מעבר לאוכל מוצק

לא שמתי לב לשאלה על ההמתקה- אז ממש ממש אין צורך. הצורך במתוק ובגיוון הטעמים הוא כ"כ תלוי תרבות אכילה ולתינוקות אין בכלל צורך בזה. כל העניין של האוכל הוא לגרות את פטמיות הטעם שאינן "מחונכות" כבר ו"אנינות" כמו אצל המבוגרים. בטח שיש להם העדפות, אבל בעניין של הטעם ה אמיתי של הדברים.
ובכלל זה חינוך לאכילה נכונה ובריאה יותר ולא לתזונה קלוקלת עשירה בגירויים מיותרים לחוש הטעם!
כמובן שאם יש חשש לחנק והיא משתעלת אני באה להוציא לה מהפה. ברוב המקרים, אין בזה צורך.
וזה נכון בנושא האורגני, שאם אתם בעצמכם לא אוכלים אורגני- מה פתאום שהתינוק יאכל? הוא אוכל לבד? בנפרד מהמשפחה? הוא לא חלק מהמשפחה? ומה היה בחלב שלך (או בעצם עדיין יש), אם לא טרנספורמציה של המזון הלא אורגני שאת אכלת?
אז אולי בשביל הטעימות הראשונות כדאי לנסות אורגני, אבל זו טירחה מסויימת, כי כמה כבר הם אוכלים בהתחלה? אז תקנו בטטה (עכשיו בכלל אין- לא העונה), 2 גזרים, קישוא ומלפפון אחד? ואז תבשלו את 2 הגזרים, הם ייקחו (במקרה הטוב) ביס אחד ו...זהו.
>ורד בעד מזון אורגני אבל יש גם פרופורציות<

אחרי שהקורנפלור הושמץ פה ע"י ורד לב תהיתי אם הפוליקוז שאנחנו מוסיפים לפורמולה של אור (5 ח') מזיק לה.
אנחנו מוסיפים לה כי היא מדשדשת באחוזונים הנמוכים עקב עצירה בעליה במשקל ובגדילה בכלל (שנבעה מרגישות למזונות שאכלתי, כפי שפירטתי ב שילשול דמי אצל תינוק יונק ).
אמנם המצב קצת השתפר עם המעבר לפורמולה רפואית (אין שלשולים ויש גדילה מסוימת) אבל עדיין, היא לא מקבלת מספיק קלוריות (מה שטוב וגם רע בהזנה מבקבוק זה שיודעים בדיוק כמה נכנס וכמה זה שווה).
הפוליקוז זה חד סוכר שלא מעבה ולא ממתיק את המזון אלא רק מוסיף קלוריות.
דומה לקורנפלור רק בלי ההסמכה.
זה רע? יש רעיון יותר טוב?

אגב, בשמת, היום תחקרתי את הרופא שלנו בעניין איסור גלוטן והוא אמר שיש להבדיל בין צליאק שהיא מחלה גנטית לבין רגישות לגלוטן שהיא רגישות ככל הרגישויות. לתינוקות שסובלים מרגישויות מומלץ לחכות עם הגלוטן. לפי הבנתו מי שאמור לחלות בצליאק יחלה בזה גם אם יתחיל מאוחר.

עוגיה, יש הבדל בין מצב בריא לחלוטין, לבין מצב המצריך התערבות בגלל אי עלייה במשקל.
לא יודעת אם המצב מאפשר (מצב מערכת העיכול), אבל מה עם מדיי פעם חלב שקדים (משקדייה), או חלב שומשום, על אותו העקרון. שוב, אני מסייגת את זה בכך שאינני יודעת אם זה בכלל אפשרי. אבל אם זה כן, זו אחלה תוספת קלוריות. כמובן, כמובן שלא במקום תחליפי החלב האחרים, כי זה לא מאוזן לבד. אבל כאקסטרא פינוק...

מיה, בסביבות גיל 3 חודשים רוב התינוקות מתחילים לתפוס דברים ולהכניס אותם לפה. בגיל הזה, הם רק משחקים בהם ועדיין לא אוכלים. אם לא מוציאים להם כל דבר שהם לוקחים לפה בגיל הזה, הם לא יתרגלו שכל מה שנכנס לפה צריך גם לבלוע.

תודה יונת

ובאמת האפרוחית מכניסה הכל לפה, ובהנאה גדולה

הבוקר למשל, היא תפסה את השפה התחתונה שלי וניסתה להכניס אותה לפה שלה

מאד מצחיק....

לגבי פוליקוז - גם אנחנו הוספנו.
לא יודעת אם המצב מאפשר (מצב מערכת העיכול), אבל מה עם מדיי פעם חלב שקדים (משקדייה), או חלב שומשום
נראה לי שלא כדאי - כי מערכת העיכול של יונקת כ"כ קטנה עוד לא בשלה לזה (גם אילו היתה - מערכת העיכול - בריאה לחלוטין).

5 חודשים? לא בטוח שזה כ"כ קטנה כבר. הרי מתחילים מזונות (אצל הרבה תינוקות) באזור הזה (אם יש מוכנות). חוצמזה בכל מקרה לא מדובר על חלב בסמיכות שאת או אני, נניח היינו שותות, אלא משהו מאד מאד דליל.
אבל, שוב, לשיקולך.
מכירה הרבה תינוקות (בריאים) שקיבלו חלב שקדים / אורז / שומשום בגילאים שכאלו (כתוספת להנקה, כתחליף להנקה אחת וכו').

אנחנו כבר בני 5 חדשים והתחלנו לפני שבוע עם טעימות.
אנחנו לא משתמשים בכפית אלא באצבעות (בעיקר של אמא אבל בקרוב גם של אור)
אתמול אמא שלי רצתה לתת לה גזר מרוסק. אמרתי לה - רק באצבע. היא הזדעזעה עמוקות (2 הבנות שלה אוהבות לאכול בידיים והיא רואה בזה כשלון חינוכי שלה) אבל לא היתה לה ברירה.
יותר משנהניתי לראות את הבת שלי עושה פלאץ' פלאץ' בצלחת עם גזר, נהניתי לראות את אמא שלי דוחפת לשם אצבעות ונותנת לנכדה שלה ללקק.

אנחנו לא משתמשים בכפית אלא באצבעות.
למה?

קודם כל בגלל שאין לנו כפיות מתאימות (הבנתי שכפיות מתכת לא מומלץ, ואכן נראה לי נורא שהיא תנעל על כפית כזאת את הלסתות שלה, כפיות חדפעמיות יפצעו אותה ואת המיוחדות טרם רכשתי)
סיבה שניה - אני מאוד אוהבת לאכול בידיים ולכן גם להאכיל
עוד סיבות?
היא במילא דוחפת כל דבר לפה, כולל הידיים שלה ולכן הציפייה שלי היא שכשהיא תתחיל לאכול לבד זה לא יהיה עם כפית (אז למה שאני אאכיל אותה עם כפית?)
עם האצבע שלי אני יכולה להרגיש בדיוק מה קורה שם
היא רכה במידה הנכונה
היא מרגישה אם האוכל חם מדי
היא מרגישה טקסטורות וחווה את האוכל בעוד חוש עוד לפני האכילה (כאן אני כבר מדברת על היד שלה, לא על האצבע שלי)
ו.. טוב, תפסת אותי. זה כיף...

עכשיו, ממרומי שנות נסיונך, אני טועה? (כי אנחנו ממש בהתחלה. אני עוד יכולה לשנות ואפאחד לא ישים לב... (-; )

לא יודעת.
אני - בלי אידאולוגיה -
מה שבא - בא.
לא השתמשנו בכפיות המיוחדות - לא נראה לי סביר.
מעשית, הם התחילו לאכול לפני שהם ישבו, ולא נראה לי הענין של לקשור אותם בשני סלקלים ולעשות אווירונים. אני גם עצלנית באופן כללי (התחלנו לרסק בשלב הרבה הרבה יותר מאוחר, כשהם כבר ממש אכלו, אבל לא יכלו להסתדר עם תפוח, למשל, כי לא היו להם שיניים עד בערך שנה), אז שמתי אותם (על הבטן, ובהמשך בישיבה) על שטיח לינוליאום מול צלחת עם פירות חתוכים (ועוד כל מיני), והם הג'דייפו (מלשון ג'יפה) להם להנאתם.

נשמע טוב. גם אני רוצה
<עוגיה תוהה אם יש מקום גם בשבילה על שטיח הלינולאום>

כן! זה שטיח ענק שכיסה לנו חצי סלון במשך יותר משנה וחצי.
המלצה - אם אתם מוצאים את עצמכם קונים כזה - שלא ימכרו לכם אחד עם ציורים מעצבנים (את הרשתית) "כי זה לילדים".

האם יכול להיות שמללקק פרי (כמו תפוח למשל) יהיו לילד גזים?

יותם אוכל בידיים (שלו) בשמחה ובששון, על חיתול שאני פורשת בסלון או על הדשא, לשמחת הנמלים.
לפעמים בכיסא אוכל, אבל כל הזמו האוכל נופל על הרצפה ונמאס לי להתכופף ולהרים, אז שיהיה כבר הכול על הרצפה.
עכשיו עלה לי רעיון

. במקום חיתול אשים שעוונית ישנה או וילון אמבטיה ישן ואז שטיפה קצרה במקום כביסה. אה!
אני נהנית לראות אותו טובל באוכל ומיג'דייף בו בחדווה. ממילא האוכל בשלב זה (8 ח') הוא בעיקר לצורך התנסות, אז חבל לי להגביל אותו.

לא נשמע לי שליקוק פרי יגרום לגזים. תפוח גם נחשב לאחד ההכי לא אלרגניים שיש (בין המזונות). בליקוק גם אין ממש נתח מהאוכל שנכנס לפה. מעט סוכרים וכיוצ'. שוב קשה לי להאמין שזה ייצור גזים, אבל היי- הכל אפשרי!

מישהי מוכנה לספר איך היה המעבר שלה לאוכל מוצק?

אני אוטוטו אתחיל עם "אוכל מוצק". ...
נראה לי שגם אם אין שיניים אפשר לתת תפוח. פשוט לבלנדר (מלשון בלנדר) אותו עד שנהיה עיסתי. עד כמה שאני זוכרת זה גם טעים.

הינוקא (אלרגי) קיבל מדי פעם, בהתאם לדרישתו, חתיכת תפוח ממני לשחק בו.
ליקק אותו, וגם יצא שגרד ממנו קצת בשיניו הקטנות.
לא היו לו גזים מזה, עד כמה שאני זוכרת, אבל בהחלט היה לו שלשול אם הוא בלע יותר מפירור.

חלב שומשום - לא כדאי לפני גיל תשעה חודשים. שומשום הוא אלרגני.
צליאק וגלוטן - הייתי עושה על זה חיפוש - לדעתי קראתי שבהחלט יש קשר בין חשיפה מוקדמת לגלוטן לבין התפרצות של המחלה.

שלום יש לי בן בן 7 וחצי שעדיין לא נגמל ממש מהבקבוקי שלו זה אומר שבבוקר יש דייסה ובלילה יש מטרנה ככה זה נשמך ניסינו לגמול אותו מזה אבל זה לא ממש עוזר ומרד מתחיל בבית אז נתנו לו להמשיך הבעיה היא שעכשיו מת לנו איש מאוד קרוב והחשק לבקבוק נהייה יותר חזר אולי זאת דרך התמודדות רוב הזמן הוא עם בקבוק לפה בעיקר מטרנות ודייסות ותחליפי חלב ותה למינהם הסתכלתי עליו במשך השבוע האחרון וראיתי שהוא יותר שותה מאוכל חוזר מבית הספר וכבר בקובוק בפה ארוחת צוהריים אני צריכה לדחוף לו בכח ושוב בקבוק בפה שמתי לב שלפעמים הוא עם הבקבוק בפה גם כשאין בו כלום מה אני יכולה לעשות כדאי לגמול אותו? והאם את חושבת שזה קשור למשהו בגלל סבו שנפטר?

אור בת 5.5 ח'. ינקה עד גיל 3.5 ח' ומאז ניזונה מתמ"ל מפורק בגלל בעיות רגישות למזון (ומזה שבוע - גם בתוספת דייסה. היא מאווווד מתלהבת מהדיסה)
הרופא אמר לנו שכדאי להתחיל לתת לה חלבונים מהחי, כלומר חיות.
אני לא מעוניינת לתת לה מזון מוצק ממש (בכפית) כי נראה לי שזה מוקדם מדי. מעדיפה לחכות לפחות עד שתשב (זה לא יקח עוד הרבה זמן).
מתכוונת לתת לה מרק בשר טחון בבקבוק. האם יש איזושהי בעיה עם זה שאני לא מודעת אליה?
האם יש הבדל משמעותי אם אתן לה עוף / הודו / בקר ?

עוגיה, לא מכירה מקרוב את בעייתך הספציפית.
אישית ומקצועית, ממליצה לחכות עם חלבונים מהחי לפחות עד גיל 9-10 חודשים. זה משהו דיי כבד על מערכת העיכול בעיניי.
למה שלא תנסי חלבונים מהצומח קודם? חמאות אגוזים למיניהן (אולי בתור חלב אגוזים), קטניות עדינות (עדשים, מאש) וחוצמזה, למה להתחיל ישר עם חלבונים? בגלל הפורמולה? למה לא להתחיל ברגוע ובקל עם פירות וירקות. לאט לאט, בלי להעמיס לה על מערכת העיכול שגם כך עברה קשיים?
לגבי בשר...עדיף עוף והודו לפני בקר. עוף גם אפשר למצוא אורגני, אם זה מעניין אתכם.

עוגיה,
חלבונים מן החי זה גם חלב ומוצריו וגם ביצים, לאו דווקא בשר.

לא מומלץ לתת אוכל מוצק בבקבוק.
אני לא זוכרת בדיוק מה הענין - נדמה לי שזה ענין של בקורת עצמית (של התינוק) על הכמות הנאכלת (ושילוב עם מנגנון השובע) - חלב (או תחליפיו) אמורים לבוא כנוזל, ולזרום פנימה. מזון מוצק אמור להלעס, או לפחות להיות מועבר עם הלשון לאחור, ולהבלע במנות קטנות, ובקצב איטי.
את יכולה להציע לה את המרק (בלי המוצקים שלו) בכוס. לפחות יש בו קצת מהדברים הטובים שבירק שבמרק (בהנחה שזה מרק עוף משובח, עשיר בפטרוזיליה ושורשים אחרים).

תודה על התשובות. לעת עתה נחכה עם המרק ונדון שוב עם הרופא בכל עניין החלבונים לפני שנעשה איזשהו צעד.

למה שלא תנסי חלבונים מהצומח קודם? חמאות אגוזים למיניהן (אולי בתור חלב אגוזים), קטניות עדינות (עדשים, מאש)
אנחנו מחפשים מזון לא אלרגני. מאלה שהזכרת (או אחרים), מה כדאי?

חלבונים מן החי זה גם חלב ומוצריו וגם ביצים, לאו דווקא בשר.
אבל נהוג להתחיל איתם בגיל מאוחר, לא?

מזון מוצק אמור להלעס
איפה נכנסת הדיסה? זה מה שהיא אוכלת עכשיו, כל הזמן.

למה לא להתחיל ברגוע ובקל עם פירות וירקות. לאט לאט, בלי להעמיס לה על מערכת העיכול שגם כך עברה קשיים?
האם יש דרך לתת את המזונות הקלים האלה דרך בקבוק?
או שפשוט עלי לחכות עם כל השינויים והתוספות האלה רק לשלב שבו אני מוכנה לתת לה אוכל מוצק ממש וכל עוד אני נותנת לה בקבוקים להישאר עם תמ"ל ודיסה?
מה בדבר חלב עזים? שמעתי שהוא פחות מזין מחלב פרה (אבל יותר מתאים לאנשים מצד שני).

_חלבונים מן החי זה גם חלב ומוצריו וגם ביצים, לאו דווקא בשר.
אבל נהוג להתחיל איתם בגיל מאוחר, לא?_
כן.

או שפשוט עלי לחכות עם כל השינויים והתוספות האלה רק לשלב שבו אני מוכנה לתת לה אוכל מוצק ממש וכל עוד אני נותנת לה בקבוקים להישאר עם תמ"ל ודיסה?
בעקרון - לחכות.
ה"מוכנות לאכילת מוצקים" היא - מוכנות של מערכת העיכול. מה שאנחנו עושים, בעצם, זה משתמשים בסימנים חיצוניים נראים בקלות, כדי לנחש מתי זה קורה: שיניים, ישיבה, נסיונות לבלוע מה שנכנס לפה (ולא רק משחק אתו), התענינות באוכל של אבאמא.

ד"א -
אני לא בטוחה שהדגשתי את זה מספיק ברור בהודעה הקודמת - אין לי ידע מבוסס בנושא, אלא שברירי מידע שאספתי לי לפאזל פרטי.
מה עם להתיעץ עם תזונאי-תינוקות (ילדים) מהזרם החביב עליך?

עוגיה, דייסות הן די מיותרות אם היא לא סובלת מרעב קשה -- קלוריות ריקות. נהוג להתחיל עם ירקות או פירות. לדעתי גזר מבושל הוא נוח במיוחד. אפשר למעוך קצת על קצה האצבע ולתת לה ללקק את זה. בהמשך אפשר לקחת חתיכה קטנה (בגודל של מה שנמעך על אצבע) ולתת לה למעוך את זה בפה בעצמה. אחר-כך אפשר לעבור לחתיכות ארוכות שהיא מחזיקה ביד ולוקחת כפי יכולתה.
בתאבון!

בתי בת 6.5 חודשים, ניזונה מתמ"ל בלבד.
כבר חודש בערך שאני מנסה לתת לה מיני מזונות מוצקים, מרוסקים, עם האצבע שלי.
היא מנסה את הביס הראשון בהתלהבות, אז עושה פרצוף של פיחס ודוחפת הכל החוצה עם הלשון.
בגלל שהיא ניזונה רק מתמ"ל, נראה לי מאד חשוב לתת לה מזון אחר, כזה שבושל בבית.
לא ניסיתי דייסה, פשוט בגלל שלא ברור לי מה הערך התזונתי שלה יחסית לתמ"ל.
אבל כן ניסיתי כל דבר (צמחוני) אחר.
מה לעשות?
חשבתי לחכות עד שהיא תתחיל לשבת ואז לתת לה לשחק עם אוכלים למיניהם,
השאלה היא אם זה לא יהיה מאוחר קצת...

ודוחפת הכל החוצה עם הלשון.
למרות הרצון שלך לתת לה מזון אחר שאינו תמ"ל, זה סימן לכך שהיא עדיין לא מוכנה. אולי תעזבי ותנסי עוד שבועיים?

לא ניסיתי דייסה, פשוט בגלל שלא ברור לי מה הערך התזונתי שלה יחסית לתמ"ל.
למיטב ידיעתי דיסה לא באה במקום תמ"ל אלא בנוסף (ז"א - את מוסיפה את הדיסה לתמ"ל ולא למים)
הערכים התזונתיים שלה לא משהו, את יכולה להסתכל על הקופסא. אמנם מעשירים אותה בויטמינים אבל בסופו של דבר זה אורז, ועוד לבן (או תירס, ואני משערת שרק החלק העמילני שלו)
אני משתמשת בדיסה כתוספת קלוריות בגלל משקל נמוך בצורה קיצונית.

שגית ועוגיה - תודה

אמתין קצת ואז אנסה שוב

לא לגמרי קשור לדף זה (יש דף מתאים יותר?), אבל - תראו כתבה על הפרעות אכילה בתינוקות וילדים .

דייסה אפשר להכין לבד מקוואקר / אורז / דוחן / קינואה / אמרנט וכו'.
לא חייבים מוכנה!
ואני לחלוטין ממליצה לחכות עד שהבייבי ממש בעניין!
תזכרו שזהו ממש מסע אל ארץ האוכל ואפילו אם אתן לא מרוצות מהתמ"ל זהו מזונן של הבנות. ותודה על כך!
בתחילה הוספת המזונות אינה אמורה לספק ערך קלורי משמעותי, זה בעיקר תוספת לחוויות החושים, הגדלת והרחבת העולם של תהינוקות ויש להתייחס לכך בהתאם. עוד יגיע הזמן שהן ממש תאכלנה, סבלנות.
בינתיים פשוט הציעו להן מזונות וראו מה דעתן בנושא. ואל תשכחו לקבל את החלטותיהן ונטיותיהן. זה חשוב, אפילו שלפעמים היינו רוצים לתת להם דברים שהם עדיין לא מסוגלים / מעוניינים לקבל.

ואחרי שקראתי את הכתבה (תודה גילה) זה כ"כ עוד יותר ברור שאסור, פשוט אסור לדחוף אוכל, להתעקש על אכילה. צריך לפתח אצלנו את ה- trust בילד ובהעדפותיו.
אז ברור שעדיף הנקה ע"פ תמ"ל, אבל אם נותנים תמ"ל כי אי אפשר היה אחרת, אז זה האוכל שלהם והוא ימשיך להיות האוכל שלהם עד שתתבסס האכילה. וזה לוקח זמן!
ממש ביאס אותי לקרוא איך אנשים ללא הדרכה מתאימה, תמיכה, ידע ובטחון בעצמם ובתינוק יכולים להיות מושפעים לרעה כ"כ מדעת הסביבה, המלצות ורגשות אשם.
תחי ההנקה לטווח ארוך! (לא להעלב בבקשה עוגיה ומיה )

עוגיה, לפי מיטב ידיעתי, לתינוקות אלרגיים מומלץ לדחות מזון מוצק (כל מזון שאינו "חלב") לגיל 13 חודש.
כמו כן מומלץ חד משמעית היום, בעקובות מחקרים חד משמעיים, לא להתחיל כל דבר שאינו חלב לפני מלאת 6 חודשים תמימים, כי זה פוגע בצמיחה ובבריאות ולא תורם.

תחי ההנקה לטווח ארוך! (לא להעלב בבקשה עוגיה ומיה ) למה שאני אעלב? אני בעד. פשוט עם מספר 1 לא יצא לי לממש. יש עוד איזה 5-6 נסיונות חוזרים לפני... (-;

בשמת, את יכולה להפנות אותי בבקשה למחקרים שאת מתבססת עליהם?
הרופא שלנו דוחק בנו להתחיל כבר עם מוצקים (הודעתי לו שאני מחכה שהיא תשב) ואומר שהסדר המקובל (ירקות פירות בהתחלה) זה פשוט נוהג ובשר לא מעמיס על מערכת העיכול יותר מאשר פירות ושנתחיל עם עוף (הוא להוט שהנכדה שלו תקבל חלבונים "אמיתיים" ולא את הסינטטיים שהיא מקבלת מזה חודשיים)
הייתי רוצה להראות לו מחקר שאומר אחרת.
אני פועלת לפי תחושות בטן ומנסה לא להתנגש עם מסקנות מחקרים.
תחושת הבטן שלי אומרת לחכות שיופיעו סימני מוכנות.
13 חודשים זה עוד המון זמן. אני מעונינת לראות את המחקר שאומר שהיא צריכה להמשיך לקבל תמ"ל סינטטי עוד 7 חודשים.יש לך אותו?

עוגיה, אני לא זוכרת איפה קראתי. זה גם היה כשהבכורה (כמעט בת שש) היתה בערך בת שנתיים...
אחפש.

כתבה מעניינת ועצובה.
כנראה שהייתי צריכה לקרוא כדי להפסיק לעשות עניין מהאוכל.
המתוק בן 8.5 חודשים ועדיין לא אוכל כלום ממה שאני מעוניינת שיאכל (טיפסתי על הרבה עצים גבוהים...), אבל מה -
חיטה לא מומלץ, נכון? לחמניה או פרוסת לחם הוא מיד דוחף לפה.
אפרסק אלרגני, לא? זה הפרי היחיד שהוא מוצץ בשקיקה.
עגבניה - חומצתי....... הוא מלקלק בהנאה.
מלפפון חמוץ רחוק מאוד מהטעם המקורי שלו - הוא יונק אותו.

נורא בא לי ללכת איתו, אבל קשה, קשה לרדת מעצים גבוהים......
זה לא שאני נורא לחוצה, האמת בכלל לא, הילד גדול בריא וחזק, ואחרי הכל תמיד נחמד לשמוע שאין כמו ציצי של אמא.....

אז מה דעתכן?

טושו,
אפרסק ידוע כאלרגני במקרים רבים - אבל זה לא אומר שהוא אלרגני בכל מקרה. מומלץ להיזהר כשמתחילים, אבל אם אין תגובה אלרגית -למה לא?
אם הילד מעוניין בלחם, אפרסק, עגבניה וכו' - למה למנוע ממנו? מה רע בהם?

הדר אוטוטו בת 11 חודשים ילדה זריזה, כבר עושה את צעדיה הראשונים ולכן מואד מחבבת אדמת חמרה, דשא , תפוחי אדמה למצוץ עם הקליפה...
בארוחות מנשנשת בעיקר מאוד אוהבת מלפפון ירוק מקולף וזה בעצם מה שמסייע לי - כך היא יושבת בשקט כמה דקות ליד השולחן. היא לפעמים מתחילה לאכול יפה ומיד עוברת לשלב הזריקות עד כדי שאני צריכה לנגב את האוכל מהקירות.
זה נשמע מצחיק אבל לעיתים דיי מייאש, עם הגדול הייתי יושבת בשקט שרים ומספרים סיפור בסבלנות ואיתה זה הרבה יותר בלאגן.

חיפשתי, ולא מצאתי איפה זה. מצטערת.

אפרסק לא ידוע כאלרגני במיוחד.
ושמונה וחצי חודשים זה כבר כמעט הגיל לחיטה (9 ח').
לא נורא.

טושו, אנחנו ירדנו מעצים.
כל עוד הוא מגיב טוב, הכול הולך. (פרט לכל מיני מזון מעובד עם חומרים משמרים ולממתקים).
גיליתי שכל פעם שאני מכינה לו אוכל מיוחד, זה לא מעניין אותו וסתם חבל על האוכל ועל הטירחה. הוא מצטרף לארוחות שלנו. כיף לראות אותו יושב ליד השולחן ומתמרח באוכל בהנאה.

ענת, זה בדיוק הקו החדש שלנו. כבר לא אורגני, מתובל (למרות שאני משתדלת לשטוף לו), פשוט מה שיש.
הוא מורח הכל סביבו, מפזר לכל כיוון, ובסוף כשהצלחת ריקה - היא הכי טעימה לו.....

.
אבל מה, הוא עוד לא ממש מסתדר עם בליעה, כל פעם כשמשהו כבר מתחלק לו לגרון הוא פשוט פולט אותו החוצה...
בכל מקרה, הקקי עדיין לא מוצק.
איך אצלכם? יותם בולע?

אמא של יונת,
תודה, את צודקת, פשוט עניין הבליעה שלו קצת מלחיץ אותי, וגם אלרגיות למיניהן.
לגבי האפרסק, אני לא בטוחה תוך כמה זמן ואיך אמורה להיות תגובה, הופיעו לו נקודות קטנות בעורף - אפרסק או חום יולי אוגוסט???
אני יודעת, אני צריכה להפסיק ולראות אם זה עובר ואז לנסות שוב.....
אנחנו בתהליך למידה.

הנקה מפחיתה סיכוי לחלות בצליאק וגם זה

שוב, זכרו שזה חלק מהרחבת העולם שלהם, והם עושים זאת בקצב שלהם ו...בטעמים שלהם.
אומני אוכלת אדמה, חול, בוץ, דשא, אבנים קטנות וכל מיני צמחים להנאתה הרבה. יש איזה עציץ שהיא ממש מחבבת את עליו ומבלה לידות זמן רב ביותר!!!
ומה האלטרנטיבה? לרדוף אחריהם? לתקוע אצבעות בפיהם ולנסות להוציא? לי זה נראה יותר יוצר תסכולים מהכל

גם הקטע הזה עם המים: אני כ"כ השתדלתי לתת לה רק מים מינרלים, או מסוננים וזאתי...? שותה חופשי את מיי האמבטיה עם הסבון והלבנדר והג'יפה שלה, אז מי אני...? קטונתי לגמרי.
>ורד מודיעה שאומני שתתה 1/2 כנרת בסופש<

אמא של יונת*

טושו,
אינני מתיימרת להיות מומחית, אבל ההזעה בימים חמים כמו עכשיו גורמת בלי ספק לנקודות קטנות (הידועות בשם חררה). אלרגיה תגרום ליותר מזה.
אם הוא טעם ובלע קצת אפרסק, או התמרח בו, ולא פרח באופן מיוחד תוך 24 שעות - לא נראה לי שהוא אלרגי. בכלל, שמעתי פעם שהחלק האלרגני באפרסק היא הקליפה. אם זה נכון, ואת ודאי לא נותנת לו קליפה - הסיכון קטן.
אגב, יש המון מאכלים שגורמים אלרגיה למישהו. לא כדאי להכנס ללחץ, אלא לנסות כל דבר בכמות קטנה בהתחלה - מה שהתינוק עושה ממילא. וגם רצוי לא להעמיס הרבה מאכלים חדשים בבת אחת.
אגב, ילד שינק עד כה ומתחיל עכשו לאכול אוכל מוצק - פוגש פתאום עולם חדש של טעמים, ריחות, מרקמים ופעולות. המשחק שהוא משחק עכשו באוכל הוא מפגש ההכרות. הוא מנסה ולומד איך המגע של המאכל ביד, האם זה נמרח, האם אפשר לתפוס אותו בשתי אצבעות, מה ריחו, איך זה מרגיש על הלשון. אילו תנועות עושים באברי האכילה (השפתיים, החניכיים/השיניים, הלשון, הגרון) - הכל חדש ומעניין. לפעמים טעים, לפעמים לא כל כך... האכילה האמיתית תבוא בהמשך.
אכן, תהליך למידה - גם לו וגם לכם. תיהנו!

אני נזכרת עכשיו בהיכרות שלי עם טעמים חדשים. בגיל מבוגר.
אני זוכרת בדיוק מי הכיר לי את הבזיליקום, אגוז מוסקט, קרמל, ועוד כלמיני
ממש מרגש אותי לחשוב מה מחכה לילדה שלי
ומה החלק שלי בהיכרות הזאת...

אני מתעצלת לנקות את הילד אחרי שהוא אוכל אז שמתי אותו ערום רק עם חיתול על הכיסא הגבוה ונתתי לו להתאמן באוכל ולהתמרח כהוגן. אחרי כל זה, ישר למקלחת הילד עם הכיסא וחסל

אחרי אימונים כאלו הוא כבר אוכל יחסית נקי

שרה, היתה הצעה של גילה לשכלול השיטה שלך: לשבת בצוותא על שטיח פלסטי (סטייל מפת שולחן שעוונית).
זה חוסך לך את הספונג'ה...

הנסיכה בת חצי שנה. לאחרונה ניסינו לתת לה כלמיני פירה, לחשוף אותה לטעמים אחד אחד, לראות שהיא מגיבה בסדר (היתה רגישה למזונות בתקופת ההנקה. אנחנו זהירים...).
כל הנסיונות האלה לבשל למעוך ולתת בכפית נכשלו. חצי כפית ואחריה פרצופים של "מה את רוצה מהחיים שלי". המון מבטים ושליחת ידיים לעבר הצלחת שלי.
אבל אסור לך נסיכה!
לפני כמה ימים התחלנו לתת לה חצי מלפפון, פלח עגבניה, אצבע תפוח. היא לוקחת, מוצצת, מגרדת בשתי השיניים שלה. מפוררת על כל העולם. נהנית נורא.
היום אמרתי - חלאס. אם אני אמשיך לתת לה מזונות חדשים אחד אחד נגיע לתבשילים מעורבים בבתמצווה. כמה אפשר? נתחיל להשתגע. מקסימום נחזור אחורה. לא ניתן אלרגנים נפוצים. אנחנו כבר מנוסים, יודעים מיהם ומה הם.
הכנתי היום כלמיני דברים לארוחת צהרים, בין היתר תבשיל עם כלמיני דברים "מותרים". המלחתי ממש בעדינות.
ישבנו כולנו על שמיכה על הדשא. שמתי את הצלחת עם התבשיל על השמיכה. לא הצעתי, לא הראיתי, לא כפית ולא מזלג.
הנסיכה קלטה מיד שיש פה משהו מעניין. בזריזות זחלה והתישבה מול הצלחת.
מה שהלך מכאן זה 10 דקות של עונג וטירוף חושים. לה ולהורים שהתמוגגו מלהסתכל.
היא דחפה יד לצלחת, חפנה, מעכה.
מרחה על הבטן.
פיזרה מסביב.
עוד חופן.
מרחה על הפרצוף.
עוד חופן. פלאץ פלאץ. לשה את התבשיל.
דחפה לפה.
מחייכת מאושרת.
אחכ עם הרגל פיזרה עוד קצת מסביב.
והמשיכה לחפון ולפזר ולמצוץ וללעוס וגם קצת לבלוע
ולחייך
ולטייל
ולשכב על החתיכות המפוזרות מסביב
אורז על הבטן
בטטה על הרגל
וכשהצלחת ריקה להשיט בה את היד ולהחליק ולהחליק ולצייר צורות על הצלחת הגדולה

כל כך טעים לראות אותה
איך היא נהנית מהאוכל בחושניות כזאת
איך יכולתי לתת לה פירה
זה כלכך משעמם
ועוד בכפית!

עוגיה - איזה תאור נפלא!
ככה גם אני מציעה לתינוקת (אוף, כבר לא כל כך קטנה, בת שנה תיכף). צלחת עם כל מיני מזונות, והיא מכניסה לפה, מתעסקת עם זה בפה ולומדת להסתדר ולאכול.
בהתחלה היא היתה מפוררת בפה עם השיניים-חניכיים ולפעמים אם הייתי מציעה לה כשעוד היה לה בפה היתה יורקת ומכניסה את החדש. היום היא בולעת ממש, ומחכה שתסיים כדי להכניס משהו חדש.
ההתנסות שלהם כל כך יפה, איך אפשר לוותר על זה?

עוגיה,

כמה אני שוברת את הראש מה להכין לגוזלית... יש ימים שהיא כמעט ולא אוכלת כלום, כמובן שלציצי היא תמיד שמחה. אני קצת מודאגת כי מספטמבר אני משאירה אותה לחצי יום פעמיים בשבוע ואיך היא תסדר בלי הציצי. הדר תהיה בספטמבר בת שנה ומה שמדהים וגיליתי לפני כמה שבועות שהיא מתה על סלט ירקות חתוך דק עם שמן זית ומלח.

אבל עידית, למה את שוברת את הראש. מה עם האוכל שלכם? הוא לא מעניין אותה? היא לא יושבת איתכם בארוחות?
ומה רע בסלט ירקות?

כן, יושבת איתנו אבל אני תמיד " שוברת את הראש" מה להכין לכולם לאכול...

עידית, תתחילי כאן: מתכונים מזינים ומהירים

,תודה!
באמת נתן לי רעיונות וכבר יש לי גריסי פנינה להשרייה למחר!

למתוקון הקטן כבר יש 6 שיניים!!!!! אני בשבועות האחרונים התגברתי על הקושי שהיה לי להתחיל עם מזון אחר מהציצי שלי.
עד עכשיו הוא נהנה מתפוח (כרסק וגם למצוץ את מה שנשאר מהתפוח שלי), בננה, בטטה (לפעמים). ועוד כמה דברים.
אני מנסה לתת לו דברים שאנחנו אוכלים ולכן מנסה להתאים את הארוחות שלנו כך שיהיה לו גם מה לאכול מתוך האוכל שלנו.

יש לי כמה שאלות
הבנתי שדבש כדאי לדחות עד גיל שנה לפחות. האם גם מעט דבש ברוטב של העוף עם הירקות? כמה בעייתי זה דבש?

בד"כ אני אוכלת בבוקר גרנולה (שאני מכינה בבית) זה לא בדיוק מזון תינוקות, אז חשבתי שאולי שנינו נעבור לדייסות (חורץ וקר בבוקר כך שאני אשמח למשהו חם).
אני מעולם לא הכנתי דייסות. אני מחפשת מתכונים של דייסות לא על בסיס חלב פרה. למי יש?

דבש זה רעל לתינוקות לפני שנה. הגוף שלהם לא מנטרל איזה חומר שיש בדבש.
דייסות זה סתם ממלא ובלי שום ערך לגוף התינוק (ראי 'אמהות בדרך הטבע' מאת יצחק בן-אורי), גורם לעומס על הכליות ןלמחלות. גם על עמילנים הוא מאד מאד לא ממליץ לפני גיל שנתיים (לחם, איטריות, אורז וכו').
חלב פרה זה בכלל אסון לתינוקות, עדיף חלב עיזים (גם שרה חמו תגדי לך בספרה 'שביל הזהב'). או מטרנה.
בכלל, עד גיל שנה כדאי להשאר בעיקר עם ציצי ומה שציינת שאת נותנת - פירות מתוקים. אפשר להוסיף אנונה ואגסים.

אני חושבת ששימוש במלים כמו רעל_ ו _אסון זה קצת בעייתי כי בכ"ז לכל משפחה יש את ההתנהלות שלה ואת מה שמתאים לה.
נדמה שהילד עליו מדובר בן 9-10 חודשים, לא? אפשר בהחלט לתת לו דייסה אם זה מתאים לאמא ולו, כמובן. דייסות בכלל לא חייבות להיות ריקות מכל ערך תזונתי. דייסת קוואקר היא נפלאה וכן גם דייסות מאורז מלא/ קינואה / אמרנט/ דוחן וכו'. לא דייסות אינסטנט, אלא כאלו שמכינים לבד.
בדבש יכול להיות חיידק שעלול להיות קטלני לתינוקות מתחת לגיל שנה, ע"כ מומלץ לחכות עם זה.

דייסת קוואקר על בסיס מים
מבשלים בסיר 1 כוס קוואקר עם כמות כפולה של מים (אפשר כמובן כמויות קטנות או גדולות יותר). כשהמים רותחים מקטינים את האש ומוסיפים תאנים מיובשות קצוצות, תמרים קצוצים, צימוקים, משמשים מיובשים קצוצים. לקראת סוף הבישול, כשהקוואקר מתרכך והופך דייסתי אפשר להוסיף פנימה עיגולי בננה, קוביות אגס ותפוח ואחרי שכיביתם את האש כף שקדיה, או חמאת אגוזים אחרת. ולערבב היטב.
לתינוקות קטנים אולי יהיה כדאי לטחון את הכל, אבל זה ממש לא חובה. כדאי לבדוק עם התינוק שלכם.
אפשר להוסיף מולסה ולתינוקות מעל שנה, דבש.
למבוגרים הייתי מוסיפה עוד הרבה דברים כמו תבלינים: קנמון, ג'ינג'ר, הל. קוקוס טחון, אגוזים וזרעים קצוצים, מיי ורדים ועוד. בתאבון וחורף חמים וטעים.
אגב, זה באמת מתאים יותר בחורף לאכול משהו חם על הבוקר. דייסה זו דרך נפלאה ומשביעה להתחיל את היום!

תודה על התשובות.
ורד, נריה בן 7 וחצי חודשים, האם דייסה תתאים? האם תינוקות לא מעכלים את הדייסה או שזה מזיק להם? הדיסה שהצעת נשמעת לי טעימה מאוד (זה כמעט הגרנולה שלי, מבושלת

) אני פשוט מנסה להכין לנו ארוחות שכולנו יכולים לאכול, נריה רק טועם, לא ממש אוכל כמויות אז נראה לי יותר הגיוני שנאכל ביחד אוכל מזין וטב לשנינו.
כמובן שאני אמשיך בעיקר עם פירות וירקות, אבל נראה לי מוזר להגביל אותו מלהכניס לפה דברים שבצלחת שלי, בעוד שכמעט כל דבר אחר מותר לו להכניס לפה .... אז אני משתדלת שבצלחת שלי יהייה לפחות דבר אחד שמותר לו.
אם יש למשהו רעיון אחר לארוחת בוקר חורפית |אייקון של ענן עם גשם| לאמא ובן....

הדייסה בהחלט יכולה להתאים לו, במיוחד שהוא לא מתכוון לאכול כמויות. רק תדאגי שיהיה לו טעים.....

עדכונים ושאלה:

לילדה (10 ח') נפתח התיאבון. אני חושבת שהאבוקדו עשה לה את זה.
היא מוכנה לאכול אבוקדו כל היום. ואם מאכילים אותה באבוקדו ומתמהמהים קצת בין ביס לביס - היא תגיע עם הפה ליד ותנגוס בעצמה.

מאז - אם אוכלים לידה - היא תדרוש את חלקה ותשלח ידיים עד שתקבל.
אני משתדלת שרוב האוכל שלנו יתאים גם לה (מבחינת רכיבים ותיבול) ובסה"כ זה לא מאוד קשה. אם יש במנה רכיבים שהיא לא אוכלת מסיבות של מרקם (למשל - חומוס שהוא קצת קשה מדי בנזיד ששאר רכיבים רכים מספיק) - אני בוררת לה.

החלטנו שאנחנו במטרה להגיע לצריכה מינימלית של תמ"ל עד גיל שנה. בעצם להגיע לצריכה רק מסיבות "רגשיות" (בקבוק לפני השינה למשל) ולא להסתמך על התמ"ל כמקור תזונה (אז אפשר לתת בקבוק של חלב אורז או שקדים או אולי אפילו חלב פרה/עזים ולהעיף את התמ"ל שלה לכל הרוחות)

אני רואה שמה שהיא אוכלת מגיע ממש מהר לקקי שלה. אני מזהה חלקים לא מעוכלים (שזה הגיוני בהתחשב בזה שיש לה רק 7 שיניים והיא לא ממש לועסת טוב), תירס, שומשום וכד'. אבל אני מזהה גם מזונות רכים שלא היה צורף ללעוס(למשל - קקי כתום אחרי ארוחה של כתומים).
זה ממש נראה כאילו הכל ישר רץ לשם כשבדרך רק הריח מתחלף לו מריח של אוכל לסרחון של קקי.
וזה קורה תוך שעות ספורות (נאמר -6)
חוצמזה היא התחילה לעשות קקי כמספר הארוחות ביום (דמיינו שאתם צריכים להחליף חיתול, בתנאי לבוש של חורף, לארנב של אנרג'ייזר אחרי שלקח אקסטזי. עכשיו תכפילו את זה ב5...)

האם זה רגיל ובסדר? או שזה אומר שהאוכל חולף לו בקיבה שלה בלי להשאיר הרבה עקבות?
האם זה תהליך שבו מערכת העיכול שלה לומדת את החומרים החדשים ועם הזמן הם ישארו בתוכה זמן רב יותר?

החלטנו שאנחנו במטרה להגיע לצריכה מינימלית של תמ"ל עד גיל שנה.
עד כמה שידוע לי, זה לא רצוי.
החלב (לא רק חלב אם) אמור להיות המרכיב העיקרי בתזונה שלה עד גיל שנה (לפחות). בגיל שנה אכן אפשר להחליף את התמ"ל בחלב עיזים למשל (היא לא אלרגית?). הוא בכל זאת מזון "שלם" יותר מהשאר, ויותר מדי מזון מוצק מהר מדי מהווה עומס על הקיבה.
ונחכה לחוות דעת יותר מבינות.
עוד הצעה: לשאול את הדיאטנית טובה קראוזה באתר של אמנות הלידה.

לגבי חלב - אנחנו מתכוונים בקרוב לעשות לה טסט בסביבה רפואית (למקרה של שוק) ואם נעבור אותו בהצלחה - לא רואה מניעה לתת לה חלב אחרי גיל שנה.
ממתי אפשר להתחיל לתת לה יוגורט?
מה עדיף, חלב פרה או חלב עזים? (שמעתי שחלב עזים דל יותר לעומת חלב פרה,מבחינת מה שהתינוק צריך).
אני יכולה להחזיק עז בחצר ולתת לה חלב מהיצרן לצרכן (פרה זה קצת יותר מסובך).

עם התמ"ל שלה נראה לי מטופש להמשיךאחרי גיל שנה. מצד אחד לצרוך תמ"ל רפואי מפורק ומצד שני לכרסם כל מה שזז כמעט.... אני מעדיפה לעבור לחלב.

מצד אחד לצרוך תמ"ל רפואי מפורק ומצד שני לכרסם כל מה שזז כמעט
אני מבינה שאת מתה-מתה כבר להעיף את הפורמולה המסריחה מהבית. מכירה את ההרגשה היטב.
אבל אני לא בטוחה שזהיהיה נכון תזונתית. מה שיש בתמ"ל מאוזן מבחינת צרכי התינוק (ז"א - אם זו חצי מתזונתו, זה חצי מכל אחד מהדברים שהוא זקוק להם, כולל, בד"כ, תיאמין (-; ), מה שלא נכון לגבי חלב פרה או עז.
עד כמה שאני מבינה את זה - כשילד יכול להסתדר בלי חלב אם/תמ"ל, הוא יכול להסתדר גם בלי חלב כלל.
(ורד?)

לגבי חלב מהיצרון לצרכן - נשמע לי מצוין (ז"א - יותר טוב מחלב בקרטון), אבל יש כל מיני הפחדות שקשורות לחלב לא מפוסטר - ודאי שאת יודעת איך מבדילים בין עז נושאת מחלות המועברות בחלב טרי לעז בריאה.

אה - אבל - כך או כך, היא, ככל הנראה, תהיה בסדר.

אבל יש כל מיני הפחדות שקשורות לחלב לא מפוסטר.
הכוונה היא לפסטר, כמובן...

מה שיש בתמ"ל מאוזן מבחינת צרכי התינוק
ירדנו (בצורה די פתאומית, אני חייבת להודות) מבערך ליטר תמ"ל ליום ל300 מ"ל שאני נותנת לה כי אני לא בטוחה מה מכל מה שנכנס לה לפה גם נשאר לה בגוף (וגם כי מתישהו אני מתעייפת מזה שהיא לוקחת לי את כל האוכל. או כשאנחנו בשוטטות).
כמה מהמזון שלה בגיל שנה אמור להיות תמ"ל? לפי ההתלהבות שלה - אפשר לתת לה מוצקים כל היום.

לגבי הנקה, מדברים על 1/3-2/3 חלב אם, והשאר מוצקים.
(אבל יש ילדים שמתנהגים אחרת, את יודעת...)
אני אנסה לחפש מה טובה קראוזה אומרת על זה.

אני רואה שמה שהיא אוכלת מגיע ממש מהר לקקי שלה. אני מזהה חלקים לא מעוכלים (שזה הגיוני בהתחשב בזה שיש לה רק 7 שיניים והיא לא ממש לועסת טוב), תירס, שומשום וכד'. אבל אני מזהה גם מזונות רכים שלא היה צורף ללעוס(למשל - קקי כתום אחרי ארוחה של כתומים).
רוצה להצטרף לשאלה לגבי הקקי. גם אצלנו יש חתיכות וצבעים חדשים

וגם הטקסטורה מאוד משתנה. בד"כ הקטנטן עושה קקי בקערה, מה שמאפשר לי לעשות סקירה מעמיקה בנושא.....אולי בגלל ההתעסקות הזו עולה השאלה הבאה:
איך אני מזהה שיש לו בעיה עם מזון מסויים? לפעמים הקקי ממש מוצק (יחסית) לפעמים נוזלי לפעמים קצת ררי ולפעמים לא - ולא תמיד אני רואה קשר ישיר למה שנכנס לפה. אני יודעת מנסיון גופי שמאכלים חדשים לפעמים מצריכים זמן הסתגלות עד שהצואה נעשת "נורמלית" זה נראה לי נכון גם לתינוקות- אבל עד כמה?

שוב מדברי יצחק בן-אורי - חלב שומשום דומה בהרכבו לחלב אם.

חלב שומשום דומה בהרכבו לחלב אם
מה זה דומה? יחס בין שומנים, סוכרים וחלבונים? הרכב החלבון?

ה עוגיה הבנות שלנו בערך באותו גיל

קראתי מה שכתבת על המעבר הדרסטי מתמ"ל למזון מוצק ועל תגובותיה של הנסיכה, וזה ממש כאילו כתבתי הכל בעצמי...
אצלי זה היה בעקבות הבהלה מפרשת רמדיה (והיא דוקא ניזונה מסימילק חלבי, אבל בהלה בכל זאת), המעבר היה ממש כמעט מיידי. היא מאד אהבה את השינוי, אבל נדמה לי שהגוף שלה הגיב לא ממש טוב.
זה התחיל מהקקי שנעשה ממש מסריח ומלא חתיכות מהארוחה האחרונה (היא מתהדרת בשתי שיניים בלבד), והסתיים בזה שהיא פשוט נראית פחות טוב - לחיים אדומות מדי, עור יבש, אדמומית של עייפות סביב העיניים, מצב רוח מרומם כרגיל, אבל שנת הלילה הרבה פחות טובה (מפעמיים-שלוש בלילה למינימום חמש-שש

).
ניסיתי לשנות מרכיבים, להוריד עמילנים, קצת עזר, לא לגמרי.
החלטתי לתת לה רק מזון טחון, הרבה פחות כיף עבורה, אבל עדיין היא נלהבת מאד מכל ארוחה (מדהים אותי כל פעם מחדש כמה שהיא אוהבת לאכול כל דבר

). חשבתי שבאופן זה יתעכל חלק גדול יותר מהמזון.
המצב השתפר, אבל שוב רק קצת.
ביומיים האחרונים הגדלתי שוב את כמות התמ"ל ליום, לא כמו קודם, עדיין יש די הרבה מוצקים ליום, אבל זו לא התזונה העיקרית, אלא כשליש ממנה בערך.
בלילה האחרון היא קמה "רק" שלוש פעמים, לא יודעת אם יש קשר.

הרבה התלבטויות סביב הנושא.

מיה,
דווקא השינה אצלנו נעשתה הרבה יותר טובה ורציפה בזמן האחרון (כבר יומיים לפני תחילת "מתקפת המוצקים". כשעברנו דירה. אין... אין.... הבית הזה פשוט מלא באנרגיות משובחות...).

אני רואה שמצד אחד היא אוהבת דברים רכים מאוד שאפשר לשאוב פנימה (אבוקדו, אבוקדו ועוד קצת אבוקדו. אבל גם ירקות מבושלים)
ומצד שני - כירסומים שאפשר לגרד עם השיניים. עוגיה מלוחה כזאת עם שומשום היא יכולה לאכול במשך 15 דק' רצוף (זה בתנאי שהיא לא כיבדה את הכלב בביס) בהנאה גדולה. גם פתי-בר (אבל הוא קצת שביר מדי ומתפרק). הצטיידתי במיני כירסומים של בנות (סליחה על ההכללה) - פרכיות אורז, פתית. השתדלתי לבחור את אלה שיש בהן כלמיני דגנים. היא מתה על זה.
אבל כמה אפשר לאכול דגנים? (תשובה - כמו אבוקדו. הרבה)
אני רואה שהיא ממש לא אוהבת מתוק. אם אני מכינה לה שייק פירות טחון היא תעדיף לאכול בוץ.

אין... אין.... הבית הזה פשוט מלא באנרגיות משובחות.
איזה כיף!

אני רואה שהיא ממש לא אוהבת מתוק.

גם שלי, גם שלי...
רק לאחרונה היא התחיל אכול פירות, בהתחלה המזון המועדף היה בפירוש חומוס-טחינה-קטניות למיניהן-וכמובן כל המתכרסמים, עם עדיפות ברורה לעוגיות המלוחות-מזרחיות.
אבוקדו גם לקח קצת זמן לאהוב, עכשיו היא מאד נהנית, במיוחד כשהוא מעוך עם מלח ולימון. אנינה...

ולגבי הלילות - לעבור דירה ממש לא בא בחשבון

אבל כיף לכם שהיא ישנה טוב

הלילה גם היו "רק" שלוש התעוררויות. עם זה אני יכולה לחיות טוב לאורך זמן.

כל מיני דגנים? עוגיה, שכחתי לצערי אם הפשושית שלך כבר עברה את גיל 9 חודשים. אם לא, אז תיזהרי מדגנים שמכילים גלוטן. ממש לא חסר לך עכשיו שהיא גם תפתח צליאק.

אני חושבת שיש פער בין מה שאנחנו רוצים לתת לתינוקות שלנו בגלל שאנחנו מאמינים / יודעים/ חושבים שזה טוב להם, לבין מה שהם לוקחים לפה הלכה למעשה.
אם אנחנו אוכלים מזונות מסויימים (ואני לא מדברת על דברים שידוע שהם / אנחנו אלרגיים, או לא מעכלים טוב) והם יאכלו איתנו, או שיאכלו את הדשא, האדמה, הבוץ, האבנים וכו'- מה באמת אפשר לעשות כנגד זה? למנוע מהם כל הזמן? להוציא להם מהפה כל הזמן? גם זה לא נראה לי הכי בריא.
בכל אופן, כמו שגילה כתבה, גם אני חושבת שאם הגענו לגיל בו אפשר להסתדר בלי חלב M או תמ"ל אין ממש צורך / הכרח (מלבד זה התרבותי) לתת חלב פרה/ עז.
קקי עם כל החתיכות בפנים- נראה לי גם קשור להסתגלות של מערכת העיכול לאוכלים החדשים, כי הרי אי אפשר לצפות שמייד ידע גופנו לזהות את כל הדברים החדשים שנכנסים לגוף! ויש דברים שימשיכו להופיע בקקי, כמו תירס, למשל.
אפ יש חשש לצליאק, אז אפשר ללכת על פריכיות אורז נטו, או כאלו עם כוסמת ותירס, בהם אין גלוטן.
ובהחלט אפשר לצפות לשינויים בהרגלי היומיום/ שינה של הילדודס כשהם מתחילים לאכול דברים שונים. בגלל זה ממליצים (מחשש לאלרגיות, אי סבילויות וכו') לנסות ולתת מזונות חדשים בתחילת היום, באופן יחסי, כדי שלא יצוצו בלילה הפתעות.
וגם...זה נכון שיש את ההמלצות של להתחיל עם כל מזון חדש בנפרד, אבל אני תמיד מזכירה גם שבין זה לבין החיים, הסקרנות והרצון של התינוקות יש איזשהו פער וצריך להתכוונן גם לזה. עם יד על הדופק ולראות שאין משהו ממש יוצא דופן. זה בהחלט הגיוני שיהיה שינוי בצבע ומרקם היציאות, השאלה אם יש משהו שחוזר על עצמו ולא נראה לך כאם/ אב תקין.
אז להתבונן מקרוב (וגם להריח) ולשאול ולברר עם הורים לילדים קצת יותר גדולים (שעוד זוכרים) ולתייק במגירות המתאימות.
>ורד חושבת שגם זה תחום בו "השבט" היה יכול לעזור לנו

<

בסוף החלטתי לקחת את האפרוחית למדקר שלנו (רני אייל), כי ממש היתה לי תחושה שמשהו לא תקין. הוא הסתכל עליה קצת, בדק דופק ופסק שהיא פשוט אלרגית לחלב, כולל לתמ"ל שלה שהוא על בסיס חלבי.
מאחר ובלאו הכי התזונה שלה היא בעיקר מוצקה עכשיו, גמלתי אותה תוך כמה ימים מהתמ"ל החלבי לטובת דייסת דגנים (היא עדיין מחוברת נפשית לבקבוק...), הורדתי את מעט מוצרי החלב שהיו לה מדי פעם בדיאטה ו...לא תאמינו איזה שינוי חל ביורשת.
היא נראית מצויין - כל האדמומיות בלחיים וסביב העיניים נעלמה, שנת הלילה יותר טובה מאי פעם בעבר (התעוררות אחת לצורך אכילה קצרצרה. נראה לי יותר הרגל מרעב).
אמא הרבה פחות עייפה ולכן הרבה יותר מאושרת ועם הרבה יותר אנרגיות.
בקיצור - החיים יפים

איזה יופי! ורני אייל הוא גם שלנו!

וואלה??
הוא היה מורה שלי שנים, גם במדיסין וגם אחר כך

ובמידה מסויימת גם היום...

אנונימי

חומר רקע ניתן לקרוא כאן:

ShowDoc]מעבר למזון מוצק- דגשים והמלצות - מאת [po]ורד לב[/po] Section Baby5[/po].asp?SectionID=22&DocID=709

מעבר למזון מוצק בתינוקות- מאמר מורחב מאת [po]ענבל נתן בר[/po]

אכילה מהתחלה - גילה חורש

ShowDoc]מעבר למזון מוצק- שאלות נפוצות - מאת [po]ורד לב[/po] Section Baby5[/po].asp?SectionID=22&DocID=743

תזונה נכונה בשנה הראשונה - מאת טובה קראוזה

תדריך להזנת התינוק - משרד הבריאות

מזונות מסויימים אינם מומלצים לפני גיל שנה:

ביצים** - יש תינוקות שמפתחים אליהן תגובה אלרגית.
שומשום** (טחינה, חלבה וכו') - יש תינוקות שרגישים אליו או שמפתחים רגישות אם נחשפים אליו מוקדם. [יש דעות חלוקות בנושא. יש כאלה שלא רואים בעיה בחשיפה מוקדמת יותר].
שקדים** (שקדיה) - כנ"ל. [גם כאן יש מחלוקת, ראו דיון במורד הדף].
בוטנים** (חמאת בוטנים, במבה) - ידוע כמזון אלרגני.
חיטה, שעורה, שיפון, שיבולת שועל (קוואקר)** - בגלל שמכילים גלוטן. תינוקות שנחשפים אליו לפני גיל שנה או 9 חודשים (תלוי את מי שואלים) עשויים לפתח מחלת צליאק שפירושה אי סבילות של הגוף לגלוטן.
דבש** - יש בו חיידק בשם בוטולינום שמבוגרים יודעים להתמודד איתו אך עשוי להיות מסוכן לתינוקות.
ירקות ממשפחת הסולניים** (עגבניות, תפו"א, חצילים, פלפל, גמבה). ירקות אלו מכילים סולנין - חומר רעיל שאצל מבוגרים בריאים הכבד יודע לנטרל ושלא רצוי להעמיס על כבד של תינוק.
סויה** - מכיוון שמכילה פיטו אסטרוגנים (חומר צמחי דמוי ההורמון אסטרוגן) ראו גם האם סויה טובה לבריאות.
פירות טרופיים** - נחשבים לאלרגניים.
פירות הדר** - כנ"ל.
חלבון מהחי (בשר, מוצרי חלב וחלבון ביצה)** - הדעות חלוקות לגביו: הגישה הקונבנציונלית הרשמית של משרד הבריאות היא כי ניתן לתת בשר וביצים כבר בגיל 4 חודשים. גישות אחרות (נטורופטים ומטפלים טבעיים אחרים) טוענות כי חלבון מן החי כבד מדי למערכת העיכול הזעירה והחדשה, וכי עדיף להתחיל עם חלבון מהצומח.

ראו גם: תינוקות ושתיית מים

עם מה להתחיל? דיון על דייסת אורז וירקות כתומים. הועבר מ{{}}שאלות ותשובות בנושא תזונה לפי נושאים

מ י כ ל (2004-04-30T19:51:00):
האם יש מזון ממולץ כמזון מעבר ראשון למזון מוצק? עד כה סברתי כי דייסת אורז היא הממולצת כצעד ראשון (לא אלרגני), אבל חברה העירה לי כי האורז דווקא קשה לעיכול. האם נכון?
התוכלי לפרט מזונות ראשונים ממולצים (או להפנות למקום בו מפורטים)?
תודה!

ורד לב (2004-04-30T23:02:00):
מיכל (עם כל המקפים) ירקות כתומים ופירות כמו בננה, תפוח, אבוקדו מומלצים מבחינתי. הם בד"כ לא אלרגניים, קלים יחסית לעיכול ומשמשים בסיס טוב להתחלה.
בשלב מאוחר יותר אפשר להתחיל עם דייסות. אפשר קוואקר/ קינואה/ אמרנט/ דוחן/ טפיוקה וגם אורז, אבל שיהיה מבושל היטב.
את מוזמנת לקרוא גם ShowDoc]פה Section Baby5[/po].asp?SectionID=22&DocID=709 ShowDoc]ופה Section Baby5[/po].asp?SectionID=22&DocID=743 ShowDoc]ופה Baby5[/po].asp?SectionID=23&DocID=554&BannerDocID=377

מיה גל (2004-05-01T14:40:00):
ירקות כתומים. ורד, קראתי איפשהו מתישהו שהקטנטנים לא ממש יכולים לעכל עמילנים, וזה באמת היה ככה אצל מוגלי. בטטות היו יוצאות בקקי כמעט מיד אחרי האוכל. הפסקתי לכמה חודשים והתחלתי שוב לא מזמן (היא עכשיו בת 1.3) וכבר אין בעיה.
אז על הבטטה, כירק כתום, אולי כדאי לוותר בשלב הראשון, לא?
עדיין נשארנו עם גזר ודלעת, כתומים למהדרין, טעימים ומחזקים את האדמה

מיה גל (2004-05-01T14:43:00):
מ י כ ל לא קראתי את הקישורים שורד נתנה אז מתנצלת על כפילות אם ישנה.
ההמלצה הסינית לגבי בישול של דיסת אורז היא לבשל כ-6 שעות אורז ומים ביחס של 1:10.
יוצאת דיסה מאד עדינה ומחזקת.
אני מניחה שזה דומה גם עם דגנים אחרים.

בשמת א (2004-05-01T16:26:00):
לאפיס, זה מאוד אינדיבידואלי.
במקרה לבתך הבטטה אולי לא כל כך התאימה בתור התחלה. לרוב התינוקות היא דווקא מתאימה מאוד, אם הם אוהבים את הטעם (התינוק שלי לא אוהב בטטה בכלל).

מיה גל (2004-05-01T17:26:00):
OK קיבלתי

מ י כ ל (2004-05-01T18:32:00):
ורד, לאפיס ובשמת - תודה רבה!

ורד לב (2004-05-01T18:39:00):
לאפיס, אני גם מאמינה שמה שבשמת כתבה נכון.
לגבי דייסת האורז, זה קצת לא ריאלי בעולם שלנו. לא מאמינה שהרבה אמהות יהיו מוכנות לבשל 6 שעות אוכל לתינוקות שלהן.
אני מבינה מהיכן מגיעה ההמלצה, אבל אני לא בטוחה שהרבה יתחברו אליה.
מה דעתך?

מיה גל (2004-05-01T18:47:00):
דעתי - מעולם לא בישלתי למוגלי דיסת אורז שכזו

למרות שאני מודה שהיו לי תכנונים שכאלו

ולגבי הבטטות - כמובן שכל תינוק מגיב אחרת למזונות שונים, אבל כשקראתי את העניין עם העמילנים פתאום נפל לי האסימון לגבי מה שקורה לה עם בטטות.. בסך הכל הרי לפי הרפואה הסינית בטטות אמור להיות מזון שמאד מתאים להתחיל אתו את המוצקים.

בשמת א (2004-05-02T00:15:00):
ורד, זה לא הורס את הערך התזונתי של האורז? בישול כל כך ארוך??

ורד לב (2004-05-02T00:25:00):
כשזה בישול על אש נמוכה זה אמור להיות בסדר בסה"כ.
מהבחינה הסינית זה יוסיף חום לאורז ויקל על העיכול שלו.
{
הועבר מהדף של בשמת א:

בשמת, אולי את יודעת מה נחשבת עליה תקינה במשקל בגיל 8-9 חודשים?
מאז שהתחלתי מוצקים יש לנריה מידי פעם שילשול. נכון לימים האחרונים (מיום שבת) הוא משלשל בערך 4-5 פעמים ביום. שילשול לא מסריח שמזכיר את התקופה שרק ינק מבחינת צבע.
בפעם האחרונה שהיינו בטיפת חלב (לפני חודש וחצי) האחות שקלה ובדקה הקפים, אבל לא יכלה לבדוק בטבלאות שלה כי משרד הבריאות הוציא מכתב שהם לא תקינות - בירוקרטיה.
בשקילה ביתית, בלי אפשרות לדעת גרמים, נראה לי שהוא לא עלה הרבה הזמן האחרון. אבל כאמור אין לי מושג מה הקצב גדילה התקין בגיל הזה.

מקווה שזה בסדר שהפכתי אותך למומחית - (בדגש על המו ובמבטא ידישאי

הממ... אני לא זוכרת עליה תקינה בגיל הזה. אבל יכול להיות שהוא רגיש לאחד המוצקים? תפרידי אותם, ותתני שוב אחד-אחד, כשכל אחד מקבל לפחות 4 ימים לבד, ותראי למי מהם הוא מגיב בשילשול.

שלום
אשמח אם תוכלו לעזור לי ... תמרי שלי בת עוד מעט 5 חודשים הפסקנו הנקה לפני כשבועיים( בעקבות נסיעה ארוכה שלי) ומאז היא אוכלת תמ"ל .
היא אוכלת את זה רק שהיא רעבה מאוד ובשום אופן לא לפי שעות קבועות . אני רוצה להתחיל עם מזון מוצק עם מה לדעתכן צריך להתחיל?

אמא מודאגת, ממה את מודאגת?
למה את רוצה להתחיל עם מזון מוצק? האם הילדה שלך מראה סימני מוכנות?

מודאגת מכך שאבא שלה כל פעם דוחף לה עוגיה וטובל לה את המוצץ בחומוס ואני מתלבטת לגבי ההתחלה עם המזון המוצק

דרך אגב הילדה נהנת מכך עד לב השמיים קצת חומוס מרגיע אותה תוך שניה

דוחף לה עוגיה
למה עוגיה?
כדאי שתספרי לאבא שלה, שאסור לחשוף תינוקות למוצרים שמכילים גלוטן עד גיל 9 חודשים, כדי שלא יקבלו את מחלת הצליאק. זה כולל כל דבר שמכיל חיטה, שיפון ועוד דגנים. יהיה כתוב על רוב האריזות "מכיל גלוטן". אפשר לשאול את אחות טיפת חלב מהי רשימת כל הדגנים המכילים גלוטן.
מעבר לסכנת הצליאק, עוגיות הן גם מזון מאוד לא בריא וחסרות כל ערך תזונתי מכל סוג שהוא, ואפילו מסוכנות לתינוקת קטנה, שעלולה לשאוף פירורים לריאות.

משרד הבריאות ממליץ להתחיל במזון מוצק רק אחרי תום החודש השישי לחיים (חצי שנה מלאה). לפני כן זה עלול לעצור את הגדילה שלה.
כמו כן, כדאי שתבדקי מה יש בחומוס הזה. האם מדובר בממרח קנוי או בחומוס ביתי שמכיל גרגרי חומוס מבושלים וטחונים בלבד? בכל מקרה זה לא מומלץ. אם זה הקנוי, אז לא לפני גיל שנה. אם זה ממרח ביתי טהור, אז לא לפני גיל 9 חודשים.

גם בגיל חצי שנה, מתחילים בזהירות - מזון אחד במשך שלושה ארבעה ימים, ואם אין תגובה אלרגית או עצירות או שילשול או פריחה או הקאה או משהו, ממשיכים למזון הבא. מתחילים בד"כ עם ירקות ופירות לא אלרגניים כגון בטטה, תפוח אדמה, גזר, קישוא, דלעת, תפוח, אגס ואפילו אבוקדו.