סיפורים קוסמיים
סיפורים קוסמיים
סיפור אמיתי, שקרה לי שנה שעברה
היה זה יום סגרירי וחיכיתי בטרמפיאדה בצומת שוקת, ולפתע אני רואה גבר מזוקן עם תלבושת של שומרוני יושב. הבטתי בו מבט חטוף והמשכתי לצלצל במטבעותי שבארנק. הוא ניגש ואומר לי ככה: שהוא בדרך מחברון לערד, ויש לו רק שטר של דולר...ושיישמח אם אלווה לו כסף. הסכמתי בשמחה, והוא סיפר לי את סיפור חייו, שזה גם סיפור בפני עצמו, איך שגדל במירון ועבר התעללויות קשות....ורבות. אמרתי לו את שמי, והוא אמר לי במה אבאט שלי עובד, ואמר לי גם את שמות החברות שלי....... כשעלינו לאוטובוס (ושילמתי לו, כמובן....) הוא שאל אותי אם אני מכירה את "השומר" אמרתי לו, שסבא רבא שלי ייסד את הארגון.
והוא אמר את שמו המדוייק. הוא המשיך לספר לי על חייו המופלאים. די נלחצתי, ושאלתי אותו איך הוא יודע הכל עלי, ואני לא פגשתי אותו אף פעם?!
הוא ענה לי שיש לו דרכים משלו, בכלל, נלחצתי.
בערד הוא הוציא כסף מהבנק (וקנה לי לחמניייה) וביקש את הכתובת שלי, שישלח לי חומר על סבא רבא שלי. מה זה נלחצתי, אבל הרגעתי את עצמי ב"הכל לטובה, מאת ה'" ומסרתי לו...
סיפרתי את זה להורים שלי והם מאוד לא אהבו את הסיפור.
נראה לי שגם אני לא, כי כבר עברה שנה ועוד לא קיבלתי מכתב~!
היה זה יום סגרירי וחיכיתי בטרמפיאדה בצומת שוקת, ולפתע אני רואה גבר מזוקן עם תלבושת של שומרוני יושב. הבטתי בו מבט חטוף והמשכתי לצלצל במטבעותי שבארנק. הוא ניגש ואומר לי ככה: שהוא בדרך מחברון לערד, ויש לו רק שטר של דולר...ושיישמח אם אלווה לו כסף. הסכמתי בשמחה, והוא סיפר לי את סיפור חייו, שזה גם סיפור בפני עצמו, איך שגדל במירון ועבר התעללויות קשות....ורבות. אמרתי לו את שמי, והוא אמר לי במה אבאט שלי עובד, ואמר לי גם את שמות החברות שלי....... כשעלינו לאוטובוס (ושילמתי לו, כמובן....) הוא שאל אותי אם אני מכירה את "השומר" אמרתי לו, שסבא רבא שלי ייסד את הארגון.
והוא אמר את שמו המדוייק. הוא המשיך לספר לי על חייו המופלאים. די נלחצתי, ושאלתי אותו איך הוא יודע הכל עלי, ואני לא פגשתי אותו אף פעם?!
הוא ענה לי שיש לו דרכים משלו, בכלל, נלחצתי.
בערד הוא הוציא כסף מהבנק (וקנה לי לחמניייה) וביקש את הכתובת שלי, שישלח לי חומר על סבא רבא שלי. מה זה נלחצתי, אבל הרגעתי את עצמי ב"הכל לטובה, מאת ה'" ומסרתי לו...
סיפרתי את זה להורים שלי והם מאוד לא אהבו את הסיפור.
נראה לי שגם אני לא, כי כבר עברה שנה ועוד לא קיבלתי מכתב~!
סיפורים קוסמיים
חברה טובה שלי סיפרה שלפני כמה חודשים ניגש אליה איש מבוגר בחוף הים.
היא היתה בתקופה שאופיינה במשבר עמוק, והיתה הולכת לים לבד - להירגע ולחשוב.
האיש באחד מן הפעמים פשוט ניגש אליה והתחיל לספר לה כל מיני עובדות והארות שהוא מבין ממראה הפנים שלה - עליה.
אני לא זוכרת בדיוק את הפרטים, אבל זו היתה חוויה עוצמתית.
אולי מדובר בחוש שישי או... משהו אחר. מה שבטוח שגם הוא וגם האדון שסיפרת עליו נשמעים אנשים טובים סך הכל כך שאני לא היתי מודאגת...
היא היתה בתקופה שאופיינה במשבר עמוק, והיתה הולכת לים לבד - להירגע ולחשוב.
האיש באחד מן הפעמים פשוט ניגש אליה והתחיל לספר לה כל מיני עובדות והארות שהוא מבין ממראה הפנים שלה - עליה.
אני לא זוכרת בדיוק את הפרטים, אבל זו היתה חוויה עוצמתית.
אולי מדובר בחוש שישי או... משהו אחר. מה שבטוח שגם הוא וגם האדון שסיפרת עליו נשמעים אנשים טובים סך הכל כך שאני לא היתי מודאגת...
-
- הודעות: 19
- הצטרפות: 04 נובמבר 2005, 08:18
סיפורים קוסמיים
לפני שנים אמא שלי חלמה שאבא שלה אומר לה שבן דודי מת בתאונה ולמחרת הבן דוד באמת מת בתאונה והפרטים היו זהים לחלום! הלבוש , הדברים שנאמרו וכו'.
לפני כמה שנים גם אני התחלתי לחלום על אירועים שאחר כך התגשמו. זה פשוט מוזר לחלום על מישהו לא מוכר ולזכור זאת חודשים ואחר כך לפגוש את האדם באותה סיטואציה בדיוק , כלומר , אותם בגדים , משפטים , אנשים ומקומות...
הייתי רוצה להבין קצת יותר את הנושא - איך יתכן שאחלום על אדם שאני ממש לא מכירה (בודאות...)? האם הכל נקבע מראש?
אשמח לשמוע הסברים.
לפני כמה שנים גם אני התחלתי לחלום על אירועים שאחר כך התגשמו. זה פשוט מוזר לחלום על מישהו לא מוכר ולזכור זאת חודשים ואחר כך לפגוש את האדם באותה סיטואציה בדיוק , כלומר , אותם בגדים , משפטים , אנשים ומקומות...
הייתי רוצה להבין קצת יותר את הנושא - איך יתכן שאחלום על אדם שאני ממש לא מכירה (בודאות...)? האם הכל נקבע מראש?
אשמח לשמוע הסברים.
-
- הודעות: 3987
- הצטרפות: 27 דצמבר 2003, 21:55
- דף אישי: הדף האישי של לוטם_מרווני*
סיפורים קוסמיים
האיש ראה אתמול את הסרט "בליפ". והבוקר הודיע לי שצריך לחשוב יותר מחשבות חיוביות:-].
ישבנו במסעדה, ישבו בצד השני שני חבר'ה שנראו תיירים. בשלב כלשהו אחד מהם, שאל אם אנחנו חיפאים והתלהב מכך שאנחנו כל המשפחה יחד והילדה מתנהגת יפה. סיפר על עצמם, שהם נוצרים אבל לא דתיים באיזשהו מסע רוחני בא"י, שתי דקות אח"כ הוא סיפר שאישתו אמרה לו שהיא בהריון לפני שהוא נסע, נושאת את ילדם השישי(!).
אחרי שהוא סיפר על הבית שלהם, במינסוטה, דיברנו על המרחבים שהם יותר חשובים מ"חדר לכל ילד" ואז הוא סיפר שהם עושים חינוך ביתי.
סיפרנו שגם אנחנו מתכננים...ווכך נרקמה שיחה מרתקת.
מה קוסמי בזה?
המפגש, הקשר שאולי נוצר, והעובדה שמכל האנשים ישנו דווקא מולם והם מולנו (אח"כ איחדנו שולחנות) ודי מהר גילינו שהם ממש באופן טבעי מבחינת החשיבה והראש:-D (לידת בית, נגד ברית מילה,חינוך ביתי, חקלאות אורגנית, מזון אורגני ואפילו הדרך שהובילה אותם לשם..)
ישבנו במסעדה, ישבו בצד השני שני חבר'ה שנראו תיירים. בשלב כלשהו אחד מהם, שאל אם אנחנו חיפאים והתלהב מכך שאנחנו כל המשפחה יחד והילדה מתנהגת יפה. סיפר על עצמם, שהם נוצרים אבל לא דתיים באיזשהו מסע רוחני בא"י, שתי דקות אח"כ הוא סיפר שאישתו אמרה לו שהיא בהריון לפני שהוא נסע, נושאת את ילדם השישי(!).
אחרי שהוא סיפר על הבית שלהם, במינסוטה, דיברנו על המרחבים שהם יותר חשובים מ"חדר לכל ילד" ואז הוא סיפר שהם עושים חינוך ביתי.
סיפרנו שגם אנחנו מתכננים...ווכך נרקמה שיחה מרתקת.
מה קוסמי בזה?
המפגש, הקשר שאולי נוצר, והעובדה שמכל האנשים ישנו דווקא מולם והם מולנו (אח"כ איחדנו שולחנות) ודי מהר גילינו שהם ממש באופן טבעי מבחינת החשיבה והראש:-D (לידת בית, נגד ברית מילה,חינוך ביתי, חקלאות אורגנית, מזון אורגני ואפילו הדרך שהובילה אותם לשם..)
סיפורים קוסמיים
שלום לכולם,
לוטם מרווני, סיפור קוסמי מקסים!!! דומה מושך דומה.
אנרגיה דומה מושכת אליה אנרגיה דומה.
אני רק רוצה לספר לכם שאתמול ישבתי עד 03:15 בלילה, גומעת בשקיקה את הסיפורים הקוסמיים, הם נפלאים בעיני.
לדעתי, הם מוכיחים שקיים רובד שמעבר, שיש משהו מעבר לגלוי, מעבר לפיזי. (כאילו אנחנו לא יודעים...)
שיש השגחה....
תודה לכולכם@}
לוטם מרווני, סיפור קוסמי מקסים!!! דומה מושך דומה.
אנרגיה דומה מושכת אליה אנרגיה דומה.
אני רק רוצה לספר לכם שאתמול ישבתי עד 03:15 בלילה, גומעת בשקיקה את הסיפורים הקוסמיים, הם נפלאים בעיני.
לדעתי, הם מוכיחים שקיים רובד שמעבר, שיש משהו מעבר לגלוי, מעבר לפיזי. (כאילו אנחנו לא יודעים...)
שיש השגחה....
תודה לכולכם@}
-
- הודעות: 916
- הצטרפות: 23 אוקטובר 2004, 12:19
סיפורים קוסמיים
כשלמדתי צילום היה לי חבר קרוב מאוד שאיתו הייתי ממש כל הזמן בשעות היום. כשנסתיימו שנות הלימודים שנינו התחתנו עם בני זוגינו ואיך שהוא אחרי כשנה נותק הקשר. תמיד לא ממש הבנתי למה ואיך.
אחרי כשנתיים בעלי ואני נסענו לטורונטו לשנתיים. אותו חבר לא ידע בכלל שנסענו. יום אחד (כשנה וחצי מאז השהגענו לטורונטו) כשהייתי בהריון וישנתי לי שנת צוהוריים מפנקת ,חלמתי שאני ממש רוצה לחדש את הקשר עם אותו חבר. חלמתי שאני צריכה להגיד לו שאני לא מבינה למה ניתקנו קשר ושזה כל כך חבל וחסר לי. וכך העיר אותי טלפון ואיך שאני שומעת את הקול שלו אני קוראת "שחר, אני לא מאמינה!" והוא אומר, "מה, איך זיהית אותי כל כך מהר?". ופשוט אמרתי לו שכך בידיוק הוא העיר אותי מאותו חלום, ואני נשבעת לו בתינוק שבבטן שלי שזה באמת קרה. כי זה באמת לא יאמן.
אז מה שהיה זה שהחבר פגש את אחותי במקרא באוטובוס והם דיברו אח"כ והיא נתנה לו את הטלפון שלי. רק שהיא לא הספיקה להגיד לי...
מרגש אותי לכתוב את זה.
אחרי כשנתיים בעלי ואני נסענו לטורונטו לשנתיים. אותו חבר לא ידע בכלל שנסענו. יום אחד (כשנה וחצי מאז השהגענו לטורונטו) כשהייתי בהריון וישנתי לי שנת צוהוריים מפנקת ,חלמתי שאני ממש רוצה לחדש את הקשר עם אותו חבר. חלמתי שאני צריכה להגיד לו שאני לא מבינה למה ניתקנו קשר ושזה כל כך חבל וחסר לי. וכך העיר אותי טלפון ואיך שאני שומעת את הקול שלו אני קוראת "שחר, אני לא מאמינה!" והוא אומר, "מה, איך זיהית אותי כל כך מהר?". ופשוט אמרתי לו שכך בידיוק הוא העיר אותי מאותו חלום, ואני נשבעת לו בתינוק שבבטן שלי שזה באמת קרה. כי זה באמת לא יאמן.
אז מה שהיה זה שהחבר פגש את אחותי במקרא באוטובוס והם דיברו אח"כ והיא נתנה לו את הטלפון שלי. רק שהיא לא הספיקה להגיד לי...
מרגש אותי לכתוב את זה.
-
- הודעות: 1068
- הצטרפות: 24 ספטמבר 2004, 16:05
- דף אישי: הדף האישי של לוונדר_סגול*
סיפורים קוסמיים
מצמרר אותי לקרא את זה.
-
- הודעות: 4315
- הצטרפות: 08 ספטמבר 2005, 09:00
- דף אישי: הדף האישי של יעלי_לה
סיפורים קוסמיים
אתמול בלילה חלמתי שאני נוסעת בכביש החוף ורואה שהיתה תאונה במחלף חבצלת.
היום ב-8 בבוקר ארעה תאונה במחלף חבצלת (אוטובוס הסעה של תמידים התנגש במכונית פרטית, הרבה פצועים, כולם במצב קל).
מוזר... למה חלמתי חלום נבואי על דבר שבכלל לא קשור אלי?
היום ב-8 בבוקר ארעה תאונה במחלף חבצלת (אוטובוס הסעה של תמידים התנגש במכונית פרטית, הרבה פצועים, כולם במצב קל).
מוזר... למה חלמתי חלום נבואי על דבר שבכלל לא קשור אלי?
-
- הודעות: 64
- הצטרפות: 27 פברואר 2005, 16:31
סיפורים קוסמיים
זהו בעצם תחילתו של סיפור הלידה של בני, שעוד אמצא ודאי זמן לכתוב יום אחד...
קשה לדעת היכן להתחיל, כי הכל מתקשר בעצם,
אולי שיום אחד, בתקופת הלחץ של הפיגועים, החלטתי לעזוב הכל (דירה עם חוזה, עבודה טובה וחבר) ולנסוע לחו"ל (להודו כמובן),
זה היה באוקטובר, ונתתי לעצמי דד-ליין שעד סוף השנה, לא משנה מה (וכמה כסף ארוויח לטיול) אני נוסעת. ובדיוק כשהחלטתי התחילו ליפול עלי הזדמנויות, הצעות עבודה קבועה מצויינות וכו', וביניהן גם הזדמנות לרכוש בית עם אדמה במחיר מצחיק מאוד, הזדמנות שלא יכולתי לסרב לה, וכך מס' ימים לפני הטיסה רכשתי את הבית...
עברה חצי שנה וחזרתי לארץ.
מהחבר נפרדתי, ועד שיתפנה הבית שהושכר בינתיים, נדדתי לי בארץ, וכעבור כמה חודשים הכרתי בחור אחר, שלתדהמתי לאחר הכרות קצרצרה שאלתי אותו אם הוא רוצה לעבור לגור איתי כשאכנס לביתי. (נחשו האם הוא הסכים?...)
באחד הלילות בהם ישנו בבית חלמתי חלום.
שאני הולכת בבית ומפחדת, ואז רואה גופת אדם, בביתי.
התעוררתי בבהלה.
וכשהתעשטתי וסיפרתי לו על החלום, נזכרתי שלפני שנכנסתי לבית, שמעתי מישהו שאמר שבשכונה שלנו מישהו התאבד, ונדמה לו שזה היה בבית שקניתי.
הזמן עבר והחלום נשכח.
מהר מאוד גיליתי שאני בהריון,
באחת השיחות עם השכנים, עלה איכשהו הנושא,
השכן (שטרם ידע על ההריון שלי) סיפר לנו שבבית שלנו היה גר זוג צעיר, האשה הייתה בהריון מתקדם כשבן זוגה התאבד בביתם.
לא התעמקנו בנושא הנ"ל יותר (ואפשר להבין מדוע...) ושוב הוא די נשכח (אם כי עמד ברקע כל הזמן)
הזמן עבר וההריון הלך והתקדם, נדמה לי שמאז ומתמיד ידעתי שאני בבית חולים לא אלד, והאופציה היא כמובן בבית...
יצרנו קשר עם מיילדת בית מקסימה, שהמליצה לנו לעשות קורס הכנה ללידה, אני לא ראיתי צורך בקורס שכזה, אבל החלטנו שבשביל אישי נעשה איזה משהו,
וכך יצרנו קשר עם מיילדת אחרת שעובדת בבי"ח, ומתגוררת בישוב סמוך אלינו, שהיתה מוכנה להעביר לנו הכנה,
במפגש איתה התחלנו לדבר על לידות בית, והיא העלתה שיצא לה ללוות לידות בית למרות שהיא מיילדת בבי"ח, היו מס' לידות בלתי מתוכננות בבית, שפשוט קראו לה כשלא הספיקו לנסוע לבי"ח והיתה לידת בזק, והיתה אפילו לידת בית אחת מתוכננת מראש אותה ליוותה,
ואז היא אמרה, שהם היו בעצם מהישוב שלנו.
מוזר לא שמעתי על אף אחד מהישוב שלנו שילד בבית,
ואז היא סיפרה שהם היו זוג צעיר, גם לידה ראשונה, והם פנו אליה שתעביר להם הכנה ללידה, ושתלווה אותם בלידה.
אבל לקראת סוף ההרין בן-הזוג התאבד, והאשה עזבה את הישוב, ואותה מיילדת אכן ליוותה את הלידה, שנסתיימה בבי"ח, עקב קשיים של האשה לשאת את הצירים שהתארכו מאוד.
כשהיא רק התחילה לדבר עוד לפני שהזכירה את המקרה התחילה בי צמרמורת (אפילו עכשיו כשאני נזכרת בכך עולה בי שוב צמרמורת),
היא תיארה היכן הם גרו בישוב... ואז זה היכה בה שאנחנו גרים באותו הבית.....
כשיצאנו מה"הכנה ללידה" הייתה בי תחושה חזקה שכך הדברים צריכים להיות, ולא יתכן שזה במקרה.
לא פחדתי.
להפך, התחזקתי עוד יותר, ידעתי שלתינוק שלי יש יעוד בעולם הזה, והוא ממשיך משהו שנגמר לפני זמנו, וכך צריכים הדברים להיות.
במהלך ההריון התביתתי על פינה בבית שבה חשתי שהלידה תהיה,
ובאותה פינה אכן ילדתי, לידה מדהימה ומעצימה,
וכך, באותה פינה מתחת לאותו משקוף... נסגר מעגל.
והחיים ממשיכים...
קשה לדעת היכן להתחיל, כי הכל מתקשר בעצם,
אולי שיום אחד, בתקופת הלחץ של הפיגועים, החלטתי לעזוב הכל (דירה עם חוזה, עבודה טובה וחבר) ולנסוע לחו"ל (להודו כמובן),
זה היה באוקטובר, ונתתי לעצמי דד-ליין שעד סוף השנה, לא משנה מה (וכמה כסף ארוויח לטיול) אני נוסעת. ובדיוק כשהחלטתי התחילו ליפול עלי הזדמנויות, הצעות עבודה קבועה מצויינות וכו', וביניהן גם הזדמנות לרכוש בית עם אדמה במחיר מצחיק מאוד, הזדמנות שלא יכולתי לסרב לה, וכך מס' ימים לפני הטיסה רכשתי את הבית...
עברה חצי שנה וחזרתי לארץ.
מהחבר נפרדתי, ועד שיתפנה הבית שהושכר בינתיים, נדדתי לי בארץ, וכעבור כמה חודשים הכרתי בחור אחר, שלתדהמתי לאחר הכרות קצרצרה שאלתי אותו אם הוא רוצה לעבור לגור איתי כשאכנס לביתי. (נחשו האם הוא הסכים?...)
באחד הלילות בהם ישנו בבית חלמתי חלום.
שאני הולכת בבית ומפחדת, ואז רואה גופת אדם, בביתי.
התעוררתי בבהלה.
וכשהתעשטתי וסיפרתי לו על החלום, נזכרתי שלפני שנכנסתי לבית, שמעתי מישהו שאמר שבשכונה שלנו מישהו התאבד, ונדמה לו שזה היה בבית שקניתי.
הזמן עבר והחלום נשכח.
מהר מאוד גיליתי שאני בהריון,
באחת השיחות עם השכנים, עלה איכשהו הנושא,
השכן (שטרם ידע על ההריון שלי) סיפר לנו שבבית שלנו היה גר זוג צעיר, האשה הייתה בהריון מתקדם כשבן זוגה התאבד בביתם.
לא התעמקנו בנושא הנ"ל יותר (ואפשר להבין מדוע...) ושוב הוא די נשכח (אם כי עמד ברקע כל הזמן)
הזמן עבר וההריון הלך והתקדם, נדמה לי שמאז ומתמיד ידעתי שאני בבית חולים לא אלד, והאופציה היא כמובן בבית...
יצרנו קשר עם מיילדת בית מקסימה, שהמליצה לנו לעשות קורס הכנה ללידה, אני לא ראיתי צורך בקורס שכזה, אבל החלטנו שבשביל אישי נעשה איזה משהו,
וכך יצרנו קשר עם מיילדת אחרת שעובדת בבי"ח, ומתגוררת בישוב סמוך אלינו, שהיתה מוכנה להעביר לנו הכנה,
במפגש איתה התחלנו לדבר על לידות בית, והיא העלתה שיצא לה ללוות לידות בית למרות שהיא מיילדת בבי"ח, היו מס' לידות בלתי מתוכננות בבית, שפשוט קראו לה כשלא הספיקו לנסוע לבי"ח והיתה לידת בזק, והיתה אפילו לידת בית אחת מתוכננת מראש אותה ליוותה,
ואז היא אמרה, שהם היו בעצם מהישוב שלנו.
מוזר לא שמעתי על אף אחד מהישוב שלנו שילד בבית,
ואז היא סיפרה שהם היו זוג צעיר, גם לידה ראשונה, והם פנו אליה שתעביר להם הכנה ללידה, ושתלווה אותם בלידה.
אבל לקראת סוף ההרין בן-הזוג התאבד, והאשה עזבה את הישוב, ואותה מיילדת אכן ליוותה את הלידה, שנסתיימה בבי"ח, עקב קשיים של האשה לשאת את הצירים שהתארכו מאוד.
כשהיא רק התחילה לדבר עוד לפני שהזכירה את המקרה התחילה בי צמרמורת (אפילו עכשיו כשאני נזכרת בכך עולה בי שוב צמרמורת),
היא תיארה היכן הם גרו בישוב... ואז זה היכה בה שאנחנו גרים באותו הבית.....
כשיצאנו מה"הכנה ללידה" הייתה בי תחושה חזקה שכך הדברים צריכים להיות, ולא יתכן שזה במקרה.
לא פחדתי.
להפך, התחזקתי עוד יותר, ידעתי שלתינוק שלי יש יעוד בעולם הזה, והוא ממשיך משהו שנגמר לפני זמנו, וכך צריכים הדברים להיות.
במהלך ההריון התביתתי על פינה בבית שבה חשתי שהלידה תהיה,
ובאותה פינה אכן ילדתי, לידה מדהימה ומעצימה,
וכך, באותה פינה מתחת לאותו משקוף... נסגר מעגל.
והחיים ממשיכים...
-
- הודעות: 32
- הצטרפות: 15 פברואר 2005, 11:28
- דף אישי: הדף האישי של אורנה_הודיה*
סיפורים קוסמיים
צפונית,
וואו.
הבחירה שלך לראות ולחוות את המעצים והמבורך בסיפור - זה מעצים אותי כקוראת של הסיפור שלך.
אורנה
וואו.
הבחירה שלך לראות ולחוות את המעצים והמבורך בסיפור - זה מעצים אותי כקוראת של הסיפור שלך.
אורנה
סיפורים קוסמיים
מפעים אותי, האומץ לב שלך והביטחון בעצמך, רוב האנשים שאני מכירה (אולי במובן מסויים גם אני) היו בורחים על נפשם מהבית. נשמע שאת עשית מן תיקון.
_כשיצאנו מה"הכנה ללידה" הייתה בי תחושה חזקה שכך הדברים צריכים להיות, ולא יתכן שזה במקרה.
לא פחדתי.
להפך, התחזקתי עוד יותר, ידעתי שלתינוק שלי יש יעוד בעולם הזה, והוא ממשיך משהו שנגמר לפני זמנו, וכך צריכים הדברים להיות._
_כשיצאנו מה"הכנה ללידה" הייתה בי תחושה חזקה שכך הדברים צריכים להיות, ולא יתכן שזה במקרה.
לא פחדתי.
להפך, התחזקתי עוד יותר, ידעתי שלתינוק שלי יש יעוד בעולם הזה, והוא ממשיך משהו שנגמר לפני זמנו, וכך צריכים הדברים להיות._
-
- הודעות: 2444
- הצטרפות: 01 יוני 2005, 21:40
- דף אישי: הדף האישי של הקוסמת_מארץ_עוץ*
סיפורים קוסמיים
מעשה שהיה כך היה...
לפני כמה שנים נתקעתי עם האוטו ביום גשום בטרוף בראשון לציון. לא היה לי שקל כדי להזמין מישהו שיבדוק מה עם האוטו לא היה לי למי להתקשר כי זאת היתה שעה שכולם עובדים,הסתובבתי רטובה כמו חתול אשפתות מבקשת מאנשים כבלים להניע את האוטו (כאילו שאני יודעת להשתמש בהם) בקיצור היה זוועה.
ניכנסתי לאוטו.
באוטו היו לי מדבקות שקניתי באותו היום מין מדבקות של אותיות.
הדבקתי על ההגה את המילים "ישועת השם כהרף עין" והחלטתי לפתוח בשיחה אישית עם הבוס של העולם הזה.
"כל הזמן מדברים על זה שאתה רוצה שיפנו אליך בצורה ישירה...אז הנה אני עושה את זה. מה זה בשבילך להניע את האוטו הזה?? אתה שיכול לעשות מיליון ניסים בעולם הזה מה בסך הכל אני מבקשת? תוציא אותי מהמצב המחורבן הזה.אין לך ברירה..." בקיצור כטוב ליבי בייאוש אני מדברת אל בורא עולם.
5 דקות אחר כך עצר לידי חשמלאי רכב (הבעיה היתה בחשמל של הרכב כמובן) שאל אותי מה קרה ותוך כמה דקות תיקן לי את הבעיה.
בנוסף נתן לי את הטלפון שלו וביקש שאם אתקע שוב עם האוטו שאתקשר אליו והוא יעזור לי...
לזה יקרא עזרה מדוייקת.
לפני כמה שנים נתקעתי עם האוטו ביום גשום בטרוף בראשון לציון. לא היה לי שקל כדי להזמין מישהו שיבדוק מה עם האוטו לא היה לי למי להתקשר כי זאת היתה שעה שכולם עובדים,הסתובבתי רטובה כמו חתול אשפתות מבקשת מאנשים כבלים להניע את האוטו (כאילו שאני יודעת להשתמש בהם) בקיצור היה זוועה.
ניכנסתי לאוטו.
באוטו היו לי מדבקות שקניתי באותו היום מין מדבקות של אותיות.
הדבקתי על ההגה את המילים "ישועת השם כהרף עין" והחלטתי לפתוח בשיחה אישית עם הבוס של העולם הזה.
"כל הזמן מדברים על זה שאתה רוצה שיפנו אליך בצורה ישירה...אז הנה אני עושה את זה. מה זה בשבילך להניע את האוטו הזה?? אתה שיכול לעשות מיליון ניסים בעולם הזה מה בסך הכל אני מבקשת? תוציא אותי מהמצב המחורבן הזה.אין לך ברירה..." בקיצור כטוב ליבי בייאוש אני מדברת אל בורא עולם.
5 דקות אחר כך עצר לידי חשמלאי רכב (הבעיה היתה בחשמל של הרכב כמובן) שאל אותי מה קרה ותוך כמה דקות תיקן לי את הבעיה.
בנוסף נתן לי את הטלפון שלו וביקש שאם אתקע שוב עם האוטו שאתקשר אליו והוא יעזור לי...
לזה יקרא עזרה מדוייקת.
-
- הודעות: 217
- הצטרפות: 22 נובמבר 2005, 00:26
- דף אישי: הדף האישי של איילת_א*
סיפורים קוסמיים
וואו !!! איזה סיפור מ ד ה י ם !!! מקסים
-
- הודעות: 4315
- הצטרפות: 08 ספטמבר 2005, 09:00
- דף אישי: הדף האישי של יעלי_לה
סיפורים קוסמיים
וואו !!! איזה סיפור מ ד ה י ם !!! מקסים
-
- הודעות: 916
- הצטרפות: 23 אוקטובר 2004, 12:19
סיפורים קוסמיים
WOW צפונית, מזל טוב וכל הכבוד לך על הראיה שבך. @}
ל הקוסמת מארץ עוץ, את פשוט צריכה לשנות את השם לקוסמת מארץ עוץ, הוא כבר שלך (-:
ל הקוסמת מארץ עוץ, את פשוט צריכה לשנות את השם לקוסמת מארץ עוץ, הוא כבר שלך (-:
-
- הודעות: 2444
- הצטרפות: 01 יוני 2005, 21:40
- דף אישי: הדף האישי של הקוסמת_מארץ_עוץ*
סיפורים קוסמיים
אז יאללה בא לי עוד סיפור אחד לעת ערב...
לפני כמה שנים השאילה לי דודתי האהובה מעיל. מעיל כזה שהיום כבר לא מייצרים משהו מלפני 50 שנה של איזה חברה ישראלית מקום המדינה נראה לי. מאוד מאוד אהבתי את המעיל אך הייתי צריכה להחזיר אותו לצערי.
היו לי עוד כמה ימים איתו והייתי במס הכנסה כדי לפתוח תיק או משהו כזה בכל אופן פתאום פונה אלי איזה איש זקן ואומר לי "אם את אוהבת כאלו מעילים," בעודו מצביע על המעיל שלי," אני ואישתי עשינו סדר בבית והחלטנו לזרוק את כל מה שאנו לא משתמשים בו יש לנו בדיוק כזה למסירה. אני אתן לך את הטלפון שלי ותתקשרי" הוא נתן לי את הטלפון שלו אבל לא הייתי בטוחה שאני אתקשר לא היה לי כל כך נעים לבוא אליו בשביל זה. פתאום הוא אומר לי "את יודעת, אני ניזכר שהחבילה של הבגדים הישנים נימצאת אצלי באוטו למטה. את רוצה לרדת איתי ולקחת את המעיל?" ירדתי איתו,קצת חוששת האמת (אבל המעיל הזה היה כל כך שווה..)
הוא פותח את תא המטען ומוציא מעיל זהה לחלוטין למעיל הנדיר שאני לובשת. אותה החברה אותו הצבע אותם הכפתורים פשוט אחים תאומים!!!
אני מודה לו מקרב לב לוקחת את המעיל וחוזרת למעלה למס הכנסה...מקום שבו אנשים צריכים לשלם כסף ואילו אני מקבלת מתנות!!!(מיותר לציין שכל האנשים שם היו בשוק לראות אותי יורדת עם מעיל אחד וחוזרת עם שניים)...אם יהיה לי כוח אני אמשיך לספר עוד סיפור קוסמי שקשור למעיל הזה....
לפני כמה שנים השאילה לי דודתי האהובה מעיל. מעיל כזה שהיום כבר לא מייצרים משהו מלפני 50 שנה של איזה חברה ישראלית מקום המדינה נראה לי. מאוד מאוד אהבתי את המעיל אך הייתי צריכה להחזיר אותו לצערי.
היו לי עוד כמה ימים איתו והייתי במס הכנסה כדי לפתוח תיק או משהו כזה בכל אופן פתאום פונה אלי איזה איש זקן ואומר לי "אם את אוהבת כאלו מעילים," בעודו מצביע על המעיל שלי," אני ואישתי עשינו סדר בבית והחלטנו לזרוק את כל מה שאנו לא משתמשים בו יש לנו בדיוק כזה למסירה. אני אתן לך את הטלפון שלי ותתקשרי" הוא נתן לי את הטלפון שלו אבל לא הייתי בטוחה שאני אתקשר לא היה לי כל כך נעים לבוא אליו בשביל זה. פתאום הוא אומר לי "את יודעת, אני ניזכר שהחבילה של הבגדים הישנים נימצאת אצלי באוטו למטה. את רוצה לרדת איתי ולקחת את המעיל?" ירדתי איתו,קצת חוששת האמת (אבל המעיל הזה היה כל כך שווה..)
הוא פותח את תא המטען ומוציא מעיל זהה לחלוטין למעיל הנדיר שאני לובשת. אותה החברה אותו הצבע אותם הכפתורים פשוט אחים תאומים!!!
אני מודה לו מקרב לב לוקחת את המעיל וחוזרת למעלה למס הכנסה...מקום שבו אנשים צריכים לשלם כסף ואילו אני מקבלת מתנות!!!(מיותר לציין שכל האנשים שם היו בשוק לראות אותי יורדת עם מעיל אחד וחוזרת עם שניים)...אם יהיה לי כוח אני אמשיך לספר עוד סיפור קוסמי שקשור למעיל הזה....
סיפורים קוסמיים
כוסמת,
תמשיכי... תמשיכי...
תמשיכי... תמשיכי...
-
- הודעות: 468
- הצטרפות: 04 ינואר 2006, 20:29
- דף אישי: הדף האישי של אורי_ה*
סיפורים קוסמיים
תמשיכי... תמשיכי...
סיפורים קוסמיים
צפונית-
כמה ריגש אותי לקרוא את מה שכתבת.
האשה שאת מספרת עליה היא אחותי. (זו שבן זוגה התאבד).
אולי ישמח אותך לדעת שאותה תינוקת היום כבר בת חמש וחצי, שאחותי נשואה באושר (לחבר שלה מהתיכון שחיכה לה בסבלנות הרבה שנים ), ויש לה עוד שני ילדים.
אני אקריא לה את מה שכתבת- אני בטוחה שהיא תשמח לשמוע @}
כמה ריגש אותי לקרוא את מה שכתבת.
האשה שאת מספרת עליה היא אחותי. (זו שבן זוגה התאבד).
אולי ישמח אותך לדעת שאותה תינוקת היום כבר בת חמש וחצי, שאחותי נשואה באושר (לחבר שלה מהתיכון שחיכה לה בסבלנות הרבה שנים ), ויש לה עוד שני ילדים.
אני אקריא לה את מה שכתבת- אני בטוחה שהיא תשמח לשמוע @}
-
- הודעות: 4315
- הצטרפות: 08 ספטמבר 2005, 09:00
- דף אישי: הדף האישי של יעלי_לה
סיפורים קוסמיים
האשה שאת מספרת עליה היא אחותי
מתחולל פה סיפור קוסמי ממש לנגד עינינו
מתחולל פה סיפור קוסמי ממש לנגד עינינו
-
- הודעות: 2444
- הצטרפות: 01 יוני 2005, 21:40
- דף אישי: הדף האישי של הקוסמת_מארץ_עוץ*
סיפורים קוסמיים
אז אני ממשיכה...
בסיפור קוסמי על איך הכרתי את בן זוגי (קשור למעיל מהסיפור הקודם...)
יש המון פרטים בסיפור אז אני מקצרת המון. שתדעו.
אני ובן זוגי היינו שייכים לאותם "ח'ברה" אבל אף פעם לא הכרנו אישית. אני אפילו ממש לא ידעתי מיהו...פעם אחת הייתי במסיבה והסתכלתי על מישהו שמצא חן בעיני וברור שלא היה לי האומץ לעשות כלום...בן זוגי (לצורך העניין אקרא לו "אברהם") שמע בחצי אוזן שיחה שלי עם אחד ממכריו ופלט " אני לא מאמין שדווקא את כל כך ביישנית.."
(אני אדם אסרטיבי לחלוטין...) בקיצור אברהם התנדב ללמד אותי איך מתחילים עם גברים...והוא היה כל כך מקסים שבאיזשהו שלב ממש שכחתי מההוא והתמגנטתי אליו.. אברהם, ברור שלא שם לב לכך בעודו ממשיך בתאורים נילהבים על מה כדאי לי לעשות ואפילו אמר לי שנדמה לו שהבחור עובד ליד הבית שלו כך שאם לא יהיה לי האומץ הוא מוכן לדבר איתו...בקיצור ניגמרה המסיבה,ניפרדנו לשלום...אני מאוהבת...
שבוע אחר כך עוד מסיבה כל כולי ממתקים ומחמדים מחכה בקוצר רוח שיגיע.
הוא מגיע. מדבר איתי בקטנה וממשיך הלאה (החצוף...)
במשך כל המסיבה אני מנסה למשוך את תשומת ליבו ונדה...כלום לא קורה. כמעט והתייאשתי.
סוף המסיבה.נשארו 5 אנשים כולל אנחנו.
חורף. כל אחד שם את המעיל שלו ואז אני והוא נעמדים אחד מול השני בעודנו מכפתרים את המעילים שלנו..יש לנו אותו מעיל!!!מסתכלים על התווית משנת תרפפו...אותו צבע..בול. הוא קיבל את המעיל מאבא שלו שלבש את זה לפני 30 שנה...המעיל שלי היה קצת גדול עלי ושלו קצת קטן עליו...החלפנו מעילים...בזה לא נגמרה הקוסמיות של אותו ערב.
ירדנו כל החבורה למטה. בלב אני אומרת לעצמי שאם המכוניות שלנו קרובות (הגענו בהפרש של שעה אחד מהשני למסיבה) אחת לשניה ואילו מכוניות של שאר האנשים רחוקות זה סימן.
ברור שזה מה שהיה.....מאז עברו שלוש שנים אנחנו יחד.
בסיפור קוסמי על איך הכרתי את בן זוגי (קשור למעיל מהסיפור הקודם...)
יש המון פרטים בסיפור אז אני מקצרת המון. שתדעו.
אני ובן זוגי היינו שייכים לאותם "ח'ברה" אבל אף פעם לא הכרנו אישית. אני אפילו ממש לא ידעתי מיהו...פעם אחת הייתי במסיבה והסתכלתי על מישהו שמצא חן בעיני וברור שלא היה לי האומץ לעשות כלום...בן זוגי (לצורך העניין אקרא לו "אברהם") שמע בחצי אוזן שיחה שלי עם אחד ממכריו ופלט " אני לא מאמין שדווקא את כל כך ביישנית.."
(אני אדם אסרטיבי לחלוטין...) בקיצור אברהם התנדב ללמד אותי איך מתחילים עם גברים...והוא היה כל כך מקסים שבאיזשהו שלב ממש שכחתי מההוא והתמגנטתי אליו.. אברהם, ברור שלא שם לב לכך בעודו ממשיך בתאורים נילהבים על מה כדאי לי לעשות ואפילו אמר לי שנדמה לו שהבחור עובד ליד הבית שלו כך שאם לא יהיה לי האומץ הוא מוכן לדבר איתו...בקיצור ניגמרה המסיבה,ניפרדנו לשלום...אני מאוהבת...
שבוע אחר כך עוד מסיבה כל כולי ממתקים ומחמדים מחכה בקוצר רוח שיגיע.
הוא מגיע. מדבר איתי בקטנה וממשיך הלאה (החצוף...)
במשך כל המסיבה אני מנסה למשוך את תשומת ליבו ונדה...כלום לא קורה. כמעט והתייאשתי.
סוף המסיבה.נשארו 5 אנשים כולל אנחנו.
חורף. כל אחד שם את המעיל שלו ואז אני והוא נעמדים אחד מול השני בעודנו מכפתרים את המעילים שלנו..יש לנו אותו מעיל!!!מסתכלים על התווית משנת תרפפו...אותו צבע..בול. הוא קיבל את המעיל מאבא שלו שלבש את זה לפני 30 שנה...המעיל שלי היה קצת גדול עלי ושלו קצת קטן עליו...החלפנו מעילים...בזה לא נגמרה הקוסמיות של אותו ערב.
ירדנו כל החבורה למטה. בלב אני אומרת לעצמי שאם המכוניות שלנו קרובות (הגענו בהפרש של שעה אחד מהשני למסיבה) אחת לשניה ואילו מכוניות של שאר האנשים רחוקות זה סימן.
ברור שזה מה שהיה.....מאז עברו שלוש שנים אנחנו יחד.
-
- הודעות: 217
- הצטרפות: 22 נובמבר 2005, 00:26
- דף אישי: הדף האישי של איילת_א*
סיפורים קוסמיים
"רצה ...כוסמת... בו שנתיים
והמעיל - זהב פרוויים.
|H||H||H||H|
עוד שנה והמעיל כאילו
עוד יותר יפה אפילו."
|H||H||H||H|
והמעיל - זהב פרוויים.
|H||H||H||H|
עוד שנה והמעיל כאילו
עוד יותר יפה אפילו."
|H||H||H||H|
-
- הודעות: 3831
- הצטרפות: 21 ינואר 2005, 21:41
- דף אישי: הדף האישי של טליה_אלמתן*
סיפורים קוסמיים
הכוסמת... איזה סיפורים! הדף הזה יכול להיות בלוג שלך! מדהים...
סיפורים קוסמיים
בדרך כלל אני לא מאמינה גדולה בסיפורים קוסמיים, עתידות וכדומה, אם כי אני מאמינה שיש אנשים מעטים שיש להם "יכולות" שאני אישית לא ממש פגשתי. אמא שלי אומרת שיש לה, ואכן כמה דברים שהיא חולמת מתממשים. אבל אני תמיד מחפשת- בגלל הסקפטיות- את הקשר למקריות ופחות לראיית עתידות.
ולסיפור...
לפני כשלוש שנים, השכנה שלי מקומה שנייה נכנסה להריון. אני מתגוררת בבניין הזה 4 שנים, ולא הכרתי אותה מעבר ל"שלום, שלום". ממש שום מילה, סך הכל התראינו בערך אחת לחודשיים שלושה במדרגות לחצי דקה...
בוקר אחד התעוררתי מחלום שבו ראיתי שיש לה זוג עובריות שנראות כמו שתי תאומות בלונדיניות, עם שיער מתולתל דליל ופנים עדינות... סיפרתי לשותפה שלי לדירה, ודי "ירדתי " על עצמי... ש" מה פתאום אני חולמת על שכנה שאין לי קשר אליה, ואולי מדובר בתת מודע שלי שרומז לי משהו על עצמי...". בגלל שממש לא היה ביני לבין השכנים הללו קשר- לא חשבתיי אפילו לספר להם על זה. אני זוכרת גם שצחקנו אני והשותפה שלי שיש לאישה הזו כזו בטן קטנה שרק מוח ממש מופרע יחשוב שיש לה תאומים...
כעבור כמה חודשים הצצתי לעגלה השכונתית החדשה וראיתי - תינוק חמוד, יפה, עדין, עם שיער שטאני נוטה לחום... לא תאומים, לא בלונד, ולא נעליים.
נו שויין- ברור שהחלום שלי היה קשקוש. אני מודה שהיה לי רגע שחשבתי שאולי היתה הפלה של עובר אחד... כי החלום היה כל כך מוחשי , והגיע לי משום מקום אבל , יצא בן, עם שיער כהה, ככה ששום כלום מהחלום לא היה בכיוון.
עברו שלוש שנים הילד גדל...ו -הסתבר שמה שהסתמן בגיל יומיים כילד, הפך ככל שגדל בצורה ברורה יותר - לילדה (נו מה ל'שות היא באמת נראתה כמו ילד בהתחלה1), השיער ארך והסתמך כבלונדיני (כן, כן הוא הפך יותר ויותר בהיר!), דליל ומתולתל - בדיוק כמו שחלמתי. אבל לא תאומות, ילדה.
שלשום, התחילו שיפוצים בתוך הבניין, ובדיוק האבא של הילדה ירד איתה, ואמר לה שתיזהר במדרגות וכדומה... אז ככה ,אמרתי לו שבאמת השיפוצים מסוכנים, ו"בטח זה מלחיץ את ההורים בבניין".
הוא אמר:"את מספרת לי... אני אב!"
אמרתי לו ש " השכנים ממולי בטח בכלל בבעיה, כי יש להם 2 ילדים... והם גרים בקומה אחרונה, אני מניחה שילדה אחת לפחות אפשר להרים, עם השניים זה כבר סיפור... ועוד את כל המדרגות ..."
ואז הוא אמר לי :" ומה איתי?"
שאלתי "מה איתך?"
"לי" הוא אמר " גם יש שתיים - תאומות ...".
!
מסתבר שתמיד ראיתי ילדה אחת מהשתיים, בגלל שהן תאומות זהות - לא ידעתי שהן שונות ושיש שתיים מהן!
ו- הן בלונדיניות עדינות עם שיער דליל ומתולתל כמו שחלמתי!
אני עדיין בשוק מהעניין. סיפרתי לו שחלמתי את זה כשהיא היתה בהריון. והוא חייך ואמר לי :" נו, ממש מדיום!".
לעומת זאת, כשסיפרתי לאמא שלי היא ממש לא התרגשה, כאילו סיפרתי לה על תבשיל שבישלתי. היא הזכירה לי שהיא תמיד אמרה שהיא עצמה כזו ו"שיש לנו את זה במשפחה עוד מימים ימימה" (וזה נכון, היא חולמת על משהו וזה קורה, אבל כפי שציינתי בתחילה, תמיד פטרתי זאת ב"יד המקרה") .
מה הסיכוי שזה יהיה מקרי?! והכי מוזר שזה התגלה לי באיחור של שלוש שנים. גורם לי לחשוב על דברים אחרים שחלמתי ואולי...
ועכשיו אני צריכה לחשוב מה קורה עם מעסיקה ישנה שלי שחלמתי אותה לפני שנתיים בהריון עם תינוקת בלונדינית... לא הייתי איתה בקשר אז וגם היום - מעניין מה קורה שם...
ואני בכלל אוהבת תינוקות ג'ינג'ים
ומה יש לי עם האורנג'דה, ובהשאלה- מה יש לי עם תינוקות דווקא? מה עם איזו שישייית מספרים בלוטו... ?
ולסיפור...
לפני כשלוש שנים, השכנה שלי מקומה שנייה נכנסה להריון. אני מתגוררת בבניין הזה 4 שנים, ולא הכרתי אותה מעבר ל"שלום, שלום". ממש שום מילה, סך הכל התראינו בערך אחת לחודשיים שלושה במדרגות לחצי דקה...
בוקר אחד התעוררתי מחלום שבו ראיתי שיש לה זוג עובריות שנראות כמו שתי תאומות בלונדיניות, עם שיער מתולתל דליל ופנים עדינות... סיפרתי לשותפה שלי לדירה, ודי "ירדתי " על עצמי... ש" מה פתאום אני חולמת על שכנה שאין לי קשר אליה, ואולי מדובר בתת מודע שלי שרומז לי משהו על עצמי...". בגלל שממש לא היה ביני לבין השכנים הללו קשר- לא חשבתיי אפילו לספר להם על זה. אני זוכרת גם שצחקנו אני והשותפה שלי שיש לאישה הזו כזו בטן קטנה שרק מוח ממש מופרע יחשוב שיש לה תאומים...
כעבור כמה חודשים הצצתי לעגלה השכונתית החדשה וראיתי - תינוק חמוד, יפה, עדין, עם שיער שטאני נוטה לחום... לא תאומים, לא בלונד, ולא נעליים.
נו שויין- ברור שהחלום שלי היה קשקוש. אני מודה שהיה לי רגע שחשבתי שאולי היתה הפלה של עובר אחד... כי החלום היה כל כך מוחשי , והגיע לי משום מקום אבל , יצא בן, עם שיער כהה, ככה ששום כלום מהחלום לא היה בכיוון.
עברו שלוש שנים הילד גדל...ו -הסתבר שמה שהסתמן בגיל יומיים כילד, הפך ככל שגדל בצורה ברורה יותר - לילדה (נו מה ל'שות היא באמת נראתה כמו ילד בהתחלה1), השיער ארך והסתמך כבלונדיני (כן, כן הוא הפך יותר ויותר בהיר!), דליל ומתולתל - בדיוק כמו שחלמתי. אבל לא תאומות, ילדה.
שלשום, התחילו שיפוצים בתוך הבניין, ובדיוק האבא של הילדה ירד איתה, ואמר לה שתיזהר במדרגות וכדומה... אז ככה ,אמרתי לו שבאמת השיפוצים מסוכנים, ו"בטח זה מלחיץ את ההורים בבניין".
הוא אמר:"את מספרת לי... אני אב!"
אמרתי לו ש " השכנים ממולי בטח בכלל בבעיה, כי יש להם 2 ילדים... והם גרים בקומה אחרונה, אני מניחה שילדה אחת לפחות אפשר להרים, עם השניים זה כבר סיפור... ועוד את כל המדרגות ..."
ואז הוא אמר לי :" ומה איתי?"
שאלתי "מה איתך?"
"לי" הוא אמר " גם יש שתיים - תאומות ...".
!
מסתבר שתמיד ראיתי ילדה אחת מהשתיים, בגלל שהן תאומות זהות - לא ידעתי שהן שונות ושיש שתיים מהן!
ו- הן בלונדיניות עדינות עם שיער דליל ומתולתל כמו שחלמתי!
אני עדיין בשוק מהעניין. סיפרתי לו שחלמתי את זה כשהיא היתה בהריון. והוא חייך ואמר לי :" נו, ממש מדיום!".
לעומת זאת, כשסיפרתי לאמא שלי היא ממש לא התרגשה, כאילו סיפרתי לה על תבשיל שבישלתי. היא הזכירה לי שהיא תמיד אמרה שהיא עצמה כזו ו"שיש לנו את זה במשפחה עוד מימים ימימה" (וזה נכון, היא חולמת על משהו וזה קורה, אבל כפי שציינתי בתחילה, תמיד פטרתי זאת ב"יד המקרה") .
מה הסיכוי שזה יהיה מקרי?! והכי מוזר שזה התגלה לי באיחור של שלוש שנים. גורם לי לחשוב על דברים אחרים שחלמתי ואולי...
ועכשיו אני צריכה לחשוב מה קורה עם מעסיקה ישנה שלי שחלמתי אותה לפני שנתיים בהריון עם תינוקת בלונדינית... לא הייתי איתה בקשר אז וגם היום - מעניין מה קורה שם...
ואני בכלל אוהבת תינוקות ג'ינג'ים
ומה יש לי עם האורנג'דה, ובהשאלה- מה יש לי עם תינוקות דווקא? מה עם איזו שישייית מספרים בלוטו... ?
-
- הודעות: 242
- הצטרפות: 11 ספטמבר 2005, 08:12
- דף אישי: הדף האישי של יו_יו_בקנדה*
סיפורים קוסמיים
סיפור אדיר!
-
- הודעות: 526
- הצטרפות: 27 מאי 2005, 12:17
- דף אישי: הדף האישי של אילת_מ*
סיפורים קוסמיים
את חולמת רק על תינוקות או מקבלת גם מקרים אחרים? (-:
-
- הודעות: 916
- הצטרפות: 23 אוקטובר 2004, 12:19
סיפורים קוסמיים
מצטרפת לרומי (-: וגם :-0:-0:-0
-
- הודעות: 3831
- הצטרפות: 21 ינואר 2005, 21:41
- דף אישי: הדף האישי של טליה_אלמתן*
סיפורים קוסמיים
סיפור בררר! תמשיכי לחלום ולעדכן!
-
- הודעות: 1307
- הצטרפות: 02 פברואר 2006, 11:34
- דף אישי: הדף האישי של חוט_השני*
סיפורים קוסמיים
מ ד ה י ם !
-
- הודעות: 1307
- הצטרפות: 02 פברואר 2006, 11:34
- דף אישי: הדף האישי של חוט_השני*
סיפורים קוסמיים
סיפור טיפשי ביותר - ראו הוזהרתם!
לילה אחד חלמתי שאני נמצאת אצל ליאת חברתי הטובה (שלא מזמן קיבלה שני גורי כלבים מתוקים),משחקת עם גור אחד ופתאום קופץ עליו פשפש. אני תופסת אותו, מנסה למעוך אותו בין אצבעותי והוא בורח לי.עפר, חבר נוסף שנמצא בחדר תופס אותו ומראה לי שצריך למעוך בין הציפורניים ולא בין האצבעות כדי להרוג אותו. עד כאן החלום.
למוחרת נפגשתי עם החברה , סיפרתי לה על החלום הטיפשי , צחקנו לנו והמשכנו בענייננו.
באתו ערב ישבנו אצל ליאת, אחד הגורים לידי, פתאום פשפש קטן קפץ, ניסיתי לתפוס אותו בין אצבעותי,הוא ברח , מייד עפר תפס אותו (או את אחיו) מעך אותו בין הציפוניים ואמר לי : "ככה הורגים פשפשים, בציפורניים" הכל בדיוק בדיוק כמו בחלום!
ליאת ואני הסתכלנו אחת על השנייה המומות והתחלנו להתגלגל מצחוק.
כמובן שמאוד שמחתי שסיפרתי לה את החלום לפני כן .
טיפשי אבל קוסמי, לא?
לילה אחד חלמתי שאני נמצאת אצל ליאת חברתי הטובה (שלא מזמן קיבלה שני גורי כלבים מתוקים),משחקת עם גור אחד ופתאום קופץ עליו פשפש. אני תופסת אותו, מנסה למעוך אותו בין אצבעותי והוא בורח לי.עפר, חבר נוסף שנמצא בחדר תופס אותו ומראה לי שצריך למעוך בין הציפורניים ולא בין האצבעות כדי להרוג אותו. עד כאן החלום.
למוחרת נפגשתי עם החברה , סיפרתי לה על החלום הטיפשי , צחקנו לנו והמשכנו בענייננו.
באתו ערב ישבנו אצל ליאת, אחד הגורים לידי, פתאום פשפש קטן קפץ, ניסיתי לתפוס אותו בין אצבעותי,הוא ברח , מייד עפר תפס אותו (או את אחיו) מעך אותו בין הציפוניים ואמר לי : "ככה הורגים פשפשים, בציפורניים" הכל בדיוק בדיוק כמו בחלום!
ליאת ואני הסתכלנו אחת על השנייה המומות והתחלנו להתגלגל מצחוק.
כמובן שמאוד שמחתי שסיפרתי לה את החלום לפני כן .
טיפשי אבל קוסמי, לא?
סיפורים קוסמיים
את חולמת רק על תינוקות או מקבלת גם מקרים אחרים?
בינתיים לא חולמת כלום, כי לא מספיקה לישון בכלל ...
סיפור טיפשי ביותר - ראו הוזהרתם!
למה טפשי? זה סיפור מדליק !
בינתיים לא חולמת כלום, כי לא מספיקה לישון בכלל ...
סיפור טיפשי ביותר - ראו הוזהרתם!
למה טפשי? זה סיפור מדליק !
-
- הודעות: 45
- הצטרפות: 01 מאי 2006, 16:29
- דף אישי: הדף האישי של פאולה_גיב*
סיפורים קוסמיים
כשהייתי בת 12 המדריכה שלי בתנועת הנוער הכירה לי את אח של חבר שלה. הוא היה גדול
ממני בשנה, מקסים מקסים ונורא ביישן. הוא התחיל לבוא אליי.
היינו יושבים שנינו על המיטה שלי מביטים בקיר שממול ושותקים. שעות! נורא רציתי שיתן לי יד או נשיקה,
אבל כלום לא קרה.כעבור זמן מה כל העניין התמסמס.
שנה לאחר מכן עשיתי מינוי לבריכה המקומית. הוא היה מנוי בה שנים רבות. מצאתי את עצמי מתאהבת בו
ולמזלי גם הוא העז לנסות שוב. ושוב היינו יושבים שעות ושותקים. הצלחנו ללכת פעם אחת לסרט (רוקי 2)
ולאכול פיצה. ושוב נורא רציתי שיתן לי יד או נשיקה, אבל לא קרה כלום, ואני שברתי את הכלים.
נפרדו דרכינו ולכיוונים מאד שונים. הוא הלך בדרך כל ישר והפך לגאוות כל, ואני שירכתי דרכי בין קוצים
ודרדרים והגעתי למקומות מעט יותר חשוכים.
פעם אחת פגשתי אותו בזמן שנסעתי על אופניי בשד' בן-ציון בת"א. כנראה שהזמנתי אותו לבקר במקום
עבודתי אז (כמלצרית במדים מאד מטופשים). היום הוא אומר שהוא לא מבין איך היה לו האומץ לבוא לשם.
לאחר מכן פגשתי אותו בחתונה משפחתית, ואח"כ לא ראיתיו כ - 7 שנים.
ולילה אחד חלמתי חלום.....
חלמתי שאני נכנסת לבית הוריו. מגיעה לחדרו. על השולחן יש כוס עם מים. אני שותה מן הכוס והיא נשברת.
אני בכל זאת שותה שוב והפה שלי מתמלא זכוכיות. ואז הוא נכנס לחדר ושואל אותי מה שלומי. אני, עם היד
על הפה מסמנת לו שאיני יכולה לדבר ושכואב לי. הוא מבקש ממני להראות לו את הלשון. אני מושיטה את
לשוני החוצה והוא ברב עדינותו מוציא את שברי הזכוכית אחד אחד עד הסוף.
וכך התעוררתי....והייתי בטרוף.....ואמרתי לעצמי שאני חייבת להתקשר אליו.....וכבר פענחתי את הדרך כיצד
לעשות זאת ולמי לפנות.
ואז, אמרתי לעצמי, שאולי כדאי לי לעצור את עצמי מלעשות מעשה נחפז וכל כך טיפוסי לי שכזה, שהרי הוא בטח נשוי
עם ילדים מקסימים שהם גאוות כל.
ואז קמתי והתלבשתי והלכתי לעבודה ויצאתי בהפסקת הצהריים לקנות משהו בסופר-פארם והוא היה שם.
ותפסתי את הראש ואמרתי לו: "יווו, אני בשוק! חלמתי עליך בלילה" וסיפרתי לו את החלום ושאלתי אותו
אם הבחורה שהסתובבה איתו היא זוגתו והוא ענה לי שלא, ושאלתי אותו אם יתקשר אליי, והוא לקח את הטלפון שלי,
והוא נתן לי לחכות איזה 36 שעות ואז נפגשנו....
והפעם לא חיכיתי עד שייתן לי יד או נשיקה. באיזשהו שלב, התנפלתי עליו אני.
והיום יש לנו ילדה מקסימה ואנחנו גם שותקים לפעמים אבל גם המון מדברים.
ממני בשנה, מקסים מקסים ונורא ביישן. הוא התחיל לבוא אליי.
היינו יושבים שנינו על המיטה שלי מביטים בקיר שממול ושותקים. שעות! נורא רציתי שיתן לי יד או נשיקה,
אבל כלום לא קרה.כעבור זמן מה כל העניין התמסמס.
שנה לאחר מכן עשיתי מינוי לבריכה המקומית. הוא היה מנוי בה שנים רבות. מצאתי את עצמי מתאהבת בו
ולמזלי גם הוא העז לנסות שוב. ושוב היינו יושבים שעות ושותקים. הצלחנו ללכת פעם אחת לסרט (רוקי 2)
ולאכול פיצה. ושוב נורא רציתי שיתן לי יד או נשיקה, אבל לא קרה כלום, ואני שברתי את הכלים.
נפרדו דרכינו ולכיוונים מאד שונים. הוא הלך בדרך כל ישר והפך לגאוות כל, ואני שירכתי דרכי בין קוצים
ודרדרים והגעתי למקומות מעט יותר חשוכים.
פעם אחת פגשתי אותו בזמן שנסעתי על אופניי בשד' בן-ציון בת"א. כנראה שהזמנתי אותו לבקר במקום
עבודתי אז (כמלצרית במדים מאד מטופשים). היום הוא אומר שהוא לא מבין איך היה לו האומץ לבוא לשם.
לאחר מכן פגשתי אותו בחתונה משפחתית, ואח"כ לא ראיתיו כ - 7 שנים.
ולילה אחד חלמתי חלום.....
חלמתי שאני נכנסת לבית הוריו. מגיעה לחדרו. על השולחן יש כוס עם מים. אני שותה מן הכוס והיא נשברת.
אני בכל זאת שותה שוב והפה שלי מתמלא זכוכיות. ואז הוא נכנס לחדר ושואל אותי מה שלומי. אני, עם היד
על הפה מסמנת לו שאיני יכולה לדבר ושכואב לי. הוא מבקש ממני להראות לו את הלשון. אני מושיטה את
לשוני החוצה והוא ברב עדינותו מוציא את שברי הזכוכית אחד אחד עד הסוף.
וכך התעוררתי....והייתי בטרוף.....ואמרתי לעצמי שאני חייבת להתקשר אליו.....וכבר פענחתי את הדרך כיצד
לעשות זאת ולמי לפנות.
ואז, אמרתי לעצמי, שאולי כדאי לי לעצור את עצמי מלעשות מעשה נחפז וכל כך טיפוסי לי שכזה, שהרי הוא בטח נשוי
עם ילדים מקסימים שהם גאוות כל.
ואז קמתי והתלבשתי והלכתי לעבודה ויצאתי בהפסקת הצהריים לקנות משהו בסופר-פארם והוא היה שם.
ותפסתי את הראש ואמרתי לו: "יווו, אני בשוק! חלמתי עליך בלילה" וסיפרתי לו את החלום ושאלתי אותו
אם הבחורה שהסתובבה איתו היא זוגתו והוא ענה לי שלא, ושאלתי אותו אם יתקשר אליי, והוא לקח את הטלפון שלי,
והוא נתן לי לחכות איזה 36 שעות ואז נפגשנו....
והפעם לא חיכיתי עד שייתן לי יד או נשיקה. באיזשהו שלב, התנפלתי עליו אני.
והיום יש לנו ילדה מקסימה ואנחנו גם שותקים לפעמים אבל גם המון מדברים.
-
- הודעות: 281
- הצטרפות: 31 מרץ 2003, 09:12
- דף אישי: הדף האישי של רינ_צ'י*
סיפורים קוסמיים
איזה יופי של סיפור
-
- הודעות: 32
- הצטרפות: 15 פברואר 2005, 11:28
- דף אישי: הדף האישי של אורנה_הודיה*
סיפורים קוסמיים
פאולה, איזה יופי של סיפור קוסמי מקסים (-:
-
- הודעות: 4315
- הצטרפות: 08 ספטמבר 2005, 09:00
- דף אישי: הדף האישי של יעלי_לה
סיפורים קוסמיים
וואו!
-
- הודעות: 4315
- הצטרפות: 08 ספטמבר 2005, 09:00
- דף אישי: הדף האישי של יעלי_לה
סיפורים קוסמיים
רק אחרי ששלחתי קלטה עיני את המרגיעון, שאמר "המציאות היא החלום האולטימטיבי". איזה מגיעון קוסמי...
סיפורים קוסמיים
בהיותי בת 15 נפטרה אימי ז"ל ממחלת הסרטן. כעסתי על כל העולם, כולל עליה. מדוע לא שיתפה אותי ב"סוד" העניין,
לא נתנה לי הזדמנות להיפרד ממנה, לשאול אותה שאלות שהיו כה חשובות למודעותי, ועוד........
בחלומותי הייתה מופיעה לעיתים תכופות, עם "הצעות" מה לעשות ומה לא, דרכים לפתרון בעיות ודילמות ועוד.
גרשתי אותה ממני. תמיד התעוררתי באמצע החלום, ממאנת לקבל עיצות ואף לתקשר איתה בצורה כלשהיא.
לאחר כל חלום שכזה נתקפתי בדלקת גרון או אלרגיה. מעולם לא הצלחתי לקשר בין הסיבות לגירויים השונים ולתוצאות.
הרופאים על אחת כמה וכמה, ורק הלעיטו אותי עם תרופות.
לאחר מספר שנים עמדה ביתי בכורתי להינשא, ואימי הופיעה כשבוע לפני החתונה בחלומי "ובישרה" לי, כי היא מתכוונת להשתתף בשמחה ולעמוד לצידי .נתקפתי כעס נוראי. לא רציתי בנוכחותה ביום שמחתי ואמרתי שאיננה רצויה.
באמצע אותו הלילה התחלתי להרגיש חום אימים בגופי. העיניים, הצוואר והחזה בערו. התעוררתי בבהלה. הלכתי לחדר אמבטיה לבדוק את התחושה. למראה המחזה שניגלה בפני חשכו עיני. העיניים היו כמעט עצומות, נפוחות ואדומות כמו תחת של קוף. הצוואר והחזה היו אדומים ככוויה. טסנו בבהלה ומהירות לבית החולים. הרופאים טענו שזה מקרה של התקף אלרגיה במצב קשה. ניסו לבדוק מה אכלתי ועם מי הייתי? הם המליצו על זריקת קורטיזון שאמורה להשפיע לאחר כ-10 ימים.
נבהלתי. איך אלך לחתונה במצב כזה??
התחלתי לבכות: אמא'לה, מה עושים, תעזרי לי.
פתאום כאילו נפל האסימון. השעה הייתה שעת חצות, חודש דצמבר. רוח, גשם, קור.
משכתי את בעלי כאילו אחזה בי תזזית. אמרתי לו: נוסעים לבית הקברות. הוא והרופאים התבוננו בי כאחת שזקוקה לאישפוז בגהה. הייתי נחושה. הגענו לקיברה. לא הרגשתי פחד, למרות המקום החשוך והשעה., נפש חיה מלבדנו לא היתה במקום. הגשם והקור לא השפיעו על החמימות שחשתי בגופי. ניצבתי מול קיברה. יכולתי לראותה עומדת מולי ומתבוננת.
פרקתי את כל הכעס והמתח עם הכאב המצטבר במשך שעתיים. צעקתי: אמא, אני אוהבת אותך..... הגשם שטף אותי מכף רגל עד הראש. בקשתי סליחה, מחלתי ונפרדתי ממנה. "הזמנתי" אותה להיות לצידי תמיד.
לפתע הרגשתי הקלה עצומה. הגוף היה שליו ורגוע. חזרתי הביתה ונרדמתי כהרף עין. למחרת הנפיחות ירדה. כעבור יומיים נעלמו הסימנים האדומים. ביום השלישי לא ניראה זכר לטראומה.
ביום החתונה נראיתי זוהרת מתחת לחופה. חשתי בנוכחותה. מין חיבוק שמעולם לא חשתי.........
לא נתנה לי הזדמנות להיפרד ממנה, לשאול אותה שאלות שהיו כה חשובות למודעותי, ועוד........
בחלומותי הייתה מופיעה לעיתים תכופות, עם "הצעות" מה לעשות ומה לא, דרכים לפתרון בעיות ודילמות ועוד.
גרשתי אותה ממני. תמיד התעוררתי באמצע החלום, ממאנת לקבל עיצות ואף לתקשר איתה בצורה כלשהיא.
לאחר כל חלום שכזה נתקפתי בדלקת גרון או אלרגיה. מעולם לא הצלחתי לקשר בין הסיבות לגירויים השונים ולתוצאות.
הרופאים על אחת כמה וכמה, ורק הלעיטו אותי עם תרופות.
לאחר מספר שנים עמדה ביתי בכורתי להינשא, ואימי הופיעה כשבוע לפני החתונה בחלומי "ובישרה" לי, כי היא מתכוונת להשתתף בשמחה ולעמוד לצידי .נתקפתי כעס נוראי. לא רציתי בנוכחותה ביום שמחתי ואמרתי שאיננה רצויה.
באמצע אותו הלילה התחלתי להרגיש חום אימים בגופי. העיניים, הצוואר והחזה בערו. התעוררתי בבהלה. הלכתי לחדר אמבטיה לבדוק את התחושה. למראה המחזה שניגלה בפני חשכו עיני. העיניים היו כמעט עצומות, נפוחות ואדומות כמו תחת של קוף. הצוואר והחזה היו אדומים ככוויה. טסנו בבהלה ומהירות לבית החולים. הרופאים טענו שזה מקרה של התקף אלרגיה במצב קשה. ניסו לבדוק מה אכלתי ועם מי הייתי? הם המליצו על זריקת קורטיזון שאמורה להשפיע לאחר כ-10 ימים.
נבהלתי. איך אלך לחתונה במצב כזה??
התחלתי לבכות: אמא'לה, מה עושים, תעזרי לי.
פתאום כאילו נפל האסימון. השעה הייתה שעת חצות, חודש דצמבר. רוח, גשם, קור.
משכתי את בעלי כאילו אחזה בי תזזית. אמרתי לו: נוסעים לבית הקברות. הוא והרופאים התבוננו בי כאחת שזקוקה לאישפוז בגהה. הייתי נחושה. הגענו לקיברה. לא הרגשתי פחד, למרות המקום החשוך והשעה., נפש חיה מלבדנו לא היתה במקום. הגשם והקור לא השפיעו על החמימות שחשתי בגופי. ניצבתי מול קיברה. יכולתי לראותה עומדת מולי ומתבוננת.
פרקתי את כל הכעס והמתח עם הכאב המצטבר במשך שעתיים. צעקתי: אמא, אני אוהבת אותך..... הגשם שטף אותי מכף רגל עד הראש. בקשתי סליחה, מחלתי ונפרדתי ממנה. "הזמנתי" אותה להיות לצידי תמיד.
לפתע הרגשתי הקלה עצומה. הגוף היה שליו ורגוע. חזרתי הביתה ונרדמתי כהרף עין. למחרת הנפיחות ירדה. כעבור יומיים נעלמו הסימנים האדומים. ביום השלישי לא ניראה זכר לטראומה.
ביום החתונה נראיתי זוהרת מתחת לחופה. חשתי בנוכחותה. מין חיבוק שמעולם לא חשתי.........
סיפורים קוסמיים
אוריין,כ"כ מרגש!
ממש תיקון.
ממש תיקון.
-
- הודעות: 45
- הצטרפות: 01 מאי 2006, 16:29
- דף אישי: הדף האישי של פאולה_גיב*
סיפורים קוסמיים
וואווואווואווואווואו
-
- הודעות: 880
- הצטרפות: 18 אוקטובר 2001, 17:18
- דף אישי: הדף האישי של חגית_פ*
סיפורים קוסמיים
פאולה ואוריין, תודה תודה תודה !
-
- הודעות: 3831
- הצטרפות: 21 ינואר 2005, 21:41
- דף אישי: הדף האישי של טליה_אלמתן*
סיפורים קוסמיים
איזה כיף זה בכל פעם שמישהו מעיר את הדף :- ) תודה לכם!
-
- הודעות: 1307
- הצטרפות: 02 פברואר 2006, 11:34
- דף אישי: הדף האישי של חוט_השני*
סיפורים קוסמיים
איזה כיף זה בכל פעם שמישהו מעיר את הדף :- ) תודה לכם!
-
- הודעות: 1233
- הצטרפות: 25 יולי 2004, 14:17
- דף אישי: הדף האישי של תמרול_ה*
סיפורים קוסמיים
איזה כיף זה בכל פעם שמישהו מעיר את הדף :- ) תודה לכם!
סיפורים קוסמיים
איזה עונג והזדמנות לבטא במקום זה גם ארועים שאינם מובנים ונקלטים באוזנים "רגילות". תודה על הקשב על המשוב
ועל היותי כאן אתכם.
ועל היותי כאן אתכם.
סיפורים קוסמיים
מאחר והצטברו אצלי שפע של סיפורים וחוויות "מתוקשרות".אשתף אתכם במספר ארועים.
בהיותי בהריון בגיל 35 לאחר שתי הפלות "טבעיות", נדרשתי ע"י הרופאה לבצע בדיקת דם (לשם איתור נוגדני אדמת ועוד).
סיכמנו, שבמידה והכל תקין עלי להגיע לבדיקה נוספת כעבור חודשיים. ביצעתי את הבדיקה כנדרש. התייצבתי כעבור חודשיים. להפתעתי, הודיעה לי הרופאה כי לאחר חיפוש לא מצאה את תוצאות הבדיקה וכי עלי לחזור עליהן בשנית.
בלילה הופיעה אימי "בחלום" וביקשה שלא אלך לבדיקה. אין מה לדאוג - הכל מצויין ומושלם.
התעוררתי עצבנית מהחלום (לפני הארוע של החתונה). חשבתי: איזו חוצפה. איך היא נכנסת לחיי. משיאה עיצות שעלולות להיות מסוכנות עבורי. דווקא משום כך אלך, ומיד.
בצעתי את הבדיקות פעם נוספת. כעבור יומיים נקראתי לרופאה בדחיפות. זו הודיעה לי כי נמצאו בבדיקה נוגדני אדמת ברמה הדורשת הפלה (העובר פגוע), אך מאחר ואני נמצאת בחודש מתקדם (תחילת חמישי) אאלץ להמשיך את ההריון.(רציתי לבצע הפלה באופן פרטי,אך לא היה רופא שהסכים לכך בשום מחיר). חשתי,שהשמים נופלים עלי והאדמה בולעת אותי. שוק נוראי. קראתי כל מידע העוסק בפגיעות העובר כתוצאה מהדבקות האדמת. בין השאר עיוורון, פגיעה בגפיי, .פיגור ועוד.... מה יש לומר?....
נתקפתי בדיכאון. הגוף התכסה בפצעים נוראיים. לא יכולתי לראות נפש חיה. חברה טובה, שלא הירפתה ברגעים קשים, הפגישה אותי עם רופא/מלאך, ששמע על מצבי והסביר לי כי אומנם קיימים נוגדני חיידקי האדמת בדם,
אך אין לדעת בוודאות באיזה חודש נדבקתי (בצורה סמוייה). יתכן שהדבר ארע לפני ההריון או בחודש הראשון.
במצב זה לא נגרם נזק המשפיע או פוגע בעובר. הוא הבטיח ליילד אותי ולהשאיר את הנושא באחריותו, בתנאי, שאהיה רגועה ולא אדאג......???
קצת נרגעתי. הגיע היום המיוחל. שהיה מלווה בחששות נוראיים המלווים בתפילה ותקווה.
בעלי עמד לצידי בזמן הלידה וכמובן הרופא/מלאך. לחשתי: "אמא. כמה אני זקוקה לך עכשיו....."
הלידה עברה בשלום. התינוק נולד נימול. למרבה התלהבותם של הרופא והצוות. "הוא מושלם ובריא" קרא הרופא.
רק אז יכולתי לנשום לרווחה. מאוחר יותר הבנתי איזה רצף של ניסים ארעו לי.
על הכל אני מודה יום יום...... מוסיפה ומבקשת "אל תביאיני לא לידי ניסיון ולא לידי ביזיון."
בהיותי בהריון בגיל 35 לאחר שתי הפלות "טבעיות", נדרשתי ע"י הרופאה לבצע בדיקת דם (לשם איתור נוגדני אדמת ועוד).
סיכמנו, שבמידה והכל תקין עלי להגיע לבדיקה נוספת כעבור חודשיים. ביצעתי את הבדיקה כנדרש. התייצבתי כעבור חודשיים. להפתעתי, הודיעה לי הרופאה כי לאחר חיפוש לא מצאה את תוצאות הבדיקה וכי עלי לחזור עליהן בשנית.
בלילה הופיעה אימי "בחלום" וביקשה שלא אלך לבדיקה. אין מה לדאוג - הכל מצויין ומושלם.
התעוררתי עצבנית מהחלום (לפני הארוע של החתונה). חשבתי: איזו חוצפה. איך היא נכנסת לחיי. משיאה עיצות שעלולות להיות מסוכנות עבורי. דווקא משום כך אלך, ומיד.
בצעתי את הבדיקות פעם נוספת. כעבור יומיים נקראתי לרופאה בדחיפות. זו הודיעה לי כי נמצאו בבדיקה נוגדני אדמת ברמה הדורשת הפלה (העובר פגוע), אך מאחר ואני נמצאת בחודש מתקדם (תחילת חמישי) אאלץ להמשיך את ההריון.(רציתי לבצע הפלה באופן פרטי,אך לא היה רופא שהסכים לכך בשום מחיר). חשתי,שהשמים נופלים עלי והאדמה בולעת אותי. שוק נוראי. קראתי כל מידע העוסק בפגיעות העובר כתוצאה מהדבקות האדמת. בין השאר עיוורון, פגיעה בגפיי, .פיגור ועוד.... מה יש לומר?....
נתקפתי בדיכאון. הגוף התכסה בפצעים נוראיים. לא יכולתי לראות נפש חיה. חברה טובה, שלא הירפתה ברגעים קשים, הפגישה אותי עם רופא/מלאך, ששמע על מצבי והסביר לי כי אומנם קיימים נוגדני חיידקי האדמת בדם,
אך אין לדעת בוודאות באיזה חודש נדבקתי (בצורה סמוייה). יתכן שהדבר ארע לפני ההריון או בחודש הראשון.
במצב זה לא נגרם נזק המשפיע או פוגע בעובר. הוא הבטיח ליילד אותי ולהשאיר את הנושא באחריותו, בתנאי, שאהיה רגועה ולא אדאג......???
קצת נרגעתי. הגיע היום המיוחל. שהיה מלווה בחששות נוראיים המלווים בתפילה ותקווה.
בעלי עמד לצידי בזמן הלידה וכמובן הרופא/מלאך. לחשתי: "אמא. כמה אני זקוקה לך עכשיו....."
הלידה עברה בשלום. התינוק נולד נימול. למרבה התלהבותם של הרופא והצוות. "הוא מושלם ובריא" קרא הרופא.
רק אז יכולתי לנשום לרווחה. מאוחר יותר הבנתי איזה רצף של ניסים ארעו לי.
על הכל אני מודה יום יום...... מוסיפה ומבקשת "אל תביאיני לא לידי ניסיון ולא לידי ביזיון."
-
- הודעות: 814
- הצטרפות: 07 אפריל 2003, 14:16
- דף אישי: הדף האישי של ברונית_ב*
סיפורים קוסמיים
בתור מי שפתחה את הדף אני מאושרת לקרוא את הסיפורים. זה פשוט מעגל נשים ערני ושוקק. תענוגגגגגגגגגגגגגגגג. (הציטוט שמופיע כרגע מעל תיבת ההוספה זה כולנו משפחה אחת ).
סיפורים קוסמיים
סיפור אופטימי: לפני מספר שנים פגשתי חברת ילדות טובה שלא התראינו שנים. השמחה היתה רבה. בין לבין
סיפרה לי כי היא משתוקקת להיכנס להריון ואינה מצליחה. בבדיקות השונות שביצעו היא ובעלה לא נמצאו ממצאים המעידים על בעיה כלשהיא.
היא החלה בטיפולים שונים אך ללא הועיל... לדבריה,קיום יחסים גרם לה למתח ועינוי רב בשל רמת הציפיות והאכזבות.
אין לי מושג כיצד נישלף הרעיון הבא. דמייני, אמרתי, שאת מטיילת להנאתך בחורשה/יער. על אחד העצים את רואה פרי ממש תאווה לעיניים ולחך. את קוטפת, אוכלת, מתענגת. לאחר שסיימת, את משליכה את החרצן אל האדמה (כי אין פחים במקום). כעבור זמן את חוזרת לאותה חורשה לאותו מקום. ליד העץ שממנו קטפת את הפרי נוסף שתיל רך ורענן. למראהו את מתפעלת ומתלהבת: הרי זה השתיל שלי, את אומרת בגאווה. הוא צמח מבלי שהתכוונתי והתאמצתי כלל.
הסיפור יפה, הגיבה, אך מה זה קשור אלי? (משל ונמשל)
זה מה שאת צריכה לעשות. הכל באופן טבעי. להתענג מהמגע. ולחשוב על אותו חרצן שאת פריו את אוכלת הנאתך, זורעת באדמה ללא ציפיות ותיכנונים, ומגלה פתאום...... נפרדנו בחיבוק וחיוך. "מהפה שלך לאלוהים" קרצה ושבה לביתה.
עברו כארבעה חודשים. בשעת בוקר מוקדמת העיר אותי הטלפון משנתי. מעברו השני של הקו שמעתי את קולה הצוהל .
אני ב-ה-ר-יון...... לשמחתי לא היתה גבול. קראי לה/לו "פרי-לי" אמרתי בבדיחות.
תינוקת יפיפיה נולדה. שמה אודליה.
סיפרה לי כי היא משתוקקת להיכנס להריון ואינה מצליחה. בבדיקות השונות שביצעו היא ובעלה לא נמצאו ממצאים המעידים על בעיה כלשהיא.
היא החלה בטיפולים שונים אך ללא הועיל... לדבריה,קיום יחסים גרם לה למתח ועינוי רב בשל רמת הציפיות והאכזבות.
אין לי מושג כיצד נישלף הרעיון הבא. דמייני, אמרתי, שאת מטיילת להנאתך בחורשה/יער. על אחד העצים את רואה פרי ממש תאווה לעיניים ולחך. את קוטפת, אוכלת, מתענגת. לאחר שסיימת, את משליכה את החרצן אל האדמה (כי אין פחים במקום). כעבור זמן את חוזרת לאותה חורשה לאותו מקום. ליד העץ שממנו קטפת את הפרי נוסף שתיל רך ורענן. למראהו את מתפעלת ומתלהבת: הרי זה השתיל שלי, את אומרת בגאווה. הוא צמח מבלי שהתכוונתי והתאמצתי כלל.
הסיפור יפה, הגיבה, אך מה זה קשור אלי? (משל ונמשל)
זה מה שאת צריכה לעשות. הכל באופן טבעי. להתענג מהמגע. ולחשוב על אותו חרצן שאת פריו את אוכלת הנאתך, זורעת באדמה ללא ציפיות ותיכנונים, ומגלה פתאום...... נפרדנו בחיבוק וחיוך. "מהפה שלך לאלוהים" קרצה ושבה לביתה.
עברו כארבעה חודשים. בשעת בוקר מוקדמת העיר אותי הטלפון משנתי. מעברו השני של הקו שמעתי את קולה הצוהל .
אני ב-ה-ר-יון...... לשמחתי לא היתה גבול. קראי לה/לו "פרי-לי" אמרתי בבדיחות.
תינוקת יפיפיה נולדה. שמה אודליה.
-
- הודעות: 814
- הצטרפות: 07 אפריל 2003, 14:16
- דף אישי: הדף האישי של ברונית_ב*
סיפורים קוסמיים
דמיון מודרך זה כלי נפלא, אין ספק.
סיפורים קוסמיים
מוסיפה סיפור טרי.
בשבוע שעבר השתתפתי במפגש של נשים יהודיות מקומיות. זה משהו די נדיר כי ממש אין כאן יהודים. הגיעו גם נשים שגרות במרחק של שעתיים נסיעה. אחת מהן הנחתה את המפגש שהיה אמור לעסוק בחויית הלידה (באופן מפתיע חצי מהנשים היו בהריון ).
היא הציגה את עצמה ואמרה שתפתח בסיפור האישי שלה, איך היא הגיעה לתחום של הריון ולידה.
הלידה הראשונה שלה היתה ללא משככי כאבים אבל בזירוז וקשה מאד. הלידה השניה כבר היתה עם דולה היתה חויה ממש טובה. הלידה שהלישית היתה בבית והיתה נהדרת. וא זהיא סיפרה שבהריון השלישי היתה לה ירידת מים בשבוע 23, היא היתה באשפוז ושתתה המון מים והתפללה המון (היא לא אישה דתיה אורתודוקסית, למי שזה מעניין) ולמחרת התדשו המים ברחם, וכעבור יומיים שיחררו אותה הביתה. היא היתה בשמיאת הריון שבועיים ומשם ההריון המשיך כרגיל, ובסופו היא ילדה בזמן ועוד בבית. היא מספרת והילד שלה בן השנה עומדת ומחזיק לה את הרגל.
הקשבתי ופה שלי נפתח ונפער, הכל התחיל להסתחרר. הרי זה מה שקרה לי. ירידת מים בשבוע 23! אבל אצלנו זה נגמר אחרת. מה שזעזע אותי היה שזה קרה לנו בדיוק באותו הזמן, כי אם הייתי יולדת את העובר ההוא היה לי עכשיו ילד בן שנה.
זה היה לי קשה לשמוע, אבל גם הרגשתי משהו מאד מחזק מהסיפור שלה. כאילו ניתנה לי הזדמנות לכתוב מחדש את הסיפור שלי עם סוף אחר באופן מציאותי. בסוף המפגש דיברנו ואני סיפרתי לה את הסיפור שלי. התחבקנו ובכינו קצת. זה היה מאד עוצמתי בשבילי.
ומאז, בכל פעם שאני מנסה לפתוח את הדף בפורום אבדן הריון של "תפוז" המחשב שלנו נופל!! כבר שבוע. אני נכנסת לכל פורום אפשרי בתפוז חוץ מלפורום אובדן.
כנראה היקום מנסה לומר לי שבאמת הגיע הזמן להתקדם, לא?
בשבוע שעבר השתתפתי במפגש של נשים יהודיות מקומיות. זה משהו די נדיר כי ממש אין כאן יהודים. הגיעו גם נשים שגרות במרחק של שעתיים נסיעה. אחת מהן הנחתה את המפגש שהיה אמור לעסוק בחויית הלידה (באופן מפתיע חצי מהנשים היו בהריון ).
היא הציגה את עצמה ואמרה שתפתח בסיפור האישי שלה, איך היא הגיעה לתחום של הריון ולידה.
הלידה הראשונה שלה היתה ללא משככי כאבים אבל בזירוז וקשה מאד. הלידה השניה כבר היתה עם דולה היתה חויה ממש טובה. הלידה שהלישית היתה בבית והיתה נהדרת. וא זהיא סיפרה שבהריון השלישי היתה לה ירידת מים בשבוע 23, היא היתה באשפוז ושתתה המון מים והתפללה המון (היא לא אישה דתיה אורתודוקסית, למי שזה מעניין) ולמחרת התדשו המים ברחם, וכעבור יומיים שיחררו אותה הביתה. היא היתה בשמיאת הריון שבועיים ומשם ההריון המשיך כרגיל, ובסופו היא ילדה בזמן ועוד בבית. היא מספרת והילד שלה בן השנה עומדת ומחזיק לה את הרגל.
הקשבתי ופה שלי נפתח ונפער, הכל התחיל להסתחרר. הרי זה מה שקרה לי. ירידת מים בשבוע 23! אבל אצלנו זה נגמר אחרת. מה שזעזע אותי היה שזה קרה לנו בדיוק באותו הזמן, כי אם הייתי יולדת את העובר ההוא היה לי עכשיו ילד בן שנה.
זה היה לי קשה לשמוע, אבל גם הרגשתי משהו מאד מחזק מהסיפור שלה. כאילו ניתנה לי הזדמנות לכתוב מחדש את הסיפור שלי עם סוף אחר באופן מציאותי. בסוף המפגש דיברנו ואני סיפרתי לה את הסיפור שלי. התחבקנו ובכינו קצת. זה היה מאד עוצמתי בשבילי.
ומאז, בכל פעם שאני מנסה לפתוח את הדף בפורום אבדן הריון של "תפוז" המחשב שלנו נופל!! כבר שבוע. אני נכנסת לכל פורום אפשרי בתפוז חוץ מלפורום אובדן.
כנראה היקום מנסה לומר לי שבאמת הגיע הזמן להתקדם, לא?
סיפורים קוסמיים
בשבוע שעבר קיבלתי מאמא שלי (ספרנית), חבילת ספרי ילדים משומשים שהיא קבלה כתרומה לספריה, אך מפאת מצבם הבלוי היא העבירה אותם אלי (אני ידועה באהבתי לספרים בכל מצב צבירה). מצאתי ביניהם את הספר 'אבא ארך הרגלים' שבילדותי האזנתי לו כתסכית ברדיו בתוכנית 'לאם ולילד' נדמה לי (היתה מושמעת ברדיו כל יום בין 2-4.)
ובכן, לקחתי אותו בשמחה והתחלתי לקרוא, ואף לקחתי אותו איתי לנסיעה באוטובוס (כדי שאם ארצה לנוח מהתבוננות באנשים יהיה לי מה לעשות...).
הגעתי למחוז חפצי ו- אללי, שכחתי שם את הספר!
מכיוון שכבר עזבתי, התקשרתי לחברתי והשארתי הודעה וביקשתי שתחזיר לי בהזדמנות, כי זה ממש נכנס לי לנשמה ועשה לי טוב לקרוא (זה ספר שנכתב לדעתי לנערות אבל יש בו המון חכמת חיים וחן).
למחרת התקשרה אלי חברתי, וכאן מבצבץ ונגלה הקטע הקוסמי:
היא סיפרה שיום קודם דיברה עם 2 חברות ואחת מהן ציטטה משפט מספר שחברתי לא הכירה. שתי החברות הופתעו מהחור בהשכלה, ומאד המליצו לה לקרוא את הספר המקסים 'אבא ארך הרגלים', שאני שכחתי למחרת אצלה על השולחן!
שתינו נדהמנו- מה זה אם לא בקשה שנענתה?
היא כמובן קראה ונהנתה ואף השיבה לי את אבדתי וגם אני כבר סיימתי.
חוץ מזה המלצתי לה לבקש עוד דברים שהיא רוצה על מנת שהקוסמוס יארגן לה משלוחים
המרגיעון : התשמע קולי באשר הנך
ובכן, לקחתי אותו בשמחה והתחלתי לקרוא, ואף לקחתי אותו איתי לנסיעה באוטובוס (כדי שאם ארצה לנוח מהתבוננות באנשים יהיה לי מה לעשות...).
הגעתי למחוז חפצי ו- אללי, שכחתי שם את הספר!
מכיוון שכבר עזבתי, התקשרתי לחברתי והשארתי הודעה וביקשתי שתחזיר לי בהזדמנות, כי זה ממש נכנס לי לנשמה ועשה לי טוב לקרוא (זה ספר שנכתב לדעתי לנערות אבל יש בו המון חכמת חיים וחן).
למחרת התקשרה אלי חברתי, וכאן מבצבץ ונגלה הקטע הקוסמי:
היא סיפרה שיום קודם דיברה עם 2 חברות ואחת מהן ציטטה משפט מספר שחברתי לא הכירה. שתי החברות הופתעו מהחור בהשכלה, ומאד המליצו לה לקרוא את הספר המקסים 'אבא ארך הרגלים', שאני שכחתי למחרת אצלה על השולחן!
שתינו נדהמנו- מה זה אם לא בקשה שנענתה?
היא כמובן קראה ונהנתה ואף השיבה לי את אבדתי וגם אני כבר סיימתי.
חוץ מזה המלצתי לה לבקש עוד דברים שהיא רוצה על מנת שהקוסמוס יארגן לה משלוחים
המרגיעון : התשמע קולי באשר הנך
-
- הודעות: 700
- הצטרפות: 22 אוגוסט 2001, 11:34
- דף אישי: הדף האישי של עין_הסערה*
סיפורים קוסמיים
לנמרה האהובה...
גם אני שולחת
כנראה היקום מנסה לומר לי שבאמת הגיע הזמן להתקדם, לא?
הגיע הזמן למה שהגיע, למה שאת מוכנה.
גם אני שולחת
כנראה היקום מנסה לומר לי שבאמת הגיע הזמן להתקדם, לא?
הגיע הזמן למה שהגיע, למה שאת מוכנה.
-
- הודעות: 499
- הצטרפות: 13 אוגוסט 2004, 19:49
- דף אישי: הדף האישי של שגית_רי*
סיפורים קוסמיים
אמא נמרה,
הזדמנות לכתוב מחדש את הסיפור שלי עם סוף אחר באופן מציאותי.
מרגש מאד מאד עד צמרמורת....
ומצטרפת ל הגיע הזמן למה שהגיע, למה שאת מוכנה.
@} @} @}
הזדמנות לכתוב מחדש את הסיפור שלי עם סוף אחר באופן מציאותי.
מרגש מאד מאד עד צמרמורת....
ומצטרפת ל הגיע הזמן למה שהגיע, למה שאת מוכנה.
@} @} @}
סיפורים קוסמיים
אוריין
לא הצלחתי להפסיק לבכות.
לא הצלחתי להפסיק לבכות.
סיפורים קוסמיים
שירי יקרה.
מה גרם לך לבכות מה השפיע עליך.?
בחלונית מופיע המשפט:"החסרונות הם היתרונות".
אני כל כך מזדהה עם המשפט.כיון, שכל קושי בחיי, חישל וחיזק אותי יותר ויותר.
למדתי המון על עצמי ועל הסביבה דרך הקשיים והחסרונות .
בעיקר,לראות את המציאות בפרופורציה.לפתח יכולת השרדות רבה.להיות עצמאית.
לאהוב המון.לסלוח. להיות אמפטית ורגישה יותר.להקשיב (עם כל החושים)לעזור ,לתמוך.והעיקר .להודות יום יום על מה שיש .(גם על מה שאין)ועל מה שאני.כמו שאני.
(())(())
מה גרם לך לבכות מה השפיע עליך.?
בחלונית מופיע המשפט:"החסרונות הם היתרונות".
אני כל כך מזדהה עם המשפט.כיון, שכל קושי בחיי, חישל וחיזק אותי יותר ויותר.
למדתי המון על עצמי ועל הסביבה דרך הקשיים והחסרונות .
בעיקר,לראות את המציאות בפרופורציה.לפתח יכולת השרדות רבה.להיות עצמאית.
לאהוב המון.לסלוח. להיות אמפטית ורגישה יותר.להקשיב (עם כל החושים)לעזור ,לתמוך.והעיקר .להודות יום יום על מה שיש .(גם על מה שאין)ועל מה שאני.כמו שאני.
(())(())
-
- הודעות: 156
- הצטרפות: 12 יולי 2004, 14:59
- דף אישי: הדף האישי של ארץ_נהדרת*
סיפורים קוסמיים
הלכתי ברחוב עם חברה ודיברנו על הזוגיות שלי ודיברנו על הנסיונות שלי להרות ועל ההפלות הטבעיות שעברתי בשנה האחרונה. סיפרתי לה על 3 הפלות יזומות שעברתי בצעירותי ואיך אני מרגישה שיש קשר ואני צריכה למצוא בתוכי מקוום של קבלה וסליחה. אחר כך דיברתי על הקושי לגשר בין הפער של הפנטזיה על בן זוג אח לנשמה, חבר נפש לבין העבודה הקשה של הזוגיות במציאות.
היא דיברה על זה שהכל אשליה ופנטזיה וסיפרה לי על זוג ידיד נפש של 10 שנים שהתגרשו אחרי שנולד התינוק שלהם. ואז היא שאלה אותי איך היו אלה שעשיתי מהם הפלה, אם הם היו חברי נפש, נשמות תואמות כמו שאני רוצה ואם כן למה עשיתי הפלה. אז אמרתי לה כן, אחד מהם ביחוד היה כזה. ואז.....הוא בא מולנו ברחוב (לא ראיתי אותו 17 שנה).
שתינו היינו המומות לגמרי!!!
וזה היה ממש מדהים לראות את המרחק ואיך שום דבר לא נשאר מהאיכות שקראתי לה סולמייד.
היא דיברה על זה שהכל אשליה ופנטזיה וסיפרה לי על זוג ידיד נפש של 10 שנים שהתגרשו אחרי שנולד התינוק שלהם. ואז היא שאלה אותי איך היו אלה שעשיתי מהם הפלה, אם הם היו חברי נפש, נשמות תואמות כמו שאני רוצה ואם כן למה עשיתי הפלה. אז אמרתי לה כן, אחד מהם ביחוד היה כזה. ואז.....הוא בא מולנו ברחוב (לא ראיתי אותו 17 שנה).
שתינו היינו המומות לגמרי!!!
וזה היה ממש מדהים לראות את המרחק ואיך שום דבר לא נשאר מהאיכות שקראתי לה סולמייד.
-
- הודעות: 156
- הצטרפות: 12 יולי 2004, 14:59
- דף אישי: הדף האישי של ארץ_נהדרת*
סיפורים קוסמיים
עוד סיפור קרה לי לפני שהתחתנתי, קיבלתי מסרים במשך כמה שנים שיש לי קושי במציאת בן זוג בגלל הבטחת עבר שנתתי שלא בקדושה ושאני צריכה לבקש בה סליחה. ואכן בנישואי הראשונים התחתנתי ברבנות נישואים על מנת להשתחרר מהצבא, עם בחור שמאד אהב אותי ואחרי מספר חודשים זה נגמר. במשך כמה שנים מאז חיפשתי אותו באינטינסיביות ולא מצאתי אותו בשום מקום.
שבוע לפני החתונה אני יושבת בבית קפה בתל אביב עם לוונדר סגול ופתאם.... הוא יושב בשולחן לידי!!! כמובן שהוא סלח לי וגם הסתבר שהוא התגרש חודש לפני כן מאשתו השנייה.
שבוע לפני החתונה אני יושבת בבית קפה בתל אביב עם לוונדר סגול ופתאם.... הוא יושב בשולחן לידי!!! כמובן שהוא סלח לי וגם הסתבר שהוא התגרש חודש לפני כן מאשתו השנייה.
-
- הודעות: 3831
- הצטרפות: 21 ינואר 2005, 21:41
- דף אישי: הדף האישי של טליה_אלמתן*
סיפורים קוסמיים
ואז.....הוא בא מולנו ברחוב (לא ראיתי אותו 17 שנה).
נו, ומה היה אחר כך?! דיברתם? מה אמרתם? נו!!!
נו, ומה היה אחר כך?! דיברתם? מה אמרתם? נו!!!
-
- הודעות: 2
- הצטרפות: 16 יולי 2006, 17:49
- דף אישי: הדף האישי של ורודה_אחת*
סיפורים קוסמיים
לא יודעת עד כמה זה קוסמי אבל זה סיפור סיפור..
בסוף התיכון הלכתי יום אחד הביתה יחד עם מכרה. במקום מאוד קרוב לבית שלי אבל לא במדרכה שאני בד"כ הולכת בה (או בשעה שאני בד"כ שם) ועבר מולנו בחור אחד. אני זוכרת שהסתכלתי עליו והמבט שלו היה כל כך שואב (לטובה). הוא היה נראה מאוד לא מוכר וחשבתי לעצמי מי זה בכלל.
יום למחרת, יצאתי עם חברה בהפסקה מבית הספר לקיוסק ליד ופתאום ראיתי אותו שם! הוא היה ממש מופתע (גם אני) אבל מרוב בושה לא אמרתי כלום והלכתי משם. באותו היום הוא היה נראה הכי מוכר - כאילו אני מכירה אותו כבר כל החיים. אח"כ במשך כמה חודשים ראיתי אותו עוד מספר פעמים מרחוק וגם היה שלב שחיפשתי אותו אבל די נעלמו עקבותיו. אני חשבתי שזה ממש גורלי - אפילו שאולי כבר פגשתי אותו פעם כשהייתי קטנה ואני אפגוש אותו שוב כשאהיה מוכנה לזוגיות ואולי הוא בעלי...
כבר די הנחתי לסיפור הזה, היום זה סתם קוריוז, ואני עומדת להתחתן בקרוב (חשבתי על זה עכשיו פתאום שגם לבחור שלי יש קוקו ושיער שחור, כמו שהיה להוא.. אבל אין שום סיכוי שזה היה ההוא)
בסוף התיכון הלכתי יום אחד הביתה יחד עם מכרה. במקום מאוד קרוב לבית שלי אבל לא במדרכה שאני בד"כ הולכת בה (או בשעה שאני בד"כ שם) ועבר מולנו בחור אחד. אני זוכרת שהסתכלתי עליו והמבט שלו היה כל כך שואב (לטובה). הוא היה נראה מאוד לא מוכר וחשבתי לעצמי מי זה בכלל.
יום למחרת, יצאתי עם חברה בהפסקה מבית הספר לקיוסק ליד ופתאום ראיתי אותו שם! הוא היה ממש מופתע (גם אני) אבל מרוב בושה לא אמרתי כלום והלכתי משם. באותו היום הוא היה נראה הכי מוכר - כאילו אני מכירה אותו כבר כל החיים. אח"כ במשך כמה חודשים ראיתי אותו עוד מספר פעמים מרחוק וגם היה שלב שחיפשתי אותו אבל די נעלמו עקבותיו. אני חשבתי שזה ממש גורלי - אפילו שאולי כבר פגשתי אותו פעם כשהייתי קטנה ואני אפגוש אותו שוב כשאהיה מוכנה לזוגיות ואולי הוא בעלי...
כבר די הנחתי לסיפור הזה, היום זה סתם קוריוז, ואני עומדת להתחתן בקרוב (חשבתי על זה עכשיו פתאום שגם לבחור שלי יש קוקו ושיער שחור, כמו שהיה להוא.. אבל אין שום סיכוי שזה היה ההוא)
-
- הודעות: 2056
- הצטרפות: 23 אוקטובר 2003, 00:10
- דף אישי: הדף האישי של יערת_דבש*
סיפורים קוסמיים
ארץ נהדרת, איזה סיפורים יפים, מלאי תובנות!
-
- הודעות: 156
- הצטרפות: 12 יולי 2004, 14:59
- דף אישי: הדף האישי של ארץ_נהדרת*
סיפורים קוסמיים
_ואז.....הוא בא מולנו ברחוב (לא ראיתי אותו 17 שנה).
נו, ומה היה אחר כך?! דיברתם? מה אמרתם? נו!!!_
דיברנו כמה דקות שיחת הא ודא, יש לו ילד. הוא הרגיש לי כל כך לא שייך אלי. שזה היה ממש לקבל תשובה באון ליין. אבל האירוע היה מדהים. נשארתי מצומררת כמה זמן
נו, ומה היה אחר כך?! דיברתם? מה אמרתם? נו!!!_
דיברנו כמה דקות שיחת הא ודא, יש לו ילד. הוא הרגיש לי כל כך לא שייך אלי. שזה היה ממש לקבל תשובה באון ליין. אבל האירוע היה מדהים. נשארתי מצומררת כמה זמן
-
- הודעות: 3831
- הצטרפות: 21 ינואר 2005, 21:41
- דף אישי: הדף האישי של טליה_אלמתן*
סיפורים קוסמיים
הוא הרגיש לי כל כך לא שייך אלי. שזה היה ממש לקבל תשובה באון ליין
אוקי, זה סוגר את הסיפור בצורה יפה
אוקי, זה סוגר את הסיפור בצורה יפה
-
- הודעות: 2056
- הצטרפות: 23 אוקטובר 2003, 00:10
- דף אישי: הדף האישי של יערת_דבש*
סיפורים קוסמיים
לא קוסמי אבל בא לי לספר.
או בעצם אם לקיחת אחריות היא חלק מהקוסמוס, אז קוסמי.
הייתי בנעורי באיזו מסגרת אינטנסיבית והיה לי שם סיפור מאד חזק ולא רומנטי דוקא עם מישהו שהיה זקוק להמון עזרה ובהעדר מי שיעזור לו (היו אבל לא שמו לב) לקחתי את זה על עצמי, בלי להבין שאין בכוחותי.
בסיפור הזה נפגעתי מאד(וכמובן יצאתי מחוזקת). כבר עברו המון שנים בהם אולי שנה הייתי רואה אותו באופן צפוי ולא מדברת איתו, וגם כשכבר לא היה קשר אז הייתי רואה אותו ברחבי ת"א פה ושם, כולי צמירמור ורעדה.
ביני לבין עצמי זה מזמן היה סגור,
אבל לפני חודש כשראיתי אותו בפרישמן, אין איש מסביבנו כדי לטשטש שראינו זה את זו, עוברים זה מול זו, כמו תאונה חזיתית שבה המכה הכי חזקה, באלפית שניה הייתי צריכה להחליט אם זאת הולכת להשאר התעלמות נרגשת או פשוט:
"שלום" + חיוך של זיכרון
"שלום" +מבט עונה: הכל בסדר.
סגירת מעגל אמיתית.
פווווו, הקלה.
או בעצם אם לקיחת אחריות היא חלק מהקוסמוס, אז קוסמי.
הייתי בנעורי באיזו מסגרת אינטנסיבית והיה לי שם סיפור מאד חזק ולא רומנטי דוקא עם מישהו שהיה זקוק להמון עזרה ובהעדר מי שיעזור לו (היו אבל לא שמו לב) לקחתי את זה על עצמי, בלי להבין שאין בכוחותי.
בסיפור הזה נפגעתי מאד(וכמובן יצאתי מחוזקת). כבר עברו המון שנים בהם אולי שנה הייתי רואה אותו באופן צפוי ולא מדברת איתו, וגם כשכבר לא היה קשר אז הייתי רואה אותו ברחבי ת"א פה ושם, כולי צמירמור ורעדה.
ביני לבין עצמי זה מזמן היה סגור,
אבל לפני חודש כשראיתי אותו בפרישמן, אין איש מסביבנו כדי לטשטש שראינו זה את זו, עוברים זה מול זו, כמו תאונה חזיתית שבה המכה הכי חזקה, באלפית שניה הייתי צריכה להחליט אם זאת הולכת להשאר התעלמות נרגשת או פשוט:
"שלום" + חיוך של זיכרון
"שלום" +מבט עונה: הכל בסדר.
סגירת מעגל אמיתית.
פווווו, הקלה.
סיפורים קוסמיים
איזה יופי של סיפורים.עדיפים אלה על פני העיתון או, מהדורות החדשות.
אני מאמינה שכל מי שנקרא בדרכינו ויצר עמנו קשר כלשהו.לעיתים חיובי ולעיתים כזה שהותיר אחריו סריטות, צלקות....
אינו מקרי.זהו קשר קוסמי שמטרתו לענות לצרכינו ברגע,תקופה קצרה/ארוכה בחיינו.והאחר שהשאיר מטען שלילי
בא ללמדינו משהו על עצמינו על מנת שנעשה תיקון ונפיק את הלקחים.
אני מאמינה שכל מי שנקרא בדרכינו ויצר עמנו קשר כלשהו.לעיתים חיובי ולעיתים כזה שהותיר אחריו סריטות, צלקות....
אינו מקרי.זהו קשר קוסמי שמטרתו לענות לצרכינו ברגע,תקופה קצרה/ארוכה בחיינו.והאחר שהשאיר מטען שלילי
בא ללמדינו משהו על עצמינו על מנת שנעשה תיקון ונפיק את הלקחים.
-
- הודעות: 880
- הצטרפות: 18 אוקטובר 2001, 17:18
- דף אישי: הדף האישי של חגית_פ*
סיפורים קוסמיים
לא בטוחה שזה סיפור קוסמי אבל זה משהו שהולך איתי כבר יותר משש שנים והייתי רוצה לכתוב אותו איפשהו. והדף הזה נראה לי הכי מתאים.
כילדה וגם כבוגרת הייתי מאוד קשורה לסבתא שלי, מין קשר קרוב כזה שקפץ דור (אני לא קרובה במיוחד לאמא שלי והיא לא קרובה במיוחד לאמא שלה- סבתא שלי).
מילדות היה ביננו קשר של מעבר למילים, טלפתיה בהרבה מקרים.
תמיד היא נתנה לי הרגשה שנהיה תמיד יחד והיה לה משפט אלי "אף פעם אני לא אעזוב אותך".
בשנים שגרתי בחו"ל סבתא שלי חלתה ובהתחלה לא היה ברור מה זה, אח"כ התברר שסרטן וכבר לא היה מה לעשות חוץ מלחכות. באתי לבקר אותה פעמיים ותמיד אני אחיה עם רגשות האשם הכבדים שלי שלא הייתי לידה בשנה האחרונה ואני מניחה שמשהו שתמיד יהיה אצלי ויגרום לי צער רב.
בכל אופן, חודשיים אחרי מותה נכנסתי להריון מאוד מפתיע ולא צפוי (כתבתי קצת על זה ב ארכיון סיפורים קוסמיים לפני כמה שנים). באותו לילה שגיליתי שאני בהריון חלמתי שסבתא שלי מגישה לי לידיים תינוקת ופתאום התמונה קפצה וראיתי ילדה בלונדינית רצה בשדה פרחים וקוראת לי "אמא". התעוררתי באותה שנייה מהשינה עם המסר ששם הילדה "אלה". אחרי תשעה חודשים נולדה אלה שלי בלידה קשה ומסובכת שלא נגמרה אבל ברגע ששמו אותה עלי היא פתחה אלי זוג עינים בצבע כחול כהה, בדיוק הגוון עינים של סבתא שלי, והסתכלה לי בעינים בצורה מאוד ברורה וישירה.
אלה היתה תינוקת מאוד "בוגרת" , לא בכיינית, ישנה מצויין. מי שמכיר אותה יכול להעיד שמגיל צעיר היתה תחושה לגביה שהיא נפש זקנה בגוף של ילדה. היתה לה ראיית עולם בוגרת ממש מגיל אפס. היא התחילה לדבר יחסית מאוחר אבל יום אחד כשהיתה בת שלוש, פתאום היא הסתכלה עלי בזמן משחק ואמרה "תמיד אני אוהב אותך בלב שלי".
הצטמררתי ושאלתי "מה?" והיא אמרה "תמיד נהיה יחד".
אני חושבת שבאותה שניה שלעולם לא אשכח הבנתי שהתחושות שלי לגביה היו נכונות מההתחלה ושזאת הנשמה של סבתא שלי.
כמה חודשים אח"כ הסתכלנו באלבום תמונות מהלידה שלה ופתאום היא אמרה "אני זוכרת כל מה שקרה לי. בהתחלה היה לי חם ונעים אבל פתאום היה חושך, שמעתי צעקות והרגשתי אור חזק של מנורות. רציתי לראות אותך אבל כל כך פחדתי שניסיתי לא לצאת אבל לחצו אותי וכאב לי כל כך". זה היה תיאור מאוד מענין של מה שקרה בלידה בדיוק (אלה נתקעה בתעלת לידה ולחצו אותי ממש חזק כדי להכריח אותה לרדת).
כמובן שמעולם לא סיפרתי לה על הלידה או כל תיאור אחר שיכל להשפיע על הסיפור שלה. היא פשוט זכרה את הלידה כאילו שהיתה מחוץ לגוף כל הזמן הזה וחיכתה שזה ייגמר.
עברו בערך שלוש שנים מאז. אני חושבת שבסביבות גיל ארבע- ארבע וחצי הרגשתי איך לאט לאט סבתא שלי עוזבת את אלה ומניחה לה לחיות את חייה. הודיתי לה בליבי על השנים שנשארה איתי ושמרה עלי והבנתי שהתפקיד שלה נגמר בעולם שלנו וגם אני צריכה לשחרר למרות הקושי.
אני יכולה בדיעבד לומר שזו היתה תקופה שאלה השתנתה בה , הפכה להיות "ילדה". בחודשים האחרונים היא רוצה לשמוע סיפורים על סבתא שלי, לראות תמונות וכו'.
בשבוע שעבר קראתי לה איזה סיפור שנולד בו תינוק ושאלתי אותה אם היא זוכרת את הלידה שלה. היא שתקה רגע ואז ענתה "מה פתאום, זה כבר היה מזמן ובכלל תינוקות לא זוכרים מה היה בבטן!".
הלב שלי נצבט חזק באותו רגע. זה היה אישור סופי שסבתא שלי לא שם.
בלילות האחרונים אני מקבלת איזשהו מסר מנשמה אחרת שרוצה להיכנס אלי בבוא העת. אולי כל הילדים שלי יהיו קוסמיים...
כילדה וגם כבוגרת הייתי מאוד קשורה לסבתא שלי, מין קשר קרוב כזה שקפץ דור (אני לא קרובה במיוחד לאמא שלי והיא לא קרובה במיוחד לאמא שלה- סבתא שלי).
מילדות היה ביננו קשר של מעבר למילים, טלפתיה בהרבה מקרים.
תמיד היא נתנה לי הרגשה שנהיה תמיד יחד והיה לה משפט אלי "אף פעם אני לא אעזוב אותך".
בשנים שגרתי בחו"ל סבתא שלי חלתה ובהתחלה לא היה ברור מה זה, אח"כ התברר שסרטן וכבר לא היה מה לעשות חוץ מלחכות. באתי לבקר אותה פעמיים ותמיד אני אחיה עם רגשות האשם הכבדים שלי שלא הייתי לידה בשנה האחרונה ואני מניחה שמשהו שתמיד יהיה אצלי ויגרום לי צער רב.
בכל אופן, חודשיים אחרי מותה נכנסתי להריון מאוד מפתיע ולא צפוי (כתבתי קצת על זה ב ארכיון סיפורים קוסמיים לפני כמה שנים). באותו לילה שגיליתי שאני בהריון חלמתי שסבתא שלי מגישה לי לידיים תינוקת ופתאום התמונה קפצה וראיתי ילדה בלונדינית רצה בשדה פרחים וקוראת לי "אמא". התעוררתי באותה שנייה מהשינה עם המסר ששם הילדה "אלה". אחרי תשעה חודשים נולדה אלה שלי בלידה קשה ומסובכת שלא נגמרה אבל ברגע ששמו אותה עלי היא פתחה אלי זוג עינים בצבע כחול כהה, בדיוק הגוון עינים של סבתא שלי, והסתכלה לי בעינים בצורה מאוד ברורה וישירה.
אלה היתה תינוקת מאוד "בוגרת" , לא בכיינית, ישנה מצויין. מי שמכיר אותה יכול להעיד שמגיל צעיר היתה תחושה לגביה שהיא נפש זקנה בגוף של ילדה. היתה לה ראיית עולם בוגרת ממש מגיל אפס. היא התחילה לדבר יחסית מאוחר אבל יום אחד כשהיתה בת שלוש, פתאום היא הסתכלה עלי בזמן משחק ואמרה "תמיד אני אוהב אותך בלב שלי".
הצטמררתי ושאלתי "מה?" והיא אמרה "תמיד נהיה יחד".
אני חושבת שבאותה שניה שלעולם לא אשכח הבנתי שהתחושות שלי לגביה היו נכונות מההתחלה ושזאת הנשמה של סבתא שלי.
כמה חודשים אח"כ הסתכלנו באלבום תמונות מהלידה שלה ופתאום היא אמרה "אני זוכרת כל מה שקרה לי. בהתחלה היה לי חם ונעים אבל פתאום היה חושך, שמעתי צעקות והרגשתי אור חזק של מנורות. רציתי לראות אותך אבל כל כך פחדתי שניסיתי לא לצאת אבל לחצו אותי וכאב לי כל כך". זה היה תיאור מאוד מענין של מה שקרה בלידה בדיוק (אלה נתקעה בתעלת לידה ולחצו אותי ממש חזק כדי להכריח אותה לרדת).
כמובן שמעולם לא סיפרתי לה על הלידה או כל תיאור אחר שיכל להשפיע על הסיפור שלה. היא פשוט זכרה את הלידה כאילו שהיתה מחוץ לגוף כל הזמן הזה וחיכתה שזה ייגמר.
עברו בערך שלוש שנים מאז. אני חושבת שבסביבות גיל ארבע- ארבע וחצי הרגשתי איך לאט לאט סבתא שלי עוזבת את אלה ומניחה לה לחיות את חייה. הודיתי לה בליבי על השנים שנשארה איתי ושמרה עלי והבנתי שהתפקיד שלה נגמר בעולם שלנו וגם אני צריכה לשחרר למרות הקושי.
אני יכולה בדיעבד לומר שזו היתה תקופה שאלה השתנתה בה , הפכה להיות "ילדה". בחודשים האחרונים היא רוצה לשמוע סיפורים על סבתא שלי, לראות תמונות וכו'.
בשבוע שעבר קראתי לה איזה סיפור שנולד בו תינוק ושאלתי אותה אם היא זוכרת את הלידה שלה. היא שתקה רגע ואז ענתה "מה פתאום, זה כבר היה מזמן ובכלל תינוקות לא זוכרים מה היה בבטן!".
הלב שלי נצבט חזק באותו רגע. זה היה אישור סופי שסבתא שלי לא שם.
בלילות האחרונים אני מקבלת איזשהו מסר מנשמה אחרת שרוצה להיכנס אלי בבוא העת. אולי כל הילדים שלי יהיו קוסמיים...
סיפורים קוסמיים
וואו, סיפור מדהים.
את מכירה את הדף תינוקות זוכרים לידה?
את מכירה את הדף תינוקות זוכרים לידה?
-
- הודעות: 1307
- הצטרפות: 02 פברואר 2006, 11:34
- דף אישי: הדף האישי של חוט_השני*
סיפורים קוסמיים
מקסים וקוסמי לחלוטין{@
-
- הודעות: 880
- הצטרפות: 18 אוקטובר 2001, 17:18
- דף אישי: הדף האישי של חגית_פ*
סיפורים קוסמיים
הי,חגית.הספור שלך מרתק.ומרגש.
-
- הודעות: 4246
- הצטרפות: 13 יוני 2004, 20:33
- דף אישי: הדף האישי של עירית_לוי
סיפורים קוסמיים
חגית, מקסים ומצמרר
-
- הודעות: 499
- הצטרפות: 13 אוגוסט 2004, 19:49
- דף אישי: הדף האישי של שגית_רי*
סיפורים קוסמיים
וואוו, חגיתוש, איזו מתנה זה הסיפור הזה!!!
ובטח שהמקום שלו זה בדף הזה...מרגש מאד ומצמרר..
ובטח שהמקום שלו זה בדף הזה...מרגש מאד ומצמרר..
-
- הודעות: 468
- הצטרפות: 04 ינואר 2006, 20:29
- דף אישי: הדף האישי של אורי_ה*
סיפורים קוסמיים
חגית.הספור שלך מרתק.ומרגש.
סיפורים קוסמיים
חגית עשתה לי חשק.
יום הלידה הראשונה שלי. הצירים שלי תכופים ממש ואני לא מוצאת בית-חולים שמסדרונתיו אינם מלאים עד אפס מקום.
אני נאלצת לנסוע לבלינסון . ממש לא רציתי לעשות את זה. סבא שלי האהוב מת שם. כשאני רק עוברת שם בכביש אני
נזכרת בסוף שלו ולא יכולה להפסיק לבכות. אבל אין ברירה. אנחנו נוסעים לשם. אני אדלג על סיפור הלידה
(רק אפציר בכן: אל תלדו בבלינסון). בתשע בערב מונחת עלי לראשונה הילדה המדהימה הזאת.
באחת-עשרה לוקחים לי אותה. "אבל כתוב שיש כאן ביות מלא"
והאחות (ברצינות מוחלטת):"כן, ביות מלא עד עשר. נתנו לך עוד שעה".
לוקחים אותי למחלקה. אני די מטושטשת, תפורה ועייפה, אבל לא מצליחה לישון. כעבור כחצי שעה אני מבינה שאני
לא זוכרת אפילו איך הילדה שלי נראית. אני רבה עם האחות, הולכת לתינוקיה להיות איתה קצת. יש לה עיניים בדיוק
בצבע של העיניים של סבא שלי ז"ל. אני לא מצליחה להניק, אבל אנחנו מבלות ביחד שעה מדהימה
בחדר-הנקה ואני חוזרת למיטה.
החדר שלי חשוך לחלוטין המיטה (רביעית בחדר) צמודה לקיר. לידה, עומד ומחכה סבא שלי.
הוא עומד שם מספיק זמן כדי שאספיק לחשוב: אבל הוא מת - אבל זה הוא - אבל הוא פה.
הוא מחכה שאכנס למיטה, מחייך אליי והולך.
יום הלידה הראשונה שלי. הצירים שלי תכופים ממש ואני לא מוצאת בית-חולים שמסדרונתיו אינם מלאים עד אפס מקום.
אני נאלצת לנסוע לבלינסון . ממש לא רציתי לעשות את זה. סבא שלי האהוב מת שם. כשאני רק עוברת שם בכביש אני
נזכרת בסוף שלו ולא יכולה להפסיק לבכות. אבל אין ברירה. אנחנו נוסעים לשם. אני אדלג על סיפור הלידה
(רק אפציר בכן: אל תלדו בבלינסון). בתשע בערב מונחת עלי לראשונה הילדה המדהימה הזאת.
באחת-עשרה לוקחים לי אותה. "אבל כתוב שיש כאן ביות מלא"
והאחות (ברצינות מוחלטת):"כן, ביות מלא עד עשר. נתנו לך עוד שעה".
לוקחים אותי למחלקה. אני די מטושטשת, תפורה ועייפה, אבל לא מצליחה לישון. כעבור כחצי שעה אני מבינה שאני
לא זוכרת אפילו איך הילדה שלי נראית. אני רבה עם האחות, הולכת לתינוקיה להיות איתה קצת. יש לה עיניים בדיוק
בצבע של העיניים של סבא שלי ז"ל. אני לא מצליחה להניק, אבל אנחנו מבלות ביחד שעה מדהימה
בחדר-הנקה ואני חוזרת למיטה.
החדר שלי חשוך לחלוטין המיטה (רביעית בחדר) צמודה לקיר. לידה, עומד ומחכה סבא שלי.
הוא עומד שם מספיק זמן כדי שאספיק לחשוב: אבל הוא מת - אבל זה הוא - אבל הוא פה.
הוא מחכה שאכנס למיטה, מחייך אליי והולך.
-
- הודעות: 2056
- הצטרפות: 23 אוקטובר 2003, 00:10
- דף אישי: הדף האישי של יערת_דבש*
סיפורים קוסמיים
חגית, סיפור נפלא.
תודה.
תודה.
-
- הודעות: 1068
- הצטרפות: 24 ספטמבר 2004, 16:05
- דף אישי: הדף האישי של לוונדר_סגול*
סיפורים קוסמיים
צמרמורות...
-
- הודעות: 4246
- הצטרפות: 13 יוני 2004, 20:33
- דף אישי: הדף האישי של עירית_לוי
סיפורים קוסמיים
אחת, ואוו. עוד צמרמורת...
סיפורים קוסמיים
_חגית, סיפור נפלא.
תודה._
בת כמה אלה עכשיו?
תודה._
בת כמה אלה עכשיו?
סיפורים קוסמיים
חגית, סיפור נפלא.
תודה.
לקח לי כמה שעות למצוא את מה שכתבת ב ארכיון סיפורים קוסמיים והכל מתחבר ברצף רוחני ולא ייאמן שכזה. תודה.
תודה.
לקח לי כמה שעות למצוא את מה שכתבת ב ארכיון סיפורים קוסמיים והכל מתחבר ברצף רוחני ולא ייאמן שכזה. תודה.
-
- הודעות: 880
- הצטרפות: 18 אוקטובר 2001, 17:18
- דף אישי: הדף האישי של חגית_פ*
סיפורים קוסמיים
תודה [-:
בת כמה אלה עכשיו? שש.
בת כמה אלה עכשיו? שש.
סיפורים קוסמיים
כשסבא שלי מת בשנתו בשעות הבוקר המאוחרות הייתי בת 12 .הבית השני שלנו היה בקומה ראשונה. פתחתי את הדלת כששמעתי לפתע יללות של חתול מהצד השני(איך הוא עבר את מחסום האינטרקום?).הכנסתי אותו פנימה , נתתי לו לאכול.הוא התיישב בסוף הארוחה על השטיח לעשות את ספונג'ת הליקוקים על פרוות -חתול- הרחוב האפרפרה שלו כשצילצל הפעמון בדלת. בפתח עמד בנדוד שלי מתנשף בעיניים דומעות וצעק "סבא מת" סבא מת".....
דילגנו מעל החתול שכבר מזמן התאחד עם השטיח והלכנו להתקשר לכל המשפחה המורחבת שהיתה באותה שעה בצפת בהכנות אחרונות לקראת החתונה שהיתה אמורה להתרחש באותו לילה. השתהתי רגע עם השפורפרת , נועצת מבטי בחתול .הייתי כבר בטוחה שזה סבא. החמיא לי לי שהוא בא לחנות אצלי לפני העליה לשמים. צילצלתי לאמא . נשמתי עמוקות. ואמרתי במהירות שסבא מת ויש פה חתול על השטיח שקצת דומה לסבא.תוך דקות נשמעו זעקות שבר.." סבא מת...הבת שלי השתגעה..חייבים לחזור הביתה..."!
החתונה נמשכה כרגיל. כל האחיות ניסו להסתיר מהכלה את היתמות שתפסה אותם פיתאום בציפרניים והלכו לבכות בשרותים של האולם.
סבא שלי אכן חירבן לבתדודתי מלכה את החתונה. הנישואים שלהם לא ממש הצליחו להתרומם עד היום.
את שבת החתן בילו כולם בשיבעה
אמא שלי החזירה את החתול לפח הזבל השכונתי שממנו בא
ואני מאז שנהיה לי בית משלי מגדלת חתולים , מגרש חניה לנשמות!
דילגנו מעל החתול שכבר מזמן התאחד עם השטיח והלכנו להתקשר לכל המשפחה המורחבת שהיתה באותה שעה בצפת בהכנות אחרונות לקראת החתונה שהיתה אמורה להתרחש באותו לילה. השתהתי רגע עם השפורפרת , נועצת מבטי בחתול .הייתי כבר בטוחה שזה סבא. החמיא לי לי שהוא בא לחנות אצלי לפני העליה לשמים. צילצלתי לאמא . נשמתי עמוקות. ואמרתי במהירות שסבא מת ויש פה חתול על השטיח שקצת דומה לסבא.תוך דקות נשמעו זעקות שבר.." סבא מת...הבת שלי השתגעה..חייבים לחזור הביתה..."!
החתונה נמשכה כרגיל. כל האחיות ניסו להסתיר מהכלה את היתמות שתפסה אותם פיתאום בציפרניים והלכו לבכות בשרותים של האולם.
סבא שלי אכן חירבן לבתדודתי מלכה את החתונה. הנישואים שלהם לא ממש הצליחו להתרומם עד היום.
את שבת החתן בילו כולם בשיבעה
אמא שלי החזירה את החתול לפח הזבל השכונתי שממנו בא
ואני מאז שנהיה לי בית משלי מגדלת חתולים , מגרש חניה לנשמות!
-
- הודעות: 2056
- הצטרפות: 23 אוקטובר 2003, 00:10
- דף אישי: הדף האישי של יערת_דבש*
סיפורים קוסמיים
אחת, קראתי.
המממ...
המממ...
-
- הודעות: 21
- הצטרפות: 23 אפריל 2004, 15:35
סיפורים קוסמיים
חדשה פה ומדפדפת לי להנאתי וחייבת לספר סיפור שקרה לי ולבן זוגי דאז.
טסנו לחו"ל נחתנו במינכן והיינו צריכים להגיע באותו היום לשוויץ.
לקחנו את האוטו משדה התעופה והתחלנו לנסוע, מצוידים במפות וכל מה שצריך, ולא הצלחנו לצאת ממינכן, כל פעם נוסעים ומתברברים, עוברת שעה, ועוד שעה ופתאום כבר אחר הצהריים ומתחיל להחשיך, ובן זוגי דאז התחיל להתייאש ורצה לשכור חדר במינכן ושנבלה שם.
ואני בביטחון מלא (שאין לי מושג מאיפה היה לי) אמרתי- הלילה אנחנו ישנים בציריך, שם הזמנו את החדר.
והמשכנו לנסוע אחרי ששאלנו וניסינו ושוב שאלנו, ואני לא ילאה אתכם בתיסכול שחשנו, בן זוגי דאז עצר את האוטו ואמר לי - זהו!!! אני נשאר פה.
יצאתי מהאוטו עם דמעות בעיניים ומפה נשענתי על האוטו ובהיתי .......
לא חשבתי, לא דיברתי ובעיקר לא האמנתי שאנחנו נתייאש.
פתאום מתוך כל העוברים והשבים פנה אליי אדם נכה, עם קביים , בגדים מרופטים ושאל אותי אם אני צריכה עזרה- באנגלית עילגת.
עניתי לו שכן- אנחנו צריכים להגיע לשוויץ ולא מוצאים את הדרך....
ואז הוא הצביע על חנות שמימולינו ואמר - שם יעזרו לכם.
נכנסנו פניתי לאחת הפקידות ובמשך חצי שעה ועם הרבה סבלנות היא הסבירה לנו כיצד להגיע לשוויץ, הוציאה מפה ושירטטה לנו את הדרך רחוב רחוב....
כמובן שאת הלילה חגגנו בשוויץ מאושרים שהצלחנו, ועד היום כשאני נזכרת בסיפור אני מרגישה מוגנת על ידי היקום.
טסנו לחו"ל נחתנו במינכן והיינו צריכים להגיע באותו היום לשוויץ.
לקחנו את האוטו משדה התעופה והתחלנו לנסוע, מצוידים במפות וכל מה שצריך, ולא הצלחנו לצאת ממינכן, כל פעם נוסעים ומתברברים, עוברת שעה, ועוד שעה ופתאום כבר אחר הצהריים ומתחיל להחשיך, ובן זוגי דאז התחיל להתייאש ורצה לשכור חדר במינכן ושנבלה שם.
ואני בביטחון מלא (שאין לי מושג מאיפה היה לי) אמרתי- הלילה אנחנו ישנים בציריך, שם הזמנו את החדר.
והמשכנו לנסוע אחרי ששאלנו וניסינו ושוב שאלנו, ואני לא ילאה אתכם בתיסכול שחשנו, בן זוגי דאז עצר את האוטו ואמר לי - זהו!!! אני נשאר פה.
יצאתי מהאוטו עם דמעות בעיניים ומפה נשענתי על האוטו ובהיתי .......
לא חשבתי, לא דיברתי ובעיקר לא האמנתי שאנחנו נתייאש.
פתאום מתוך כל העוברים והשבים פנה אליי אדם נכה, עם קביים , בגדים מרופטים ושאל אותי אם אני צריכה עזרה- באנגלית עילגת.
עניתי לו שכן- אנחנו צריכים להגיע לשוויץ ולא מוצאים את הדרך....
ואז הוא הצביע על חנות שמימולינו ואמר - שם יעזרו לכם.
נכנסנו פניתי לאחת הפקידות ובמשך חצי שעה ועם הרבה סבלנות היא הסבירה לנו כיצד להגיע לשוויץ, הוציאה מפה ושירטטה לנו את הדרך רחוב רחוב....
כמובן שאת הלילה חגגנו בשוויץ מאושרים שהצלחנו, ועד היום כשאני נזכרת בסיפור אני מרגישה מוגנת על ידי היקום.
-
- הודעות: 213
- הצטרפות: 07 נובמבר 2005, 11:55
- דף אישי: הדף האישי של כרמל_האורחת*
סיפורים קוסמיים
_אני אדלג על סיפור הלידה
(רק אפציר בכן: אל תלדו בבלינסון)_
אחת,
זה דווקא מאוד מעניין אותי וגם רלוונטי עבורי ממש עוד מעט... (בלינסון הוא כרגע האופציה המועדפת)
אשמח אם תפרטי יותר. (יש את דף מדור סיפורי לידה או אם תרצי בדפבית שלי)
(רק אפציר בכן: אל תלדו בבלינסון)_
אחת,
זה דווקא מאוד מעניין אותי וגם רלוונטי עבורי ממש עוד מעט... (בלינסון הוא כרגע האופציה המועדפת)
אשמח אם תפרטי יותר. (יש את דף מדור סיפורי לידה או אם תרצי בדפבית שלי)
סיפורים קוסמיים
לידה, עומד ומחכה סבא שלי.
וואו, יש לי גם סיפור דומה, אם כי מיד שנייה. גיסתי ילדה את ביתה, כאשר באותו בית חולים, באותו יום ממש, מוקדם יותר נפטרה סבתה. כמובן שלא סיפרו לה על המוות (הפתאומי) של הסבתא. כשהיא הגיעה למחלקה לאחר ההתאוששות היא ראתה את הסבתא עומדת שם ואומרת לה שהיא ראתה את הילדה (הנינה שלה) ושהיא יפה מאד ומאחלת לה איחולים טובים. מאוחר יותר כשבאו לספר לה על הפטירה היא אמרה להם שהיא כבר יודעת...
וואו, יש לי גם סיפור דומה, אם כי מיד שנייה. גיסתי ילדה את ביתה, כאשר באותו בית חולים, באותו יום ממש, מוקדם יותר נפטרה סבתה. כמובן שלא סיפרו לה על המוות (הפתאומי) של הסבתא. כשהיא הגיעה למחלקה לאחר ההתאוששות היא ראתה את הסבתא עומדת שם ואומרת לה שהיא ראתה את הילדה (הנינה שלה) ושהיא יפה מאד ומאחלת לה איחולים טובים. מאוחר יותר כשבאו לספר לה על הפטירה היא אמרה להם שהיא כבר יודעת...
-
- הודעות: 814
- הצטרפות: 07 אפריל 2003, 14:16
- דף אישי: הדף האישי של ברונית_ב*
סיפורים קוסמיים
מדור הניו אייג של nrg הכריז על תחרות הסיפור הקצר לשנה החדשה.
יש כאן סיפורים כל כך יפים ופותחי לב, וכותבים (בעיקר כותבות) מעולים, ככה שממש מתבקש להציע.
המרגיעון: בכל אדם מבוגר שוכן ילד שמחפש הכרה
יש כאן סיפורים כל כך יפים ופותחי לב, וכותבים (בעיקר כותבות) מעולים, ככה שממש מתבקש להציע.
המרגיעון: בכל אדם מבוגר שוכן ילד שמחפש הכרה
-
- הודעות: 249
- הצטרפות: 05 מרץ 2002, 22:00
- דף אישי: הדף האישי של אנהאטה_א*
סיפורים קוסמיים
פתאום מתוך כל העוברים והשבים פנה אליי אדם נכה, עם קביים , בגדים מרופטים ושאל אותי אם אני צריכה עזרה- באנגלית עילגת. מרגש
-
- הודעות: 156
- הצטרפות: 12 יולי 2004, 14:59
- דף אישי: הדף האישי של ארץ_נהדרת*
סיפורים קוסמיים
לא יודעת אם שייך לכאן...אבל לחברה יש בן קוסמי...בן 3 עכשיו:
- לפני השינה מסתכל על אמא שלו ואומר: אנאטוטה....אמא שלו, מה? חוזר: אנאטוטה, שואלת אמא שלו: מה זה? עונה הילד: אשה. לאחר בירור מעמיק נמצא שאנאטוטה זה אשה בשפה הארמית...מצמרר.
- יום אחר: אמא את יודעת לפניך היתה לי עוד אמא, היא היתה צוחקת כל הזמן....חושב....אבל היא כבר לא כאן מזמן..מתה
- יום אחר: אוי אמא מה יש לך על הראש, האמא נוגעת בראש ולא מרגישה כלום. בן: אמא יש לך קצף סגול על הראש
- יום אחר: אמא מה את ציפור, לאן את עפה? אמא: מה? עם הכנפיים שיש לך לאן את עפה?
- יושב עם אבא בסלון ושר ומשמיע קולות. לאבא עוברת מחשבה בראש מה אתה מייבב כמו ילדה? הילד מסתכל עליו ואומר: כמו ילדה?
- הילד מדבר הרבה על אלוקים ומתאר מה קורה שם.