רון ג

אני מהילדים של חורף 1973 –
והיונה עוד לא הגיעה.

שמי רון, אני בן זוג לנורית, אב לנגה שנולדה בסערה בחורף 2004, למתן שנולד ברוגע בחורף 2007 ולזהר שנולדה בכיף בחורף 2011.
הכרתי את האתר בעת שגרנו בקליפורניה.
באפריל 2005 חזרנו לארץ ותקענו יתד זמני במושב בית זית, בואכה ירושלים.
באוגוסט 2008 עברנו לשריגים-ליאון אשר בעמק האלה.

אני מנכ"ל שותף של "עמותת סיכוי לקידום שוויון אזרחי" www.sikkuy.org.il

דפים שחשובים לי במיוחד:
ראיון עם ג'ין לידלוף לבאופן טבעי
גן הורים בית זית

הראיון שערכתי עם ג'ין לידלוף מחברת הספר עקרון הרצף הוא טקסט שחשוב לי במיוחד
alon-beofen-tv/[po]Jean Liedloff Hebrew[/po].html

אפשר להשיג אותי ב [email protected]

זהו דף בית אישי

תתחדש

ברוך הבא! @}

קראתי בינתיים ביומן שלכם את פרק 1 - על הכחשה, הכרה ובהלה.
מאוד מרגש, ואתה כותב נפלא!

קוראת את יומן הפגיה שלכם ומתרגשת עד דמעות... עוד לא סיימתי.
גם לי יש יומן פגיה, בדף בלוג בין קירות בדידותי , לקראת הסוף שלו.
תודה על השיתוף וברוך הבא!@}

ברוך הבא! הצצתי קצת באתר שלכם. יופי של תמונות! @} @}

<ואני נזכרת שקראתי דברים שכתבת דברים שמאוד אהבתי בדף להיות בעד להיות נגד >

ברוך הבא, רון!
איזה יומן מרגש ונגה פשוט מקסימה!!!

עירית_לוי

תתחדש על הדפבית!

איזה אתר משפחתי מדליק יש לכם!
ונגה חמודה לאללה.
אהבתי את התמונה הייצוגית שלך מנקה בזמן ההריון של שושנה

נורית - ברוכה הבאה!@} תתחדשי גם את!@}
האם זה דף בית משפחתי? אולי תפתחי דף בית אישי גם לעצמך?
היומן שלכם מקסים והתמונות מדהימות!

תודה על הברכות והמחמאות.

רון

בכל אופן אתר משפחתי מלבב מאוד לכם.
משפחה יפה ופגית מדהימה (איזה עירנות ייחודית ניכרת במבטים שלה! נראה כי עוד עתיד מזהיר לה...)
בריאות לכולכם
@}

היי רון.
זה ממש אתה?!
כאן, ב"באופן"...?...
התלבטתי מס' פעמים, אם אני מזהה נכון, כל הזמן חשבתי שאתה הוא מישהו בשם לא לו, אבל...הצצה קטנה בדף הבית הבהירה ששמך לך...
מבינה שהפסדתי את הגישה לאתר המשפחתי , ליומן, ללידה... ככה זה כשלא ערניים מספיק ...
אני ממעטת לקרוא את דף המילואים שאתה מרבה להתבטא בו, פשוט חשה כ"כ שחוקה...אז מחפשת באתר ביטוי לחלקים נוספים שבי...תחומים אחרים. אבל ברגע של כוחות מחודשים, אקרא את הדיון כולו.
יתכן שאתה לא מזהה אותי ( אם תזדקק לעזרה, לא אעלב) מחוץ לעולמם של "היפים והאמיצים"...
עדי.

מזהה, מזהה.
זה אני.

את יודעת, קראתי לפני כמה שבועות כאן באתר משהו שגרם לי לחשוב שאת העדי שאני מכיר (מ"היפים והאמיצים").
הלכתי לדף הבית שלך, מתתי מצחוק מה "מסחטת מיץ עשב נבט חיטה" ולא מצאתי שום משהו שיאושש
את חשדותי, אז החלטתי שזו לא את ...

ברכות,

רון

יופי, אמיץ וטוב לו...!
מקסים להתוודע לנוכחותם של כמה אמיצים (יש עוד לפחות אחד, נכון?...) כאן, איפה אני הייתי כל השנים? למה לא סיפרו לי?!
אני מתכווצת כולי, כל יום שעובר, מהדינמיקות ההן, ופה יש דיבור על "תקשורת בלתי אלימה" !
כיליתי ימי ולילותי בשטח שמיועד ל"גברים" שבינינו (פתאום חשבתי על "שטח אש" כתאור מתאים) , ואתה לא גילית לי שכאן אפשר להתרווח מעט...
אבל למה לבכות על מיץ נבט שנשפך...אני כאן וזהו.
אז כן, אל שתה מיץ נבט חיטה...אותי זה כמעט הרג, ועכשיו, מחושלת, אני אוכלת בשמחה את כל מה שאסור , כי המיץ שבגופי יהרוג הכל ממילא...
זהו, נשתמע...עדי.

קוראת. כתוב נהדר!

היי רון - מה שלומך? מזל טוב על הדף.

אתה מעוניין בספר "אביב שנות" של עמיה ליבליך?

גל בר ניסן !

מאיפא, למען האלוהים, אתה יודע שפעם ממש ממש חפשתי את הספר הזה ?

רון

ראיתי ב - FINDABOOK.

הספר אזל בחנויות וגם אני חיפשתי אותו פעם ובסוף לאחר זמן רב מצאתי וקניתי אותו ביד שניה (אם אתה עדיין מעוניין אשמח להשאיל לך אותו כמובן).

הי גל,

וואו. לא זכרתי שפרסמתי שם שאני מחפש את הספר לפני מספר שנים.
כל הנושא הזה של מה השרות בצבא עושה לנו ממש מענין אותי ובלעתי את הספר הזה.
יש ספר אחר בנושא של תלמיד של עמיה ליבליך- דויד, יהונתן וחיילים אחרים מאת דני קפלן.
זה גם מחקר נרטיבי אבל על הומואים בצבא. הוא גם עוסק בכלל בסוגיה של ההשפעה של השרות בצה"ל.
גם ממנו מאוד נהניתי.

קראת את הספר החדש של עמיה ליבליך ? סדר נשים. מומלץ.
אני הכרתי אותה דרך "חוץ מציפורים". ספר מדהים.

ראיתי עכשיו באתר ההוא שיש שם את אביב שנות למכירה משומש, אז אני אקנה אותו שאחזור לארץ.
תודה בכל מקרה על ההצעה.

אהבתי את מה שכתבת בדף על האלימות המילולית נגד אנשי הימין. זה מייצג לפחות אותי, ומנוסח בצורה הרבה יותר מוצלחת מכפי שאני הייתי מסוגל לכתוב את זה...

אהבתי את מה שכתבת בדף על האלימות המילולית נגד אנשי הימין. זה מייצג לפחות אותי, ומנוסח בצורה הרבה יותר מוצלחת מכפי שאני הייתי מסוגל לכתוב את זה...

כנ"ל.
רון ניסח גם אותי שם.

< תודה איתי. אתה ניסחת אותי כאן. >

באיחור אבל כנ"ל

תודה רבה !

האמת שדי התלבטתי לפני שכתבתי את זה, כי אני די חדש כאן ולא רציתי לדבר בשם אחרים.
אבל בזמן האחרון אני מתחיל לחשוב שהנחמדות שלנו כלפי אלו שעושים (או אומרים) מעשים "לא נחמדים" מהווה הסכמה בשתיקה
והופכת אותנו לשותפים.

האמת שדי התלבטתי לפני שכתבתי את זה, כי אני די חדש כאן ולא רציתי לדבר בשם אחרים
האמת היא שבד"כ אני לא אוהב שמדברים בשם כל אנשי האתר, אבל למה שכתבת התחברתי. בכל מקרה - כמו בנושאים אחרים שבהם דן האתר, אני לא חושב שאני צריך לא להגיד את מה שאני חושב רק בשביל שמישהו לא ייפגע. אני אשתדל, כמובן, לנסח את מחשבותי באופן ענייני ולא במטרה לפגוע, אבל הפסקתי כבר לצנזר את מה שאני חושב רק מתוך חשש שלצד השני לא יהיה נעים לשמוע את הדברים. מי שלא מעוניין, שפשוט לא ייכנס לדיונים על הנושאים האלה.

אז ככה... :
מתכננת לכתוב לך קצת יותר, משמעות הדבר היא שה"יותר" הזה נדחה שוב ושוב מפאת כובד משקלו...ובינתיים לא כתבתי כלום.
מקווה שבמוצא"ש אשוב לתל אביב ואכתוב יותר. נוסעת עכשיו, לסיבוב "כפרי" - אנחנו מחפשים לנו מקום שיתאים לנו, ובינתיים מתמקדים באזור פרדס חנה - כרכור.
נדמה לנו שקצת יותר ירוק ופחות רעש, צפיפות ופיח, ייטיבו עימנו. עכבר העיר שבנו חושש מעזיבתה. אני מתהלכת ברחובות ת"א ומתאבלת עליה...בעודנו כאן (אבל זה הצד הרומנטיקני
חסר התקנה שבי - עם ערים , עם גברים...) . תמיד נוכל לשוב לרעש הזה.
אתה שב לכאן, ואני הייתי כמהה למעט שינוי. אז אולי נעזוב את העיר, אבל זוהי תשובה חלקית למצוקה האמיתית : המציאות כאן (אני יודעת שבכל מקום ישנן בעיות, ובכל זאת).
לא אזרתי כוחות, עדיין ,לקרוא את כל הדיון שהתפתח בעקבות מה שכתבת לזו שמתגוררת בשטחים הכבושים ב"מקום מקסים"...
תחילתו, כבר ייאשה אותי. כמו בדף שפתחתי, ישנו רצון עז להימנע מדיון אמיץ וכן, וקריאות " לא יפה לדבר ככה" , אל מול מילים ישירות וברורות שלך. חוסר עיניין אמיתי מלדון בעיניין שלשמו...
וזה במקום כמו "באופן" ! : - נכון, ניתן לומר שיש כאן כל מיני אנשים, אבל אני רוצה להאמין שמי שמשקיע אנרגיה כה גדולה וחשיבה עצמאית בנושא גידול ילדיו, יראה מעבר לאף שלו ול"מקום המקסים"...ליתר דיוק , שיראו אנשים את מחיר "מקסימות" חייהם בחיי אחרים.
זה לא משנה אם זה בהתנחלות, או בעיר שאני חיה בה : איש שדואג לרווחתו ולא רואה מעבר לזה, אין ההומניות שלו מקסימה אותי. וזה, נדמה לי, שורש העיניין של ייאושי הגדול (ישנם ימים טובים יותר...).
בחוץ סתיו, שכבת הפיח התאווררה מעט, אני אסע ברכבת לחפש לי בית בכפר, ונשתמע בהמשך.
שבת נעימה , עדי.

יש, לדעתי, בעיה בהכללה אבסולוטית של כל המתנחלים ותומכיהם תחת המטריה של "גזענים", ושל כל השאר כ"לא גזענים". הבעיה היא שאין שום מקום בעולם (חוץ מאנטרטיקה, שבה מעולם לא ישבו בני אדם עד לתקופה הנוכחית) שישיבתה של קבוצה אחת אינה גורמת עוול לאוכלוסיה אחרת. באופן עקרוני - הישיבה שלי בחיפה יכולה להתפס במידה רבה של צדק כבאה על חשבון הישיבה של הפליטים הפלסטינאים שעזבו והועזבו ב-48. הישיבה שלך בקליפורניה כרגע באה על חשבון האינדיאנים המקומיים שנרצחו באכזריות לפני 100 שנה ויותר, וכן הלאה וכן הלאה. העמדה שאני מייצג מטרתה להפחית עד למה שנתפס בעיני כמינימום האפשרי את הסבל באזור שבו אני נמצא מצד אחד, ולהבטיח את קיומה של מדינת ישראל (ושלי עצמי) מצד שני. ישנן נקודות שבהן שתי המטרות מתנגשות (למשל: אני חושב שהחזרת 4 מיליון פליטים פלסטינאים משמעותה סופה של המדינה אפילו אם המעשה צודק יותר) אבל לרב הן לא. במקרה של השטחים שתי המטרות מצביעות, לדעתי, על אותו כיוון ברור.
בכל מקרה - בין אם תכיר בכך ובין אם לא, בכל דרך פעולה שתבחר יהיה קמצוץ של גזענות פעילה (אלא אם כן תחליט להגר לאנטרטיקה, כאמור, ואז תהיה מזיק בפועל לסביבה), ולכן תיוג אוכלוסיות שלמות שנמצאות בתחום האפור (בהיר או כהה) כגזעניות הוא בעייתי.

שלום איתי,

אני מסכים עם הרבה מאוד ממה שאמרת. יש בעולם המון אי צדק ואין ספק ש"אנחנו" בצד השבע של העולם
(בעולם המערבי, מרויחים סביר וכ"ו) קצת חיים על חשבון אחרים (שעובדים למשל 12 שעות ביום כדי ליצר את מוצרי הצריכה שלנו).
אני גם מסכים שברוב המקרים (בודאי באלו שציינת) ישיבה של קבוצה אחת במקום מסוים היא ע"ח חשבון אחרת.
אני גם ממש מסכים ש "בכל דרך פעולה שתבחר יהיה קמצוץ של גזענות פעילה".
(ד"א, אני לא אמרתי ש "המתנחלים ותומכיהם תחת המטריה של "גזענים", ושל כל השאר כ"לא גזענים". אמרתי רק את הרישא. הסיפא אתה הוספת ...
בצדק אתה טוען שהגבול בין גזענות לאי גזענות הוא מטושטש.

טוב נו, לא כתבתי הכל רק כדי להסכים איתך ...
אבל, איתי, יש דברים שהם בברור מעבר לגבול. אני בכלל חושב שיש המון תחומים בחיים (בעיקר בעניני מוסר ופוליטיקה) שבהם הגבול מאוד לא ברור אבל מאוד ברור מה מעבר לו. זו הנקודה.
וזה בדיוק הענין כאן בכל מה שקשור למתנחלים.
אתה יודע, זה מצחיק כי עומד לי לכתוב משפט שמתחיל ב"יש רגעים בחייו של עם", אבל אם אני אראה מישהוא כותב משפט כזה בדף ביית שלו אני אחשוב שצריך לאשפז אותו, גם בכפייה (

).
אז בשפה פחות בומבסטית –
תראה בשטחים, ובמיוחד בשומרון (איפא שגרים המקסימים מברקן) מתחולללת זוועה. תרשה לי להניח שאתה קורא לעיתים את הדיווחים משם (אפילו אלה שב"הארץ". זה מספיק). ממש זוועה. אפשר להשתגע כמה סבל אנחנו גורמים שם
הפרות זכויות האדם שם הם יום יומיות ואנשים שם אבדו את כל עולמם. זה ממש מוות איטי. הם לא יכולים לעבוד (כי הרבה פעמים האדמות מעבר לחומה), לא יכולים לסוע (כי אלו כבישי אפרטהייד למתנחלים בלבד) וכ"ו. אין צורך להרחיב, אם הצלחתי להבין אותך נכון.
לא הכל בגלל ההתנחלויות, אבל הרבה מאוד בגללם. הרבה מאוד. אני ידע שזה אחריות של כל האזרחים וכ"ו. אבל, אני בתור אחד שמשקיע ממרצו במאבק נגד זה לא מרגיש שותף כמו החברה שהלכו לשם כי זה היה בזול (בכלל, איזה מן תרוץ מפגר, סליחה, זה לעשות מעשים רעים ? כי זה היה בזול ?)

אולי הם נחמדים לילדים שלהם, אולי הם אפילו מתנדבים לעזור לקשישים.
אבל הם חלק ממשטר אפרטהייד. וזה כבר כל כך גרוע וכל כך זוועה שאני באמת מאמין (ובגלל זה גם סכנתי את שמי החדש ב"באופן"
כדי לכתוב את הדברים הכל כך לא פופולריים האלו) שאננו חייבים להגיד להם שהם עושים דבר רע, רע מאוד ושהם גזעניים.
הענין הזה של חבל ארץ ללא זכויות פוליטיות לעם אחד הוא מובהק
(ושונה מאי המוסריות, נניח, של ישיבתך בחיפה ושלי הקרובה בירושליים. כל אי הצדק בתוך הקו הירוק זה ממש לא אותה סקלה).

כי אתה צודק שבכל אחד מאיתנו חבוי גזען קטן. ומי שחושב שאני גדול, שיגיד לי את זה.
אבל אצלם (אם כי לא רק אצלם) זה בולט וזה צועק.
תחשוב רגע על פלסטיני או על שחור בדרא"פ לפני 10 שנים.
מה אתה חושב שהם מעדיפים ?
שאנחנו ננהל דיונים רגועים עם המתנחלים/לבנים על המיטה השפחתית או שאנחנו נזכיר להם כל הזמן שהם גזענים. רק מתוך סולידריות
עם "השחורים" אנחנו צריכים להפסיק להיות כאלה נחמדים.

בכלל, המלה הזו גזענות היא נורא קשה (כי היא באמת תכונה נוראית. זה לא עקשנות/ותרנות ואפילו לא אנוכיות). אבל אני באמת חושב שיש רגעים שצריך להשתמש בה. לדעתי, הגיעה העת.

מה שאני בא להגיד הוא שברגע שאתה משתמש בטרמינולוגיה של "גזען", קורים שני דברים:

הדיון נסוב מייד לשאלה מיהו גזען ולמה פלוני הוא יותר גזען ממך, שכן שניכם עושים מעשים גזענים (מי יותר ומי פחות).
הדיון מאבד מערכו החשוב, כי לאנשים יש פחות נכונות להקשיב לאנשים אחרים שמשתמשים בטרמינלוגיה פוגעת. את זאת שאיתה התווכחת ממילא לא תשכנע, אבל בנוסף איבדת את הקהל של כל אלה שישבו "על הגדר" ותייגו אותך מייד כ"קיצוני" ברגע שהכנסת את עניין הגזענות. יש דרכים אחרות להגיד את אותו הדבר שאותו רצית להגיד גם בלי להשתמש במונח המפורש.

המיקוד צריך להיות, לדעתי, במעשים ולא בהגדרה שלהם. כלומר: אני עושה מאמץ להסב מינימום של סבל לאחר, ולא משתמש בעוולות העבר כהצדקה (מופרכת בעליל) להמשך עוולות ההווה, בשעה שמי שגר בהתנחלויות ממשיך לגרום לסבל מיותר גם כיום, במצב שניתן למנוע אותו. מכיוון שסביר ששני הצדדים יסכימו על זה שזכות השיבה אינה באה בחשבון, הסבל שגורמים המתנחלים הוא מיותר והסבל שאני גורם הוא בלתי נמנע.

ועוד שתי נקודות:
ד"א, אני לא אמרתי ש "המתנחלים ותומכיהם תחת המטריה של "גזענים", ושל כל השאר כ"לא גזענים". אמרתי רק את הרישא. הסיפא אתה הוספת ...
אם כולנו גזענים אז למה אתה מציין רק את המתנחלים ותומכיהם? סביר, לדעתי, להסיק שבהגדרה הזאת רצית להבחין בין צד אחד גזען לצד אחד שהוא לא.

_תחשוב רגע על פלסטיני או על שחור בדרא"פ לפני 10 שנים.
מה אתה חושב שהם מעדיפים ?_
אני חושב שהם היו מעדיפים שנעשה הכל כדי לעזור להוציא את המתנחלים מהשטחים. סולידריות זה נחמד, אבל לא מביא חופש וגם לא אוכל. אם אתה חושב שבזה שתבוא למתנחלים ותצעק להם מול הפרצוף "אתם גזענים" אתה עוזר, זאת זכותך. אני חושב שעדיף לנהל דיון תרבותי אך ברור בנושא.

תראה איתי, אתה כנראה צודק שברגע שאנשים שומעים טרמינולוגיה כמו גזען הם נאטמים.
בעיני זו עובדה עצובה. כי יש המון גזענות ואי צדק בעולם ומי שמצביע על זה במילים בוטות מתויג כקיצוני.
זה נכון אבל זה מאוד רע.

אני בד"כ משתדל להשתמש בטעונים ושפה שאני חושב שהם משכנעים ולאו דווקא הכי הכי צודקים.
ההצבעה הזו על המתנחלים כגזענים היא לא ברוח הזו (כי כפי שאמרת אנשים נאטמים), אבל חשבתי, ואני עדיין חושב, שכאן בבאופן יש אנשים שיתיחסו לגופם של דברים. אולי דווקא שכנעתי כמה קוראים שתקניים. מי יודע ?

לגבי
אני חושב שהם היו מעדיפים שנעשה הכל כדי לעזור להוציא את המתנחלים מהשטחים.
כאן אני ממש מסכים איתך. אני רק חושב שלעשות דה לגיטימציה למתנחלים (לא כבני אדם אלא ככאלה שעושים את המעשה שלהם) זה דרך שעלולה להצליח.
יש את המתנחלים האידיאולוגים ששום טעון שלי או שלך, בשפה הכי רגועה ומתונה, לא יגע בקצה אוזנם.
אנחנו לא מדברים בשפה שלהם. הדבר היחיד שיוציא אותם זה צה"ל ובכוח.
אבל יש את הלא אידיאולוגים. הגברת שמצייגת אותם בדיון ההוא היא כנראה הדוברת הכי גרועה שיכלו למצוא לעצמם, אבל היא מייצגת משהו מאוד מדויק שם – מה שמענין אותם זה הם עצמם. הם באו כי טוב שם ויעזבו שיהיה רע. אנחנו צריכים לדעתי להפעיל עליהם לחץ לצאת משם. אני חושש שדיונים לא יעזרו, אבל החרמת תוצרת וגם אמירה של "אנחנו לא חברים שלכם כל עוד אתם שם" וכ"ו עשויים בהחלט לעזור.

מצד אחד יש לי בעיה קשה עם אנשים שבאו לשטחים כי חשבו רק על עצמם, כמו שיש לי בעיה עם אנשים כאלה באופן כללי. מצד שני, כמו שגם כתבתי בדף השני בצורה עדינה יותר, קל יותר לקנות את האנשים האלה בחזרה (עם כל כמה שזה כואב לי שמנצלים אותי), ובאופן מעשי אני מעדיף להתמודד איתם מאשר עם ה-hard core, שאיתם אין על מה לדבר אלא רק לעשות (כמו שגם אתה כתבת). המאבק שלנו, לדעתי, צריך להיות על כל אותם אלה שלא נמצאים בשטחים אבל שיכריעו את גורלם בסופו של דבר בפתק שיכניסו לקלפי, כלומר שארית עם ישראל. יכול להיות שדהלגיטימציה למתנחלים תעשה את זה, אבל לדעתי עדיף לדבר אחרת (גם מכיוון שהשימוש בטרמינולוגיה לא נכונה בסופו של דבר יחזור אלינו).

לא נראה לי שהבנת אותי נכון. לא טענתי שמי שאדיש או פועל בעד הכיבוש אשם במצב באותה מידה כמוני. ניסיתי להגיד רק שהמתנחלים הם חלק מאותו ציבור אדיש או תומך-כיבוש, שרובו נמצא בתוך מדינת ישראל, והאשמה שהם נושאים עליהם לא גדולה בהרבה רק בגלל שהם מתנחלים. גם הערכים של רובם לא שונים מהערכים של חלקים גדולים (אולי רוב) מהציבור במדינה. (למעשה, יש הרבה ישראלים החיים במדינה ותורמים לשימור הכיבוש יותר מרוב המתנחלים).

גיא,
זה שאלה מוסרית מענינת.
האם מי שלוקח חלק באי צדק אשם באותה מידה כמו מי ששותק לו ?
אני לא יודע, אבל נדמה לי שלא.

_אהבתי את מה שכתבת בדף על האלימות המילולית נגד אנשי הימין. זה מייצג לפחות אותי, ומנוסח בצורה הרבה יותר מוצלחת מכפי שאני הייתי מסוגל לכתוב את זה...
כנ"ל.
רון ניסח גם אותי שם.
< תודה איתי. אתה ניסחת אותי כאן. >_

כנ"ל
כנ"ל
כנ"ל

הי סגולה,

תודה !!
קבלתי שם הרבה מאוד על הראש (וגם אשתי אמרה שממש הגזמתי) על איך שהתבטאתי ואני שמח לראות שהיו חלק שכן הסכימו
עם מה שכתבתי. אמנם חלק מהטונים שלי שם היו בגלל שבאמת התרגזתי, אבל בעיקר כי אני ממש חושב כך.
נמאס מהנחמדות ו"שבת אחים גם יחד" בצל הזוועה.
שוב, תודה.

איש הרוח? (11.11.2004 16:21):
אני מחפש גבר אחראי עם עבר צבאי כקצין להתייעצות חשובה, דיסקרטית ומעניינת בנושא בטחוני.
למה דווקא כאן? כי אני מזהה כאן איכות אנושית.
נא השאירו דוא"ל.
תודה.

ראית את הפנייה הזו?...
אולי יש לך ג'וב עם חזרתך ארצה...(-;

ובעיניין אחר -
מאז שכתבת לי את דעתך על סימני הקריאה..... :
אני נזהרת.
לא ממש מצליח לי, אבל כל סימן קריאה , ראוי לבחינה מחדש שלי, וזה שלב חדש ביחסי עם סימני הפיסוק...
מה עשית לי, מה ?! (תודה שזה היה הכרחי כאן...)

קבלתי שם הרבה מאוד על הראש (וגם אשתי אמרה שממש הגזמתי) על איך שהתבטאתי

אה, שכחתי : לא הגזמת !!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! (-:

רון,

עניתי לכמה מדבריך בדף סרוב לשרת בשטחים . אני חושב שכדאי להעביר את כל הדיון בנושא זה לשם (כולל מה שכבר נכתב).

נחמיה שטרסלר? אתה מתכוון לשופר של ביבי ובעלי ההון?

אני קוראת אותו רק אם אני צריכה להקפיץ לעצמי את הדופק. או להתאמן על הפרכת טיעונים תאצ'ריסטיים.
פוי.

<לפחות אפשר להוציא קיטור אצלך. לא רציתי להעליב את עודד בדף המפלגתי שלו>

רון, נכנסתי לדף שלך כדי לכתוב לך משהו ואז ראיתי שאתה יחסית חדש פה ולא בירכתי אותך.
אז הנה:

ברוך הבא @}

קודם כל: אני שמח מאוד שאתה כותב בדף שפתחתי על עקרון הרצף. תודה.

רציתי לכתוב לך משהו טכני קטן ולא כל-כך חשוב, אבל שיהיה:
כשמצטטים מישהו בתגובה אז נהוג לשים את זה בטקסט נטוי_ (בין _) ולא מודגש (בין *). סתם קונבנציה. אני לא יודע את אתה יודע את זה, אבל צ'יק צ'ק מספק שירות נהדר לזה: אתה מסמן טקסט של מישהו, ואז אמורים להופיע לך בדפדפן שני כפתורים, שאחד מהם הוא "צטט" אם אתה לוחץ עליו הוא שותל את הטקסט המסומן בתיבת ההוספה, כשהוא כבר בין , כך שאתה לא צריך לעשות יותר מזה.

הי רון, אני מתנצלת על העקיצה בהערה על שהותך בקליפורניה, התכוונתי להקצין את הטיעון שאומר שכדי להיות צודק לגמרי נחוצה סטריליות, או התרחקות מכל מה שנוגע בבעייתיות של המקום הזה.

אני, למשל, חיה במושב במרכז הארץ, שנבנה על חורבות (למה על חורבות? הרסו את הבתים, המסגד, ביתו של השייח', הטרסות והבוסתנים אחרי הקמת המדינה כדי לא לאפשר את חזרתם) כפר ערבי. בכל יום שישי מגיעות משפחות ערביות, אנשים מכובדים במכוניות (לא 4 על 4) לבקר קרבים, חורבות ולקטוף את העשבים המיוחדים למקום. הקיום שלי כאן מחייב אותי לבדוק עם עצמי האם אני עומדת מאחורי החיים כאן, או שעלי 'לסגת' מכאן ולחיות במקום אחר. באופן אישי אני לא חושבת שעלי 'לסגת', אבל חייבים לקחת בחשבון את המורשת של תושבי המקום ולאפשר להם לבקר, לספר ולהציג את קורותיהם.

הדרך שבה אני 'מודדת' את הצדקת החיים שלי כאן (למשל, לעומת נערן) היא לאור האפשרות לחיים משותפים ולהסדר שילדי שני הצדדים יוכלו לחיות איתו - ולא לפי 'צדק אבסולוטי' שלוקח צד אחד לתנ"ך וצד אחר לבית המשפט הבינלאומי - שניהם לא קבילים בעיני. כשהצגת את נערן כמו 'כל התנחלות אחרת', בלי לקחת בחשבון את ההקשר שבו נוסדה (וההקשר שבו כקלף מיקוח נוכל לפנותה) היה נדמה לי שאתה מחפש צדק אבסולוטי ולא פתרון פרגמטי.
@}

אהבת את "If I can't dance it, it's not my revolution"?
תבדוק את זה:
http://www.bdidut.com/fools/index.html

אהלן, נעים מאוד, כמי שגרה בבית זית 4-5 שנים, רציתי לספר לך כי בית זית זה מקום קסום אבל קצת בסגנון "גן עדן של שוטים", יש שם הרבה בעלי בתים, שאינם ראויים למעמדם ככאלה- תבדוק טוב טוב לפני שאתה חותם חוזה, אילו מן אנשים אלה, יש שם לא מעט מטורפים!
רק טוב, ונחיתה רכה.

תיקון קטן...אנחנו לא גרים בבית זית נכון להיום- אבל באיזור(שומרת על ערפל קל),
לתינוקות וילדים בית זית נעימה ועוטפת, אגב יש כמה משפחתונים וגנים מעולים, כולל הגנים של נעמת.
ובעניין הבית....... שוב...תבדקו הרבה לפני שאתם חותמים...אתה מוזמן להטריד אותי בשאלות והמלצות.

ברוכים הבאים (השבים)!
נהניתי מאוד מהכתבה ב'באופן', כולל הספקות שתרמו לתמונה השלמה שלה כאדם ולא פגעו, בשבילי, בעוצמה של עבודתה.

שתהיה לכם נחיתה רכה @}

שליחה על ידי עדי_ל* » 01 מאי 2005, 18:22

היי רון,
אני מנסה להשיג חבר שמתגורר בבית זית, לעת עתה ללא הצלחה.
ברגע שאקבל ממנו אינפורמציה כלשהיא, אעביר לך.
תהיו בטוב, עדי.

הי רון,
לפתע גיליתי שאתם בבית זית.
אתם מוזמנים לקפוץ לחפש מהפכות ביחד

פשוט חשבנו שכל המהפכות כאן כבר הסתיימו בהצלחה ..
כמעט כולן

אני בירושלים

הי
זאת אני אמא של נגה הגדולה*
טוב אני קצת איטית באתר
ומתקשה לעקוב אחרי שמות ולקשר
אבל רק עכשיו ירד לי האסימון עליך (עליכם?)

והתחלתי לקרוא את היומן פגיה - בדמעות משהו
אתם כותבים מקסים

חוצמיזה לא דיברתי עדיין עם עינת - ניסיתי כמה פעמים ולא הצלחתי לתפוס אותה בזמן נוח
ואנחנו בדרך צפונה
בטח נדבר ונחשוב שוב

חייבים לעשות משהו עם ההשוואתיות הזו....גדולה-קטנה פיצקה המתוקה שלי קלטה אותי שוגה בזה פעם ומאז היא שואלת השכם והערב "אופו נגה קטנה?" ואף זנחה את שמה מגיל חצי שנה גוגה ופתאום היא "נו-גה" למען הסר ספק

הי רון,
הסתקרנתי לראות איזו הודעה השארת ל יעל כ, כי אני ~מכירה את שניכם (תשאל את אום נגה).
עד שיעל תענה - שמעתי המלצות חמות על רוית בן-מאיר
@}

זה בסדר, מדובר בהיכרות עבר רופפת מאוד. אתה נחרטת בזיכרוני, לא בטוח שאני נחרטתי בזכרונך.

I have a problem with the computer and can only write in English. I personally like Evelyn Mamber and Diana Ram. Both are specialists and are very good with infants.
Hope it will be a pleasent visit wherever you go

I just now finshed looking at your pictures. She is just so sweet!

קראתי באתר שלך על הספר 'מביירות לג'נין' ונצבט לי בלב..
רציתי לבקש ממך להשאיל אותו, בהזדמנות (או בדואר).

תודה @}

תודה על ההפניה.
למרות שכתבת את כל אשר יש לכתוב וכל מה שהוספתי יכול רק לגרוע

היי רון,
האם יש לך את הספר, באנגלית,
breaking ranks
מאת רונית שחם,
שהוא אסופה של כמה ראיונות של סרבנים?

התכוונתי לשלוח לך עותק... לקחתי בחיסול המשרד של התנועה, היה זרוק שם על הרצפה בין כל הבלגן שעיצבן אותי קשות.
מגן דוד מרהיב מתנוסס לו שם על העטיפה

חשבתי שתשמח בפיסת ציונות

אבל כבר פאסה - הציונות הזו והתנועה ולחשוב כמה ימים , לילות, להט וצער ...(נשמע רומנטי

)

יופי שהארגזים שלכם אוטוטו איתכם, זה בטח ירגיש יותר בבית.
כולכם התאקלמתם? בת הזוג? הילדה? החזרה נעימה לכם?

בהצלחה עם הגן - נשמע נחמד מאוד !
האם חסרים לכם דברים ספציפיים בביתכם? יתכן ויש לי להשאיל מס' כסאות קטנים מעץ ואולי גם שולחן מתאים. אבדוק ביום ראשון.

הספקתי לקרוא את אורית שוחט, דורון רוזנבלום ויוסי שריד ב"הארץ" - כמה טוב שיש מי שמתרגם את התחושות שלי למילים כ"כ מדוייקות.
כמו שכתבת לי - אפשר לשמוח, אבל אורית שוחט מעבירה את תחושותי והחשש שמעבר לשינוי הפיזי, משהו חסר...

ובכל זאת - משהו משמעותי קורה אפשר לראות את חצי הכוס המלאה.(עדיף בלימונענע קרה - אם זה בחום התל אביבי)

שבת שלום

@}

חזרנו ואנחנו מסתגלים
ברוכים הבאים ובהצלחה! אנחנו עברנו את זה בדיוק לפני שנתיים (מהחוף המזרחי). היה קשה, ואולי עדיין. אבל לא היינו חוזרים לשם.

הי רון.
בדרך כלל רואים במה חדש מי ערך. ככה אני ראיתי. אפשר גם לשאול. בגדול, מי שמשאיר הודעה מסודרת לאן עבר הדיון הוא כמעט בטוח אחד מהעורכים הקבועים שרוצים לעשות סדר ולא איזה פלוני שרוצה לעצבן.

רק עכשיו ראיתי שכתבת לי לפני חודש ואת הדף ההוא על גן ההורים
נו - ימי באופן שלי מדלדלים משהו לאחרונה
אם לא הייתי עצלנית הייתי פותחת דף גם לשלנו....
ממשיכה להיות אופטימית על חילופי הבתים
והולכת לקודחת שלי לישון לידה
לילה טוב

הי רונן ושנה טובה,
נשמח כמובן אם תשים את הראיון המלא באתרך. שלח לי דוא"ל ואשלח אליך את הקבצים המעודכנים (אם כי תצטרך להפוך סוגריים ומספרים משום שזה בתוכנת הפריהנד).
כל טוב, רני.

רון, איזה יופי! מחכה בקוצר רוח.
תודה רבה!
אישי הוחמא (יש מילה כזאת?) שזוכרים אותו

הי רון,
קראתי עכשיו בהתרגשות את יומן הפגייה שלכם, מראשיתו ועד סופו.
מוזר לחשוב שראיתי אתכם ואת נגה המתוקה ולא היה לי מושג על הדרמה של ראשית חייה.
ואיזה מזל שהכל נגמר בטוב @}.

ממש לא ואני אפילו לא מכירה את הדף.
אחד הדברים היותר חיוביים ביחסים עם אמא שלי זה הקשר שלה עם הנכדה שלה.

רון,
אפשר לקבל מדילה עידכונים במייל
[email protected]

התחלתי את גן הורים בית זית
you're next...
לילה טוב (מאחלת גם לעצמי)

סתם ככה- על מה שכתבת בדף עוזרת הבית ואני

היי רון, הזכרת מרכזים קהילתיים בקליפורניה שמלמדים הורים איך להריץ פרוייקטים כמו שלכם בבית זית. אתה חושב שאפשר למצוא באינטרנט חומר בענין? אשמח מאוד אם תוכל לעזור!

איזה יופי!! כמה חומר קריאה!!

אני אנסה להשתלט על זה בימים הקרובים...

מודה לך המון המון!!

ראיתי את התוספת
נראה לי בסדר שזה יישאר שם לזמן מה למעלה
אבל לא כל כך מתאים לי להשאיר מספר טלפון (אתה יודע אינטרנט והכל....)
אז נראה לי בדף בית זה גוד אינף + הטלפון שלכם - מי שירצה ימצא אותנו...
מה עם להעלות עוד תמונות?

היי רון, אכן אנחנו בשישי ומתרגשים.
הערב קצת עצוב...הוא בכלא. הצלחת להוריד ממני דמעה (הבטחתי לו להיות בסדר ואני משתדלת)
תודה על ההתעניינות, נראה לי שהוא הסרבן היחיד שלא מרפים ממנו. פעם שלישית, והפעם זו ממש התנכלות.

רמת רזיאל (אם אתה שואל לגבי גן הורים). אני עושה את זה בין 15 ל 20 דק'.
יעל של ינון תוכל גם לענות (ביקרה אותנו הרבה).

גבעת יערים רמת רזיאל זה 5 דקות.

רון,
אני בקשר עם ישי.
כרגע המצב לא ברור. אמנם הצו היה לשטחים, אבל מפאת מצב בריאותי(לאחר ניתוח שלאחריו אסרו עליו 6 חודשים כל מאמץ פיזי), לא אמור היה לעשות את המילואים הללו.
למרות כל הנ"ל ואישורים ברורים, פשוט הודיעו לו שלא מעניין אותם... והוא חייב להתייצב ! אלמלא היה עם הסטוריית סרבנות וכלא - היו מתיחסים אחרת.
כאמור - כרגע כלוא, מחר המשפט.
אני מנסה להיות אופטימית, למרות שכל מה שקרה עד כה מסריח. הוא נשמע לי היום לא כ"כ טוב.
מחכים למחר.

זה מדהים שאתם חולקים עמנו את מקומות העבודה, התור לאוטובוס או אתר בנושאי הורות

רון, טליה אלמתן מנהלת את הפורום לחינוך ביתי ב ynet...

איך לך נשמע לסוע 4 פעמים בשבוע לבית זית ?
זה לא סתם לבית זית, זה לגן הורים.
אני אתקשר אליכם היום אחה"צ.

אחרי השיחה שלנו חשבתי - דיברתי איתך כאילו שברור לך מי אני ושאתה יודע שגם אם לא נפגשנו, אנחנו בעצם מכירים. אחרי זה קלטתי שמה שלי היה כ"כ מובן מאליו, לך התחוור במהלך השיחה. שאני יודעת הרבה על הגן מיעל. שאני מכירה את נורית ונגה וקצת את מיכל ולאל. שאני עוקבת אחרי היוזמה שלכם עוד מאז שנורית הביאה אותה לקבוצה שלנו במבשרת. ועוד כל מיני. אז - קבל התנצלותי, ובפעם הבאה אשלים את החלק הרשמי של ההיכרות שלא נעשתה.

היי רון,
יובל בבית !

המחשב שלנו לא כ"כ תקין, אבל הצצתי קצרות בדף הפוליטי וגיליתי שהוא ממש תוסס... ובעיקר מבהיר כמה דברים על האנשים . ייאוש, לא?

עוקבת אחרי הגן שלכם, איזה יופי.
שבת טובה, עדי.

אני כותבת קבועה.

רון,
מחר - יום א - מתאים לנו. יעל אמרה ב - 18:00? זה מצויין. אמיר בדיוק יגיע מהעבודה.
אמנון נראה כמחלים. היום אין חום...כנראה היה השיא אתמול. אישור סופי תקבלו מחר בבוקר אבל זה נראה בסדר.
יעל

סוג של בדיחה?

גם אני לא הבנתי....

נכנסתי להגיד לך תודה על הדברים שכתבת בדף הרשויות.
מאוד מחזק ונכון...

דרך אגב גם בלי ילד של חורף שנת 73...

בייבי בום שכזה

כן כן בעלי

הי רון,
מנסה להשיג אתכם בטלפון. דיברתי עם יעלינון.
ירדנו מהענין, נרשמנו לשירלי ויאיר.
בתימצות - התחושה שלי היא שזה יוסיף לנו אינטנסיביות לחיים במקום להפחית ממנה ואין לי משאבים לזה. (ממש בתימצות...)
וגם - מאד התחברתי לאנשים ולקונספט ולכן ניסיתי לאלץ את זה שזה יתאים גם פרקטית אבל זה לא...
לגבי עיסוי - תגדיר מרכז. אני מלמדת בייבי יוגה בשוהם ויש שם גם עיסוי. המקום מקסים - נקרא קרוסלה. אם זה לא מתאים מבחינת מיקום יש תמיד את הדיאדה...

רון, רציתי להגיד שוב תודה על העזרה, היה לי מאוד נעים וגם כייף לראות אותך כזה מקסים עם הקטנטנים מפליגים לכם בסיפורים דמיוניים או אמיתיים... , וגם לראות את לאלי שוכב בטן על בטן איתך וכל השאר מסביבך. מקווה שהמשיך לנגה טוב יותר. שבת שלום לכם

הי מיכל,
אני כותב לך כאן, כי אין לך דף בית אישי (והערת אגב, את מוזמנת לפתוח כזה. זה לא נושך).

אני גם מאוד נהניתי להיות איתך ועם הילדים.
אמרתי לאלעד ישר שהגעתי שעם כל הקושי הלוגיסטי לצאת באמצע יום עבודה - להיות עם 4 הילדים האלה זה הרבה הרבה יותר כיף בשבילי מאשר להיות בעבודה.

הסיפורים דרך אגב היו אמיתיים - באמת נשך את נגה חמור לפני מספר חודשים ובאמת נשך את חברה שלה כלב ...

נגה דווקא חולה, וזה כנראה גם הסיבה שהיתה במצב רוח כזה לא משהו בגן. יש לה וירוס והרבה שיעולים ושלשולים וקצת חום. אבל, אנחנו בחצבה הדרומית עם השמש הנצחית והרבה משפחה אוהבת וזה (ביחד עם אקמולי) עושה לה קצת יותר קל.

הי רון
לגבי החרוזים, רק הערה קטנה, בעיקר למען מתעניינים..
ב23 לינואר, יום שני, הגן בוטל לא רק בגלל שינון היה חולה (והרי מחלה של ילד אחד דורשת החלפת ימים ולא ביטול הגן) הגן בוטל בגלל שגם נגלה וגם נוגי וגם ינון היו חולים, ולא היה הגיוני להחליף יום בשביל לאל בלבד. ברור שנפרדנו מחרוז, אבל המשפט שכתבת מתחת לטבלה לא מדוייק.. כאמור, סתם הערה קטנה. (שהקוראים לא יחשבו שככה מבטלים גן כל כך מהר, וגם הרי נעמי, העוזרה שלנו, גויסה באותו היום להיות עם לאלי).
חוץ מזה, שלחתי לך במייל תמונות יפות של הילדים..

השארתי על המדף של הנעליים בגן. אמרתי ליאיר ואני אומרת גם לכם.
יעל

אז מה אפשר לעשות ש נותנים לילדים לאכול כמה שהם רוצים, הם גם יאכלו בעקרון כמה שהם צריכים לא מתקיים ?

אני ממש מתנצלת שדרכתי על יבלת, אני מניחה שכמו שכרמית כתבה, הכוונה היא כל מה שדובר, מדובר על ילד בריא, שנולד במועד במשקל תקין (לפחות בגילאים הצעירים). מודה שיש גם מקרים שלא כאלה וצריך להתייחס אליהם אחרת.

נתנו לך שם כבר כמה כיווני מחשבה ופעולה, מקווה שמשהו מזה יניב תוצאות, או שהמצב בכל מקרה ישתפר בקרוב, ותוכלו לנשום לרווחה.

קראתי עכשיו במשך שעתיים את יומן הפגייה.
מרגש, והסוף השמח גדול מהחיים, כמו נגה - מקסימה !
(טפו, טפו, טפו בלי עין הרע) .