בעברית 'נואץ'
הקול שמשמיע החזיר נקרא בעברית 'נואץ'
-
- הודעות: 47
- הצטרפות: 10 פברואר 2010, 14:06
- דף אישי: הדף האישי של עדי_דוש*
מה מקור הביטוי
ביטוי שאני תוהה עליו, הוא חזיר ים
אני מכירה פירוש אחר: יורדי ים היו מגדלים אותם על הספינות על מנת לאכול את בשרם. הם היו קטנים יחסית וכנראה נוחים לגידול, ולכן היוו תחליף לבשר חזיר בעת השהיה הארוכה בים.
אני מכירה פירוש אחר: יורדי ים היו מגדלים אותם על הספינות על מנת לאכול את בשרם. הם היו קטנים יחסית וכנראה נוחים לגידול, ולכן היוו תחליף לבשר חזיר בעת השהיה הארוכה בים.
-
- הודעות: 43441
- הצטרפות: 19 אוגוסט 2001, 22:52
- דף אישי: הדף האישי של פלוני_אלמונית*
מה מקור הביטוי
זכור לי ביטוי - מוציאים זה את זה
נדמה לי שזה מתחום ההלכה, ומשמעו - זה בא במקום זה. או משחק סכום 0
אלא מה? אני לא בטוח שזכרוני נכון. אפשר לקבל עזרה ממי שיודע?
נדמה לי שזה מתחום ההלכה, ומשמעו - זה בא במקום זה. או משחק סכום 0
אלא מה? אני לא בטוח שזכרוני נכון. אפשר לקבל עזרה ממי שיודע?
מה מקור הביטוי
באיחור אופנתי.
כלב - שם נפוץ בשפות שמיות ללא שורש פעל שניתן לזהות או לפרש. יש המציעים שמדובר במילה אונומטופאית (צריך לזכור זה במקור כמו בערבית מנוקד פתח - שווא
כלב - שם נפוץ בשפות שמיות ללא שורש פעל שניתן לזהות או לפרש. יש המציעים שמדובר במילה אונומטופאית (צריך לזכור זה במקור כמו בערבית מנוקד פתח - שווא
-
- הודעות: 1
- הצטרפות: 06 דצמבר 2012, 12:59
מה מקור הביטוי
+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+
שלום.
מאוד שמחתי לגלות את הפורום הזה.
אני חוזר ל"הלך הזרזיר אצל העורב" שכבר הוזכר כאן.
מדוע נחשבות אלו לציפורים שליליות? והאם יש מקבילה בטבע לשיתוף פעולה בניהן? אני מתכוון - מאיפה בעולם הטבע נולד הביטוי?
הרי ביטויים המשתמשים בתכונות בע"ח בד"כ מבוססי אמת.
תודה.
שלום.
מאוד שמחתי לגלות את הפורום הזה.
אני חוזר ל"הלך הזרזיר אצל העורב" שכבר הוזכר כאן.
מדוע נחשבות אלו לציפורים שליליות? והאם יש מקבילה בטבע לשיתוף פעולה בניהן? אני מתכוון - מאיפה בעולם הטבע נולד הביטוי?
הרי ביטויים המשתמשים בתכונות בע"ח בד"כ מבוססי אמת.
תודה.
-
- הודעות: 2560
- הצטרפות: 23 דצמבר 2002, 00:39
- דף אישי: הדף האישי של אמא_של_יונת*
מה מקור הביטוי
בלבוסטה,
מדוע את חושבת שמקורו של שם עצם צריך לבוא מפועל?
וזה שהוא מבוטא בערבית כַּלְבְּ - איך זה הופך אותו לאונומטופיאה?
לא זרזיר ולא יער,
העורב נחשב כגנב. אינני יודעת על שיתוף פעולה בין זרזיר לעורב, אבל הם קרובים מבחינה ביולוגית.
אני חושבת שקרבה זו היא המקור לביטוי.
מדוע את חושבת שמקורו של שם עצם צריך לבוא מפועל?
וזה שהוא מבוטא בערבית כַּלְבְּ - איך זה הופך אותו לאונומטופיאה?
לא זרזיר ולא יער,
העורב נחשב כגנב. אינני יודעת על שיתוף פעולה בין זרזיר לעורב, אבל הם קרובים מבחינה ביולוגית.
אני חושבת שקרבה זו היא המקור לביטוי.
מה מקור הביטוי
+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+
מה מקור הביטוי "על הקסקס"
מה מקור הביטוי "על הקסקס"
-
- הודעות: 1233
- הצטרפות: 25 יולי 2004, 14:17
- דף אישי: הדף האישי של תמרול_ה*
מה מקור הביטוי
ומה מקור הביטוי "מים לחץ" מתוך המשפט "לחם צר ומים לחץ"?
מה מקור הביטוי
לחם צר ומים לחץ = פיתה וסודה.
צוויל
צוויל
-
- הודעות: 8400
- הצטרפות: 25 יולי 2004, 19:10
-
- הודעות: 43441
- הצטרפות: 19 אוגוסט 2001, 22:52
- דף אישי: הדף האישי של פלוני_אלמונית*
מה מקור הביטוי
הייתי בברית מילה ולאחר שהמוהל כרת לנימול את העורלה הוא החזיק לנימול את "הקטן"
וזעק בקול גדול "זה הקטן גדול יהיה"
ולא ידעתי שלפי הדת מברכים את הנימול שהבולבול הקטן שלו גדול יהיה.
ואולי מישהי יודעת מה המקור של הברכה שהבולבול הקטן יהיה גדול ?
וזעק בקול גדול "זה הקטן גדול יהיה"
ולא ידעתי שלפי הדת מברכים את הנימול שהבולבול הקטן שלו גדול יהיה.
ואולי מישהי יודעת מה המקור של הברכה שהבולבול הקטן יהיה גדול ?
-
- הודעות: 8400
- הצטרפות: 25 יולי 2004, 19:10
מה מקור הביטוי
לי נראה שזו סתם בדיחה מגעילה שהחותך המציא.
-
- הודעות: 1233
- הצטרפות: 25 יולי 2004, 14:17
- דף אישי: הדף האישי של תמרול_ה*
מה מקור הביטוי
תודה לקרוטונית!
היתה לי תחושה שזה מהמקורות, אך לא הייתי בטוחה...
זה היה כמו משהו שידעתי ושכחתי ונשאר על קצה הלשון, הייסורים האלה... (-:
היתה לי תחושה שזה מהמקורות, אך לא הייתי בטוחה...
זה היה כמו משהו שידעתי ושכחתי ונשאר על קצה הלשון, הייסורים האלה... (-:
מה מקור הביטוי
_הייתי בברית מילה ולאחר שהמוהל כרת לנימול את העורלה הוא החזיק לנימול את "הקטן"
וזעק בקול גדול "זה הקטן גדול יהיה"
ולא ידעתי שלפי הדת מברכים את הנימול שהבולבול הקטן שלו גדול יהיה.
ואולי מישהי יודעת מה המקור של הברכה שהבולבול הקטן יהיה גדול ?_
לפי דעתי זו ברכה שמברכים את הילד כדי שיהיה לו אבר מין גדול וחזק,כדי לקיים מצוות פרו ורבו.
כי הרי זה באמת בעיה קשה מאוד למי שיש לו פין קטן.
ולכן מאחר ועושים מצווה על הפין אז מברכים אותו שיהיה גדול וחזק כדי שלא יהיו לו בעיות חלילה בעתיד עם אשתו ושהיא תהיה מרוצה.
וזעק בקול גדול "זה הקטן גדול יהיה"
ולא ידעתי שלפי הדת מברכים את הנימול שהבולבול הקטן שלו גדול יהיה.
ואולי מישהי יודעת מה המקור של הברכה שהבולבול הקטן יהיה גדול ?_
לפי דעתי זו ברכה שמברכים את הילד כדי שיהיה לו אבר מין גדול וחזק,כדי לקיים מצוות פרו ורבו.
כי הרי זה באמת בעיה קשה מאוד למי שיש לו פין קטן.
ולכן מאחר ועושים מצווה על הפין אז מברכים אותו שיהיה גדול וחזק כדי שלא יהיו לו בעיות חלילה בעתיד עם אשתו ושהיא תהיה מרוצה.
מה מקור הביטוי
"זה הקטן גדול יהיה"
הכוונה היא כמובן לילד ולא לאיבר.
מצטטת מדברי הרב וייס. את המאמר המלא תוכלו למצוא כאן: http://www.הרבוייס.com/?[po]page id[/po]=221
לברית מילה – זה הקטן גדול יהיה
קטן וגדול גם לברית
"ויעש ה' את שני המאורות הגדולים, את המאור הגדול לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (בראשית א' ט"ז).
רש"י מצטט את דברי חז"ל שבהתחלה ה' ברא אותם את השמש והירח שווים, אבל הלבנה באה לה' והתלוננה ואמרה אי אפשר ששני מלכים ישתמשו בכתר אחד, ולכן ה' ציווה על הירח למזער את עצמו ומאז היה הבדל עמוק וגדול בין השמש והירח.
השמש היא לא רק הרבה יותר גדולה מהירח בנוסף היא יוצרת אור משלה, הירח משקף את אור השמש והיא בבואה של אור השמש ואין לה אור משלה.
מהפסוק הזה אנחנו יכולים להבין את הברכה שמברכים בכל ברית מילה, אחרי הברית מברכים "זה הקטן גדול יהיה",
קטן מייצג מי שדואג רק לעצמו לצרכים שלו, גדול מייצג את מי שדואג לאחרים ורואה הצרכים של אחרים.
אנחנו מביעים תקווה בתפילה שלנו כי התינוק הזה שזה עתה נימול שהוא חסר אונים ותלוי לגמרי בהורים ובסביבתו ואם הוא יכול לחשוב הוא יכול לחשוב רק על הצרכים שלו יום אחד הוא יהיה גדול, ידאג לאחרים וייראה את הצרכים של אחרים.
כאשר בת פרעה רואה את התיבה היא שולחת את אמתה להביא את התיבה אליה ומשם היא מוציאה את התינוק, וכתוב בפסוק: "ותפתח ותראהו את הילד והנה נער בוכה ותחמול עליו ותאמר מילדי העברים זה" ויש בעיה לכאורה עם הפסוק משום שהוא פותח עם סיפורו על ילד וממשיך לדבר על נער!
ר' מאיר שפירא מלובלין הסביר שהבדל בן ילד לנער הוא שילד בוכה כשחסר לו משהוא אין לא תחושות של דאגה לאחרים אין לא מצפון חברתי,
אבל נער בוכה לא רק על הכאב שלו אלא גם על כאבם של אחרים.
כאשר בת פרעה הוציאה את הילד שבכה מהתיבה וניסתה להרגיעו היא חשבה שהיא מצאה ילד קטן שדואג רק לעצמו והיא תצליח להרגיעו ,
אבל גם לאחרי שהיא החזיקה אותו בידיה והוא כבר קבל צרכיו, הילד המשיך לבכות. ואז היא הבינה שזה לא ילד שיש לה בידיים אלא נער
ונער מתאפיין בזה שהתבגר ודואג לסביבתו- הוא גדול.
ותאמר מילדי העברים היא הבינה שהנער בוכה לא בגלל צערו אלא משום צערם של ילדי העבריים.
הפסוק בפרשת בראשית מספק לנו את ההגדרה של התורה של המילים גדול וקטן,
השמש נקראת גדול משום שהיא מייצרת אור משלה, הירח נקרא קטן משום שאינו יוצר אור משלו רק משקף את אור השמש.
בברית מילה אנחנו מברכים "זה הקטן גדול יהיה",
כל ילד נשאר במשך החיים קטן לעומת הוריו הוא תמיד יהיה בבואה של הוריו,
ילד מושפע ומודרך ע"י ההורים והוא משקף את האור של אלו שהכניסו אותו לעולם וגידלו אותו,
הברכה היא שהילד ייקח את האור הזה וימשיך לייצר אור ולהפיצו לאחרים .
הכוונה היא כמובן לילד ולא לאיבר.
מצטטת מדברי הרב וייס. את המאמר המלא תוכלו למצוא כאן: http://www.הרבוייס.com/?[po]page id[/po]=221
לברית מילה – זה הקטן גדול יהיה
קטן וגדול גם לברית
"ויעש ה' את שני המאורות הגדולים, את המאור הגדול לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה" (בראשית א' ט"ז).
רש"י מצטט את דברי חז"ל שבהתחלה ה' ברא אותם את השמש והירח שווים, אבל הלבנה באה לה' והתלוננה ואמרה אי אפשר ששני מלכים ישתמשו בכתר אחד, ולכן ה' ציווה על הירח למזער את עצמו ומאז היה הבדל עמוק וגדול בין השמש והירח.
השמש היא לא רק הרבה יותר גדולה מהירח בנוסף היא יוצרת אור משלה, הירח משקף את אור השמש והיא בבואה של אור השמש ואין לה אור משלה.
מהפסוק הזה אנחנו יכולים להבין את הברכה שמברכים בכל ברית מילה, אחרי הברית מברכים "זה הקטן גדול יהיה",
קטן מייצג מי שדואג רק לעצמו לצרכים שלו, גדול מייצג את מי שדואג לאחרים ורואה הצרכים של אחרים.
אנחנו מביעים תקווה בתפילה שלנו כי התינוק הזה שזה עתה נימול שהוא חסר אונים ותלוי לגמרי בהורים ובסביבתו ואם הוא יכול לחשוב הוא יכול לחשוב רק על הצרכים שלו יום אחד הוא יהיה גדול, ידאג לאחרים וייראה את הצרכים של אחרים.
כאשר בת פרעה רואה את התיבה היא שולחת את אמתה להביא את התיבה אליה ומשם היא מוציאה את התינוק, וכתוב בפסוק: "ותפתח ותראהו את הילד והנה נער בוכה ותחמול עליו ותאמר מילדי העברים זה" ויש בעיה לכאורה עם הפסוק משום שהוא פותח עם סיפורו על ילד וממשיך לדבר על נער!
ר' מאיר שפירא מלובלין הסביר שהבדל בן ילד לנער הוא שילד בוכה כשחסר לו משהוא אין לא תחושות של דאגה לאחרים אין לא מצפון חברתי,
אבל נער בוכה לא רק על הכאב שלו אלא גם על כאבם של אחרים.
כאשר בת פרעה הוציאה את הילד שבכה מהתיבה וניסתה להרגיעו היא חשבה שהיא מצאה ילד קטן שדואג רק לעצמו והיא תצליח להרגיעו ,
אבל גם לאחרי שהיא החזיקה אותו בידיה והוא כבר קבל צרכיו, הילד המשיך לבכות. ואז היא הבינה שזה לא ילד שיש לה בידיים אלא נער
ונער מתאפיין בזה שהתבגר ודואג לסביבתו- הוא גדול.
ותאמר מילדי העברים היא הבינה שהנער בוכה לא בגלל צערו אלא משום צערם של ילדי העבריים.
הפסוק בפרשת בראשית מספק לנו את ההגדרה של התורה של המילים גדול וקטן,
השמש נקראת גדול משום שהיא מייצרת אור משלה, הירח נקרא קטן משום שאינו יוצר אור משלו רק משקף את אור השמש.
בברית מילה אנחנו מברכים "זה הקטן גדול יהיה",
כל ילד נשאר במשך החיים קטן לעומת הוריו הוא תמיד יהיה בבואה של הוריו,
ילד מושפע ומודרך ע"י ההורים והוא משקף את האור של אלו שהכניסו אותו לעולם וגידלו אותו,
הברכה היא שהילד ייקח את האור הזה וימשיך לייצר אור ולהפיצו לאחרים .
-
- הודעות: 5866
- הצטרפות: 12 ספטמבר 2008, 01:17
- דף אישי: הדף האישי של אהבת_עולם*
מה מקור הביטוי
ולא ידעתי שלפי הדת מברכים את הנימול שהבולבול הקטן שלו גדול יהיה.
ולי יש הרגשה שיש כאן כמה מטרללים.
ולי יש הרגשה שיש כאן כמה מטרללים.
-
- הודעות: 5866
- הצטרפות: 12 ספטמבר 2008, 01:17
- דף אישי: הדף האישי של אהבת_עולם*
מה מקור הביטוי
קטן מייצג מי שדואג רק לעצמו לצרכים שלו, גדול מייצג את מי שדואג לאחרים ורואה הצרכים של אחרים.
השמש היא לא רק הרבה יותר גדולה מהירח בנוסף היא יוצרת אור משלה
אולי בגלל זה קוראים לשמש 'שמש'? כי היא משמשת אחרים?
אולי זה באמת מראה, כפי שכתבת, שמישהו הוא גדול דווקא כשהוא משמש אחרים (דואג לצרכים של אחרים), ולא רק לצרכים של עצמו...
השמש היא לא רק הרבה יותר גדולה מהירח בנוסף היא יוצרת אור משלה
אולי בגלל זה קוראים לשמש 'שמש'? כי היא משמשת אחרים?
אולי זה באמת מראה, כפי שכתבת, שמישהו הוא גדול דווקא כשהוא משמש אחרים (דואג לצרכים של אחרים), ולא רק לצרכים של עצמו...
-
- הודעות: 43441
- הצטרפות: 19 אוגוסט 2001, 22:52
- דף אישי: הדף האישי של פלוני_אלמונית*
מה מקור הביטוי
_וזעק בקול גדול "זה הקטן גדול יהיה"
ולא ידעתי שלפי הדת מברכים את הנימול שהבולבול הקטן שלו גדול יהיה.
ואולי מישהי יודעת מה המקור של הברכה שהבולבול הקטן יהיה גדול ?_
אני חושבת שזאת ברכה יהודית עתיקה שמברכים את התינוק מייד לאחר הברית מילה.
והדעות חלוקות אם מדובר בברכה לתינוק עצמו שיהיה גדול או שמברכים את הפין שלו שעבר טראומה זה עתה כדי שהפין יבריא ויהיה בריא גדול וחזק.
אבל זו שאלה מעניינת בכל מקרה.
ולא ידעתי שלפי הדת מברכים את הנימול שהבולבול הקטן שלו גדול יהיה.
ואולי מישהי יודעת מה המקור של הברכה שהבולבול הקטן יהיה גדול ?_
אני חושבת שזאת ברכה יהודית עתיקה שמברכים את התינוק מייד לאחר הברית מילה.
והדעות חלוקות אם מדובר בברכה לתינוק עצמו שיהיה גדול או שמברכים את הפין שלו שעבר טראומה זה עתה כדי שהפין יבריא ויהיה בריא גדול וחזק.
אבל זו שאלה מעניינת בכל מקרה.
-
- הודעות: 8400
- הצטרפות: 25 יולי 2004, 19:10
מה מקור הביטוי
ולי יש הרגשה שיש כאן כמה מטרללים.
גם לי. (אמנם כבר האכלתי אותם, אבל כדאי להפסיק כאן).
גם לי. (אמנם כבר האכלתי אותם, אבל כדאי להפסיק כאן).
-
- הודעות: 43441
- הצטרפות: 19 אוגוסט 2001, 22:52
- דף אישי: הדף האישי של פלוני_אלמונית*
מה מקור הביטוי
_אני חושבת שזאת ברכה יהודית עתיקה שמברכים את התינוק מייד לאחר הברית מילה.
והדעות חלוקות אם מדובר בברכה לתינוק עצמו שיהיה גדול או שמברכים את הפין שלו שעבר טראומה זה עתה כדי שהפין יבריא ויהיה בריא גדול וחזק._
זו ברכה עוד מתקופת התלמוד ומברכים את התינוק שיגדל ויהיה גדול ברוחניות ובאופן פיזי.
לא מדובר בכלל על הפין שלו.
והדעות חלוקות אם מדובר בברכה לתינוק עצמו שיהיה גדול או שמברכים את הפין שלו שעבר טראומה זה עתה כדי שהפין יבריא ויהיה בריא גדול וחזק._
זו ברכה עוד מתקופת התלמוד ומברכים את התינוק שיגדל ויהיה גדול ברוחניות ובאופן פיזי.
לא מדובר בכלל על הפין שלו.
-
- הודעות: 43441
- הצטרפות: 19 אוגוסט 2001, 22:52
- דף אישי: הדף האישי של פלוני_אלמונית*
מה מקור הביטוי
לא מדובר בכלל על הפין שלו.
בודאי שלא.
זו הפכה לבדיחה, כי את הברכה משמיע המוהל בעת שידיו עסוקות באיבר.
בודאי שלא.
זו הפכה לבדיחה, כי את הברכה משמיע המוהל בעת שידיו עסוקות באיבר.
-
- הודעות: 43441
- הצטרפות: 19 אוגוסט 2001, 22:52
- דף אישי: הדף האישי של פלוני_אלמונית*
מה מקור הביטוי
+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+
אין שני מלכים מולכים בכתר אחד
אין שני מלכים מולכים בכתר אחד
-
- הודעות: 43441
- הצטרפות: 19 אוגוסט 2001, 22:52
- דף אישי: הדף האישי של פלוני_אלמונית*
מה מקור הביטוי
+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+
מה מקור הביטוי:אין שני מלכים מולכים בכתר אחד
מה מקור הביטוי:אין שני מלכים מולכים בכתר אחד
מה מקור הביטוי
המקור לביטוי הנ"ל נובע מהמדרש בתלמוד ובתלמוד זה מופיע כ-"אין שני מלכים משמשים בכתר אחד" ולפיו :
תחילה היו השמש והלבנה זהים בגודלם ובאורם.
באה הלבנה והתלוננה אצל ה' כי "זה לא מתאים שיהיו שני מלכים זהים בגודלם ובאורם ולכן ביקשה היא למשול.
ענה לה ה' "לכי ומעטי את עצמך"
שפירושו: על כי ביקשת להגדיל עצמך על חשבון הזולת (השמש) לכן עונשך יהיה כי את תקטני מהשמש ולא רק זאת אלא שאף את אורך תקבלי מהשמש ולא יהיה לך אור עצמאי משלך.
מוסר ההשכל הוא כי כל אחד צריך להיות צנוע ולא לבקש גדולה על חשבון חברו
שמי שעושה כן מתבזה ומתמעט כבודו ואורו.
תחילה היו השמש והלבנה זהים בגודלם ובאורם.
באה הלבנה והתלוננה אצל ה' כי "זה לא מתאים שיהיו שני מלכים זהים בגודלם ובאורם ולכן ביקשה היא למשול.
ענה לה ה' "לכי ומעטי את עצמך"
שפירושו: על כי ביקשת להגדיל עצמך על חשבון הזולת (השמש) לכן עונשך יהיה כי את תקטני מהשמש ולא רק זאת אלא שאף את אורך תקבלי מהשמש ולא יהיה לך אור עצמאי משלך.
מוסר ההשכל הוא כי כל אחד צריך להיות צנוע ולא לבקש גדולה על חשבון חברו
שמי שעושה כן מתבזה ומתמעט כבודו ואורו.
-
- הודעות: 43441
- הצטרפות: 19 אוגוסט 2001, 22:52
- דף אישי: הדף האישי של פלוני_אלמונית*
מה מקור הביטוי
+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+
שלום,
מה מקור (לא הפירוש) הביטוי:
״קרא לנער/לילד בשמו״ ?
תודה
שלום,
מה מקור (לא הפירוש) הביטוי:
״קרא לנער/לילד בשמו״ ?
תודה
-
- הודעות: 43441
- הצטרפות: 19 אוגוסט 2001, 22:52
- דף אישי: הדף האישי של פלוני_אלמונית*
מה מקור הביטוי
שלום
מתי התחילו להשתמש בביטוי
לרשום על הקרח ?
מתי התחילו להשתמש בביטוי
לרשום על הקרח ?
-
- הודעות: 43441
- הצטרפות: 19 אוגוסט 2001, 22:52
- דף אישי: הדף האישי של פלוני_אלמונית*
מה מקור הביטוי
+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+
בחורף
בחורף
-
- הודעות: 43441
- הצטרפות: 19 אוגוסט 2001, 22:52
- דף אישי: הדף האישי של פלוני_אלמונית*
מה מקור הביטוי
מה מקור קרא לנער
בשמו
בשמו
-
- הודעות: 43441
- הצטרפות: 19 אוגוסט 2001, 22:52
- דף אישי: הדף האישי של פלוני_אלמונית*
מה מקור הביטוי
+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+
מתי התחילו להשתמש בביטוי לרשום על הקרח ?
מעידן הקרח.
כמובן מהימים שהיו מוכרי קרח, שמוכרים בלוק (של קרח), חצי בלוק, שליש בלוק או רבע בלוק. (תרימו את הראש מהאייפון, פעם המקרר היה ארגז, שהיו שמים בו קרח כדי לשמור על הקור. פעם, זה לא בעידן המערות, אלא בסך הכל לפני 60-70 שנים).
באותה תקופה גם לא היו כרטיסי אשראי, ולא קריפטו. בעלי חנויות נהגו לנהל פנקסי חובות של לקוחות. (תשאלו את סבתא, איפה היא עשתה קניות לפני שהיה סופרמרקט).
בא לקוח בלי כסף מזומן וביקש ממוכר הקרח, לרשום לו את החוב, ענה המוכר: איפה אתה רוצה שארשום? על הקרח? וככה נולד ביטוי חדש.
מתי התחילו להשתמש בביטוי לרשום על הקרח ?
מעידן הקרח.
כמובן מהימים שהיו מוכרי קרח, שמוכרים בלוק (של קרח), חצי בלוק, שליש בלוק או רבע בלוק. (תרימו את הראש מהאייפון, פעם המקרר היה ארגז, שהיו שמים בו קרח כדי לשמור על הקור. פעם, זה לא בעידן המערות, אלא בסך הכל לפני 60-70 שנים).
באותה תקופה גם לא היו כרטיסי אשראי, ולא קריפטו. בעלי חנויות נהגו לנהל פנקסי חובות של לקוחות. (תשאלו את סבתא, איפה היא עשתה קניות לפני שהיה סופרמרקט).
בא לקוח בלי כסף מזומן וביקש ממוכר הקרח, לרשום לו את החוב, ענה המוכר: איפה אתה רוצה שארשום? על הקרח? וככה נולד ביטוי חדש.
-
- הודעות: 43441
- הצטרפות: 19 אוגוסט 2001, 22:52
- דף אישי: הדף האישי של פלוני_אלמונית*
מה מקור הביטוי
+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+
אהבתי שהשרשור הזה מתחיל ב2004 בתיאור של התכתבות דואר בכתב-יד ונגמר ב2019 ב-"תרימו את הראש מהאייפון". (:
אהבתי שהשרשור הזה מתחיל ב2004 בתיאור של התכתבות דואר בכתב-יד ונגמר ב2019 ב-"תרימו את הראש מהאייפון". (:
מה מקור הביטוי
+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+
אהלן, פורסם פה בעבר קישור להסבר על מקור הביטוי "על הקשקש". אולם הקישור אינו עובד עוד. אשמח להסבר מצד אחד הותיקים
אהלן, פורסם פה בעבר קישור להסבר על מקור הביטוי "על הקשקש". אולם הקישור אינו עובד עוד. אשמח להסבר מצד אחד הותיקים