סטרפטוקוקוס בי

אנונימי

ראו גם: מדור לידת בית, מדור הריון, מדור לידה.

מכונה גם GBS.

"צפונית" הסבירה על החיידק:
נשים רבות הן נשאיות של סטרפטוקוקוס בי בנרתיק (אם אני לא טועה בארה"ב שם הבדיקה בהריון שיגרתית, נפוץ בכשליש מהנשים), זה אינו חידק ש"מרגישים" אם הוא שם או לא, לא אמור להיות גרוד, כאב וכו' והוא אינו מזיק לאשה.
במצב רגיל פשוט אפשר להתעלם ממנו ולחיות איתו בשלום. אך בהריון, או יותר נכון בלידה עצם היותו יכול להזיק לעובר שעלול (וגם זה לא מיד) להדבק בדרכו החוצה בתעלת הלידה, ואז לחלות.
בהריון הוא לא מזיק לעובר בגלל שאין לו מגע עם הנרתיק-שם נמצא החידק (חוצץ צוואר הרחם הסגור והפקק הרירי), ולכן בעצם ממש מיותר לבלוע אנטביוטיקה אז (שגם מגיעה לעובר דרך הדם ולא נראה לי הכי בריא בעולם...).
גם אם לוקחים אנטיביוטיקה החיידק עלול לחזור (יש נטייה לנשים נשאיות שהחיידק ישוב ולא משנה מה...).

אם התינוק נמצא זמן ממושך בתעלת הלידה, או שעובר זמן רב מזמן פקיעת המים ועד הלידה + אם לאמא יש GBS, אז התינוק עשוי להידבק ב-GBS. הידבקות כזו עשויה להסתיים במחלה קשה (יש שני סיפורים בדף על תינוקות שלקו בדלקת קרום המוח).

אם פי 3 ציטטה מה"מדריך לטיפול יעיל בהריון ובלידה", לפיו אין צורך לתת אנטיביוטיקה גם לאם נשאית GBS, אלא אם כן מדובר על לידה מוקדמת, פקיעת מים ממושכת (מעל 18 שעות), חום אמהי בלידה (סימן לזיהום) או מישהי שילדה בעבר תינוק שחלה ב-GBS.
אולם, אחת הבעיות הן, שGBS הוא תושב קבע בלתי מזיק במערכת העיכול, ולפעמים נודד גם לנרתיק/פי הטבעת - ולכן הבדיקה אינה אמינה (ידוע לי על מישהי שנבדקה בהפרש של יום, והתוצאות היו שונות זו מזו: הלידה החלה לפני שחזרו התוצאות, אז לקחו שוב משטח. הראשון יצא שלילי, השני חיובי) ודי חסרת ערך.

ישנן שתי אסטרטגיות לטיפול ב-GBS:
השיטה הישראלית/אירופאית - לתת אנטיביוטיקה בזמן הלידה לאישה הנמצאת בקבוצת סיכון (המתוארות בדבריה של אם פי 3)
או השיטה האמריקאית - לבדוק את כל הנשים ולתת אנטיביוטיקה למי שנשאית (את זה אפשר לעשות גם בלידת-בית).

אפשר גם בארץ לבקש מרופא הפניה לבדיקת GBS, לקחת מהאחות מקלון ארוך ולבצע "משטח" בנרתיק ובאיזור פי הטבעת. את המשטח אפשר להחזיר לבדיקות מעבדה, כמו כל בדיקת שתן או דם.

לשתי השיטות חסרונות ויתרונות.
בשיטה הראשונה יתכן שיתנו אנטיביוטיקה סתם. בשיטה השניה - ובכן, בדיקות ה-GBS אינן מהימנות לחלוטין, החידק יכול "לבוא וללכת", להיות פעיל או רדום ובגדול אם הבדיקה שלילית בשבוע 38 (נגיד) זה לא אומר שלא יהיה חיידק בזמן הלידה.
בנוסף, ידועים מקרים בהם טופלה היולדת באנטיביוטיקה והתינוק חלה בכל זאת.
Manty T ו{{}}ניצן אמ הביאו מאמר המטיל ספק ביעילות של נטילת אנטיביוטיקה כדי למנוע מן התינוק לחלות.

בנות, אני כל כך מבואסת...לא בטוח שאוכל ללדת בבית! גילו אצלי חיידק (בבדיקת משטח ואגינלי שיגרתית) מסוג סטרפטקוקוס בי, והרופא שלי אמר שזה דורש טיפול אנטיביוטי מניעתי בעירוי בזמן הלידה על מנת שהתינוק לא ידבק בזה בעברו בתעלת הלידה כי עבורו זה יכול להיות מאוד מסוכן (דלקת ריאות חמורה). צריך גם לקחת מיד תרבית- מהנוזלים שהוא שאב במהלך הלידה, בפה או באף שלו. כל זה לא נשמע כמו משהו שאפשר לעשות בבית. (וכך גם אישרה המילדת...) שאלתי עוד רופא והוא טוען שאפשר לטפל באנטיביוטיקה בהריון אבל זה לא מבטיח שלא יצטרכו עירוי כזה. (הרופא שלי בכלל לא רוצה לתת לי "סתם אנטיביוטיקה" כי אני גם ככה רגישה וכל דבר עושה לי מדי פטרייה, ולדעתו זה בכל לא עוזר כי החיידק הוא במעי ולא ניתן לחסל אותו. הדבר שעושים עכשיו זה לפתח נגד זה חיסון.) דבירתי עם מיכל בונשטיין שהייתה אמורה אולי ליילד אותי והיא התייחסה לכל העניין די בזלזול וחוסר סבלנות (כאילו, "מה את מקשיבה לרופא היסטרי שלך", היא לא אמרה את זה אבל התכוונה), כי היא פעם יילדה אישה שהיה לה תרבית חיובית והיא לקחה אנטיביוטיקה בהריון והכל היה בסדר (כאילו שזאת הוכחה מדעית למשהו...) מה שמאוד לא מצא חן בעיני- היא אפילו לא אמרה לי "אני אברר"!. אני גם לא אוהבת שאומרים לי "תשמעי זה ממש לא בגישה של לידת בית" כי אני יולדת בבית כדי לעשות הכל כמו שאני מבינה ולא בגישה כלשהי של מישהו. בקיצור אני עכשיו בכלל לא יודעת, גם אם אלד בבית אולי זה לא יהיה איתה. בלידת בית חייבים להרגיש ממש טוב עם המיילדת וזה עשה לי- מאוד לא. בקיצור עכשיו ניסיתי לברר אצל ד''ר ברדה (הוא חולה ולא נמצא עד אחרי החגים!) וחברתי גם אמרה שהיא תשאל עוד אנשים כולל מייל לד''ר איך-קוראים- לו -האמריקאי-זה שהיה פעם בהרצאה של "נשים קוראות" והוא בעד לידות בית...אני מרגישה די מבולבלת כי זה לא שאמרו לי בפירוש "את לא יכולה ללדת בבית נקודה כי, נגיד, יש לך מיצג עכוז" כי אז הייתי משלימה עם זה...אבל זה מין מצב אפור כזה, ובעלי בכלל עכשיו טוען שזה ברור לו שאסור לי ללדת בבית כי זה סיכון לתינוק עם החיידק הזה...עד ששכנעתי אותו...
בקיצור אני מ-ב-ו-א-ס-ת!!!:-(

חבצלת, יש לי חברה עם אותה הבעיה בדיוק. גם היא צריכה אנטיביוטיקה בעירוי בזמן הלידה.
בדיוק בשבוע-שבועיים האחרונים היא דיברה עם אילנה שמש, שיין וג'ויס, ושלושתן אמרו לה שאין כל בעיה ללדת בבית עם עירוי אנטיביוטיקה.
אני גם קראתי בפורום של "אמנות הלידה" סיפור לידה של יולדת שילדה עם אילנה שמש עם העירוי הזה (שאלו אותה מה פתאום לידת בית עם עירוי, אז היא הסבירה שזה בגלל שהיתה צריכה אנטיביוטיקה לחיידק ופירטה).
נראה שזה משהו די שיגרתי.
אין שום בעיה עם עירוי בלידת בית. המיילדת באה עם כל הציוד לעירוי לכל מקרה שצריך בלידה, זה אחד הדברים הכי פשוטים שיש.
אולי בגלל זה מיכל בונשטיין נשמעה לך ככה. אבל בקטע הזה אני מסכימה איתך לחלוטין, שלמיילדת צריך להתחבר לגמרי.

איזה מיילדת אישרה לך שאי אפשר לעשות בבית?
ומה הבעיה לקחת תרבית בבית מהנוזלים שנשאבו מהתינוק? מיכל בונשטיין עשתה לי ספירת דם בבית. שוב, זו פרוצדורה פשוטה לגמרי. ציוד נייד לגמרי. כל אחות מתחילה יכולה לעשות את זה בכל מקום. בכל מקרה מעבירים למעבדה - גם בבית החולים לא עושים את הבדיקה בתוך המעבדה!

אני בכלל לא מבינה את ענין האנטיביוטיקה בעירוי: מה - זה מחסל את כל החיידקים שמגיעים לדם מיד? זה מין "חיטוי של הדם"? מישהו מוכן להסביר לי את זה?

חבצלת - גם אני התבקשתי על ידי שיין לעשות משטח ואגינלי למציאת סטרפ ב, (נמצאתי שלילית לשמחתי). כששאלתי אם יש בעיה ליילד בבית, שיין אמרה לי שאין בעיה, רק צריכים לדעת מכיוון שיש דברים שיכולים להופיע אצל התינוק לאחר הלידה (אפילו חודש לאחר הלידה).
תבדקי שוב, ואולי אפילו תרימי טלפון לשיין.

אני לא זוכרת איפה, אבל קראתי שאנטיביוטיקה לפני הלידה לא יעילה במצב כזה (אם אני לא טועה זה היה אבסטרקט של מחקר).

בשמת- מיכל אמרה לי שלא נראה לה לתת פניצילין בעירוי בבית. היא הייתה מאוד ספקנית לגבי דבר כזה, בגלל זה חשבתי שזה בלתי אפשרי או מאוד מסובך.
היא אמרה שאולי אפשר אם הרופא שלי נותן מרשם לזה ואני קונה...הבעיה היחידה עם זה שאני משתפנת לבקש דבר כזה מהרופא שלי. הבעיה השנייה שמיכל ממש לא התלהבה מהעניין.
תרבית- צריך כנראה לדעת איך לוקחים! שוב, מיכל הציעה לי שאקח את התינוק לעשות לו תרבית בבית חולים או בקופת חולים אחרי לידה. אבל תרבית בדם זה לא מה שצריך.
בכל אופן אני עוד מבררת ואז באמת אולי נלך על לידה עם שיין. לא רציתי למרות שאני מכירה אותה כי היא רחוקה מדי למרות שהיא מקסימה. אבל אולי זה עדיף.

חבצלת, מעניין מה שמיכל אמרה. מחברתי הבנתי שגם ג'ויס אמרה משהו על זה שאם יש בעיה, אז היא פשוט להשיג את הפניצילין.
לאילנה שמש אין בעיה להשיג את האנטיביוטיקה בעצמה. כל האחרות כנראה באמת מבקשות מהיולדת שתשיג את זה, כי צריך קשר עם רופא ולא לכל מיילדת יש סידור עם רופא שיכול לרשום לה.

הבעיה שלי עם מיכל הייתה שהיא לא התלהבה בכלל לשתף פעולה עם הוראות הרופא- לא אינפוזיה ולא תרבית. היא אמרה משהו שזה "לא בגישה של לידת בית"...יופי...וזה היה לפני שהיא ביררה לגבי ההנחיות שלו האם הן באמת נכונות להיום והכי טובות לתינוק (אני לא טוענת שכן אבל איך אפשר לדעת שלא אם לא מבררים תחילה? כל המידע שהיה לה זה כי "הייתה לה יולדת כזו". אז מה.)
כרגע אני מבררת את הדברים לבד ואמרתי לה שאצור איתה קשר בהמשך (אני שונאת להבריז לאנשים אבל נראה שבמקרה הזה אעשה את זה בכל זאת) כי היא גם לא ממש התנדבה לברר לי. גם לא קיבלתי ממנה איזו תמיכה שציפיתי לה כנראה (בכל זאת פתאום הנחיתו עליי שאולי לא אוכל ללדת בבית, וכל מה שהיה לה להגיד זה שאני כאילו סתם עושה עניין...לא ממש תומך...) אני לא יודעת אם זה "תפקידה" אבל כל העניין במיילדת בית זה שהיא לא תעשה רק את מה ש"תפקידה" אלא תיצור קשר טוב איתי בכל השלבים של ההתקשרות בנינו.

ההתפתחויות שלנו:
ישרנו את ההידורים עם מיכל

(נראה שתפסנו אותה ביום טוב יותר מפעם שעברה)
מכל הבירורים עולה שזה לא אחראי לתת עירוי פניצילין בבית אם איני יודעת בודאות שאיני אלרגית אליו
כי אלרגיה לפניצילין זה דבר נפוץ והיא מתבטאת בצורה מאוד מסוכנת. לכן מיכל לא רוצה לתת את זה בלי שהרופא שלי רושם הנחיה כזו במפורש (כאילו דא, אין לו מה לעשות, שהוא יקח אחראיות על לידת בית שהוא אפילו לא נוכח בה?) בעלי הטיל וטו על הנושא, הוא טוען שאם כבר מתחילים עם טיפול רפואי עדיף לעשות את זה בבית חולים.(כמו שאתן זוכרות מהתחלה היה לי קשה לשכנע אותו בכל העניין של לידת בית, אז עכשיו הוא עלה טרמפ על החיידק הזה ועושה לי מסע שכנועים הפוך:-P)
השאלה היחידה זה האם זה באמת נחוץ (גם בלי קשר ללידת בית אנטיביוטיקה כל כך חזקה שלא נחוצה לא מתאים לנו לדחוף לתינוק שבקושי נולד אפילו דרך דמי כמסננת), על כן אנחנו מבררים עכשיו עם כל מי שרק יודע משהו על רפואה והוא לא נגד לידות בית.

האמת? חם לי אין לי כוח ובכלל בא לי כבר לוותר על כל העניין. הטלפונים הבלגן והכאב ראש הזה ממש לא מתאימים לי, כמה שרציתי לידת בית.

חבצלת - תבדקי כאן וגם כאן - מהאתר של MIDWIFERY TODAY - גם מקצועי, גם מאד תומך בלידות בית (האתר בכללותו). מודה שלא קראתי הכל אבל יש שם מידע רלוונטי. את יכולה גם לעשות חיפוש באתר שלהם ולמצוא עוד מידע.

תודה כרמית

לחבצלת- מה דעתך לשקול בשלב זה טיפול אלטרנטיבי כמו הומאופתיה קלאסית שתעזור לך אולי להתגבר על החיידק הזה- לפני הלידה? זה נשמע לי משמעותי יותר להימנע מהאנטיביוטיקה בלידה מאשר היכן היא מתרחשת...

לי התגלה סטרפ-B במהלך ההריון, קיבלתי אנטיביוטיקה (אוגמנטין נדמה לי, כדורים,), והיה מדובר שנעשה שוב תרבית בשובע 35 , ושאם היא שוב תהיה חיובית - אז בחדר לידה אקסבל אינפוזית אנט'. ילדתי עם מיכל, הסיכום היה שבמקרה כזה אשיג מרשם לאנט' (אם ארהיב עוז- מהגינקולוג שלי, אם כי מי יודע אם היה נותן, עד היום הוא לא מודע שילדתי בבית, ואם לא ממנו 0 אולי הייתי מנסה את ברדה) לערוי , בבית, no big deal/ לשמחתי משטח שעשיתי בשבוע 34 (בדיוק אז היה לי תור. והתעקשתי לעשות - אמרתי לרופא, ומה אם הלידה תקדים. איזו חכמה אני. באמת ילדתי 17 יום לפני המועד) חזר שלילי והעיר שושן צהלה ושמחה.
בצפון אמריקה משטח לסטרפ-B בשבוע 35 זה סטנדרט, אם יוצא חיובי - אינפוזיה בלידה.
אגב הרופא אמר שהמחרקים האחרונים מראים שאין טעם לטפל במשך ההריון (כי נוטה לחזור) . מזלי שלא קרא אותם חודשיים קודם.

אז זהו שהרופא שלי קרא אותם.
למעו סגירת מעגל הדף:
בן זוגי נעמד על רגליו האחוריות ולא מוכן ללידת בית עם התערבות רפואית גם אם זה כולו אינפוזיה אנטיביוטיקה ובאמת לא ביג דיל.
למען שלום בית התפשרנו על לידה פרטית בלניאדו, עם מיילדת מאוד תומכת לידות טבעיות ועם חברה שהיא תומכת לידה כגיבוי נוסף.

גם הרופאה שלי סרבה לעשות לי משטח בשבוע 30, אלא רק בשבוע 35 מכיוון שאין טעם לטפל עקב חזרה של החיידק. לשמחתי, אני לא נשאית.

חבצלת, שיהיה בשעה טובה, ואני מקווה שאת שלמה עם ההחלטה.

אני לא:-( אבל את ההלם והאכזבה הגדולה כבר השארתי מאחור ועכשיו אני מתמקדת בלעשות את זה הכי טוב שאפשר בתנאים שיש. האמת היא שיש לי הרבה יותר חרדות עכשיו כשמדובר בלידת בית חולים ולא בית. אבסורדי? ממש לא. הפחד שלי שמשהו ישתבש בגלל התערבות לא נחוצה, מאוד מוצדק. זה מה שקרה לי עד עכשיו כמעט בכל לידה. (לא היו סיבוכים קשים ברוך ה' אבל היו כל מיני דברים מעצבנים סתם כי לרופא היה משעמם.) לכן אני הולכת לוודא שבלידה פרטית המיילדת אחראית על הלידה ולא נכנסים לתמונה אנשים אחרים שלא בראש שלי.
בנתיים אני עוד מקווה שהחיידק יתנדף לו בעזרת כל מני דברים שאני לוקחת. אם כי אין לי הרבה בטחון בכך.

תשמעו איזה קטע, או: סוף מפתיע לסיפור.
ביקשתי לפני שבועיים (שבוע 38) שהרופא יעשה לי שוב משטח. סתם כדי לבדוק שוב. מה יצא?! שלילי! בהתחלה לא הבנו מה קרה (גם הרופא לא) אבל בסוף נזכרתי שלקחתי איזו אניטיביוטיקה מוזרה מאוד (לא רפאפן או מוקסיפן אלא משהו שלא שמעתי בחיים ואני לא זוכרת מה שמו) כשעשו לי עקירת שן בשבוע 30 וזה הזדהם. כנראה שהיא החלישה את החיידק...אז החדשות הטובות הן שלא אצטרך עירוי אנטיביוטיקה (רק לעשות משטח לתינוק ולעקוב אחרי הנשימה לשלו)! אבל איזה מעצבן- הרי בגלל זה ויתרנו על לידת בית ובסוף סתם ויתרנו, ועכשיו כבר אין לי כוח חשק וכסף להחזיר את כל הגלגל לאחור.
אגב כפי שהרופא הסביר לי החיידק לא נעלם, הוא פשוט לא פעיל כרגע בנרתיק לכן לתינוק יש סיכוי הרבה יותר קטן להדבק בלידה.
מוסר השכל: תמיד תמיד כדאי להתעקש לעשות שוב בדיקה!!!

אוי. הגורל המתעתע. הגלגלים שלא יודעים להסתובב לאחור.

חבצלת, לא מאוחר מדי ללידת בית!
בלידה הראשונה שלי (פרטית במשגב לדך) נפגשתי עם המיילדת שלי, אילנה שמש, ארבעה ימים לפני הלידה...

אני יודעת וניסיתי להעלות את הנושא בפני בן זוגי (למרות שכנראה לא עשיתי את זה במספיק התלהבות, אני מודה) ושמעתי ממנו משהו כמו :"הו לא, לא שוב הדבר הזה!!!" אז אין לי כוח כרגע לזה...חוץ מזה שאף אחד לא יחזיר לי את הכסף מלניאדו, וגם- אני די מרוצה מהסידור שמצאתי וחבל לי לפרק אותו וליצור עכשיו במהירות קשר עם מישהי אחרת אחרי שיש לי קשר כזה מעולה עם מיילדת שכבר ניג'סתי לה עם 2 אזעקות שוא, ועם חברה שלי שתבוא להיות הדולה ואנחנו מדברות כל יום (עליה אני כרגע ממש לא מוכנה לוותר, אני מרגישה כל כך רגועה כשאני יודעת שהיא תהיה איתי...) ואין לי 1000 דולר חוץ מזה. הייתי צריכה לחסוך אותם קודם...בסוף הכל לטובה כנראה אז אולי בפעם הבאה זה יהיה בבית...

יצא לי בשתן פלורה מעורבת של strep. B. אומנם קצת שורף לי בשתן, אבל כאמור הבעיה היא בלידה. הרופא שלי שלח אותי בפשטות לאורולוג (הוא אף פעם לא אהב להתמודד עם בעיות...).יש רעיונות?

שליחה על ידי ת* » 19 יולי 2003, 23:13

שאלה נוספת:
האם יש קשר בין סטרפטוקוקוס בי לסטרפטוקוקוס שמגלים במשטח גרון?

עשיתי תרבית וגינלית, והתשובה לגבי החיידק יצאה חיובית (פרצוף מבואס ביותר).
מיכל בונשטיין, המיילדת שלי, אמרה לי לבקש מהרופא אנטיביוטיקה ולהשיג מקופ"ח אינפוזיה, ואמרה שבעיקרון אין בעיה לתת את העירוי בבית (כל 4 שעות מהתחלת הצירים המשמעותיים), כל עוד באמת אני לא אלרגית לפניצילין.
למיטב ידיעתי, אני לא אלרגית לפניצילין, אבל האמת היא שאין לי מושג אם אי פעם בדקו את זה, ואני ממש לא זוכרת איזה אנטיביוטיקות לקחתי, כדי לדעת אם כבר נחשפתי לפניצילין בעבר.
מזל שלרופא שלי אין שום בעיה עם לידת בית (רופא של משגב לדך לשעבר והוא מכיר את מיכל ואת אילנה שמש וכל החבר'ה), ואין לו בעיה לתת לי את האנטיביוטיקה.
ובכלזאת אני מוטרדת מהעובדה שאני לא יודעת בוודאות האם אני אלרגית לפניצילין או לא.
האם מישהי מכירה אחת שילדה בבית עם החיידק המזורגג הזה?

אני... נדבר.

היי , אני לומדת נטורופטיה (שנה 2 מתוך 4) וממש בשבועות האחרונים למדנו שיש שיטות טבעיות מצויינות לטפל בחיידקים ללא שימוש באנטיביוטיקה. (גם בסטרפטוקוק).
ישנם צמחים אנטיספטיים (מחטאים) ומעוררי מערכת חיסון שמספקים טיפול אמנם סימפטומטי אבל שונה בתחליט מהשימוש באנטיביוטיקה - האנטיביוטיקה עובדת נגד הגוף, היא עושה את העבודה של המערכת החיסונית ובכך מדכאה את פעולתה ומחלישה אותה.
אחד הצמחים שלמדנו היה אכיניצאה (לא תכשירי האכיניצאה שמוכרים בבתי טבע - המינון שלהם כל כך נמוך שזה שווה ערך לאכילת לחם

) הצמח הזה הוא בין הבודדים שמותרים לשימוש בזמן הריון, כמובן לפי המלצת הרבליסט מנוסה. (אני בחודש 5 להריוני אז זה חלק שהקשבתי לו בדריכות וגיליתי שטינקטורה (תמצית נוזלית) של אכיניצאה יכולה לפתור זיהומים ובעיות בעור, דלקות גרון, קלקולי קיבה, פטריות וגינליות ומני זיהומים אחרים, גם בזמן הריון בלי שנצטרך להשתמש באנטיביוטיקות ומיני "רעלים" אחרים. (לא ממליצה חלילה לאף אחת לקחת על דעת עצמה - יש להתיעץ עם איש שמקצוע)
זהו אגב אחד הצמחים הנחקרים ביותר ע"י הרפואה המערבית ולכן מהבטוחים ביותר שיש.
אני לא מכירה כ"כ הרבליסטים אבל לחברה בשם "רן צמחים" שמיבאת ומייצרת תרופות מצמחי מרפא בטוח יש רשימת מומלצים, או שעדיף אם זה מתאפשר לקבל טיפול מאחד השותפים הבכירים "רן" או "יניב" שהם מהוותיקים והטובים בארץ.
אין לי מספר טלפון אבל יש להם אתר אינטרנט.

זה הכי קרוב לקישור שאני יודעת לעשות
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2963670,00.html
זו כתבה במוסף בריאות של ידיעות אחרונות על סטרפטוקוקוס בי.

שרה לה - תודה, אבל נדמה לי שבזמנו דיברנו על כך שהבדיקה מאד לא מדויקת, עם הרבה false negetive ו-false positive... עד כדי כך, שכמעט חסר טעם לבצע את הבדיקה. יש לך מידע שונה?

עוד רב הנסתר על הנגלה בכל מה שקשור לסטרפטוקוק הנ"ל. אם נבדקת וקיבלת תשובה שלילית, זה לא אומר שאין לך בודאות, זה אומר שאולי יש לך וזה לא היה פעיל בזמן הבדיקה. אם נבדקת ויש לך, זה לא אומר שזה יהיה פעיל בזמן הלידה.
הבדיקה עצמה, המשטח, הוא מדויק, הוא בודק אם יש או אין, זה פשוט.
על הטיפול ישנם הרבה חילוקי דעות. בכתבה היו רק קצה קצהם של ההשגות לגבי אנטיביוטיקה. ולא תוראו בכלל טיפולים אחרים בעלי יעילות שווה, מפני שעוד אין מספיק מחקרים (כמובן שחברות התרופות לא יממנו מחקר כזה) שיוכיחו ששטיפות של הנרתיק או תרופה הומאופתית שוות ערך לאנטיביוטיקה, מבחינת היעילות, וחסרות את תופעות הלוואי.

היעילות בפירסום המידע הזה, היא בעיקר בלגיטימציה של נשים לבקש את רופא הנשים לבצע את הבדיקה, מה שלא היה מובן מאיליו עד עכשיו. רבים סרבו, ולא אישרו, מה שהעמיד את היולדת בעתיד בפני דילמה קשה. אז אולי זה נחסך ממנה עכשיו, ורופאים ישתפו פעולה ויבדקו.

אבל אם גם לאחר שאני נבדקת, אני לא יודעת אם יש או אין לי, אז מה הטעם בבדיקה? לדעת שאולי יש לי ואולי לא, אני יודעת גם בלי בדיקה, על הלחץ הנלווה אליה...

אם יש אז יש, רק אם הבדיקה שלילית אז "אין הוא לא בטוח אין".
הטעם בבדיקה מבחינת הלידה בבית הוא אם יש ירידת מים שעות רבות. במקרה כזה עולים סיכויי ההדבקה לילוד.
חשבתי לכתוב על זה משהו מרוכז לבאופן הבא, מה דעתך?

מצוין! (ותשלחי לי גם... אני לא מנויה)

אני מתכננת לידת בית עם עירוי אנטיביוטיקה בגלל נשאות ל-GBS. כמובן שאזמין רופא ילדים שיבדוק את התינוק אחרי הלידה. בכל מקרה, הייתי רוצה לדעת מה הדרך המומלצת למדוד חום ליילוד?

טליה, ממה שאני הבנתי, יש קצת שינוי בגישה בקשר ל-GBS וצורך באנטיביוטיקה. בררי את העניין לעומק.

עשיתי בירור די מקיף בקשר ל-GBS, אך כמובן שבהנחיות הרשמיות אין התייחסות ללידות בית.
יש לך איזה מידע עדכני במיוחד בנושא?

אין לי מידע רציני להפנות אותך אליו.
כשאני הייתי בהריון המיילדת הנחתה אותי לעשות בדיקה. הרופא סירב להפנות אותי, בטענה שזו סתם האופנה עכשיו בארה"ב, ושכל כמה שנים מוצאים איזה משהו אחר, ושזה סתם מיותר. כיוון שלא רציתי לספר לו שאני יולדת בבית, לא נכנסנו לזה לעומק. ממש לפני הלידה המילדת שלי סיפרה לי שמילדת אחרת הייתה עכשיו בכנס מיילדות בחו"ל ודיברו על זה שזה מיותר. זה היה לפני שנה וקצת. אני לא ממש זוכרת פרטים, רק את העלילה הכללית, שבסופו של דבר הרופא צדק...
בכל מקרה, נדמה לי שיש לזה חשיבות רק אם יש ירידת מים ללא לידה יותר מ-48 שעות או משהו. וזה גם משתנה במשך ההריון. אם זה היה כל כך נורא היו עושים בדיקה זו בשגרה, לא ?

ההנחיות הרשמיות של ה-CDC ואיגודי הגניקולוגים בארה"ב הן שיש לבצע באופן שגרתי בדיקת נשאות לחיידק לכל אישה בהריון, ולטפל בכל הנשאיות בזמן הלידה (לא רק במקרה של ירידת מים ממושכת). לדעתי, העדויות המחקריות שתומכות בגישה זו די משכנעות, אבל אני חייבת להודות שאני נוטה לכיוון המחמירים בעניין הזה גם גלל הכרות אישית שלי עם מקרה עצוב שהחיידק המדובר כנראה אחראי לו.

האם הנשאות של חיידק זה לא יכולה להיות מסוכנת ביום יום? האם בן זוגי יכול להידבק?

האם חש טיפול לנשאות?

האם הנשאות של חיידק זה לא יכולה להיות מסוכנת ביום יום? האם בן זוגי יכול להידבק?
לא, זה לא מסוכן ביום-ביום ולא בעלך לא יכול להידבק. לנשים לא בהיריון לא נותנים שום טיפול.

על הטיפול ישנם הרבה חילוקי דעות. בכתבה היו רק קצה קצהם של ההשגות לגבי אנטיביוטיקה. ולא תוראו בכלל טיפולים אחרים בעלי יעילות שווה

מה הטיפולים האחרים שאינם אנטיביוטיקה?

לא לצחוק על השאלה. (טוב, תצחקו).
הייתי אצל הרופא, עשה לי משטח ונתן לי אותו. מה אני עושה איתו עד מחר כשאגיע לקופת חולים? מקרר? לא מקרר?

נדמה לי שמקרר.
(אבל האמת? אולי פשוט תאבדי אותו?

)

שאלתי את הרופא שלי לגבי GBSוהוא שאל בחזרה אם אני צרירה תרבית מהנרתיק או בדיקת שתן(?)
מישהי יודעת משהו על זה?
הוא אמר"אה! את מתכוונת בטח ללדת במרכז הטבעי בתה"ש...."
כמובן שמייד הנהנתי בהסכמה.......

המיילדת אמרה שיש לעשות תרבית מהנרתיק - תשובה שלילית ב. שתן לא אומרת שזה באמת שלילי. (אם היא חיובית זה חיובי)

אני עונה לעצמי:
התקשרנו לטרמ, אמרו לשמור עד הבוקר לא במקרר.

תשובה שלילית ב. שתן לא אומרת שזה באמת שלילי. (אם היא חיובית זה חיובי)
ואז, מה המשמעות של זה בלידה? האם במקרה של לידת פג או ירידת מים ממושכת ללא צירים ייתנו בכל זאת אנטיביוטיקה?
>סמדר קיבלה אתמול תשובה שלילית לסטרפטוקוק דנן, בבדיקה נרתיקית<

המיילדת בישה ממני לעשות משטח ל- GBS . ביקשתי מהרופאה והיא סירבה, אחרי שלחצתי קצת בלי להסביר היא אמרה שתברר. התקשרתי אליה והיא אמרה שהנוהל הוא שלא עושים סתם, רק אם יש סיבה. הסברתי לה למה חשוב לעשות בלידת בית ואז היא אמרה שמאד מכבדת את הרצון שלי בלידת בית ושזה מה שנראה לי נכון, אבל יש גבול אדום של אחריות ובמקרים של סכנה להתפתחות זיהום במהלך לידה כדאי לעבור לבית חולים. הסכמתי איתה, רק שהיא בעצם מונעת ממני אפשרות של מנית התפתחות זיהום בבית, על ידי זה שהיא מסרבת לשלוח אותי לבדיקה.
קצת קשה לי להחליט עד כמה להתעקש ואולי לנסות לא דרכה ועד כמה זה אכן קריטי.

היה מקרה שפורסם לא מזמן על אשה שתובעת את הרופא שלה שלא שלח אותה לGBS. אול יזה ישכנע את הרופאה שלך. אם לא לכי למישהו אחר. ראי מה שכתבתי למעלה על הרופא שלי.

מבאס אותי להחליף רופא עכשיו, אבל יותר חשוב לי להבין עד כמה זה משמעותי, אחוזים, סיכויים, סיכונים וכו' וההשפעה על לידת בית- זה אומר שאם אין בדיקה אז במקרה של ירידת מים המיילדת תעביר אותי יותר מהר לבית חולים? וגם- עד כמה זה נפוץ, אצל מי וכו'. כמובן שאחליף רופא אם יהיה צורך, רק אוודא קודם שהוא אכן נותן הפנייה לבדיקה הזו.

לא להחליף רופא . אולי לקפוץ לרופא אחר ולהבקש הפנייה. זה חלק מסל הבריאות וזכותך לקבל(אולי הרופאה תתן לך אם תביאי גיבוי מקופ"ח- תתקשרי למוקד). כאמור גם במרכז בתה"ש דורשים את זה - לא רק בלידות בית.
למיטב ידיעתי 20 % מהנשים יש להן את זה ומתוכן מקרה של אחד מאלף ילודים עלול להיות עם דלקת קרום המוח.
לכל מיילדת בטח יש גישה אחרת בנושא, לכן כדאי שתשאלי את המיילדת שלך.

ביקשתי מהרופאה והיא סירבה
תמוה. לפי רופאת הנשים שלי -- אם את מבקשת לעשות את הבדיקה אין לאף אחד זכות לומר לך לא.
לא יכולתי לעשות את הבדיקה אצלה, והייתי צריכה לעשות אותה במרכז כלשהו של הקופה. היא אמרה לי "יעשו לך קצת פרצופים, אבל תתגברי".
בסוף אפילו פרצופים לא עשו.

לא יכולתי לעשות את הבדיקה אצלה, והייתי צריכה לעשות אותה במרכז כלשהו של הקופה.
היא נתנה לך הפניה? באיזו קופה מדובר? אני במכבי.

רוקדת - בקשי מרופא המשפחה!

אין לי בעיה עם לגשת לרופאת המשפחה שלי ולבקש, או לגשת לרופא אחר. אני רק רוצה לדעת לפני כן מה בדיוק הפרוצדורה. יש לי תחושה שהרופאה שלי סירבה פשוט מפני שהיא לא יודעת איך עושים ולמי מפנים. היא אכן אמרה לי כשהייתי אצלה שאין לה מושג ושאתן לה שבוע לברר, ואחרי שבוע בטלפון נשמעה מאד תקיפה- לדעתי, פשט מפני שלא ברור לה למי מפנים ומה עושים.
גם לי לא. אני אשמח להסבר מפורט, רצוי ממישהי ממכבי, אבל אם אין אז גם מקופה אחרת.

אנחנו בכללית. רופא הנשים עשה את הבדיקה לדורית במקום לפי בקשתה. היא לא היתה צריכה שום הפניה, ולא היתה שום בעיה.

רוקדת - תתקשרי למוקד ותבררי. תבררי גם במשרד הבריאות

גם אני בכללית -- לא היה צורך בהפניה וגם לא בקביעת תור מראש. הייתי צריכה להגיע למיון נשים במרכז הרפואי בזמני הפנוי (אבל בבוקר, כי אלו שעות העבודה שלהם).

סמדר- "המרכז הרפואי"? כלומר בית חולים? זה המקום היחיד שאני מכירה בו מיון נשים. הבנתי נכון?

טוב- עידכון:
דיברתי עם המוקד הרפואי של הקופה והם אמרו לי לגשת לרופא אחר. טוב שיש עוד קצת זמן, החלטתי להיכנס בעוד כמה ימים לטיפת חלב של הקופה ואתייעץ עם האחות שמנהלת את המרפא, היא נהדרת ביחס ובטוח תדע מה להגיד לי, למשל לאיזה רופא ללכת.

"המרכז הרפואי"? כלומר בית חולים?
לא. באיזור חיפה הוא ידוע כ"מרפאת לין". למה הם קוראים לחלק ההוא במרכז לבריאות האשה "מיון נשים" אין לי מושג.
אגב, בששי האחרון הייתי בסיור באחד מבתי החולים החיפאיים, ושם המיילדת אמרה שאם יש ירידת מים ממושכת נותנים לאם וליילוד אנטיביוטיקה.
אני: למה?
מיילדת: כדי למנוע זיהום.
אני: ומי שבדקה GBS ויודעת שאין?
מיילדת: אבל לא כולן בדקו GBS.
אני: טוב, ומי שכן בדקה?
מיילדת: יש עוד זיהומים חוץ מ GBS.
הצורה בה היא דיברה נשמעה לי כמו כסת"ח עצבני. הרי אם יש סיכון משמעותי לזיהומים שאינם הסטרפטוקוק, היא היתה יכולה להגיד את זה כבר בהתחלה, לא?
(טוב, במקרה ירידת מים אני כנראה לא אבחר בבית החולים הזה. ואולי גם לא במקרה ירידת מים)
אגב, הרופאה שלי, כששאלתי אותה, אמרה שאם המשטח נמצא שלילי אין צורך בצעדי המניעה האלה, ושאקח איתי לביה"ח את תוצאות הבדיקה.
אני כבר לא יודעת למי להאמין. בעצם כן: אני מעדיפה להאמין לרופאה

שליחה על ידי תמר* » 07 מרץ 2005, 09:56

גם לי מצאו את הGBS הזה בשתן. אני גם ככה חושבת ללדת בבית חולים. האם מישהי יודעת אם זה איפוזיה רציפה של אנטיביוטיקה? כלומר, עד כמה אפשרי להסתובב/לקום/לשנות תנוחה בלידה? באיזה שלב מחברים את זה?

שליחה על ידי נעה* » 07 מרץ 2005, 12:25

באיזה שלב מחברים את זה?
לפי הרופא שלי, משלב הלידה הפעילה

שליחה על ידי אדית* » 07 מרץ 2005, 22:33

אני ילדתי בבי"ח במאיר לפני 3 וחצי שנים והיה לי GBS (שנמצא לאחר משטח צוואר הרחם בשבוע 37 )ילדתי בשבוע 39 ההנחייה היתה לקבל לפחות שתי מנות אנטיביוטיקה לפני יציאת התינוק . המנות ניתנות בעירוי תוך ורידי זה לוקח כ-10 דקות ואחר כך את חופשייה ללא חיבורים להסתובב איך שאת רוצה ,וכך היה הספקתי לקבל 3 מנות בהפרש של 6 שעות ואת האחרונה הסכימו לתת לי כשאני בתוך הג'קוזי , אשמח לדבר איתך ישירות 0544887144 בהצלחה אדית

למה לא לקחת גם אנטיביוטיקה דרך הפה אם אני בשבוע 39?

שליחה על ידי אדית* » 09 מרץ 2005, 21:55

לפי מה שהסבירו לי וזה גם מה שהיה בפועל ,גם אם הייתי לוקחת דרך הפה בשבוע 38 כשגילו, הייתי לוקחת עד הלידה שיכול להיות גם עוד 3 שבועות או 5 (עד שבוע 42) וגם היו נותנים דרך הוריד בלידה עצמה.אז למה להרעיל את הגוף כל כך הרבה זמן אם בכל זאת יתנו בלידה דרך הוריד?.תעשי את השיקול שלך,בכל אופן בהצלחה!

הבן שלי חלה בסטרפטוקוק בי בדלקת קרום המוח כ-12 שעות אחרי הלידה, בגלל שלא עלו על החיידק הרדום בזמן, מומלץ לפיכך לכל אשה לדרוש מהרופא הפניה למשטח לקראת סוף החודש השמיני להריון , במידה והרופא מסרב לתת הפניה, לדרוש ממנו לכתוב שהוא מסרב לאפשר את הבדיקה (בד"כ הדרישה שיכתוב את זה מספיקה כדי לשכנע אותו לתת את הפניה) אצל נשים שמגלים צמיחה של חיידקים (כולל רדומים) מומלץ לא לקחת סיכון, לקחת אנטיביוטיקה בלידה ובעיקר להתייעץ עם רופא.

איך הבן שלך עכשיו? האם הכל בסדר?

לי ממש לא היתה בעיה עם המשטח, פשוט אמרתי לאחות בטיפת חלב שאני רוצה לעשות את המשטח והיא נתנה לי ערכה לדגימה, אותה לקחתי בעצמי בבית (זה פשוט מאוד ולא צריך שום רופא ש"יפשפש" לו שם - תעשו בעצמכן) ובבוקר לפני שלוקחים את הבדיקות מהמרפאה למעבדה הבאתי להם שיקחו גם את זה. אני שייכת לקופת חולים כללית ולא ביקשו ממני שום תשלום מיוחד על הבדיקה, וגם לא שאלו יותר מידי שאלות מדוע אני מעוניינת לעשות את המשטח. לצערי התגלה שאני נשאית (למרות שבתרבית שתן אני "נקייה"), ודווקא כשאמרתי לרופא הנשים הוא תהה למה בכלל עשיתי את המשטח, ואמר שזה מיותר...

ודווקא כשאמרתי לרופא הנשים הוא תהה למה בכלל עשיתי את המשטח, ואמר שזה מיותר...
יצאת נשאית והוא עוד שאל למה עשית?!
זה באמת מבאס לגלות שאת נשאית, אבל את יכולה להחמיא לעצמך על מה שאולי מנעת מהתינוק שלך בכך שבדקת, וכעת תוכלי לנקוט אמצעים שיגנו עליו.

קצת מוזר שעל זה נאמר "מיותר", אבל על א"ס פעם בחודש בהריון תקין -- לא.

אני שבוע 38,רופא הנשים שלי סרב לתת לי את הבדיקה,הולכת לSECOND OPINION אצל רופא נשים אחר במודיעין,במרכז האשה.אעדכן בהמשך.

אשה במרחקים אל תוותרי לו
האם דרשת שיכתוב את זה?? אגב אם הוא לא מסכים לכתוב תכתבי לו את מכתב, ("רשמתי את סרובך לאפשר לי הבדיקה ואני רואה אותך כאחראי לכל תוצאה" או משהו כזה)
אם בעבר היתה לך דלקת או צמיחה של חיידקים אז את נמצאת בקבוצת סיכון.
בארצות הברית אגב כל הנשים בהריון מופנות לבדיקה

פלוני אלמונית תודה על העצה,האמת שאין לי כוח לחזור אליו בשביל זה,אני בארץ בין בתים כי אנו לא גרים כאן,הרופא שאלך אליו במודיעין (קרוב לבית הורי)ידוע כרופא מצוין,וגם אני חושבת שאדע קצת יותר איך לבקש...באופן כללי מעריכה מאוד את זר אבל מוכנה גם להפתעות...

עידכון - קיבלתי מבחנה עם מקל ,הליך מאוד פשוט ,מחדירים לנרתיק על הבוקר וטרי טרי מקפיצים את זה למעבדה קרובה,על הבוקר.SECOND OPINION במכבי עולה משהו כמו 20 ש"ח ,המרכז בריאות לאשה במודיעין ראוי להערכה רבה על האדיבות והשירות.להחזיק לי אצבעות לגבי התוצאות.

טוב, אז לי כבר החיידק הזה צמח פעמיים במהלך ההריון, וכל פעם נכנעתי לרופאת משפחה שלי ולקחתי אנטיביוטיקה. עכשיו החיידק צמח שוב, אבל הפעם בכמות מאוד גבוהה של דלקת בדרכי השתן, מה שמעצבן כי בפעמים קודמות הוא רק היה בתרבית ולא בכמות גדולה, ויכולתי, בעצם לא לקחת אנטיביוטיקה, אבל הרופאה איכשהו שיכנעה אותי. עכשיו זה מאוד מעצבן כי אני בשבוע 36 וזה יכול להיות מאוד קרוב ללידה וגם הסיפור של לכאורה דלקת בדרכי השתן (שאני לא מרגישה בכלל) - אז אני ממש מתלבטאת אם לקחת שוב קורס טיפולי באנטיביוטיקה....
ואגב, אין לי בעיה לקחת פניצילין בלידה, וזה מה שבטוח יקרה, אבל אני לא מבינה למה כ"כ אנטי באתר הזה הטיפול האנטיביוטי בלידה. הרי זה יכול למנוע התפתחות של סיבוכים בתינוק או אפילו מוות (שלא נדע!!!!!), אז למה אתן מתנגדות לאנטיביוטיקה. זה הרי כ"כ לא אחראי להגיד למישהי -
אבל האמת? אולי פשוט תאבדי אותו? (לגבי המשטח שנבדק בבית לוודא שאין סטרפטוקוק..), כי אם האישה נשאית, אז היא לא היתה יודעת על זה, וקיים היה הסיכוי שהתינוק ידבק בתעלת הלידה.
בכל אופן, בארץ אין נוהל לבדוק GBS בהיריון, אבל אני ממליצה לכל הריונית לעשות את הבדיקה (ונכון לעשות אותה בסוף השמיני ולאו דווקא בהתחלה), כיוון שהבדיקה לא כרוכה בשום אי נעימות, ואם כבר הולכים לרופא, אז למה לא לעשות דברים כמו שצריך....בוא נגיד שהמטרה (שהתינוק יהיה בריא) מקדשת את האמצעים (משטח ואגינלי).
ורדית

שלום לכם. עשיתי משטח לנרתיק והתגלה שיש לי סטרפטוקוקוס אגאלקטי מסוג בי, הרופא שלי טוען שעליי לבלוע אנטיביוטיקה-מוקסיפן ,3 כדורים ביום,למשך חמישה ימים..אבל אני טיפוס שלא אוהב אניטביוטיקה בכלל, נראה לי שזה מחליש אותי, אני לא בנאדם חזק כ"כ..די רזה וחלושה..בנוסף חשוב לי להוסיף שאינני מרגישה בכלל את החיידק, כלומר- אין כאבים, צריבה,גרד או הפרשה כלשהי יוצאת דופן..
שאלתי היא: האם אפשר להתעלם מקיום החיידק בנרתיק והוא פשוט יעבור עם הזמן? או האם יש דרך אחרת, טבעית, לטיפול בנושא? בתודה המוטרדת.

פלוני אלמונית, את בהריון?
אם כן, סטרפטוקוקוס בי מסוכן לעובר.
לגבי טיפולים טבעיים, או חומרת המצב אם את לא בהריון -- לא יודעת.

הרופאה שלי אמרה שהיא לא ממליצה לעשות את הבדיקה מכיוון שגם אם התשובה שלילית בשבוע ה-40 , היא יכולה להיות חיובית יום אחר כך ולכן בעצם תשובה שלילית אינה מרגיעה. הבעיה היא שבבית החולים לא עושים את הבדיקה מיד לפני הלידה ואז אין דרך לדעת האם יש חידק או לא.
האם יש למישהי המלצה מה לעשות במצב זה? לחזור על הבדיקה שוב ושוב? תודה!

פלוני אלמונית, מקווה שעוד לא לקחת אנטיביוטיקה ושהכל בסדר...
אינני רופאה, אך משום שגם אני הייתי נשאית בהריון וחקרתי המון אודות הסטרפטוקוקוס הנ"ל, אשמח לשתף,
דבר ראשון בסטרפטוקוקוס בי בנרתיק נשאיות נשים רבות (אם אני לא טועה בארה"ב שם הבדיקה בהריון שיגרתית, נפוץ בכשליש מהנשים),
זה אינו חידק ש"מרגישים" אם הוא שם או לא, לא אמור להיות גרוד, כאב וכו' והוא אינו מזיק לאשה.
במצב רגיל פשוט אפשר להתעלם ממנו ולחיות איתו בשלום. אך בהריון, או יותר נכון בלידה עצם היותו יכול להזיק לעובר שעלול (וגם זה לא תמיד) להדבק בדרכו החוצה בתעלת הלידה, ואז לחלות.
הבנתי שבהריון הוא לא מזיק לעובר בגלל שאין לו מגע עם הנרתיק-שם נמצא החידק (חוצץ צוואר הרחם הסגור והפקק הרירי) , ולכן בעצם ממש מיותר לבלוע אנטביוטיקה אז (שגם מגיעה לעובר דרך הדם ולא נראה לי הכי בריא בעולם...).
גם אם לוקחים אנטיביוטיקה החיידק עלול לחזור (יש נטייה לנשים נשאיות שהחיידק ישוב ולא משנה מה...).
לרוב אם ידוע על החיידק, בלידה נוהגים לחבר את האישה לאינפוזיה של אנטיביוטיקה (פניצילין) החל מתחילת הצירים או ירידת המים (כ-5-10 דקות כל שעה או 4 שעות - לא זוכרת טוב),
אני גיליתי שאני נשאית בשבוע 38 ובגלל שהלידה כבר היתה קרובה, לאחר ששמעתי מרופא מיילד את הדעה הנ"ל, החלטתי לפעול ע"פיה:
בנטילת אנטיביוטיקה דרך הפה לוקח מס' ימים עד שמשפיע והורג את החידק ולאחר שמסיימים את האנטיביוטיקה החידק עלול לשוב, אבל כל עוד לוקחים (ועברו כ-3 ימים לפחות אז את מכוסה),
ולכן מרגע שגיליתי בשבוע 39, התחלתי לקחת אנטיביוטיקה וילדתי כשבוע וחצי אחרי זה, כך שהייתי מכוסה, באמצע הטיפול האנטיביוטי,
הבעיה בטיפול זה, היא שהלידה עלולה להתעקב ואז נאלצים לבלוע אנטיביוטיקה במשך ימים רבים,
אני בכל אופן העדפתי את זה מאשר להיות תקועה בלידה עם מחט מקובעת בזרוע.

צריכה עצה - אני הבנתי שאמנם לא תמיד הבדיקה מדוייקת (אך יש בחיים ואפילו בהריון דברים רבים שאנו לא סגורים עליהם ומסתמכים על האמצעים הקיימים) אם הבדיקה מראה שאינך נשאית אז את לפחות ניסית ובדקת, ושווה לדעתי לבדוק על מנת לפחות לצמצם את הסיכויים,
וגם ככה לרוב הנשים שיולדות בבתי חולים לא עורכים את הבדיקה, ולא נותנים שם עירוי פניצלין באופן שגרתי בלידה,
אז סביר להניח שלפחות חלק מהן כן נשאיות ולא יודעות מזה, ולמרות זאת התינוק לא נדבק בדרך (לא חייב שידבק).
שיהיה בהצלחה ולידה קלה.

הריון רביעי ונדהמת..... איך זה שאף פעם לא הפנו אותי לשום בדיקה שכזאת? אפילו המיילדת לא דרשה לדעת לגבי החיידק. מוזר.

שליחה על ידי Manty_T* » 02 יוני 2006, 09:32

מוסיפה לפה קישור pregnancy]למאמר מעניין birth[/po]/birth preparation/group-b.html, המטיל ספק בחשיבות לקיחת אנטיביוטיקה עבור GBS+

אני מתלבטת איך להתייחס לעניין הזה.

שבוע 37, הרופא שלי לא יכול להפנות אותי כי "עלו עליו" שנתן את הבדיקה לכל מי שביקשה בלי התוויה רפואית והזהירו אותו מן הקופה שלא יעשה את זה יותר. כאילו שזה לא מספיק, אני רגישה לפניצילין, ו29% מזני הסטרפטוקוק מקבוצה B עמידים לכל אנטיביוטיקה שאיננה פניצילין. (אפשר לקרוא כאן דווקא נורא מעניין)

מן המאמר (מאתר של רפואת ילדים הוליסטית): אם סופרים באחוזים, 0.5% מהילודים שנולדים לנשאיות שלא מקבלות שום טיפול נדבקים וחולים במחלות קשורות, ומתוכם 6% לא שורדים. כלומר גם אם הסטטיסטיקה היא כמו בארה"ב 30% שם עושים בדיקת סינון, (בארץ מעריכים את זה להיות 11% מבלי לבדוק את הנשים. מעניין.) אז מדובר ב3 ילודים שלא שורדים מתוך 10,000 נשאיות שלא מקבלות אנטיביוטיקה. ואם יש 30% נשאיות ומניחים שכולן לא מטופלות (הנחה פרועה) אז מדובר בתמותה של 1:10,000

מאידך, לפי ה CDC לנשים נשאיות, יש סיכוי של 1:100 שהילוד יהיה סימפטומטי (כלומר יחלה בדלקת ראות, דלקת קרום המוח או אלח דם, לא ממש מחלות קלילות) יש יתר סיכון לילודים לנשאיות שנולדו לפני הזמן, אם יש חום אימהי בלידה, ופקיעת קרומים של יותר מ12 שעות.

יש שתי אסטרטגיות - סקר או סיכון. לפי גישת הסקר - בודקים את כל הנשים ומטפלים בנשאיות, זה מה שמקובל מ2001 בארה"ב לפי הCDC. לפי גישת הסיכון - מטפלים בכל אישה שבמצב "סיכון" בלי קשר להיותה נשאית או לא. זו הגישה שנפוצה בארץ (פותחים וריד, אם החום עולה בלידה או שיש פקיעת קרומים, מתחילים להזרים אנטיביוטיקה, GBS או לא GBS) הסיבה שבחרו בגישה הזאת היא שהיא יותר זולה למערכת.

אין שום מחקר מדעי על טיפול אלטרנטיבי לאנטיביוטיקה (לא "אלטרנטיבי-אלטרנטיבי" פשוט אלטרנטיבה לאנטיביוטיקות שאני כבר עכשיו קרבן שלהן, וגם ככה אני לא יכולה לקבל את היעילה שבהן)

אז מה שאני יכולה לעשות כרגע זה ללכת לרופא פרטי שיעשה לי משטח, ולקחת שום+אכיניציאה+ויטמין C+פרופוליס לחיזוק המערכת החיסונית, ולשים לב טוב טוב לילד שלי בשבוע הראשון לחייו.
יש למישהי עוד רעיונות?

מוסיפה לפה קישור למאמר מעניין, המטיל ספק בחשיבות לקיחת אנטיביוטיקה עבור GBS+
מאנטי, רק כשהלכתי לקרוא את מה ששמת הבנתי שזה בדיוק אותו מאמר רק ממקומות שונים ברשת.

לפי מה שאמרו לי, לשום וכו', אין הצלחה מספקת במיגור GBS. בנוסף, גם אנטיביוטיקה שנותנים לפני הלידה, הוכחה כלא-יעילה (כמו גם אנטיביוטיקה לילוד).
לגבי אנטיביוטיקה בלידה - לפי המאמר שמנטי מקשרת, זה אמנם הוריד את התחלואה ב-GBS לילודים, אבל לא את אחוזי התמותה הכוללים, מכיוון שמתן האנטיביוטיקה בלידה גורמת להיווצרות זנים עמידים, ומגדיל הסיכון לזיהום אחר (לא GBS, אלא למשל E.COLI) במיוחד בפגים (שהם בסיכון גבוה יחסית גם ל-GBS).
על פי "מדריך לטיפול יעיל בהריון ובלידה", אין צורך לתת אנטיביוטיקה גם לאם נשאית GBS, אלא אם כן מדובר על לידה מוקדמת, פקיעת מים ממושכת (מעל 18 שעות), חום אמהי בלידה (סימן לזיהום) או מישהי שילדה בעבר תינוק שחלה ב-GBS.

אחת הבעיות הן, שGBS הוא תושב קבע בלתי מזיק במערכת העיכול, ולפעמים נודד גם לנרתיק/פי הטבעת - ולכן הבדיקה אינה אמינה (ידוע לי על מישהי שנבדקה בהפרש של יום, והתוצאות היו שונות זו מזו: הלידה החלה לפני שחזרו התוצאות, אז לקחו שוב משטח. הראשון יצא שלילי, השני חיובי) ודי חסרת ערך.

לשום יש השפעה על רמת הקרישה של הדם, ולכן לא מומלץ לצרוך הרבה שום לפני לידה (או ניתוח). אפשר לנסות שימוש חיצוני (כלומר: מעין "טמפון" של שום, למשך לילות) על מנת להקטין את המושבה, אם קיימת בנרתיק.) אבל היעילות של זה מוגבלת, כאמור למעלה.

שליחה על ידי Manty_T* » 03 יוני 2006, 01:56

מאנטי, רק כשהלכתי לקרוא את מה ששמת הבנתי שזה בדיוק אותו מאמר רק ממקומות שונים ברשת
LOL
אבל שמחה, שבניגוד אלי, את וכרמית דנתן בו

מעין "טמפון" של שום
זו גם היתה ההמלצה של מישל אודן, על זה באמת חשבתי.
הממ... את יכולה להיות יותר ספציפית? (ככה? שלם קומפלט? חרוץ? להעביר בתוכו חוט? ממתי? עד מתי?

אני צריכה מורה נבוכים בענייני תחיבת שומים. האם ידוע שזה עוזר באיזשהי מידה?)
ומה השורה התחתונה? כן לקחת אנטיביוטיקה בלידה אם יש גורם סיכון? לחכות לראות אם הילד סימפטומטי? (ואז מה? להטביע אותו באנטיביוטיקה כשאני לא יודעת אם הוא אלרגי או לא? ואם זה זיהומי או לא?) קשה... קשה...
(ותודה על התשובה)

אבל שמחה, שבניגוד אלי, את וכרמית דנתן בו
לא חוכמה, אני בעלת עניין פה...