האתר הוקם על ידי אנשים מקהילת החינוך הביתי בישראל בשנת 2000. הוא נועד לתמיכה הדדית, לשיתוף במידע ולימוד משותף וכבמה לדיונים בנושא חינוך ביתי, הורות טבעית, אקולוגיה, וכל נושא שעשוי להיות קשור לדרך חיים טבעית.
האם אפשרי גם לאנשים שלא מכירים אף אחד מבאופן להצטרף ?
אני אף פעם לא הייתי ולא מכירה אישית אף אחד ...בעלי לא יכול לבוא - עובד - האם אני יכולה לבוא עם ביתי בת השנה ולא להתחרפן מבדידות חברתית
האם אפשרי גם לאנשים שלא מכירים אף אחד מבאופן להצטרף ?
בטח, בטח. תבואי.
יהיו עוד אימהות עם קטנטנים שישמחו להתחבר (ראי לעיל, מישהי חיפשה חברה מראש כדי לא להגיע לבד בלי להכיר....) וגם אימהות לגדולים יותר, וגם אבות ישמחו להכיר.... יש המון הזדמנויות לשיחה ולהיכרות. ומעטים הם אלה שמכירים את כולם. לאט לאט לומדים להכיר, ממפגש למפגש.... אבל צריך להתחיל מתישהו. (-:
זה יוצא די יקר (יחסית) למי שמעונין לבוא רק ליום אחד... 90 ש"ח! (לילה זה קצת קשה עם תינוקי קטן)
יש איזה שהן פעילויות מאורגנות באופניות (להצדיק את המחיר (לפחות לעצמי... ) או שזה בידור עצמי טהור?
יש איזה שהן פעילויות מאורגנות באופניות (להצדיק את המחיר (לפחות לעצמי... ) או שזה בידור עצמי טהור?
לפעמים יש מעגלי שיחה בנושאים מסויימים, ביוזמת משתתפים אלה ואחרים (כל אחד יכול ליזום וכל מי שהנושא נוגע לו מגיע). אבל זה לא משהו שנקבע מראש, אלא ספונטאנית (רושמים על לוח המודעות "מחר בשעה 16:00 מעגל בנושא XXX").
אם יש לך נושא שמעניין אותך, את יכולה ליזום מעגל כזה ביום שבו תהיי (כן, אפשר גם מהיום להיום).
אבל עצם השהות במקום הנהדר הזה והמפגש עם הקהילה המקסימה - מצדיק גם מצדיק את המחיר!
שלום רב
קצת בהסתייגות ובבישנות
האם המפגש פתוח לכולם?
אני אף פעם לא הייתי במפגש שכזה
אני אמא צעירה לבת כמעט שנתיים.
מאד מתענינת להכיר,לפרוץ,להתבונן, ללמוד
אפשר לבוא עם חברה/חבר?
תודה לכל מידע
שלום רוצה, וברוכה הבאה!
כן, המפגש פתוח לכולם.
כל אחד מאיתנו הגיע אליו פעם בפעם הראשונה (-: (גם שלי היתה בת שנתיים כשהגענו לראשונה),
אפשר לבוא עם מי שרוצים, וממש כדאי פשוט להציג את עצמכם "שלום, אנחנו פעם ראשונה פה" (-:
ראיתי בעליית הדף ששאלו האם ניתן להגיע למקום בתחבורה ציבורית?
באתר של פארק הירדן מוסבר כיצד להגיע ברכב.
האם יש תחנה בכביש? אוטובוס מטבריה? משהו? מישהו יודע?
וחוצמזה אם החלטתי לבוא עם ילדתי וייתכן ועוד חברה קוראת באופן קבועה (שהפנתה אותי למידע על המפגש הזה)תבוא, אז מה?
פשוט להגיע? ככה?
הרשמה מראש?
_וחוצמזה אם החלטתי לבוא עם ילדתי וייתכן ועוד חברה קוראת באופן קבועה (שהפנתה אותי למידע על המפגש הזה)תבוא, אז מה?
פשוט להגיע? ככה?הרשמה מראש?_
אין הרשמה מראש. ברוכות הבאות @}
נכון לשנה שעברה אין אוטובוס לפארק אלא רק לצומת טבחה/כפר-נחום. משם בטרמפ (אין בעיה) עד לצומת שעולה לכיוון הפארק, ומשם עוד טרמפ עד לפנייה לפארק, ומשם קצת ברגל. נשמע סיוט, אך אפשרי ובסה"כ גם לא נורא.
מה עם אוכל?
כל אחד מביא מה שהוא רוצה. אפשר גם לקנות מוצרים באיזור (מצריך רכב). הרבה פעמים אוכלים יחדיו ומשתתפים בהכנת האוכל והאכילה, כשיש שתים או יותר משפחות שרוצות בכך.
מה צריך להביא?
ציוד ללינה (קמפינג), ציוד להכנת אוכל ואכילה, ציוד לשהיה מרובה במים (כלומר בגד ים). פירוט יש בדפים אחרים שיש אליהם הפניות למעלה.
מתי להגיע?
אני מצטט מראש הדף:
_תאריך -מיום חמישי 3/9/09 ועד יום רביעי 16/9/09.
הכינו את עצמכם לארבעה-עשר ימים, אבל אפשר כמובן להגיע רק לחלק, ואפשר להשאר גם אחרי (לראש השנה) או לבוא לפני (לא כדאי באוגוסט - עלול להיות מלא). בכל מקרה כדאי לבוא לפחות לשלושה ימים כדי להכנס לאווירה._
כלומר - כדי להנות מחברת אנשי "באופן" אפשר לבוא מתי שרוצים בין התאריכים האלה, שאז יהיה שם המפגש שלנו.
רוצה להציע שנעשה כמידי שנה שוק קח תן של בגדים ואולי גם ספרים.
אני כבר מכינה שקיות מלאות בכל טוב!
מכיוון שאני לא יזמתי את זה בשנים הקודמות אשמח לדעת מה עושים בסוף עם כל מה שנשאר.
אני מוכנה לקחת חלק לגמח'ים באיזור שלנו, אם יש לכם רעיונות נוספים או שעוד מישהו מתנדב לקחת חלק אשמח.
יאללה, אני מתרגשת לראות את כולם ולהשתכשך (ככה כותבים?) במים הצוננים!!!!!!!!!!
רוצה להציע שנעשה כמידי שנה שוק קח תן של בגדים ואולי גם ספרים.
גם ככה אנחנו בקושי מצליחים לדחוס לאוטו כל מה שאנחנו רוצים להביא, אז להביא עוד שקיות של בגדים וספרים להחלפה לא בא בחשבון בכלל.
אבל הרעיון יפה...
וגם אני מתרגשת לראות את כולם ולהשתכשך (ככה כותבים?) במים הצוננים!!!!!!!!!! רק להוריד ת' אחד
מה להוריד ת' אחד??
תישאר עם "ולהשכשך"
שהמשמעות שלו בסוואהילית היא "סופת חול דק-גרגר מגיעה מדרום; לא כדאי לייבש נתחי אנטילופה."
ופה יש מקום לאי נעימויות.
ומה אם נגיע רק בסוף? עוד יהיו אנשים? אנחנו מתפנים רק אחרי ה12...
גם אני רציתי לשאול את זה.
מתכננים להגיע בשבת של ה-12 ולהישאר יומיים. פעם ראשונה של קמפינג בכלל ...
_ומה אם נגיע רק בסוף? עוד יהיו אנשים? אנחנו מתפנים רק אחרי ה12...
גם אני רציתי לשאול את זה._
המפגש הוא עד ה- 16.
תמיד יש שנשארים עד הסוף או באים מאוחר כמוכם.
לא צריך אוהל.
מספיק להביא ציפית שתשמש כשק שינה, מעליה שמיכה רגילה קלה (לשעות הקרירות של הלילה), מתחתיה - ריפוד כלשהו לעצמות, מחצלת או מזרון טיולים או שמיכת קיץ רגילה.
מומלץ להביא רשת יתושים ולמתוח מעל הכל.
אנחנו הבאנו אוהל בשנה שעברה אבל הוא נשאר מיותם, היה חם מידי וגם היה חבל לוותר על הכוכבים בלילה.
בקשר לבגד ים - אפשר גם בלי...
לא הבנתי אם עירום יגרום לכם להצטרף או דווקא לנוס...
אבל בכל מקרה - בד"כ חובבי הרחצה בעירום מוצאים להם פינה נחמדה שאיננה במרכז העניינים,
והנודיסטים העיקריים במחנה הם הילדים הקטנים
והנודיסטים העיקריים במחנה הם הילדים הקטנים
צריך להחליט עד איזה גיל מותר להסתובב במחנה עם הבולבול בחוץ, ומה עם צורתו המועדפת - חדה או עגולה (שלמה או חתוכה).
_לא צריך אוהל.
מספיק להביא ציפית שתשמש כשק שינה, מעליה שמיכה רגילה קלה (לשעות הקרירות של הלילה), מתחתיה - ריפוד כלשהו לעצמות, מחצלת או מזרון טיולים או שמיכת קיץ רגילה.
מומלץ להביא רשת יתושים ולמתוח מעל הכל._
אנחנו פשוט נכנסים יחד 4-נפשות לציפית (של הכרית, כן?). זה גם ריפוד וגם כיסוי וגם מגן מחרקים.
בבוקר האיש עושה לנו מרק ציפית טרי ממי הירדן (מוציא את הציפית לפני ההגשה) ללא חימום.
ללקק את האצבעות.
אנחנו לא היינו שורדים את זה בלי מזרנים עבים ונוחים (יותר ממזרני שטח) וכריות למי שרגיל. ואפשר גם ציפה דקיקה לכיסוי.
אבל השנה גם אני חושבת לישון בחוץ ולא בתוך האוהל. סתם חם. היתושים בעיקר לפנות ערב ולפנות בוקר. אפשר להימרח.
היה צריך לעשות את זה על הים או משהו כזה.
כל עניין היתושים ממש לא מזמין..
שמעתי תאורים מאוד פלסטיים בנושא, כולל שהיתושים נמצאים שם 24 שעות ועוקצים ללא סוף..
תבינו, לא תמצאו סיבות מספיק טובות בגלל "המקום" בכדי לא לבוא.
יש מספיק מאיתנו שמגיעים כל שנה (עבורינו שנה 7 הפעם) והעובדה היא שכל הנסיבות שמעלים כאן לא מצליחים להרתיע אותנו מלחזור שוב ושוב.
ותמיד עצוב לנו לעזוב )-: ותמיד מחכים לזה שוב כל השנה (זאת החופשה השנתית שלנו).
יש כאילו שהגיעו פעם אחת ולא היתה להם חוויה טובה, יכול להיות בגלל שלל סיבות, אני יכולה להבין את זה, זה עניין אישי.
זה שאני נהנית שם לא אומר שאחר יהנה מזה ולהיפך...
אבל בשורה התחתונה או שאתם רוצים או שלא או שתגיעו או שלא ומי שיגיע ישפוט בעצמו מקרוב.
ההחלטה היא לא כזאת גורלית!
תגיעו, עם אוהל, בלי אוהל, עם בגד ים, בלי בגד ים, עם אוכל, בלי אוכל...,
יש מספיק אנשים טובים (טובים מאד!!) להיעזר בהם,
יש אווירה נהדרת של חופש, שמחה, ילדים, שיחות, רביצה, ריצה, צחוק, מים...
אז די לדשדש ובואו לשכשך...
נתראה בפארק הירדן, אינשאללה!!!!!!!!!!
אגב, אנחנו הגענו לפני 7 שנים פעם ראשונה מבלי להכיר אף אחד.
חיפשנו משהו באינטרנט בקשר לחיתולי בד והגענו לאתר הזה.
ראינו שבעוד שלושה ימים מאותו יום יש מפגש בפארק הירדן.
החלטנו לארוז את האוטו ולנסוע לראות מי האנשים האילו.
לא היה לנו מושג קלוש את מי אנחנו הולכים לפגוש.
היינו עם ילד אחד בבית בן שנה, בהריון עם השני ובמשבר זוגיות קשה (דיבורים על פרידה...) אז לא היה מה להפסיד.
נסענו 3 שעות (כשכל הדרך דיברנו על איך ניפרד כשנחזור!) הגענו, ראינו כל מיני אנשים, היינו נבוכים... התמקמנו בצד בשקט.
רני בא לברך את פנינו בפנים עגולים ומחויכים!
ואז עוד כמה הציגו את עצמם.
היינו שם את כל שלושת הימים (אז זה היה רק 3 ימים)...
לא היה הכי קל, רבנו הרבה ודיברנו הרבה
ובסוף הזמן שם כבר הכרנו עוד כמה אנשים והתחלנו להרגיש בנח.
חזרנו הביתה הרבה יותר ביחד, עם חיוך על הפנים ועם קהילת חברים חדשה!
מאז האנשים הטובים האילו מלווים אותנו בדרכינו יום יום באהבה ובחם ויש לי רק להודות על זה מכל הלב!!!
ופארק הירדן היא הזדמנות לראות ולפגוש את כל האנשים שאליהם אני מתגעגעת כל השנה,
לחבק אותם, לראות את הילדים גדלים ואת התינוקות חדשים, לשוחח, להתרגש, לאהוב...
ועל זה צפריר היה אומר, מה, בגלל יתושים לא תבואי לגן עדן?
וצפריר מוסיף ואומר - בגן העדן עצמו יש גם יתושים, וצרעות ודבורים (למרות שבשנה שעברה כמעט ולא היו לא אלה ואלא אלה ולא אלה), ובעיקר בגן העדן הזה הוא מה שעדינה מתארת - מפגש של אהבה.
המפגש שהתחיל בשנת 2000 בלילה אחד, חוגג עשור לקיומו השנה.
זהו מפגש של חברים שפתוחים ופלורליסטיים לקבלת חברים נוספים.
מובן החשש מקהילה סגורה, אלא שהקהילה הזו פתוחה ושמחה לכל קול חדש.
מבורכים הבאים, מבורכים הנרתעים, מבורך המקום.
מי שבא ברוך הבא, ומי שלא, חבל, אולי יבוא בשנה הבאה.
היה צריך לעשות את זה על הים או משהו כזה.
למה את חושבת שבים אין יתושים? אז בתור אחת שישנה שם לפני שבוע וחצי אני יכולה לספר לך שיש ויש, וגם במקומות אחרים. ככה זה חיק הטבע.
הי, תודה לכל המעודדים.
מתכווננת על לבא - 'לבד' כנראה עם שלושה או חמישה, נראה. אבל יש לי פחד אחד ואלרגיה גם - י ת ו ש י ם!
אנא, ספרו לי על זה ספציפית, וגם מה עוזר לפחות חלקית.
(כן אוהבת טבע ולינות שטח וכו אבל עושה עבודת שטח בבחינת דע את האויב, המזמזם והעוקץ...)
יתקיימו פעילויות שונות, בעיקר ביוזמת המשתתפים, ומעט ביוזמת המארגנים. בדרך כלל יש מעגלי-הקשבה או שירה בציבור או נגינה בציבור בשעות הערב, אבל נקיים גם מעגלים נוספים, בטח לא כמו ביום העיון אבל יהיו.
עדינה, מה שאת מתארת ממש מרגש.
גם אנחנו הגענו פעם ראשונה לפני כמה שנים בלי להכיר אף אחד, ואמרנו לעצמנו: "מקסימום נקים אוהל, ואם המשוגעים האלה לא ימצאו חן בעינינו פשוט ניסע כל יום לטיול אחר באיזור ורק נבוא לישון שם".
בסוף לא רק שלא הלכנו לשום טיול, אלא הכרנו שם (ובשאר מפגשי באופן) את האנשים המקסימים שהיום הם מעגל החברים הראשון שלנו.
אנא, המעיטו בשתייה עד המפגש, כדי שישארו מים בירדן.
למרות הבקשות המפורשות, נראה שציבור גדול לא המעיט בשתייה, ומצב המים במדינה (ובנהר הירדן) לא-משהו. אבל, לאחר שני ביקורים מקדימים בפארק, אחד לפני כשבועיים ואחד היום, אני שמח לבשר לכם שמצב הפארק שפיר. העצים כרגיל, המדשאה חצי-מיובשת אך תקבל מנת מים רצינית במוצ"ש הקרוב, והמים, הן אלו שבבריכות והן אלו שבאפיק הג'קוזי - חזרו. זה הודות (ותודות) לעבודות מחפרון ממוקדות במעלה האפיק ששיכנעו את המים להגיע לאפיק הרצוי. בנוסף, מקורות יודעי דבר (מערוף, מנהל הפארק) מסר שיש סבירות גבוהה שיהיו עוד יותר מים מהמצב עכשיו (שהוא כאמור, טוב) משום שגם השקיית הכותנה תיפסק בתחילת ספטמבר (מה, מגדלים עדיין כותנה במדינה היבשה שלנו?!) וגם יפסיקו להטות את אפיק הירדן בשעות הלילה למילוי המאגר של כפר הנשיא המזין את טורבינות החשמל במשך היום (מה, הם מפעילים את הטורבינות גם כשיש כל-כך מעט מים בירדן למרות שהבטיחו מפורשות שלא יעשו כך לפני בניית התחנה - כן!).
עדכונים נוספים: עם הכניסה לפארק תתבקשו למלא טופס צבעוני עם הלוגו של "באופן טבעי", ובו שמכם, תאריך ושעת הגעה וכן תאריך ושעת עזיבה. הפתק יוצג בחלון המכונית על הדשבורד, וכך יהיו בטוחים אנשי הפארק שהתשלום עבור החנייה משולם כראוי. הצגת הטופס וההזדהות עם קהילת "באופן טבעי" גם מאפשרת לכם לקבל את ההנחה לחנייה - 50 ש"ח לרכב לכל 24 שעות במקום 70.
חשוב להבהיר לכולם אם יש כוונה להיות נודיסטים, או אם מאפשרים את זה בכייף. שנדע להיצטרף או לנוס!
ענו על זה מעט למעלה, אבל בתור הנודיסט הראשי אני רוצה בכל-זאת להתייחס לעניין.
בשטח הפתוח של הפארק, כלומר ב"מחנה" ובבריכות, בהיותם מקום ציבורי ופתוח, לא יסתובבו אנשים ונשים חשופי שת. אנשים קטנים, בעיקר עד גיל 6-5 נוטים לעשות כן בקהילתנו בכל מקום.
האנשים המבוגרים יותר יוכלו להתפשט, חלקית או מלא, על שפת הנחל, במקום מוצנע מעיני כל (השנה גם נתלה שלט "באופן טבעי" כדי שיהיה ברור לאנשים מבחוץ שיש כאן משהו "אחר", ושהם מוזמנים להכנס על אחריותם בלבד). "יוכלו להתפשט" זה אומר שיהיו שם גם אנשים קטנים וגם אנשים גדולים שיהיו גם לבושים וגם עירומים, והפלורליזם הנודע בקהילתנו יבוא לידי ביטוי גם כאן - מותר לכל אחד לעשות ככל העולה על רוחו (כל עוד הוא לא פוגע באחרים).
נכון, יש כאלו שהעירום הציבורי של האחר "פוגע" בהם. אני מציע שמי שהדבר ממש מפריע לו, שינסה בכל זאת לבדוק עם עצמו האם הוא "חייב" להפגע או שהוא יכול להמנע מכך.
אין בארץ מקומות רבים שיש מקום לעירום הפשוט, הרגיל, לא זה הסטרילי של הדוגמניות והדוגמנים (או של כוכבני וכוכבניות הפורנו). אין הרבה מקומות בהם אנו יכולים לראות ולהיראות עם גופנו הלא-מושלם, ולקבל מושג טוב יותר על מקומנו בסקלה (הא, גם להוא יש עקום. הא, גם ההיא לא מורידה שערות), ואולי אפילו לשפר במעט את דימוי הגוף שלנו.
אבל אני חושב שגם לילדינו זה חסר. ילדינו אשר ממעטים לראות עירום פשוט, כולל זה של הוריהם או אחיהם, אך עשויים בהחלט לראות לא-מעט עירום סטרילי (גם באינטרנט וגם בטלוויזיה). מושג הגוף העירום המצטייר לילדינו הוא כזה שבו כל איבר פרופורציוני לגוף, אין אף שערה מיותרת בשום מקום, אין קמטים ועודפי-שומן, וגיל הגוף (או לפחות חלקים ממנו) הוא לא יותר מ-25. אבל כולנו יודעים שאצל כמעט כל האנשים, כולל אלו שמצטלמים לפרנסתם בעירום, אין כזה דבר "גוף מושלם וחסר שיער" - הכל פיקציה/פלסטיקה/עבודת פוטושופ מקצועית (בתור גרפיקאי לעת-מצוא אני יכול להעיד שניתן בקלות יחסית להוריד נקודות חן ושערות, ואפילו להרזות פנים וירכיים).
אני באמת מאמין, ועושה כך בביתי הפרטי ככל שאני יכול, שילדינו ומבוגרינו צריכים להיות חשופים, ואפילו חשיפת-יתר לצורך האיזון, כדי להוציא את הדימוי השקרי הזה לאור, ולהראות שהיות שאף אחד מאיתנו לא מושלם כמו על המסך או במגזין, הרי שכולם מושלמים בדרכינו. אני נוטה להאמין שחשיפה ויזואלית למציאות האמיתית תעשה הרבה טוב לדימוי העצמי ולדימוי האחר (ואפילו הזוגי), ונחסוך הרבה פסיכולוגים, כדורי הרזייה ושאיבות שומן.
אני יודע שהתנועה הנודיסטית לא באמת חדרה לקהילת "באופן", אבל אני רואה במהלך השנים שיש סובלנות גדולה יותר ויותר לעירום בציבור (שוב, רק במקומות שמוסכם בשתיקה שאפשר), והסובלנות באה גם מצד הלבושים אל העירומים, וגם מצד העירומים אל הלבושים, כלומר באותו מקום יש אפשרות להיות מה שאתה רוצה ומרגיש באותו רגע, ואתה/את לא חייבים להיות או עירומים או לבושים. חוץ מזה, היות שמדובר רק במקומות על שפת המים, הרי שמלכתחילה הרבה יותר כיף לרחוץ כשרק העור לגופינו, ומקסימום עם היציאה ליבשה לובשים משהו כדי להרגיש מעט יותר נוח.
אני מזמין את הציבור וילדיו לנצל את ההזדמנות ולנסות להתקלף מעט בחברה סובלנית ומקבלת, ולהרגיש משוחרר ובטוח בגופו.
אין כזה דבר "גוף מושלם וחסר שיער" - הכל פיקציה/פלסטיקה/עבודת פוטושופ מקצועית
היתה פעם מצגת מצויינת שהראתה את התמונות "לפני" ו"אחרי" עריכה, וזה נותן פרופורציות על המסרים הויזואליים שאנחנו נחשפים אליהם. לא הצלחתי למצוא את זה, אולי למישהו יש קישור?
על אף שהתהליך המתואר בסרטון מדהים והמסר אכן נותן פרופורציות על המסרים הויזואליים שאנחנו נחשפים אליהם , אני תמיד משתדלת לזכור שגם כאן נעשה שימוש במסר הזה לצרכי פרסום חברת קוסמטיקה. אבל אולי זה דיון שמתאים כבר למקום אחר...
לילך,
לנו עובד מצוין שמן אתרי לוונדר עם שמן שקדים כבסיס (או שמן צמחי אחר). שמה בשפריצר, מתיזה ומורחת.
המינון - תלוי בגיל הילדים, באזור גיל שנה שמתי 10 טיפות לוונדר על כל 30 מ"ל שמן שקדים. גיל שנתיים - העליתי ל- 15 טיפות ל- 30 מ"ל.
אני חייבת להודות שבשני המקרים, השמן שהכינותי עבד מצוין גם עבורי וגם עבור הילדה היותר גדולה. (למבוגרים המינון המומלץ בד"כ הוא 30 טיפות לוונדר על 30 מ"ל שמן שקדים, ועדיין המינונים העדינים עושים אצלי יופי של עבודה).
תודה. אצלנו בעמק אני מסתובבת עם שמני עץ התה, ציטרונלה ולוונדר ועוד קנויים למינהם. לפעמים זה עוזר ולפעמים לא. נראה לי שנמשיך באותה הגישה. אבל עם נכונות לברוח לפני שמנין העקיצות מפיל אותי למשכב...
לילך, בשנה שעברה מצב היתושים היה נורמלי לגמרי, כמו בעמק. יתושים מהים יותר גרועים מאלו של הפארק לאלרגים (גמאני).
מה שלי עוזר זה:
לישון באוהל עם כילה, הלהקפיד לסגור את הרשת כשנכנסים יוצאים. לא ללכת על הדשא (שם יש יותר).
להמנע ממאכלים מתוקים. שמנים טבעיים כמו שתיארת.
ואם כלו כל הקיצין, תכשיר לא טבעי, אלתוש.
יש ספריי של וולדה, שהוא די יעיל (יתושי הכנרת חושבים שהוא מים אך יתושים מהחצר שלנו מתעבים את הריח)
יש אנתיתוש ו משהו כזה, בקבוק צהוב אדום, בסטיק או בספריי. עוד לא פגשתי יתוש שהסכים לאכול אותו, בארץ. לעומת זה, הקאמארי, יתושי ערבות סיביר, חשבו שהוא מי דבש ועקרצו דווקא איפה שמרחתי אותו- וזללו אותו.
לדעתי הלא מדעית יתושות מעדיפות סוג דם B מינוס ואם אין כזה בסביבה (אני לא שם) אז גם אחר הולך...
לילך ולוטם, תשמחו לדעת שגם אני בסביבה, אז העקיצות יתחלקו בין שלושתינו. חזרנו אתמול מקמפינג שבו הייתי העקוצה היחידה! זה אומר המון המון עקיצות... מעניין לבדוק מה סוג הדם שלי. אצלי הכי עובד בגדים ארוכים ויש תכשיר שאמור להיות טבעי, מוסיגרד, פועל די טוב.
זה הסתיו וזה עובר
שנה שעברה הוא לא עבר. ז"א כן, באביב הוא עבר.
ההבטחה שהוא נושא בחובו, הבטחה שחורף או-טו-טו מגיע, לא התממשה, אפילו לא פה במעלה ההר.
מאד מקווה שהשנה יהיה גם חורף בין הסתיו לאביב.