מחפשת סיבות לעשות ילדים
מחפשת סיבות לעשות ילדים
תודה טלי על דברייך המעודדים:)
עוזר לי לחשוב שאני יכולה להתמודד עם קושי, ולא רק לחשוב שהאופציות הן להימנע או ללכת על זה ולסבול ולהתחרט.
עוזר לי לחשוב שאני יכולה להתמודד עם קושי, ולא רק לחשוב שהאופציות הן להימנע או ללכת על זה ולסבול ולהתחרט.
-
- הודעות: 1664
- הצטרפות: 12 נובמבר 2012, 12:07
- דף אישי: הדף האישי של טלי_ב*
מחפשת סיבות לעשות ילדים
שמחה לשמוע.
ולא רק לחשוב שהאופציות הן להימנע או ללכת על זה ולסבול ולהתחרט. הזכיר לי את המשפט הנהדר הזה של ציל צול, על זה שתמיד איפה שנדמה שיש רק שתי אופציות, בעצם יש עוד.
וגם נזכרתי בהרצאה החמודה הזו, שמתארת בגרף את עניין ההקצנה של הקושי והאושר (-:
https://www.ted.com/talks/[po]rufus griscom alisa volkman let s talk parenting taboos[/po]
ולא רק לחשוב שהאופציות הן להימנע או ללכת על זה ולסבול ולהתחרט. הזכיר לי את המשפט הנהדר הזה של ציל צול, על זה שתמיד איפה שנדמה שיש רק שתי אופציות, בעצם יש עוד.
וגם נזכרתי בהרצאה החמודה הזו, שמתארת בגרף את עניין ההקצנה של הקושי והאושר (-:
https://www.ted.com/talks/[po]rufus griscom alisa volkman let s talk parenting taboos[/po]
-
- הודעות: 1672
- הצטרפות: 08 ינואר 2014, 17:19
- דף אישי: הדף האישי של לב_שומע*
מחפשת סיבות לעשות ילדים
שקטה, מבינה אותך מהמקום של מה זה עושה לי לשמוע דיבורים על קשיים בזוגיות.
אני חושבת שזה אחד הדברים שלמה כן או לא הוא חשבון לגמרי נפרד מהקושי.
כאילו, להעמיד את זה זה מול זה ולשאול האם היה שווה - זה פשוט לא חישוב מתמטי נכון.. (-; זה עובד אחרת.
הקושי או ההתמודדות איתו שייכים לשלב האיך. הכמיהה הבסיסית - בעיני זה סיפור אחר לגמרי. וגם הכמיהה הבסיסית שיכולה להיות או לא להיות לפני בעיני היא נורא שונה מהאהבה שמתפתחת אחרי.
[אומרת מי שלא שקלה האם להביא ילד לעולם, אבל שבעת רצון מאוד מקיומו.. (-; ]
[והיום מרגישה כמיהות חזקות שלא הרגשתי כשהייתי צעירה בשלב הלפני ולא הייתי מבינה אם היו מדברים איתי עליהן.. ]
בעיני העיקר בשביל להתחיל את השביל הזה עם יצור חי אחר ברגל ימין הוא התחושה של בחירה בזה. שזה לא ממקום של לרצות מישהו או משהו. איכשהו, לא מבצבץ לי מהשורות שלך שום דבר שיכול להתחבר עם ריצוי בהקשר הזה..
וזה לא סותר בעיני את מה שאם.ילדה כותבת.
אם.ילדה, את כותבת כל כך יפה, וכל כך נוגע, בי, לפחות, במיתרי הלב.. שאפילו אם אני באיזו תפיסת עולם שהיא לא זהה וגם לא בטוח שהפוכה, ולא מעסיק אותי להגדיר אותה, זה ממש ממש רלבנטי לי, כי את - את...
ובכלל, בעיני, יש משהו גם בזוגיות וגם בנושא הזה של ילדים שנורא קשה לדעתי להפריד בין ציות עיוור לא מודע לנורמות חברתיות ובין היענות לאיזו זרימה נורא חזקה של חיים שחלק מהאנשים (לא כולם, ולדעתי לא חייבים לחוות כדי שזה יצליח, זה לא מבחן..) חווים שאצל חלק גדול מהאנשים (ששונים ממני...) אין לה צורך ולא אפשרות בהמללה או בתבניות ביטוי ספציפיות.
[והבלבול הזה בין שני מצבי נפש ממש שונים ואפילו מנוגדים עושה המון בלגן, לפחות בשיח שאני מכירה, בעולם דתי, של הכנה לקראת או התלבטויות לקראת זוגיות. ועל הקטע הזה - יש לי בטן מלאה מלאה...]
אני חושבת שזה אחד הדברים שלמה כן או לא הוא חשבון לגמרי נפרד מהקושי.
כאילו, להעמיד את זה זה מול זה ולשאול האם היה שווה - זה פשוט לא חישוב מתמטי נכון.. (-; זה עובד אחרת.
הקושי או ההתמודדות איתו שייכים לשלב האיך. הכמיהה הבסיסית - בעיני זה סיפור אחר לגמרי. וגם הכמיהה הבסיסית שיכולה להיות או לא להיות לפני בעיני היא נורא שונה מהאהבה שמתפתחת אחרי.
[אומרת מי שלא שקלה האם להביא ילד לעולם, אבל שבעת רצון מאוד מקיומו.. (-; ]
[והיום מרגישה כמיהות חזקות שלא הרגשתי כשהייתי צעירה בשלב הלפני ולא הייתי מבינה אם היו מדברים איתי עליהן.. ]
בעיני העיקר בשביל להתחיל את השביל הזה עם יצור חי אחר ברגל ימין הוא התחושה של בחירה בזה. שזה לא ממקום של לרצות מישהו או משהו. איכשהו, לא מבצבץ לי מהשורות שלך שום דבר שיכול להתחבר עם ריצוי בהקשר הזה..
וזה לא סותר בעיני את מה שאם.ילדה כותבת.
אם.ילדה, את כותבת כל כך יפה, וכל כך נוגע, בי, לפחות, במיתרי הלב.. שאפילו אם אני באיזו תפיסת עולם שהיא לא זהה וגם לא בטוח שהפוכה, ולא מעסיק אותי להגדיר אותה, זה ממש ממש רלבנטי לי, כי את - את...
ובכלל, בעיני, יש משהו גם בזוגיות וגם בנושא הזה של ילדים שנורא קשה לדעתי להפריד בין ציות עיוור לא מודע לנורמות חברתיות ובין היענות לאיזו זרימה נורא חזקה של חיים שחלק מהאנשים (לא כולם, ולדעתי לא חייבים לחוות כדי שזה יצליח, זה לא מבחן..) חווים שאצל חלק גדול מהאנשים (ששונים ממני...) אין לה צורך ולא אפשרות בהמללה או בתבניות ביטוי ספציפיות.
[והבלבול הזה בין שני מצבי נפש ממש שונים ואפילו מנוגדים עושה המון בלגן, לפחות בשיח שאני מכירה, בעולם דתי, של הכנה לקראת או התלבטויות לקראת זוגיות. ועל הקטע הזה - יש לי בטן מלאה מלאה...]
מחפשת סיבות לעשות ילדים
_אני חושבת שזה אחד הדברים שלמה כן או לא הוא חשבון לגמרי נפרד מהקושי.
כאילו, להעמיד את זה זה מול זה ולשאול האם היה שווה - זה פשוט לא חישוב מתמטי נכון.. blink זה עובד אחרת.
הקושי או ההתמודדות איתו שייכים לשלב האיך. הכמיהה הבסיסית - בעיני זה סיפור אחר לגמרי. וגם הכמיהה הבסיסית שיכולה להיות או לא להיות לפני בעיני היא נורא שונה מהאהבה שמתפתחת אחרי.
[אומרת מי שלא שקלה האם להביא ילד לעולם, אבל שבעת רצון מאוד מקיומו.. blink ]
[והיום מרגישה כמיהות חזקות שלא הרגשתי כשהייתי צעירה בשלב הלפני ולא הייתי מבינה אם היו מדברים איתי עליהן.. ]
בעיני העיקר בשביל להתחיל את השביל הזה עם יצור חי אחר ברגל ימין הוא התחושה של בחירה בזה. שזה לא ממקום של לרצות מישהו או משהו. איכשהו, לא מבצבץ לי מהשורות שלך שום דבר שיכול להתחבר עם ריצוי בהקשר הזה.._
ובכלל, בעיני, יש משהו גם בזוגיות וגם בנושא הזה של ילדים שנורא קשה לדעתי להפריד בין ציות עיוור לא מודע לנורמות חברתיות ובין היענות לאיזו זרימה נורא חזקה של חיים שחלק מהאנשים (לא כולם, ולדעתי לא חייבים לחוות כדי שזה יצליח, זה לא מבחן..) חווים שאצל חלק גדול מהאנשים (ששונים ממני...) אין לה צורך ולא אפשרות בהמללה או בתבניות ביטוי ספציפיות.
תודה לך לב על דברייך אלה. עשה לי מאוד טוב לקרוא אותם. אני קצת רגישה כרגע לנושא כי אני מנסה להיכנס להריון (לא מאוד בלחץ אבל מאפשרת לזה לקרות), ודי מיטלטלת בין הפחד שלי מהקושי והאינטנסיביות והאם אני יודעת למה אני נכנסת בלי דרך חזרה...ובין התחושה שדווקא זה בדיוק מה שמתאים לי וייתן לי המון, ושגם לי יש מה לתת.
אני מאוד מתחברת למה שכתבת על הקושי להבחין בין הנורמה לזרימה, יש אצלי תמיד מין חשש כזה שאולי אני בעצם בוחרת בזה כי זו הנורמה. אבל מתחת לזה אני מרגישה, ומקווה שאני לא טועה, את הזרימה הטבעית הזו לכיוון הזה. למרות שאני לא מאלה שמתות לילד וחולות על תינוקות. לא יודעת איך להסביר.
אז תודה בעיקר על המשפטים האלה, שאני מרגישה שילוו אותי בתקופה הזו:
אני חושבת שזה אחד הדברים שלמה כן או לא הוא חשבון לגמרי נפרד מהקושי.
איכשהו, לא מבצבץ לי מהשורות שלך שום דבר שיכול להתחבר עם ריצוי בהקשר הזה..
@}
כאילו, להעמיד את זה זה מול זה ולשאול האם היה שווה - זה פשוט לא חישוב מתמטי נכון.. blink זה עובד אחרת.
הקושי או ההתמודדות איתו שייכים לשלב האיך. הכמיהה הבסיסית - בעיני זה סיפור אחר לגמרי. וגם הכמיהה הבסיסית שיכולה להיות או לא להיות לפני בעיני היא נורא שונה מהאהבה שמתפתחת אחרי.
[אומרת מי שלא שקלה האם להביא ילד לעולם, אבל שבעת רצון מאוד מקיומו.. blink ]
[והיום מרגישה כמיהות חזקות שלא הרגשתי כשהייתי צעירה בשלב הלפני ולא הייתי מבינה אם היו מדברים איתי עליהן.. ]
בעיני העיקר בשביל להתחיל את השביל הזה עם יצור חי אחר ברגל ימין הוא התחושה של בחירה בזה. שזה לא ממקום של לרצות מישהו או משהו. איכשהו, לא מבצבץ לי מהשורות שלך שום דבר שיכול להתחבר עם ריצוי בהקשר הזה.._
ובכלל, בעיני, יש משהו גם בזוגיות וגם בנושא הזה של ילדים שנורא קשה לדעתי להפריד בין ציות עיוור לא מודע לנורמות חברתיות ובין היענות לאיזו זרימה נורא חזקה של חיים שחלק מהאנשים (לא כולם, ולדעתי לא חייבים לחוות כדי שזה יצליח, זה לא מבחן..) חווים שאצל חלק גדול מהאנשים (ששונים ממני...) אין לה צורך ולא אפשרות בהמללה או בתבניות ביטוי ספציפיות.
תודה לך לב על דברייך אלה. עשה לי מאוד טוב לקרוא אותם. אני קצת רגישה כרגע לנושא כי אני מנסה להיכנס להריון (לא מאוד בלחץ אבל מאפשרת לזה לקרות), ודי מיטלטלת בין הפחד שלי מהקושי והאינטנסיביות והאם אני יודעת למה אני נכנסת בלי דרך חזרה...ובין התחושה שדווקא זה בדיוק מה שמתאים לי וייתן לי המון, ושגם לי יש מה לתת.
אני מאוד מתחברת למה שכתבת על הקושי להבחין בין הנורמה לזרימה, יש אצלי תמיד מין חשש כזה שאולי אני בעצם בוחרת בזה כי זו הנורמה. אבל מתחת לזה אני מרגישה, ומקווה שאני לא טועה, את הזרימה הטבעית הזו לכיוון הזה. למרות שאני לא מאלה שמתות לילד וחולות על תינוקות. לא יודעת איך להסביר.
אז תודה בעיקר על המשפטים האלה, שאני מרגישה שילוו אותי בתקופה הזו:
אני חושבת שזה אחד הדברים שלמה כן או לא הוא חשבון לגמרי נפרד מהקושי.
איכשהו, לא מבצבץ לי מהשורות שלך שום דבר שיכול להתחבר עם ריצוי בהקשר הזה..
@}
מחפשת סיבות לעשות ילדים
ותודה גם לך טלי, הקשבתי להרצאה, היה נחמד:)
-
- הודעות: 1672
- הצטרפות: 08 ינואר 2014, 17:19
- דף אישי: הדף האישי של לב_שומע*
-
- הודעות: 43441
- הצטרפות: 19 אוגוסט 2001, 22:52
- דף אישי: הדף האישי של פלוני_אלמונית*
מחפשת סיבות לעשות ילדים
למי שנכנסו לפה ומצאו את הדף מעניין, האם תהיו מוכנות להוסיף איך הדף השפיע על דעתכן?
אני לא הספקתי בינתיים לקרוא את כל הדף אבל מה שקראתי נראה לי חשוב כי הוא מציג עמדה שלא מקבלת הרבה ייצוג או שלי לפחות לא יצא לפגוש הרבה, לא במיינסטרים ולא בבאופן.
נכון ש אינטואטיבית זה נשמע פחות טבעי לא לרצות ילדים (עצם זה שנבראנו עם רחם), אבל האופן שבו מגדלים ילדים היום הוא הרבה פעמים לא טבעי מכל מיני בחינות. (מה גם שזה לא נראה לי אנטי-טבעי להחזיק באיבר מסוים ולא להשתמש בו. לא יודעת. צריכה לחשוב על זה) פתרון אחד הוא לגדל אותם באופן טבעי עד כמה שאפשר, פתרון אחר הוא להתלבט האם בכלל להביא ילדים. הפתרון הראשון מקבל הרבה ייצוג באתר (מטבע היותו אתר לחינוך ביתי), הפתרון השני מקבל ייצוג פה ושם אבל לא הרבה. ועצם העלאת הנושא לדיון היא מבורכת בעיניי.
אני לא הספקתי בינתיים לקרוא את כל הדף אבל מה שקראתי נראה לי חשוב כי הוא מציג עמדה שלא מקבלת הרבה ייצוג או שלי לפחות לא יצא לפגוש הרבה, לא במיינסטרים ולא בבאופן.
נכון ש אינטואטיבית זה נשמע פחות טבעי לא לרצות ילדים (עצם זה שנבראנו עם רחם), אבל האופן שבו מגדלים ילדים היום הוא הרבה פעמים לא טבעי מכל מיני בחינות. (מה גם שזה לא נראה לי אנטי-טבעי להחזיק באיבר מסוים ולא להשתמש בו. לא יודעת. צריכה לחשוב על זה) פתרון אחד הוא לגדל אותם באופן טבעי עד כמה שאפשר, פתרון אחר הוא להתלבט האם בכלל להביא ילדים. הפתרון הראשון מקבל הרבה ייצוג באתר (מטבע היותו אתר לחינוך ביתי), הפתרון השני מקבל ייצוג פה ושם אבל לא הרבה. ועצם העלאת הנושא לדיון היא מבורכת בעיניי.
מחפשת סיבות לעשות ילדים
אולי אני יוצאת דופן בזה שאני מרגישה שנחשפתי הרבה דווקא לדיונים על הקשיים שבהורות ועל כמה שזה לא מובן מאליו ועל כמה שזה משנה הכל ומוחק כל מה שהיה לפני.
לא יודעת... אני מרגישה שככל שאני יותר שומעת על זה כך נחשפים בעיני עוד ועוד קשיים ובעיות אפשריות, ואנשים קצת שוכחים אולי להזכיר שבכל זאת ברוב המקרים (יש לקוות) לא היו בוחרים אחרת או מתחרטים.
לא יודעת... אני מרגישה שככל שאני יותר שומעת על זה כך נחשפים בעיני עוד ועוד קשיים ובעיות אפשריות, ואנשים קצת שוכחים אולי להזכיר שבכל זאת ברוב המקרים (יש לקוות) לא היו בוחרים אחרת או מתחרטים.
-
- הודעות: 43441
- הצטרפות: 19 אוגוסט 2001, 22:52
- דף אישי: הדף האישי של פלוני_אלמונית*
מחפשת סיבות לעשות ילדים
+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+
ועצם העלאת הנושא לדיון היא מבורכת בעיניי.
תודה אלמונית
וגם לך לב שומע
אני תוהה אם מודעות לקשיים לא עלולה לגרום דווקא למי שכן לוקח דברים ברצינות וכן יש לו מודעות לא לבחור בהורות, ואולי זה חבל.
אני מסכימה איתך בקטע מסוים, רק מתוך הניסיון האישי שלי. כמו שכתבתי היו לי המון סיבות מדוע לא רציתי ילדים, הקושי האישי היה רק חלק ממנו. הייתי צוחקת על זה שאני אמא לילדי עוד לפני שאני אמא, כי אני כל כך דואגת להם שלא בא לי להביא אותם לעולם הזה. (שקטה אני מצטערת שזה נשמע פסימי, ומצטערת עוד יותר שאני לא ממשיכה כרגע פשוט יש פה תינוק מקסים שזקוק לציצי שלי …
ועצם העלאת הנושא לדיון היא מבורכת בעיניי.
תודה אלמונית
וגם לך לב שומע
אני תוהה אם מודעות לקשיים לא עלולה לגרום דווקא למי שכן לוקח דברים ברצינות וכן יש לו מודעות לא לבחור בהורות, ואולי זה חבל.
אני מסכימה איתך בקטע מסוים, רק מתוך הניסיון האישי שלי. כמו שכתבתי היו לי המון סיבות מדוע לא רציתי ילדים, הקושי האישי היה רק חלק ממנו. הייתי צוחקת על זה שאני אמא לילדי עוד לפני שאני אמא, כי אני כל כך דואגת להם שלא בא לי להביא אותם לעולם הזה. (שקטה אני מצטערת שזה נשמע פסימי, ומצטערת עוד יותר שאני לא ממשיכה כרגע פשוט יש פה תינוק מקסים שזקוק לציצי שלי …
-
- הודעות: 43441
- הצטרפות: 19 אוגוסט 2001, 22:52
- דף אישי: הדף האישי של פלוני_אלמונית*
מחפשת סיבות לעשות ילדים
בקשר לקושי שהזכרתי, אז כן מדברים על זה. ושום דבר לא יכול להכין אותנו באמת למה שמחכה במעבר להורות.
אני לא רוצל להדגיש את הקושי, כמו את הרלוונטיות בחוסר הרצון שיש ליותר ויותר אנשים.
בגלל שלפני שהייתי אמא כל הזמן אמרו "את לא תביני עד שתהיי אמא…" הרגשתי צורך להגיד לכמותי, הנה אני אמא וכן הבנתי. זה בסדר לא לרצות ילדים. זה בסדר להיות מסופקים בחיים בלי ילדים.
לי למשל עזר מאוד שלא בחרתי בלהיות אמא. החיים דיי כפו זאת עלי. אבל אין ספק שלקח לי המון זמן לעכל את העובדה הזאת (האמת יכול להיות שאני עדיין בשלב העיכול)
הקושי להבחין בין הנורמה לזרימה, יש
אני חושבת שיש גם את הקושי להבחין מתי אנחנו בוחרים במשהו רק בגלל שזה נגד הנורמה.
בכל מקרה לא רק בנושא הזה המטרה (שלי) היא להיות קשובה לעצמי.
אנשים קצת שוכחים אולי להזכיר שבכל זאת ברוב המקרים (יש לקוות) לא היו בוחרים אחרת או מתחרטים.
אולי כי זה נראה להם כל כך מובן מאליו שלא צריך לציין את העובדה הזאת. ואלה שכן מתחרטים לא מעיזים לומר זאת.
למרות שאני לא מאלה שמתות לילד וחולות על תינוקות. לא יודעת איך להסביר.
בשביל זה יש לי לצטט לך את המשפט המפתח של הדף הזה שנכתב על ידי יעל
_כשאין רצון, צריך סיבות.
כשיש רצון, לא צריך סיבות. פשוט רוצים._
עודף מחשבות זה גם לא בריא (כותבת ומנסה ליסם זאת בעצמי).
פשוט תהני. ואם יש משהו מענג בחיים זה האקט של לעשות ילדים (-: .
אם ילדה
אני לא רוצל להדגיש את הקושי, כמו את הרלוונטיות בחוסר הרצון שיש ליותר ויותר אנשים.
בגלל שלפני שהייתי אמא כל הזמן אמרו "את לא תביני עד שתהיי אמא…" הרגשתי צורך להגיד לכמותי, הנה אני אמא וכן הבנתי. זה בסדר לא לרצות ילדים. זה בסדר להיות מסופקים בחיים בלי ילדים.
לי למשל עזר מאוד שלא בחרתי בלהיות אמא. החיים דיי כפו זאת עלי. אבל אין ספק שלקח לי המון זמן לעכל את העובדה הזאת (האמת יכול להיות שאני עדיין בשלב העיכול)
הקושי להבחין בין הנורמה לזרימה, יש
אני חושבת שיש גם את הקושי להבחין מתי אנחנו בוחרים במשהו רק בגלל שזה נגד הנורמה.
בכל מקרה לא רק בנושא הזה המטרה (שלי) היא להיות קשובה לעצמי.
אנשים קצת שוכחים אולי להזכיר שבכל זאת ברוב המקרים (יש לקוות) לא היו בוחרים אחרת או מתחרטים.
אולי כי זה נראה להם כל כך מובן מאליו שלא צריך לציין את העובדה הזאת. ואלה שכן מתחרטים לא מעיזים לומר זאת.
למרות שאני לא מאלה שמתות לילד וחולות על תינוקות. לא יודעת איך להסביר.
בשביל זה יש לי לצטט לך את המשפט המפתח של הדף הזה שנכתב על ידי יעל
_כשאין רצון, צריך סיבות.
כשיש רצון, לא צריך סיבות. פשוט רוצים._
עודף מחשבות זה גם לא בריא (כותבת ומנסה ליסם זאת בעצמי).
פשוט תהני. ואם יש משהו מענג בחיים זה האקט של לעשות ילדים (-: .
אם ילדה
-
- הודעות: 9
- הצטרפות: 11 ספטמבר 2015, 13:12
מחפשת סיבות לעשות ילדים
הי... חדשה כאן, וקראתי בעיון את כל הכתוב.
שאלה לי לאם ילדה ולפלונית אלמונית: אם לא רציתן להיות אמא, למה בחרתן להמשיך עם ההריונות בכל זאת?
שואלת כי נמצאת במצב דומה ובהתלבטות קשה..
שאלה לי לאם ילדה ולפלונית אלמונית: אם לא רציתן להיות אמא, למה בחרתן להמשיך עם ההריונות בכל זאת?
שואלת כי נמצאת במצב דומה ובהתלבטות קשה..
מחפשת סיבות לעשות ילדים
+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+
אם לא רציתן להיות אמא, למה בחרתן להמשיך עם ההריונות בכל זאת?
לא רציתי להיות אמא, אבל ברגע שכבר נהיתי אמא בעל כורחי, זה שינה הרבה גורמים בהלך מחשבתי.
אין לי הרבה זמן עכשיו לכתוב מבטיחה לחזור
אם לא רציתן להיות אמא, למה בחרתן להמשיך עם ההריונות בכל זאת?
לא רציתי להיות אמא, אבל ברגע שכבר נהיתי אמא בעל כורחי, זה שינה הרבה גורמים בהלך מחשבתי.
אין לי הרבה זמן עכשיו לכתוב מבטיחה לחזור
-
- הודעות: 69
- הצטרפות: 27 יולי 2015, 03:10
מחפשת סיבות לעשות ילדים
אם.ילדה,
נדמה לי שמתלבטת חדשה התכוונה - למה בחרת להמשיך את ההריון תחת להפסיק אותו.
וזו אכן שאלה שתשובתך כמי שכותבת שממש לא רצתה להיות אמא, מסקרנת מאד.
(אם תבחרי כמובן לשתף וכשיהיה לך העת לכך).
נדמה לי שמתלבטת חדשה התכוונה - למה בחרת להמשיך את ההריון תחת להפסיק אותו.
וזו אכן שאלה שתשובתך כמי שכותבת שממש לא רצתה להיות אמא, מסקרנת מאד.
(אם תבחרי כמובן לשתף וכשיהיה לך העת לכך).
-
- הודעות: 9
- הצטרפות: 11 ספטמבר 2015, 13:12
מחפשת סיבות לעשות ילדים
כן אכן התכוונתי למה שאקראית במכוון כתבה. אני מרגישה שזו החלטה כל כך קשה ולי אישית נורא קשה להחליט מה לעשות עם ההריון שלי. אני פוחדת
להתחרט לכאן או לכאן. ומאוד פוחד להתחרט אם אחליט להשאיר, כי זה אין חזר. אני יודעת שאומרים שזה לא קורה, ואני מקווה שזה רק הפחד העצום מהדימוי העתיד לבוא מדבר מגרוני, אבל כרגע מאוד קשה לי לראות בבהירות את המצב.
להתחרט לכאן או לכאן. ומאוד פוחד להתחרט אם אחליט להשאיר, כי זה אין חזר. אני יודעת שאומרים שזה לא קורה, ואני מקווה שזה רק הפחד העצום מהדימוי העתיד לבוא מדבר מגרוני, אבל כרגע מאוד קשה לי לראות בבהירות את המצב.
-
- הודעות: 64
- הצטרפות: 19 יולי 2013, 15:53
- דף אישי: הדף האישי של זו_שאכלוה*
מחפשת סיבות לעשות ילדים
אני יודעת שאומרים שזה לא קורה
הו! זה קורה ועוד איך. ילד הופך את חייך על פיהם בצורות שאין לך שום דרך לדמיין. זה מאוד (!) לא הפיך. זה, לעתים, מאוד מאוד (!!!) קשה ותובעני. חרטה יכולה להתקיים, ומתקיימת במציאות. זה לא פוליטיקלי קורקט, זה אולי לא משהו שנעים להודות בו, אבל זה קיים. לא בהכרח יתקיים אצלך או אצל כל אחת שחשבה מחשבות; אבל קיים.
אני נזכרת עכשיו בדף ההוא של בשמת א על אהבת אם לילדה ואיך שהיא מדידה למעשה רק במעשים ולא בהצהרות, ואיך אני מסכימה מאוד עם טענותיה בעניין הזה. ובכל זאת אגיד עכשיו דבר שעומד בסתירה לכך, כי אין לי זמן לזקק ולערוך את דברי. החרטה על הבאת ילד לעולם היא תחושה שבכלל, בכלל, בכלל לא קשורה למידת האהבה שלך לילד, שיכולה להיות גדולה ועצומה. אבל היא תשפיע על איכות הטיפול שלך בו. מצד אחד כי אם תשושה, שאפילו אם זה רק בגלל עייפות חסרה את החוסן הנפשי ונגררת לתוך מעגל של מחשבות חרטה, סופה שתטפל בילד פחות טוב. אני לא מדברת על התעללות כרגע. אני מדברת על פעילות מתוך תחושת קורבנות. ומצד שני כי ילדים יודעים. הם לא יודעים להגיד במילים, אבל הם חשים בדיוק מה הוריהם חשים כלפיהם.
הפנטזיות האלה של עזבי אותך, תביאי את הילד, זה הדבר הכי טוב שיקרה לך בחיים, מיד תתאהבי בו ותשכחי שהיתה לך התלבטות, כל ילד מביא איתו את פרנסתו... אין לי דברים טובים להגיד על זה. המציאות היא אחרת.
תחשבי. רק את מכירה את עצמך. התעלמי מלחצים חיצוניים. חיים של ילד, והחיים שלך גם, זה דבר חשוב מדי.
הו! זה קורה ועוד איך. ילד הופך את חייך על פיהם בצורות שאין לך שום דרך לדמיין. זה מאוד (!) לא הפיך. זה, לעתים, מאוד מאוד (!!!) קשה ותובעני. חרטה יכולה להתקיים, ומתקיימת במציאות. זה לא פוליטיקלי קורקט, זה אולי לא משהו שנעים להודות בו, אבל זה קיים. לא בהכרח יתקיים אצלך או אצל כל אחת שחשבה מחשבות; אבל קיים.
אני נזכרת עכשיו בדף ההוא של בשמת א על אהבת אם לילדה ואיך שהיא מדידה למעשה רק במעשים ולא בהצהרות, ואיך אני מסכימה מאוד עם טענותיה בעניין הזה. ובכל זאת אגיד עכשיו דבר שעומד בסתירה לכך, כי אין לי זמן לזקק ולערוך את דברי. החרטה על הבאת ילד לעולם היא תחושה שבכלל, בכלל, בכלל לא קשורה למידת האהבה שלך לילד, שיכולה להיות גדולה ועצומה. אבל היא תשפיע על איכות הטיפול שלך בו. מצד אחד כי אם תשושה, שאפילו אם זה רק בגלל עייפות חסרה את החוסן הנפשי ונגררת לתוך מעגל של מחשבות חרטה, סופה שתטפל בילד פחות טוב. אני לא מדברת על התעללות כרגע. אני מדברת על פעילות מתוך תחושת קורבנות. ומצד שני כי ילדים יודעים. הם לא יודעים להגיד במילים, אבל הם חשים בדיוק מה הוריהם חשים כלפיהם.
הפנטזיות האלה של עזבי אותך, תביאי את הילד, זה הדבר הכי טוב שיקרה לך בחיים, מיד תתאהבי בו ותשכחי שהיתה לך התלבטות, כל ילד מביא איתו את פרנסתו... אין לי דברים טובים להגיד על זה. המציאות היא אחרת.
תחשבי. רק את מכירה את עצמך. התעלמי מלחצים חיצוניים. חיים של ילד, והחיים שלך גם, זה דבר חשוב מדי.
-
- הודעות: 5515
- הצטרפות: 29 מרץ 2012, 10:55
מחפשת סיבות לעשות ילדים
חרטה יכולה להתקיים, ומתקיימת במציאות. זה לא פוליטיקלי קורקט, זה אולי לא משהו שנעים להודות בו, אבל זה קיים. לא בהכרח יתקיים אצלך או אצל כל אחת שחשבה מחשבות; אבל קיים.
_הפנטזיות האלה של עזבי אותך, תביאי את הילד, זה הדבר הכי טוב שיקרה לך בחיים, מיד תתאהבי בו ותשכחי שהיתה לך התלבטות, כל ילד מביא איתו את פרנסתו... אין לי דברים טובים להגיד על זה. המציאות היא אחרת.
תחשבי. רק את מכירה את עצמך. התעלמי מלחצים חיצוניים. חיים של ילד, והחיים שלך גם, זה דבר חשוב מדי._
_הפנטזיות האלה של עזבי אותך, תביאי את הילד, זה הדבר הכי טוב שיקרה לך בחיים, מיד תתאהבי בו ותשכחי שהיתה לך התלבטות, כל ילד מביא איתו את פרנסתו... אין לי דברים טובים להגיד על זה. המציאות היא אחרת.
תחשבי. רק את מכירה את עצמך. התעלמי מלחצים חיצוניים. חיים של ילד, והחיים שלך גם, זה דבר חשוב מדי._
מחפשת סיבות לעשות ילדים
מצד שני, איך אפשר לדעת מראש מה תהיה התחושה לפני שזה קורה...?
מחפשת סיבות לעשות ילדים
שקטה - אי אפשר לדעת מראש איך תרגישי עם הילד. ולכן שווה לחשוב עם עצמך: האם אוכל באמת להיות לו אמא הכי טובה שאני רוצה גם אם אתחרט שילדתי אותו וארצה "להחזיר אותו לחנות"?
לכל המתלבטים ממליצה מאד לבקר גם בפורום אל-הורות בתפוז, גם לאמהות שמתלבטות אם להביא ילד נוסף:
http://www.tapuz.co.il/Forums2008/forum ... rumId=1105
לכל המתלבטים ממליצה מאד לבקר גם בפורום אל-הורות בתפוז, גם לאמהות שמתלבטות אם להביא ילד נוסף:
http://www.tapuz.co.il/Forums2008/forum ... rumId=1105
מחפשת סיבות לעשות ילדים
חרטה יכולה להתקיים, ומתקיימת במציאות. זה לא פוליטיקלי קורקט, זה אולי לא משהו שנעים להודות בו, אבל זה קיים
דר' אורנה דונת עשתה מחקר על אבות ואמהות שהתחרטו שהביאו ילדים. בהחלט זה קיים, וזה גם מאד לא נדיר, בטח בימינו שקשה מאד להיות הורים ולגדל ילדים מסיבות כלכליות ועוד.
דר' אורנה דונת עשתה מחקר על אבות ואמהות שהתחרטו שהביאו ילדים. בהחלט זה קיים, וזה גם מאד לא נדיר, בטח בימינו שקשה מאד להיות הורים ולגדל ילדים מסיבות כלכליות ועוד.
-
- הודעות: 9
- הצטרפות: 11 ספטמבר 2015, 13:12
מחפשת סיבות לעשות ילדים
לפני שנכנסתי להריון חשבתי שאני רוצה להיות בהריון. זא, לא יודעת אם רציתי להיות אמא. יותר נכון,לא רציתי או חשבתי על המשמעות. אבל חשבתי שאני רוצה משפחה. ושיקולי גיל וכו וכו. אז פעלתי בכח האנרציה. ואז זה קרה, וקרה מהר מידי. וחטפתי סטירה. ועכשיו אני כבר בשבוע 12 כי לא היה לי אומץ להפסיק אבל אני לא מצליחה להשקיט את החרדות. לא מצליחה להפסיק לפחד שמא עשיתי טעות. ולא יודעת אם זה נובע מחרדה או מאמת.
מחפשת סיבות לעשות ילדים
+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+
הי מתלבטת.
קראתי אותך גם בדפים האחרים, אבל בחרתי לענות לך פה.
קודם כל ומזל טוב.
שאלה לי לאם ילדה ולפלונית אלמונית: אם לא רציתן להיות אמא, למה בחרתן להמשיך עם ההריונות בכל זאת?
האמת, למה השארתי את ההריון לא קשור אליך בכלל. כל אחת והסרט שלה. אם אני אתחיל לנסות להסביר לך את האמונה שלי מאחורי זה נראה לי שתספיקי ללדת ואני עדיין לא אסיים (-: . זה עניין מורכב ומאוד אישי.
מה שכן, כמוך, פשוט זרמתי עם מה שיש. הייתי נשואה המון שנים, יש לי בן זוג מקסים, ואם כבר נקלטתי כל כך בדרך אגב (נראה לי שהגוף שלי מתחיל לבייץ ברגע שהוא מריח פוטנציאל הפריה (-: ) בגילי המופלג, למרות חוסר הרצון המאוד חזק שלי, לא יכולתי לקבל החלטה להפסיק אותו.
מה שנשאר הוא להתמודד עם זה. זאת קניה בלי פתק החזרה, ובלי יכולת החלפה. לטוב ולרע.
למה אנשים לא מדברים על חרטה? אני מאמינה שזה פשוט לא סימפטי להגיד שילדך שהוא טעות ויש סיכוי שהוא ישמע מכך.
אני יכולה להגיד לך שהתקופה שנולדה בכורתי הייתה הכי מחורבנת בחיי. עכשיו תדמייני את בכורתי קוראת את זה. לא סימפטי.
אני פתחתי את הדף הזה כי בעקבות קריאה על הקשיים בהורות. מה כל הנשים האלה לא היו מודעות שזה הולך להיות קשה? לא הצלחתי להבין את זה.
אז כן, להיות אמא זה קשה!!!
קשה בטירוף.
למה אנשים עושים את זה לעצמם? אין לי תשובה לכך.
כל מה שהאמנתי בו לפני שנהייתי אמא תקף מבחינתי. לא הרגשתי שום מחסור שהילדים מילאו לי. היה לי טוב. אוי, כמה היה לי טוב לפני כן.
אני לא מוצאת אושר צרוף בלטפל בילדים. נכון הם חמודים וקשה לי לעצור את עצמי מלנשק אותם. הם מקסימים ומלמדים אותי המון על עצמי ועל החיים.
האם בשביל השעורים האלה צריך להפוך לאמא? ממש לא בטוחה בכך. בטח שלא הייתי בטוחה לגבי, אבל חיי הציבו בפני עובדה. את תהיי אמא ויהי מה.
את עוד כאן? (-:
אז יש לי גם חדשות טובות.
הריון לידה והורות הם דרך מדהימה להתפתח וללמוד.
את כבר את פה, ואין דרך חזור, החרדה היא טבעית והיא בעקרון לא תפסיק רק תשנה נושאים.
הפנטזיות האלה של עזבי אותך, תביאי את הילד, זה הדבר הכי טוב שיקרה לך בחיים,
שוב פעם מעטים יגידו אם זה לא כך.
כל ילד מביא איתו את פרנסתו...
מיליוני ילדים עניים בעולם סותרים את הטענה הזאת.
רק עלי אוכל להעיד.
בכורתי נולדה כשהיינו במצב כלכלי הכי גרוע שחווינו. היינו תכלס בברוך גדול. היום לא הרבה שנים אחרי אני במצב הכלכלי הכי טוב שאי פעם היינו. הכל אפשרי.
האם היא הביאה את פרנסתה, מי יודע?
מה שכן קרענו את התחת בשביל זה. הבן זוג עבד פיזית המון שעות ביום. לי לא הייתה עזרה לא ממנו ולא מאף אחד אחר. הייתי בדכאון אחרי לא בגלל הורמונים, אלא כי תכלס החיים היו קשים לי מאוד
הקטן התעורר חייבת לשלוח, אם את רוצה לשמוע עוד, תני סימן
הי מתלבטת.
קראתי אותך גם בדפים האחרים, אבל בחרתי לענות לך פה.
קודם כל ומזל טוב.
שאלה לי לאם ילדה ולפלונית אלמונית: אם לא רציתן להיות אמא, למה בחרתן להמשיך עם ההריונות בכל זאת?
האמת, למה השארתי את ההריון לא קשור אליך בכלל. כל אחת והסרט שלה. אם אני אתחיל לנסות להסביר לך את האמונה שלי מאחורי זה נראה לי שתספיקי ללדת ואני עדיין לא אסיים (-: . זה עניין מורכב ומאוד אישי.
מה שכן, כמוך, פשוט זרמתי עם מה שיש. הייתי נשואה המון שנים, יש לי בן זוג מקסים, ואם כבר נקלטתי כל כך בדרך אגב (נראה לי שהגוף שלי מתחיל לבייץ ברגע שהוא מריח פוטנציאל הפריה (-: ) בגילי המופלג, למרות חוסר הרצון המאוד חזק שלי, לא יכולתי לקבל החלטה להפסיק אותו.
מה שנשאר הוא להתמודד עם זה. זאת קניה בלי פתק החזרה, ובלי יכולת החלפה. לטוב ולרע.
למה אנשים לא מדברים על חרטה? אני מאמינה שזה פשוט לא סימפטי להגיד שילדך שהוא טעות ויש סיכוי שהוא ישמע מכך.
אני יכולה להגיד לך שהתקופה שנולדה בכורתי הייתה הכי מחורבנת בחיי. עכשיו תדמייני את בכורתי קוראת את זה. לא סימפטי.
אני פתחתי את הדף הזה כי בעקבות קריאה על הקשיים בהורות. מה כל הנשים האלה לא היו מודעות שזה הולך להיות קשה? לא הצלחתי להבין את זה.
אז כן, להיות אמא זה קשה!!!
קשה בטירוף.
למה אנשים עושים את זה לעצמם? אין לי תשובה לכך.
כל מה שהאמנתי בו לפני שנהייתי אמא תקף מבחינתי. לא הרגשתי שום מחסור שהילדים מילאו לי. היה לי טוב. אוי, כמה היה לי טוב לפני כן.
אני לא מוצאת אושר צרוף בלטפל בילדים. נכון הם חמודים וקשה לי לעצור את עצמי מלנשק אותם. הם מקסימים ומלמדים אותי המון על עצמי ועל החיים.
האם בשביל השעורים האלה צריך להפוך לאמא? ממש לא בטוחה בכך. בטח שלא הייתי בטוחה לגבי, אבל חיי הציבו בפני עובדה. את תהיי אמא ויהי מה.
את עוד כאן? (-:
אז יש לי גם חדשות טובות.
הריון לידה והורות הם דרך מדהימה להתפתח וללמוד.
את כבר את פה, ואין דרך חזור, החרדה היא טבעית והיא בעקרון לא תפסיק רק תשנה נושאים.
הפנטזיות האלה של עזבי אותך, תביאי את הילד, זה הדבר הכי טוב שיקרה לך בחיים,
שוב פעם מעטים יגידו אם זה לא כך.
כל ילד מביא איתו את פרנסתו...
מיליוני ילדים עניים בעולם סותרים את הטענה הזאת.
רק עלי אוכל להעיד.
בכורתי נולדה כשהיינו במצב כלכלי הכי גרוע שחווינו. היינו תכלס בברוך גדול. היום לא הרבה שנים אחרי אני במצב הכלכלי הכי טוב שאי פעם היינו. הכל אפשרי.
האם היא הביאה את פרנסתה, מי יודע?
מה שכן קרענו את התחת בשביל זה. הבן זוג עבד פיזית המון שעות ביום. לי לא הייתה עזרה לא ממנו ולא מאף אחד אחר. הייתי בדכאון אחרי לא בגלל הורמונים, אלא כי תכלס החיים היו קשים לי מאוד
הקטן התעורר חייבת לשלוח, אם את רוצה לשמוע עוד, תני סימן
-
- הודעות: 9
- הצטרפות: 11 ספטמבר 2015, 13:12
מחפשת סיבות לעשות ילדים
אשמח לשמוע עוד. ותודה
מחפשת סיבות לעשות ילדים
+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+
אשמח לשמוע עוד.
מבינה אותך. כיף לשתף, אבל גם מאוד עוזר לקרוא שיתוף של אחרות.
משהו לגבי זוגיות שהעלת.
בלי קשר להריון, להרבה אנשים נדמה ששחיקה בזוגיות זה חלק מהחיים.
אני ממש לא מאלה.
קשיים יש. עליות וירידות יש. זה באמת חלק מהחיים. אבל כן יש את האפשרות לזוגיות שמשתפרת עם השנים. אהבה שמגיעה כל הזמן לשיאים חדשים.
את ואישך הולכים לשנות משהו מאד חזק בחיים האישיים והזוגיים. אתם הולכים להפוך לאמא ואבא, ויחד אתם נהפכים להורים. זאת טלטלה אישית, אז ברור שזה ישתקף גם בזוגיות. זה שאת בזוגיות יחסית טריה לא אומר דבר.
אשמח לשמוע עוד.
מבינה אותך. כיף לשתף, אבל גם מאוד עוזר לקרוא שיתוף של אחרות.
משהו לגבי זוגיות שהעלת.
בלי קשר להריון, להרבה אנשים נדמה ששחיקה בזוגיות זה חלק מהחיים.
אני ממש לא מאלה.
קשיים יש. עליות וירידות יש. זה באמת חלק מהחיים. אבל כן יש את האפשרות לזוגיות שמשתפרת עם השנים. אהבה שמגיעה כל הזמן לשיאים חדשים.
את ואישך הולכים לשנות משהו מאד חזק בחיים האישיים והזוגיים. אתם הולכים להפוך לאמא ואבא, ויחד אתם נהפכים להורים. זאת טלטלה אישית, אז ברור שזה ישתקף גם בזוגיות. זה שאת בזוגיות יחסית טריה לא אומר דבר.
מחפשת סיבות לעשות ילדים
+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+
הנקה מהירה והנה חזרתי (סתם דוגמא למה שמצפה לך (-: )
אני ארחיב על הזוגיות, אבל בזמן המועט שאולי יש לי משהו קטן לגבי הטיפול בחרדה.
סתם זורקת באויר
אם זאת לא איזו חרדה עוצרת נשימה. משהו שאי אפשר לטפל עם הליכה בשכונה, טיול בים, או ספר טוב (ואפילו שטותי) על הספה. אולי כדאי לחסוך את כספך לתקופה של אחרי הלידה לעזרה שמאד תתבקש.
זה לא שיש לי משהו נגד, ואם זה הכרחי אז בטח שאסור להזניח.
הקושי הנפשי אחרי הלידה, יכול להצטמצם בלי הכר אם יש עזרה פיזית. אני מאמינה שבשביל זה שווה לחסוך.
הנקה מהירה והנה חזרתי (סתם דוגמא למה שמצפה לך (-: )
אני ארחיב על הזוגיות, אבל בזמן המועט שאולי יש לי משהו קטן לגבי הטיפול בחרדה.
סתם זורקת באויר
אם זאת לא איזו חרדה עוצרת נשימה. משהו שאי אפשר לטפל עם הליכה בשכונה, טיול בים, או ספר טוב (ואפילו שטותי) על הספה. אולי כדאי לחסוך את כספך לתקופה של אחרי הלידה לעזרה שמאד תתבקש.
זה לא שיש לי משהו נגד, ואם זה הכרחי אז בטח שאסור להזניח.
הקושי הנפשי אחרי הלידה, יכול להצטמצם בלי הכר אם יש עזרה פיזית. אני מאמינה שבשביל זה שווה לחסוך.
מחפשת סיבות לעשות ילדים
+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+
יש רשימות של מה צריך להכין ללידה, ומה לקנות לאחרי. ודברים ראשונים לתינוק.
נראה לי שלרשימה של עזרה שנחוצה ללידה ואחריה יש גם כן צורך.
למשל כדאי לחסוך ליועצת הנקה למקרה ויהיה צורך.
עזרה בנקיון והכנת אוכל, יכולה להיות שווה להמון, טיפולים או שיחות נפש אחד על אחד.
נערה שתבוא להיות עם התינוק כדי שתוכלי לאכול בישיבה, זה באמת שווה כל פרוטה.
סתם דוגמא שקרה לי לא מזמן. בוקר קשה. בחרתי להעלב מהערה סתמית מהבן זוג. עייפות מתמשכת של שנינו (בעיקר שלי) הייתה היה הגורם להכל.
בשיחת ההתפייסות מהר מאוד מצאנו את הבעיה ואת הפתרון. נערה שבאה כמה פעמים בשבוע לשחק עם הבכורה. להיות מסוגלים להרשות זאת לעצמנו משנה את התמונה למשפחתנו. הלוואי והייתי יכולה להרשות לעצמי עזרה כזאת שהיא הייתה תינוקת.
סתם זורקת נקודות למחשבה.
יש רשימות של מה צריך להכין ללידה, ומה לקנות לאחרי. ודברים ראשונים לתינוק.
נראה לי שלרשימה של עזרה שנחוצה ללידה ואחריה יש גם כן צורך.
למשל כדאי לחסוך ליועצת הנקה למקרה ויהיה צורך.
עזרה בנקיון והכנת אוכל, יכולה להיות שווה להמון, טיפולים או שיחות נפש אחד על אחד.
נערה שתבוא להיות עם התינוק כדי שתוכלי לאכול בישיבה, זה באמת שווה כל פרוטה.
סתם דוגמא שקרה לי לא מזמן. בוקר קשה. בחרתי להעלב מהערה סתמית מהבן זוג. עייפות מתמשכת של שנינו (בעיקר שלי) הייתה היה הגורם להכל.
בשיחת ההתפייסות מהר מאוד מצאנו את הבעיה ואת הפתרון. נערה שבאה כמה פעמים בשבוע לשחק עם הבכורה. להיות מסוגלים להרשות זאת לעצמנו משנה את התמונה למשפחתנו. הלוואי והייתי יכולה להרשות לעצמי עזרה כזאת שהיא הייתה תינוקת.
סתם זורקת נקודות למחשבה.
-
- הודעות: 48
- הצטרפות: 21 פברואר 2015, 15:01
- דף אישי: הדף האישי של איזו_בל*
מחפשת סיבות לעשות ילדים
הי מתלבטת,
אני מאוד מזדהה עם החששות שלך, גם ביקרתי בדף הזה לא מזמן.
עוד לא מצאתי סיבות טובות לעשות ילדות/ים ולא נותרו לי עוד המון שנים להתלבט.
הסיבה היחידה שאני מוצאת כן להפוך להורה היא סיבה ממש גרועה - אני מעדיפה לעשות ולהתחרט מאשר להמנע.
אולי אופתע לטובה, ואני מעדיפה את הניסיון על פני ההימנעות. הימנעות היא כלום, היא ריק.
וגם יש בי רצון כמוס לילד או ילדה משל עצמי. אני מוצאת את עצמי מערסלת את החתולה ומדמיינת שהיא תינוק.
ואני מפחדת להתחרט (עוד סיבה גרועה).
ויש בי גם תקווה שזה יהיה נפלא, ומרחיב, ושנוכל להעניק למי שיבוא או תבוא אלינו חיים יפים.
מה שכן, אם הייתי נכנסת להריון בטעות, לא הייתי מפילה. הייתי מרגישה שהחליטו בשבילי את מה שלי לא היה אומץ להחליט.
ואם.ילדה, אני חייבת לך תשובה לשאלתך מלפני מספר חודשים בדיון על השארת הדף. אז הדף לא ממש השפיע על דעתי,
אני עדיין רוצה ומפחדת, לא רוצה וכן רוצה, אבל מאוד מאוד מקל עליי לקרוא פה ולדעת שאני לא היחידה שיש לה את המחשבות האלה,
הלבטים האלה, שיש מי שעשתה ילדות/ים גם בלי סיבות טובות תוך מודעות לקשיים ונשארה בחיים כדי לספר ולדבר על זה.
אני מאוד מזדהה עם החששות שלך, גם ביקרתי בדף הזה לא מזמן.
עוד לא מצאתי סיבות טובות לעשות ילדות/ים ולא נותרו לי עוד המון שנים להתלבט.
הסיבה היחידה שאני מוצאת כן להפוך להורה היא סיבה ממש גרועה - אני מעדיפה לעשות ולהתחרט מאשר להמנע.
אולי אופתע לטובה, ואני מעדיפה את הניסיון על פני ההימנעות. הימנעות היא כלום, היא ריק.
וגם יש בי רצון כמוס לילד או ילדה משל עצמי. אני מוצאת את עצמי מערסלת את החתולה ומדמיינת שהיא תינוק.
ואני מפחדת להתחרט (עוד סיבה גרועה).
ויש בי גם תקווה שזה יהיה נפלא, ומרחיב, ושנוכל להעניק למי שיבוא או תבוא אלינו חיים יפים.
מה שכן, אם הייתי נכנסת להריון בטעות, לא הייתי מפילה. הייתי מרגישה שהחליטו בשבילי את מה שלי לא היה אומץ להחליט.
ואם.ילדה, אני חייבת לך תשובה לשאלתך מלפני מספר חודשים בדיון על השארת הדף. אז הדף לא ממש השפיע על דעתי,
אני עדיין רוצה ומפחדת, לא רוצה וכן רוצה, אבל מאוד מאוד מקל עליי לקרוא פה ולדעת שאני לא היחידה שיש לה את המחשבות האלה,
הלבטים האלה, שיש מי שעשתה ילדות/ים גם בלי סיבות טובות תוך מודעות לקשיים ונשארה בחיים כדי לספר ולדבר על זה.
מחפשת סיבות לעשות ילדים
הי איזו בל
קראתי את דפייך, אז קודם כל סחתיין על המאה. כל הכבוד.
אז הדף לא ממש השפיע על דעתי,
טוב מאוד D-: . הוא לא היה אמור לשכנע אף אחד. גם לא אותי. לא פתחתי כדי שישכנעו אותי.
ואני מפחדת להתחרט (עוד סיבה גרועה)
ברור שזה סיבה גרועה. כמו הפחד מטעויות. כמו שאומרים אם לא עשית טעויות יותר הגיוני שזה בגלל שלא לוקחים צ'אנס, לא בזכות איזו תבונת על.
אפשר להתחרט מלעשות ילדים, אפשר גם להתחרט מלא לעשות.
אישית מעדיפה לא להתעסק עם זה. בכלל כל ה-האמים בחיים לא עוזרים לנו. הרי אף פעם לא נוכל לדעת אם הבחירות שלנו נכונות. אנחנו כן יכולים לבחור איך אנחנו חיים עם אותן בחירות, גם אם הן יחשבו בענינו כטעויות.
הלבטים האלה, שיש מי שעשתה ילדות/ים גם בלי סיבות טובות תוך מודעות לקשיים ונשארה בחיים כדי לספר ולדבר על זה.
את ההריון האחרו שלי כן בחרתי...
קראתי את דפייך, אז קודם כל סחתיין על המאה. כל הכבוד.
אז הדף לא ממש השפיע על דעתי,
טוב מאוד D-: . הוא לא היה אמור לשכנע אף אחד. גם לא אותי. לא פתחתי כדי שישכנעו אותי.
ואני מפחדת להתחרט (עוד סיבה גרועה)
ברור שזה סיבה גרועה. כמו הפחד מטעויות. כמו שאומרים אם לא עשית טעויות יותר הגיוני שזה בגלל שלא לוקחים צ'אנס, לא בזכות איזו תבונת על.
אפשר להתחרט מלעשות ילדים, אפשר גם להתחרט מלא לעשות.
אישית מעדיפה לא להתעסק עם זה. בכלל כל ה-האמים בחיים לא עוזרים לנו. הרי אף פעם לא נוכל לדעת אם הבחירות שלנו נכונות. אנחנו כן יכולים לבחור איך אנחנו חיים עם אותן בחירות, גם אם הן יחשבו בענינו כטעויות.
הלבטים האלה, שיש מי שעשתה ילדות/ים גם בלי סיבות טובות תוך מודעות לקשיים ונשארה בחיים כדי לספר ולדבר על זה.
את ההריון האחרו שלי כן בחרתי...
-
- הודעות: 43441
- הצטרפות: 19 אוגוסט 2001, 22:52
- דף אישי: הדף האישי של פלוני_אלמונית*
מחפשת סיבות לעשות ילדים
+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+
… מסתבר שלא רק נשארתי בחיים, אלא בחרתי בעוד. (-: .
אין לי מושג, כי האמת זה היה משהו מעבר לכל מחשבה רציונלית טיפוסית שלי.
הקטנטן הזה היה פשוט צריך להגיע לכאן, וכשהגיע הזמן כל ישותי פשוט דרשה זאת ממני. גופי לא נתן לי אופציה להתחמק מתפקידי.
פעם ראשונה שהרגשתי מין חוסר יכולת לשלוט על עצמי.
בדף אחר פה יש דיון על יעוד.
זה היה משהו שהייתי צריכה לשחרר המון בעצמי על מנת להיות מסוגלת לקבל את זה.
חלק מהיעוד שלי בחיים זה להיות אמא.
אם ילדה
ולא רק נשארתי בחיים. לא רק שרדתי. התפתחתי. גדלתי. ירדתי לתהומות, ובכוחות עצמי התגברתי על השחור.
וכן יש המון כיף. מזכירה לכן שאני עוד בשלב המאוד ראשוני ותובעני בהורות.
בשבילי לחזות בהתפתחותם זה פשוט מרתק. אני בכלל לא רואה בהורות דבר מנוון. לבינתיים זה רק פיתח והרחיב את ראייתי ודרך מחשבתי.
… מסתבר שלא רק נשארתי בחיים, אלא בחרתי בעוד. (-: .
אין לי מושג, כי האמת זה היה משהו מעבר לכל מחשבה רציונלית טיפוסית שלי.
הקטנטן הזה היה פשוט צריך להגיע לכאן, וכשהגיע הזמן כל ישותי פשוט דרשה זאת ממני. גופי לא נתן לי אופציה להתחמק מתפקידי.
פעם ראשונה שהרגשתי מין חוסר יכולת לשלוט על עצמי.
בדף אחר פה יש דיון על יעוד.
זה היה משהו שהייתי צריכה לשחרר המון בעצמי על מנת להיות מסוגלת לקבל את זה.
חלק מהיעוד שלי בחיים זה להיות אמא.
אם ילדה
ולא רק נשארתי בחיים. לא רק שרדתי. התפתחתי. גדלתי. ירדתי לתהומות, ובכוחות עצמי התגברתי על השחור.
וכן יש המון כיף. מזכירה לכן שאני עוד בשלב המאוד ראשוני ותובעני בהורות.
בשבילי לחזות בהתפתחותם זה פשוט מרתק. אני בכלל לא רואה בהורות דבר מנוון. לבינתיים זה רק פיתח והרחיב את ראייתי ודרך מחשבתי.