אפשר לחפש את הדף המתאים ולשאול שם.
דף זה מיועד לשאלות דחופות בלבד
ראו גם תמיכה בהנקהסיכמתי מבחר מהשאלות שנשאלו פה. אפשר להעביר חלק מהדברים לדף המתאים. מחקתי הרבה, בעיקר נושאים שנידונו בהרחבה בדפים אחרים או שעסקו בשאלות מאד ספציפיות, כי זו היתה הדרך היחידה להשתלט על הדף. תזמורת הים 21.6.2006
מבחר שאלות שכבר נענו:
חיבור נכון לשד- יש כאן איורים מצוינים שמראים איך חיבור נכון צריך להיראות מנקודת המבט של האימא:
ובשביל לגרות אותו לפתוח פה גדול השתדלי למקם את הראש שלו כך שהשפה העליונה שלו תהיה מול הפטמה. אפשר ם לדגדג בעדינות את השפה העליונה עם הפטמה, וכשהוא פוער פה "להלביש" אותו על השד. (שמיכת טלאים)
- לגבי פה גדול הטיפ הכי טוב שאני מכירה זה פשוט להלביש את הילד על השד מלמטה כלפי מעלה, כשאת קודם כל ממחברת בין השפה התחתונה שלו לחלק התחתון של השד ואח"כ משחילה את החלק העליון. (גלית ועמרי)
- ההמלצות הן להניק מצד אחד עד שהתינוקת משחררת ביוזמתה או נרדמת, להרים לגיהוק, להחליף חיתול ואז להציע את הצד השני. תרצה תיקח (שוב, עד שתשחרר ביוזמתה), לא תרצה גם טוב. בהנקה הבאה להניק ראשון מהצד השני - בין אם ינקה ממנו או לא. (עדי יותם)
- משיקולי אורטופדיה לגב של אמא כדאי להניק משני הצדדים.
- יש הטוענים כי הנקה דו"צ חשובה להתפתחות שתי אונות המוח (היש מי שיאשר / יסתור טענה זו?)
- שאיבת חלב
- סתימת צינורית חלב
- גודש בשד
- הבעיה עם שאיבה היא שזה עלול לעודד עוד ייצור חלב, וכך להגביר את הגודש.(יונת שרון)
- גודש, או תחושת מלאות? תחושת מלאות, זה בסדר, וזה גם מסמן לגוף שלא צריך יותר חלב, כך שזה מתאזן תוך כמה זמן. גודש - כדאי לשאוב או לסחוט ידנית עד להקלה, אבל לא יותר מכך, כי כאמור: הגדלת הדרישה תגדיל את יצור החלב - וכיוון שאין ביקוש אמיתי, לגודש. (אם פי 3)
- אם היא מתכוונת לצאת לעבודה, ותזדקק ל"סטוק" חלב, ועכשיו היא שואבת בקלות - הייתי ממשיכה. (תבשיל קדרה)
- עד כמה שאני יודעת, חימום מגביר את החלב וקירור להפך - לכן במצב של גודש אני הנחתי שקיות סנפרוסט קפואות על השד וזה הקל. לגבי צינורית סתומה אני יודעת שלשנות תנוחות הנקה (לנסות כל כיוון אפשרי) יכול לשחרר את הסתימה. (תאנה)
- להניק כשהסנטר של התינוק פונה לכיוון הסתימה. למשל אם הסתימה היא בצד הקרוב לבית השחי, להניק בתנוחת פוטבול. לא לשאוב עד ריקון מלא- כי זה מאותת לשד שיש צורך ביצור מוגבר. לשאוב רק עד הקלה. (תמר מתחילה)
- לי תמיד מאד עזר לשנות תנוחות. הייתי מניחה את אומני על הגב על המיטה ורוכנת מעליה להנקה ומסתובבת מסביבה בעיגול. בד"כ היא הייתה פותחת לי את הסתימה ממש מהר, בעיקר בלילה כשהצלחתי לתמרן אותה, או יותר נכון את עצמי, לכל מיני תנוחות. (ורד לב)
- לחמם ולעסות. ולהיניק בכל מיני זויות (פוטבול, בשכיבה כשהרגליים שלה לכיוון הראש שלך) (תבשיל קדירה)
- לגבי חלב קדמי ואחורי - אין קו חותך בין סוגי חלב, אלא בהתחלת כל הנקה החלב די מימי, ובהמשך - נהיה שומני יותר. כדי לדעת כמה היונק צריך מכל "סוג" - ההמלצה היא לתת לילד למצות צד אחד, ואם הוא רוצה - לינוק גם מהשני.
- תינוק שפולט הרבה
- מה ההבדל בין פליטה להקאה? - כשתינוק פולט האוכל "נשפך" מהפה ונוזל ממנו, בעוד הקאה היא בקשת - יש לחץ ש"מעיף" את תוכן הקיבה החוצה.
- תינוקות פולטים כי הסוגר מהקיבה חזרה לושט הוא מאד חלש. זה מאד שכיח. מתי זה בעיה - תינוק לשא עולה במשקל, כי הוא "מבזבז" את כל האוכל שלו, או תינוק שסובל מהפליטות - בכי חזק אחרי פליטות, סימן לכאבים או צרבת, או דלקות ריאה חוזרות. מעבר לזה - פליטות הן בעיית כביסה - צריך לכבס הרבה. כלומר - ממש לא בעיה רפואית. אם יש פליטות רבות מאד אפשר אמנם לחשוב על אלרגיה, אבל סתם פליטות פה ושם אחרי אוכל - לא נראה לי מקום לדאגה או התערבות. (אמא ל 5)
- כאשר תינוק מקיא חשוב לעקוב שהוא לא מתיבש (הוא לא יבש אם הוא: נותן שתן, הפה ובמיוחד הלשון לחים, המרפס אינו שקוע, הוא ערני, אם צובטים קלות את העור הוא חוזר למקומו. גוון אפרפר של התינוק הוא סימן לא טוב) אם מופיעים סימנים להתיבשות יש ללכת לרופא! !
תינוק יונק יכול לעשות קקי כל הנקה או כל שבוע – טווח נורמאלי גדול (-:
- בשבועות הראשונים לרוב התינוקות יש לפחות 3-4 יציאות ביום, וזה אחד הסימנים שההנקה מתנהלת היטב. אבל זה רק אחד הסימנים. יש תינוקות שעושים הרבה פחות, אך ממשיכים לעלות היטב במשקל - ואז אין כל בעיה עם מיעוט יציאות. אם תינוק מתחיל לרדת בתדירות יציאות אני ממליצה לשקול כדי לראות שהכל בסדר, ומעבר לזה אין מה לדאוג. הכרתי תינוקת שלא עשתה קקי מגיל שבועיים עד גיל 4 שבועות (13 יום), אבל היניקה היתה מצוינת, עלתה יפה במשקל, הרגישה טוב - ואין לי עם זה כל בעיה. הקקי הוא רק סימן, לא מטרה. מתי לדאוג? אם זה מההתחלה, ואין עליה סבירה במשקל, אם התינוק מתנהג חולה, אפאטי, או לחילופין - בכי בילתי פוסק, הקאות, בטן תפוחה - כלומר חשש לחסימת מעיים (מאד נדיר ולא סביר, אבל יתכן). מאחר ולרוב אי אפשר לשקול כל יומיים היציאות הן דבר שאפשר לעקוב בבית, ואם הן פחות מהצפוי - צריך רק לשקול, ואם זה בסדר - זה בסדר. (אמא ל 5)
- סרבנות מוצקים
- בני השני בן שנה וחצי + יונק מאז לידתו ואינו מעוניין להפסיק - מלבד ההנקה אינו מעוניין לאכול כמעט כלום; יכול להיות שהוא פשוט זקוק לזה. אולי הוא רגיש במיוחד (יש אלרגיות במשפחה?) להרבה סוגי מזון.(תבשיל קדרה)
- הייתי לאחרונה במפגש עם יועצת הנקה שאמרה שעד גיל שנה אין שום בעיה אם הם רק יונקים - לא חייבים אוכל מוצק ולא שתיה. (מיכל צמות) וגם אח"כ זה לא אסון אם הילד מתחיל לאכול בגיל שנה וכמה חודשים. צריך רק לעקוב ולראות שהילד ממשיך להתפתח ולעלות במשקל (בהתאם למה שצפוי בגיל הזה). למיטב ידיעתי, הנקה בלבד מספקת לתינוק את כל מה שהוא צריך - לפחות עד גיל שנה. אני כותבת לפחות כי עובדה שהבת שלי המשיכה להתפתח ולעלות במשקל גם חודשיים אחר כך עם הנקה מלאה. אגב, אפילו אחות הטיפת חלב שלנו לא התרגשה בכלל מזה שהיא עדיין לא אכלה בגיל שנה. מה שעניין אותה היה שהילדה ממשיכה להתפתח ולעלות במשקל. ברגע שהמדדים האחרים - התפתחות דיבור, למשל, היו במצב של התפתחות - האחות היתה רגועה לגמרי. אבל כנראה שנפלנו על אחות טיפת חלב קוּלית במיוחד.
אני מציינת את המדד הזה לדוגמא, כי יש מקרים - נדירים יחסית - אבל יש מקרים שכן יש בעיה. את יכולה לקרוא למשל בדף הנקה מלאה אחרי גיל שנה. אבל שם בנוסף להתחלה מאוחרת מאוד של מוצקים, היו מדדים נוספים שהעידו על בעיה. לכן אם מגיעים עם תינוק לגיל שנה והוא עוד לא החל לאכול מוצקים, אני חושבת שאפשר לחלוטין להישאר רגועים, תוך מעקב עירני אחר ענייני המשקל והתפתחות הילד בשאר המישורים. וכשאני מתכוונת רגועים אני מתכוונת לכך שלא צריך להילחץ מזה שהתינוק הגיע גיל שנה ולהתחיל לדחוף אוכל. אפשר להמשיך להציע מגוון דברים ולסמוך על הילד שהוא יודע מה טוב בשבילו, שוב בהנחה שהכל בסדר בשאר התחומים. (סיגל ב) - התברר במחקרים שילדים "אלרגיים" (מכל סוגי האלרגיה) נטו לדחות את המוצקים לגיל יותר מאוחר. למרבה ההפתעה, גיל 13 חודש נמצא כגיל מועדף להתחלת מוצקים. בעיקרון, עדיף לתינוקות אלרגיים לנהוג כך. בדרך זו הם מגינים על מערכת העיכול הרגישה שלהם מפני אלרגנים פוטנציאליים. אפשר להגיד ל"סביבה" החביבה, שהרופא הורה שלא "לדחוף" לו שום מזון מוצק ולהמתין עד שהוא יגלה נכונות, כי יש לו מערכת עיכול רגישה וזה עלול להזיק לו. (זה מאוד עוזר להדוף מתקפות, ולהוריד לחץ). (בשמת א)
- אחת הסיבות לחוסר תיאבון למזון מוצק, וגם לעלייה מעטה מדי במשקל, היא אנמיה. כיוון שהברזל מההריון מספיק רק כחצי שנה אחרי הלידה, אז אם העולל לא מתחיל לאכול מזונות עשירים בברזל עלולה להתפתח אנמיה, והיא כמובן מחמירה אם לא נותנים ברזל. זה מין מילכוד שמזין את עצמו.
- קישורים רלבנטיים (באדיבות מונו נוקי):
nispach3]וזה על מוצקים באופן כללי kavim[/po].htm
ועל אלרגיות
וגם
Guiding]Complementary feeding is defined as the process starting when breast milk alone is no longer sufficient to meet the nutritional requirements of infants, and therefore other foods and liquids are needed, along with breast milk Principles CF[/po].htm
nut]פה למשל adequacy of exc bfeeding eng[/po].pdf
New]After six months of age,
however, it becomes increasingly difficult for breastfed infants to meet their nutrient needs from
human milk alone (WHO/UNICEF, 1998). Publications[/po]/NUTRITION/guiding principles.pdf
אולי אפשר להציץ?
ילד חולה (שלא רוצה לינוק)
- הנקה של ילד חולה
- להניק המון הנקות חלקיות קטנות (שייכנס מה שייכנס), הנקה בעמידה/בהליכה בתנוחה מאונכת (ככה האף לא נסתם לו וכנראה מה שעוד כאב - כאב פחות). ובמיוחד: פשוט להסתכל על החיתולים ולחכות. ראיתי שהוא עושה מספיק פיפי וקקי, ווידאתי שהוא לא מתייבש, וכשהוא התחיל להחלים הוא חזר לינוק נורמלי. בכל אופן, אף על פי שהוא "לא ינק", הוא בכל זאת דאג לינוק מספיק כדי לא להתייבש. (בשמת א)
- אם כאב אזניים - הייתי מנסה הנקה התנוחה מאונכת (כמו שבשמת כתבה).
- אף סתום אני פותחת עם חלב אם. לא ממליצים, אבל אצלינו זה איפשר לינוק במקום לאחוז בפטמה בשיניים בשביל כל שאיפת אוויר, ואפילו - לישון. אחרי שאני משפריצה חלב לאף, אני מעסה את האף משני צידיו, מעט מתחת לגשר. 10 דקות המתנה, והנשימה נעשית שקטה. קורה שתינוקות חולים יונקים פחות, ואח"כ כשמחלימים גרים על הציצי כדי להשלים. לכן, לא הייתי מודאגת מהירידה בכמות החלב, אלא רק מוודאת שהקטנה לא תתיבש. את יכולה לתת לה מים ו/או חלב אם בכוס או בכפית. (תבשיל קדרה)
- את יכולה לשאוב כדי לשמר את ייצור החלב, גם אם היא לא תאכל את מה ששאבת. את יכולה לנסות לתת לה לשתות את מה ששאבת בכוס. (סיגל ב)
- לטיפול בירידת כמות החלב בעקבות מחלה של הילד: אני השתמשתי והמלצתי בהצלחה על מינון של IGNATIA AMARA 30 CH זאת תרופה הומיאופטית המשמשת סימפטומטית למצבים של עצירת חלב על רקע של לחץ/ מתח רגשי –נפשי (עייפות, לחץ בעבודה, בהלה אחר לידה וכו). זאת אינה הומיאופטיה קלאסית אלא לקיחת תרופה כתוסף מזון בהנחה שאם היא אינה מתאימה פשוט לא יקרה כלום, ואם תתאים יחול שיפור במצב. ניתן לרכוש בכל בית מרקחת שמוכר הומיאופטיה. (פלוני אלמוני)
איך מגבירים את כמות החלב חוץ מהנקה תכופה? עזרה לאם מניקה
"את תנוחי, ואני כבר אדאג לתינוק..."
ההצעה צריכה להיות: "את תנוחי ותניקי את התינוק ואני אדאג לשניכם ולבית..." (אביב חדש)
משחת רפאל :מומלץ או לא?
- המשחה לא טובה אם היא נשארת על הפטמה ואז התינוק יונק. יש בה מרכיבים שאינם מתאימים לתינוק. מאידך, יש משחה שנקראת PURELAN וניתן לקנותה בשילב. זו משחה שיש בה 100% לאנולין, שהוא חומר שהתינוק אינו מעכל והוא יוצא בצואה ללא עקבות. (סיגל ב)
- בעיקר חשוב לטפל במה שגורם לכאבים, ולא להסתפק במשחה. (תבשיל קדרה)
- יתכנו מצבים שפטמות סיליקון יעזרו לכאבים ופצעים של הפטמות. אבל הם די נדירים. לרוב פטמת סיליקון אינה מרפאה או עוזרת לריפוי פטמות פצועות. אבל מה שיותר חמור הוא שפטמת סיליקון עלולה להקשות על התינוק להוציא מספיק חלב מהשד, וזה עלול להתגלות רק בשלב שהוא לא עולה במשקל וייצור החלב כבר ירד מאד. לכן חשוב מאד להשתש בפטמות סיליקון תוך מעקב צמוד של יציאות, שתן, עליה במשקל, וכן להעזר ביועצת הנקה כדי להגמל מהן מהר ככל האפשר. חשוב גם להשתמש בהן בצורה נכונה. רצוי מאד בשלב ראשון לשאוב לאחר הנקות עם פטמות סיליקון, כדי לשמור על ייצור שופע של חלב. לתינוק קל יותר לינוק עם סיליקון כאשר יש שפע חלב. (אמא ל 5)
- את מרגישה את העקצוץ של ירידת החלב יותר בעוצמה בצד אחד? היא נחנקת קצת, או מתקשה לינוק בשניות הראשונות מהשד הזה? אם כן, יכול להיות שזו ירידת חלב חזקה. תסתכלי בדף עודף חלב, ותראי אם משהו משם נשמע לך מוכר, לפעמים הבעיה יותר מורגשת בשד אחד ולא בשניהם. (אף חצוף)
- זה לא במקרה שהיא מעדיפה צד אחד. גם אצלינו יש יד חזקה יותר וצד שנוח יותר להיניק בו בזכות היד החזקה. לי היה נוח להיניק את הגדול בצד שמאל בגלל תנוחת ההנקה. תתארגני שיהיה לך נוח יותר בצד הזה. (מונו נוקי)
- יכול להיות שהצד הימני זורם יותר והיא מחסלת אותו טוב, והשמאלי איטי יותר ולוקח יותר זמן לינוק ממנו, או יכולה להיות העדפה לרחש פעימות הלב שנשמעות בצד שמאל, או יכולה להיות העדפה של האמא שהיא מרגישה, כדי שביד ימין תוכלי לעשות דברים (-; (בשמת א)
- לגבי העדפת צד אחד אני חושבת שיש לזה גם משמעות אורטופדית עבור התינוק (בעצם גם עבור אמא שלה) - הלחצים על השלד לא מתאזנים אם התינוק יונק רק מצד אחד, לא?! (Pלונית אחרת) הייתי עושה שני דברים: נותנת גם את השד השני בשכיבה על אותו צד (יוצא, בעצם, פוטבול), ומטפלת בשלד שלה (פלדנקרייז, למשל, אבל בטח יש עוד שיטות). (תבשיל קדרה)
- אולי לנסות להניק אותה הפוך מצד שמאל, כלומר היא לא שוכבת מאוזן לך, אלא עם הגוף מתחת לבית השחי שלך. "תנוחת בייס בול" כמדומני. (אורית אוקו ערוסי)
- בהחלט יתכן זרם חזק מידי, או חלש מידי, כגורם לאי רצון לינוק מצד אחד. דווקא אם יש ילד יונק נוסף אפשר לשקול לתת לכל אחד את הצד "שלו", ואין עם זה בעיה. הכרתי אמא שעתה זאת מעל שנה וחצי בהצלחה רבה. אפשר כמובן לנסות שוב עוד כמה ימים, הרי יש את הילד הגדול שמונע צורך לשאוב, פחד מדלקת, פחד שירד ייצור החלב וכד'. אין כל בהילות. ואין מה לדאוג לצואר - פשוט לשים לב שיש הפנית ראש בהזדמנויות אחרות, אולי מידי פעם אחיזת "פוטבול" בצד שהיא מוכנה. לא הייתי דואגת בעניין העליה במשקל - רק לעקוב. (אמא ל 5)
- כמו אצל מבוגרים, לפעמים רוצים ארוחה שלמה ולפעמים רק כוס תה, אולי עם עוגייה בצד. בשבועות הראשונים רצוי שיהיו בסביבות 8 הנקות שבהן תרגישי הבדל משמעותי בין "לפני" ל"אחרי". (עדי יותם)
- חזיה עם ברזלים עלולה ללחוץ על צינוריות החלב וכתוצאה מכך לעיתים מתפתחת דלקת. (מונו נוקי)
- חזיה בכלל יכולה לגרום לדלקת/סתימה (סיגל ב)
האם האם המניקה צריכה לקחת תוספת ברזל?
- כן, מומלץ. את איבדת דם רב, את עובדת קשה, את צריכה להחלים מההריון והלידה, את מיניקה, יש עליך עומס גדול. אני ממליצה גם על מולטי ויטמין (פרנטל לדוגמא), גם על ברזל (אפשר אם נשאר לך מההריון, או ברזל אחר איך שמתאים לך), וגם על אומגה 3 (יש היום כבר המון סוגים בשוק, כדאי לקנות מחברה אמינה, כי יש סוגים יותר ופחות איכותיים, תלוי בדגים ותלוי איך מפיקים ותלוי כמה זה מרוכז או מהול). רבות מאיתנו סובלות מחוסר ברזל, ולא מעטות סובלות מבעיית ספיגה של ברזל (אני לא הייתי מודעת לזה, אבל בגלל האלרגיות שלי מסתבר שגם היתה לי תת ספיגה של ברזל, וברגע שזה טופל - פתאום הפסקתי להיות אנמית. כל אחד יכול לראות איך השתנה לי הצבע, זה פשוט מדהים. ואני לקחתי כדורי ברזל שנים, ואכלתי תזונה עשירה בברזל, וזה עדיין לא הספיק). (בשמת א)
- מה שבשמת אמרה ואני מוסיפה השערה משלי (לאור ניסיוני עם הבת שלי): נראה לי שחשוב שרמות הברזל שלך יהיו טובות כדי שהמקסימום שאפשר יעבור בהנקה לפיצקי שלך. אמנם בהנקה קודם כל עובר הברזל שצריך לעבור לחלב ומה שנשאר, נשאר לך, אבל אם מראש הרמות הן נמוכות, אולי אין מספיק שיעבור לחלב האם. (סיגל ב)
בשניות הראשונות - אבל בכל הנקה - אני מרגישה רצון לבכות
- אני ממש לא מכירה את התופעה, אבל זה נשמע לי הגיוני. מה שקורה בהתחלת ההנקה הוא שיחרור מכל מיני סוגים, וביניהם שחרור של אוקסיטוצין, הורמון ה"אהבה". שבי עם זה קצת ותבדקי מאיזה כיוון זה מתחבר לך. תחשבי על המלה "שיחרור" (בשמת א)
- התופעה שאת מתארת מוכרת. זה נובע כנראה מהורמון האוסיטוצין שמופרש בתחילת ההנקה. יש נשים שמגיבות אליו בתחושה שאת מתארת, אחרות מגיבות בבחילה, כאב ראש ועוד. אלו תחושות דומות שנשים מתארות בלידה - שבה שותף אותו הורמון. עם הזמןזה עובר, כמו שתחושת שחרור החלב עוברת עם הזמן. לאחר השבועות/חודשים הראשונים כבר לא מרגישים את זה. אני משערת שיהיו כאלה שינתו לך הסברים נפשיים, ואולי גם הם נכונים, אך אני נתתי את ההסבר הביולוגי המוכר לתופעה. מקווה שזה עוזר. (אמא ל 5)
- אם עולה בך רצון לבכות - פשוט תבכי! אל תחשבי אם יש לך "סיבה מוצדקת" או לא. יש שם בכי, ההורמונים נותנים לו פתח, ונשמע שהוא צריך לצאת. העצה הקבועה שלי לנשים אחרי לידה היא לבכות במקלחת. כבר תמצאי על מה (-: להיפרד מההריון, לתת מקום לצער על דברים שאולי לא היו בדיוק בדיוק כפי שרצית בלידה, להתרגש עד דמעות, בדיוק כמו שאומר הביטוי, מהחוויה של התינוקת החדשה. אני מצאתי שמים עוזרים לי, אצלך זו כנראה ההנקה, אבל בכל מקרה, אין סיבה לעצור את הדמעות. (עדי יותם)
זה קשור להנקה? זה נשאר?! יש דרך למנוע את זה?!
- כן
- זה משתפר מאוד
- כן - תאכלי משהו!
תארגני לך ליד שולחן הלילה נשנוש קטן, פרי או קרקרים וכאלה. (קרוטונית מהמרק הגדול)
- יש נשים שרמת פרולקטין גבוהה גורמת להן לרעב(כך אמרה לי דיאטיקנית) . גיליתי שעם כל הנקה שירדה (כלומר שהיו פחות הנקות ביממה) הרעב שלי פחת. מקווה שזה מנחם..... (מונו נוקי)
- כדאי לאכול משהו שהמדד הגליקמי שלו יגרום לשובע (נניח משהו חם) אוכל מתוק "פותח " תאבון. למשל פה (מונו נוקי)
- הפתרון שלי : השתדלתי להחזיק בבית בעיקר דברים בריאים ולא דברים שעשויים לתת תחושת שובע מזויפת לזמן קצר, וזרמתי עם זה. בסה"כ לאורך השנתיים ההם ירדתי במשקל אז זה לא הטריד אותי יותר מידי. שכנעתי את עצמי (וכנראה שצדקתי) שההנקה גורמת לי יותר להוציא אנרגיה מאשר להכניס, למרות הכמויות שנכנסו. (סוף מעגל)
- חמודה, זה אצל כל המניקות. נורמלי ורצוי, כי את חייבת להחזיר נוזלים לגוף. גם אני, אחרי כמעט שמונה שנות הנקה רצופות, עם ינוקא בן כמעט שלוש - פשוט גוועת בצמא ברגע שאני מתחילה להיניק. לגבי הרעב - א. הגיוני. ההנקה "עולה" לך עכשיו כ 500 קלוריות ליום. הגוף צריך אנרגיה. ועוד לא ספרנו כמה קלוריות הולכות על החלמה מהלידה, עייפות קשה, הלוך ושוב לגרעפס/להרגיע/להרדים ושאר התרוצצויות. את בטירונות עכשיו! ב. גם תלוי מה את אוכלת. כמה שיותר בצקים וסוכרים - ככה יותר רעב. כמה שיותר ירקות, פירות וחלבונים, וגם אגוזים, שקדים, טחינה וכדומה. (בשמת א)
- בערך בגיל הזה, תינוקות יונקים מתחילים להאט את קצב העלייה במשקל שלהם. העלייה הופכת למתונה בהרבה. אחרי גיל חצי שנה יש בדרך כלל עוד מיתון בעלייה. זה מה שטבעי לתינוקות יונקים. בהתחלה הם עולים המון המון כדי לשפר את סיכויי ההישרדות, ואחר כך אפשר קצת "להירגע" ולעלות בקצב יותר "שפוי", מה גם שהם נעשים יותר פעילים ומתחילים להוציא קלוריות בקצב. אז לפני שמישהו יגיד לך "היא לא עלתה מספיק! תוסיפי תמ"ל!", רצוי שתדעי שזה צפוי ולא תיבהלי. (בשמת א)
- בהנקה בטח שלא לעניין להניק לפי זמנים קבועים. בהנקה, ההמלצות הן תמיד לפי דרישת התינוק. להיפך - הכי חשוב שהיא תשמור על הידיעה שלה, מתי היא רעבה ומתי היא זקוקה לינוק, וככה תאכל לפי הצורך האמיתי שלה ולא רק בגלל שאופס - הגיעה השעה וצריך לאכול בדיוק הרגע. בגיל שנה, כשהיא גם אוכלת מזון מוצק, אז כמובן שאפשר כבר להתחיל לשלב את הצורך שלה לינוק עם הצרכים שלך (אני מתכוונת לזה שאם את באמצע משהו היא יכולה לחכות קצת) אבל לא נשמע שיש לך איזו בעיה. באכילה, היא אוכלת יחד איתך את הארוחות, וזה דבר מאוד מומלץ: שהארוחות שלכן ביחד, הן עניין חברתי נעים. אין שום צורך בשעות "מדוייקות" דווקא. סתם במקרה שאר האמהות שאת מכירה "מקפידות" (מה הן עושות עם הנקה? לפי השעון? זה כבר לא מומלץ שנים!). אתן שמחות? נהנות? אוכלות בכיף? אוכל בריא ומגוון? טוב לכן ביחד? זה מה שחשוב
(בשמת א)
נקודה קטנה, לבנה וכואבת על הציץ שהיה סתום.
- אמבטיה חמה, או לטבול את השד בכיור או קערת מים חמים, ואח"כ או במקום לרכך עם שמן זית חמים. (עדי יותם)
- אולי זה החלב שנתקע ו"התקשה" (ויתפנה ביניקה רצינית נוספת), אולי זו "יבלת הנקה": קצה הצינורית מתכסה בשכבת עור (מת). במקרה השני - להרטיב (עד שהעור מתרכך), ולשפשף בעדינות עם מגבת קשה (כמו שמטפלים בעור קשה ברגלים, רק הרבה הרבה יותר בעדינות), או לבקש מרופא שיפתח עם מחט סטרילית. נסי לשים על הפטמה חיתול בד (או חולצת טריקו) ספוג במים חמים. אם זה באמת עור, ההתרככות שלו במים מאוד עוזרת לו. (תבשיל קדירה)
יילוד ש לא עולה במשקל
יילודים בריאים צריכים לחזור למשקל לידה עד גיל 10 ימים ולעלות לפחות 150 גרם בשבוע בחודשים הראשונים.
- יש מליון תרחישים, אחד מהם עליה איטית במשקל בגלל אלרגיה לתמל. אחר תפיסה לא מספיק טובה, תינוק ישנוני , תינוק ש"מחליט" לגדול לא לפי הספר, טעות במדידה (בבית החולים או בטיפ"ח) ועוד ועוד. בנושא תינוק כה קטן עדיף להעזר בגורם מקצועי. (מונו נוקי)
- יש גם אפשרות שתוספת התמ"ל גורמת להפחתה ביצור החלב (תזמורת הים)
- המעקב מאוד חשוב כאן מכיוון שיתכנו המון סיבות לאי עלייה במשקל,חלקן קשורות לניהול הנקה וחלקן רפואיות,ומתן תמ"ל ללא בדיקה יסודית עלול לגרום לפספוס של הבעיה ולכן לאי פתרונה (ההולכת בדרכים)
- עוד מדאיג אותי: שכמויות הפיפי והקקי נשמעות תקינות. אם הדיווח מהימן. זה אומר שנכנס מספיק חלב - גם מההנקה וגם מהתמ"ל. אם נכנס מספיק חלב, ובכל זאת התינוק חוזר למשקל הלידה רק אחרי 4 שבועות, החשש הגדול שלי הוא שלתינוק יש אולי מחלה. סיבה אחת לדוגמא למצב כזה היא מחלת לב או מום בלב. לא אומרת שזה זה, אבל אצלי נדלקה נורה אדומה. אני ממליצה קודם כל לפנות בדחיפות ליועצת הנקה שהיא רופאה, כמו ד"ר מירה ליבוביץ מאודים או ד"ר דינה צימרמן מירושלים, כדי שהיא תערוך תישאול מקיף עם איבחון. אם אמנם מה שתיארת פה נכון ומדוייק (משקל, זמנים, יציאות) - להערכתי הן ישלחו בדחיפות לבדיקות וגם יוכלו לכוון לאיזה בדיקות. אני לא ממליצה להתחיל ישר ברופאים, כי אז לא בטוח שהם מתמצאים בהנקה ובמצבים כאלה מספיק כדי לדעת מה לבדוק. (בשמת א)
- יש מצבים בהם יש לזה הסבר שאינו "אין לך מספיק חלב" (למשל: מחלה, גדילה מהירה בהתחלה והאטה אחרי כן, שקילה במאזניים אחרים מהרגיל). (תבשיל קדירה)
איך ממשיכים להניק אחרי לקיחת כדור לייבוש החלב?
- שתנסה להניק כבר עכשיו! ככל שתעשה את זה יותר מהר, יש יותר סיכוי. הכדור עובד טוב ביום-יומיים הראשונים ואח"כ לא ממש. שתהיה גם בקשר עם יועצת הנקה. (ורד לב)
ואני מקווה שמשהו מכל הדברים שכתבתי יעזור לך ויחזק אותך בדרך שלך - קחי רק מה שמתאים לך מכל דברי, ותזרקי את השאר.
מילא שהמצב לא השתנה בשנתיים האחרונות, אבל היה אפשר לצפות שלפחות במלונית, שהיא שירות פרטי ויקר, יהיו תנאי הנקה ותמיכה וידע.
), ולפני שני לילות זה קרה בזמן שלבשתי חזייה ממש גרועה, והיא היתה מופשלת לי מתחת לציץ שעכשיו דואב.
ראשית, תארת שאת איתו בבית במהלך היום, כך שכדאי להרגיל את עצמך לשכב לנוח כשהוא ישן במהלך היום. אני יודעת שזה פיתוי גדול להשתלט על כל העבודות האבודות ברגעים הללו, אם כי אם את מרגישה עייפה, ממש כדאי לשכב. לא תמיד תבוא השינה, אולם אפילו מנוחה לגוף ועצימת עיניים יכולים לעשות פלאים!