מתכונים בריאים שמנצחים

אנונימי

הדף הזה נולד מתוך מצוקה והוא בעצם בקשה לעזרה.
אנו מגדלים את ילדינו (6.5, 4.6)כצמחונים (ללא בשר ודגים), וכבר תקופה ארוכה שחל מיצוי כמעט מוחלט מצידם של כל התבשילים הבריאים שאני מכינה להם.
הבן שלי באופן כללי איננו אכלן, הוא יותר דוגם אוכל, אלא שלאחרונה הוא פשוט מואס טוטאלית בפירות ובמיוחד בירקות, ובבדיקת דם שערכתי לו לפני שבועיים התגלה מחסור בברזל (מה שגורם לחוסר תאבון וחוזר חלילה), הוא גם איננו מוכן לטעום דברים חדשים.
הבת שלי לעומת זאת כן מוכנה לנסות אך זה נשאר בד"כ בגדר טעימות בלבד, כך שיוצא שאני נשארת עם כל המזון + הרצונות הטובים שלי ותסכול נוראי.
יש לי גם תינוק יונק שאיתו אני מתכוונת לעשות מהפך ולגדל אותו כלא צמחוני.
כיום בראייה לאחור אני חושבת שהייתי צריכה לעשות זאת גם איתם ולאפשר להם לבחור לבד.
היום כשאני מסבירה להם את הטעות שלי, הם לא מביעים שום רצון לטעום מוצרים מהחי.
בכל אופן אני מבקשת מכל מי שיכול לעזור לי בלרשום בדף הזה איזה מתכון בריא ו"מנצח" שהוא אהב בתור ילד, או שהילדים שלו הכי אוהבים, עם פירוט איך להכין.
אלו לא חייבים להיות מתכונים צמחוניים. כל רעיון מתוך נסיון יתקבל בברכה וגם כל עצה בונה או הארה יתקבלו בשימחה ותבוא עליכם הברכה...

הילדים שלי אוהבים תבשילים הכי פשוטים: אפונה ברוטב עגבניות; גזר מבושל, גם אם אני מוסיפה לו לימון, קינמון וציפורן; פסטה ברוטב עגבניות; אורז (הקטן גם אוהב אורז מלא); מרק ירקות לפעמים, תלוי איך הוא יוצא; תפוחי אדמה בתנור, גם אם אני מוסיפה שום ורוזמרין או מרווה, רק אחר כך להוציא את הדברים הירוקים; פירה - גם אם אני מחליפה את החמאה בשמן זית.

אני צמחונית מגיל 6 והבן שלי עם נטיות צמחוניות מובהקות.
שנינו חובבים מאוד עלי גפן ממולאים, גבינות עיזים קשות, מרקים (במיוחד מרק קובה עם קובה צמחוני), פיצה שמכינים לבד, בורקסים שמכינים לבד עם כל מיני מילויים (פטריות, גבינות עיזים, ירקות), שעועית ירוקה מבושלת מאוד פשוט, אורז פראי, תירס מהגינה.
אם יהיו לי עוד מחשבות, אשוב.
אם תרצי מתכונים ספציפיים מהרשימה, כתבי.

היום בעלי המציא סלט חדש - מ-ע-ו-ל-ה !!!!

חבילת פטרוזיליה קצוצה, קצת קוסקוס(שחור, מלא), בצל קצוץ, אגוזים, גרעיני רימון.
תיבול: לימון, שמן זית, מלח ו . . . כף תרכיז רימונים טיבעי.

יאמי ! ספרתי בכל ביס 7 טעמים שונים שמתחלפים לי על הלשון.

אני בדרך כלל מאוכלי הג'אנק פוד אבל כל היום בא לי ממנו עוד . . .

תודה על ההתייחסות לכולכן:
דרך עפר שם זמני, גם הילדים שלי אוהבים תבשילים פשוטים, השאלה היא איך לגוון להם שזה לא יחזור כל הזמן וימאס, אפונה - הבן שלי לא מוכן לגעת, אותו כנ"ל לגבי גזר, אורז, מרק ותפוחי אדמה ו... זה משאיר אותי רק עם פסטה, שלאחרונה גם ברוטב שלי הוא לא נוגע...אני פשוט לא יודעת מה לעשות.
אורי ה, אני מתה על עלי גפן, הבת שלי מוכנה לעשות טובה ולטעום פה ושם אחד, הבן שלי - אין מצב. אני גם מכינה להם פיצה לבד ובד"כ הוא אוכל אבל לא יכולה לבסס רק על זה תפריט מזין. שעועית , אורז ותירס הוא לא נוגע. בכל זאת אני ממש אשמח ואודה לך אם תפרטי איך את מכינה קובה צמחוני, מה שלא עשיתי מעולם, וגם איך את מבשלת שעועית ירוקה, כי כנראה שאני עושה זאת תפל אם שניהם מיצו אצלי את השעועית...
אם הדרך עוררת אצלי חשק לטעום את הסלט של בעלך, אין מצב שבני יתקרב לפטרוזילייה. מספיק שהוא יראה שוונץ קטנטן של זה באוכל. הלכה הארוחה. זאת הבעיה. ואני אובדת עצות.

קצת קוסקוס(שחור, מלא),
מה זה קוסקוס שחור מלא?

הייתי אומר רסק ירוק. אני בטוח שאם יטעמו רסק שלי הם יאהבו.

בכל מקרה, הייתי מוסיף עלי/גבעולי סלרי לכל מני דברים (כמו מלח מן הצומח). זה עכשיו בעונה, והסלרי בחנויות הטבע (של צבי זינגר) נראה מלא און!
אז אפשר להוסיף את זה למשל לפירה.

אני אוהב פירה עם 25% בטטה, שאחרי שהוא כבר מוכן אני מוסיף לו קצת שמן זית כתית מעולה (במקום המרגרינה שבד"כ אנשים מוסיפים). האמת שלא אכלתי את המתכון הזה כבר איזה שנה, אבל פעם מאוד אהבתי.
מרקי בלנדר למיניהם. הכי טוב זה המרק הכתום - בטטה+דלעת+גזר, וכשהוא מוכן לפני שמערבבים רצוי להוסיף מלא סלרי לפי דעתי (או סתם פטרוזיליה).

חלבה נאה משומשום ותמרים* (הכנת חלבה). לדעתי זה מתכון מדהים שאני באופן אישי מסוגל לגמור איזה 1000 קלוריות של זה בלי להרגיש. ויש בזה המון ברזל.
גלידה מפירות ומאגוזים * זה פשוט מדהים! לאחרונה אני גם מוסיף ירוקים למתכון וזה משביע וטעים. בחפלק שאירחתי שבוע שעבר אנשים רצו עוד ועוד מהגלידה והחלבה.

חומוס חי

אבוקדו מעוך עם בננה ו4 תמרים (או 3 תאנים יבשות)*

חלב אגוזים עם תמרים

הדגשתי את המומלצים ביותר. אני אוסיף עוד אם את מרוצה ורוצה עוד.

עלמה, אולי תספרי איזה ירקות, דגנים ופירות הם כן אוהבים ואז אפשר יהיה לתת רעיונות מדוייקים
יותר. וגם- באיזה מרקם? כל ירק לחוד? מרק? טחון לדייסה?
האם אוהבים חריף? פיקנטי? מתקתק?

אולי תרצי לנסות מרק פלפלים צהובים? נשמע מוזר אבל זה טעים לאללה ונראה לי שילדים יאהבו. קל להכין אותו ויש לו צבע צהוב בוהק שמעורר תיאבון...

הנה המתכון:

6 פלפלים צהובים (לא אדומים או ירוקים חלילה)
תפוח אדמה קטן
בצל בינוני
שמן זית
ליטר וחצי בערך מרק צח או מים (אני מכינה עם קערה של מים רותחים עם אבקת מרק והשאר מים סתם)
שמנת
חמאה

הכנה:

חותכים את הפלפלים, הבצל ותפוח האדמה לחתיכות קטנות.
מחממים בסיר שמן זית (כמה כפות טובות, שליש כוס בערך).
כשהשמן חם, מטגנים בו את הבצל כמה דקות עד שמזהיב.
מוסיפים את המים או המרק, את הפלפלים והתפו"א.
מביאים לרתיחה ומבשלים על אש קטנה כחצי שעה.
מורידים מהאש, טוחנים את הכל בעזרת בלנדר מוט (או בלנדר רגיל).
מוסיפים מלח ופלפל. מביאים שוב לרתיחה, מכבים את האש ומוסיפים חמאה (שלוש כפות בערך).
מגישים עם כף שמנת בכל קערה (אולי אפשר להוסיף את השמנת ישירות לסיר). טעים גם בלי שמנת, דרך אגב.

מקווה שזה עוזר, הכנתי הערב ויצא פשוט מעולה, ליקקנו את הכפות. בהצלחה!

רק אזהרה קטנה: לא לשים יותר תפו"א ממה שציינתי, פעם אחת שמתי שניים גדולים והם לגמרי השתלטו על הטעם. בכלל כדאי ללכת ממש לפי ההוראות במתכון הזה...

יש גם עוד מתכון שאני אוהבת ונראה לי מתאים לילדים - קציצות קישואים ובצל (רצוי סגול) עם פטה וגבינת עזים. יש בזה גם נענע ושמיר. פשוט מגררים את הקישואים, מערבבים אותם עם קמח, בצל וביצה או שתיים (לפי הכמות) ומפוררים פנימה את שתי הגבינות או רק אחת ומוסיפים את הנענע והשמיר. מכינים קציצות ומטגנים בשמן זית. יוצא מעולה.
אפשר להוסיף מלח ופלפל, רק להיזהר שלא יהיה מלוח מדי אם משתמשים בפטה.

עלמה, אל תתרגשי, יש תקופות כאלה. במקביל לחיפוש אחרי אוכל שיאהבו כדאי לנסות להוציא את המתח מכל העניין. פשוט בניסוי ותעייה להניח על השולחן בכל פעם מנה אחת שהיא וריאציה על מה שהם מכירים ואוהבים. למשל, פיצה עם זיתים (ירוקים אורגניים) עליה. או פרוסות עגבניה. לא להתייאש אם הם לא מגלים עניין. לאכול בתיאבון בעצמך.

ובאופן ספציפי - עוד לא ראיתי סרבן מזון שמסרב ל שניצל טרי (או שניצלונים). ואם זה הולך אפשר להוסיף לציפוי גם סומסום מלא.

detail]עוד כמה עצות בעניין ירקות id[/po]=18683

שוב תודה למגיבים היקרים:
אורי יורמן אנסה את עצותיך ומתכוניך, הם בהחלט מעוררים השראה. הילדים שלי חובבי ארטיקים אז אולי כדאי לי באמת לעשות ארטיקים מהרסק הירוק שלך? ההקפאה לא גורמת לאיבוד הערך התזונתי?
גם את החלבה אנסה אם כי לא שמעתי על שומשום שחור...אז תודה ואעדכן!
רוזמרין, הבן שלי, הממעט מאוד לאכול, אוהב מתוק מתוק ועוד מתוק. יש לו כל הזמן כמיהה לממתקים, (אותם אינני קונה) ולאלו שניסיתי לעשות עם ממרח תמרים ואגוזים אפילו לא היה מוכן להתקרב.
הוא לא אוהב דיסות ולא מחיות, ואם אפשר היה לחיות בריא רק מעוגות שוקולד אני מניחה שלא היתה לנו בעיה...אבל עדיין לפעמים כשהוא מחליט "לעשות לי טובה" הוא אוכל מלפפון ירוק או פלפל אדום, לעיתים רחוקות עגבנייה. ככה לא נוגע בשום ירק.
מהפירות הוא מוכן רק תפוחים מקולפים חתוכים ולפעמים מנדרינות או קלמנטינות (מה ההבדל בינהן ?עד היום אינני יודעת) שמקולפות מכל ה"חוטים הלבנים" (כמו שהוא קורה לזה).
בגלל שהוא כל כך אוהב שוקולד, קניתי בזמנו ממרח חרובים, הוא אכל מזה תקופה ואז מיצה את זה לגמרי. זה ילד שאי אפשר לעבוד עליו ולתת לו תחליפים למה שהוא אוהב.
כמה פעמים ניסיתי למשל להכניס לו לפיתה ביחד עם ממרח חרובים DHA שזה אומגה 3 ממקור צמחי, הוא ישר קלט את ההבדל בטעם ומאז הוא לא נוגע בזה.
כשהכנתי פנקיקים מקמח מלא זאת היתה הפעם האחרונה שהוא אכל פנקייק מאז הוא לא רוצה לשמוע על זה.
שני הילדים שלי לא אוהבים חריף, וגם לא פיקנטי. הבת שלי הרבה יותר גמישה בטעמים ומגוונת, וכפי שציינתי גם מוכנה לטעום הכל. היא אוכלת יפה ואין לה כל מחסור לפי בדיקות דם(טפו, טפו, טפו) הבעיה שהיא מיצתה את הטעמים שלי, ואת הבישול שלי.ולכן הבעיה היא שלי.
קיזי הילדה הצוענייה תודה על המתכון, אנסה אותו. מה יש להפסיד...דרך אגב איזו שמנת? כמה אחוזי שומן?
נוסעת סמויה ההתרגשות שלי נובעת מזה שאני מרגישה שהילד לא גדל וממש הולך ומרזה מול עיניי.
מילד צ'אבי שינק עד גיל שנה וחצי והיה עם תאבון בריא, כיום הוא מואס כמעט בכל דבר מזין - ואני עם חשש ריאלי שהוא באמת לא יגדל ויתפתח כפי שהיה יכול לו אכל כמו שצריך.
שניצלים אינני יודעת להכין כי מעולם לא נכנס עוף/בשר/דגים אל ביתנו ומעולם לא נגעתי במוצרי בשר שאינם מבושלים, אך אני אמצא את הדרך ללמוד ולהכין, אם כי אני בספק רב מאוד לגבי בני שיטעם מזה.
ילדיי עברו אצלי יותר מדי שטיפות מוח לגבי אכילת בעלי חיים, והיום אני משלמת את המחיר על האידאולוגיה הקדושה שלי.
כמו שאמרתי, את התינוק אני אגדל כאוכל הכל. שוב תודה לכולכם על התגובות.
אשמח לעוד מתכונים ותובנות.

דרך אגב איזו שמנת? כמה אחוזי שומן?
שמנת חמוצה. לא יודעת כמה אחוזים, אני לא בארץ והחישוב פה אחר... אבל שמנה. אני אוכלת בלי שמנת וזה טעים מאוד גם ככה, אז אם את רוצה אפשר בהחלט להגיש לילדים עם כף שמנת ולך בלי.
לגבי המתכון לקציצות קישואים, שכחתי לציין שצריך לתת לקישואים עם הבצל לעמוד רבע שעה בערך בתוך מסננת מעל קערה, אחרת יש יותר מדי נוזלים. ולמעוך אותם מדי פעם כדי שיוציאו את הנוזלים.

אין לי ילדים עדיין, אבל חשבתי לעצמי שאולי יש כאן כמיהה לאסור ולבלתי נגיש... מה דעתך לאפשר להם קצת ממתקים בכל זאת? אולי נוצר אנטי לאוכל הבריא כי אסור דברים אחרים ואם תאפשרי קצת מהאסור הדברים יחזרו לאיזון?

מאחלת לך בהצלחה ומקווה שהמתכונים יעזרו...

קיזי, אני בהחלט קונה להם פה ושם קינדר, ארטיק, שוקו וכו'...הם ממש לא מתנזרים. אני פשוט לא קונה קבוע ממתקים ואין לנו סטוקים בבית. תודה על ההתייחסות, אנסה את המתכון.

עלמה, הילד שלך לא אוכל לחם? ואם כן- מהו אוהב עלזה?
אפשר להכין ממרח מטחינה גולמית ודבש (נותן טעם של חלבה נוזלית).

גבינות- הוא אוכל? אפשר אולי טוסט עם גב"צ או פרמזן\חלומי. וליד זה פלפל אדום ומלפפון.
אגב, רוטב מתוק לסלט ירוק הוא יאהב? אני מכינה משמן, חומץ וסילאן(דבש תמרים) ומוסיפה צנוברים ושומשום לסלט ואז יש קצת קריספיות טעימה.

אולי תכיני איתם רשימה. הם יגידו לך מה הם אוהבים בכל סוג של מזון. וגם תבדקי אם הם מעדיפים ללא בישול.

אגב, לפעמים ילדים הופכים ל"בעייתיים" באוכל אם הם מגלים שזה "אישיו" להורים.
אולי אם תתיחסי באדישות לענין אז זה ישתנה אצלו.
אולי כדאי פשוט לשים על השולחן את האפשרויות שבחרת לעכשיו והוא יחליט מה בא לו רק מתוך
האפשרויות האלו? אפילו בלי בישולים. ירקות, פירות, גבינות, לחמים, ממרחים...

ועוד משהו, מנסיוני, ילדים משנים ומגדילים את טווח הטעמים ככל שהם גדלים.

אולי העניין הוא לאו דוקא המתכונים. הרי אוכל ואכילה הם גם ראי של איך אתה קולט את העולם. אולי זה קשור יותר לדברים מסביב, כמו מתח בבית, בין ההורים, בבית ספר, סביב השולחן, צריך לנסות להסתכל על זה. לדעתי דווקא גיוון יתר באוכל לא הכרחי. ואם חייבים כל הזמן גיוון, על מה זה מצביע?
בכל מקרה שניצלים זה אחד הדברים הכי קלים לעשיה וכל אחד יוכל להסביר לך. אני מכינה לארוחות סוג אחד של דגנים כמו בורגול, או קוסקוס או קינואה או אורז לבן, יחד עם דאל עדשים, ירוקים או אדומים, שתמיד אפשר לאלתר ולהכניס ירקות קצת אחרים וזה אף פעם לא יוצא בדיוק אותו דבר. משתמשת בכרישה, גזר, דלעת, קישואים, פטרולזיליה וכוסברה. אוהבת תיבול קצת הודי כמו קארי, כורכום, לפעמים קינמון.
גם עם פשטידות קל לאלתר ולגוון.
פירה בטטות עם קצת חמאה זה פשוט וגם טעים. או בטטות בתנור.
את אוהבת לבשל?

היי עלמה,
חשבתי על עוד משהו: אמרת שהבן שלך אוהב מאוד מתוק. אולי אפשר להכין לו אוכל קצת מתוק? למשל עוף בתנור עם רוטב חמוץ-מתוק או עם תפוזים\דובדבנים וכו', מאכלים עם רוטב מתקתק בסגנון מקסיקני. אנחנו לפעמים מכינים סלט עם ענבים או תפוזים. אני לא ממש מצליחה לחשוב כרגע על מתכון כלשהו (בעיקר כי אני אישית לא אוהבת מתוק באוכל...) אבל אולי תוכלי לחפש מתכונים חדשים בכיוון הזה אם זה מדבר אלייך.

אורז מלא עם שעועית לבנה ברוטב עגבניות.
את הרוטב אני עושה מעגבניות מרוסקות, שום ובצל מטוגן שמבושלים להם עם קצת שמן זית. יוצא מעולה.

מרק עדשים כתומות וקינואה - מרק קל להכנה וקצר בבישול, וטעים טעים - גם עם הרבה בצל ושום.

סמבוסק מקמח מלא עם חומוס (אם תרצי מתכון, תבקשי)

אהה.... בשביל הרבה הרבה ברזל אניאוכלת בכמויות מסחריות סלק אדום חי. ככה, איך שהוא.
וזה הדבר הטעים ביותר עבורי. יש לזה ארומה של אדמה אחרי גשם. וגם מלא בברזל. אפשר לתבל עם לימון ואז בכלל....

בהצלחה

אורי יורמן לשאלתך -( "מה זה קוסקוס שחור מלא? ") מצטערת על חוסר הדיוק ,זה נובע מכך שאני לא בקיאה כל כך בעינייני מזון בריא (בארוחות של מדקונאלד אני דווקא בקיאה ...).
קנינו בחנות אורגנית קוסקוס אורגני מלא ...זה מה שנאמר לי בחנות...קוסקוס עשוי מדגן כלשהוא, לא? אז אולי הדגן הזה מלא? לא יודעת...אבל לצורך העניין אפשר גם עם קוסקוס רגיל.

ולעלמה -(שבנה שונא פטרוזיליה) היום עשיתי שוב את הסלט אך החלפתי את הפטרוזיליה בכוסברה והוספתי אגוזי מלך ותפוח עץ ירוק - היה יאמי !!!( ת'אמת יותר טעים פי אלף ממקדונאלד).

רוזמרין יקרה, בני אוכל לחם מחיטה מלאה של עינן אבל בלי קרום, גבינות רק לאבנה, צהובה מסוג מסויים ולעיתים רחוקות בולגרית או קוטג'. ממעט מאוד במוצרי חלב. גם על ביצים (אורגניות) אין על מה לדבר איתו לאחרונה.
הם יגידו לך מה הם אוהבים
מבחינת הבן שלי התשובה תהיה רק ממתקים..!

אגב, לפעמים ילדים הופכים ל"בעייתיים" באוכל אם הם מגלים שזה "אישיו" להורים.
מסכימה מאוד, ניסיתי גם להיות אדישה תקופה מסויימת וזה לא הביא לשינוי, לצערי.

אולי כדאי פשוט לשים על השולחן את האפשרויות שבחרת
גם את זה ניסיתי ואז הוא אומר: "כלום. לא בא לי כלום".
היום כבר מתוך יאוש אמרתי לו: "אתה רוצה כלום עם רוטב?" אבל זה לא הצחיק אותו.

ילדים משנים ומגדילים את טווח הטעמים ככל שהם גדלים.
הלוואי.

דנדנה -
אוכל ואכילה הם גם ראי של איך אתה קולט את העולם
לא בטוחה שהבנתי עד הסוף, אשמח אם תפרטי (המשפט הזה מזכיר לי דפים כמו "את יולדת כמו שאת חיה").

לדעתי דווקא גיוון יתר באוכל לא הכרחי
דעתך כדעתי, והבן שלי שדווקא שמרן מאוד בטעמים וגיוונים פשוט איבד עניין בהציע הקיים, ועל כן הוא הולך ומרזה מול עיניי ואני לא מוצאת את הדרך להזין אותו בצורה שיאהב ויוכל לגדול ולהתפתח. הוא בן 4.6, ומהבעיה הזאת כאמור הדף נולד.
הוא לא נוגע בפשטידות ובפירה.
את אוהבת לבשל?
אז זהו, שאני אוהבת לבשל רק כשבא לי, ואני מאוד לא אוהבת לבשל כי אני צריכה.
ואכן כל עניין הבישול מוטל עלי. בן זוגי לא יודע ולא רוצה לדעת את ענייני הבישול, והוא גם עסוק מסביב לשעות בלפרנס, כך שיוצא שאני אחראית בלעדית על הזנת הילדים .
וכל זמן שהם ינקו (שנה וחצי כל אחד) זה היה נפלא ופשוט, ידעתי שהם מקבלים הכל, ויכולתי לראות איך הם גדלים "על החלב" שלי מול עיניי. כיום אני מרגישה שאני מטפסת על הקירות בשביל להכין להם משהו מזין שיאכלו חוץ מפיצות תוצרת בית, חומוס, וקורנפלקס עם חלב. זה המצב.
קיזי יקירתי, הבן שלי מעולם לא טעם עוף, והסיכוי שהוא יסכים לטעום שואף לאפס. מה שאת מציעה נשמע מעולה בשבילי. אני מתה על פירות וירקות חיים ואוהבת לנסות הכל באוכל. תודה.

בני אוכל לחם מחיטה מלאה של עינן אבל בלי קרום
סתם הערה קטנה - גם אני בזמנו אכלתי ואהבתי מאוד את הלחם הזה, עד שהסתכלתי ברשימת המרכיבים (כולל סויה והמון כימיקלים). אם כבר לקנות לחם יקר, הייתי משקיעה בלחם שיפון-שאור או במה שנקרא "לחם רוסי", ובודקת על האריזה שאין בו הרבה יותר מקמח, מים ושאור. מצאתי אחד כזה בסופר לא מזמן, אז הם קיימים.

כיום אני מרגישה שאני מטפסת על הקירות בשביל להכין להם משהו מזין שיאכלו חוץ מפיצות תוצרת בית, חומוס, וקורנפלקס עם חלב. זה המצב
מכירה את ההרגשה, גם לי יש ילד בררן שמסוגל לאכול בוקר צהריים וערב אותו מאכל ולצפצף על התבשילים המזינים שלי (היום זה טיפ-טיפה משתנה והוא מבקש מדי פעם לטעום טעם חדש). זה באמת מתסכל נורא.
מצד שני, המאמצים שלך עודפים ולא עוזרים. אם כבר הם אוכלים כך, עדיף שתתרכזי בתפריט שלך (מה שייתן להם דוגמא לחיים לפחות) ותחסכי אנרגיות. אם את רוצה להעשיר להם קצת, תטחני להם פלפלים וסלרי בתוך רוטב הפיצה, תכניסי להם טחינה אורגנית בתוך החומוס, תני להם חלב שקדים עם הקורנפלייקס במקום חלב רגיל, ומדי פעם תחליפי את הקורנפלייקס בחיטה תפוחה בלי סוכר, או בפתיתי קינואה. הרע במיעוטו.

הי קרוטונית, אני מתה על לחם רוסי, הבת שלי טעמה והיה לה כבד מדי. הבן לא הסכים לטעום...
מסכימה עם ההערה שלך לגבי המאמצים העודפים שלי.
את צריכה להבין שהתסכול שלי מהמצב, והחרדות לגבי השפעת התזונה שלהם על ההתפתחות שלהם כל כך גדולים, שהם לרוב מתגברים על ההגיון.
היכן אני משיגה חלב שקדים? (דרך אגב הבן שלי מוכן לפעמים לאכול רבע פיתה עם שקדייה, מה שעושה לי את היום כשזה קורה...)

עלמה, מזדהה איתך לגמרי.
המצב פה ממש דומה: הילדים אוהבים רק ממתקים, מוכנים לפעמים לאכול גם קצת אוכל, עם עדיפות מנצחת לג'אנק.
אחרי שוחד ומקח מוכנים לטעום עד 10 ביסים מהאורזמלא/קינואה/ירקות וכו', עד שלפעמים אני מחליטה שאני לא רוצה שהם ידחפו אוכל בכח ויתרגלו לזה..
לגבי הגדול (בן חמש פחות חודשיים) אני גם ממש חוששת לדפוסי אכילה כי הוא אמנם לא שמן בכלל, אבל זה נראה אפשרי אם ימשיך לאכול ככה (ממתקים ג'אנק ופחמימות, ואוכל רגיל רק בשביל הקינוח)
אין לי עצות )-:

את צריכה להבין שהתסכול שלי מהמצב, והחרדות לגבי השפעת התזונה שלהם על ההתפתחות שלהם כל כך גדולים, שהם לרוב מתגברים על ההגיון.
מציעה בזהירות לבדוק אם לא נוצר פה אישו כתוצאה מהתסכול הגדול שלך בנושא.
נשמע שאת משדרת המון לחץ סביב נושא האוכל. אולי כדאי להפנות את האנרגיות לטיפול בלחץ שלך, ופחות למציאת מתכונים חדשים, שהסירוב לטעום אותם מזין בסופו של דבר רק את התסכול שלך?

עוד כיוון שנראה לי מהותי- לטפל באנמיה של הילד.
זה (כמעט בטוח) מה שגורם לחוסר התאבון שלו. תוסף ברזל, טיפות שמגבירות של ספיגת הברזל של שרון קוצר ואולי אפילו דיקור סיני לחיזוק הספיגה. ל בשמת א יש המון ידע ונסיון אישי בנושא (ראי בקשה מיוחדת של בשמת- אמנם שם היה מדובר בילד צעיר יותר עם בעיה אקוטית בהרבה אבל לדעתי תמצאי שם טיפים מצוינים).

הי כוכב, אולי תמצאי גם את רעיונות בדף הזה? אם משהו יצליח ספרי בבקשה.
הי תזמורת, אני באמת צריכה להוריד לחץ, אין ספק.
לבן שלי אני נותנת 20 טיפות ברזל פריפל, סינטטיות, מזה שבועיים, מאז התגלה חוסר הברזל .
מצד שני אינני רואה שיפור בתאבון שלו, ואני שואלת את עצמי עד מתי לתת לו את הטיפות האלה. גם לטיפות האלה עלולות להיות השלכות/תופעות לוואי שליליות.
מה גם שכל התאוריות, חלקן קראתי פה באתר אודות זה שמי שיש לו מחסור במשהו ממש מחפש בתאווה להשלים את החוסר הזה. הבן שלי לא עונה על התאוריות האלה. שום דבר צמחי עם ברזל לא מעורר אותו אפילו לטעום.
בכל מקרה, תודה על התגובה, אקרא את מה שהצעת לי.

מה שהתזמורת אמרה.

מה גם שכל התאוריות, חלקן קראתי פה באתר אודות זה שמי שיש לו מחסור במשהו ממש מחפש בתאווה להשלים את החוסר הזה. הבן שלי לא עונה על התאוריות האלה. שום דבר צמחי עם ברזל לא מעורר אותו אפילו לטעום
זה לא תמיד תקף, יש שלבים בתזונה שבהם האדם "התרגל לרע" וכבר לא מחובר לעצמו. נאמר, מי שמתרגל לאכול שוקולד 5 פעמים ביום, יתמכר וימשיך לחפש אותו, גם כשברור שהוא לא זקוק לו באמת.

חלב שקדים יש בחנות טבע וגם ראיתי בסופרים הגדולים (בקרטונים "עמידים" כמו חלב סויה).

אומרים שבתמרים יש הרבה ברזל,
אחלה ממרח: טחינה גולמית מלאה עם דבש סילן, יוצא בצבע קרמל,
טעים ובריא, למריחה על לחם, כתוספת לקוואקר, לניגוב עם תפוח או אגס,
או במיקרים קיצוניים לניגוב עם בייגלה מקמח מלא.

רשימת המזונות המנצחים אצל ילדים:

פסטה
פיצה
רוטב עגניות
קטשופ
מיצי פירות
עוגות שוקולד
מעדני חלב
שניצלים
עוף ומרק עוף
פתיתים
פרוסה עם גבינה/חומוס
ביצים בצורות שונות
דיסת קוואקר

אל תנסי לעבוד עליו ולהכניס קישואים בפיצה או תמרים בדיסה.
והכי טוב- קחי אותו לסופר ותתני לו לבחור בעצמו.

לשפן היתה תקופה שהוא לא רצה בכלל ירקות, אבל רוטב עגבניות - שמבושל עם שפע בצל, סלרי ופלפלים (וכמובן עגבניות) ואז טחון - הוא אכל בשמחה על הפסטה.
כמעט תמיד הוא מוכן לאכול את מה שהוא עוזר לבשל. הוא בן בקושי שלוש, אז העזרה שלו מסתכמת בלהביא מהמקרר, להעביר מהקרש לסיר וכאלה דברים, או לרדד ולהכין פיצה ביחד - ועליה הוא מסדר בשמחה ובקפידה כל מיני ירקות שאחרת הוא היה רק מביט עליהם בבוז ופוסק "לא!". אז ממתין בסבלנות שיצא מהתנור, עושה פו-פו, אוכל בגאווה ונותן גם לאבא. כי הוא הכין.
וכמובן לבחור לבד בשוק (כי שם יש פחות סיכוי מבסופר שהוא יבחר משהו שלא רצוי בעיני), ולנשנש בדרך. ככה הוא "יורד" על סלים שלמים של פירות שבבית היו נפסלים מייד מטעמי איכסה.

טחינה גולמית מלאה עם דבש סילן,
גם אני ממליצה על זה בחום - זה אחד הדברים הכי טעימים שיש (במיוחד עם טחינה משומשום מלא של "אחוה" , שיש לה טעם של חלווה ממש) ומאוד בריא.
בכלל, לילד שאוהב מתוק יש סיכוי שיאהב מאכלים עם סילאן. אני שמה סילאן כמעט בכל דבר. תנסי בטטות בתנור עם סילאן - זה מתוק וזה מעדן אמיתי.

עלמה, שוב בקשר להרגלים.
נניח שאת מסכמת איתו שבסוף כל ארוחה יש קינוח שוקולד (נניח שתי קוביות).
ועכשיו תסכמי איתו מה אוכלים בארוחה. משהו שהוא לא קינוח. גם אז הוא לא יתן לך רשימת מרכיבים שהוא מעדיף? אולי תעשו פשרה. את כן תכניסי שוקולד בצורה מוגבלת לתפריט והוא יסכים לאוכל בריא.
אולי הוא כועס שאת לא מביאה ממתקים ולא "מתחשבת" בו?

דבר שני, אם את לא מדברת איתו על אוכל- כל היום הוא לא יאכל? זה תלוי רק בך?
אולי תגידי לו שכשהוא רעב יודיע לך ואז תשימי לו משהו מהיר ולא מבושל על השולחן? עם הקינוח כמובן...

הי קרוטונית, תודה על האינפורמציה לגבי חלב שקדים.
אהבה טהורה, אנסה את הממרח שהצעת. היתה תקופה שהבן שלי מאוד אהב סילן. אחרי זה נמאס לו מזה, אולי אעשה לזה קמבק עם טחינה, הלוואי והוא יאות לטעום.
פלונית אלמונית, אינני מנסה לעבוד עליו. הוא הולך איתי לסופר, אך חוץ מכל מה שנראה כמו ממתקים הוא לא רוצה או מתעניין בכלום.
אמא של שפן הילדים שלי לא מתקרבים לבצל, אבל אני אנסה רוטב כזה בלי בצל נראה אם הם יאהבו.
הי מוצמוצית, תודה על הטיפ לגבי הבטטות והסילאן, אנסה את זה מחר יש לי גם בטטות וגם סילאן, נראה אם יאכלו.
רוזמרין יקרה, אין מצב לסכם איתו על קינוח מראש, מכיוון שאז הוא יטעם כמה ביסים מהארוחה ויגיד שהוא סיים בשביל להגיע מהר לקינוח... וכמובן שאני גם לא אתנה את הקינוח בזה שיגמור מהצלחת, כי זה מתכון ידוע להפרעות אכילה בעתיד. בקטע הזה אני דוקא כן מתחשבת בו וכן מאפשרת לו ממתקים פה ושם. אבל לסכם איתו מראש על קינוח זה לא אפשרי. אצלי כשיש קינוחים הם אוכלים את זה ממש באותו רגע. לא דוחים סיפוקים, ואחרי זמן הם אוכלים רגיל (כשהשפעת הסוכר מתפוגגת...). כשאני לא מדברת איתו על אוכל הוא באמת ממעט לאכול. אבל האמת שהתחלתי למעט בדיבור ולהוריד לחץ.

קראת לי אז אני מגיבה (כבר קודם קראתי, אבל לא היו לי שום מתכונים לתרום).
לבעיית ברזל, הייתי ממליצה להתחיל במתן ברזל (אולי כדאי להתחיל עם טיפות של שרון קוצר, אבל אפשר גם לתת פלוריויטל או פלורדיקס לילדים או איך שקוראים לזה, וגם סירופ ברזל של קופת חולים).
אחרי זה לטפל במזון.
כי האנמיה גורמת לחוסר תיאבון ובררנות אוכל, וזה מעגל קסמים.

לבן שלי אני נותנת 20 טיפות ברזל פריפל, סינטטיות, מזה שבועיים, מאז התגלה חוסר הברזל
קודם עניתי ורק אחר כך הלכתי לקרוא...
רק שבועיים. לוקח לזה זמן להשפיע.
בבדיקת הדם בדקו מה? כמה ההמוגלובין? כמה ה-IRON? כמה הטרנספרין? כמה הפריטין FERRITIN?
האם 20 טיפות ברזל זה המינון שיעצו לך?

עוד דבר: ילד עם חולשה מהסוג הזה, המתוק, כל מתוק (למעט פירות וירקות טבעיים, לא מומתקים ולא מורעלים, כמו בטטה או תמרים אורגניים, וגם אותם עדיף בפרופורציה) - מחמיר את המצב.
אפשר להגיד לילד שיש לו מחלה. למחלה קוראים כרגע "אנמיה". כדי להתרפא, הוא צריך לקבל תרופה במשך כמה זמן (ברזל, ואגב לפלורדיקס אין שום תופעות לוואי, זה לא הברזל עמוס הכימיקלים פריפל) וגם לא יכול לאכול כמה מאכלים במשך כמה זמן (נגיד: עד בדיקת הדם הבאה, שתבדוק אם יש שיפור במדדים הקשורים לברזל, לפי עצת הרופא).
שינוי ייקח כמה שבועות, לא כל עוד הוא אנמי, אלא כשהמאגרים המדולדלים כבר יתמלאו, לגמרי או כמעט לגמרי, וכשלא יהיו דברים אחרים שיחלישו אותו ויפעלו נגד ניסיון הריפוי.
בהצלחה!

תודה בשמת.

בבקשה, והתכוונתי ברצינות: את יכולה לרשום את התוצאות של בדיקת הדם, הן אומרות איפה הבעיה.
מתי הרופא ייעץ לעשות בדיקה חוזרת? תוך כמה זמן לדעתה/לדעתו יראו תוצאות מהברזל?

וכמובן שאני גם לא אתנה את הקינוח בזה שיגמור מהצלחת, כי זה מתכון ידוע להפרעות אכילה בעתיד.

נשמע כאילו אתם כבר שם היום, ולא בעתיד. לכן אני ממש לא הייתי דוחה את הרעיון הזה על הסף.

אני כן הייתי מציעה להציע קינוח שוקולד. אפילו לקנות עדשים, משהו ממש קטן, ולאפשר לו לקבל עדש אחד או שניים בסוף הארוחה, וגם להבהיר מה זה "ארוחה" מבחינתך (לא חייב לגמור מהצלחת, אבל כן לאכול נניח לא יודעת, לפחות שמונה ביסים. סתם אני זורקת.)

זה גם עשוי לתת לך הזדמנות להחזיר אותו לסוג מסויים של מעגל מאכלים.

אני זוכרת שקראתי פעם שילדים הם הרבה פעמים עם נובו- פוביה (פחד מחידושים) ומן הסתם המקום הראשון שזה יכול לבוא בו לידי ביטוי זה האוכל. מצד שני, מחקר כלשהו מצא שהפגשה של הילד עם מזון מסויים שמונה (אל תתפסי אותי על הכמות המדוייקת. אולי תשע) פעמים, הרבה פעמים תוביל להסכמה לאכול את אותו מרכיב. מפגש עם מאכלים חדשים, בזהירות, בצורה מאד מחושבת .לא לירות לכל הכיוונים, כי יש לי תחושה שזה בעצמו מכניס גם אותך וגם אותו לסטרס. כי אם הילד חושש ממאכלים לא מוכרים, סביר להניח שמאד לא פשוט עבורו לפגוש את הפחד הזה בכל ארוחה מחדש, כל פעם מול מזון אחר שצץ פתאום. אה, וגם בלי לעשות "תרגילים מלוכלכים" (נו, באמת, מי שם אומגה שלש בממרח חרובים?? אני צוחקת, אבל תראי איך הוא מגיב לזה. כאילו זו ממש בגידה באמון שלו), אלא בשיתוף איתו.
למשל, פרוייקט של אבוקדו.
או של דבר אחר. לא מעורבב עם מאכל אחר אלא "נקי". ממש לעשות טבלה, לרשום איתו את ההתקדמות, לעשות מזה עניין גדול. חיזוקים ועניינים.
אני יודעת שזאת הצעה שמוציאה מפרופורציות את נושא האוכל, אבל תסתכלי על זה ככה- לפי התיאור שלך, הדברים הם כבר מחוץ לפרופורציות וייתכן שמה שיוביל אתכם חזרה לדרך הישר הוא הגזמה בכיוון ההפוך.
אגב, עוד דבר שיכול לעזור מעט זה ארוחה עם ילדים נוספים, שאוכלים. האחיינית שלי מוכנה לאכול בערך חמישה דברים, אבל כשהיא אוכלת עם הבכור שלי ביחד (שאוכל בשמחה), היא תמיד מותחת מעט יותר את הגבולות של עצמה, כאילו יש משהו בזה שפתאום מעורר בה תיאבון. (זה לא עובד עם אחים. זה עובד עם קבוצת ההתייחסות. מוזר. אולי זה עניין פשוט של לחץ חברתי)

שני הסנטים שלי לעניין. מקווה שעוזר.

מפאת קוצר בזמן... לא אוכל לכתוב כאן מתכונים אבל בספר "ילדים בריאים" יש הרבה מתכונים שטעימים לילדים (בדוק) אם את גרה קרוב אלי אשמח להשאיל לתקופה קצרה ואם לא אז ממליצה לקנות את הספר!

ילדים שנמנעים מכל מיני מרקמים וטעמים באוכל יכולים להיות גם ילדים עם רגישות יתר לטעם או מגע בפה. ובדרך כלל במקרה כזה רואים רגישויות גם בדברים אחרים - העדפות ברורות לבגדים מסויימים, קושי במעברים, ועוד.. ויש גם אפשרויות לנסות לטפל בזה. נראה לך מתאים לבן שלך?

הי בשמת, הברזל שלו 38.85 נכון ללפני חודש וההמוגלובין 11.90. הרופאה יעצה לתת לו 20 טיפות במשך שלושה חודשים, למלא את המאגרים ואז לעשות בדיקה חוזרת, זה נראה לה זמן מספיק לבדוק שוב. דרך אגב קראתי את הדף שלך לגבי בקשת העזרה לבנך, אשמח אם תספרי לי מה את נותנת לילדייך לאכול שהם אוהבים. אני סקרנית...

מיטה מתקפלת
נשמע כאילו אתם כבר שם היום זה אולי נשמע כך בגלל הלחץ והמתח והאחריות שלי, אבל זה לא לגמרי כך. אין לו הפרעות אכילה. הוא אוכל בגן והוא אוכל בבית, בגלל מחסור בברזל כמו שנכתב פה, נוצר מעגל קסמים של חוסר תאבון, שהחוסר ברזל הוא הגורם לו ולא הפרעת אכילה. הנטייה של בני היא לאהוב מתוקים, אך הוא אוכל גם מזונות אחרים . אומנם מעט אבל אוכל.
המטרה של הדף הזה היא לנסות ולמצוא מתכונים אחרים פשוטים, מזינים בלי לעשות מהאוכל אישיו, ובלי להפוך את המטבח לזירת הפקות. לגוון את הרפרטואר שלי, ואכן קיבלתי פה כמה רעיונות. תמיד אשמח לשמוע עוד.
אינני אוהבת להתנות אכילה בשום דבר. לא בממתקים ולא במתנות. זה שורש הרע בעיניי, למרות שרבים עושים ואין לי ספק שכוונתם טובה.

אני יודעת שזאת הצעה שמוציאה מפרופורציות את נושא האוכל
אני יודעת שכוונתך טובה אבל אין לי עניין לעשות מהאוכל עניין גדול ולהגזים בכיוון ההפוך.
לעומת זאת את צודקת מאוד בעניין אכילה עם עוד ילדים שאינם אחים, זה בהחלט מדרבן ועובד גם אצלנו.
הילה ב אינני גרה קרוב אלייך אך אדאג להשיג את הספר. תודה על המידע.
מרפאה בעיסוק, אני מבינה את כיוון החשיבה שלך, אכן בני הוא ילד רגיש (וכך גם אחותו), יש לו רגישויות יותר מהממוצע - אך לא באופן חריג שמצדיק אבחון כלשהוא.

הברזל שלו 38.85 נכון ללפני חודש וההמוגלובין 11.90. הרופאה יעצה לתת לו 20 טיפות במשך שלושה חודשים, למלא את המאגרים ואז לעשות בדיקה חוזרת, זה נראה לה זמן מספיק לבדוק שוב
אהה.
אם כן, ההמוגלובין עדיין נורמלי, אבל מאגרי הברזל כבר מדולדלים ומתחת למינימום.
אכן, שלושה חודשים הם זמן טוב לראות שינוי בגוף.

אכן בני הוא ילד רגיש (וכך גם אחותו), יש לו רגישויות יותר מהממוצע - אך לא באופן חריג שמצדיק אבחון כלשהוא.
בשביל מה "איבחון"? לא ראיתי שהמרפאה בעיסוק הציעה אבחון, אלא הבנה וטיפול. אם הוא אמנם רגיש יותר מהממוצע, אז יש יסוד לשער שהוא פוסל מזונות מסוימים מפני שהם מציקים לו. מפני שהמרקם לא נעים לו. אפשר לטפל בזה, ואז ישתפר מגוון המאכלים שהוא יכול לאכול.

הי רויטל מלמעלה, פיספסתי אותך...
אני אשמח מאוד למתכון הסמבוסק, וגם לגבי שעועית לבנה ברוטב. השעועיות שלי יוצאות קצת קשות למרות שאני משרה הרבה, ולא ממש מוצאת להן את הרוטב הטעים. תודה.

מה שעזר אצלנו בעידוד תאבון

תרופה הומאופטית.
שינוי המלתחה של הילדה לצבעים חמים ומקרקעים (אדום, חום, צהוב בעיקר בפלג גוף תחתון)
ויטמין של פלורידקס לילדים. חודש עם הברזל וחדש בלי הברזל.
ארוחות משותפות ואסטטיות.

שינוי המלתחה של הילדה לצבעים חמים ומקרקעים (אדום, חום, צהוב בעיקר בפלג גוף תחתון

ארוחות משותפות ואסתטיות

איך שכחתי. גם אצלנו.

שני דברים שעברו לי בראש אחד זה צ'יפס נראה לי שכל ילד מסכים לאכול צ'יפס.
והשני זה כן לנסות להכניס בשר ועוף הבייתה לא לצעוק ולהודיע אלא פשוט להכין נגיד רוטב בולונז עם ממש מעט בשר להניח אותו על המון פסטה
ולראות תגובה לא להתחיל מעוף שלם בתנור (שגם לא צמחונים עלולים להגעל ממנו ) אלה מחתיכות בשר קטנות או טחונות שאפשר להוסיף לרוטב או למרק.(אולי אצל אחת הסבתות, דודות להיות מוזמנים לקציצות)
אולי כן שווה אם התקציב מאפשר לאכול מידי פעם בחוץ פשוט כדי לגוון . אולי להזמין אוכל ממישהו שמבשל . או להזמין מבשלת הבייתה ליום (אם היא מכינה 10 מאכלים וחלק מקפיאים) אולי לקבוע עם חברה עם ילדים ארוחה משותפת פעם אצלך פעם אצלה .פשוט זה יכול לתת רעיונות וגם לגוון את הסוגים וההיצע.
אם נמאס מסילאן אפשר לנסות להחליף אותו במייפל או בדבש.
עוגה יכולה להיות רעיון טוב עוגת גזר עוגת קישואים עוגת דלעת.
מלוואח (האחיינים שלי טורפים) בורקס פראנץ טוסט .
וגם ניחום והרגעה אח שלי אכל רק שני מאכלים כל הילדות שלו אחד זה שניצל והשני זה לחם עם אחשלג שזה פיצפוצי שוקולד מיוחדים שהיו שולחים לו מהולנד(בדואר ימי- בדרך כלל היו מגיעים עם נמלים )
וזה לא הפריע לו לגבוה למטר ותשעים .
נראה לי שמאוד חשוב להרפות ולשחרר.
נראה לי גם שאת יודעת את זה - ולא מצליחה .
אפשר כן לנסות לסגור איזה שהוא דיל של עם אוכלים זה מקבלים זה - לא מתה על זה אבל אם שום דבר לא יעזור שווה לבדוק בתור אופציה .
דבר אחרון שנזכרתי שפעם עשיתי עם סרבנית אכילה זה שהמצאנו מאכל על שמה טוסט עם גבינה ופסטרמה (אבל זה מה שהיא בחרה) וכשכלו כל הקיצים ולא הייתה מוכנה לאכול כלום הייתי אומרת לה טוב אין ברירה לאכול אותך ומדגדגת אותה והיא כבר ידעה שעכשיו מכינים טוסט אלונה
<אילה הולכת לאכול, דף מרעיב>

מה הוא אוכל בגן ?
אויל הגננות יכולות לתת לך רעיונות של דברים שבגן הוא אוכל ?
וגם נזכרתי במה שאני קוראת הפסטה החדשה - קוסקוס המון ילדים אוכלים את זה ככה יבש בלי כלום (הכוונה היא לבלי רוטב) יש כנראה משהו שטעים לילדים באוכל לבן בלי רוטב וגם ניוקי יכול להכנס לקבוצה הזאת .ניוקי פסטה וקוסקוס

השעועיות שלי יוצאות קצת קשות למרות שאני משרה הרבה
כדאי מאד לא להמליח או להוסיף שום דבר שיש בו מלח (קראי את התווית של העגבניות המשומרות - לעיתים תכופות הן מכילות מלח) אלא ממש ממש בסוף הבישול, כשהשעועים כבר התרככו. וזה נכון לגבי כל סוגי הקיטניות - חוץ מחמין, שמה שלא תעוללי לו הוא יתרכך בצייתנות אחרי לילה בתנור.

הי קוסמת
תרופה הומאופטית
איזו תרופה?

שינוי המלתחה של הילדה לצבעים חמים ומקרקעים
פעם ראשונה בחיים שאני שומעת על זה, יש מצב שתפרטי יותר בהרחבה?? אני ממש אשמח.

ויטמין של פלורידקס לילדים. חודש עם הברזל וחדש בלי הברזל.
מה זה הויטמין הזה? האם צריך מרשם רופא?
תודה!

אילה א תודה על התגובה המושקעת,
להזמין מבשלת הבייתה
את לא מתארת עד כמה אני מפנטזת על זה....נכון להיום אין לנו אפשרות כלכלית, ואינני מכירה מישהי כזאת.
בגן הוא עד 13:00, ואין להם ארוחת צהריים, רק ארוחת עשר שכוללת לחמניות שהם אופים +ממרחים כמו לאבנה, קוטג', חמאה וכו'.כך שרעינות יצירתיים אני לא יכולה לקבל משם.
זה מעניין שהזכרת קוסקוס, כי כשאני עושה יבש הוא לא נוגע, אבל בגן הקודם הוא כן אכל את זה עם ירקות ומרק, אולי את יודעת איך מכינים את זה דווקא עם ירקות?
אמא של שפן, תודה על הטיפ של המלח, לא ידעתי...(הבורות חוגגת:-))

עלמה -

לגבי שעועית - יש שעועית מדהימה !!! שנקראת בובס bobes. צריך להשרות אותה 24 שעות, ולבשל המון שעות (בערך ארבע). אבל כשהיא מוכנה - זה כמו פירה עם חמאה. לגבי שאר השעועיות - להשרות ללילה, אפשר להוסיף כפית סודה מחוקה, ולבשל משהו כמו 45 דקות, להוסיף את המלח בסוף זה באמת מאוד חשוב.

בגן של הילדים - גם הילדים הבעייתיים ביותר מאוד אוהבים "מקלות" זה תפ"א ובטטה חתוכים למקלות (כמו צ'יפס) ואפויים בתנור עם שמן זית. חוץ מזה, קוסקוס תמיד הולך (באינטרנט בטוח יש מתכונים למרק). לגבי עוף - אני הייתי מתחילה מכנפיים או משהו כזה, אפשר לקנות אורגני קפוא בחנויות טבע או טרי של "טבע עוף" שזה לא אורגני, אבל לי אנטיביוטיקה נדמה לי, ולאפות במרינדה של דבש וסויה, או משהו כזה שילדים תמיד אוהבים. ושניצל - כמובן.

עוד משהו שהולך חזק - אפונה. אני לוקחת פשוט סנפרוסט, ושופשכת עליה מים רותחים פעמיים. (למרות שאני באופן אישי מכורה לאפונה קפואה, אבל אל תגלי).

רעיון טוב של אילה זה לאכול אצל חברים. פשוט לתת לו לראות ולטעום עוד דברים, אבל בלי לחץ.

עוד דבר שעובד טוב (ומפתיע) אצל ילדים זה לטבול לחם או פיתה בשמן זית עם זעתר. אצל הילדים בגן זה להיט.

תודה על הטיפ של המלח, לא ידעתי...(
אני מתרשמת עמוקות מכך שהיא ידעה שזו היתה הבעיה!
אני בכלל לא תיארתי לעצמי ששמת מלח...

גם הילדים הבעייתיים ביותר מאוד אוהבים "מקלות" זה תפ"א ובטטה חתוכים למקלות
היזהרי מהכללות D-: בתי לא נוגעת בבטטות, אלא אם כן הן מתחבאות בתוך מרק ירקות עשיר וחתוכות קטן, והיא לא מבחינה בהן בין הגזר לדלעת...

ולאפות במרינדה של דבש וסויה, או משהו כזה שילדים תמיד אוהבים
כנ"ל.
יש ילדים מוזרים (מכירה שניים, בני דודים) שמעדיפים את העוף שלהם מבושל במרק, ולא יסכימו לכל חלק, רק לחלק המסוים. שני ילדי, למגינת לבי, הולכים ומתבייתים על חזה העוף, החלק האהוב עלי. מה יהיה? יש רק שני חזות, שאני בונה עליהם, אבל שני פולקע, שני משולשים ושתי כנפיים שכולם ייפלו רק על האיש?

לטבול לחם או פיתה בשמן זית עם זעתר
נכון, אבל הם אוכלים אז הרבה לחם. ממלאים את הבטן בלחם. מה בריא בזה...
(שלא לדבר על זה ששניצל, ג'חנון וסמבוסק ממש לא בריאים).

היזהרי מהכללות

ההכללה היתה לגבי ילדי הגן של הילדים

נכון, אבל הם אוכלים אז הרבה לחם. ממלאים את הבטן בלחם. מה בריא בזה...

אני "עובדת" אחרת. אני חושבת שכשנפתחים לטעמים חדשים, אז נפתחים לטעמים חדשים. ארוחת אחת ביום יכולה להכיל לחם, ואז זה נחמד אם טובלים אותו בשמן זית (מעולה, כמו שיש לי

) וזעתר (גם מעולה, שבדיוק אזל

). אני זורקת את זה כרעיון לגיוון בטעמים. אני חושבת (ויודעת) שאוכל יכול להיות כיף. ואני חושבת שהדרך ללהבין את זה, עוברת דרך חוויות של טעמים שונים ומגוונים.

אין לי פתרון לעניין העוף. בעיה סבוכה.

אני חושבת שכשנפתחים לטעמים חדשים, אז נפתחים לטעמים חדשים
רעיון יפה!

הי במבי ק תודה על הרעיונות, הצ'יפס היחיד שאני עושה זה מה שאת קוראת "מקלות". אני אופה בתנור אבל במקלות בטטה הם לא נוגעים.
הבן שלי מאוד אוהב בטטה אפוייה בתנור בניר כסף, זה מזכיר טעם של מדורה. היום הוא אכל שתיים כאלה וממש התמוגגתי.
לגבי עוף קניתי היום לראשונה בחיי חזה עוף אורגני בחנות טבע (80 ש"ח לקילו...), מתוצרת אדמה. אמא שלי עשתה לי היום סדנת קציצות (אני כאמור צמחונית), אצלה בבית וכשהגעתי הביתה עם הקציצות מוכנות להפתעתי הרבה הילדים לא שאלו אותי ממה הקציצות. הבת שלי (לראשנה בחייה..!) אכלה אחת, אמרה שזה טעים וסירבה לעוד. הבן שלי נגע הריח, נתן ביס קטנטנטן ולא רצה להמשיך, והתינוק טעם טיפונת וגם הראה סימנים של מיצוי... מקווה שהנסיונות הבאים יהיו מוצלחים יותר.
גם בגן של הילדים שלי יש את עניין הלטבול, וגם שם זה הולך טוב. בבית זה תמיד אופרה אחרת.
לאכול אצל חברים ביתי מאוד אוהבת, בני לא נוגע כמעט בכלום. היחידה שהוא אוכל אצלה ממש בכיף זאת אמא שלי. אצלה הוא אוכל דברים שבבית לא מתקרב אליהם. חביתה למשל.
ואני חושבת שהדרך ללהבין את זה, עוברת דרך חוויות של טעמים שונים ומגוונים
כמוני כמוך

בשמת, גם לי אין פתרון לעניין העוף...

שליחה על ידי ...* » 14 דצמבר 2007, 22:46

קציצות קינואה

לבשל קינואה
לאחר מכן, לערבב את הקינואה המבושלת עם
בצל מגורר
בטטות מגוררות
גזרים מגוררים
(אפשר גם ירקות אחרים)
להוסיף ביצים לתערובת כך שיוצאת עיסה לחה
לתבל במעט מלח
להכין כדורים ביד ולהשטיח אותם (שייראו כמו לביבות)
לאפות בתנור 180 מעלות לערך.

קצת פרסומת עצמית מקוצר זמן - אני מנהלת את פורום צמחונות וטבעונות בנענע, בתוכו הקמנו את המטבחון - מעל אלף מתכונים צמחונים וטבעונים. וגם המון נסיון והמלצות.
נשמח לסייע ולהמליץ בפורום.

ותשובה מפורטת ואישית - מחר
עד אז - בתאבון
http://forums.nana10.co.il/Article/?Art ... 1636&min=3

ל... תודה על המתכון,
אלה לי לה אכנס לפורום, מקווה להחכים , תודה.

להפתעתי הרבה הילדים לא שאלו אותי ממה הקציצות
ברור שלא למה שהם ישאלו ? הם לא החליטו להיות צמחוניים הם רק גודלו להיות צמחוניים .
(היום פגשתי ילד במצב דומה עם כשרות - אבל עם הוא אוכל אצל אחי בבית אוכל כשר הוא לא מקבל שם )
לגבי העוף אתן צוחקות נכון ?
לא חייבים לקנות עוף שלם אפשר לקנות רק חזה עוף או רק ירכיים או רק מה שרוצים (כבד לבבות )
מבקשים מהקצב 4חזות עוף והוא פשוט נותן לכם(עם הרבה ניילון מסביב)
אם הם לא אהבו קציצות אולי הם יותר יאהבו בולונז (לא אמיתי) של ילדים .
לגבי מרק לקוסקוס לדעתי מכינים מרק ירקות פשוט ורגיל ומוספים לו גם חומוס.
לגבי בטטות אני שמה 5 בשקית של קוקי כל פעם שאני מפעילה את התנור (ואפעם לא נשארות לי וגרים כאן רק שני אנשים

)
נחמד גם לשפוך עליהן טיפונת טחינה גולמית או חמאת שומשום.
ארוחה שמכינים פסים ועיגולים מכל ירק מורחים גבינה לבנה על לחם (או חביתה בלי לחם ) ואומרים לכל הילדים לצייר פרצוף מהירקות ואז לטרוף אותו (אולי לא כל כך צמחוני אבל יכול לעבוד)
רק ארוחת עשר שכוללת לחמניות שהם אופים +ממרחים כמו לאבנה, קוטג', חמאה וכו'
את זה הוא אוכל ? כי אם כן אז אפשר לעשות את אותו דבר בבית ופתאום גם נזכרתי בפיתות ביתיות שהיינו מכינים ( קמח מים ובצק מטוגנים במחבת עם מעט שמן ) למתקדמים שמים על זה זעתר . וגם אפשר להכין פיתות(מלאות ) עם שמן זית והמון תבלינים מלמעלה קלויות בטוסטר אובן .
תחשבי לבן פחמימתי פשוט וקצת חסר טעם או יותר נכון טעם פליין שטוח לא מתוחכם . זה מה שכל הילדים סרבני האוכל מוכנים לאכול .
וגזר.
אם פתאום תכיני משהו מכל אלה שהוא יאהב אז תעדכני וננס הלחשוב קרוב או דומה .

מבקשים מהקצב 4חזות עוף והוא פשוט נותן לכם
עדיין אין עוף אורגני טרי אצל הקצב... יש רק קפוא, ומה שיש באריזה זה מה שיש. זה יקר בטירוף, ופי אלף יותר יקר לקנות רק חלקים כמו 4 חזות...

לדעתי מכינים מרק ירקות פשוט ורגיל ומוספים לו גם חומוס
יש גיוונים: 1. לא מתחילים מטיגון בצל, אלא מבשלים במים.

חתיכות גדולות יותר של הירקות, ממש שלמים.
תיבול. כורכום ולא זוכרת מה עוד.

ג'ינג'ר במרק.
הרבה שורשים - גזר, שורש סלרי, פרסניפס.
אפשר להוסיף גריסים. אצלינו אוהבים...

חוזרת להוסיף עוד קצת

עלמה יקרה,
עצוב לקרוא שאת מתחרטת על גידול משפחה צמחונית, כשהייתי בת 10 הפכתי לצמחונית, ואני מאושרת שכך.
היום אין לי ספקות שתזונה צמחית בריאה ומוסרית, את ילדי אני מתכננת לגדל בתור טבעונים.
בעיות אכילה נפוצות, וכלל לא קשורות לאכילת בשר, כך גם אנמיה.

טוב שאת דואגת ומחפשת לשפר את תזונת ילדייך, אבל הייתי חושבת בשלישית אם בשר זו הדרך.
נתחיל באנמיה - ממליצה בחום על פרודנטקס, הוא יקר אבל מצויין, היו תקופות שהשתמשתי בו, והוא באמת המוצר היחיד שמצליח להתגבר על הנטיה הגנטית שלי לאנמיה. אני שייכת למשפחה שבאופן גנטי פשוט לא סופגים ברזל, ולא זקוקים לרמת ברזל גבוהה בדם לצרכי תפקוד יום יומי. ועדין שבחרתי להעלות את הברזל כדורים לא עזרו, פרודנטקס ונבטים דווקא כן.

ועכשיו לענינו,
במקום בשר אולי כדי להנחיל הרגלי אכילה בריאים?

בכללי:
ילד רעב אוכל, ילד שדוחפים לו אוכל נמנע מלאכול כי ברור לו שאכילה היא כח.

נמאס לילד ממאכלים מוכרים? מצוין לגוון, אבל אל תשאירי לו ברירות.

כשלילד רעב נגיש מאכל, הוא יטעם ואולי אפילו יאכל.

כשלילד רעב תמתין בשולחן צלחת ירקות חתוכים לפני הארוחה, הוא יתחיל לנשנש לפני המנה העיקרית.

כשילד רואה ילדים אחרים אוכלים יש יותר סיכוי שיטעם ויהנה.

מאכל שלא טעים בטעימה ראשונה יכול להתפס כטעים בטעימה השלישית כשמתרגלים, למרות שהטענה הנפוצה אומרת שצריך לפחות 10 טעימות עד שמתרגלים לאהוב משהו. משמע אםהילדים לא אוהבים אל תכנעי - המשיכי להגיש פעם אחרי פעם, אולי בפעם ה11 הם יגלו תאבון.

אין כמו דוגמה אישית

רק לא להכריח - ניסית להכריח לטעום או לאכול? זו סיבה מצוינת לשנוא ולא להסכים, איש לא אוהב כפייה, ורצוי שגם לא נתחנן שהילד יאכל, צום של כמה שעות לא הורג אף אחד.

צבעים ומרקמים חשובים, יש מי שאוהב צבעוני, יש מי ששונא, יש מי שאוהב דייסה ויש מי שמרקמה עושה לו בחילה. אפשר להתרגל, אבל בהתחלה מומלץ להדבק למרקמים וצבעים שברור שאוהבים.

הגשה, הגשה, הגשה - מזון שמוגש בצורה נאה, ובליווי סיפור מעניין או משחק מגרה הרבה יותר לאכילה

מכינים ביחד - טועמים ביחד, אם תבשלו יחד תוכלו לטעום תוך כדי, והרבה יותר כייף לאכול מה שהכנו יחד.

ג'אנק פוד יכול להיות בריא, במיוחד כשמכינים אותו בבית. עוגה מקמח מלא, טחינה, תפוח וסילאן מכילה הרבה ברזל, טעימה ונחמדה, וכשהופכים אותה למאפינס? זו בכלל חגיגה.

הגבלה - כל מה שאסור רוצים יותר, את רוצה שהילד יזלול סלט? גם כשהוא רוצה - תגבילי אותו לפחות ממה שהוא* רוצה, שיבקש גם לפעם הבאה.

תני לו לבחור מה לאכול, הציגו מספר מתכונים, הוא בוחר מה הוא רוצה, וזה מה שיהיה בארוחה, לא טעים? לא נורא, בעוד כמה שעות תהיה עוד ארוחה, בין לבין יש המון פירות ירקות, הוא לא צריך להשאר רעב.

דברים קטנים זה כייף, נבטוטים, גזר גמדי, כרוב ניצנים,תירס גמדי, פיסות קטנות של ברוקולי פלפל או מלפפון. כשדברים בבאים במיני נחמד לאכול אותם.

ושוב - אין כמו דוגמה אישית, תביאי את הילדים לחפלק הטבעונאי הבא, אין סיכוי שישארו רעבים. כמו שאמר פול בטיול הלקטים - "נבטיים!! יאמי !!!" - הייתי המומה, היום כבר לא.

את מוזמנת לספר מה הילדים אוהבים, אולי נוכל להציע וריאציות?
ובכלל, ממליצה להציץ:

http://forums.nana10.co.il/Article/?ArticleID=219082 - איך ללמד ילדים לאכול ירקות, זה תקף גם לנושאים אחרים.

http://forums.nana10.co.il/Article/?ArticleID=428417 - על מאגרי ברזל נמוכים, למה זה טוב?

http://forums.nana10.co.il/Article/?ArticleID=205863 - הדרך לצמחונות בארבעה שלבים, היא גם הדרך למאכלים חדשים...

http://forums.nana10.co.il/Article/?ArticleID=454759 - חושבים שאין מה לאכול? 1001 דברים שטבעונים אוהבים לאכול

שיהיה בתאבון
אלה

אילה א יקרה
ברור שלא למה שהם ישאלו ?
אז זהו, שזה לא ברור שלא. הם ילדים סקרנים ששואלים ממה עשויים מאכלים חדשים שהם טועמים לראשונה.
את לא היית שואלת? מה הקשר לצמחונות שלהם?
חוץ מזה דיברתי עם ביתי הבכורה על כך שלאחיה התינוק אני מתכוונת מההתחלה לתת לטעום גם עוף ודגים.
הסברתי לה למה והיא בהחלט התעניינה והבינה. כמובן שאמרתי לה , כמו תמיד , שכל דבר שתרצה לטעום אדאג שיהיה לה, ועכשין עוף למשל יהיה גם זמין לה אז אולי היא תרצה לטעום.

היום פגשתי ילד במצב דומה
אני מציעה לך לא למהר ולהשוות בין ילדים ומצבים שאינך מכירה לעומק. זה לא תורם, ובעיקר נשמע כמו ביקורת שאינני זקוקה לה.
כמו שאמרתי ברור אני זקוקה למתכונים בריאים וטעימים, ביקורת עצמית יש לי מספיק. תודה.
תחשבי לבן פחמימתי פשוט וקצת חסר טעם
זה לא נשמע לי בריא, ואני משתדלת להמנע מלתת להם פחממות מקמח לבן. אני נותנת בד"כ מקמח מלא והם אוכלים את זה.
שוב, בני הוא לא סרבן אכילה, הוא פשוט ממעט לאכול, בגלל חוסר ברזל ויכול להיות שגם בגלל תולעי מעיים (זה כרגע בבדיקה), אבל כרגע יש מגמת שיפור מסויימת בתיאבון שלו.
יכול להיות שהברזל עושה את העבודה. וגם אני כמובן הורדתי לחץ.

סלט פרות מה זה פרסניפס??

הי אלה לי לה,

עצוב לקרוא שאת מתחרטת על גידול משפחה צמחונית
אל תעצבי.
זאת לא חרטה כמו שהיום עם שלושה ילדים אני יכולה לראות דברים אחרת. ביתי לא טעמה מעולם בשר/עוף/דגים, וניזונה ואוהבת פירות, ירקות, פחממות וביצים אורגניות.
היא אכלה ואוכלת יפה, (טפו, טפו, טפו) גדלה יפה, ולא חסר לה כלום.
כשאת מחליטה מראש לגדל את ילדייך כטבעונים אני מאוד מבינה אותך. גם אני מתכוונת להיות (עד כמה שזה תלוי בי) צמחונית עד סוף ימיי ואולי גם לוותר בבוא הזמן על ביצים ומוצרי חלב ולההפך לטבעונית. עם ילדים זה שונה!!! מספיק שנולד לך בן קסום ומופלא, כמו בני למשל, שאוכל זה לא בראש מעיניו, והוא לא בענייני ירקות ופירות, וגם לא בא לו טחינה וחומוס, מה תעשי? בתור טבעונית אני מניחה שתהפכי עולמות כדי שהוא יקבל את כל הדרוש להתפתחות שלו מן הצומח? ובואי ניקח את התרחיש שבו את מביאה לו את כל טוב העולם הצמחי ועדייין "לא בא לו" כלום??!?
זה פחות או יותר המצב שאני הגעתי אליו עם בני...(וכל הדרך גם שפכתי טונות של אידאולוגייה על חוסר המוסר שבהריגת בע"ח... ככה חינכתי אותם...)
זאת לא דרך ללא מוצא, ויש מה לעשות, אבל כשהחלטתי לגדלו כצמחוני אפילו לא העלתי על דעתי שיבוא יום והוא לא יהיה מוכן לאכול פרות וירקות בכמות מספקת לצמיחה וגדילה.
והשנים הראשונות הן קריטיות להתפתחות הגוף.
אז היום כשיש לי תינוק בן תשעה חודשים שעדיין יונק אך גם אוכל מוצקים אני מרגישה שזה הזמן שלי לתקן.
אכילת עופות ודגים היא לא התיקון. התיקון הוא לאפשר לו לטעום ולאכול מגוון רחב של מזונות. גם מזונות שכיום אינני אוכלת, ובבוא העת כמובן לאפשר לו לבחור את מזונותיו לפי העדפותיו וטעמו.

ממליצה בחום על פרודנטקס
איפה משיגים? צריך מרשם? זה מתאים לילדים?
תודה על מה שכתבת לגבי הרגלי אכילה. זה אמנם לא חידש לי אבל בכל זאת עשוי לעזור למי שמבקר פה.
אני מעולם לא הכרחתי, דחפתי, או עוררתי רגש אשם כלשהוא בעניין האוכל אצל ילדיי. לכן גם אינני מוכנה לשום התניות במה שנוגע לאוכל.
תודה שהגבת.

שליחה על ידי לי* » 16 דצמבר 2007, 13:29

לא הזדמן לי לקרוא את כל הדף אבל יש לי המלצה למתכון שאצלנו הולך מצויין,
יש לי תינוק מאוד בררן ולא אכלן ומצאתי במקרה מתכון מנצח שלוקח חמש דקות להכין, אמנם מטוגן אבל..לדעתי שווה לנסות למרות שזה נשמע חשוד : - )
עלי תרד טריים, ביצה, ושתי כפות קמח תופח. הכל יחד למגימיקס לדקה ואז מטגנים קציצות.
עוד משהו מתוק ואהוב- קינואה, בטטה מגורדת וסילאן, ככה פשוט לבשל עם מים עד שמתרכך.
בהצלחה

שליחה על ידי לי* » 16 דצמבר 2007, 13:34

אהה,
ולפרודנטקס לא צריך מרשם, נמצא בחנויות טבע ובכל הסופר פארמים במחלקת הטבע.
לא רוצה לייאש אבל הבן שלי לא היה מוכן לאכול את זה. זה די יקר אז לדעתי כדאי לבקש דוגמיות (יש!), אם את רוצה יש לי בבית כמה דוגמיות, אני גרה ברחובות אם זה עוזר לך.
מצד שני הבן שלי קטן ואי אפשר היה להסביר לו שזו תרופה והוא חייב.
אנחנו התגברנו על האנמיה בעזרת רסק ירוק שתמיד היו בו תמרים ואז הוא מאוד מתוק,קציצות בקר והרבה קציצות תרד.

את לא היית שואלת? מה הקשר לצמחונות שלהם?
אני יודעת לראות אם יש במשהו שמציעים לי דבר שאני לא מוכנה לטעום אפילו רק במקרה של ספק רב הייתי שואלת . מישהו שהוא צמחוני או להבדיל שומר על כללי אכילה מסויימים אחרים שואל כדי לברר לא רק איזה טעם יהיה אלה גם שאינו עובר על הכללים של עצמו לזה התכוונתי .
ובעיקר נשמע כמו ביקורת שאינני זקוקה לה
לא התכוונתי לבקר התכוונתי למשהו אחר לגמרי
לא משנה
ואני משתדלת להמנע מלתת להם פחממות מקמח לבן
לא התכוונתי לקמח לבן התכוונתי לאוכל לבן פשוט כמו פסטה (יכולה להיות מקמח מלא) היא מאכל לבן פחמימתי עם מעט טעם וילדים מתים עליה .
פיתות (יכולות להיות קמח מלא)
ניוקי
בקיצור דברים שמבוגרים בחיים לא יאכלו בלי רוטב
לילדים יכולים להיות אחלה ארוחה .
פראסניפ הוא גזר לבן שהוא בעצם קצת כמו צנון .
פראנץ טוסט כבר הצעתי <?
וגם ביצה בקן (שזאת לחם שמטגנים עם חביתה מעליו) שני מאכלים שילדים מחבבים
ומשה בתיבה שזה נקניקיה עטופה בבצק( אפשר נקנקיה צמחונית)
אני אחפש אחר כך את הספר של רות סירקיס לילדים יש שם המון מתכונים חמודים מבחינה ויזואלית וילדים מחבבים אותם (אה וגם אולי להציע לו להיות העוזר טבח ולקנות את הספר ולהכין ביחד מתכונים משם וכשהוא יכין יכול להיות שיתפתה לאכול )

מה זה פרסניפס??
שורש פטרוזיליה. נראים כמו גזר לבן ורחב. מתוקים כאלה.

הי לי תודה על הרעיונות.
אני באמת צריכה לנסות רסק ירוק.
אילה א, אני אכן משתמשת בספר המיתולוגי "ילדים מבשלים", ובני אכן שותף פעיל ויוזם בעיקר באפיית עוגות.
רק שהספר מהווה בסיס בלבד.מרגרינהמוחלפת בחמאה, שתי כוסות קמח לבן מוחלפות בכוס אחת קמח מלא וכוס אחת אגוזים מכל הסוגים אותם אני נותנת לו לטחון בבלנדר (הוא מאוד אוהב לעשות את זה),קקאו מוחלף לאבקת חרובים וכו' וכו'...
תודה לך על העצות והכוונה הטובה

סלט פירות - אני מתה על שורשי פטרוזילייה. אומרים שזה מייבש את החלב, ובתור מניקה אדוקה אני דווקא אוכלת הרבה כאלה והכל בסדר...הבן שלי לעומת זאת לא נוגע בשורש פטרוזילייה.

לא שמעתי שזה מייבש חלב. מה שכן מייבש זה מרווה (והריון

).

אומרים שזה מייבש את החלב
לא השורש אלא העלים, וכשמדובר בפטרוזיליה זה משמעותי רק בשבועות הראשונים להנקה. אחר כך כנראה לא פועל.

השם של הספר הוא "ילדים עמידים" -הדרך הטבעית לגדל ילדים בריאים וחסינים בפני מחלות- (לא בריאים התבלבלתי..) מאת ד"ר ג'ואל פורמן הוצאת פוקוס
אם יש לך איזה שאלה נוספת אל תהססי
אה ולמקרה שתהית כל המתכונים הם צמחוניים וגם המחבר! והדברים אכן טעימים!

תרופה הומאופטית נתן לנו ד"ר רוזנטל מ"טיפה מן הטבע"
לגבי צבעי הבגדים.
בקצרה, לצבעים יש תדר והוא משפיע...לדטגמא אם את נכנסת לסלון לבן את תרגישי שונה מאשר לסלון בצבע כתום...
אותו הדבר עם בגדים.
תאבון קשור לצ'קרות תחתונות , צ'אקרות בסיס של חיים, שורשים, השרדות.
צבעים חמים מחזקים את הצ'אקרות האלו.
את מוזמנת לשאול עוד...

קוסמת יקרה, יש מצב שתפני אותי לקישור שבו מידע יותר מפורט בעניין הצבעים?
תודה.

טיפ לגבי צבעים ורסק ירוק
הגדול שלי נמנע מהרסק הירוק - בלשוננו השייק
עד שהתחלתי להוסיף סלק קטן לכל קומבינציה
השייק האדים וכך כולנו חוגגים

הי
אם את מחפשת מחקרים בעניין , לדעתי אין.
זהו מידע אנרגטי.
לא עולה כסף לנסות, נכון?

דולית - מה את שמה ברסק הירוק חוץ מסלק?

הי קוסמת - אני ממש לא מחפשת מחקרים, רק יותר פירוט בעניין צבעים ולבוש וההשפעה כפי שכתבת כדי שאוכל ליישם את זה. אולי תפרטי יותר בבקשה?
תודה.

תרפיה בצבע
וגם כאן

הי עלמה, מה קורה?

הי במבי, תודה על ההתעניינות, אני מתחילה בשינויים מסויימים , ומקווה שיעשו טוב.
ארוחות משפחתיות, הרגלי אכילה מתוקנים: לא ליד טלוויזייה , לא מול מחשב, מורידה לחץ, מנסה לשפר עצמי בבישול ולאמץ מתכונים חדשים.
כרגע אין שינוי ממש משמעותי. אבל זאת התחלה ואני עקשנית. אעדכן בשינויים כשיהיו.

גיליתי את הדף.
מרגישה הזדהות עמוקה: אור שלי בן החמש מסרב לאכול כמעט כל דבר. הוא נתקע על רשימה מצומצמת של דברים, וחלקם כבר מאוסים.
אני, למרבה הצער, מוצאת את עצמי כן מפעילה לחץ, אבל ההצלחה מועטה.

אני רוצה להציע לך ממתק ביתי מנצח: נשיקות. מרנג, אם תרצי. אפשר להכין איתם. חלבונים וסוכר חום, בלבד. נאפה בחום 100 מעלות (אחרי שהתנור חומם ל-180).

מה עוד הולך אצלנו:
שקדיה. וגם חמאות אגוזים אחרות (אני קונה ישירות מהמפעל של שקדיה בירושלים): למשל קשיו, ברזיל, לוז. אני מערבבת אותן למשל ב"מעדן" שאני מכינה לו (יוגורט - עדיף יוגורמה, סילאן/דבש, אגוזים טחונים/זרעוני חמניות, תמרים קצוצים/צימוקים).
סנדויצ'ים עם חמאת אגוזים כלשהי וסילאן/דבש.
סנדביצ'ים עם גבינה לבנה (ושמן זית), לבנה ביתית עם שמן זית וזעתר, גנית עיזים רכה (הקופסאות הירוקות).
לפעמים פיתה דקה וגדולה מגולגלת (אני קונה במאפיה ערבית) עם לבנה.
אגב, לגבי לחם - סוף סוף, לאחר חיפושים ממושכים, מצאתי מאפייה שווה בירושלים, טלר. משתמשים בשאור ולא בשמרים, ולא מוסיפים שום חומרים מפוקפקים. יש להם מגוון לחמים, למשל חיטה מלאה 100 אחוז, 50 או 20, שיפון 100 או 50, לחמי זיתים, עגבניות וכדומה.קונה שתי כיכרות מגוונות פעם בשבוע ומקפיאה. לאחרונה גם הקטן שלי (שנה) החל לאכול סנדויצ'ים (חמאת אגוזים וסילאן).

אורז לבן, בשום אופן לא חום. עם מלח (ולפעמים שמן זית), או עם צימוקים (אורגנים, כמו רוב הפירות והירקות אצלנו). לפעמים עם מעט חמאת אגוזים (שקדיה).
פסטה - תמיד הוא רוצה. אבל אני כמעט לא מכינה לו, מסכן. כל היום הוא אוכל בצק: בבוקר הסנדויץ' שאני מכינה, בצהריים בד"כ פסטה/פתיתים בצהרון, בדרך הביתה סנדויץ' שאני מכינה לו (פטנט שלקח לנו זמן לעלות עליו. בד"כ, כשהצהרון מסתיים, סלסלת ביסקוויטים מפתה את הילדים בדרכם החוצה. אור תמיד רצה לקחת (כולם כמובן לוקחים), ואפילו רצה 2-3. עד שנפל לי האסימון, זה לא רק הקסם האישי של הביסקוויט, זו גם העובדה שהוא רעב מאוד. מאז אני באה לאסוף אותו עם סנדויץ' ומלפפון/חתיכות גמבה/תמר).

סלט (עגבניה, מלפפון, גמבה, לימון, שמן זית, מלח) הוא מסכים תחת לחץ קל. למעשה, אני בד"כ מאכילה אותו (פיזית) את הסלט...
וגם את הביצה הקשה. רק לאחרונה מסכים לאכול גם את הצהוב, לאחר מסכת ארוכה של דיבורים על ליבו (שכללו בעיקר הטיות שונות של המונח "חוזק").

תמרים וצימוקים. בד"כ מונחת קערית לנשנוש על השולחן.
למרות שגם בזה יש תקופות... היתה תקופה שהוא לא נגע בתמרים. היא נגמרה (היה לי השכל לא ללחוץ), והוא חזר לטרוף אותם.

מת על ממרח ערמונים. זה נחשב סנדויץ' פינוק.

ואסיים במסורת שיוסדה לאחרונה, של ארוחת בוקר בשבת עם אבא: הם טורפים פרוסות חלה לבנה, עם גבינת שמנת, עם סלמון מעושן. מת על זה.

הי מיכל , תודה על הרעיונות, לי דווקא נשמע שאור אוכל יפה מאוד לפי מה שפרטת...הלוואי עלי.
איפה נמצאת המאפייה הירושלמית?
לגבי נשיקות, מה המתכון המדויק? אשמח אם תצרפי. האם הערך התזונתי של החלבונים לא נהרס בטמפ' גבוה?

לא ליד טלוויזייה , לא מול מחשב, מורידה לחץ, מנסה לשפר עצמי בבישול ולאמץ מתכונים חדשים.

בכל מקרה - זה נשמע בכיוון הנכון, כל מה שכתבת... מקווה שלאט (או מהר) תרגישו בשינוי

נשיקות:
להקציף ממושכות שני חלבונים. כשהקצף מתחיל להיבנות להוסיף בהדרגה חצי כוס סוכר. להקציף סה"כ כרבע שעה במהירות גבוהה (זה מרעיש...).
לצקת בעזרת שתי כפיות תלוליות בתבנית אפייה (אני שמה נייר אפייה). אם מצופפים היטב, זה יוצא תבנית אחת.
תנור מחומם מראש 180 מעלות. כשמכניסים, מנמיכים למאה מעלות. אופים שעה.

מבחינת הערך התזונתי של החלבונים תחת החום: בחביתה, הביצים מתחממות מעל מאה מעלות (כי זה טיגון). ביצה קשה - מאה מעלות. הנשיקות מתחממות בערך כמו ביצה קשה.

המאפייה הירושלמית: "טלר", ברחוב אגריפס בין השוק ל"שוקניון".

היום הכנתי, לראשונה אחרי מלא זמן, "כבד צמחוני": בצל מטוגן, אגוזים וביצים קשות, ביחד במג'ימיקס. יצא טעים, גם בעיני בעלי (שהוא קשה בפני עצמו).
אור טרם הזדמן לטעום. הלוואי שהוא יאהב.

במבי, תודה על ההתעניינות, אעדכן בשינויים משמעותיים.

הי מיכל, עם מה את מקציפה? אני מניחה שצריך מקצפי ביצים נכון?
אשמח אם תתני לי את המתכון המדוייק של ה"כבד הצמחוני" באילו אגוזים את משתמשת?
תודה!

אני מקציפה את הנשיקות עם מיקסר "קנווד" רציני.
<המתנה הגאונית של דודתי היקרה לחתונה>.

לגבי ה"כבד" (חייבים, אגב, למצוא לזה שם נורמלי), אני משתמשת באגוזי מלך.
אין לי מתכון מדויק. אולי, בגדול, שליש-שליש-שליש. וקצת מלח.

מיכל - תודה!

מוסיפה תוספות למאכלים מנצחים (וכמובן מחזקת את הניסיון הטוב עם פירה, בורקס:
כל דבר בצורת אטריות (פסטה כמובן, אבל גם איטריות אורז, שעועית, קינואה...).
ערמונים בתנור
ארטישוק (האכילה היא גם משחק)
טופו מוקפץ עם טיפה רוטב סויה (לטופו יש מין טעם ניטרלי כזה שילדים סרבנים אוהבים, כמו פתיתים או פסטה או תפוח אדמה "עם כלום")
פיסטוקים (יש בזה המון ברזל)
לביבות תפוחי אדמה/כרובית/חומוס (ובקיצור: פלאפל)
"סלט מינימום" = עגבניה ומלפפון.
פיתה עם חומוס

ועוד רעיון מכיוון אחר:
אוכל שהכנו בעצמנו יותר כיף לאכול. נסי, כשיש זמן, לשתף את הילדים בהכנה, והם יתגאו באוכל וישמחו לאכול אותו.
זה עובד טוב בלישת עיסה לקציצות, במעיכת פירה, בחיתוך ירקות לסלט (בהשגחה, עם ירקות נוחים כמו מלפפון), בהכנסת דברים לתנור ובמשחק עם בצק כשמכינים בורקס.

ובעניין הברזל, עוד משהו שמצאתי פעם במקום אחר ושמרתי (נכון, יש פה דברים שירדו מהרשימה כמו אפונה, אבל אני משאירה למען הדורות הבאים):
דוגמא לתפריטים יומיים המכילים מזונות עם ברזל:
ארוחת בוקר: דייסת קוואקר עם אגוזים, זרעים, פירות טריים ויבשים.
חלב שקדים מומתק במולסה וסלט אבוקדו ונבטים.
לחם שיפון עם טחינה וסלט ירקות וכוס מיץ הדרים.
ארוחת צהריים: קוסקוס מלא עם מרק ירקות וחומוס וסלט ירקות ירוקים, עגבניות וגמבה.
טבולי מבורגול מלא, מיץ שזיפים ותבשיל אפונה.
חומוס, טחינה, סלט ירקות גדול ולקינוח תאנים ומשמשים מיובשים.
ארוחת ערב: טופו/ טמפה מוקפצים עם רצועות ירקות (גזר, גמבה, קישוא, כרובית, ברוקולי).
נשנושי ביניים: תערובת אגוזים וזרעים לא קלויים, פירות יבשים, מיצי פירות, חלב סויה עם שלווה מחיטה מלאה/ גרנולה, גזר מרוסק עם מיץ תפוזים וצימוקים ועוד.

תודה קלמנטינה!

יום מבאס לגמרי. אני רואה אותו הולך ונחלש, לא מוכן לטעום כלום מכל הנסיונות שלי.
מצוקה שחבל על הזמן. אני מוצאת עצמי אוכלת יותר ממה שאני צריכה. ממש אוכלת את עצמי.

אויש, איזה באסה! מה ניסית לבשל ולהציע לו בזמן האחרון?