מילואים רוחניים

[חני_בונה*]

את המושג מילואים רוחניים קיבלה ענת קדם בתיקשור
הוא נגע בי במקום שהנה יש משהו שאני יכולה לעשות. שיעזור לי לשמור על תדר אוהב גם כשיש כל כך הרבה אי וודאות, תחושה של סכנה והרבה הרבה פחד.
החלטתי להתגייס ולהתייצב. מוזמנים -מוזמנות להצטרף.
יותר מאוחר אכתוב למה התכוונה ענת זה כרוך בהעברת קישור מהפייסבוק הנה.
האמונה שלי בפתיחת הדף הזה היא שכל אחד עושה כמיטב יכולתו במצב של סכנה וחירום לשמוור על עצמו, על משפחתו על מולדתו והיקום שבו הוא חי.
והחלק שלי מהבחינה הזו הוא לנסות להיות כמה שיותר בתדר של אהבה. זה גם שומר עלי וגם מוקרן אל הסביבה.

אז איך נראה כשאני מגוייסת ל מילואים _רוחניים ?
קודם כל מחזירה נשימה, לאחר היירוטים. (אזור גוש דן)
לאחר מכן בודקת שהמשפחה הקרובה שלי בסדר.
ואז אני מתמקדת במילים אור ואהבה ומרגישה איך הנשימה הופכת להיות יותר ויותר עמוקה
אני מזהה שאני נמצאת נמצאת בתדר עמוק וגבוה.
במצב זה אני עוצמת עיניים ונותנת כוונה להקרין אור החוצה.
מילואים לא קשים בכלל.
וגם זה נותן לי כוח להתמודד טוב יותר עם היירוט הבא.
מי מצטרף?
|| || || || || ||

[ביישניתית*]

אני מצטרפת.

במהלך היום אני אנסה לשדר אור לסביבה שלי.
יש לי נטייה להיות היסטרית כשיורדים טילים, אני אנסה לשים לב מה מהלחץ הוא תגובה הכרחית עבורי, ומדי אני יכולה, רק באמצעות תשומת לב, להמיר אותו לשלווה.

[טדליק_נהנאנע*]

לא חשבתי שאתגייס למילואים, והנה...
מצליחה להגיע לזה רק לפני השינה. במשך היום מתוחה מדי ומחנכת ביתית.

[למ*]

גרמת לי לחייך..

מתפקדת ל מילואים רוחניים !

מתחבר למה שקראתי עכשיו מהרבנית ימימה מזרחי בעריכת יקרת פרידמן:
"זה מה שתעשו בצפירה - תשחילו תפילות. זמן האזעקה הוא רגע אדיר של תקיעת שופר וקיבול תפילות. וזה זמן למעשים טובים קטנים. זמן לאהבה"

[חני_בונה*]

הצדעה של אהבה למצטרפות
היום בצהריים נתתי כוונה לשלוח אור החוצה וזה לא עבד לי.
לשלוח אהבה כן עבד.
כששאלתי את עצמי איך זה נראה כשאני שולחת אהבה ראיתי כמו גלים אנכיים של חייכנים שנשלחים ומגיעים לאן שצריך ולמי שצריך.
מעניין איך זה יראה מחר
מוזמנות לתאר איך זה נראה אצלכן.
מי עוד מצטרפת?

[פלוני_אלמונית*]

https://www.facebook.com/16816773656481 ... =1&theater
מקווה שיעבוד

[חני_בונה*]

מעולה. תודה לך על צירוף הקישור של התקשור של ענת קדם על מילואים רוחניים

[לי_אורה*]

מצטרפת. עשיתי זאת ממילא, עכשיו אני יודעת שקוראים לזה מילואים רוחניים
אור ואהבה!!

[למ*]

לחץ באזור הסרעפת. לחץ של פחד. תחושה שצריכה להיות "על המשמר".
כותבת, ותוך כדי מרגישה שהלחץ קצת מתפוגג, וכמו שקורה לעתים כשמצביעים באצבע על הכאב ומכירים בו ונותנים לו מקום
מרגישה שהלחץ שקצת התפוגג הוא חלק מהמילואים הרוחניים שלי כי אם אני יותר רגועה כך גם משפחתי וסובבי ומי שהם נפגשים בהם ממעגלים של טוב.
חשה אהבה לעם שלי.

לצערי הלחץ והדאגה קצת חוזרים.
הציפורים בחוץ מצייצות ללא דאגה למרות שאין להן ממ"ד
מקשיבה להן והאהבה חוזרת.
צעדים קטנטנים מקווה שמזיזים משהו בעולם.

בשורות טובות ושמחה לכולם
באהבה

[חני_בונה*]

בתוך השקט של הבוקר אזעקה מרחוק שלא מתקרבת לכאן.
אפשר להמשיך לנשום.
מעמיקה נשימה
עולה גבוה יותר
מתמקדת במילה תודה
עוטפת באנרגיה שלה את עצמי ואת ביתי.
ומקרינה אותה החוצה.
א ה ב ה

[חני_בונה*]

היום התחלתי בלתת כוונה להיות ממוקדת ונוכחת.
האור הפעם הגיע מלמטה לכיוון מעלה. מ2 הרגליים שנוכחות ונמצאות במגע עם הקרקע. עלה במעלה עמוד השדרה, התפשט לרוחב הגוף והמשיך מעלה.
מקרינה החוצה את המילה נ ו כ ח ו ת

[למ*]

באמצע התפילה בבית הכנסת נדמה לי שאני שומעת משהו.
שומעת או לא שומעת אזעקה?
כולם ממשיכים להתפלל. מרגישה את הלב דופק בחוזקה, מתכסה זעה קרה.
זה מצויין, אמרו בטלויזיה. זו כיפת הברזל האישית שלי, שגורמת לי לפעול ומהר במצב חרום.
נושמת. אין אזעקה. זה לא מצב חרום. אבל הלב עדיין דופק.
הכל בסדר. נושמת עמוק.
לאט לאט הגוף נרגע.
העולם הוא מקום בטוח. אפשר להמשיך קדימה.

[פלוני_אלמונית*]

יש גם
מאה אחוז אחריות
האופונופונו

אני אוהב אותך
תודה
סליחה

[פלוני_אלמונית*]

100 אחוז אחריות

[חני_בונה*]

תודה על הדף המחזק שצירפת.(-:

[חני_בונה*]

להיום אני קוראת יום החמלה.
מזהה את המחשבות שדואגות מה יהיה
מזהה את הכמיהה לימים טובים בשביל היקרים שמסביבי. את העול שבלדאוג לאחרים במיוחד לילדים שמגיעים לעולם הזה ולכאן לישראל וגם לילדים בצד השני.
מזהה ושולחת אהבה אליהן.
אל המחשבות
ומתאמנת בלזהות אותן, לשלוח אליהן חמלה ואהבה אך לא לעסוק בהן.
וכשקשה להתנתק ממחשבות כאלה
אני מתמקדת במילה א ה ב ה ונותנת לה למלא אותי ורואה אותה ענקית בדמיון.
היא עוזרת לי כשאני עסוקה רק במחשבות המעציבות. היא נמצאת שם. אני רק צריכה להעתיק את ההתבוננות שלי מהמחשבות אליה
והיא נותנת כוח אמיתי. כוח להמשיך להתגייס

[פלוני_אלמונית*]

קשה לי בימים האחרונים. האזעקות והמלחמה בין ימין לשמאל משכיחות ממני שיש אהבה בעולם, ואני מרגישה בכל מקום שנאה.
אני רוצה להרגיש שוב בטוחה, ורוצה להרגיש שוב שיש אהבה בעולם

<ביישניתית>

[חני_בונה*]

ביישניתית אם תרצי מוזמנת לפנות אלי במייל
[email protected]

[מיכל_צמות*]

סיפרתי בדף אחר - ואמרו לי שאני עושה מילואים רוחניים...
שבוע שעבר אחרי שהיתה בביג בפ"ח הפגנה ואנשים צעקו "מוות לערבים" והפחידו את העובדים במקום עד מוות - ביחד עם עוד חברה התארגנו, אספנו תרומות - עברנו בין העובדים והמבקרים הערבים במקום וחילקנו פרחים - עם האמירה שאנחנו אוהבים ושמחים לחיות בשלום בחיי היום יום.
יומיים אחר כך הייתי ב 'מעגל מתנות' וכשביקשו לספר על משהו מעורר השראה - סיפרתי על זה ואחת הבנות סיפרה שגבר ערבי שעובד איתה סיפר שהבת שלו עובדת במקדונלד בביג - ואחרי ההפגנה שם לא רצתה לחזור לעבודה, ובכל זאת באה - וכמה ריגשה אותה המחווה וגרמה לה להרגיש טוב. היה מאד משמח לשמוע את זה.
מרגיעון "כולנו 'אני' " (לגמרי. אין, אין על המרגיעונים האלו).

[חני_בונה*]

מיכל צמות- ברוכה המצטרפת. הסיפור שלך מגדיל את הטווח של השפעת העשייה מתוך אהבה.
בהקשר הזה האמונה שלי היא שגם מה שנראה טיפת אהבה בים של בלבול ופחדים הוא עוצמתי ומשפיע.
והמחכימון בצהוב: בכל אדם מבוגר שוכן ילד שמבקש הכרה

[חני_בונה*]

יום חדש מגיע.
איך להתחיל אותו?
כמובן מתחילים מנשימה ע מ ו ק ה ועוד אחת ועוד אחת.
ואם לא נרדמים אפשר להמשיך בברכה. לברך את היום החדש.
כשאני חושבת על ברכה ליום החדש אני רואה בדמיוני אלפי שמשות שמשתקפות בהן כל צבעי הקשת.
יום נפלא

[למ*]

ביישניתית יש הרבה אהבה בעולם, כמו תמיד, לפחות אצל הרוב המאד מכריע והדומם
כשמכבים את המלל במחשב/בטלויזיה/ברדיו ליום יומיים או כמה שיותר, זה מאד עוזר להיזכר בזה