משבר המזון בעולם

סקירה מהירה של המאמר (תודה רוזמרין):
מעבר לדיון סביב ההתפלה, גם כותב המאמר מצביע על בזבוז מי נגר (זריצת מי הגשם על שטחים בנויים וסלולים), והמשך הבנייה ללא התחשבות בצורך בספיגת מים בקרקע.

ציטוט שנותן דוגמה לכשל תכנוני (חשיבתי) שהוא הוא בעצם "משבר המים":

"גם ההחלטה השערורייתית של משרד התחבורה לקדם מנהרה שתנקז את שטפונות נחל האיילון לחוף הים ביפו מעידה על המחשבה הלא-חכמה במשרדי הממשלה. יועץ משרד התחבורה, פרופ' גדעון סיני מהטכניון, הכין לבקשתה של חברת "נתיבי איילון" תכנית שתתן פתרונות יסודיים להתמודדות עם ההצפות באיילון. לאחר שבדק שורה של רעיונות, כולל הטיית הנחל, מצא את הפתרון המעשי, היעיל, הבטוח והזול מכולם, בדמות אלפי בריכות בגודל בריכות שחייה עירוניות אשר יוקמו במעלה אגן הניקוז של האיילון וישמשו כמלכודות מים במקומות שבהם נוצר הנגר. אי אפשר להתעלם מהיתרונות שבתכנית, ובהם הערך הנופי ומילוי מי התהום. אפילו בקרן הקיימת לישראל התלהבו מרעיון הבריכות בוואדיות היורדים לכיוון גוש דן שסביבן יינטעו בוסתנים, והכינו תכנון ומיפוי טופוגרפי מדויק לנחל ענבה, אחד מיובלי האיילון שלמרגלות העיר מודיעין. "אבותינו ידעו להפיק ממי הגשמים חקלאות נהדרת", הסביר פרופ' סיני. למרות זאת, במשרד התחבורה העדיפו להתעלם מהיועץ שלהם, ולקדם פתרון של שפיכת המים אל הים."

מי זה אלה ש"העדיפו" ואיך אפשר להגיע אליהם? (במכתבים אני מתכוונת)

שאלה יפה, יונת.
בדיוק השבוע התחלתי לשים לב שכל התחקירים והכתבות על משרדי ממשלה אין ציון שמי. מי זה שעשה, העדיף, ביטל וכד'.
הרי יש שם פקיד אחד או שניים שגורמים לדברים לקרות.

רוזמרין,
(קצת באיחור)
_צפריר, אילו היינו מפסיקים לגנן דשא ופרחים ואילו היינו משאירים אדמה לחלחול בין חדרה לגדרה (אקוויפר החוף) אז מי השתיה
למרכז היו נשאבים משם ואז הכנרת היתה מתמלאת באופן טבעי. ואילו היתה מלאה ונשפכה לירדן אל ים המלח ואילו בים המלח היו מפסיקים עם כריית הפוספטים אז לא היו לידך בולענים.
ואם היו מסדרים את השפכים ומטהרים אותם לצורך חקלאי, לא היה צורך לייבש לנו את הנחלים בצפון ומנגד לא היינו מזהמים
את הים שאותו אתה רוצה להתפיל ולשתות. לשתות את כל הזיהום? חלקו? הים התיכון הוא אחד המזוהמים ביותר, להזכירך.
ואגב, אני לא השתכנעתי מדברי שלם שהמים הם הסכנה הגדולה. קרחונים נמסים ותקופת התחממות מעידים על סיום המים?_

את פשוט לא מודעת לחומרת המצב.
אם כל מה שאת אומרת היה קורה, קרוב לוודאי שהיו מספיק מים, נאמר לעוד חמש שנים, עוד עשר.
אבל הצריכה עולה, ורק באופן הפרקטי, הדחיפות כל כך רבה, עד שכל מה שציינת, חשוב בעיקר לעתיד.

כאשר מדובר על התפלה, אין כל סכנה במי ים מותפלים, גם אם תתפילי את מי ים המלח. המים המתקבלים דומים למי גשם, ללא הלכלוך שאלה אוספים מהאוויר.
יש עוד פתרונות יעילים, אבל, הים, הוא בראש ובראשונה מקור אנרגיה בלתי נדלית, שאיננה פוגעת בסביבה כלל וכלל, אנרגיה זו, יכולה להתפיל מי ים לצרכים שונים, בתחילה להצלת מערך המים המקומי ולהתחשבות בשכנינו שגם הם זקוקים למים (וזה המפתח לשלום - שפע של מים).
בעתיד, כאשר המערכת תשתקם, אותם מים מותפלים, עשויים לחסוך ממחזור המים הטבעי זהום, כאשר עם המינרליים המתאימים שיתווספו למים, ישמשו לחקלאות, לתעשייה ולמטרות שונות.

כך, ניתן להפוך מחסור זמני, אל שפע.
שפע זה, לא צריך להיות יקר בהכרח. אלא, דווקא מתוך שיתוף פעולה עם הסביבה, הפסקת השריפה האינסופית המתפוצצת יום יום במאות אלפי צילינדרים, ומעבר לאנרגיה ירוקה, עשוי להיות אפילו זול יותר.

שערי בנפשך, שמפעלי ים המלח היו מחייבים לממן את הפרוייקט, המזין מי ים אל ים המלח, בצורה מבוקרת, כך שבדרך ניתן להפיק מים מותפלים, חשמל ועוד כמה תועלות, ובכך, גם יוכלו להמשיך לפעול ולשגשג כלכלית, וגם ים המלח ישמר, יניב את העננים בעבור מקומות אחרים.

שערי בנפשך שאותם פתרונות שאינם מזהמים את המים, ברמה התעשייתית והמסחרית, מאפשרים את החיים הטובים- שיש היום, בכל טכנולוגיות המים הקיימות - והמזהמות.

שערי בנפשך שכל עיר, תאגור את כל מי הנגר, ותשתמש באלה גם על מנת להזרים לאקוויפר - דרך הבארות, וגם לפתח איזורים ירוקים באותה עיר.

שערי בנפשך, שתוכלי ללכת לעין גדי - ולראות שם מים, בנחל.

במילים אחרות:
הקמפיין טוב שידגיש שהחיים בירוק, לא רק שהם יותר יפים, יותר נוחים מבחינת נחת הרוח, אלא גם וזה המסר העיקרי - יותר כלכליים.
על פני להוכיח את הקיים, לשתול מוטיווציה - על פי דרכו.
להסכים, ומתוך הסכמה, להביא לידי הסכמה.
לא בכוח, לא בתוכחה, אלה - מניבים בעיקר התנגדות.

תודות.

>צפריר<

כאשר מדובר על התפלה, אין כל סכנה במי ים מותפלים, גם אם תתפילי את מי ים המלח. המים המתקבלים דומים למי גשם, ללא הלכלוך שאלה אוספים מהאוויר.
אני עדיין די סקפטית לגבי התפלת מים - ומה יקרה עם המינרלים ושאר הירקות שנשארים בים? הרי הים יהפוך לאט לאט לדחוס יותר במינרלים וידמה יותר ויותר לים המלח - לא יהיה בו קיום של שום יצור חי. חיסול הדגה והחיים הימיים? זאת לא שוב התערבות מיותרת של האדם? אז תיקנו דבר אחד והרסנו אחר. זה בטוח יגרור עוד תגובות שראייתי קצרה מלראות (ובספק אם חושבים עליה אלה שצריכים לעשות את החישובים האלה).

באופן אירוני ביותר, הגריין (או איך שקוראים לזה, שמופיע בראש ההודעה ומתחלף בכל פעם) שקיבלתי: "לפעמים הדרך לנצח היא להכנע" - לא הגיע הזמן שנפסיק לשחק באלוהים וניתן לאמא טבע לתקן את מה שקילקלנו? כמובן שיהיה לזה מחיר - אבל ככל שנמשיך לקלקל המחיר יהיה גבוה יותר, אז מתי כבר נתעורר?

צפריר, כתבתי היום, כמה תגובות מעליך, על מאמר וצירפתי לינק.
אם אתה זוכר, בתחילת הדף כתבתי שלדעתי אין בעיית מחסור במים בישראל אלא בעיה ממסדית בטיפול.
הבאתי את המאמר כי צור שיזף מפרט את הכמויות ונותן הסבר מפורט יותר.
רק לקחת לתשומת לב שמעבר לנתוני מקורות הוא לא ממש מציין מאיפה שאר הנתונים. בכל אופן, זה כיוון חשיבה אחר
מהתפלה.

אור השמש,
אני עדיין די סקפטית לגבי התפלת מים - ומה יקרה עם המינרלים ושאר הירקות שנשארים בים? הרי הים יהפוך לאט לאט לדחוס יותר במינרלים וידמה יותר ויותר לים המלח - לא יהיה בו קיום של שום יצור חי. חיסול הדגה והחיים הימיים? זאת לא שוב התערבות מיותרת של האדם? אז תיקנו דבר אחד והרסנו אחר. זה בטוח יגרור עוד תגובות שראייתי קצרה מלראות (ובספק אם חושבים עליה אלה שצריכים לעשות את החישובים האלה).
כמות המים המתוקים בטלה בשישים לעומת מי הים.
על מנת להמליח את הים אין די אנרגיה.
מה גם שמצד שני, הים מקבל עוד ועוד מים מתוקים בדמות קרחונים שנמסים, שלגים שנמסים ומזרימים מים מתוקים דרך נהרות.

לא הגיע הזמן שנפסיק לשחק באלוהים וניתן לאמא טבע לתקן את מה שקילקלנו? כמובן שיהיה לזה מחיר - אבל ככל שנמשיך לקלקל המחיר יהיה גבוה יותר, אז מתי כבר נתעורר?
מי יחליט למי יהיו מים ולמי לא?
מי הוא זה שירהיב להחליט מי יהיו קורבנות הגישה הזו?

לשחק באלוהים זה להמשיך לנצל את הטבע, לבזבז משאבים, הדרך המוצעת כאן, איננה לשחק באלוהים, לא יותר מלהניע את האוטו.
תמימות היא לחשוב שללא אסון אקולוגי, או ממשי, ישכיל האדם לשנות את מנהגיו, ולהפסיק למשל לנוע בכבישים.
לכן, אפשר לתכנן איך האנושות תשתנה ומשם הכדור ימשיך להתאים לאנוש.
אבל אין זמן.

התפלת מים היא גיבוי למחזור המים הטבעי, ומשמעותה אספקת מים טובים לכל האוכלוסיה. ללא הצטרפות אל הקיים באנוש, כאנוש, לא יצלח דבר.

תודות.

>צפריר<

רוזמרין,
למי אין בעית מים? לישראל?
אינני יודע אלא, שללא שיקום והצלת המערכת הטבעית, ניכנס להתערבות גסה בהרבה בטבע ובסביבה.

בכל מקרה המדינה הולכת אל התפלה, וכך גם מדינות רבות בעולם, וטוב שכך, שכן הבעיה איננה רק מקומית, הבעיה היא גלובלית.

ראי,
העולם ההוא, האורגאני, הנקי מזיהום אוויר, הנקי מרעש, בו יש אולי מיליארד בני אדם, אולי פחות, לא ישוב עוד.

יש כשבעה מיליארד איש, ואלה מתרבים כל הזמן.

האדם, מתוך יהירותו, לא לקח בחשבון מספיק את ביתו הוא, את סביבתו.

כיום יש נתונים מסוימים, וטוב להתעורר ולשתף פעולה עם הטבע.

אין הכרח להתפיל מי ים, ניתן להתפיל מים מליחים שיש בנגב, ניתן לטפל בזיהום המים ולמונעו, ניתן להפיק מים מהאוויר, אבל יש לדאוג לכמות מים מספקת לכל בני האדם שעל הכדור הזה.

ניתן להניח לשניים שלושה מיליארד לגווע בצמא וברעב.

בשם מה? לשם מה? יש פתרונות.

תודות.

>צפריר<

צפריר, מסכימה שאסור לנו להניח לשניים שלושה מיליארד לגווע בצמא וברעב.
הרי ברור שמי שאומר זאת מתכוון שהוא ומשפחתו לא יהיו כלולים בהם. ("הכלל הוא הפרט"- טוען המרגיעון).

ובכל אופן, נצטרך לצמצם איכשהו את מספר האנשים. האם הגיוני להמשיך ללדת יותר מאחד או שניים? ולא סתם אני שואלת דווקא
אותך.
האם לא עדיף ללדת מעט ולאמץ נטושים, אם רצוננו במשפחה גדולה ?
למה איננו יכולים להצטמצם, כטענתך?

לחזור מהמוטו של "הכפר הגלובאלי" אל המציאות של הכפר/ארץ האמיתיים.
כפי שהקופים באפריקה אינם דואגים לקופים בהודו והפוך, כך אנחנו צריכים להפסיק עם זה. יגדלו להם האפריקנים והאמריקנים את
מזונם בארצם שלהם בכמות הנדרשת ולא המוגזמת. יוחזר לחקלאות כבודה הרמוס. יחיה החקלאי האפריקני בכבוד מגידול ירקות ופירות לבני ארצו. האם זה חלום באספמיה? האם זה יקרה באופן טבעי כתיקון ואיזון לבולמוס האנושי? תוך זמן קצר, להערכתי, נדע את התשובה.
אגב, הנפט עלה ל-123$ לחבית בימים האחרונים...

הרי ברור שמי שאומר זאת מתכוון שהוא ומשפחתו לא יהיו כלולים בהם. ("הכלל הוא הפרט"- טוען המרגיעון).
מצד אחד..

כפי שהקופים באפריקה אינם דואגים לקופים בהודו והפוך, כך אנחנו צריכים להפסיק עם זה.
מצד שני...

זאת אומרת שהמעלה ה"מוסרית" היותר גבוהה זה לא שנתמסר כולנו כאחד לגורלנו, אלא ניתן "פור" לעצמנו.
לא לשים את כולנו באותה הקלחת, אלא לדאוג אך ורק לשלנו-התחת.
זה בדיוק להגיד שימותו כולם כל עוד זה לא אני.

האמירה הראשונה שציטטתי ממך מבטאת לא יותר מאשר את האמונה שלך לגבי מי שאומר את זה. חשוב לי לציין.
(ובאשר לשנייה, בהנתן התמסרות לאלמנטים, לדעתי לאמריקנים יש פחות סיכוי מלאפריקנים, אם פותחים פה הימורים...

)

_זאת אומרת שהמעלה ה"מוסרית" היותר גבוהה זה לא שנתמסר כולנו כאחד לגורלנו, אלא ניתן "פור" לעצמנו.
לא לשים את כולנו באותה הקלחת, אלא לדאוג אך ורק לשלנו-התחת.
זה בדיוק להגיד שימותו כולם כל עוד זה לא אני._

מה זה, דומה בדומה ירפא?
האגואיסטיות שהביאה אותנו לכאן היא זו שגם תציל אותנו?
רק אל תשכחי שזה צריך לבוא במינון הומאופטי אחרת זה סתם רעל.

רוזמרין,
כל אלה, הקטנת הילודה, הפסקת טיפולי הפוריות והפניית הורים פוטנציאליים לאימוץ, וחינוך האנוש אל שמירה על הסביבה - חשובים.

עדיין, וזה עיקר המסר, כאשר הבית בוער, לא פורשים הצידה ומתייעצים איך לחיות את החיים, אלא מתאגדים על מנת לכבות את השריפה. קודם כל.

כאן, כאשר מרחיבים את המבט, ומתבוננים על מה נדרש ממנו, מהאדם, על מנת שישפר את חייו דרך התחשבות בסביבה, נוגעים בשורש יחסי הגומלין האנושיים.
כאן, ביחס האנוש אל עצמו, טוב יהיה להניח גם תפישה אקולוגית שמשמעותה התחשבות וידיעה שכולנו אחד.
ככל שהעולם הופך לכפר אחד, כך האינדיבידואליות מודגשת.
כך שגם בנושא הקטנת ילודה, הסכמה על זו מדברת על הקטנת הילודה באופן יחסי. שכן החלוקה הגיאוגרפית והלאומית תמשיך להתקיים.
השתייכות מתחילה בהשתייכות לכל הברואים על הפלנטה, מפרידה את ההשתייכות אל הזן האנושי, אל האיפיון הגזעי, אל המדינה, הלאום, הקהילה, השכונה או הכפר, אל המשפחה המורחבת במובן של שבט, ואל המשפחה הגרעינית, בה גדל האדם, וזו שהוא עצמו מקים.

ללא התחשבות בקיים, מבחינת האקולוגיה של יחסי הגומלין, מבחינת ההיבטים הכלכליים המתקיימים כיום, לא יצלח דבר אלא לכדי כיאוס.

לא שכיאוס פסול, גם זו דרך לעשות סדר. האדמה פוריה במיוחד לאחר שריפה.
אלא שטוב אם נשאיר את ההחלטה הזו בידי שמיים. בכל מקרה זה כך, שהרי איתני הטבע, מעת לעת, מזכירים לנו את אפסיותינו.

לא לשים את כולנו באותה הקלחת, אלא לדאוג אך ורק לשלנו-התחת.
במובן הזה, כולנו באותה קלחת, וכולנו דואגים לשלנו התחת, ומתוך כך, אין לנו כל בעיה לשמור על ביתנו נקי מרבב, כשבחצרנו הרפש עולה על גדותיו, אין לנו כל בעיה, לדאוג למחזור המים של ישראל מבלי להתחשב בצרכים של שכנותינו או במובן הזה - של העולם כולו, אין לנו כל בעיה לשדוד מחצבים ואנרגיה מהכדור, אין לנו כל בעיה לשרוף את עולמנו לדעת.

את מי נקריב לשם נוחיותנו? את מי נשמיד למען רווחתנו?

ובעניין מחיר הנפט. המחיר האמיתי של חבית נפט, צריך להיות לפחות 500 דולר לחבית.

תודות.

>צפריר<

צפריר,
בגדול אני מסכים איתך, חוץ מפרט אחד קטן שלדעתי אתה מזניח -
מאיפה אנו יודעים, שהכימאים והפיסיקאים, ושאר המדענים, יודעים עד הסוף מה יש במים מותפלים לעומת מי גשם או מי הכינרת?
מאיפה לנו לדעת אם אין עוד רכיבים, מעבר למולקולות והמינרלים, במים חיים בטבע, שאין במי ים מותפלים, שיצאו ממפעל גדול?
למשל, יש את מה שנקרא הרכיב ה- "אנרגטי" של המיים, שאני לא יודע אם להאמין או לא להאמין בקיומו. ואולי יש עוד דברים שהמדע עוד לא גילה?

אורי,
תודה על שאלתך.
ובכן, ברשותך, 'אני' יודע שלמים בטבע תכונות אנרגטיות, מסרים ותכנים שאינם יכולים להימדד בכלים הקיימים.
המים בטבע הם מים חיים, המספקים חיים, בזרימתם.
המים המבוייתים מאבדים תכונות רבות, מתוך כך שלחוצים אל צנרת שאיננה תורמת להם אלא חלודה ושאר מריעין בישין, ומסיטה את הזרימה הטבעית של מים באשר הם - לצרכינו.
אז, מתוך כך שמים לעולם מייצרים חיים, אנו הורגים את החיים במים, על ידי תוספות של כימיכליים, כלור, על מנת להגן על עצמנו מצורות החיים האלה, שללא 'חימצונם הכימי' (סלח לי על המושג שהמצאתי) לא יהיו ראויים לשתיה.

מים מותפלים, בעיקרון, הם מים מזוקקים: H2O - נטו.
מים אלה אינם ראויים לשתיה או לחקלאות כפי שהם.
מה שנדרש להוסיף למים אלה ברמה הפיזית-כימית, על מנת שיהיו ראויים לשתיה זה בעיקר סידן ומגנזיום (אם כי כבר נראה איך הטמטום המסחרי מוסיף שם גם ויטמינים). זה נעשה במקומות רבים, ואין כל תופעה פיזית-כימית שמצביעה על חוסרים.
במה שנדרש להוסיף לחקלאות, אינני בקיא, ועדיין טוען שזה בעיה ברת פתרון.

מים מותפלים אלה, טוב שיזרמו דווא אל מאגרי מים בהם יש המלחה יתירה, וזיהומים אחרים. שכן, ניתן לומר שאלה מדללים את ריכוז הזיהומים.
כאשר מזרימים מים כאלה אל ועל האדמה, סופחים המים האלה, אליהם, מהר מאוד את כל מה שהטבע מציע, - ומתחיים, הופכים להיות חיים.

קח למשל את תחום האבנית. המים בישראל קשים, מלאים באבן.
תוספת של מים מותפלים, תרכך בהכרח את המים.
הפניית מים מותפלים אל מערכות חימום וקירור, תניח חסכון ניכר, או הפחתה ניכרת בצורך במרככי מים, ומכאן התרומה לסביבה.

במובן האנרגטי, של תכנים, מסרים מהמים, בהחלט כבר היום יש בעיה, גם במים מינרליים, אשר עומדים זמן רב לפני שהג'יני יוצא מהבקבוק.

לשם כך, יש כמה וכמה פתרונות להחייאת המים, להחזיר את המים לחיותם, כך שתכונות המים בטבע, יהיו גם במי הברז.
כמה פתרונות וכמה שיטות.

שוב, הסכמה, תניב במהירות וביעילות פתרונות נוספים - שעדיין איננו חולמים עליהם - בדיוק כפי שלפני מאה שנה בלבד, למעט כמה משוגעים, אף אחד לא חשב שברזל יכול לעוף באוויר.

תודות.

>צפריר<

תמימות היא לחשוב שללא אסון אקולוגי, או ממשי, ישכיל האדם לשנות את מנהגיו, ולהפסיק למשל לנוע בכבישים.
תמימות לדעתי היא לחשוב שהאדם יוותר אי פעם על הנוחות ויירד ברמת החיים לטובת העתיד או הדורות הבאים. לדעתי האישית רק אסון או שינוי דרמטי יובילו להתעוררות.
לכן, אפשר לתכנן איך האנושות תשתנה ומשם הכדור ימשיך להתאים לאנוש.
מסכימה שאפשר לתכנן, ואפילו טוב מאוד, אבל היישום לא יקרה כל עוד זה לא כלכלי או רווחי.
אבל אין זמן.
זאת הנקודה. כיבוי שריפות הוא חיוני כאשר עומדים חיי אדם על הפרק, כמו בדוגמת המים. כמובן שלא נוכל לעמוד מנגד בעוד אנשים מתים מצמא או רעב וכמובן שיש לנסות ולהגיע לפתרון. אבל בלי שינוי מסיבי במקביל לכיבוי השריפות, נמשיך עד שתגיע השריפה שאותה כבר לא נוכל לכבות.
במקביל לנסיון להגדיל את מאגרי המים שלנו ואולי גם מציאת אנרגיה חלופית ועוד הרבה נושאים בוערים, צריך כבר עכשיו להתחיל ליישם גם את הפתרונות לטווח הארוך, אלא שימנעו את השריפות הבאות ואולי אפילו יצליחו לתקן במקצת את הנזק שכבר נגרם. הגבלת הילודה (שני ילדים למשפחה, לא אמרתי לסרס את כולם...) היא הנקודה הראשונה שצריכה לעלות! הגידול באוכלוסין גורר באופן ישיר החמרה בכל המדדים - זיהום אויר, מחסור במים, מחסור בנפט, מחסור במזון. צמיחה, שהיום היא המוטו של האנושות, צריכה להפוך למילה גסה ומסוכנת!

אור השמש,
הגבלת הילודה (שני ילדים למשפחה, לא אמרתי לסרס את כולם...) היא הנקודה הראשונה שצריכה לעלות! הגידול באוכלוסין גורר באופן ישיר החמרה בכל המדדים - זיהום אויר, מחסור במים, מחסור בנפט, מחסור במזון.

אלה לא יצלחו ללא הסכמה.
כלומר, המשימה הראשונה היא להגיע להסכמה, ומשם אפשר שאפילו אני הייתי מסכים להסתפק בשני ילדים (קצת מאוחר בשביל לדעת אם הייתי מסכים או לא).

צמיחה, שהיום היא המוטו של האנושות, צריכה להפוך למילה גסה ומסוכנת!
חס וכרפס. ההיפוך הוא בדיוק המסר, כל אלה תוך עידוד צמיחה, בכל היש, צמיחה היא חיים - אין צורך להפסיק חיים ובמובן הזה, אין כל אפשרות בידי האדם, להפסיק את החיים באשר הם.

כאשר מדברת על צמיחה, מדברת על החיים עצמם. אל נא לפגוע בחיים, קדושת החיים איננה ניתנת לויכוח.
שכן, בורא עולם, מקיים חיים וצמיחה גם באותם שטחים הנגועים בקרינות שאינן מאפשרות חיי אדם שם.

איננו נדרשים להציל את הכדור - את עצמינו אנו נדרשים להציל, ובמובן הזה, עוד בטרם יתמו התנאים המתאימים לחיי האדם על פני הפלנטה, אם לא נתעורר בזמן, יגיב הכדור.
אז, אותו פתרון של שואת מיליארדים, יעלה ויניח אפשרות מחודשת.
וטוב להתבונן בקשת שבענן.
זו מבטיחה אי הכחדה של האנוש, איננה מבטיחה אין מבול או אין אסונות טבע.

צמיחה של הכלכלה, על חשבון הסביבה - היא היא המיועדת לשינוי הדרמטי ביותר, כך שצמיחה כלכלית הפועלת עם הסביבה, ולוקחת בחשבון את הסביבה, על כל גורמיה, לא רק שתניב את ההתגייסות הזו, ההיפוך הזה, בו כוחות הצמיחה מתועלים אל ההרמוניה הכללית, אלא גם תמנע במובנים רבים את השריפות הבאות.
אז, לא אגש עכשיו, לשרוף כמה ליטר דלק, ולזהם את הסביבה מתוך תנאי חיי, אלא תעמוד לי האלטרנטיבה, ומבחינתי האפשרות היחידה, לחירות הזו של נסיעה מבלי לזהם את הסביבה.

צמצום אינו אידיאה. צמצום הוא כלי, במובן הזה, מצטמצם נופו של העץ בעומדו בשלכת, לשם עלעול ענפיו, ברהב אביבו, ביטוי של חיים - היוצרים חיים.

תודות.

>צפריר<

ניצן, לא מצד אחד ולא מצד שני. אנחנו, בחיי היומיום השופעים, מתייחסים גם לקהילה ולא רק למשפחתנו הגרעינית.
כמו הקופים, אנחנו בע"ח שבטיים ולכן נעזור אחד לשני בתוך השבט. אבל בשבט שלי לא נכלל האמריקאי, האנגלי או הסיני.
ולכן, אם כל שבט ידאג למזונו ומימיו ותהיה הצטמצמות בבולמוס הצריכה והתאווה, נוכל לחיות כולנו בחיים של פשטות.

מסכימה שאפשר לתכנן, ואפילו טוב מאוד, אבל היישום לא יקרה כל עוד זה לא כלכלי או רווחי. (אור השמש)
קניית אוכל אורגני היא לא רווחית, מיחזור שקיות הוא לא רווחי. בכל זאת יותר ויותר אנשים בוחרים בכך. ברמה האישית לא הכל נמדד
ברווח כספי ואם כך אז גם אפשרי ברמה הציבורית (המורכבת מפרטים שיכולים להפעיל לחץ מלמטה)

כאשר הבית בוער, לא פורשים הצידה ומתייעצים איך לחיות את החיים, אלא מתאגדים על מנת לכבות את השריפה. קודם כל.
צפריר, אחד היתרונות של האינטרנט הוא כשאנחנו מתייעצים באתר זה מגיע גם לעיניים נוספות, מופצים זרעים שגורמים גם לאחרים
לדון בכך באתריהם והחשיבה מתחתית הפירמידה מגיעה בסופו של עניין גם לתקשורת ולפוליטיקאים.

הנה לכם איך הממסד מתמודד עם משבר המים

רוזמרין,
_כמו הקופים, אנחנו בע"ח שבטיים ולכן נעזור אחד לשני בתוך השבט. אבל בשבט שלי לא נכלל האמריקאי, האנגלי או הסיני.
ולכן, אם כל שבט ידאג למזונו ומימיו ותהיה הצטמצמות בבולמוס הצריכה והתאווה, נוכל לחיות כולנו בחיים של פשטות._
שלא כמו הקופים, הידיעה שדאגה למים בשבילנו היא סיבה מספקת למלחמה עם שכנינו, והידיעה שמשק המים הוא עולמי, כפי שהכלכלה היא עולמית, איננה מניחה לנו את הלוקסוס הזה של התחשבות רק בסביבה הקרובה אלינו, אלא מחייב אותנו להתחשב בכל הפלנטה, וגם באנגלי ובסיני, כמו גם במיני חיים שזכותם לחיות כאן, וזכות זו איננה נתונה בידינו.

כאן, אין כל צורך בהצטמצמות אלא לשם התכוונות מדויקת יותר, לשיתוף פעולה עם השפע, זה העולה עם הטבע ולא כנגדו.
הצטמצמות במובנים רבים נמצאת ככלי לשם התרחבות, וכאידיאה - מנוגדת הן לטבע, באשר הוא, ומכך גם לטבע האדם.

קניית אוכל אורגני היא לא רווחית, מיחזור שקיות הוא לא רווחי. בכל זאת יותר ויותר אנשים בוחרים בכך.
לא בהכרח. אם את שמה את התועלת הבריאותית מאוכל אורגאני - רווחי בהחלט.
זה שמשהו יקר יותר לא הופך אותו לרווחי פחות.
עניין של היצע וביקוש, וככל שהביקוש לאורגאני יגדל, לא רק שבסופו של דבר, לאחר שיקום החקלאות - שזה הבא בתור מבחינת סדר העדיפיות לאחר המים - עשוי להיות מחיר המזון האורגאני זול מהמזון הנוכחי.
שלא לדבר על ההתנגשות בין אורגאני ואקולוגי.

כל העניין האקולוגי, מדבר על כך שאפשר לחיות בנוחות, בגן העדן, לצמוח ולהינות מהחיים בכל מובן, כאשר התפישה האקולוגית איננה יקרה יותר - אלא מעניקה יותר, לכל היש.

כאן, אינני מתייחס אל פעולות הממסד דווקא מתוך כך שאנו משוחחים בוירטואלי, והמסר הזה, של התגייסות אישית, הוא העיקרי כאן.
הסכמה בינינו מתקיימת ברמה הבסיסית, זו, לא תניב שינוי ממסדי ללא מעשה.
במובן הזה כל מה שברשותי הוא המעשה שאני עושה.

תודות.

>צפריר<

צמיחה היא חיים
צפריר, מצטערת, לא מסכימה עם הקביעה הזו. אתה יכול לבסס אותה? אולי אני מפספסת משהו.
צמיחה היא התרחבות, פיתוח והשתלטות. חיים הם קיום נקודתי ויכולים להתקיים יפה מאוד גם ללא צמיחה. במובן המעשי, האדם צריך להפסיק לרצות לגדול ולהתרחב וצריך להתקיים באושר עם מה שיש, לטפח את הקיים. כשאין צמיחה, לא בהכרח יש נסיגה. ישנה נקודת איזון שבין צמיחה ונסיגה, אותה צריך למצוא ולהשאר שם.

עדכון מהזירה הפוליטית:
הנה הודעה שקיבלתי היום במייל מתא בוגרים של מגמה ירוקה:

כל המתעניין בהתארגנות הפוליטית הסביבתית, מוזמן לפנות לרחלי תדהר-קנר
0542068609

רחלי שדה אמיתית, פעילה סביבתית רצינית ביותר. אני לא יודעת אם היא רוצה לרוץ לכנסת בעצמה או מישהו אחר אבל משערת ששווה להיות איתה בקשר לגבי מועמד שיספק את הסחורה בנושאים סביבתיים וחברתיים.
בבקשה אם מישהו מדבר איתה שיעדכן מה למד ממנה.

אור השמש, אתם לא מדברים על אותו הדבר.
את לא מתכוונת לצמיחה, אלא ל"צמיחה", כלומר למושג הנקוט בידי כלכלנים ויש לו משמעות כלכלית ספציפית בעיתוני הכלכלה...

אני מוסיפה את הקול שלי למה שצפריר אומר:
אנחנו חיים על כדור
חלק גדול מהאסונות והמשברים במקום אחד הם תוצאה של פעולה במקום אחר.
הקשר הזה יכול לעבוד גם בכיוון המשלים - אני חושבת שהרעיונות שיעבדו הכי טוב יהיו אלו מבוססי-עבודה\משותפת. עם בארטר של רעיונות, חומרים ואנשים בין "השבטים". (ואיך באמת מפרידים? יהודי-אמריקני שתורם למגבית, שייך לשבט שלנו?)
אני חושבת שעזרה ושיתוף הדדי הכרחיים לשרידה וחוסרם מעיד על שיבוש רציני בעצמנו.
שיר הרעות שאבד
גם אצלי תגובת ההתכנסות היא מיידית. אני יודעת שאני לא יכולה לעזור לכולם. גם לא לרובם.
אבל האם ההתכנסות היא מאה אחוז לטובתי? האם פתיחות גורמת לי להפסיד? האם קשב ופעולה על פי מידת הרחמים יובילו לאובדני?
תכל'ס - עד כמה רנטבילי לעדי ל ולמתנדבים כמוה לעזור לפליטים?
ועד כמה רנטבילית, לדגנית לרוזמרין ולצפריר, ההתגייסות הזו?

צפריר, אנחנו משתמשים במילה שפע כדי להגדיר דברים אחרים?
מבחינתי, אם אני זורעת גן-ירק, אוכלת ממנו ומאפשרת גם לשכניי, ואם אני ממחזרת ועושה קומפוסט אז אני מיטיבה עם הסביבה.
אם אני משכנעת עוד כמה מידידיי להצטרף לכך אז הרחבנו את השפע.
אם נדאג לשבט שלנו וגם האחרים ידאגו לשבטיהם- יהיה שפע של מים, מזון ואוויר לכולם.
אבל שפע של תינוקות, מכוניות, סלולרים, פרות לבשר (וסלח לי על "הסלט" שיצרתי)- אלו באים ע"ח השפע לעיל.

אור השמש,

הנה, זו נקודת המחלוקת.
כוח האהבה, זה המתפרש ומתרחב, מניף חיים.

זה המסד לחיים כולם.
כאשר את מדברת על טיפוח הסביבה, את מדברת על עידוד צמיחה, עידוד צמיחה של החיים, של שיפור, השבחה וקיום של כל הקיים בסביבתך.
אז, את מעודדת צמיחה, ולכך את עצמך מתכוונת.

כאן, כאשר מבקשת אל הצמצום, אל אותו מקום בו האנושות מתבקשת לצמצם במעט את גחמותיה, במובן הזה של נוחות מיידית, בהחלט נמצאת בקשתך ראויה, ואין הכותב הזה מתנגד כלל ועיקר. אין כל בעיה לחיות בצמצום.
אלא, שזו, בתפישת התרבות הנוכחית, במובנים רבים תמימות לחשוב שתמצא אחיזה בלבבות ההמונים, ואפשר שזו אכן תתגשם עקב מחסור, או תגובה קלה של הכדור, שיעול קל או התעטשות.

כאן, ראי את הפיסקה הזו שנית, ואפשר שתמצאי שאין בינינו כל ויכוח.

צמיחה של הכלכלה, על חשבון הסביבה - היא היא המיועדת לשינוי הדרמטי ביותר, כך שצמיחה כלכלית הפועלת עם הסביבה, ולוקחת בחשבון את הסביבה, על כל גורמיה, לא רק שתניב את ההתגייסות הזו, ההיפוך הזה, בו כוחות הצמיחה מתועלים אל ההרמוניה הכללית, אלא גם תמנע במובנים רבים את השריפות הבאות.

תפישה אקולוגיה, ה'נמכרת' לציבור כאידיאה של הצטמצמות - אכן לא תצמח לשום מקום.
תפישה אקולוגית - המוצאת את תרגומה להנפת עסקים כלכליים, במבנה הנוכחי, היא ההצדקה היחידה לכך שהיא נחשבת ליקרה.
תפישה אקולוגית, שמסכימה לעשות את כל הנדרש, על מנת לשקם את מחזור המים, פריון האדמה, ומקורות האנרגיה, גם אם בכלים קפיטליסטיים למהדרין, אפשר שתאפשר את קיום גן העדן הזה, לשנים רבות, לדורות הבאים אחרינו, בגן העדן הזה, אשר מעולם לא סולקנו ממנו כלל, אלא קיבלנוה, את האדמה הטובה, לעבדה ולשומרה.

תפישה אקולוגית שמבטיחה שפע של שפע, לכל היש, היא אותה כלכלה מובנית בו בטבע, שמזמינה את ברואי האדמה, לחיות בטוב.

תודות.

>צפריר<

רוזמרין,
_מבחינתי, אם אני זורעת גן-ירק, אוכלת ממנו ומאפשרת גם לשכניי, ואם אני ממחזרת ועושה קומפוסט אז אני מיטיבה עם הסביבה.
אם אני משכנעת עוד כמה מידידיי להצטרף לכך אז הרחבנו את השפע.
אם נדאג לשבט שלנו וגם האחרים ידאגו לשבטיהם- יהיה שפע של מים, מזון ואוויר לכולם._

שפע מתחיל במובן מאליו.
האוויר לנשימה, האקלים המתאים, התנאים הבסיסיים לחיים.
כאן, הבה נסיר לרגע את תכניו של השפע, ונתייחס אל השפע עצמו, כפונקציה.

הסיבה העיקרית למחסור, היא תפישת היש, אי ההסכמה לקבל את השפע המובן מאליו, והצורך להגדיר מהו שפע חיובי - מזון אורגני למשל, ומהו שפע שלילי, שפע של צרות למשל.

התבוננות על הטבע, מצביעה על שפע, ניתן לומר כמעט 'מיותר' - במבט ראשון.
אילו היה העץ דואג רק למשפחתו, מה לו להשקיע כל כך הרבה אנרגיה ביצירת פירות במספרים שהם 'בזבוז' כלכלי - מבחינתו.
אלא, שהעץ, בעצם חייו, בצמיחתו, בפירותיו, נמצא משרת היבטים סביבתיים רבים.
צפורים המקננות בענפיו, בעלי החיים הבאים לחסות בצילו, שלא לדבר על עצתו הטובה של העץ - אם תפני שמה, מבטאים בדיוק את אלה.
לא נמצא חוקר העץ האם ראוי הדבר שניתן לחסות בצל ענפיו.
אינו מתרעם על כך שבא שם חזיר בר, כמו שאינו מאושר יותר אם אדם חוסה בצילו.

אבל שפע של תינוקות, מכוניות, סלולרים, פרות לבשר (וסלח לי על "הסלט" שיצרתי)- אלו באים ע"ח השפע לעיל.
במובן הזה, יש להבדיל בין שפע, המניף צמיחה וחיים, לזה ההורס, במובן הזה כמו 'סרטן'.
כאן, לא בידייך מספר התינוקות שיש בעולם. היית מוכנה לא ללדת כלל ולתרום את תרומתך? או שאת מתנה את תרומתך בתרומת האחרים?
כאן, אין כל בעיה עם שפע של מכוניות שאינן מזהמות.
אין גם כל בעיה עם התקשורת הסלולרית, היא איננה מזיקה יותר או פחות מכל סוג תקשורת אלקטרוני, כגון האינטרנט.
יש בעיה ערכית ואיכותית מבחינת הבשר הנאכל. זו למשל דוגמא לסוג של 'סרטן'. עדיין - אלה לא בידייך אלא אם את צמחונית, ובכך גם תורמת את תרומתך האישית.

אלה באים על חשבון השפע הכללי רק אם האדם לא מתחשב בסביבה.

ראי, יש כאן מחלוקת בתוך הסכמה.
הרי אנו מסכימים על הצורך לשקם ולהציל את הקיים.
אנו מסכימים על דרך חיים בגדול.
המחלוקת היא בין תחושת הבלימה הנדרשת, להיבט הכולל של השפע, שבתוכו גם בלימה.

טענתי היא, שעדיין יש הזמן והאמצעים לחיות בטוב, ליהנות מכל הטוב, לעובדה ולשומרה, ללא כל צורך בהצטמצמות כלכלית - רק בתבונה כלכלית.

תודות.

>צפריר<

רוזמרין טענה : אחד היתרונות של האינטרנט הוא כשאנחנו מתייעצים באתר זה מגיע גם לעיניים נוספות, מופצים זרעים שגורמים גם לאחרים לדון בכך באתריהם והחשיבה מתחתית הפירמידה מגיעה בסופו של עניין גם לתקשורת ולפוליטיקאים.

צפריר ענה: _כאן, אינני מתייחס אל פעולות הממסד דווקא מתוך כך שאנו משוחחים בוירטואלי, והמסר הזה, של התגייסות אישית, הוא העיקרי כאן.
הסכמה בינינו מתקיימת ברמה הבסיסית, זו, לא תניב שינוי ממסדי ללא מעשה.
במובן הזה כל מה שברשותי הוא המעשה שאני עושה._

אני בדעה שהמחסום העיקרי בפני פעילות נכונה לניהול המשאבים (אקולוגיה) הוא פשוט חוסר הידע של כל אחד מאיתנו. וזה די פרדוקסלי, כי אנו חושבים את עצמינו חיים בעידן המידע. אך זהו בעצם עידן המידע-לכאורה. כמו שג'ורג' אורוול תיאר ב-"1984" , מזינים אותנו בנהרות של מידע לא רלוונטי, יותר נכון לומר, מטביעים אותנו באותם נהרות. ומה שקורה באתר הזה ובשיח הקולוגי בכללותו, שאני כולל בו את הרפואה הטבעית-הוליסטית, לידה טבעית, הנקה, חינוך ביתי, תזונה ועוד ירקות אורגניים מלוקטים, הוא תהליך החלצות מאותה דיס-אינפורמציה.

וכדוגמה לפעולות ממשיות שנובעות מהשיח הזה, ניתן להצביע על יוזמות חקיקה, אירגונים אקולוגיים שפועלים במישור המשפטי, שזה בעצם אנשים עם השכלה משפטית שנרתמים למאבק, את פרוייקט הבג"ץ של החינוך הביתי, על אנשים פרטיים שמשנים אורחות חייהם ומלמדים אחרים... מייסדי "באופן טבעי" תרמו רבות לביסוס המודעות והפעולה בארץ.

נכון שדורסנות החברות העסקיות גדלה, כמו למשל הדוגמה שבשמת הביאה עם חברות הזרעים, אך מנגד, גם כוחו של הציבור גדל, בין היתר בזכות האינטרנט, שנותן אמצעי ביטוי למי שקודם הושאר מחוץ לערוצי המידע התאגידיים-ממלכתיים, ומקשר בין אנשים. ושוב, האתר הזה הוא דוגמה משובחת. ובין כל הקוראים, מדי פעם יש מישהו שיש לו יכולת מעשית לעשות מעשה.
_

נזרקה כאן המילה "צמיחה" בחלל הוירטואלי. יש להבחין בין צמיחה במשמעות החיונית ואף "רוחנית" שלה, לבין השימוש בשיח הכלכלי. בפי הכלכלנים מדובר על שיפור חיי האוכלוסיה ע"י הגדלה מתמדת של "התוצר" של המשק. המעניין הוא שהתוצר הזה הוא בעיקר תעשייתי... כדי שלאזרחי המדינה "תצמח רווחה" עליהם לרתום עצמם בהמוניהם למפעלים ולייצר עוד ועוד כדי שלכולם יהיה מסך LCD עתיר אינצ'ים יארדים ומיילים וכך יבוא לציון הגואל. אין צורך להסביר שהחזון של עוד ועוד ייצור תעשייתי לא ממש מקדם את ניהול משאבי הטבע... למשל הרבה יותר "יצרני" (יצרני=כלכלי=צמיחה) להקים תשתית לשינוע מיכלי מי שתייה מאשר לשקם את מערכת המים הטבעית. מכירת מים בבקבוקים מייצרת מקומות עבודה במכלול תפקידים, כולל גרפיקה לאריזות, קידום מכירות, הפקת פרסומות, עבודה לעורכי דין שיתבעו את מי שברוב חוצפתם שותים מים שלא מהמקור הרשמי... וכל המערכת הזאת משלמת מיסים, שאיתם המדינה יכולה לסבסד עוד מפעלי תעשייה שיתרמו לתוצר הלאומי...

את השיח כאן על משבר המזון והמים ניתן לראות בהקשר הכלכלי הרחב יותר, וכך חזרתי לדף כלכלה עיונית . יש שם התיחסות לחברת מונסנטו וקצת מתעלוליה לביסוס השליטה שלה בשוק. בפוסט מתאריך 15.04.2003 12:59 יש כמה קישורים, כולל לנושא הנדסה גנטית.

חייבים הנדסה גנטית כדי להאכיל את העולם
דווקא המחקרים האגרונומיים האחרונים מראים שזרעים של הנדסה גנטית מניבים פחות מזרעים שעברו השבחה טבעית.
אפילו יש ירידה בשדות של זרעים מהונדסים.

ושוב בנושא המים והפעם לגבי ייבוש הנחלים. לקרוא ולבכות

טוב, אני ממשיכה בנושא המזון. דיברנו על כך שעדיף לקנות ירקות ופירות שגדלים בארץ.
הכי נכון לנו לאכול מה שהאדמה תחתינו מוציאה ובזמן הנכון לכל צמח.
צפריר טוען שצריך לעשות ולא להתייעץ. אבל אני טוענת שמישהו תירגם את השיחה פה לאנגלית ובעקבותיה
שוחח השף רמזי עם ראש ממשלת בריטניה בדיוק על כך

אם לא היה מעבר מזון בין מדינות אז זה באמת היה נראה מוזר. אבל מאחר שיש מעבר מזון, המדינות העשירות והעניות מהוות מערכת אקולוגית אחת. לכן שפע במדינה אחת יכול בקלות להביא לעליית הילודה במדינה אחרת.
כן, חשבתי שהטיעון הזה יעלה

אבל אני לא בטוחה שהוא נכון. מעניין אותי לשמוע הוכחות שמביאות בחשבון מדינות שמהן יש ייצוא גדול (למשל ארה"ב) ומדינות שבהן הילודה יחסית נמוכה (למשל בסקנדינביה). אני גם שואלת מה את חושבת על הנתונים של רוסלינג בהקשר הזה.

ולי יש הרגשה שאם יהיה יותר שפע במקום אחד, יהיה מקום אחר שיהיה במחסור, ואז שם תהיה התרבות גבוהה יותר
אני לא בטוחה שהבנתי. יש לך __הרגשה שכשמישהו חי בשפע זה חייב להיות על חשבון מישהו אחר? או שאתה רוצה להגיד שעדיין יש מקומות שיש בהם מחסור?

כל הדיון על על המחסור באוכל בעולם ועל הגבלת האוכלוסייה בגלל מחסור באוכל הוא לדעתי שטחי וחסר קשר למציאות.
אני נוטה להסכים.

יש לי בעיה לדון ברצינות בכל אופציה שעלולה להוביל אותי לגזרה לא אנושית על אנשים אחרים.
אני מזדהה, אבל אני לא יכולה להגיד שזו החלטה בוגרת_ אצלי - זה _פסיכולוגי לגמרי.

יש לך הרגשה שכשמישהו חי בשפע זה חייב להיות על חשבון מישהו אחר?
כן. לפחות באופן שבו ה"שפע" בא לידי ביטוי במערב (שזה הכיוון שחושבים עליו בהקשר של שפע בדרך כלל, לא?).
הרי השפע הזה - ברור שהוא בא על חשבון ניצול של אחרים (הסבר פשוט וקולע יש ב-הסרט סיפורם של דברים וכמובן בהרבה מקומות אחרים).

ברור שיש גם שפע אחר, שיכול להיות נגיש לכולם, אבל כדי להגיע למצב הזה צריך הרבה יותר ממה שמדובר עליו פה (מעבר מזון וכדומה).

עודד,
נכון שבמתכונת שאנחנו מנהלים את עצמינו כעת, השפע של האחד הוא על חשבון השני. כדי שלי יהיה בית גדול עם שטח אדמה כשל אחוזה פיאודלית, הרבה אחרים יצטרכו לגור בדירות שיכון שני חדרים וחצי. לכן נוצר המשבר. שבר. המערכת נשברת. עדיין לא כמו ב-1929, אך כמות האנשים שחייהם נשברו או בתהליך שבירה, גדלה.

העניין הוא השינוי. הבאר מזוהמת כי שופכים אליה ביוב? בוא נחשוב רגע מה לעשות...

, יש עצה !! אולי פשוט נעשה שינוי : נוציא את צינור השפכים מהבאר !!!
ומעבר לסרקאזם, אני מתכוון לכך שככל שיותר אנשים יבינו את עקרון השינוי, מה ניתן לעשות ואיך, כך יהיה מי שיעשה אותו. או כמו שהיה אומר אלכס אנסקי באחד מ-"תשדירי השירות" (שירות, למי?) "מסתבר שאפשר גם אחרת".
לכן מה שמדובר עליו פה מתניע את התהליך. אז אני אולי לא יודע איך ללחוץ על משרד התחבורה כך שיישם את התוכנית לאיסוף מי נגר מהכבישים במקום לשפוך אותם לים, אך בין (אלפי, מאות... נסתפק בעשרות) קוראי האתר יהיה מישהו שאחותו של אישתו למדה עם הבן דוד של המיזנונאי של משרד התחבורה, ודווקא לו מקשיבים כשהוא זורק מילה, כשהוא עובר עם עגלת התה והסנדוויצ'ים בהפסקת עשר.

ומכאן, שוב למנטרה שלי: כל כשל בניהול משאבי האדמה הינו כשל בחשיבה של המנהלים. שזה אנחנו. כאשר נזהה ונבין אט אט את הכשל (ברבים. יש הרבה מהם) כך גם ימצאו הפתרונות. כפי שכבר מתרחש. כל מה שצריך הוא פשוט לעסוק בעניין. לקרוא, לחקור, לדרוש, לשתף, לדון... ומתוך המחשבה, צומחת הפעולה. אין פעולה ללא מחשבה. וזאת שכן, ככה היא גם נראית...

אגב, כל זה חל גם על הדיון "האם אחרים צריכים למות כדי שאני אחיה".

שפע.
במובן של שפע, כתיאור מצב קיים, זה קיים - בשפע.

מבלי כל ערך לשפע, כחיובי או שלילי, שהרי יש גם שפע של צרות, וזה עומד ביחס הפוך לרמת החיים במובן של מרבה נכסים מרבה דאגה, ויש שפע של טוב, שמימלא יורד על האדם כמובן מאליו, ואינו נסתר גם באותם איזורים גיאוגרפיים בהם יחסית אין שפע של מזון, מים או נוחות אישית.

איכות החיים איננה נמדדת אלא בכל תרבות על פי מאפייניה.
בהחלט יתכן, שרוב ה'מסכנים' בתפישה המערבית, כלל וכלל לא 'מסכנים' בעיני עצמם וחלקם מסתכל בעיניים כלות על המחסור שיש בעולם המערבי באחווה, ומשתתומם על איכות החיים הירודה במערב.

האדמה הטובה יכולה לספק מזון לכל בני האדם באשר הם, ולכל הברואים באשר הם.
האדם הוא זה שביהירותו - אל מול עצמו, במובן של אדם וזולתו, על פני לנהוג בשכל ישר, נתפש אל תחומי השתייכותו אל המעגל הקרוב לו, ונמצא מונע מזון מאחיו, או במקרה השל תרבות האדם מערבי, מרהיב לנצל גם את אדמות העולם שאינו מתגורר בהם, על חשבון הסביבה, ביודעו שאחיו סובלים גם חרפת רעב, ובעידודו, מתוך אותו מקום של 'אני ואפסי', הרהב של היותי אדם שערכו רב משל אדם אחר, פוגע באפשרויות אחיו - לקבל מזון בשפע.

זו נקודת הזיהום של יחסי האנוש, אשר מרחיקה שוב ושוב, את האדם מעצמו, אל איזו דמות עקרה, שאיבדה את אחוות הברואים, אחוות האדם, ופועלת אך ורק למען עצמה, להוכחת ערכה במובן של צבירת נכסים והשתלטות על האחר.

זה - בידינו. התבוננות בגובה העיניים האחד כלפי השני.

מכאן מתחיל השינוי, בניקיון כפיים וטוהר מידות ביחסינו עם עצמנו ועם זולתנו.
רק אחר כך - המוסדות, הקהילה, המדינה, האו"ם.

במובן הזה, השפע המתקיים עכשיו, ברגע זה ממש, הוא רק קצה קצהו של השפע הנמשך ומתקיים ונמתח אל הווה.

כלומר, הווה - יש לכולם - בשפע.

תודות.

>צפריר<

ולגבי דיבורים מול עשייה: נזכרתי באותה פעילה חברתית שסיפרה איך היא הצליחה לאשר את הקמת קו הרכבת ת"א-ירושלים.

יום אחד היא הגיעה לשר ה... תחבורה (?) ושאלה אותו למה התוכנית לא מתקדמת. שאל אותה "כן, ואת, מי את?", ענתה לו "אני מייצגת את תושבי ירושלים שרוצים וצריכים את קו הרכבת הזה". "אה כן? אז תביאי לי עשרים אלף חתימות". יצאה משם ואמרה לעצמה משהו כמו "בואי נבדוק את המילה שלו. איזה רע יכול כבר לצמוח מזה?". ומכיוון שרוח העשייה והיוזמה נשבה במפרשיה, גייסה אנשים ושולחנות החתמה, ויצאה להסתער על הציבור. שנרתם בשמחה.

וכך הגיע היום שאותה פעילה חזרה אל לשכת השר, הניחה את העשרים אלף (בשטרות קטנים, לא מסומנים ומספרים לא עוקבים) על השולחן ואמרה "הנה. ספור עשרים אלף". ענה לה "בסדר", וחתם. וקו הרכבת אכן מוקם לו בימים אלו...

הלקח שלה מהפרשה הוא, כמה זה פשוט מהרגע שאתה מבין איך העניינים עובדים ...

<אני מתנצל בפני אותה גברת וכל מי שהיה מעורה בפרשה על הניסוח בסגנון חופשי שלי שבטח כופף כמה עובדות, אך רוח הדברים היא החשובה. וכמובן אתם מוזמנים להציג את התיאור המדוייק.>

נוציא את צינור השפכים מהבאר - ואיפה נשים אותו?

נוציא את צינור השפכים מהבאר - ואיפה נשים אותו?

נטהר את המים ונספיג באדמה. הם יחלחלו אל האקוויפר דרך מסננות האדמה.
המצב היום הוא שמזרימים שפכים גולמיים היישר לנחלים (בגליל למשל) או לים.

תמי, לגבי הדרך זבה שפע במקום אחד גורם לגדילת האוכלוסיה במקומות אחרים:
מה את חושבת על הנתונים של רוסלינג בהקשר הזה.
רוסלינג לא מציג בגרפים היפים שלו את כמות המשאבים שכל ארץ צורכת כשהיא מעלה את רמת החיים שלה. אני משערת שאת יכולה לנחש לבד את הנתון החסר הזה...

ספציפית, ארה"ב מייצאת עודפי מזון לאפריקה (למשל). Need I say more?

מחקר: התפלה לא תפתור את משבר המים בישראל

אני מעדיף את המאמר הזה: מומחה: צפיפות הבנייה תפגע במשק המים .
ברור שלא פעולה בתחום אחד (כגון התפלה) תפתור את ההדרדרות האקולוגית, אלא שינוי כולל של אורחות חיינו, כולל תפיסת עקרון "הצמיחה", צרכנות, ייצור, תעשייה, עיור... שזה בעצם ההבנה שכלכלה ואקולוגיה, אחד הם : ניהול המשאבים לרווחת הציבור (של כל כדוה"א, ללא הבדל דת... וכו').

ואם כבר אני כותב כאן, מה הסיפור של הרוסלינג הזה?

ואם כבר במים עסקינן, הנה דוגמה לחדשות טובות כפי שאני אוהב אות - עלייה ברמת מודעות הציבור ונקיטת צעדים בעקבות זאת:
"עתירה לבגץ: מי-עדן, נביעות ועין גדי מוכרות לנו מים מינרליים השייכים לציבור .
גם אם העתירה תדחה, יש כאן התקדמות של עוד צעד בכיוון הנכון.

_דווקא המחקרים האגרונומיים האחרונים מראים שזרעים של הנדסה גנטית מניבים פחות מזרעים שעברו השבחה טבעית.
אפילו יש ירידה בשדות של זרעים מהונדסים._
תוכלי להביא מראי מקום? זה נראה לי מעניין.

ולגבי דיבורים מול עשייה: נזכרתי באותה פעילה חברתית שסיפרה איך היא הצליחה לאשר את הקמת קו הרכבת ת"א-ירושלים.

ואני שמעתי לפני כמה ימים סיפור יפה אחר: תושבת עמק חפר שרצתה להביא לשינוי, יזמה וארגנה לחברי המועצה וראש המועצה סיור בבית של עמיעד לפידות בכרם מהר"ל (בית אקולוגי מאוד). הסיור (שכלל מן הסתם הסברים על המשברים השונים בארץ ובעולם ועל דברים שאפשר לעשות) הביא להבנה ולשינוי בתודעה אצל חברי המועצה. בעקבות השינוי בתודעה יש גם מעשים בשטח.

בעקבות השינוי בתודעה יש גם מעשים בשטח.
למשל? אשמח אם תספר עוד

האם רק אני לא הצלחתי לישון בלילה בבעקבות פריט המידע המזעזע1 ששם אורי?
1שלוש וחצי עד חמש מעלות בששים השנים הקרובות???? 1הילדים של כולנו 1נידונו למות בצלייה?!?1

http://www.israelweather.co.il/zarkor.a ... ge=3&sort=&

למשל? אשמח אם תספר עוד
אני לא יודע יותר מדי, אבל יש שיתוף של תושבים בתכנון בר קיימא ארוך טווח של העמק (כלומר שיתוף התשובים על מנת ליצור תוכנית לשנת 2020 שתהייה ברת קיימא). יש קורס שנפתח השבוע לפעילי איכות סביבה מטעם המועצה, שמעביר עמיעד לפידות. אלה הדברים שאני יודע כרגע.

ניצן, זה מזכיר לי - תום, האקטיביסט הסביבתי מסקוטלנד שהתארח אצלי למשך שבוע (couchsurfing), סיפר לי על סדרת סרטים ב- youtube שעד כה לא היה לי האומץ לצפות בה:
2]Could just one degree change the world? (One Degree Warmer) ZQRIsn2pA[/po]
0]Two Degress Warmer: Ocean Life in Danger - gDXqYeQ[/po]
Three Degrees Warmer: Heat Wave Fatalities
Four Degrees Warmer: Great Cities Wash Away
Five Degrees Warmer: Civilization Collapses
Six Degrees Warmer: Mass Extinction?

אורי הסרטים הללו הם פרומואים שנערכו בצורה מגוכחת (כמיטב המסורת של נשיונל גאוגראפיק), לא מסבירים כלום ואמורים לזעזע ולהפחיד על פארש את הצופה.
אני בעניין להתקשר לערוץ ולהציע להם עוד קטסטרופות אופציונאליות לעתיד האנושות:
העולם יתקרר ברבע מעלה אבל חיזר יגע לך בכתף ויעשה "בעעע".
דג גדול יצא מלוך נס ויאכל את תושבי הסביבה וכתוצאה מכך יופר האיזון האקולוגי וכולנו נעלם בגל גדול אל תוך הים. (עם ילדינו!!)
הרוסים ישיגו נשק חדיש והמלחמה הקרה תחזור.
עידן הקרח יחזור כתוצאה מסיום מיידי של פעולות חימום כדור הארץ ע"י תעשיינים.
משבר המזון יחריף, כתוצאה מכך האו"ם מחליט לסגור את אפריקה כדי להפטר מתושבי היבשת, שסבלם מעיק על המערב.

ההפחדה הזו גורמת לשיתוק, לא לפעולה.

בלת"ק:
ראיתי רק את שם הדף, כמה וכמה פעמים במה-חדש, ומנגד ריצדה לנגד עיני תמונה של מדף אופייני בסופרמרקט ותהיתי לי: מה היה קורה אילו לא היינו לוקחים כל כך הרבה מזון טרי וטוב (או קצת פחות טוב, אבל אני עדיין מתעקשת לקרוא לחיטה מלאה "מזון") והופכים אותו לג'אנק פוד? תארו לכן כמה תפוחי אדמה היו זמינים ל... (לא משנה כרגע מי) אם לא היו את כל הצ'יפסים הזבליים? או למשל כמה חיטה מבוזבזת כיום על ביסלי? כמה דונמים של אדמה חקלאית הולכת כיום על חומרי גלם לסוכריות ומסטיקים? וכן הלאה.

תמרוש, זו בהחלט תמצית הדיון. תמצית הטענה שיש רעבים מכיוון שהשבעים אוכלים ללא הכרה . במלוא מובן הביטוי.

_אורי הסרטים הללו הם פרומואים שנערכו בצורה מגוכחת (כמיטב המסורת של נשיונל גאוגראפיק), לא מסבירים כלום ואמורים לזעזע ולהפחיד על פארש את הצופה.
אני בעניין להתקשר לערוץ ולהציע להם עוד קטסטרופות אופציונאליות לעתיד האנושות:
העולם יתקרר ברבע מעלה אבל חיזר יגע לך בכתף ויעשה 'בעעע'.
דג גדול יצא מלוך נס ויאכל את תושבי הסביבה וכתוצאה מכך יופר האיזון האקולוגי וכולנו נעלם בגל גדול אל תוך הים. (עם ילדינו!!)
הרוסים ישיגו נשק חדיש והמלחמה הקרה תחזור.
עידן הקרח יחזור כתוצאה מסיום מיידי של פעולות חימום כדור הארץ ע"י תעשיינים.
משבר המזון יחריף, כתוצאה מכך האו"ם מחליט לסגור את אפריקה כדי להפטר מתושבי היבשת, שסבלם מעיק על המערב.

ההפחדה הזו גורמת לשיתוק, לא לפעולה._

D-:
(כמו פולנייה טובה, אני מרגישה אשמה כלפי הילדים הרעבים באפריקה וניצולי אסונות הטבע על כך שיש בדף הזה משהו שמצחיק אותי)
שתהייה לי בריא.
וזה מה שלומבורג אומר, לפחות למיטב הבנתי: שלא שאין צורך להתריע ולעורר ולעשות ולתקן, אבל כדאי להציג תמונה נכונה ולא מוגזמת ומעוותת.
הפחדות גורמות לשיתוק או לפעולה מתוך פאניקה. זה לא מביא לתוצאות טובות.
(ולא חייבים לקבל את סדרי העדיפויות שהוא מתווה או את יתר טענותיו, בשביל להסכים עם הנקודה הזו בדבריו - יונת, זה דיסקליימר במיוחד בשבילך

).

אני יודעת שזה לא ממש שייך כאן, אבל מדגדג לי באצבעות להביא שוב את הקישור הזה, פשוט כי אני אוהבת אותו:
נזקי ה-DHMO
Dihydrogen]הדעה הנגדית monoxide hoax[/po]

אצלינו, בשוהם, הביאו ביום העצמאות שרותים ניידים אקולוגיים!

אצלינו, בשוהם, הביאו ביום העצמאות שרותים ניידים אקולוגיים!
יותר מתאים ל נחמד לראות מסביב ....

עוד דוגמה לכך שרעב לא תמיד קשור בבעיית תנובת הקרקע:
החונטה הצבאית השולטת במיאנמר השתלטה על משלוחי המזון של האו"ם המיועדים להגיע לניצולי האסון הכבד שהותירה אחריה סופת הציקלון "נאגריס"
אמנם מקור הבעייה הוא בתופעת טבע, אך במקרה הזה העולם כן התגייס לעזרה ושלח סיוע, אך פוליטיקה פנימית מונעת את הגעתו ליעודו:
"המשטר הצבאי השולט במיאנמר מזה 46 שנים השתלט על משלוחי המזון של האו"ם, המיועדים להגיע לניצולי האסון הכבד שהותירה אחריה סופת הציקלון "נאגריס". בנוסף, דיווחו שליטיה חסרי הרחמים של החונטה הצבאית השולטת ביד רמה באזרחיה, לדיפלומטים, כי אינם מוכנים עדיין להכניס אנשי הצלה וסיוע אמריקניים. זאת, על-אף העובדה, כי אין דרך טובה יותר מלהגדיר את המתרחש במדינה מוכת האסון פרט ל-"קטסטרופה".

את מיליון הניצולים אשר ממתינים למזון, מים טריים ונקיים, מחסה ותרופות, כנראה שלא מעניינת התנצחותם של הגנרלים הצבאיים המתיימרים להיות שליטי מיאנמר (לשעבר בורמה). במיוחד כאשר מניין הנעדרים עומד כעת על לפחות כ-40 אלף, בעוד שמניין הקורבנות - כך על פי דיווחים המגיעים מרשת הטלוויזיה המקומית - מסתכמים עד כה בכ-22,980 ניספים.

ואם לא די בכך בכדי להבין את גודלו של האסון, הרי שהערכות דיפלומטים, המקורבים למתרחש, עולה כי קיים חשש כבד כי מספר הקורבנות עלול להגיע לכ-100 אלף, בתוכם אלפים רבים של ילדים, זאת בשל התפשטות מחלות באזור, והמחסור במים ובתרופות."

ומי שרוצה עוד, המאמר מגלובס .

וזה לא בדיוק באותו עניין, אלא משתלב בדיון סביב תפקידה ואחריותה של המדינה כלפי אזרחיה, והפעם הדוגמה באה מאוסטרליה:
"שר האוצר האוסטרלי, וויין סוואן, הודיע היום (א') כי ממשלת אוסטרליה מתכננת לבחון שינוי במדיניות המיסים הכוללת ליחידים ולעסקים ביבשת, על רקע השינויים בשווקים. "מדינה בעלת כלכלה מודרנית מחייבת שיטת מיסוי מודרנית גם כן". כך ציין היום סוואן בראיון ל-Nine Network."
..."וזאת על מנת ליצור עודף תקציבי של כ-20 מיליארד דולר אוסטרלי. במסגרת התקציב, מבקש סוואן להרחיב את הטבת מס לאלו אשר אין באפשרותם לשלם עבור ביטוח בריאות פרטי, כאשר מדובר על כ-2 מיליון אזרחים העתידים להנות מהטבה זו. "המטרה של התקציב היא להוריד מהלחץ הכלכלי בו נתונות המשפחות העובדות". הוסיף סוואן"

וזה על הקשר בין ספרות ילדים תמה לבין המציאות האקולוגית:
"מר אפצ'י, היצור המשונן ואדום האף מסדרת ה"מרים" המהוללת, גר בקררחוניה הרחוקה, וסבל מהצטננות קשה. בספר, שליווה את ילדותנו המעוטשת, הוא מואס בחיי הכפור ופוגש במסעותיו מכשף, שבמחי שרביט שולף את השמש מבין העננים וממיס את כל הקרח בקרחוניה.
היום כדאי אולי להוסיף לסיפור שבשל שינוי האקלים החריף, שהוביל להמסת קרחונים כללית בקררחוניה, הוצף ביתם של מר שמח, מר קצר וחבריהם, שהתגוררו במישורים ובעמקים על-יד החוף וכי מר דגדוג סובל מרעב וצמא בשל איזור מגוריו."

צל הימים
סחתיין על המובאות המגווונות לנושא

פתאום באמצע האוטוביוגראפיה של דרווין, הוא מזכיר את מלתוס (אני, האיגנורנט, לא ידעתי על הקשר עד עתה) והחזיר אותי לדף הזה ולכמה מחשבות.
הראשונה, בנושא ההשפעה והפצת האינפורמציה (נושא שז'ראר העלה) האלטרנטיבית.
מזה זמן, און אנד אוף, אני קורא ומתעניין בנושא של מיחזור מים אפורים. לא עשיתי כלום בבית עם זה (כמערכת) משום שממש כמו בנושא החיסונים לילדים, כל אינפורמציה שקראתי רק העמיקה את הבילבול שלי בנושא. המתנגדים באים עם טענות הגיוניות, אולם לא למחזר מים במקום כמו ישראל, זה גם לא הגיוני והפתרונות של אלה שהם בעד - גם הם נשמעים הגיוניים .....
מה שהעביר אותי לנסות לקרוא את החומר הנגיש לי שוב והפעם, לנסות להבין מה האינטרס הסמוי של הכותבים.
והנה, בפרוץ הטרנד הכלכלי החדש של כלכלה ירוקה (טוב, אולי זה לא טרנד אלא הבנה של כוחות השוק העתידיים) נדמה לי שיש המון דיסאינפורמציה שמגיעה פתאום ממיני מומחים (מבלי לזלזל בידע שלהם) משום שיש להם עניין כלכלי שאליהם נפנה.
ככה, כל פעם שאני קורא על מים אפורים אני נתקל במיני מומחים שמבלי משים אולי, מנסים קודם כל לנטוע בי את הרושם שאני - איני יכול להבין, לדעת ולבנות מערכת שכזו. כמו רופאים שאינם מעוניינים שאדע על חיסונים יתר המידה משום שסמכותם וחייהם הקלים מתערערים, מורים, אנא עארף - כל הדגנרטים שדוגרים על ידע בקנאות עקב תפיסת עולם פחדנית.
מה שמוביל אותי לזה שאם מישהו צריך לכתוב או לדבר, כדאי לעשות זאת כאן אולם בעיקר - לא רק כאן. אלה בקהילות אחרות (דה מרקר קפה למשל).

עוד מחשבות - אחה"כ

בנושא של מיחזור מים אפורים. לא עשיתי כלום בבית עם זה (כמערכת)
אני אספר לך מה אני עשיתי:
איזה חמש שש שנים אחרי שקראתי אצל אופק משהו, רציתי ליישם ולא עשיתי כלום.
פתאום קראתי את זבלאנושי ואמרתי: די! מהיום.
לא מערכת ולא נעליים. עשיתי מערכת סופר פרימיטיבית. האביזרים: פקק לאמבטיה, גיגית כביסה או דלי, גיגית קטנה.
הפעלת המערכת:
פוקקים את האמבטיה למתרחץ האחרון או לשניים האחרונים (אנחנו ההורים).
בכיור גיגית קטנה דרך קבע.
בגיגית הגדולה או בדלי שופכים מים מהאמבטיה לבית השימוש כדי להוריד את המים.
מהקטנה שופכים ישירות לשירותים או לגדולה.
להלן: מערכת, שבין יתרונותיה: קל לנקות שירותים כשיש בתוכם כבר מי סבון...
חיסכון: כל מי השתייה שהורדנו עד אז בניאגרה.

מה עוד: קראתי המון חומר באינטרנט באנגלית על מים אפורים. יש מה לדעת. הרבה מגורמים לא אינטרסנטיים.

יש מספיק לכולם - מים, אויר, אדמה, מזון, אנרגיה וטכנולוגיה. אבל לא בדרך החיים הנוכחית של המערב, לא עם הרצון של מדינות עולם הרוב להדמות למערב ולא בכלכלה שמבוססת על צמיחה בכל מחיר. זו אינה בעיה טכנולוגית אלא אנושית. צר לי מאוד שטבע ההתנהלות בחברת כלל בני האנוש הוא שהמצב לא ישתנה, עד שיקרה אסון נורא ואז יהיה מאוחר מידי, או שנינצל במזל ונתקן דרכינו.
(כאילו לא אירעו אסונות נוראיים ממש עכשיו. 250,000 חללים במיאנמר. 50,000 בסין. לא באשמת המצב הסביבתי)

תמי גלילי, תודה על הקישור... מודה שרק כשנכנסתי ל"דעה הנגדית" הבנתי. וצחקתי. זה מסוג הדברים שגורמים לי לחשוב מיד על דגלס אדאמס.

כאילו לא אירעו אסונות נוראיים ממש עכשיו. 250,000 חללים במיאנמר. 50,000 בסין. לא באשמת המצב הסביבתי
לא הבנתי את הטיעון. מה זה שייך?

לא שייך. רק להזכיר לעצמי את המימדים המבעיתים של אסונות טבע.
באסון אקולגי מניין הנפגעים יהיה גדול עוד יותר. בלתי נתפס.

האסון בבורמה/מיינמר הוא גם אקולוגי, כי כריתת העצים על רצועת החוף החמירה את נזקי הציקלון.

במובאה של המאמר של צור שיזף, הוא טוען שאין שום בעיה עם האקוויפר. טענה זו נראתה לי מופרכת, ומצאתי עכשיו תימוכין לעמדתי:
"..ארבע שנים שחונות שגרמו לכך ששלושת האגנים אקוויפר החוף, אקוויפר ההר והכינרת, קרובים כיום יותר מתמיד לקווים האדומים, כאשר כבר בתחילת יוני 2008 הם צפויים לחצות אותם. משמעות הדבר היא נזק כבד למקורות המים ולאיכות המים. הנזק הוא תוצאת חדירת מים מלוחים לאגנים והתגברות הזיהום."
"לאחרונה הגדירה רשות המים מדד חדש קווים שחורים, שירידה מהם משמעותה, שהשינויים בשלוש האגנים הופכים מהירים יותר ובלתי הפיכים. לדעת פרופ' שני, אם חלילה נחצה קווים אלה נאבד את מקורות המים."

המאמר: משבר המים: בקרוב צפויה עלייה בתעריפי המים למגזר החקלאי והביתי

על מפלגות ירוקות ואקולוגיה:

"באירופה המפלגות הירוקות ממלאות כבר שנים ארוכות תפקיד מרכזי ורב-השפעה. בישראל, לעומת זאת, מדובר במפלגה קטנה המזוהה בעיקר עם איש אחד: פאר ויסנר, אחד מסגניו של ראש עיריית תל-אביב, רון חולדאי. ויסנר אמנם הכריז בעבר כי "אני יושקה פישר הישראלי" (לשעבר שר החוץ של גרמניה מטעם הירוקים, ואחד הפוליטיקאים הירוקים המצליחים והמוערכים בעולם, א' ר'), אולם בינתיים נכשלה המפלגה שלו פעם אחר פעם בניסיונה לעבור את אחוז החסימה.

הסקרים, כאמור, מנבאים שהמצב הזה הולך להשתנות. הציבור מתעניין בנושאים ירוקים הרבה יותר מבעבר ומוכן לתת להם את קולו, אולם זהו הסבר חלקי. במערכות הבחירות האחרונות צצו "מפלגות סינדרלה" - מפלגות קטנות שפעלו בשולי הפוליטיקה הישראלית - שזכו פתאום לתמיכתם של "מצביעי מחאה" ולמספר מסחרר של מושבים בכנסת.

אולם, התנועה הסביבתית מפולגת, עוד מפלגה ירוקה נמצאת בשלבי הקמה ראשוניים, וחלק מהפעילים הסביבתיים אומרים בפה מלא כי הם מעדיפים שלא תהיה נציגות בכנסת מאשר שוויסנר ואנשיו ייבחרו.

הציבור אולי תופס את המונח "ירוקים" כמקשה אחת, אולם בפועל, בין "מפלגת הירוקים" לבין ארגוני הסביבה החוץ-פרלמנטריים שוררות מתיחות וחשדנות בכמויות מסחריות. רבים בתנועה הסביבתית רואים במפלגה גוף מנותק מהשטח, תאב פרסום ולא אותנטי, שרוכב על הטרנד הירוק רק כדי לצבור כוח פוליטי.

הסימנים לכך שהמפלגה עומדת להיכנס לכנסת היו זרז להתארגנות שמקדמים בחודשים האחרונים פעילים בולטים בארגונים, ובראשם אנשי אקדמיה ואקטיביסטים ותיקים. הם מתכננים להקים מפלגה ירוקה חדשה, שתפיח בפוליטיקה "רוח אידיאליסטית מחודשת", כהגדרתם, ותהיה "הפה של התנועה הסביבתית".

וכאן, הדגש שלי:*
"מלבד הסגנון קיימים בין המחנות פערים אידיאולוגיים לא קטנים. "הירוקים" נוקטת קו מעורפל בכל הנוגע לעמדותיה בסוגיות שאינן שמירת הסביבה. הערפול הזה עורר ביקורת מצד פעילים הסבורים שתפיסה סביבתית אינה יכולה להיות מנותקת ממשנה כלכלית-חברתית סדורה.

התפיסה של ההתארגנות החדשה מכונה "קיימות": אידיאולוגיה שתופסת תאוצה בשנים האחרונות ברחבי העולם. הקיימות מחברת בין העקרונות הסביבתיים לעקרונות חברתיים-כלכליים ואזרחיים, ומדגישה את הצורך להצביע על המפסידים ועל המרוויחים מהעוולות הסביבתיות. למשל, לא מספיק למחות נגד הזיהום, צריך גם להבין את הכוחות ואת האינטרסים סביב התופעה. צדק סביבתי, לפי הגישה הזו, מחייב התנגדות להפרטה ופעילות לצמצום פערים חברתיים.

"אי-אפשר לנתק בין הדברים, גם אם תעשה שמיניות באוויר", אומר פעיל מרכזי בהתארגנות. "כל המפלגות הירוקות בעולם מחברות בין הדברים. תפיסת העולם הירוקה היא תפיסת עולם חדשה, שמתייחסת לא רק לסביבה אלא לכל דבר, ומהווה אלטרנטיבה לקפיטליזם ולסוציאליזם גם יחד".

יש עוד, במאמר ארוך, אך סקירה ממצה את סוגיית הקשר בין אקולוגיה לשלטון: האפשרות שהסקרים יתממשו ומפלגת הירוקים תעבור את אחוז החסימה מחרידה פעילים סביבתיים

מתנדב כבר תשע חודשים במפלגה הירוקים ברמת גן. דמוקרטית היא לא, גם האינטואיציה שלי בקשר לויסנר לא טובה. אבל יש שם אנשים ישרים וטובים שבאו לשנות ולשפר את העיר. ההחלטה שלי היתה להצטרף ולשנות כי המצב ברמת גן איום ונורא וממש בראשיתי במחינת המודעות לאיכות סביבה, אורבניזם טוב.

הרגשתי שלא לעשות ולשבת על הגדר, או להתחיל להתפלג זה כמו Judian Peoples Front Vs The peoples Front Of Juida

מצד שני אני חושש לחזק גוף פוליטי באיכות לא טובה (מפלגת הירוקים הארצית) שמטבע הדברים, ככל שיתחזק כך יבלטו חסרונותיו.

מוזמנים לגלוש ל"אתר תנועת הירוקים ברמת גן" www.greenrg.org, שעבדכם הנאמן הקים ואף השתתף בכתיבת המצע.

ה מכבס יקר:
אין בדברי בכדי לפגוע בך או בשאר הפעילים במפלגת הירוקים. אם כבר, אתה עושה יותר ממני...
אז מה כן: נתקלתי במאמר הזה שמאיר את סוגיית האקטיביזם האקולוגי והקשר בינו לבין השלטון. ומעבר להתחשבנות עם מפלגה זו או אחרת, כוונתי היתה להאיר את התחום, לחשוף אותו, לחדד את הרזולוציה.
וגם ההתייחסות הרחבה יותר ל-"קיימות" - Sustainability, קונספט שאני מתחבר אליו חזק, ושבעצם מנחה אותי בתהליך הלימוד שלי את התחום.

<רמת-גני לשעבר, שהספיק לשחק ב-"וואדי" לפני שהפך ל-"דרך רבין". ו-"שטח 9" בגבעתיים, מה עוללו לו?>

עוד לא עברתי על המאמר (באנגלית), שסוקר מחלה שמאיימת לכלות את הבננות מעולמינו:

"דוח חדש: מחירי המזון יירדו בעשור הקרוב
כתוב שהעליות במחירים הן כתוצאה מגורמים זמניים. זה בדיוק ההיפך ממה שכתוב בהודעת הפתיחה של הדף הנוכחי:

"נראה כי עליית מחירי המזון נובעת ממחסור עולמי שנוצר מקצב צמיחת האוכלוסייה, הגבוה מקצב צמיחתו של היצע המזון".

עודד, תחזור לכתבה ותקרא את תגובה מס' 6. עכשיו השאלה מי צודק- הכתבה או המגיב. אני לא הלכתי לקרוא את המקור אז נשאיר את זה בספק. זה לא נשמע הגיוני במיוחד.

כן, ראיתי את זה. במילא אי אפשר לסמוך על עיתונים (לא הארץ ולא וושינגטון פוסט).

עודד ורוזמרין:
מעבר לנתונים סטטיסטיים וכמותיים על ייצור ומחיר מזון, הדיון, או בעצם הוויכוח הכלכלי במהותו הוא סביב הגדרת תחום העיסוק של ה-"כלכלה", ואחד ממונחי היסוד שלה, "בעיית המחסור".
בקצרה, כל המדברים על מחסור של מזון בעולם מתייחסים לנתונים הסטטיסטיים, אך כאשר צוללים לפרטים, נחשפת תמונה אחרת, והיא בעיית החלוקה. והמחיר הוא לא המהות. תנודות המחיר לא מייצגות מצב ריאלי של ייצור, אלא את משחק האינטרסים.
אני מדגיש, הפער בין ייצור מזון בפועל לבין מאבקי אינטרסים. ואינטרסים, הם אלו שקובעים את המחיר, לא הייצור. בעצם, גם הייצור עצמו נקבע ע"י אינטרסים, ולא מוגבל ע"י קשיים פיזיים. לדוגמה, את בעיית הרעב והצמא באפריקה אפשר היה מזמן לפתור, קיימת הטכנולוגיה. אלא מאי? האנרגיה והכספים מופנים למלחמות והפקת רווחים במקום לרווחת הציבור, ראו המאמר שהדבקתי למעלה:
החונטה הצבאית השולטת במיאנמר השתלטה על משלוחי המזון של האו"ם המיועדים להגיע לניצולי האסון הכבד שהותירה אחריה סופת הציקלון "נאגריס"

אומנם כאן מדובר על משלוחי מזון ולא גידולים, אך זו אותה דינמיקה: הממשל מקבל הלוואה מהבנק העולמי או לא משנה מי, ועם הכסף קונה נשק לדיכוי קבוצות אתניות לא רצויות במקום השקעה בתשתיות מים, מזון, בריאות, חינוך...

"הפאנל עסק גם בשוק הסחורות. יעקב ויינשטיין, מנהל השקעות ראשי במגדל שוקי הון: "התבואות מתאפיינות בגל ביקושים גדול מאוד, אחת לכמה שנים. גם בפעם הקודמת שזה קרה התפתחו תיאוריות שדיברו על מחסור. אני מעריך כי תוך שנה שנתיים המחסור יסתיים".

וזה נאמר ב- במסגרת ועידת שוק ההון של "גלובס" בשיתוף עם משרד רו"ח BDO זיו האפט, נערך פאנל בנושא "איך ניתן להרוויח גם בשוק תנודתי".

ז'ראר, קראת את הכתבה במגזין דה-מרקר על הישראלים שהתחילו לגדל באתיופיה קקיון להפקת ביודיזל?

mag04052008]שדות קיקיון לנצח 898964[/po]&origin=magazine&strToSearch=%E0%FA%E9%E5%F4%E9%E4 בקישור מופיעה רק תחילת הכתבה. כתבה נוראית, שממחישה איך לא כל מה ש"ירוק" הוא באמת ירוק במובן אקולוגי, אבל כן ירוק במובן של $$$$.
מתואר בה איך חברה בבעלות ישראלית, פלורה אקופאואר, שהמפיקה שמן מזרעי קיקיון, השתלטה על שטחים נרחבים מאתיופיה, והכריחה חקלאים זעירים ועניים לזרוע בשדותיהם קקיון, במקום את המזון שלהם, והפכה תוך פחות משנה למעסיק הגדול באתיופיה. הממשלה האתיופית סייעה על ידי מתן בלעדיות לחברה ועל ידי שליחת שוטרים שיסייעו להם. בתמורה, "גמלה פלורה בשילוב החקלאים המקומיים בתהליך. לצורך כך אימצה מודל של חקלאות קהילתית, שעל פיו החקלאים המקומיים משתתפים בפעילות ומרוויחים ממנה"

מצחיק מאוד. זה קהילתי כמו שאריסים חיים באחוזה של האדון.
כדי לעמוד ביעדים שהציבו לעצמם, לזרוע מאות אלפי דונמים לפני הגשם, החברה גייסה יוצאי סיירות, שיצאו למסעות החתמת אלפי חקלאים על חוזים לזריעת קיקיון בחלקות המשפחתיות ומכירת הזרעים לפלורה (מונופול, כבר אמרנו?). חקלאים שנרשמים לפרויקט מקבלים זרעים בתשלום סמלי, ריסוס והדרכה חקלאית (מזכיר לי משהו. רמז - חברת זרעים ששמה מתחיל באות מ')

הנה כמה ציטוטים שלא מופיעים בחלק שבקישור, בהקשר להחתמת החקלאים על החוזים על ידי יוצאי הסיירות: "אלה אנשים שאומנו לא לחזור בלי תוצאות." ובהמשך מנהל הפרויקט: "מספר על חקלאים שלא הבינו את המודל הכלכלי החדשני שהוצע להם: "היו פערי תקשורת (אולי הם פשוט לא רצו ?? - טרה). רובם היו חשדניים. הם רגילים לאכול את מה שהם מגדלים - סורגום למשל, שממנו עושים קמח - ולא רגילים להשתמש בכסף. כך קרה לפעמים שאחד החקלאים סגר איתנו על חוזה ואז הגיעו האבא והסבא שלו, צעקו עלינו שלא יהיה להם מה לאכול ודרשו תשלום מיידי. חקלאים בכל העולם הם שמרנים ומעדיפים לדבוק בהרגלים הישנים". 0-: כדי "לרכך מנהגים ישנים" סיפקו מים לאזור שסובל מחוסר במי שתייה. צוות של אגרונומים מסתובב בין החלקות, הכל ממוחשב ויש מידע על כל חלקה מגוגל ארת'.

כיום יש 18,000 חקלאים בפרוייקט ב-170,000 דונם, וכמה מאות מנהלים אתיופים שמשכורתם 50 דולר בחודש.
"הרמנו אותם מתקופת האבן למאה ה-19: עכשיו הם עובדים בשביל כסף, מסוגלים לקנות סחורה מבחוץ, מתחילים לעשות חישובים של עלות-תועלת". מתחילים להשתמש בטרקטורים לעיבוד הקרקעות. העיקר שאחכ אחד מהישראלים מסביר למה הוא עובד בפרויקט "חיים בטבע כמו כאן זה משהו שלא קיים יותר בעולם" ועוד מעט לא יהיה קיים גם באתיופיה

אחכ מסופר שכשהם נוסעים בגי'יפים בכפרים מנופפים להם, אבל מדי פעם גם זורקים עליהם אבנים: "תמיד יהיה מישהו לא מרוצה".

והכי גרוע - הם מתחילים פרויקט גדול במדגסקר!

רציתי להוסיף באתר תגובה המתייחסת לפסקה הבלתי הגיונית שמופיעה גם בתקציר, אבל כנראה שצריך להיות משתמש רשום:

_בשנים האחרונות מחפש העולם המערבי בקדחתנות מקורות אנרגיה חלופיים לדלק הפוסילי (שמקורו בבטן האדמה), כדי לבלום את התחממות כדור הארץ ולצמצם את התלות בספקיות הנפט הקפריזיות. ...

אלא שכאן נתקל המרוץ בקושי לא צפוי: הסבת שטחי חקלאות מגידול מזון לאדם ולבהמה לגידול 'דלק' ייקרה את המזון ופוגעת קשות במדינות העניות. לכן החלו לחפש בעולם תחליפים שאינם חלק משרשרת המזון ומסוגלים לספק שמן איכותי. קיקיון למשל._

מה ההבדל אם משתמשים בסורגום לביודיזל או אם במקום הסורגום זורעים קיקיון? אדרבא, בכתבה מתואר בצורה ברורה כיצד מתרחשת שם הסבת שטחי חקלאות מגידול מזון לגידול דלק. יש עוד פנינים כאלה בכתבה, כמו למשל שיפור המצב באתיופיה שעד אז התבססה על גידול לצריכה עצמית וייצוא של מספר מוגבל של זנים. וגידול של זן אחד בלבד על פני מאות אלפי דונמים זה לא 'ייצוא של מספר זנים מוגבל'?

חוץ מזה שקיקיון http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7% ... 7%95%D7%99 הוא צמח רעיל מאוד. מעניין כמה ילדים אתיופיים רעבים יורעלו בעקבות אכילת זרעי קיקיון.
בנוסף, זה צמח שנראה לי שיהיה קשה להיפטר ממנו, אם ירצו להפסיק לגדלו.

טרה

זאב צילם שם תמונות שממחישות מצויין את המרחש שם. כולל תמונות של "המרד". כמה עשרות מקומיים מסרבים לעבוד בתנאים הגרועים שמוצעים להם וישראלי אחד שהגיע יומיים קודם, מנופף מול ראש הכפר באצבע.
וגם את השטח לפני ואחרי. והעשן מהטרקטורים.
והשבילים שהיו של אנשים והפכו להיות של אופנועים וג'יפים וטרקטורים.
ממש לראות בעיניים את החורבן מתרחש. נורא עצוב. הוא חזר עם כאב ראש שלא עבר כמה ימים מהזעזוע. גם הזעזוע מהאדישות של האנשים שם והיכולת שלהם לעוות את המציאות לנוחותם.
אנקדוטה קטנה. אני לא רציתי לבוא לסיור, אבל כן באתי למלון שלהם (אז זה עוד היה בעיר) בערב. בחדר היה גור דיקדיק, זו אנטילופה (נדמה לי) הכי קטנה שיש. אחד העובדים הביא אותה. ילד מקומי נתן לו אותה תמורת 2 ביר (שקל). לטענתו "הוא דחף לי אותו לידיים". אני תהיתי אם הוא גם הכריח אותו לדחוף את היד לכיס ותת לו כסף...
זה לא היה הדיקדיק הראשון שנמכר, אגב. הוא מת תוך ימיים.
בתחילת הפרויקט עוד ראו שם פילים בחלק מהשטחים היותר מרוחקים מהעיר, אחרי כמה חודשים לא היו יותר. נדחקו עוד קצת לאנשהו.
פיחס.
קולוניאליזם קפיטליסטי (תעשייתי) בתפארתו.

נשמע לי כהקדמה למה שצפוי במאבק שרק מתחיל על מי "יגדל" דלק.
מזעזע.

למה לעזעזל זה כל קשה להחדיר לראש האנשים שאנרגיית השמש, שבלעדיה אין קיום בכוכב ארץ, היא האנרגיה הנכונה??

זה הכל אנרגיית שמש אל דנטה - מקיקיון ועד נפט..
מה שטרה הביאה ועוד אלפי דוגמאות אחרות מראות שהשינוי לא יבוא מטכנולוגיה - אלא משינוי תודעתי. כל עוד אנחנו ממציאים פטנטים מאותה צורת חשיבה, מאותו הסיפור שגרם לנו לבנות פירמידות.. אנחנו ממשיכים בהרס העולם.

אני תוהה למה התכוונת כשאמרת אנרגיית שמש? אתה מתכוון למשהו ישיר יותר מקיקיון? כי זה די ישיר יחסית לנפט.. אנרגיית שמש ישירה מאד בעבורינו זה אמבטיית שמש ו{{}}עלים ירוקים.

או שאתה מתכוון לפאנלים פוטו אלקטריים.. ואז אנחנו חוזרים לעניין השינוי התודעתי.

פאנלים פוטואלקטריים. כמו מה שמשמש את כל תושבי הארץ לחימום המים (בוילר).
השינוי התודעתי שאתה רוצה שיקרה לי, כפי שאני מבין אותו ותקן אותי אם אני טועה, שכולל להחזיר אותי אבולוציונית 50000 שנה, להיות לקט וצייד, לוותר על מחשבים, מטוסים, מוזיקה במערכת סטריאו שמיוצרת על ידי חשמל, קריאה של ספרים מאמזון, התענגות על לייק מינדד פיפל משאר העולם, כל זה לא יקרה. ולו משום שלי יש נשק יותר מתקדם מחץ וקשת

>אפשר להיות אקולוגי, טכנולוגי ושמח בלי להיות אשמים. באמת!<

אני אומר שכל עוד פתרונות טכנולוגיים יבואו מאותה פרדיגמה - המצב רק ימשיך להתדרדר.
לדעתי הטכנולוגיה הנוכחית של פאנלים פוטואלקטריים היא בהחלט מפרדיגמה ישנה.
התגובה שלך טיפוסית. מזכירה לי איך בעלי ההון במקום להתייחס לדברים בצורה עניינית - ירדו על מתנגדי חוצה ישראל בטענה שהאג'נדה שהם דוחפים זה לרכב על חמורים.

אני לא מסכים איתך. התייחסות עניינית בעיני היא לומר שאחורה אי אפשר ללכת, וזה לא גרוע.
אם אני מסתכל על המצב אז הוא כזה: ייצור דלק הורס את העולם, המשאב מתכלה, גורם למלחמות ועוד ועוד עניינים ברורים שהם כולם רעים.
קדימה משם, יש ייצור דלק מצמחים, דבר שכפי שאנו רואים גורם גם הוא להרס העולם אולם הוא חיובי משום שהוא קיים משום שיש הבנה שהמצב הקודם לא טוב.
הלאה משם, לאחר הבנה שדלק בצורתו הראשונית זה דבר שלא עובד יותר, בצורתו השניה גורם למשברים אחרים (רעב וכו'), צריך להתקדם ולעבור לאנרגיה סולארית.
הפרדיגמה שאתה רוצה שתשתנה היא שכולם יבינו שאתה צודק, חי נכון וכו' וזה לפי הנחות העבודה שלך מה היה בעבר (לקטות וטבעונות) וכהיקש מזה, בהווה - כולם טועים.
דעתי שונה, וזו לא התקפה עליך ועל סגנון חייך, אני חושב שהעולם במקום טוב רק שהגיע הזמן לקפיצה האבלוציונית הבאה בנושא האנרגיה.

>אל דנטה קורא קן ווילבר וזה ניכר<

אני עוד לא יודעת אם הגישה של אל דנטה (טכנולוגיה ירוקה) יכולה לעבוד לאורך זמן, אבל אם כן אז בטח שתאים פוטווולטאיים הם לא ה-פתרון. יהיה צורך להשתמש במגוון טכנולוגיות -- שמש, רוח, מים, גיאותרמיים (יצא לי ארבעת היסודות, המממ) וגם ביומסה, ועוד יותר מזה יעילות ועיצוב וארגון חכמים. נראה לי שמי שמאמין בטכנולוגיה ירוקה, ראוי שלא ינעל רק על סוג אחד של טכנולוגיה כי סביר שנזדקק לטכנולוגיות שונות לצרכים שונים ובמקומות שונים.

אל דנטה -
לשים תווית של "אחורה" על מה (שאתה מניח) שאני חושב. ולשים תווית של "קדימה" על צורת המחשבה שלך.. זה לא התייחסות עניינית. כמו כן ההאשמה בצדקנות.
לקטות וטבעונאות הם חלונות שעוזרים לחלק מאיתנו להפתח לחיים. אני כותב על הנושאים האלה ומקדם אותם כי לדעתי יש אנשים רבים שיכולים להפיק מזה תועלת במיידי ובטווח הארוך.
אם בכל פעם שאכתוב משהו תקפוץ ותאשים בנסיון "להחזיר" את כולם לרכב על חמורים.. למרות שאני פותח לדיון נושאים אחרים, בלי שום קשר ישיר לטבעונאות או ללקטות, במקרה זה - אנרגייה סולרית-חשמלית כסוג של פתרון לבעייה התרבותית שלנו..
בכל מקרה.. זה חבל - לדעתי שנינו מפסידים מזה.

אוקי. סליחה.
הנחתי על סמך הכרות (עם מי שהיית לפני שהפכת לסלוגן

) הדברים שבד"כ אתה כותב עליהם, על סמך הלינקים שהבאת, שהתכוונת למה שאני חשבתי שהתכוונת אליו (שזה אומר - שהפרדיגמה של הקידמה היא הנזק ושחשיבה קדימה, בכלים הידועים, הטכנולוגים, הוכיחה כבר את מעשיה שהם הרס העולם ושלמעשה הפתרון הוא בהסתכלות אחורה על איך חיו אבותינו לפני המהפכה החקלאית, בליקוט ובטבעונות).

יונת, אני כמובן מסכים. (וארבעת היסודות - זה נשמע ממש משכנע!)
האם אפשר גם להסכים לדברייך ועדיין לחשוב שמה שכתבתי מקודם גם הוא נכון?

למעשה, הדלק הפוסילי היה יכול להספיק לעוד הרבה מאוד שנים, אם כבר לפני חמישים שנים היו מכירים בסופיות שלו ומתייחסים אליו בהתאם, בחסכנות.

טרה רוסה ,

על המאמר על הקיקיון. תבנית קלאסית שמתקיימת כבר מאות שנים. הבריטים עשו זאת כבר אצלם במאה ה-17 או 18. הכוונה לנישול פרטיים מהיכולת לייצר לעצמם את המזון, והסבת הקרקע לאינטרסים כספיים של בעלי הון ושררה.

אל דנטה , אפשר כמה מילים על קן ווילבר ?

יהיה צורך להשתמש במגוון טכנולוגיות – שמש, רוח, מים, גיאותרמיים (יצא לי ארבעת היסודות, המממ)

ברוכה הבאה אל מועדון ארבעת היסודות. מעניין איך פעם אחר פעם נופלים לזה...

אופק, נראה לי ש{{}}אל דנטה משקף איך הכתיבה שלך נתפסת מחוץ למעגל של החברה'. יש אולי מקום לבדוק האם ניתן להרחיב קצת את האלומה...

ואם אדחף עצמי לדיון ביניכם, גם אני מעריך שיש טעם לבדוק את רמת צריכת האנרגיה והטכנולוגיה. הדגש שלי הוא על חשיבה ביקורתית כל הזמן ועל כל דבר. יש מקרים בהם הצטברו מספיק עדויות שהמיכון יצר תופעות לוואי שמעמידות בסימן שאלה את התועלת. כמו זיהום תעשייתי בייצור ובשינוע, בעיית הפסולת שבתום הצריכה, החקלאות הכימית שפוגעת בקרקע ובמים... בדוגמה שהביאה טרה רוסה המודל ברור: יש כאן מקום לברר עד כמה הציבור באתיופיה ירוויח מהמהלך ולא רק מספר יזמים ופקידי שררה (ויוצאי סיירות מייד אין יזראל, אחד מענפי הייצוא המובילים שלנו, שיהיו בריאים... אבל למה על חשבון חלשים?).

וסתם נספח שולי לדיון: כותב הסיפור על הקיקיון, אורן מג'ר, קצת מוכר לי, עבדנו יחד עבור אותו תאגיד. כתב את "מובטלינה", מעין פרפראזה משולבת על "בדולינה" של גבי ניצן ו-"יומנו של סטארטאפיט - בדרך למכה". ההסבה המקצועית שלו לכתב ב-"דה-מרקר" ואופי הכתיבה שלו (ובעיקר האינטרסים שהוא משרת) מהווים דוגמה מצויינת לפשרות שבנאדם צריך לעשות עם עקרונותיו ע"מ להתפרנס... נושא שכאוב לי במיוחד.

אל דנטה , אפשר כמה מילים על קן ווילבר? ?

וגם, אל דנטה, אם נראה לך שבני תמותה רגילים יכולים להבין את הפילוסופיה שלו? (שמעתי כאלה שאומרים שממש שכן, וכאלה שמאוד התקשו). אתה מדבר על הספר העבה-עבה שקנית לפני בערך שנה?

ז'ראר - קן וילבר