ניהול קואופרטיב

אנונימי

קואופרטיב אורגני

מזמינה את כל מנהלי הקואופים בעבר ובהווה לספר על הקשיים והצרכים בתחום הניהולי-תפעולי.

יצא לי להיות חברה בקואופרטיב קטן בפרדס חנה לפני כמה שנים. כדי להקל על התפעול ולמנוע כאב ראש ההזמנה היתה מתחלקת שווה בשווה בין כולם (כל אחת מ13 המשפחות היתה מקבל 1/13 מכמות הקמח/קווקר/עדשים/אחר). זה הקל על התפעול אבל לא ענה על הצרכים של המשפחות (מסיבות ברורות).

מה האפשרויות?
יש את האפשרות של קניית שקים בכמות שתספיק בערך להזמנות שהצטברו אבל אז יש סכנה להיות בעודף של 3 קילו קמח או בחסר של 5 קילו סוכר. ואז מה? כל הקודם זוכה? כל המארח מממן את השאריות?
קואופים גדולים יכולים כמובן לשכור מקום, להגדיל את התדירות, להפוך את זה למעיין חנות קטנה ולהעלות את המחיר טיפה כדי לממן את התפעול אבל לפני שיש קואופ גדול יש קואופ קטן עם כאב ראש גדול.

לכבוד הילה ב שרוצה להקים קואופ במדבר הרהרתי בעניין והבנתי שאפליקציה וובית יכולה לעזור.
היה לי בראש אתר קטן ונחמד בו החברים רואים את המחירים ועושים את ההזמנה שלהם והמנהל מקבל את הסיכום ועושה את ההזמנה מהספקים.

הנה אחת חינמית שאפילו נותנת מקום מיוחד לחלוקה של מוצרים בין משתתפים.
מה הבעיה?
שבמקרה שלנו החלוקה הזאת היא לב לבו של העניין. הרי ההזמנה היא בשקים.
ולכתוב כמה בדיוק את רוצה זה לא מספיק. מה אם זה לא מצטרף לשק שלם?

לדעתי זה צריך להיות בערך ככה: את כותבת כמה את רוצה וגם מה כמות המינימום והמקסימום שאת מוכנה לקבל מאותו המוצר ואז בעזרת איזה אלגוריתם שנחשוב עליו אח"כ מחשבים כמה שקים יוצאים מזה וכמה כל אחד יקבל בהתאם להזמנתו (כי רוצים להזמין רק שקים שלמים ולא להישאר עם שארית).

האם אני בכיוון?
אני עושה פיל מזבוב?
או שלכולם יש זנבות ואוזניים של פילים במחסן הקואופרטיבי שלהם?

רגע לפני שאני שולחת את האיש שלי לכתוב לי משהו מתאים אני צריכה לדעת אם אכן יש סיבה או שיש פתרונות פשוטים, הרבה יותר פשוטים.
ספרו לי.
תודה.

תודה...

בכיוון.
גמנחנו חושבות על קואופ פה, עומדות בפני שאלות דומות,
ואישית, כקטנונית מדופלמת, אוהבת מאוד את הרעיון של "כל אחד יכניס 3 ערכים עבור כל מוצר, ונעשה אופטימיזציה".
אממה -
נראה לך שמישהו ימלא טבלה מפורטת כזו?

לפעמים אני חושבת שאילו כולם היו כמוני היה כיף.
לפעמים אני מבינה שהעולם היה קורס מרוב חוסר יעילות.

תכלס, אחרי כמה הזמנות, כבר תראו מי מוכן לספוג עודפים של מה.

ממליצה לך לדבר עם עם אורית של יקו, שהקימה את הקואופ שלנו (שדה ורבורג, שעבר לרמות השבים). בתכל'ס - הקואופ מתקיים אצלנו בבית - שזה אומר שהאספקה מגיעה כמה ימים לפני הקואופ ועומדת בסלון, נארזת ביום הקואופ, והעודפים מאוחסנים במחסן. תמורת זה הקואופ משלם לנו כ 400 ש"ח, שבד"כ מומרים למצרכים (כלומר, אנחנו מתקזזים ואו שהקואופ חייב לנו כסף, או שאנחנו משלמים אם קנינו החודש ביותר).

מה שיכול לעזור לחסך שאריות :

אם יש נניח הזמנות של 27 ק"ג של אורז ושק מכיל רק 25 ק"ג, אז לא מזמינים שק נוסף. ואז יש כמה דרכים להתחלק בשלל - או שמי שמזמין קודם מקבל. או שמי שמזמין מעל לקילו (נניח 2-3) מוותר על קילו אחד. יש מישהו שתפקידו לאזן את הכמויות מול ההזמנות, והוא זה שמבצע בפועל את הקיצוצים. כמובן, שבאסיפת קואופ ניתן להחליט על דרך כזאת או אחרת להתמודד עם זה.
כשיש נניח הזמנה של מעל לשק וחצי - מזמינים שני שקים ומוציאים מייל לחברי הקואופ שיש עודפים מכך וכך מוצרים. זאת אחריות משותפת של מי שיכול - להשתתף בניסיון לחסל עודפים.
תמיד נשארים כאן שקים של עודפים ארוזים. אנחנו מנסים לעודד חברים שמבקרים כאן לרכוש מהקואופ, ובמקרה הפרטי שלנו (שיש לנו גן ילדים) גם קונים מהקואופ עודפים, אם יש.

או שלכולם יש זנבות ואוזניים של פילים במחסן הקואופרטיבי שלהם?

לנו יש. את מוזמנת לבוא לראות ולהתרשם

ולקנות עודפים כמובן...

בכל מקרה, לקטניות ודגנים לא מזיק להיות ארוזות בתוך שקיות למשך חודש, כך שזה לא נורא שיש שאריות מהדברים האלה.

בכל מקרה, שוב, ממליצה לך לדבר עם אורית.

כל המארח מממן את השאריות?

את זה אל תעשי אף פעם. אורית לקחה על עצמה (אני מקווה שזה בסדר שאני כותבת, כי אני הולכת לכתוב רק דברים טובים על אורית) - לקחה על עצמה הרבה יותר מדי בשנה הראשונה, עד שנקבע שתהיה תמורה על השימוש בבית, על תשלום למנהל (כיום מנהל את הקואופ יחיאל שמחליף אותה) וכן תשלום חד פעמי של ערבון שאיתו קונים, כדי שהיא לא תקנה מכספה ותספוג את הריבית השליליתעל האשראי בכל חודש (מדובר בקניה של בין 10,000 ל 30,000 ש"ח)... קהילה זה משהו שמחייב ערבות הדדית, וכשמישהו לוקח על עצמו את כל האחריות, באופן טבעי אנשים מורידים אותה מעצמם. רק כשיש תביעה לאחריות משפתפת חלק מהאג'נדה, זה יכול להתקיים. מי שזה לא התאים לו עזב, וכיום נדמה לי שזה עובד בסך הכל די טוב. יש חובות, יש זכויות, והכל מעוגן בסוג של "תקנון קואופ". אל תקחי על עצמך אחריות כלכלית, כי (שוב) זה מייד יוריד אותה מהאחרים. קואופ זה משהו שיתופי במהותו, ומספיקה התרומה הענקית של זה שלוקח על עצמו להקים משהו כזה, כי זה המון המון כאב ראש. קחי את זה כמשהו מובנה בתוך ההקמה - את עניין השיתוף.

במבי, כל מה שאת אומרת זה הגיוני אבל עדיין שם עומס רציני על המפעיל.
בקיץ המדברי אני חושבת ששבועיים מחוץ למקרר יכולים להפוך כל שק שומשום לאתר שוקק חיים.

# כשיש נניח הזמנה של מעל לשק וחצי - מזמינים שני שקים ומוציאים מייל לחברי הקואופ שיש עודפים מכך וכך מוצרים. זאת אחריות משותפת של מי שיכול - להשתתף בניסיון לחסל עודפים.
ואז האחראית יושבת עם מחשבון ומחשבת כמה כבר לקחו וכמה נשאר כדי שלא יצא שמרב רצון טוב יגמר גם החלק שהוזמן ע"י אחרים?
כנ"ל במקרה של חוסר.

אני מבינה שבשטח הדברים הם כמו שחשבתי. או "חנות" או הרבה התעסקות.
אני שואפת להוריד את הצד החישובי למינימום.
כל אחד יגיד כמה רוצה (3 ערכים זה כזה מאמץ? באמת?), המחשב הנחמד יוציא סיכום של שקים שיש להזמין ופירוט ההזמנה של כל אחד ובבואו של החבר לשקול את האורז והעדשים שלו הוא יקבל דף שיזכיר לו מה ביקש ויעדכן אותו בכמה זכה.
ככה פשוט.
לא עדיף?

בקיץ המדברי אני חושבת ששבועיים מחוץ למקרר יכולים להפוך כל שק שומשום לאתר שוקק חיים.

השומשום אצלנו ארוז בשקיות מראש (כלומר מהיבואן). יש דברים שמזמינים מראש ארוז, בגלל סיבות כמו שציינת או בגלל שקשה לשקול בלי שיישפך הרבה וילך לאיבוד (סוכר, קמח, שומשום...). שאר הדברים - טפו, לא היתה בעיה עד עכשיו. פעם אחת נכנסו נמלים לדבלים, אבל זה לא היה בזמן האחסון, אלא ביומיים שהם עמדו בסלון לפני האריזה.

ואז האחראית יושבת עם מחשבון ומחשבת כמה כבר לקחו וכמה נשאר כדי שלא יצא שמרב רצון טוב יגמר גם החלק שהוזמן ע"י אחרים?

ההזמנות מגיעות למנהל הקואופ שבוע לפני הקואופ. אחרי יומיים-שלושה הוא מזמין מהספקים. כן, הוא יושב ועושה חישוב כמה קילו הזמינו ממשהו, ומקבל החלטה אם להזמין שק אחד או שניים או לפעמים כלום (אם יש מעט הזמנות ממשהו, נניח פולנטה). החישוב הוא כזה - חיבור כל ההזמנות, והחלטה כמה להזמין. לא צריך לעשות את זה: ומחשבת כמה כבר לקחו וכמה נשאר כדי שלא יצא שמרב רצון טוב יגמר גם החלק שהוזמן ע"י אחרים

כל אחד יגיד כמה רוצה (3 ערכים זה כזה מאמץ? באמת?), המחשב הנחמד יוציא סיכום של שקים שיש להזמין ופירוט ההזמנה של כל אחד ובבואו של החבר לשקול את האורז והעדשים שלו הוא יקבל דף שיזכיר לו מה ביקש ויעדכן אותו בכמה זכה.

אם לכתוב תוכנה כזאת זה פשוט, למה לא. אבל את צריכה לבדוק קודם שאנשים לא ירתעו מהכנסת שלושה ערכים, שזה בפני עצמו מקור לאי הבנות ובלבולים, ואת זאת שצריכה לשבת אח"כ מול אנשים ולהסביר שהם טעו, ולא הבינו נכון וכו' וכו'... וגם לדעת שההדפסות עליך (הנה עוד הוצאה, רק שתהיי בעניינים). ניהול קואופ זה משהו שחייב להיות מתוגמל בכסף (לדעתי), כמו ניהול של כל דבר אחר (במידה ולא מדובר במישהו עם הרבה זמן ומספיק כסף, שרוצה לתרום מזמנו ומכספו).

רק חוזרת על כך שאני לא מנהלת קואופ, רק כותבת את דעתי ומתוך הניסיון של הקואופ שמתנהל כאן. זה ממש לא אומר שככה זה בכל מקום. בכל מקרה, זו דעתי. כדאי לך מאוד לדבר גם עם מנהלים בפועל... יש בטח הרבה דרכים לנהל קואופ, רק כדאי שתדעי מראש באמת איפה הבעיות ואיך ניתן להתמודד / לפתור אותן

תודה במבי

וגם לדעת שההדפסות עליך
לא חייבים להדפיס יש לי מחשב בבית אפשר לסדר כך שכל אחד מגיע פותח במחש את ההזמנה שלו וממלא לפיה.

אנחנו ממשיכים לגלגל את הרעיון.

יש לנו רעיון חדש למימוש רעיון "שקים מלאים בלבד".
כשמזמינים יש שתי תקופות: תקופת הזמנה ותקופת שינויים (האחרונה - מספר ימים לפני סגירת ההזמנה וביצועה מול ספקים).
בתקופת ההזמנה כל אחד מוסר את הזמנתו.
בתקופה השינויים יש תצוגה של כל השקים הפתוחים ואפשרות לעשות שינויים רק בהם (כמובן שאפשר לעשות שינויים גם במוצרים בהם אין את בעית השקים). ברגע ששק מתמלא בתקופה זו הוא נסגר לשינויים.
השאיפה היא שאנשים יכנסו ויבטלו או יוסיפו כמויות כדי להבטיח את הזמנת המוצר.
עדיף?

אשמח אם יצטרפו לדיון אנשים שעסקו בפועל בניהול קואופקטיב וגם כאלה שהיו חברים פעילים כדי שנוכל להבין את הצרכים של שני הצדדים.

אנחנו עובדים בשיטה אחרת - חנות קואופרטיב.
אנחנו פותחים את ביתנו פעם בשבוע לשלוש שעות של מכירה.
את רב המוצרים אין צורך להזמין מראש (מזמינות מראש רק כאלה שדורשים קירור).
אנחנו מחזיקים מלאי במחסן קטן בתוך הבית שנפרש לתוך חדר העבודה שלנו ביום המכירה ומתכנס בחזרה למחסן מייד עם תומו.
אנחנו השקענו את ההשקעה הראשונית, אנחנו מקבלים חזרה בקרדיט של קניה. היום הקואופרטיב מממן את עצמו כבר.

את הזמנות המוצרים הגדולות אנחנו עושים במשותף עם עוד שלושה קואופרטיבים בירושלים.
ההזמנות האלה משמשות אותי גם לחיסול עודפים.
אנחנו משתדלים לחלק עודפים גם עם עוד שני קואופרטיבים ליד ירושלים וכך להגדיל את המגוון בלי לקנות שקים שלמים מכל דבר.

אני הייתי רוצה מאוד לייעל את חלוקת העודפים בין הקואופרטיבים ובכלל להצליח לשתף במידע ובאפשרויות יותר ממה שאנחנו עושות עכשיו.

ליאת, את יכולה לאפיין אפליקציה שתעזור לכם?

אפליקציה? זה במחשבית?
תסבירי לי בבקשה.

זה במחשבית אבל הצד שלה שתדבר עברית.
זה נשמע ככה" אני רוצה שתהיה תצוגה של... ואפשר יהיה לעשות..." אבל מחובר למציאות (ז"א שלא יכלול טלקינזיס וכאלה).

אני רוצה שתהיה תצוגה של

מה יש לי בעודף בקואופרטיב שלי ובאלו של אחרות וכמה עודף יש לי.
מה המחיר של זה
פרטים על כל קואופרטיב, א/נשי קשר, מיקום, שעות פעילות, אופן פעילות.
רשימת ספקים שכל קואופרטיב יכול לעדכן אותה, כולל ספקים מקומיים קטנים ומחירים שמקבלים מהם.

אפשר יהיה לעשות

להודיע על מוצר שהשגתי ולשתף את יתר הקואופרטיבים באפשרות לרכוש אותו.
להודיע שאני נוסעת מנקודה X לנקודה Y ולאפשר לקואופרטיבים להזמין מוצרים עודפים שאביא להם.
להחליף מידע מכל סוג, המלצות, הזהרות, בקשות, בעיות, פתרונות וכו'.

אני משתפת מנסיוננו בקואופרטיב בטבעון.
גם אצלנו המכירה היא בפורמט של חנות ולא של הזמנת כמויות. זה מתאפשר מאחר ויש לנו מקום. בהתחלה היינו במחסן של חנות אורגנית, היום אנו במחסן בחצר של זוג מהקו-אופ. המוצרים יושבים במחסן (כשהיינו בחנות הם היו דחוסים בפינה כל השבוע ונפרשים בזמן המכירה, היום הם מסודרים כל הזמן), והמכירה מתבצעת פעם בשבוע במשך שעתיים (יש תורני מכירה שמגיעים חצי שעה לפני ועוזבים חצי שעה אחרי).

ההזמנות נעשות לפי הצורך - כרגע זה כמעט כל שבוע הזמנה של כמה שקים. בהתחלה הזמנו משהו כאשר נשאר ממנו חצי דלי (העברנו משקים לדליים). היום יש יותר ניסיון ויודעים מה המהירות שמשהו נגמר, ואז יודעים - למשל, אם יש עוד חצי שק קוואקר כבר צריך להזמין חדש כי הוא נגמר ממש מהר. לעומת זאת, עדשים אדומות, גם אם נשאר רק חצי דלי עוד אפשר לחכות עם ההזמנה כי זה הולך ממש לאט. אם יש מוצרים שאין להם ביקוש מספיק (נשארים יותר מדי זמן במלאי), מחכים שייגמרו ואז לא מזמינים אותם יותר.

אני יכולה לשתף מנסיוננו בעוד נושאים, אך נראה שעניין המלאי וההזמנות הוא מה שמעניין כאן בעיקר.

בהצלחה לכל הקו-אופים !

שאלות למי שמנהל קואופרטיב:
מי הכי זול ביבשים?
ממי אפשר להזמין מוצרים מן החי? ומי הכי זול?
האם מישהו מכיר מגדלים באיזור העמקים?
עם איזה חברה של חומרי ניקוי כדאי לעבוד?

אני מנהלת את הקו-אופ במיתר,
נכון להיום הקו אופ מתנהל כמו חנות אצלנו בית, כל אחד שמצטרף מפקיד 250 ש"ח ומזה קונים בהתחלה, עם כל מצטרף חדש אפשר להגדיל את מבחר המוצרים, על העלות אנחנו מוסיפים 5% - לבלאי, סחורה שהתקלקלה וכו'.

הקו אופ פתוח פעם בשבוע שעתים, וכל פעם תורן אחר מגיע חצי שעה קודם לפתוח, יש גם "קופאית" קבועה על הקופה.
כל פעם מסתכלים מה נגמר מה עומד להגמר וכו'.ולפי זה מזמינים, יש גם תפקיד של קניין שתפקידו לדאוג להזמנות ולהבאת הסחורה, עם הזמן אנחנו קונים סחורה מיותר ספקים, לפי איכות ומחיר, וזה גם יותר כאב ראש= להתקשר, לתאם, לנסוע להביא וכו', הכי פשוט זה לקנות בהתחלה מספק אחד.

אני מודה שאחרי קרוב לשנה , אני מרגישה שאני רוצה החלפה, כי האחריות עליי, וזה גם אצלי בבית... אנחנו מנסים עכשיו למצוא פתרון אחר לניהול ברוטציה או משותף, עדיין לא הגענו לכלל ביצוע והחלטה.כדאי לדעת שניהול הקו אופ, דורש לא רק ניהול מלאי והזמנות אלא כל הזמן, עבודה על שיווק (צירוף חברים), טלפונים למתעניינים, הדרכה למצטרפים חדשים, מציאת ספקים וכו'.

מנסיוני, עקב אכילס של הקו אופ הוא תחושת הביחד, כלומר, עד כמה הוא מתנהג כמו יצירה משותפת שכולם מרגישים ורוצים להשתתף ועד כמה אנשים פשוט באים לקנות בחנות, ואין להם זמן או רצון לקחת על עצמם עוד אחריות.

מי הכי זול ביבשים?
הרצל ביבי
ממי אפשר להזמין מוצרים מן החי? ומי הכי זול?
אנחנו קונים יוגורט וגבינות מהחווה לידנו- הם חברים בקו אופ, שוה לבדוק את הרדוף, ונאות סמדר.
האם מישהו מכיר מגדלים באיזור העמקים?
יש באיזור בית שאן קיבוץ שמגדל הרבה אורגני - לא זוכרת כרגע את שמו
עם איזה חברה של חומרי ניקוי כדאי לעבוד?
אקובר, הכי איכותי, אם כי השירות שלהם לא הכי נחמד. אנחנו קונים במיכלים של 25 ל' וכל אחד ממלא לעצמו בקבוקים.

מצטרפת לפנטזיה:
_אני רוצה שתהיה תצוגה של

מה יש לי בעודף בקואופרטיב שלי ובאלו של אחרות וכמה עודף יש לי.
מה המחיר של זה
פרטים על כל קואופרטיב, א/נשי קשר, מיקום, שעות פעילות, אופן פעילות.
רשימת ספקים שכל קואופרטיב יכול לעדכן אותה, כולל ספקים מקומיים קטנים ומחירים שמקבלים מהם.
אפשר יהיה לעשות

להודיע על מוצר שהשגתי ולשתף את יתר הקואופרטיבים באפשרות לרכוש אותו.
להודיע שאני נוסעת מנקודה X לנקודה Y ולאפשר לקואופרטיבים להזמין מוצרים עודפים שאביא להם.
להחליף מידע מכל סוג, המלצות, הזהרות, בקשות, בעיות, פתרונות וכו'._

אני מוסיפה, שמות החברים בקו אופ ודרכי קשר, מחירון שמתעדכן עם כל רכישה.

אשמח לשתף עוד...

ממי אפשר להזמין מוצרים מן החי? ומי הכי זול?
ביצים יש לך בהיוגב, בכפר-יהושע, בשדה-יעקב. אני לא יודעת אם יש לך מישהו קרוב יותר.
בגבע יש דגים מעולים.
עוף - בכפר-יהושע.
מוצרי חלב - אני לא יודעת על מגדל קרוב. אני חושבת שתצטרכי לבקש שיביאו לך, אולי לנקודת איסוף אחרת. או לקנות מהמשווקים הגדולים - הרדוף/אדמה.

האם מישהו מכיר מגדלים באיזור העמקים?
בכפר-קיש, בכפר-יהושע, במלכישוע, לכל הקיבוצים באיזור יש משהו (לחפציבה, למעלה-גלבוע, לעין-חרוד, לבית-אלפא - טוב לא לכולם, אבל להרבה מאוד), יש את דוד קירמה באיזור שדי-תרומות.
את לא צריכה שאני אגיד שדה-אליהו, נכון?

ה עוגיה (או עוג הבנזוג) ו{{}}גיתי הם מקורות טובים למידע בענין.
בעצם, גיתי הוא מקור מעולה למידע, גם בני ברוד בטח ידע הרבה.

אני חברה בקואופ גנים בירושלים, אנחנו פועלים בשיטת החנות. כרגע מנהלים הכל ידנית - בקופה ובניהול המלאי. זה איטי, מעייף ומועד לטעויות. העוגיה וכולם: האם מצאתם או יצרתם תוכנה מתאימה?

מיכל, לא יצרנו תוכנה.
נדמה לי שמצאנו משהו מן המוכן, חינמי ופתוח. אולי אפילו קישרנו כאן? זה לא היה בדיוק מה שהיה לנו בראש אבל בכל מקרה הקואופרטיב לו רצינו לסייע לא קם.

למה ידני? אולי תתחילו עם גליונות חישוב (אקסל וקולגותיו)? מניחה שאחרי זמן מה תדעו לאפיין מעולה את התכונה שאתם רוצים ואז נשאר רק למצוא מישהו שיכתוב...

תודה עוגיה. ראיתי את הלינק לתוכנה החינמית, זה מדי רחוק ממה שאנחנו צריכים. וכן, נתחיל מאקסל כנראה.

הקואופ האורגני שלנו באיזור באר שבע מחפש ביצים אורגניות ממגדל מקומי, מישהו מכיר?

מיה

מעוניינת להקים חנות אורגנית בייתית, (בשפלה) האם צריך רישיון עסק? הרעיון להוזיל עלויות לנו ולמיתגוררים באיזור, ממה כדאי להתחיל? לדעתי יש דרישה לחנות כזאת באיזור, האם כדאי פשוט לרכוש יבשים שלא מתקלקלים ולפרסם מכירה שלהם, כמה עלי להוסיף על העלות ע"מ להחזיר את מידת ההשקעה ועודפים?
אשמח לעצות ממנוסים

רישיון לניהול עסק הינו האישור הניתן על ידי הרשות המקומית לבעלי העסק המבקש רישיון, לפתיחתו ולניהולו בהתאם לתנאים, לחוקים ולתקנות, הקיימים מכוח רישוי עסקים, התקנות והצווים הנלווים אליו, שווה שתתיעצי עם עו"ד לגבי הרישוי ועם רואה חשבון בקשר לעלות הוצאות וכדו'.