נטע ק

אנונימי

דפים למעקב ב-מה חדש:
ליגת לה לצ'ה
אמא של טוסיק דבש
סוף סוף התחלה
הגבירה בחום
אינטו איציה
שבע יהלום

דף בית , דף מוצנע
אפשר ליצור איתי קשר ב:
[email protected]
לגמדים תודה

שנה טובה לנו. שנתחיל אותה בשמחה. ותודה למי שקורא למי למגיב למי שהוא חלק מחיי ולמלאכים השומרים עליי.

כמה טוב שבאת הביתה @}

כמה טוב שבאת הביתה
שנה טובה מאוד טובה נטיקה

כמה טוב שבאת הביתה
נטיקה, תתחדשי! איזה יופי - פינית מקום לשפע טוב להכנס פנימה. כל שתבקשי לו יהי

איזה יופי - פינית מקום לשפע טוב להכנס פנימה. כל שתבקשי לו יהי
מאחלת לך שנה שפע (אבל רק של דברים טובים!!)

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

נקיון בראשיתי.
תתחדשי.
לחיי הנשמה הנקיה והחדשה.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

נו, זאת הייתי אני. אינטו.

כותבת גם כאן- אני מחפשת דירה בתל אביב יפו שני חדרים עד 3800 עדיף פחות עדיף שיהיה מקום לעציצים. כל עזרה תתקבל בברכה.

נטיקה, את בפייסבוק?
יש קבוצה שנקראת - shishi shapira
מתפרסמות שם לא פעם דירות בשכונת שפירא,שזו שכונה מומלצת (וגם אני גרה כאן

)

^{היום יום לא טוב. פשוט כך. אין לי כח להסביר. סתם יום מעוך. זמן טוב לסגור אותו ולקוות למחר מוצלח יותר}.

חייבת לאמר שעוברת ימים טובים. יום ביומו ,זריחה ושקיעה...זאת את שהתפייטת כך על הדף שלי?
אין מילים מחזקות רק שזו כנראה דרך ההתפתחות.
כושילרבק שלה

קטעים....אני התכוונתי עוברת ימים קשים.
יצא לי טובים.
החיים האלה הם הזיה אחת מהלכת.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

^{הלכתי להשאיר חיבוק אצל אינטו והמרגיעון אמר לי שמותר לכעוס. ואני כועסת. וזה לא נעים לי. ומידה של עלבון שוב עולה וגם זה לא נעים לי. והמרגיעון שוב שואל מה יניח את דעתי? ואני לא יודעת.}

^{יומיים של כעס. חוזרת לקרוא קצת את "איך לזהות גבר אוהב" כדי להזכיר לעצמי מה היה לי חסר שם. הכעס שוכך לאט. אבל שוכך. סופש של סתיו באוויר. המוטיבציה שלי לענייני חיפוש דירה עדיין מאותגרת. אבי בסדר.}

חיבוק נטיקה.
ואם שומעת על דירה מתאימה מעדכנת מיד.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

^{יושבת במשרד סגור, נטול חלונות וכמהה לגשם. מרגישה יבשה. בכל רמה קיימת. יבש. גשם גשם בוא}

פבקה קציר מהוד השרון

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

הבית הזה התרוקן לאחרונה.
השעות חולפות והימים גם הם. לפעמים אני מצליחה לשים לב לרגע לפני שנעלם.
ואני עדיין באוויר, חצי בהמתנה או התאקלמות או...
והכל בסדר.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

^אני במשרד. בוהה כבר שעות במסכים. השעות עוברות ורשימת המשימות שלי לא התקצרה אפילו באחת.
געגועים למצב לא קיים ואולי בכלל לא אמיתי.
לפעמים זה מרגיש שאם איעלם מן המרחב הוירטואלי תיעלם גם מחצית נוכחותי בעולם הזה.
וגם כך אני מרגישה שאני על סף היעלמות. אני כרגע במינימום.
היקום, אלוהים שולחות לי מלאכים ואני לא מצליחה להושיט את ידי. בהבלחים אני רואה כמה הרבה טוב ואהבה ונחמה יש בעולם.^

חזרתי.
מצאת דירה?
https://www.youtube.com/watch?v=10M0xw3 ... uffle=1227
לפעמים בוכים ,לפעמים צוחקים...

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

עוד לא... אבל תודה ששאלת

אז יש בשפירא!!
יש כמה הצעות שם...רוצה לבדוק?

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

ההתקדמות הכללית היא חיובית. יותר תנועה הזן החביב עליי והחזרה לעיר הגדולה כבר נראית באופק.
אם כי בימים האחרונים הרבה פחדים ותהיות.
בעיקר "איך הגעתי למצב הזה?"
איך הגעתי לגיל הזה בלי משפחה משלי, בלי פינה משלי בלי שהצלחתי לייצר לעצמי את המקום שלי בעולם בלי לעשות משהו, לעשות יותר לעשות נכון.
ואיך כל מקום שהיה בית לפרק זמן מסויים התפרק במובן זה או אחר.
מרגישה שאני חוזרת אחורה. עשירה יותר בנסיון חיים וחוויות ופרספקטיבה אבל חוזרת אחורה.
וזה מפחיד ומטריד
כאילו האחיזה שלי בכאן (היקום , הארץ הגלגול הנוכחי) מתערערת משהו. נחלשת.
אני הופכת יותר ויותר שקופה.

חוזרת אחורה
אני מאמינה שזה תמיד ספירלה, תמיד תמיד.
גם אם זה אחורה זה טיפה יותר גבוה ממה שהיה לפני כן.

חיבוק.
את ממש לא שקופה, את ברורה ויפה וחזקה.

לא מצליחה לנער את הפחד הזה ממני.

וחנוק לי בגרון וכבד בחזה כבר כמה ימים.
כשאני לבד באוטו או מול מסך לפעמים זה משתחרר קצת.
לא זוכרת תקופה בחיים שהרגשתי כלכך לא. כל כך תלושה ולא קשורה ומפוחדת.
המרגיעון אומר כאשר הטיפה מגיעה אל הים, איננה אובדת שם.
אבל קשה להרגיש בזה.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

חולמת בהקיץ על דברים שאינם
והלב צובט לי מן האפשרות
כמו ילדה בת 16
רגרסיה חיובית.
הלב שלי מפשיר

מאד אוהבת את התיאורים שלך, נראה לי שאני מכירה את ההרגשה.. ומזדהה מאד מאד.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

כמו בסרט מצויר שבו חלק מגופה של הדמות נע קדימה ומתקדם והחלק השני נשאר במקום או אפילו זז אחורה. ככה אני.

(וגם: ספירלה, להכיר בהצלחות, אנד אול ת׳את ג׳אז..)

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

לפעמים אני צוללת את תהומות המחשבה. הקיום שלי מרגיש מעוער בימים מסויימים.
ואז הדבר היחיד שמציל אותי או מחזיק אותי או .. זה המוזיקה שזורמת באוזניות וגורמת לראש להתנועע מול המסך באופן בלתי נשלט.
ברוך מוציא המוזיקה מן האדם.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

אולי בגלל שיום ראשון אולי בגלל שאחרי מחזור אולי בגלל שסוף שנה וכריסמס ואני כאן ולא שם אולי בגלל שעוד הריונית בסביבתי ואולי בגלל... וזה לא משנה את הלבדות הזו.
והצעקה שאני לא מצליחה לצעוק והבכי שאני לא מצליחה לבכות חונקים אותי.

שולחת אהבה, חיבוק וכתף לבכות, אם הבכי יוצא.
"וגם שיר שלא משאיר אותך לבד"

שיר שלא משאיר אותך לבד

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

תודה פלונית יקרה!

נטע
אני כל כך מכירה את המקום שאת מתארת שממש עלו בי דמעות של הזדהות!
מליון חיבוקים!!!
זה אולי אידיוטי להגיד, אבל אני אגיד בכל זאת - את לא לבד! את בכלל לא לבד! את עטופה באהבה ובטוב!
וגם לי בא להשאיר לך שיר, מקווה שזה בסדר... (שיר שהרים אותי קצת לא פעם ולא פעמיים במצבים האלה, על אף הנימה המעט פטרונית שבו)
http://www.youtube.com/watch?v=dLYE3doHcHM

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

תודה גוונים יקרה !

שמחה לראות את שמך מפציע באתר, גם אם בהקשר טכני שכזה.
מוצאת את עצמי חושבת עליך ותוהה מה שלומך...

מקווה שההעלמות שלך מכאן קשורה לדברים חיוביים, ובכלל שטוב לך.

(ותודה על מה שכתבת לי, לא יצא לי להגיב)

I feel as if I'm given a chance to run away from this small petty life and change it all and that I'm missing out on this chance at the same time.

|I know exactly what u mean.. you go girl!! |L

שליחה על ידי נטע_ק* » 04 מרץ 2014, 18:45

I put myself in the same corners again and again and again

שליחה על ידי נטע_ק* » 10 מרץ 2014, 08:45

מצאתי בדף של הדס מצוי ומעתיקה לכאן
_צ'רלס בוקובסקי:

יֵשׁ דְבָרִים גְרוּעִים יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר
לִהְיוֹת לְבַד
אַךְ זֶה לוֹקֵחַ שָׁנִים
לְהָבִין
וְלָרֹב
כְּשֶׁזֶה כְּבָר קוֹרֶה
זֶה מְאֻחָר מִדַּי
וְאֵין דָבָר גָרוּעַ
יוֹתֵר
מִמְאֻחָר מִדַּי.

אה, כן,
לשיר הזה קוראים "אה, כן"_

ותודה שהזכרת לי את המילים הנהדרות הללו של בוקובסקי.

שליחה על ידי נטע_ק* » 13 מרץ 2014, 17:26

winter outside. I played hookie , working from home instead that in the office. the house is half empty and there is no kitchen yet. but I have a matress and a duvet therefore my kingdom is complete.
blessed is the rain

שליחה על ידי נטע_ק* » 16 מרץ 2014, 08:23

היום הבנתי שאני סוחבת את כאב הפרידה הזו כבר 8 חודשים. 8 חודשים זה המון זמן. יותר מדי זמן.
משחררת.

שמעכשיו יהיה קל ומשוחרר

לשחרר, להרפות, לנשום, לעוף

ראיתי ירגזי קטן קודם בגינה וחשבתי עלייך.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

אמן ותודה פלוני והדס.

שליחה על ידי נטע_ק* » 20 מרץ 2014, 09:36

דף למחיקה

מה באמת??????????, נטע....
למה???

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

אלוהימה מרחמת על ילדי הגן
הצהוב אומר שהכלל הוא הפרט ואני מנסה להיזכר בימים שהייתי זקנה משוגעת.

nerika,
where r u?

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

שאלה טובה:-) אפשר למצוא אותי בתל אביב ודרך המייל או הטלפון.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

כבר הרבה זמן לא כתבתי. החיים עמוסים וריקים בו זמנית.
יש שיפור מתמיד ונפילות חוזרות. ורק בים יש שקט.
אנשים מסביבי בתנועה, התפתחות השתנות אני נהיית חדה יותר על גבול העוקצנית.
ועדיין יש יופי שמגלה את עצמו כל יום. אם רק זוכרים להסתכל.
אחרי פגישה עם עירית לוי חשבתי הרבה על האהבה ככח עליון.
המילים זורמות והדמעות זולגות והאהבה היא כח עליון ולעיתים כמו אלוהימה גם היא חמקמקה.
ולפעמים היא נוכחת בכל עוצמתה

have a day full of love

שמחה לראות אותך כאן.

היי נטע, כתבתי לך מייל בקשר לדרך האומן. מוזמנת להשאיל ממני.

גם ממני.

שליחה על ידי לו* » 13 ספטמבר 2014, 20:04

נטע שלום
אולי נוכל לעזור, אשמח אם תתקשרי 052-8699423 בברכה לו

היי האם הפג'ו עדיין למכירה?

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

לא.

יש את הרגע הזה, שאתה קצת ירוד מכל סיבה שהיא והדבר היחיד שאתה רוצה לעשות זה להניח את הראש רגע על מישהו. להישען. להרגיש שמישהו מלטף לך את המצח וממלמל מילות נחמה או אהבה או..
ובשביל לקבל קמצוץ מזה אתה מוכן להסתפק בכל כך מעט. להתפשר.
אז הנה אני. קשה לי ואני לא רוצה להתפשר.
וכל האנשים בחיי שיכולים לתת מענה לזה, בצורה זו או אחרת - הם פשוט לא מספיק. זה לא זה , זה לא מדויק, זה לא מספיק.
אז אני מבקשת שוב
למצוא את המדויק והנכון, לתת לעצמי את המקום הלא מתפשר ולקבל את עצמי עם הקושי הזה.
המרגיעון אומר שמותר לכעוס. אבל אין בי כעס, לפחות לא היום. אולי קצת כעס על אנשים מן העבר איפשהו בשוליים של הרגש והתודעה. אבל בעיקר יש עצב ועייפות וכמיהה.
מקווה שאלוהימה יודעת מה היא עושה, ומקווה שאני מצליחה לבטא נכון את הצרכים שלי על מנת שייענו במהרה.

מוזר לכתוב כאן שוב. וגם מרגיש נוח, באופן קצת מוזר.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

תחושת מחנק, כמעט כל הזמן, תחושת מחנק.

נטיקה יקרה. חיבוק גדול

עירית_לוי

גם ממני חיבוק ואהבה

גם ממני חיבוק ואהבה

רק הצצתי - תודה וחיבוק בחזרה. יש לי ניחוש אבל אני לא בטוחה מי את

עירית_לוי

תודה. כן. שלחתי לך אסמס.

שליחה על ידי נטע_ק* » 20 מרץ 2015, 20:23

יש הרבה לבדות בחיים שלי.
אני מסתכלת סביב על הבית שלי והוא מלא בלבדות הזו.
ואני לא בטוחה שאני יכולה אחרת או יודעת אחרת.
מתבוננת ומה שאני רואה מוזר לי. מעלה בי תהייה.
לבדות ולא בדידות. ואני לא בטוחה איך אנח מרגישה לגבי זה.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

איזה כייף גשם. מבלה את השבת ברביצה מרובת קריאה.
נכון, רביצה אבל עם הגשם בחוץ זה כל כך נעים לי

בוחרת להינות מזה במקום לבקר את עצמי על זה.

בוחרת להינות מזה במקום לבקר את עצמי על זה.
תודה! בא לי טוב המשפט הזה, כי גם אנחנו ברביצה היום וגם אני התחלתי קצת להתמרמר על עצמי בגלל זה:-)

שמחה לראות אותך פעילה כאן קצת יותר!

בנסיעה הביתה, פתאום עלתה בי הכרה לא נעימה. הלב שלי קיבל צורה מוחשית נוקשה, קרה כהה.
אני יודעת שלב יש יכולת התחדשות מופלאה ושאהבה היא כח עליון ובלתי מתכלה אבל היום בנסיעה, הכתה בי הכרה שאני צריכה לעשות ריסטרט ללב, למרק ו לנקות כדי שיוכל לאהוב שוב.
אני לא בטוחה איך לעשות זאת.

נכנסתי אחרי זמן כה רב לחפש משהו
והנה את

שולחת לך חיבוק ענק ללב ולנשמה ולגוף ולחיוך

שליחה על ידי נטע_ק* » 30 מרץ 2015, 01:32

בזווית מסויימת , בשעה מסוימת , בחלון המטבח, הירח בא להציץ לשלום.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

בוקר ואני ערה וחלק מן המשימות בוצעו אבל אני שוב בענן הזה. שלא מאפשר לי לעבוד ביעילות לקרוא ברצינות. המחשבה קופצת מענף לענף לענף.
כאילו שאני הולכת מתוך שינה.
אבל לא באמת בתנועה. סוג של אי תנועה תוך כדי תנועה.
יש תנועה בשוליים בלבד שאני מצליחה ייצר , בלא מעט מאמץ.
ובכל השאר קיפאון. מרגישה כמו זחל מאובן שמתחיל לזוז.

שמחה לראות אותך כאן!!!

היה עונג!

(חבל שוויתרתי על הדיסק..)

ביקשתי מהיקום בכוונה מלאה ואז קיבלתי ואז נבהלתי
ועכשיו אני לא יודעת איך חוזרים למקום הבטוח הזה שסומך ומאמין שאפשר ושלטובה

מפחדים והולכים על זה anyway!!
או ש.. תלוי מה ביקשת וקיבלת.

אולי עלית על רכבת הרים של פחדים מתחלפים ושמחה שגדלה וגדלה...

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

אין ספק שללכת על זה.

ג'סיקה אהובה
החשש הוא שהפחד ישבש את כל הטוב הזה. צריכה לחזור למרכז המאמין והבטוח שלי , הסומך על היקום. ( זה חזור לפרקים)

שמתי לעצמי רגליים. בכישרון רב

מלקקת את החבורות.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

קהות וקיפאון. ומצד שני כאב חד , גירוד מציק של פצע שהתחיל להחלים.
חצי מהדברים מסביב לא עוברים את סף הרגש ( פיגוע ליד הבית - כלום, סרטן לקרוב של מכר - אפילו לא ניע)
ומצד שני כאב לב שחוזר והולך בגלים מזל , אחרת הייתי מתחילה לחשוב שכבר מתי שוב.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

הצהוב אומר הכאב אינו בשינוי עצמו אלא בהתנגדות לשינוי
ואני מתכננת ומנסה להניע שינויים גדולים.
אני בקשר עם בחור במחשבה על הורות משותפת . משהו שאני מאד רוצה ומנסה לקדם ולהניע וליצור שינוי .
ומצד שני בשבוע שעבר נגע לי לרגע מישהו בלב
והנגיעה הזו, שהייתה רק לרגע היא הייתה גדולה והיא הציתה את הרצון הזה בזוגיות ובית ומשפחה בפורמט המוכר
ועכשיו אני חשה קרועה בין שני עולמות, מפוצלת בתוכי באופן מאד עמוק. כאילו כל החלטה שלא אקח תהיה פשרה קשה.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

ואז יש את הרגע הזה שמשהו שקיוויתי לו קורה וזה קטן קטן קטן ומשמח עד לב השמיים ומחזיר בי מידה של אמונה שדברים קורים לטובתי

המוזיקה שורה בכל. סימנים קטנים.
אני מתגעגעת לא. מתגעגעת לימים בהם היה מישהו שראה אותי כמו שהוא ראה אותי בעולם הזה.
לפעמים אני תוהה אם עוד נותר בי מאותה נטע שהייתה אז והאם מישהו עוד אי פעם יראה אותי כך.
הייתי רוצה להאמין שכן אבל הספק הוא עמוק , ביסודות
ועם זאת תקווה היא תקווה היא תקווה