אוי אני אמא מזניחה

[לי_אורה*]

סליחה, למה כניראה זה לא ריח קרם גוף??
זו רק השערה, כן?
עד כמה שאני יודעת, לבשמים יש ריח יותר תוקפני מאשר לקרם גוף מהבחינה שהם יותר נדבקים לעור וגם יותר מועברים למה שנוגעים בו. נראה לי שהם קיבלו ריח של קרם גוף רק עם בדיוק היא התמרחה ועוד נשאר לה קצת קרם גוף על הידיים, ונגעה בלחמניות. ייתכן גם שהלחמניות קיבלו ריח סינתטי שנובע ממשהו אחר: למשל מהשקית שבה הונחו. אולי קודם היו מונחים בה כלי ניקוי עם הריחות הנוראים האלה.

אבל הכל כמובן ספקולציות וזה גם לא עקרוני. מה שעקרוני היה שלאוכל היה ריח רעיל, מחומרים שעשויים מנפט ושמאוד לא בריא להריח אותם. וכמובן לא בריא לאכול אוכל שנמרח עם הריח הזה.

[פלוני_אלמונית*]

יכול להיות שגבולות הריח הנסבל פשוט מסמנים לנו את גבולות המשפחה הגרעינית שלנו. מי שנגעל, הוא כבר רחוק (כמו הסבתא - בחברה המודרנית היא לא במעגל המיידי הקרוב ביותר).

וסיפור אמיתי - אישה בת כחמישים שמסריחה עד השמיים (שמנה כמו הר של שמיכות פוך ומזיעה בקיץ בלי סוף) שהוריה המבוגרים אינם מריחים זאת, אבל אורחים רחוקים יותר מריחים ונחנקים (והריוניות מקיאות). אבל ממנה באמת נודף ריח של אומללות נוראה.

[לי_אורה*]

ואם ניקח את זה לכיוונים נוספים: אנשים שחיים בבית אחד עם בעל חיים או כמה - לא מריחים את הריח המיוחד לכל בעל חיים, ואילו האורחים/ות מריחים...
כנראה שההרגל מאוד משחק כאן תפקיד.

[יוטי_לונדון*]

אבל ממנה באמת נודף ריח של אומללות נוראה.
כן, לריח גוף רע יש הרבה סיבות שהן לא מקלחת וסבון.
ראשון זה אוכל, כל מה שאנחנו אוכלים, איכות המזון ויכולת הגוף שלנו לעכל את זה משפיעים.
שני זה החיוניות של הגוף, זאת אחת הסיבות שלילדים יש ריח נעים יותר מלזקנים.
וכמובן- מצב רוח טוב ורגוע. אנשים לחוצים מדיפים ריח חמוץ של לחץ.

אדם לא מריח את עצמו
בתור מי שחוש הריח הוא אחד הדברים המפותחים ביותר שיש לה, אני לא מסכימה כלל וכלל עם ההכרזה הזאת.
אני כל הזמן מריחה את עצמי ועוד בגלל שאני הכי קרובה, אני מריחה הכי חזק.

[יוטי_לונדון*]

רגע, רגע, אני מתקנת את מה שכתבתי...
יש מין הסתם ריח שמתרגלים אליו, ריח בסיסי, מתרגלים כמו שמתרגלים לחולצה שנמצאת על העור כל היום, אבל צריך להיות מסריח הרבה זמן בשביל לא להרגיש ריח גוף חריף, זה לא כזה פשוט כמו שזה נשמע.

[לי_אורה*]

_אדם לא מריח את עצמו
בתור מי שחוש הריח הוא אחד הדברים המפותחים ביותר שיש לה, אני לא מסכימה כלל וכלל עם ההכרזה הזאת.
אני כל הזמן מריחה את עצמי ועוד בגלל שאני הכי קרובה, אני מריחה הכי חזק._
כנ"ל.

[מיכל_שץ*]

_אדם לא מריח את עצמו
בתור מי שחוש הריח הוא אחד הדברים המפותחים ביותר שיש לה, אני לא מסכימה כלל וכלל עם ההכרזה הזאת.
אני כל הזמן מריחה את עצמי ועוד בגלל שאני הכי קרובה, אני מריחה הכי חזק.
כנ"ל._
אני לפעמים גם בודקת יותר מקרוב וגם שואלת.
איך מהדברים שכתבתי הגעת למסקנה שאני לא בודקת עם הסביבה?
(עוד דוגמא ל פרשנות מניעים וכוונות בדיון)

[ניצן_אמ*]

בקשר ל"לא מריח את עצמו" זה לא מדוייק. מה שקורה זה שנוצרת סבילות לריחות חזקים שאופים אותנו לאורך זמן. זה קשור לאופן שבו הרצפטורים של ריח באף עובדים (בין היתר (אם אני זוכרת משהו מהלימודים ולא עושה סלט) יש שם היבט פיזי של כיפוף של ריסניות זעירות שאם הן נחשפות לאותו ריח חזק המון זמן הן פשוט נשארות מכופפות והסיגנל לא מגיע יותר למוח.)

לדוגמה, מישהי מאד יקרה לנו, שריח בושם קבוע אופף אותה כבר שנים. ברגע שהיא נכנסת לבית אני ואישי מתחילים להשתעל ולהתעטק ועינינו מאדימות. היא שואלת בדאגה מה קורה לנו, אנחנו מסבירים חנוקים שאנחנו כנראה רגישים לבושם החזק שהיא משתמשת בו. לא פעם היא מביעה פליאה אמיתית ואומרת "אבל לא שמתי היום, אני ממש לא מריחה! באמת?!"

כנ"ל לגבי ריח זיעה חריף וחמוץ ועומד לאורך זמן (כמו פיפי. פיפי הוא די נטול ריח באנשים ובילדיים בריאים. ברגע שהוא עומד, החידקים מתחילים להתרבות ולתרבית יש ריחות לא נעימים.) ועדיין, אם היו מבקשים ממישהו כזה להתעמק עד הסוף ולהסניף מלוא האף את בית השחי בחולצה שהוא לובש... הוא כנראה היה חש בריח.

הערכות הזמנים של מיכל ושל רחל נשמעות לי סבירות.
בקשר לאקלים, אצלי זה היה שנה בישראל ושנה ומשהו בבוסטון. אז בבוסטון דווקא יותר ריחני בחורף(מינוס עשרים מעלות), כי הבתים והחנויות מחוממים ובד"כ נכנסים אליהם עטופים במיליוני שכבות. יתר על כן, לא ממש ששים להתפשט עירום ועריה ולהכנס למים. ברררר..... בארץ דווקא לא זכורה לי בעיה קיצונית, פשוט התקלחנו הרבה. אפשר גם לעשות שימוש חוזר במי האמבטיה ולטבול בהם קרירים כמה פעמים ולרוקן אותם רק בסוף היום (זה בגדר ספורט אתגרי. )

[תמי_גלילי*]

בהמשך לדברי ניצן, התופעה נקראת OLFACTORY FATIGUE. כשמריחים אותו דבר במשך זמן מה, חדלים להרגיש בריח.

כשהגיס שלי ביקר אצלנו בקהילה-נטולת-הכימיקלים, הוא הגיע בבגדים שחמותי השרתה וכיבסה במיוחד בלי כימיקלים (בניגוד להפצרותינו שלא תעשה זאת...). אנחנו כמעט נחנקנו, הוא לא הרגיש. אז עשינו ניסוי - הכנסנו את הבגדים שלו לפח ששימש לנו לאיחסון וסיפקנו לו בגדים שלנו. אחרי שבועיים כשהוא עמד לנסוע, הוא פתח את השקית שבה היו הבגדים, וכמעט נחנק בעצמו מהריח.

כמו בתגובות לאוכל שלפעמים צצות דווקא כשעוברים לדייאטה נקייה, כך גם בסביבה. רובנו חיים בסביבה שהריחות הסינתטיים שולטים בה במידה כזו, שאנחנו כבר לא מריחים אותם. כשעוברים לסביבה בעלת ריחות טבעיים קל יותר לשים לב לריחות שלפני כן לא שמנו לב אליהם בכלל.

אני יכולה להריח סיגריות מקילומטרים וגם אחרי כמה שנים שלא עישנו במקום. כנ"ל לגבי ריח של מרכך כביסה שהוא ממש מכאיב בעיניי (תמיד היה לי אף רגיש, ועכשיו עוד יותר).
בקהילה נטולת הכימיקלים והריחות הסינתטיים (שם נמנעו גם מריחות טבעיים חזקים) שבה גרנו, אנשים רגישים יכלו להריח מרכך כביסה על חולצה אחת של רז שנשארה מימי-הכימיקלים שלנו ועברה מאז עשרות כביסות.

[ניצן_אמ*]

אני יכולה להריח סיגריות מקילומטרים וגם אחרי כמה שנים שלא עישנו במקום. כנ"ל לגבי ריח של מרכך כביסה שהוא ממש מכאיב בעיניי (תמיד היה לי אף רגיש, ועכשיו עוד יותר).
מזדהה...

[לי_אורה*]

כן, מרככי הכביסה הם כל כך מסריחים שזה פשוט לא ייאמן שאנשים מוכנים ללבוש בגדים עם ריח כזה, להתנגב עם מגבות כאלה, לישון על מצעים כאלה. לפעמים הם יותר גרועים אפילו מאפטר שייב ומבשמים.

[ניצן_אמ*]

<או להלביש את התינוקות שלהם בזה >
<ניצן מתבעסת מיצרני המרככים, לא מהאמהות. שיהיה ברור >

[אלטר_אגו*]

_אני יכולה להריח סיגריות מקילומטרים וגם אחרי כמה שנים שלא עישנו במקום. כנ"ל לגבי ריח של מרכך כביסה שהוא ממש מכאיב בעיניי (תמיד היה לי אף רגיש, ועכשיו עוד יותר).
מזדהה..._
גם אני.

[אלטר_אגו*]

לפעמים הם יותר גרועים אפילו מאפטר שייב ומבשמים.
הו, לא, בעיני שום ריח לא יותר גרוע מאפטרשייב ובשמים. טוב, סיגריות, כמובן.

[מיכל_שץ*]

הקטע עם הריח אכן מדהים. אני הייתי בטוחה שזה הסינון הרגיל של מערכת העצבים שמסננת "רעשי רקע" כל הזמן, לא חשבתי שמדובר במנגנון נפרד. זה מאלף.
אני שמתי לב לזה אצלי שאחרי תקופה ארוכה ללא מרכך כביסה וללא ריח במייבש (שנה נלחמתי איתו לוותר על זה!)
הייתי אצל חברה שעדיין לא נגמלה כשהיא תלתה כביסה, לא יכולתי להשאר בחדר...
פתאום קלטתי שלפני 5 שנים, גם אני בקושי הרגשתי את הריח הזה.
וריח של בצל אני יכולה להריח ממדינה אחרת, אבל זו כבר רגישות אחרת חוששתני...

[לי_אורה*]

אצלי יש הבחנה מאוד רצינית בין ריחות טבעיים כבצל, שום וכו' (שבאמת לא תמיד חביבים עליי, למרות שלפעמים אני אוהבת לאכול מאכל שמכיל בצל ו/או שום ו/או שניהם) לבין ריחות סינתטיים כבשמים, אפטר שייב, קרם גוף, מרככי כביסה, אבקות כביסה, דיאודורנטים וכו' ולבין ריחות כעישון, כחומרי הדברה וכו'. בקיצור, אני מעדיפה ריח של בצל או שום (מה גם שהוא בשום פנים לא מזיק, ולפעמים אפילו מועיל) לעומת הריחות הרעילים הללו, שממש לא בריא לנשום אותם.

[פ''א_1*]

טוב. באתי להשבית שמחות...אחרת נתחיל תכף לפהק (-:

ברור שיש המון ריחות מלאכותיים, חזקים מידי, שכבר אף אחד לא שם לב שהם חזקים מידי, וזה כולל הכל (בואו לא נשכח שלפעמים אם יוצא לשבת ליד שקית במבה או אבקת שוקו רחמנא לצלן אתה יכול פשוט ליפול מרוב חנק...כמה ריחות הם מכניסים אל תוך כל מוצר תעשייתי?????????למה??)

אבל-
יש המון ריחות נפלאים שמהם ממש מייצרים בשמים ודברים ריחניים אחרים. פשוט צריך לעשות זאת במידה ובצורה טבעית.
למשל:
מתה על ריחות של קטורת (ואלו ריחות חזקים), אוהבת לשים בארון הבגדים שייתפס בבגד.
מתה על ריח פריחת הדרים (ותכלס הבסיס לבשמים הם השרייה של פרחים על מצעים רכים שסופגים את ריחם)
מאוד אוהבת ריח של למשל: וניל, קפה שחור, לבנדר, כל מיני פרחים שאני לא יודעת את שמם, ריחות של שמנים שונים ועוד ועוד.

מה שרוצה להגיד הוא, שישנה אפשרות מתקבלת על הדעת שישנם ריחות בטבע נהדרים, העולים על ריחנו הטבעי ונעים לפעמים להשתמש בהם . כמובן שזה צריך להיות במידה הנכונה.
ישנם אפילו בשמים שאני מצליחה להגיד עליהם: וואלה היה ליוצר הבושם הזה טעם טוב.

פעם אמר לי חבר: בושם צריך לשים ככה שרק מי שמתקרב אלייך ממש מריח מעט.

אני לא יודעת אם מייצרים היום בשמים כאלה עדינים, אני לא משתמשת... אבל לא נראה לי שסתם התפתחה ככה תעשיית הבשמים.
עוד בבית המקדש היו משתמשים ב"קטורת" כדי לשנות מצב תודעה.
אז מעבר לתשבוחות בתי השחי הריחניים שלכן...
אפשר למצוא עוד כמה ריחות טובים (-:

[אלטר_אגו*]

אני, מעולם לא סבלתי ריח של קטורת. אני אוהבת מאד ריחות של פרחים, למרות שלפעמים גם הם - הריחות בטבע - מוגזמים וחזקים מדי (אלמון הודי, תרגע!). אני אוהבת גם ריח של תבלינים שונים (יוצא מן הכלל הוא הקרי, שאני לא יכולה לסבול את הריח שלו!), ואוהבת לעמוד ב"ארקפה" ולהסניף כשטוחנים קפה. אני גם אוהבת את הריח של בצל ושל שום בזמן טיגון. של דשא קצור, של חנויות פרחים... יש הרבה ריחות שאני אוהבת. ובכל זאת, כשאני מחבקת את בן-זוגי או את הילדים שלי, אני מעדיפה להריח ריחות גוף ולא ריח של וניל או שום או יקינטון (אחד הפרחים עם הריחות הכי נעימים בעיני), ממש כמו שאני מעדיפה לא להריח ריח גוף בקפה שלי או ריח של קפה בפרחים.

[יוטי_לונדון*]

כשאני מחבקת את בן-זוגי או את הילדים שלי, אני מעדיפה להריח ריחות גוף ולא ריח של וניל או שום או יקינטון (אחד הפרחים עם הריחות הכי נעימים בעיני), ממש כמו שאני מעדיפה לא להריח ריח גוף בקפה שלי או ריח של קפה בפרחים.
מסכימה!

[עוברת_אורח*]

פ"א 1 היקרה, במיוחד בשבילך (ולטובת המאזו הסטטיסטי בדף) -
אני אמנם לא משתמשת במרכך, אבל דווקא אוהבת את הריח שלו.
גם של חלק מהבשמים ועוד יותר מזה של אפטר שייב.
בשבילי זה כמו ההבדל בין צלילי הטבע לצלילים של כלי נגינה - אלה ואלה טובים כל עוד הם לא צורמים ולא בעוצמה שמפריעה.

[אביבה*]

חייבת להוסיף משהו: עד לפני שבועיים הסרחתי בבית השחי בטירוף מגיל 13 והלאה (אני בת 37). רק דאודורנטים חזקים ביותר עזרו, וגם הם לכמות שעות איקס בלבד. והרחתי את עצמי בהחלט. לפני שבועיים הפסקתי לאכול בשר, מוצרי חלב וקמחים למיניהם (גם לא קמח מלא). להפתעתי גיליתי שאני לא צריכה להשתמש יותר בדאודורנט!!! הריח נעלם.

[אלטר_אגו*]

מעניין...
דרך אגב, אני אוהבת מאד את הריחות של חלק מהסבונים (בעיקר הצמחיים אבל לא רק), שמפואים ומרככים. וגם אבקות כביסה על בגדים (כלומר לא את האבקה עצמה בשקית, אלא את הבגדים שכובסו בה).

[אמא_נמרה*]

היום היינו בגן החיות ופתאום הרחתי עשן, ממש ריח חזק.הייתי בטוחה שיש שריפה קטנה בקירבת מקום. מסתבר שבדיוק עבה לידי אשה מעשנת.
כל כך אני לא רגילה למעשנים שהופתעתי.

[רחל_ברמן*]

אלטר אגו, כבר כמעט חשבתי שהחלטת להיות ה{{}}אלטר אגו שלי להיום. מילא הרגישות לריחות סינטטים חזקים, שמסתבר שחצי אתר חולק, אבל גם הקטורת, הקפה והיקינתון? אני שמחה לגלות עם הפוסט האחרון שלך שיש לי בכל זאת אישיות נפרדת. לא סובלת ריח של אבקת כביסה על בגד, וגם לא שמפואים ומרככים.
<אנחת רווחה>

[רחל_ברמן*]

(אופס, קראתי את התוספת האחרונה שלי והבנתי שיכול להיות שתקראי את זה "איזה יופי שאני לא כמוך". לא לזה התכוונתי, את מבינה נכון? זה "איזה יופי שאני לא כפילה של מישהי בחלום אינטרנטי, אחרת עוד שנייה היא תחליט לכבות את המחשב ולהתפנות לילדים שלה ואני אעלם בעננת עשן" :-p )

[נקודות_ורודות_אגדיות*]

היום הלכתי לקנות לילדיי גרביים. נו אני בוחרת רק גרביים 95% כותנה. ומי ערב לי שאכן הם באמת 95% כותנה? ואולי זה רק 70 או 50%?
אני שואלת את השאלה הזו כל הזמן על הכל. מי יודע אם האורגאני באמת אורגאני? וטבע עוף? (כבר שמעתי שהם שמים על העוף איזה חומר שישמר אותו יותר זמן...הפסקתי לקנות אותו), וחולצות 100% כותנה?
שאלתי מוכר אחד שאמר משאז שסין מייצרת אי אפשר לדעת כבר כלום. שאלתי מוכר אחר שאמר לי מה זאת אומרת? בודקים את הקונטיינר שמגיע לנמל ואם כתוב 100% וזה רק 50% פוסלים אותו/קונסים אותו. בשביל זה יש מכון תקנים.
איך אפשר להאמין לזה?
קניתי לילדים נעליים לו אלפנטן ולה נמרוד (מסתבר שזה אותו יצרן) שניהם סינטטי מבפנים ותבינו : לו שילמנו 230 ש"ח ולה 200 ש"ח (!!!)
לא שמתי לב לזה כשקנינו- לא העלתי על דעתי שאלפנטן כאלה פושטים.
אוי איזה עולם )-:

[קט_קטית*]

קניתי לילדים נעליים לו אלפנטן ולה נמרוד (מסתבר שזה אותו יצרן) שניהם סינטטי
אבל את לא משלמת על החומרים את משלמת על השם!
אם היית משלמת על האיכות היית בודקת אותה...
אבל שמעת "אלפנטן" ושילמת על השם D-:
"נימרוד" הם היבואנים של "אלפנטן", לא בטוחה שמדובר באותו מפעל עבור שני המותגים.

[נקודות_ורודות_אגדיות*]

קטקטית מותק
את לגמרי צודקת שזו אחריותי לבדוק את איכות הסחורה ולא היסרתי אחריות: אני אשמה בקניה לא חכמה!!
ובכל זאת מאכזב לשלם מחיר גבוה ולא לקבל תמורה.
אין לי שום דבר נגד מחיר גבוה אם אני מקבלת את התמורה המלאה, אבל גם לשלם וגם לקבל סחורה זבל? איזה ביאוס!!

[נקודות_ורודות_אגדיות*]

ואגב היה לנו "צעד ראשון" של אלפנטן והן היו הנעליים הכי טובות שהיו פה בבית עד כה.
תפורות כהלכה, חומרים מצויינים, גמישות, רחבות (הייתי קונה כאלה לעצמי לו היה).

[אום_אל_קיצקיצ*]

אותי דוקא משמח לשמוע שאפשר לייצר נעליים שנחשבות איכותיות בלי לפשוט את עורה של איזו חיה לצורך העניין.

[נקודות_ורודות_אגדיות*]

בכל מקרה אוכלים את הפרה/ הכבשה/ החזיר אז משתמשים גם בעורם - ולא נראה לי שזה המקום לדיון הזה, אבל גם אני מתנגדת לאיך שמגדלים אותם.

[פלוני_אלמונית*]

חייבת להוסיף משהו: עד לפני שבועיים הסרחתי בבית השחי בטירוף מגיל 13 והלאה (אני בת 37). רק דאודורנטים חזקים ביותר עזרו, וגם הם לכמות שעות איקס בלבד. והרחתי את עצמי בהחלט. לפני שבועיים הפסקתי לאכול בשר, מוצרי חלב וקמחים למיניהם (גם לא קמח מלא). להפתעתי גיליתי שאני לא צריכה להשתמש יותר בדאודורנט!!! הריח נעלם.

שומעים את הטיעון הזה בהקשרים שונים, אבל אפשר לשאול: אם הריח הטבעי נעלם, אולי זה מעיד על חסך חמור בחומרים חיוניים שהגוף שלך כעת אינו יכול להפריש?

[ניצן_אמ*]

הריח הטבעי לא נעלם, הצחנה נעלמת. יש עדיין ריח זיעה, אבל זה ריח עדין בהרבה ונעים. לא חמוץ ומקולקל.
אני אוכלת בשר ולא אוכלת דגנים ומוצרי חלב וגם אצלי הריחות נרגעו בצורה דרמטית (חוץ מאם עוברים חמישה ימים בלי מקלחת כשהאיש נוסע ומשאיר אותי לבד... )

ועוד עניין, מה עשינו בזה אם הגוף מפריש חומרים חיוניים רק לשם הפרשתם? הוא עשוי להפריש חומרים חיוניים כחלק מתהליכים של ניקוי, כי עדיף לבזבז מעט חומר חיוני כדי לוודא שאיזה רעלן יצא. למשל מים בשתן. אבל לקחת חומרים חיוניים ולהפריש אותם רק לצורך הפרשתם? מה רבותא?
הוא מפריש חומרים לא חיוניים דרך מגוון אברי הפרשה. התרגום של ריחות מסויימים כ"מסריחים" הוא להבנתי משהו שהתפתח במשך עידנים כתגובה לכך שריחות מסויימים העמידו בסכנה את המריח (נגיד, אם המסריח היה חולה, גוסס או מת... )

[פלוני_אלמונית*]

לא יודעת מספיק ביולוגיה בשביל לומר. מדמיוני הפרוע: אולי בזמן ההפרשה החומרים האלה מתנהגים כמו חומרי ניקוי שסוחפים איתם חומרים שצריכים לצאת מהגוף? אולי אין מספיק כאלה "חומרי ניקוי" לקשור את הרעלים, ואלה נשארים בגוף או מתנקזים באמצעים אחרים ומעמיסים על מערכות אחרות לפינוי רעלים?
(זה נכון, אגב למלח).

[ניצן_אמ*]

פ"א, את מוכנה להיות פ"א 2 לצורך הדיון?
אז למה שתפענחי אותם כמסריחים? יש הרבה ריחות בטבע. התפישה שלהם כמסריחים או נעימים אמורה (בגדול גדול ובתלות במוצא הספציפי וכו') לשמור עלינו מרעלים ולמשוך אותנו לדברים שטובים לנו.
(מלח זו קבוצה ענקית של חומרים. ולדעתי התפקיד העיקרי של מלחים בגוף הוא לא סדר ונקיון... האירי את עיניי?)

[אנה*]

היום הלכתי לקנות לילדיי גרביים. נו אני בוחרת רק גרביים 95% כותנה. ומי ערב לי שאכן הם באמת 95% כותנה? ואולי זה רק 70 או 50%?
גרבי כותנה הם לא בהכרח טובים יותר.
בעבר הייתי מקפידה לקנות רק חולצות כותנה באחוז הכי גבוה שיכולתי למצוא. עד שגיליתי שבחולצות כותנה תמיד יש לי עיגולי זיעה מתחת לבית השחי ושיש יותר סיכוי לריח לא נעים איתם.
גיליתי שהיום כל הבגדים לספורט הם סינטטים לחלוטין ובמוצהר. מתוך כוונה לנדף את הזיעה הכי מהר שאפשר מהגוף כדי לא להתקרר.
יכול להיות שגרבי כותנה משמעו גרביים ספוגי זיעה שמייצרים תנאים טובים לפטריות. לא יודעת.

[אלטר_אגו*]

רחל ברמן{{}},

[מיצי_החתולה*]

מפתיע אותי לקרוא מה שכתבתן על ריח של מרכך כביסה. אני מאד לא אוהבת ריחות של בשמים למיניהם, דאודורנטים, קרמי גוף וכן הלאה - מעדיפה להריח את הגוף של האנשים שסביבי, והריחות הסינתטיים נתפשים בעיני אפי כתוקפניים ולא-נעימים, אבל אחד הדברים שאני מתגעגעת אליהם לאחרונה, הוא ניחוח של כביסה שכובסה עם מרכך. הפסקנו להשתמש בו לפני כארבע שנים, ואני עדיין מתגעגעת לריח.

[אלטר_אגו*]

אני לא ממש מתגעגעת לריח, אבל זה ריח עם אסוציאציות נעימות וזכרונות נעימים בשבילי.

[מיכל_שץ*]

_. מדמיוני הפרוע: אולי בזמן ההפרשה החומרים האלה מתנהגים כמו חומרי ניקוי שסוחפים איתם חומרים שצריכים לצאת מהגוף? אולי אין מספיק כאלה "חומרי ניקוי" לקשור את הרעלים, ואלה נשארים בגוף או מתנקזים באמצעים אחרים ומעמיסים על מערכות אחרות לפינוי רעלים?
(זה נכון, אגב למלח)._
אכן פרוע, הדימיון.
החומר שהגוף משתמש בו כדי לנייע חומרים מיותרים החוצה הוא מים. קודם כל בכליות, אח"כ בזיעה וקצת בריאות.
לא צריך לקשור את הרעלים, מספיק לסנן אותם...
(אין לי כוח להכנס לשעור פיזיולוגיה על השימוש של הגוף במלחים - צא ולמד!)
רק מילה לגבי המלח - אם יש יותר מדי ממנו בגוף, אצל אנשים בריאים זה קודם כל מראה על חוסר במים!

[ארני_ש*]

מה לגבי הגיינת פה ?
שיניים אתם מצחצחים ?
עם איזה חומרים ?
ומה לגבי הריח אצל מי שמצחצח בחומרים (כמו אבקת אפייה, או סודה לשתייה) נטולי משפרי ריח סינטטיים?

[אלטר_אגו*]

כשלעצמי, אני מצחצחת במים. אין לי ריח של מנטול ואקליפטוס, ולא ריח של חיידקים, ככל הידוע לי.

[שאק_טי*]

אנסה לא לשים סבון בזמן מקלחת לראות אם אתן צודקות.

למה? מה זה הניסוי הזה?
מריח לי לא טוב

פעם, מזמן, יצא לי לגור בטבע
ישנתי בחוץ, שטפתי את עצמי בנהר ואכלתי רק מה שהיה זמין (ירקות, פירות, עדשים ומלא עוגות שוקולד)
מדי פעם הייתי מתנקה יסודית עם אבן כדי להוריד טינופות (בשקע הזה בקרסול. מכירות?)
ומנקה שיניים עם מקל נים (גם בנהר)

לא נראה לי שהסרחתי
וזה לא היה רלוונטי
אז

היום אני גרה בבית
נוסעת באוטו
קונה בסופר
ומתקלחת באמבטיה

אם היה אכפת לי מכימיקלים הייתי בוחרת סבונים בלי כימיקלים
אם היה אכפת לי מריחות הייתי בוחרת סבונים בלי ריחות

ובאמת בחרתי. קניתי בסופרמרקט

[ניצן_אמ*]

שאק, אבל... זו לגמרי זכותך.
מה אכפת לך שמישהי גרה בבית, נוסעת באוטו, קונה בסופר ומתקלחת באמבטיה ומעדיפה לא להשתמש בסבונים? (מהסיבות המנויות לעיל)
לי לא אכפת שאת משתמשת בסבון בלי כימיקלים ובלי ריחות. גם לא אכפת לי שאישי עושה את זה.
למה אכפת לך?

[ג'וניפר*]

כל הלחמניות עם ריח של קרם גוף. איכס!!!!
נו, ככה זה כשהאופנה האחרונה היא לעשות קרם גוף בריח יוגורט, מלפפון, פסיפלורה וראיתי גם שוקולד.

מצחיק, הדף הזה. סביר להניח שאם כל דריו היו נפגשים בפארק הירדן או משהו, אם מישהי היתה מצהירה שהיא מתקלחת פעם ביומיים וגם אז לא מסבנת את כל הגוף התגובה היתה "וואלה? ממש לא שמים לב" ולא משהו בסגנון "איזה חסרת אחריות את, איכס!".
אבל כנראה שזו עוד דרך להוציא קיטור, להתעצבן קצת ואז להסתכל מסביב ולראות איזה בסדר אני ואיזה בסדר הבית שלי (אפילו אם לפעמים נראה לי שהוא ממש לא) ולהרגיש טיפה יותר טוב.
סוג של נקיון כפיים ללא מים וסבון.

[עוברת_אורח*]

למה? מה זה הניסוי הזה?
סקרנות מדעית.
באות לי פה כל מיני בחורות עם ניקים, וואללה מי יודע מי הן (אולי כולן אותה אחת, ראי מקרה רחל ברמן ו אלטר אגו) ואומרות שהן לא משתמשות בסבון ושמפו והכל סבבה.
בהתחלה את אומרת לעצמך: נו, באמת... על מי הן חושבות שהן עובדות הבאופניות המעופפות האלה?
אחר כך את אומרת: בעצם, למה סתם להעליב? מה אני יודעת? והרי אין בעיה לבדוק את מה שהן אומרות - גם אני אנסה, ונראה.
במשך שלושה ימים מנסים, והכל טוב.
עולה מחשבה שאולי מעופפות באופן צודקות.
אז נכנסים ערב אחד למקלחת עם ג'ל בשיער וקוצים בבית השחי, ובמכה אחת צריכים להשתמש גם בסבון (לגילוח, כן?) וגם בשמפו.
מסקנה: מי שרוצה להיות מדענית, שתגדל שיער!

[שאק_טי*]

עוברת אורח
בעלי, שיחיה, היה החודש בטקס הענקת פרסי האיגנובל (זה טקס אלטרנטיבי לנובל שניתן על ידי "המגזין למחקרים לא סבירים" או משהו כזה. ומאורגן על ידי אנשים מהרוורד)
אחד הזוכים (לא השנה) היה מאמר בפיזיקה שבו תוצאה של סימולציה הידרודינמית תלת ממדית, של תנועת המים והמערבולות באוויר החם והקר, המסבירה מדוע הוילון של האמבטיה נוטה להדבק לתחת כאשר מסתבנים ומשאירים את המים החמים דלוקים

[שאק_טי*]

ניצן. מה אכפת לך שאכפת לי?

חשבתי שזה מה שעושים כאן. מדברים, שואלים שאלות ומקבלים תשובות.....

[ניצן_אמ*]

וואלה, עוברת, יש לי שערות בביצ'חי... באמת לגלח בלי שום דבר נשמע לי די נורא...
ואיזה חייזר התיישב לך על הראש והפריש עלייך ג'ל בדיוק?!
<ג'וניפר, שעשעת אותי אז אני נותנת לאנשים להרגיש אפילו יותר טוב עם עצמם. לא מגלחת לא מצחצחת. מעניין מה חושבת עליי מי שאף פעם לא פגשה אותי.. >

המסבירה מדוע הוילון של האמבטיה נוטה להדבק לתחת כאשר מסתבנים ומשאירים את המים החמים דלוקים.
שאקטי, את רואה? זה כי מסתבנים!! אהא!!!
לי לא נדבק לתחת!
_{האמת, אני חושדת שזה בגלל שאצלנו באמבטיה הוילון הוא בתצורה אמריקקית מקובלת (שמתי וילון פלסטיק בפנים ווילון בד יפה מבחוץ. איכשהו הם יותר שואפים להשאר יחד מאשר להדבק אליי.)}

[אלטר_אגו*]

לגלח בלי שום דבר נשמע לי די נורא...
שום בעיה (פעם ב ).

[פלוני_אלמונית*]

מבחינה אנרגטית מאמינים שחשוב לשטוף את הגוף, ולו רק במים, כדי להוריד שכבות אנרגיה שלילית שנצברו במשך היום, או בלילה (כשהגוף האסטרלי הולך "לטייל").

[שביל_בצד*]

אולי תוכלו לעזור לי כאן:
אני לא סובלת את ריח האפטרשייב של בעלי ואף ריח של אפטרשייב, אבל בעלי אומר שאם הוא לא שם אפטרשייב זה שורף לו אחרי הגילוח. יש תחליף טבעי יותר לבעיה?

[מיכל_שץ*]

יש תחליף טבעי יותר לבעיה?
אלכוהול מדולל במים?
אפשר גם להשתמש באבן המינרלית, זה אמור לתת אפקט דומה לאפטר שייב.

[ניצן_אמ*]

יש מוצר לוולדה שאישי השתמש בו בעבר, אולי מישהו יוכל להמליץ. הוא כבר המון זמן לא משתמש, גם לא בדאודורנט.
אני יכולה לספר שבימים ההם, כשלימדו אותי הנערה איך למרוט ולתלוש ולגלח, אמא שלי הסבירה שצריך לשטוף במים חמים (פותח נקבוביות) לשפשף היטב לנקיון (או במים או עם סבון) ואז במים קרים קרים וזה סוגר נקבוביות ומונע שריפה או כאבים.

[עוברת_אורח*]

כשלימדו אותי הנערה איך למרוט ולתלוש ולגלח
הרצף! הרצף! מי אמר שגדלנו מחוץ לרצף?

_{לא מגלחת לא מצחצחת. ..... בטח, אם הייתי צעירה ויפה כמוך גם אני הייתי מרשה לעצמי...}

[ניצן_אמ*]

נו נו. צעירה ויפה זה עניין יחסי.
אני זוכרת את המורה השמנה (מאד) להיסטוריה, מסתכלת עלינו הנערות בנות העשרה בקנאה ובגעגוע ונותנת לנו את המתנה הבאה -
"זה כל כך מצחיק בעיניי שאתן מתעסקות בכמה אתן רזות או שמנות, יפות או מכוערות, מחוצ'קנות, שעירות, נמוכות, גבוהות, ריחניות, מקורזלות... אתן בכלל לא מבינות שכל אחת ואחת מכן היא יפהפיה בלתי רגילה, שכולכן נוגהות באור של נעורים. מלאות יופי וחיוניות."
ישר רצתי למראה ונוכחתי שיש אמת גדולה בדבריה. הבטתי בחברות שלי וראיתי בדיוק על מה היא מדברת. @}

[עוברת_אורח*]

נו נו. צעירה ויפה זה עניין יחסי.
פולניה, קיבלת מחמאה - תגידי תודה!

[ניצן_אמ*]

תודה תודה. (היא לא ראתה אותי בחיים, סתם מתחנפת)

[ילדת_טבע*]

יש תחליף טבעי יותר לבעיה?
אצלנו האיש לא השתמש באפטר שייב או קצף גילוח מאז שאני מכירה אותו (אולי אי שם בעבר כן אבל אנחנו כבר די הרבה זמן יחד...). לגילוח הוא משתמש בסבון טבעי (פעם סבתא ג'מילה והיום סבון על בסיס שמן קוקוס) ומים קרים בסוף. בכלל האיש סובל מסבוראה ואחרי שנהג למרוח מיני תכשירים מסריחים שגרמו לי להתרחק מלנשק אותו גילה שאם הוא שוטף את הפנים והראש במים קרים קרים בסוף הרחצה (כן, כן, גם בחורף) האדמומיות והקילופים נעלמים לחלוטין.

[אחת*]

יש תחליף טבעי יותר לבעיה?
לא לגמרי טבעי אבל...
הבנזוג מתגלח אחרי מקלחת, עם קצף גילוח, ואחרי שוטף את הפנים במים ומנקה בצמר גפן מרוח בקצת סביעור. יש לו עור די רגיש ואין לו בעיות עם העניין.
הוא פשוט לא טיפוס של אפטרשייבים וכאלה.

[חני_תה*]

יש תחליף טבעי יותר לבעיה?
לא להתגלח
או להתגלח במכונת גילוח

[ג'וניפר*]

יש תחליף טבעי יותר לבעיה?
שמן אתרי לוונדר.
או שמן בסיס עם טיפות משמנים אהובים (להשתמש בממש מעט, זה לא מסאז').

האמת היא שכל קרם גוף יכול גם כן לעשות את העבודה, אבל איכשהו נראה לי שאפשר להוכיח באינדוקציה שמי שלא משתמשת בשמפו ומקלחת את הילדים שלה פעם בכמה ימים גם לא תחזיק קרם גוף בבית.

[ניצן_אמ*]

טפו!

[ילדת_טבע*]

אתמול קיבלתי מתנה מדודתי (חגגו לי יומולדת) סבון נוזלי של פלמוליב... לא רק סבון אלא כזה שמנוסה על בעלי חיים... אם לא היתה נותנת אחד כזה לאחייניתי הריחנית והמטופחת הייתי חושדת... חיפושית שמעולם לא פגשה דבר כזה מקרוב (סבון נוזלי, בקבוק, צבע, ציור של שקדים) חקרה וחקרה ומאוד הסתקרנה. בסוף הושאר הבקבוק במקום של כבוד אצל אחותי. פלמוליב אצלי לא נכנס כבר.... מעל 10 שנים זה בטוח.
<לעומת זאת מאחותי קיבלתי שתי חולצות חדשות שהן כן רמז בוטה להזנחה העצמית שלי...אולי אפילו אלבש אותן מתישהו... הן כל כך חגיגיות שאין לי לב להרוס אותן > .

[ה_עוגיה*]

ילדת, אולי נותנים לך מתנות פשוט כי אוהבים אותך. בלי רמיזות.
חולצות חדשות זאת מתנה יפה. אם לא תלבשי זה יהיה סתם חבל (אם הן בטעם שלך ובמידה שלך אז בכלל כלהכבוד לאחותך)

[ילדת_טבע*]

בלי רמיזות
לגבי הדודה, ללא ספק זה היה ללא רמיזה ומה שאמרתי היה בצחוק. לגבי אחותי... היא לא רמזה, היא אמרה (ואומרת את זה בכל פעם שרק נותנים לה להביע דעה) לגבי הגודל - אני בספק, לגבי הטעם - מעט חגיגי מכדי לעשות עם זה ספונג'ה... אני צריכה לפחות אירוע אחד כדי ללבוש את זה חגיגי ואז להפוך את זה לסמרטוט כמו כל שאר הדברים שאני לובשת...

[ניצן_אמ*]

מזלטוב? חגשמייח?
בחייך, אנשים פשוט לא יודעים מה לתת לאנשים כמונו שלא ממש רוצים מתנות... ביומולדת שלושים קיבלתי מליון סבונים. גם נעלבתי (מה? אני מסריחה? אז עוד השתמשתי בסבון!) וגם התבעסתי שאשכרה אפחד לא מכיר אותי בגרוש אם הוא חושב שאני אהנה מכזה איכס. אבל זה באמת כי לא מכירים, ובאמת כי זה מה שהיה פופולרי באותו הזמן.
אז אני מעדיפה לא לקחת או להגיד תודה ולהעביר הלאה, בלי לקחת ללב. יש מקומות שאני קריינית סבטקסט שחבל על הזמן. במקומות האלה אני מחליטה להיות בוקית ולא לקרוא כלום בדברים שנותנים לי.
החולצות נחמדות? לבשי. לא נחמדות? החזירי או החליפי.
עכשיו אני קוראת שהן כן נחמדות. בחייך, את אפילו לא צריכה לחכות להזדמנות חגיגית. ממתי שומרים דברים שימושיים לרוששונה? על תחכי לכלום. לבשי לגינה, לספונג'ה, בטח! הני מהחולצה ויאללה בלגאן.

[נורית*]

אני הפסקתי להשתמש בדיאורדורנט כאשר נולד בני בכורי , לא רציתי שהחומרים הרעילים הללו יבואו במגע גופו ידיו ופיו .
המחשבה שדיאורדורנט או קרם גוף/פנים/בושם יבואו במגע עם גופו ויכנסו לפיו זעזעה אותי - וזה לפני נחשפתי לבאופן .

דודתי הגיעה לביקור בשבועות הראשונים ולאחר לכתה תמיד התינוק היה בנינוח קרמים - בלתי נסבל .

אגב ,כך גיליתי שבעת שימוש בדיאורדורנטים הריחות נוטים להיות חריפים יותר עד כדי אי יעילות הדיאורדורנט והצורך התמידי לעבור לאחר.
כיום שנים אחרי אני מודעת היטב לריחות בית השחי , ותלותם במצב רגשי ותזונתי .

עוד לא ניסיתי להתקלח ללא סבון .
אני מהאמהות אשר אומרות לילד תסבן רק באזורים " החשובים " האינטימיים - השאר פחות חשוב - אוי ויי .

[פ''א_1*]

ש- לום לכל האמהות הקוליות.
אז-
הבטחתי לחזור עם תוצאות ניסוי:
להזכירכן: ניסיתי לא להשתמש בסבון במשך...שבוע ואולי אף יותר. אני לא יכולה להגיד באופן נחרץ תוצאות, שכן ריחות גוף תלויים בכל כך הרבה גורמים. אבל יכולה לאמר שהדף הזה הכניס אותי לפרופרציות חדשות.
אני כן משתמשת בסבון אבל הרבה פחות. הרבה פעמים רק באיזורים הכרחיים (להרגשתי). לא יכולה לא להשתמש בו בכלל, כי יש תופעה של ריח שמתי שהוא לא נעים להיות איתו. קודם לדף הזה לא חשבתי על הסבון כמייבש ושוכנעתי שלא צריך להשתמש בו כל כך הרבה כאמור.
עדיין ריחות הגוף קיימים אבל גם את השימוש בסודה לשתיה, צמצמתי לימים הכרחיים בלבד.
ושוב להזכיר לכולנו שהגבול עובר אצל כל אחד קצת במקום אחר..
אכן, אחרי שהאבק שקע מזעמי על כל מיני "יציאות" פה - אני יכולה להגיד שהייתה לדף השפעה ברוכה עלי.
שבת שלום.

[בשמת_א*]

הי, ממש התפעמתי! (-:

[ניצן_אמ*]

וואו. @}

[ילדת_טבע*]

אוי הזכרתם לי... כבר מלא זמן אני רוצה לכתוב ש... אוי אני אמא מזניחה!
חיפושית בת השלוש וחצי אחרי כמה ימים (דווקא לא הרבה, אולי יומיים) ללא אמבטיה אומרת לי "זהו אמא? אנחנו לא עושים יותר אמבטיה?"
אחרי כמה שעות יצאנו לחצר והיא מתישבת בארגז החול ומתחילה לשים לעצמה חול על הראש "זה כדי שאני אהיה חייבת לעשות אמבטיה היום!"
אוי, אוי, אוי כמה שאני אמא מזניחה...

[מיכל_שץ*]

וואו.
ממש התפעמתי!

[פלוני_אלמונית*]

ועכשיו :
אני מעשנת
בהריון
בהנקה
אני רוחצת את בתי הגדולה כל יום !!! עם סבון!!!
חיסונים הם לא קיבלו ,אבל אקמול כן וכן.
אני שולחת את הגדולה לגן..אוי ווי זמיר
בטח יש עוד...כבר לא זוכרת..חייבת ללכת להתקלח רגע

[פ''א_1*]

יופי יופי פלוני אלמונית.
עוברך בוודאי מודה לך על כל שכטה שאת לוקחת לריאות, בטח גם ילדך היונק..
את הילדה שאת רוחצת עם סבון- אולי כדאי גם בתוך הפה ממש- כדי שלא יהיו חיידקים בפה.
אקמול כדאי יום יום כדי למנוע כאבים מיותרים.
לגבי הגן- אני מקווה שזה עד חמש אחר הצהריים אחרת זה לא נחשב.
ואת הכלים במטבח אפשר מידי פעם לרחוץ עם אקונומיקה- ככה ליתר ביטחון.
אם תצטרכי עיצות נוספות אני פה (-:

[אוד_ליה*]

גם לי עצוב לשמוע על עישון בהריון...
(בהנקה עוד מילא, אם זה ילד גדול שאוכל מוצקים אפשר לתזמן את העישון בשעות שהוא לא יונק, אבל בהריון... אי אפשר למזער נזקים)

גם אני הייתי במצב דומה (בילד השני, שהיה לא צפוי- בד"כ אני נגמלת מעישון בשלב התכנון...)- אבל הלכתי לטיפול והפסקתי, רק חבל שזה היה לתוך ההריון

שאר הדברים לא כאלו נוראיים בעיני, אבל עישון בהריון... לא בדיחה בעיני.
סליחה על הרצינות בדף כזה...

[מלכת_השלולית*]

פעם,סבתא של חברה שלי מלונדון באה לארץ. ואחת ממסכנותיה היתה:
הישראלים כל כך מלוכלכים הם מתקלחים כל יום.......
אז הכל בעיניי המתבונן.
אנחנו מאד מקפידים על אמבטיה כל יום- בעיקר כי זה כיף וזה סימן שעוד מעט הולכים לישון. סבון סלק סוכר. וסבון רגיל בעיקר בשביל לעשות בועות
אהה ופיפי על המיטה ,פיתחתי חסינות מיוחדת . יש כמעט כל יום פיפי על המיטה ולוקח לי שבוע ויותר להחליף -נו זה מתייבש לא רואים, כמעט לא מריחים

[אלטר_אגו*]

או! אז מחקרי אורך יסודיים ואובייקטיביים שנערכו על-ידי אוניברסיטת דאב מראים בברור (בטא < 0.0000005) שאם שמים סבון וחושבים חזק: "זה בשביל הבועות", זה מנטרל את כל ההשפעות המזיקות שלו.

[פ''א_1*]

וכל בועה, עולם ומלואו...

[עוברת_אורח*]

הסבון מתחיל בתוכי

[אמא_של_שפן*]

ביומולדת שלושים קיבלתי מליון סבונים. גם נעלבתי (מה? אני מסריחה? אז עוד השתמשתי בסבון!) וגם התבעסתי שאשכרה אפחד לא מכיר אותי בגרוש אם הוא חושב שאני אהנה מכזה איכס. אבל זה באמת כי לא מכירים, ובאמת כי זה מה שהיה פופולרי באותו הזמן.
אני נתתי לחברה אהובה סלסלת שמני אמבט (דווקא טבעיים ונעימים מאד לאקלים הקר להחריד שבו היא גרה) כדי להזכיר לה שגם לאמהות מותר לעשות אמבטיה נעימה בשקט מדי פעם, לשבת במים החמימים ולהזכר כמה שאנחנו יפות. עברו לא מעט שנים, והיא עוד זוכרת ומזכירה את זה בחיבה וגעגוע.

[שביל_בצד*]

חברים, אני צריכה חיזוק
תגידו לי שזה בסדר לא לעשות מקלחת לילדה שלי בכלל. זה יחסוך כל כך הרבה עימותים איתה. אבל אני צריכה לשמוע שזה בסדר, שמתישהו היא תרצה מיוזמתה להתקלח.
תודה

[ילדת_טבע*]

שביל את רצינית?
אנחנו הדוגמה הכי טובה לזה. החיפושית שנאה אמבטיות, מה זה שנאה, צרחות איימים. הפסקנו. עשינו רק כשחייבים. היום היא רק שומעת את המילה ומיד מתחילה לצהול "כמה שאני אוהבת אמבטיה!" ואפילו לא בוכה ששוטפים לה את הראש.
היום היא בת רבע לארבע, היא התחילה להאהוב אמבטיות בגיל שנתיים וחצי (היא יכולה להתלכלכך ממש ממש בכוונה כדי שנעשה לה אמבטיה ביום שהתכוונו להחליק את זה).

[אוד_ליה*]

קרה לי אותו דבר עם צחצוח שיניים...
הייתי מקפידה מאוד, עם הבכור, מהשן הראשונה. ואז באה תקופה שהוא לא רצה. הכרחתי, עד שנולד הקטן ולא היה לי זמן וכוח לריב... (מבעיות שיניים אני ממש חוששת).
ואז החלטתי להרפות. אחרי שנה פלוס מינוס הקטן גילה אותי מצחצחת שיניים בבוקר (נתתי לו מברשת למשחק בזמן מקלחת אבל לא הכרחתי כל יום כמו עם הגדול)- ומאז רודף אחרי בכל בוקר שנצחצח שיניים. הגדול- כמה ימים אחריו, גם התחיל לבקש לבד!
ואפילו נותן לי לצחצח לו למרות שהוא מאוד עצמאי ולא אוהב שאני עושה בשבילו דברים...
ופתאום אני מרגישה כמה שהם גדלו כשאנחנו עומדים כולנו בבוקר ומצחצחים שיניים ביחד...

[ניצן_אמ*]

_תגידו לי שזה בסדר לא לעשות מקלחת לילדה שלי בכלל. זה יחסוך כל כך הרבה עימותים איתה. אבל אני צריכה לשמוע שזה בסדר, שמתישהו היא תרצה מיוזמתה להתקלח.
תודה_
זה בסדר לגמרי
גם אצלנו הקטנה מבקשת לצחצח מעצמה.

[עוברת_אורח*]

תגידו לי שזה בסדר לא לעשות מקלחת לילדה שלי בכלל.
חכי עוד חודש ותוכלי לצאת ידי חובה בבריכה (או אפילו גיגית מלאה מים במרפסת, שמשתוללים ומשפריצים בה)

[סאלוש*]

תגידו לי שזה בסדר לא לעשות מקלחת לילדה שלי בכלל.

מה זה בכלל? לא תגיעי לזה בכלל... (-:

גם אצלי הרבה פעמים לא מגיעים לזה, סתם עסוקים בדברים אחרים, והם מבקשים בעצמם.
אחרי תקופה ארוכה שלא יזמתי בכלל, והם ביקשו, אז אם לפעמים אני כן מתעקשת - אחרי ים, או אם הצבע השחור על הפנים שלהם מתחיל להיות אחיד ממש על כל השטח - אז זה עובר בסדר.

היה מתישהו שהילדים שלי אמרו שהם מקנאים בחברים שלהם, שב - 7:30 בערב עוצרים הכל ואוכלים ארוחת ערב ועושים אמבטיה. יהרג ובל יעבור. וגם הם רוצים....

[תמי_גלילי*]

הסבון מתחיל בתוכי
אני היחידה ששמה לב לפנינה הזו? D-:

[אוד_ליה*]

היה מתישהו שהילדים שלי אמרו שהם מקנאים בחברים שלהם, שב - 7:30 בערב עוצרים הכל ואוכלים ארוחת ערב ועושים אמבטיה. יהרג ובל יעבור. וגם הם רוצים....

אמא שלי הייתה כזו, בשש- גג שש וחצי היינו בבית, "מסדר" א.ערב מקלחת ולמיטה.
תמיד קינאתי בילדי השכנים, שיכלו לשחק בחוץ עד מתי שרצו...
כשגדלנו, סיפרה לי אחת מאותם הילדים שתמיד קינאה בנו, שב - 7:30 בערב עוצרים הכל ואוכלים ארוחת ערב ועושים אמבטיה.
בקיצור- אי אפשר לנצח בקטע הזה
אצלנו משתדלת שתהיה שגרה אבל שוברים אותה מידי פעם (נראה מה יהיה לילדים שלי לאמר על זה כשיגדלו...)

[ניצן_אמ*]

_הסבון מתחיל בתוכי
אני היחידה ששמה לב לפנינה הזו?_
נראה לך?