שלום חוה,
קודם כל אני רוצה ממש להודות לך ולברך אותך על הדף המדהים הזה!!!
באת לי בזמן, הארת את עיניי, ודרך אגב המצגת של הרופאה הזאת (ד"ר ג'יל) גרמה לי לבכות, פשוט מדהים!
אני מודה שלא קראתי את כל הדף, הגעתי עד ספטמבר 2008, אבל כבר אחת וחצי בלילה ואני קוראת 3 שעות רצוף...
אני מבטיחה לסיים אותו, ואני מאוד רוצה לשאול שאלה, אני ממש מתנצלת אם יש תשובות למעלה בדף, אני ממש רוצה לדעת כמה דברים לגבי כל הנ"ל...
הבן שלי בן שנה ותשע חודשים. הוא בן בכור בחינוך ביתי, אני איתו כל הזמן. עד היום יצא לצערי ומחוסר ידיעתי, שציירנו לו ציורים וגם צורות וכו'. כמובן שזה נפסק מהיום. הוא מקשקש משהו ואמר "פרח" שזה מה שסבתא אמרה לו, וגם מבקש ריבוע (כנ"ל סבתא). אז ממחר כולם יקבלו הדרכות מקיפות וגם לא בנוכחותו כמובן.
הוא בשלב של שרבוטים, על דפים קטנים או גדולים, זה לא משנה- זה אותם שרבוטים מתוקים שאני אוהבת להסתכל עליו מצייר אותם בכזה ריכוז, זה ממש שובה לב...
מה שכן, קניתי לו גירי שעווה מתוצרת שטוקמר, בעשרה צבעים שונים. האמת שהצבעים זה יותר בשבילי כי קצת משעמם לי לצייר בשלושה צבעים. הוא לוקח צבע ומשרבט איתו ויכול לא להחליף כלל, ואולי יחליף לעוד צבע אחד או שתיים ולא יותר. אני מאוד נהנית לצבוע סתם ככה ובדר"כ תמיד נגררת לצבוע את כל הדף בספקטרום הקשת, זה דבר שחוזר על עצמו אצלי ואני מאוד נהנית מזה ומוצאת סיפוק, במיוחד מלמלא את הדף. האם זה פוגע בו לראות אותי עושה זאת? אציין שהוא לא מחקה אותי או מבקש ממני, ושאני עושה זאת בריכוז והוא בשלו כשאני בשלי..
כשגיליתי אתמול על הדף המאיר (מעיר) הזה, אז ניסיתי היום לשרבט בצבעי הקשת אבל אח"כ שוב יצא לי ספקטרום בדף אחר..
עוד משהון. בשיא התלהבותי קניתי לו צבעי מים גם תוצרת שטוקמר. שלושה צבעי יסוד כמקובל. ההתנסות הראשונה שלנו הייתה איומה ונוראה ולדעתי טראומטית עבורנו. זאת הפעם הראשונה שרבתי איתו, הוא שפך את הצבע על הנייר ועשה את כל הדברים שעבורו מסעירים ואני ברוב טמטומי באותו הרגע נגררתי להערות דביליות שנבעו מצורך שלי לספק איזה פנטזיה שקראתי בספר. הייתי כל כך טיפשה, בדר"כ זה ממש אבל ממש לא המצב אצלנו, הוא הגיע לבכי ועילבון וממש ראיתי איך הוא נפגע ממני, ואני התייסרתי ימים עם מצפון נוקף, ונשבעתי שלא נחזור למצב הזה. זה היה ממש גרוע עבורי (גם עבורו כמובן)
אחרי זה הרחקתי את הצבעים ואמרתי לעצמי שעד גיל שנתיים אני לא מוציאה אותם, אבל פתאום כמה ימים אחרי האירוע ההוא, הוא ביקש מעצמו צבע, והיה האמת נסיון מוצלח יותר, ומאז הוא אוהב את זה ובכל פעם שהוא רואה את הצבעים הוא מבקש לצייר, לכן אני מחביאה אותם (נראה לי שהטראומה שלי גדולה משלו). כמה הנזק משמעותי?
עוד שאלה קטנטנה, לגבי ספרים- למרות שזה לא נושא הדף, ואם יש דף שעוסק בזה אשמח אם מישהו יגלה לי..
אני קצת פנאטית של ספרים, מאוד מאוד אהבתי ספרים בתור ילדה ולמדתי לקרוא לבד ללא כל לימוד של אותיות וכו' לפני גיל ארבע. אני זוכרת את החוויה החזקה של פיענוח צופן הקריאה בבירור, זה היה משהו מאוד מופלא, אני זוכרת איך פתאום הכל נהיה ברור והבנתי מה כתוב! זה היה בגן כש"קראתי" ספר אהוב ופתאום כל הצורות התבהרו לידי מילים ברגע אחד! זאת חוויה חזקה שזכורה לי בבירור, ותמיד אהבתי לקרוא, ולכן הקראתי לבני כמעט מלידתו ספרים. אני מאוד מאוד בררנית לגבי תוכן, מלל ומסר הספר ושוקלת לכתוב בעצמי ספרים "טבעיים" לילדים, עקב המצוקה הגדולה שיש לי למצוא ספרים שיספקו אותי כאמא.
מה שקרה לבני זה שהוא מאוד אוהב "לקרוא", הוא אוהב שנקריא לו סיפורים, יש לו העדפות ברורות לספרים אהובים, זה לפי תקופות אצלנו, והוא יושב לבדו וקורא בלי הכוונה או התערבות ממני. רגע אחד הוא איתי במטבח ואח"כ יש שקט.. אני מציצה ורואה שהוא לקח ספר מהמדף (אצלנו יש ספריית צעצועים נמוכה וארוכה.. ככה שהכל נגיש לו) ויושב וקורא בעיון עם עצמו, לפעמים לוקח ספר אחר). היום בגלל שהוא יותר גדול ותנועתי אז פחות יוצא לי לשבת להקריא, רק לפני השינה ואולי באמצע היום בתדירות של אחת לשבוע נגיד? רוב הקריאה שלו כרגע זה הוא לבד, חוץ מהסיפור הקבוע של התקופה הנוכחית שאותו אני מקריאה אחת לכמה ימים. מטריד אותי שאולי העמסתי עליו לאור כל מה שכתבת? למרות שאף פעם לא הכרחתי אותו ואם הוא לא רצה מיד עזבתי. בכל מקרה כיום אנחנו לא עושים את זה כי הוא כבר לא תינוק

וגם ככה עושים כל כך הרבה דברים שלא יוצא לעצור ולקרוא, בטח לא כל יום.. אנחנו בתנועה מתמדת

השאלה היא- אם גרמתי נזק בזה לדעתך?
ועוד דבר פצפון, יש לנו ארגז חול, אפשר לצייר גם בחול באותו עקרון? עם האצבעות או שאפשר לקחת מקל וכו'? כמובן שצריך להרטיב את החול. ועל אותו משקל, חפרו ליד הבית שלי ויש פה הר של אדמה שחורה, שאם מרטיבים אותה אז היא נהיית בוץ שחור. זה טוב גם? ( למרות שהפראנואידית שבי מפחדת מטטנוס)..
תודה רבה וסליחה על המגילה,
עינת