שייכות באופן טבעי

[נגמלת_מהאתר_אמא_של_אנ''נ*]

טוב, אבל תיזהרי מרועי....


מי? מה?

[עוברת_אורח*]

עוד פעם את מדבר שיחית ?!?!?!?

[שרון_ג*]

אני המדוזה.
הקרציה, הטפילה האמבה. לא זוכרת כבר מאיפה זה התחיל.
גם בדף של ריכרד שטראוס התפרעתי תחת מספר ניקים.
אבל להגנתי אומר, שבדפים אחרים אני מזדהה בשם אחד בלבד.

התיש המקפץ יכולה לדבר בשם עצמה.

[יעל_צ*]

עוד פעם את מדברת שיחית ?!?!?!?
אפילו לא ידעתי מה זה שיחית, אבל בדקתי. <דקונסטרוקציה ואחיותיה החורגות>

אבל להגנתי אומר, שבדפים אחרים אני מזדהה בשם אחד בלבד.
נכון. ועל כך כל הכבוד לך. לדעתי זה מעיד על אומץ ש"אחדים מאיתנו" [אני?] טרם הגיעו אליו.
באמת באמת.

[סמדר_נ*]

וברוח וידויים ברוכה זו: אני היא מספקת רפרנסים.

[יעל_צ*]

וברוח וידויים ברוכה זו: אני היא מספקת רפרנסים? אה! תודה.
אתמול הייתי קצת רוח רפאים. והיחידה מכל האתר שראיתי במו עיני היא שרון הרופאה.

[מ_י_כ_ל*]

אש"י,
לא הצבעת על הבדל מהותי, כי אם על הבדל כמותי. פעם היה דף אחד, היום יש בערך עשרה עד חמישה עשר, שמתחלפי מעת לעת (רוצה לומר שלא כ-ל הדפים מציפים בו זמנית את מה חדש , למעט באמת דפי הבית. על כך כבר הצעתי בעבר, בלי קשר לסוגיית המיני, שאיני מבינה מדוע דפי בית מופיעים ב דף פתיחה כנושאים חמים. אני יודעת שבימי הראשונים באתר, נורא הביך אותי שבגלל שבאים לברכני לשלום על הצטרפותי, דף הבית שלי פתאום מופיע בראש רשימת רבי המכר. נדמה לי שגם שרון ג ביטאה מתישהו תחושה דומה. נכון, לפעמים יש בדפי בית דיונים מענינים וחשובים, אבל אלו מתאפיינים בד"כ בריבוי משתתפים ושינויים ולכן מככבים ממילא ב מה חדש).
נחזור לענין, כפי שכתבתי, גם נוכח הדף האחד ההוא (הזמבורה) היו שכתבו את אותם דברים המובאים פה (זה בדיחות פנימיות, לא מבינים, לא שייכים וכו'), כך שאני בספק אם זו הנקודה.
אני לא אומרת שה'בעיה' ממוצאת יש מאין. אני רק טוענת שה'יש' (או ה'אין'..קשה לי כרגע לחשוב על המקבילה ההגיונית) אינו התנהגות הזולת (וכאן הזולת הוא המיני), אלא הוא האופן בו חש פרט מסויים נוכח התנהגות זו. ולראיה - יש אנשים, שנוכח אותה התנהגות לא חשו מבולבלים או לא שייכים, ולראיה יש אנשים, שכן חשו מבולבלים ובכל זאת המשיכו לכתוב בדפי הבית שלנו, ולראיה יש אנשים, מחוץ למיני, המתגעגעים ל'באלאגן' שלו, כקוראים. האם כל אותם אלה התעלמו מקיומה של בעיה? לא. פשוט אין בעיה אוביקטיבית. יש בעיה סוביקטיבית.

אנסה עוד דוגמא - ילדה מגיעה למגרש משחקים ורואה חבורת בנות משחקות גומי ויש להן כל מיני שמות וכינויים לתרגילים השונים שהן מבצעות. הן גם קופצות נורא מהר עם הרגלים ומבצעות קומבינציות מורכבות להפליא. כיצד תגיב ותרגיש הילדה?
יכול שהיא תעמוד בצד ותחשוב שבחיים, אבל בחיים, היא לא תוכל לקפוץ כך ובכלל, המינוחים נורא מבלבלים. לפיכך היא לעולם לא תשוב לגן המשחקים.
יכול שהיא מאוד תסתקרן, תרצה ללמוד ותבקש להצטרף. לימים היא עוד תהיה אלופת החצר.
יכול שהיא תוקסם מן הקפיצות, אך תבחר שלא לקפוץ בעצמה, אלא רק תביט.
בכל שלושת האפשרויות (ויש כמובן עוד אפשרויות רבות), הילדות הקופצות בחבל לא עשו דבר מלבד לעסוק בשלהן. ההבדל היה בפרשנות שהילדה נתנה בכל מקרה ומקרה להתנהגות הזו.
ותארי לך שבגן הזה יש יותר מקבוצה אחת של ילדות? קבוצה אחת קופצת חבל, קבוצה אחרת משחקת 3 מקלות (4 מקלות? גילה? ענת?), קבוצה אחרת משחקת קלאס וכו' וכו' וכו'. אז יכול שכל הקבוצות יעוררו בה את אותה תחושה, ויתכן שפתאום בקבוצה מסויימת היא תרגיש ממש בבית. אז יופי. אבל שוב - זה לא שום דבר שהקבוצה עשתה/לא עשתה או שקבוצות אחרות עשו/לא עשו, זו ההסתכלות של הילדה על הקבוצה.

ודוגמא אחרונה מדף הבית שלך - זוכרת את הדיון על סולמות במוסיקה? את וקלא וסמדר דיברתם שם בשפה, שמבחינתי יכלה להחשב סינית. הרגשתי זרה? מגורשת? לא שייכת? לא. כל עוד הדיון ענין אותי, הצטרפתי בדרך של שאילת שאלות תם (אפילו תם מטופש למדי...). האם חשבתם לא לענות לי בגלל שאני לא מבינה בתחום כמוכם? ממש לא! הרי עניתם לי, את ויונת וקלא, בסבלנות רבה, ואת מה שיכולתי להבין, הבנתי. מה שלא - לא. כשאיבדתי ענין בדיון (והוא נמשך עוד לאחר מכן), הפסקתי לעקוב אחריו. זה הפריע לי לפנות אליך או אל מי מהכותבים שם בענינים אחרים שעלו? לא.
אז נכון. יש דפים כאן שמדברים אלי יותר מאחרים (אם תציצי רגע בדף פובית דף בית , תגלי שכך בעצם נולד הביטוי מיני קהילה. ציינתי שם שיש נטיה לאנשים מסויימים לכתוב בדפים מסויימים, ושניתן לצפות במידה רבה של וודאות, שאם שם אחד מופיע בדף כלשהו, מיד יופיע בו גם שם אחר שבד"כ כותב עימו/בהתיחס אליו). מישהי ענתה לי שם שזה רק טבעי שכך יהייה, והיא צדקה לחלוטין!
אבל הגורם הוא לא דף זה או אחר, תוכנו או הכותב בו. הגורם הוא אני. אני היא זו שחשה זרה במקום מסויים,אני זו שמחליטה האם לבקר בו אם לאו. זו בחירה שלי, זו אחריות שלי. לכותבים שם אין כל אחריות על כך, ואין שום סיבה שבעולם שהם ישנו מהתנהגותם או מכתיבתם בשל כך.

אש"י, את יודעת היטב מה אני חושבת ומרגישה כלפיך. ארגיש מאוד עצובה (אפילו ננטשת!) אם תפסיקי לפנות אלי בדפי שלי (חוצמזה, הרי רק לא מזמן כתבת משהו שמאוד ריגש אותי בדף הבית שלי והביא אותי לתשובה רגשנית וארוכה...). יותר מזה, אני די בביטחה יכולה להוסיף לתחושתי זו (עצבות וננטשות מאי ביקוריך) את כל חברי המיני שאת מכירה אישית (ומדובר ב 90% מהחבר'ה...). מצד שני, אני לא רוצה לוותר על הכתיבה השנונה שלנו בדפי הבית. היא הסבה לי אושר רב, הפעילה כל תא אפור רדום במוחי, השחיזה את יכולת הניסוח החלודה שלי וחשוב מכל - בזכותה זכיתי להכיר כמה אנשים שמאוד יקרים לי.
אז מה עלי ללמוד מדבריך?

עוברת,
איני מנסה לנתח את ה מיני קהילה הפרויקט קצת גדול עלי. וודאי וודאי, שאין לי פרספקטיבה היסטורית או אוביקטיבית לגביה (יש בכלל דבר כזה 'הסתכלות אוביקטיבית'?). אני מנסה להתייחס לסוגית השייכות, לכל קהילה. מטבע הדברים, קל לי להדגים דברי על המיני קהילה, שכן שם אני יודעת ב-ו-ד-א-ו-ת שאין ולא היתה כל כוונה למדר או להדיר רגלי אחרים (ואני חושבת שעל כך תוכלי אף את להעיד).
אבל כן ,גם אותי מצחיק שאני כותבת על המיני בזמן הווה, כשהוא לא פעיל כבר זמן רב.

<חזון למועד?>

[שרון_ג*]

חשדתי בסמדר ובעוברת אורח...
טוב לדעת שזאת את סמדר (אולי את גם יונה בצקת?)

[שרון_ג*]

כשהוא לא פעיל כבר זמן רב.
לא פעיל כמה, חודש?
מהו חודש לעומת הנצח?

[סמדר_נ*]

(אולי את גם יונה בצקת?)
טוב, נו, כן. מלכתחילה חשבתי שזה די שקוף...
>יומני היקר: אמש השתעשעתי בזהויות בדויות. היום הסגרתי את עצמי למדע.<

[שרון_ג*]

ואיך קראת לעצמך בדף על טיפוח הגבר, או איך שלא קראו לו?
רגע, אני אלך לחפש...

[שרון_ג*]

טוב, הדף הוא כמובן תחזוקת בעל.
ואני לא מוצאת את הכינוי שחיפשתי.

[שרון_ג*]

יעל היא נפילה חופשית

[יעל_נגמלת_מהאתר*]

לא, אינני נפילה חופשית. כתבתי לך את זה (אה, אולי זה היה במייל האישי שלך).
נפילה חופשית היא מישהי אחרת. אולי אחת מחברותיך במיני.

<אגב, מי היא מקסי קהילה?>

[אמא_נוגי*]

מיכל הדוגמא שלך על גן משחקים היא דוגמא מעולה. העניין הוא שבגן משחקים קל יותר להשתלב, אפשר לקחת את הדוגמא הזו קצת יותר רחוק לכיוון בית ספר תיכון.
כי ילד חדש בתיכון (ואני הייתי כזאת...) צריך להיכנס לתוך חברה לא מוכרת ובדר"כ מבוססת של שנים של הכירות (עוד מהיסודי...), ואולי עם קודים חברתיים שונים ממה שהוא רגיל (במקרה שלי זה היה מעבר מחברה דתית לחילונית שזה שיא השוני, לדעתי). אם לא יהיה מי שיושיט לו יד אותו ילד יהיה בודד ואומלל.
זו בערך התחושה כשנכנסים לאחד מהדפים האלו, ויש תחושה של מין מסיבה שנערכת לך מול העיניים ואתה לא ממש יודע איך להיכנס פנימה, אם לא מושיטים לך יד.
מה שחשוב לציין כי הדפים האלו אינם המהות של האתר, הם רק sideline משעשע אולי, אבל לא המהות. ובכל מה שקשור למהות זה המקום הכי מאיר פנים שפגשתי...

[שרון_ג*]

|יד|
אמא נוגי - קחי.

[שרון_ג*]

או אולי כזאת יד?

[לא_מקסי_קהילה*]

מקסי קהילה עשתה לעצמה אאוטינג ממש לפני כמה ימים.
רמז: התשובה נמצאת בדף בית אישי של אחת מחברות המיני.

[אמא_נוגי*]

לקחתי , תודה. @}

[אמא_נוגי*]

רמז: התשובה נמצאת בדף בית אישי של אחת מחברות המיני.
אז עכשיו אני צריכה לגלות מי הן חברות המיני? את יודעת כמה דפי בית יש כאן, מליונים, ומי יכין אוכל לילדים? מי יעמיד מכונת כביסה (אוי שכחתי...)
יאללה אני רצה להפעיל...

[שרון_ג*]

נדמה לי שמקסי קהילה הוא קלא, אבל אני לא לגמרי זוכרת.
אני אחפש ואגיד לך.
אבל לא עכשיו. אני עוד בעבודה והמחשב כאן איטי בצורה מדהימה.
לא בשביל להכנס לדפים העמוסים האלה של המיני.
אבל אחפש ואיידע.
שמחה שאת איתנו.
שרון

(ואם את רוצה לחפש בעצמך אתן לך שמות של כמה מאנשי המיני: מ י כ ל, קלא אילן, סמדר נ, א גרויסע מויש, עוברת אורח, נגה שפרון, תוספות יוםטוב... ויסלחו לי מי שהשמטתי את שמם)

[שרון_ג*]

מי יעמיד מכונת כביסה
מויש כמובן...

[מ_י_כ_ל*]

אם לא יהיה מי שיושיט לו יד אותו ילד יהיה בודד ואומלל.
אמא נוגי, אני שמחה שכתבת את המשפט הזה, כי הוא לב ליבו של הענין. המשפט הזה מעורר כמה וכמה שאלות באשר לילד ולגורלו (הגם שאין אנו עוסקות כאן בילדים, אלא בבני נוער בגיל תיכון מהדוגמא שלך, או חברי הקהילה כאן מהדוגמאות שלי, אבל לצרכי ניסוח אני משאירה את המילה 'ילד'). והנה שאלותי (הרגישי חופשיה לענות עליהן לעצמך אם עייפת מן הדיון כאן...):

• על מי מהצדדים בדוגמא שלך הוטלה האחריות לאושרו של הילד, על חבורת הילדים או על הילד עצמו?
• האם רצוי שכך יהיה?
• האם ראוי שכך יהיה?
• האם יכול להיות אחרת?

אני, כמובן, איני מתאפקת ופורשת בפניך את מישנתי שלי: הילד לא יהיה בודד ואומלל בגלל שאין מי שיושיט לו יד. הילד עלול להיות בודד ואומלל כי הוא מצפה מאחרים שיושיטו לו יד. הוא עלול להיות בודד ואומלל בגלל הפרשנות שהוא יעניק לעובדה שלא הושטה לו יד (והרשי לי להניח במידה רבה של וודאות, כי הילד הזה יבחר בדיוק באותה פרשנות שתביא אותו לחוש בודד ואומלל).

העברת האחריות לאושרו של אדם אלי מישהו אחר היא בעייתית משני הכיוונים - מכיוון המעביר ומכיוון אלה שאליהם מועברת האחריות (ואלה יכולים להיות קבוצה של אנשים או אדם אחד):
הילד הרי לא באמת יודע מדוע לא הושטה לו יד. אולי זה בגלל שהאחרים לא שמו לב שהוא הגיע? אולי הם סתם עסוקים בשלהם? אולי לא מקובל בחברה שלהם להושיט יד? אולי הם לא קולטים שהוא מעונין בהושטת יד? אולי הם קמו בבוקר במצב רוח רע? אולי הם פעם ניסו להושיט יד וניכוו, כי האדם אליו הושטה היד נהג בה בגסות? אולי הם בטוחים שהילד בכלל לא מעונין בהשטת היד (הם קוראים נכון או לא נכון משהו בהתנהגות שלו)? אולי הם מתביישים בעצמם (כן, זה אפשרי שהם בטוחים שהשטויות שלהם לא מעניינות אף אחד אחר!)? אולי הם לא רוצים להרגיש אחריות של מארחים? אולי הם היו ממש מאושרים ואפילו מוחמאים לו הילד היה פשוט מצטרף מיוזמתו?
הרי לילד אין באמת כל דרך לדעת, אבל הוא בוחר להניח את הרע מכל, קרי שאי הושטה=דחיה.

אשר לנקודת מבטם של האחרים - אני חושבת שלא תהא זו הכללה, אם אומר שאנשים אינם אוהבים להיות מתומרנים. לומר לי: 'תראי, את לא חייבת להושיט יד, אני גם לא דורש ממך להושיט יד, אבל דעי שאם לא תושיטי לי יד אני אהיה בודד ואומלל', זה בעצם לומר לי שדורשים ממני להושיט יד (מי אמר פולניות כאן ועכשיו?!? ) . זה בעצם לומר לי (גם אם לא במודע) - את אחראית לאושר או לעצב שלי! ואני לא רוצה להיות אחראית!!! כמי שנמצאת כעת בתהליך של לקיחת אחריות על אושרה שלה, אני יכולה לומר לך שזו מטלה מספיק גדולה!

עכשיו, קחי אויר , ולפני שאת מתרגזת ממה שכתבתי פה (אני התרגזתי בפעם הראשונה שחברה טובה שלי הגיבה כך ), הביני - אני לא אומרת שהדברים נעשים במודע, לא מהצד של הילד, ולא מהצד של האחרים. אני רק אומרת זאת: שכשאנשים מרגישים שמישהו אחר מנסה לתלות בהם ובהתנהגותם את אושרו שלו, הרי שלרוב התגובה שלהם (אינסטינקטיבית ולא מודעת בדרך כלל), היא פשוט לברוח. אין להם הכוח להיות בחברתו של אדם שכל הזמן רוצה אישורים וחיזוקים. זה פשוט נורא מעייף! (מקדימה תרופה למכה - אני לא אומרת שאת כזו!). ואם הם כן בוחרים להושיט יד, הם עלולים לחוש מחוייבים להמשיך לנהוג כך גם בעתיד (שמא אותו אדם יעלב מאי חידוש החיזוקים...).
אבל גרוע מכך - אותו 'ילד', אותו אדם - הוא הופך לתלוי בחיזוקים הללו! הוא הופך להיות תלוי בהושטת היד! הוא נבנה מהם. אם הם קיימים - הוא מאושר עד הגג, אם הם חסרים - הוא מסתובב מדוכא, עצבן וגלמוד. למה שלא ימצא את האושר בעצמו? למה לו להיות תלוי בהתנהגותם של אחרים?

[מ_י_כ_ל*]

אה, ואגב - לעיתים, גם גם כשמושטת יד, פתאום גם צצה אי שביעות רצון מ דרך הושטת היד...
ראי - כשהחבר'ה כאן הושיטו לך יד בדרך של מתן רמזים - וזו דרכה של ה מיני קהילה בכל מצב והקשר, לרבות כלפי מי שכבר נמצא בה (פשוט חולים על חידות, שנינויות ורמזים!), זה ההווי שלנו, זו מהותנו - הרי שתגובתך היתה אז עכשיו אני צריכה לגלות מי הן חברות המיני? את יודעת כמה דפי בית יש כאן, מליונים, ומי יכין אוכל לילדים? מי יעמיד מכונת כביסה?...

גם לצפות להושטת יד וגם להכתיב את הטכניקה בה הושטת היד צריכה להתבצע? לצפות שחברה שלמה תשנה ממנהגי הושטת היד שלה, רק מפני שהיא צריכה לנחש שאת בעצם עסוקה מכדי להתפנות להושטת היד שלה? אולי בעצם אינך באמת מעונינית להצטרף? אולי זו באמת סתם טירחה עבורך (וזה אפשרי ולגיטימי שכך הוא)? אולי זה כמו לראות תשבץ הגיון ולרצות לרוץ לעמ' 79 (זה של התשובות) אבל לגלות שהוא לא קיים? כן, זה באמת מרגיז לגלות שאין דף כזה ושצריך לחכות שבועיים עד לפרסום הגליון הבא או לשבור את הראש לבד, אבל מהותה של המיני קהילה היא בחידותיה. לא כאקט נגדך, אלא סתם, כאקט בעדה.

<נשבעת בהן צדק שאיני מוסיפה דברי אלו מתוך כעס או ביקורת. רק מנסה לתת חומר למחשבה @}>
<כאמור, אני כאן למתן תשובות ורמזים, אם תרצי>

[אל_מינית*]

המיני קהילה פשוט חולים על חידות, שנינויות ורמזים!),

ולא רק חולים יש שם בקהילה - אפילו רופאים!!

[שרון_ג*]

אל מינית,
למי את מתכוונת?
(אחותי?)

[אל_מינית*]

בעלי לא עובד באינטל

[שרון_ג*]

אחותי !

[שרון_ג*]

אין כמוני בזיהוייך...
תודי!

[מקסי קהילה*]

מקסי קהילה היא בעיקר דמות אחת.
אבל, אם נעבור בכמה וכמה מחשבים, ונבדוק אילו ניקים יש להם ב "מאת:", תוכלי למצוא עוד כמה מקסימות קהילתיות. תוכלי להבין זאת דרך דף הבית שלה.

מקסי קהילה מצפה להופעה של מידי קהילה.
אז יהיה סדר, מיני, מידי, מקסי וג'מבו.

---

קיומן של התארגנויות או קבוצות העולות מאליהן נשזר באופן טבעי במסגרת הכללית של הקהילה הזו או המארג הזה שנמצא תחת הכותרת של "באופן טבעי".
בדיק כפי שיש איזון מקומי הנשזר באיזון הגלובלי.
כך, הבית עשוי להיות מוסק היטב כאשר בחוץ קור עז, ואין סתירה בין השניים, אלא נמצא זה משרת את זה וביחד מייצגים שלמות. האיזון המקומי יכול גם להתייצג בדמות האדם. שטמפרטורת גופו מחוייבת לאיזון עדין, בעוד הטמפרטורה בחוץ נעה בקיצוניות.
כמובן שהאדם, כפי שאותה דוגמה של הבית, נמצא מווסת את חום גופו, ובווסות זה הוא משפיע על הסביבה ומושפע ממנה.

כך המיני קהילה נמצאת מסתנכרנת ומותאמת לאתר כולו. משפיעה ומושפעת.

---

כאשר נמצא האדם ספון בביתו או בגופו, ומצליח לווסת את אותו איזון מקומי עם זה הכללי, עשוי אותו איזון גלובלי לכלות את אותו איזון מקומי ולהכרית אותו מהאדמה.
אז, בדרך הטבע, מתרגשת לה איזו רעידת אדמה, שטפונות בוץ, הר געש עשוי להתפרץ וכן הלאה...

זהו כוחו של המוחלט, הגלובלי, המאוחד.

ובאנלוגיה הזו, כל נסיון לבטל את תופעת המיני קהילה, דומה לבקשה מאמא אדמה להכרית תופעה מקומית על ידי

אסון טבע

---

מקסי קהילה חושבת שרמזים עבים מאלה לא יכלה להמציא לגבי זהותה.

---

[שרון_ג*]

זה נשמע לחלוטין כמו צפריר.

(אז אולי זה באמת קלא?)


<צפריר כותב במיני?>
<הייתכן?>
<כולם ידעו ולא סיפרו לי?>
<לא, זה בטח יורש העצר הירדנסטני>

[מתגרה_בגורלה*]

זה נשמע לחלוטין כמו צפריר
נו, ככככככככככככככן!

צפריר כותב במיני?
אפילו בשמו שלו. הציצי שוב בדף ה מיני קהילה (15.5.2004 כדי להקל על החיפוש...). אם איני טועה, שם גם נולדה מקסי.

כולם ידעו ולא סיפרו לי?
ספרי ל אמא נוגי. אני לא חושבת שהיא מאמינה לי שיש חידות גם בתוך המיני

[אמא_נוגי*]

מיכל: נו באמת, אולי יש לי חוש הומור של ינשוף אבל לא כל מה שאני כותבת צריך להילקח ברצינות כ"כ...
עכשיו שנפתרה חידת המקסי קהילה, אני יכולה ללכת לישון בשקט...

[ינשוף*]

חוש הומור של ינשוף

גם אתם התחלתם לזלזל בנו ?

[עושה_סדר*]

לפתוח דף ינשופים באופן טבעי ?

[סמדר_נ*]

כולם ידעו ולא סיפרו לי?
מה, שרון, את כוכבית לא כוכבית הסתכלת אצל עוברת אורח, שם מתוודה מקסי מפורשות על מיהותה, כחול על גבי שחמחם?

[א_גרויסע_מויש*]

כחול על גבי שחמחם
סליחה על הנוקדנות ועוורון הצבעים, אבל זה לא כחול על גבי ירקרק?

[עוברת_אורח*]

עוברת, איני מנסה לנתח את ה מיני קהילה הפרויקט קצת גדול עלי. וודאי וודאי, שאין לי פרספקטיבה היסטורית או אוביקטיבית לגביה (יש בכלל דבר כזה 'הסתכלות אוביקטיבית'?)

תגובתי המשתאה:

כנראה שההומור שלי לא ממש עבר הפעם, כי דווקא הוא זכה להתייחסויות רציניות

[עוברת_אורח*]

לגזור ולשמור את מה שכתבה מ י כ ל היום ב-12:35
כל כך נכון, כל כך קשה ליישום (את יודעת את זה בעצמך, נכון?)

[סמדר_נ*]

זה לא כחול על גבי ירקרק?
לא התכוונתי לשורה עם שם הדובר, אלא לרקע של הטקסט עצמו. כזה אוף-וייט (מי המציא את השם האיום "לבן מלוכלך"?) עם נקודות שחמחמות כמו של נייר ממוחזר שמשתמשים בו להזמנות לחתונה.
מאחר שעברנו לשוחח בעניין כה מלבב, האפשר להכריז חגיגית כי הדיון הקודם מיצה עצמו?
>עוד לא מכריזה<

[תבשיל_קדרה*]

אתם משוגעים.
מדף שדן בבאופן, נהיה פה דף שדן במיני? קהילה.

[אמא_נוגי*]

סליחה לינשופים שפגעתי בציפור נפשכם.

אתם משוגעים.
לא יותר נחמד מלהיות רציניים כל הזמן?

<תסלחו לי על רוח הצחוק, סיימתי היום מטלה ואני מרגישה הקלה עצומה>

[א_גרויסע_מויש*]

לא יותר נחמד מלהיות רציניים כל הזמן?
נו, אמא נוגי, את רואה שזו לא שפה סודית?
צריך פשוט להיות שם כשזה קורה.
מחר יגיע מישהו ולא יבין מה לעזאזל הינשוף הזה רוצה

<מה את מבקשת סליחה על רוח הצחוק? תבקשי סליחה על זה שאת מבקשת סליחה על זה>
<וזהו>

[בשמת_א*]

מדף שדן בבאופן, נהיה פה דף שדן במיני? קהילה.
כן, איזו חתרנות, ואני עוד יושבת וקוראת! לצאת, ומייד!
בכלל נכנסתי לאתר רק בשביל לחפש מתכון לעשות חומוס... ופתאום אני קוראת דפים... מה זה? (-;
> מתמכר אל מה חדש <

[אמא_נמרה*]

נכנסתי מתוך תקוה שהדף יעזור לי להרגיש שייכת (להתחיל לבוא למפגשים, להכיר אנשים מחוץ למטריקס...)

ובמקום - גיליתי שאני לא שייכת (למיני קהילה, בכל אופן).

[מ_י_כ_ל*]

אגליה, צר לי שזה מה שגילית.
עם זאת, (ואין בכוונתי לשוב ולכתוב שוב את כל המגילות שכבר כתבתי. את פשוט מוזמנת לעשות זאת, אם טרם עשית). אסכם עוד את זאת: להשקפתי לא גילית שאת 'לא שייכת'. זו קביעה אוביקטיבית, שאין לך הדרך לדעת אם היא נכונה. כי הבה נסתכל לרגע על הדברים מנקודת המבט שלי - לראייתי מרגע שתתחילי לכתוב - תשתייכי. לפיכך אני יכולה לטעון שזו את ש לא רוצה להשתייך. כן. כן. מה יש? זכותי לפרש כך את אי הכתיבה שלך איתנו, לא? אני יכולה גם להעלב מכך. יא סנובית מתנשאת וציניקנית .
על כן, להשקפתי, גילית שאת לא מרגישה שייכת. וזה בא ממך. ואת זה ניתן תמיד לשנות. בקלות. בהנחה שבכלל רוצים. את רוצה?

זאת ועוד - שום דף בעולם לא יעזור לך להיות שייכת. חשיבי על זה - מה יכול היה להיות כתוב (או לא כתוב) בדף כלשהו כדי שתרגישי שייכת? באמת אני שואלת. מה למשל, גורם לך לחוש שייכת לארץ הזו? (בהנחה שכך את מרגישה...). מה, קראת על זה באיזה פרסום רשמי? ואל תגידי לי שזו תעודת הזהות שלך. אני מכירה מספיק אנשים שנולדו כאן, ויש להם את כל האסמכתות החיצוניות לשייכותם, ועם זאת אין הם מרגישים שייכים. זה פשוט, שאת (או אני) מרגישה שייכת, נוהגת כשייכת, ולפיכך - שייכת. וכשמישהו אומר (אפילו שר בכיר בממשלה, ממש 'אושיות המדינה' ) - "שמאלנים/ימניים/דתיים/חילונים/וכו' הם לא חלק מהמדינה הזו, מהעם הזה" - זה גורם לך להרגיש לא שייכת? אז הם אמרו. לא כל כך מהר שוללים ממני את ישראליותי (ואיני מדברת על זו החוקית, אלא על זו שבלב).

אז עזבי אותך מדפים. את יכולה לעזור לך להיות שייכת. וזה אפילו ממש קל. לא צריך תקווה שמשהו חיצוני ישנה את הרגשתך, צריך מעשה. שלך. כלומר - לכתוב. רק לכתוב. זהו. אפילו ורצוי כציניקנית. והמבין יבין. (והוא הבינה, נכון?).

אני יודעת שעוברת כתבה שזה לא קל. ואני מסכימה - זה לא קל. או מדיוק יותר - זה כל כך קל, שמטעם זה - זה קשה. כי המעשה נורא פשוט, אבל השינוי התפישתי שהוא מצריך, מסובך בפשטותו.
ואם אני הגעתי למצב, שבו איני נעלבת, ואיני נכעסת (אפשר לומר כך?), על כל מה שנאמר בדף הזה בענין ה מיני קהילה, אז כנראה שכל אחד יכול. בחיי!

<איפה סמדר שתשאל אותנו אם הדיון הזה מוצה? תסדירי איתה עינינים מאחורי (כלומר, מאחורי הקלעים) >

[צפריר_שפרון*]

מבית מדרשה של יונה אליאן דאסט, כשהיתה צעירה ורכה בשנים

מה זה שייך? - שייך זה שוש קטן

[מ_י_כ_ל*]

<לקח לי 5 דקות להבין...ומה שעזר זה לקרוא בקול רם...>

[מאתרת_פאדיחות_לשעבר*]

אם הצלחתי להבין גם כן, אז אני שייכת למיני קהילה?

<מ י כ ל - תודה על הטיפ (דיפ?) לקרוא בקול רם>

[א_גרויסע_מויש*]

הו, תודה לאל, נפל האסימון.

<מ י כ ל - תודה על הטיפ (דיפ?) לקרוא בקול רם>

<מויש כבר התחילה לחשוש שהפיחות ב-IQ הופך להדרדרות פעילה>

[מייק_בר_רב_אשי*]

מקפית,
תודה על הרמז, גם אחריו זה עוד לקח לי איזה סתי דקות, כך סזה לא קלקל לי את חדוות הפתרון.
סבת סלום

[תבשיל_קדרה*]

הו, מייק, תודה על הרמז שלך.
הדרדרות פעילה. ללא ספק.

[שרון_ג*]

הו, זה כזה כיף לבוא ככה פתאום ולגלות סכל-כך הרבה נכתב וסיס לי כל כך הרבה מה לקרוא.

<וגם סאני לא המאותגרת סכלית היחידה כאן>
<מעניין מה חשבו בנותיי בחדר השני כששמעוני מדקלמת את המנטרה האמורה לעיל מספר פעמים, עד שלפתע פרצי אוויר בלתי נשלטים פרצו מבין שפתיי.>

[שרון_ג*]

יונה אליאן היא גיל מלמוד, נכון?
בואו, תשברו לי את כל מה שחשבתי שאני יודעת.

<צפריר כותב במיני קהילה>
<הו, זה מסביר כל כך הרבה דברים>

[ענת_גביש*]

מייק, תודה על הרמז (-: נהרסתי מזה כבר!

[בשמת_א*]

מייק, תודה על הרמז נהרסתי מזה כבר!
גם אני גם אני! לא הצלחתי להבין בשום אופן, וגם אז המוח הנוקדני שלי חשב "אבל זה לא נשמע אותו דבר!"

[מאתרת_פאדיחות_אמא_של_אנ''נ*]

אבל הרמז בכלל היה של מקפית, לא?


<אם זכרוני אינו מטעני>

[תבשיל_קדרה*]

מקפית הציעה בקול רם.
מייק הזכיר לנו (לי. טוב. לא אדבר בשם כל המוחות הנוזלים פה) איך יונה אליאן דאסט מבטאת ש.

[יעל_צ*]

מייק הזכיר לנו (לי. טוב. לא אדבר בשם כל המוחות הנוזלים פה) איך יונה אליאן דאסט מבטאת ש.
גילה תודה על ההבהרה, בכל פעם אני מגלה שאני עדיין "חדשה".

<לפחות אני כבר יודעת שעונים בדף של השאלה>

[תבשיל_קדרה*]

בכל פעם אני מגלה שאני עדיין "חדשה".
מה - זה כולה דברים שכתובים פה למעלה.
אולי מקפית הסבירה את זה בעבר בדף אחר, ואני זו שלא בענינים?

[מ_י_כ_ל*]

הפעם בתפקיד רש"י - אני חושבת ש אמא של אנ"נ הרגישה 'חדשה', משום שהשתמע מדבריך ששאר החבר'ה מכירים את יונה, יודעים כיצד היא מבטאת את האות ש' ולכן רק צריך היה להזכיר להם (תחת לגלות או להבהיר להם).
והאמת היא, שדווקא לא פגשנו בה עדין. (טוב. לא אדבר בשם כל המוחות הנוזלים פה לפחות האנחנו שהיא אני...).

אבל רגע - זו בכלל לא האות ש' (הגם שאין לזלזל ב הגיית האות ש). זה איך היא מבטאת את האות ס'! (לא?)

<הדף הזה מתחיל להסתמן כאחד הדפים היותר הזויים כאן. נחמד.>

[צפריר_שפרון*]

איך יונה אליאן דאסט מבטאת ש.

לא מבטאת, בטאה בהיותה ילדה קטנה, ולא בטאה ש' כ- ס' אלא בטאה ס' כ- ש'.
ומרוב חמידות העניין גם אני קבלתי שחרחרות, עד שהצלחתי להשתכל ישר וחזרתי לשבת על הכשא.

והקשר לדף הזה הרי ברור-
שוש קטן באופן טבעי- שייך. וכל השושים הגדולים גם הם באופן טבעי - שייכים. וכל מי שיכול להגדיר את עצמו כשוש, יכול להצטרף לחבורת השושים השוטים שמשתעשעים.
מי במיני,
ומי בעירום מלא.

<מקסי נדחפת לומר את דברה אבל מושתקת בכוח הנהגת הצפריר: לכי לישון<

[אסם*]

כל מי שיכול להגדיר את עצמו כשוש
הענין הוא ששוש כל הזמן מתעקשת להגדיר עצמה כ במבה !

<כשהמציאות והפארודיה נפגשות...>

[קלא_אילן*]

מה זה שייך? - שייך זה שוש קטן

עד שמיכל אמרה שהיא מצאה בזה הגיון, מעולם לא חיפשתי בזה.

<היש עוד דבר אחד לומר על שייכות שכוכבית לא כוכבית נאמר כבר כאן?>

[קשת_תפיסה*]

ואני עדיין לא הבנתי. אולי אני קשת תפיסה או שפשוט מדובר במשהו שרק הבקיאים ברזי המיני מבינים???

[תבשיל_קדרה*]

קראי את שייך זה שוש קטן כשאת מבטאת ס במקום ש.

[שרון_ג*]

מה זה סייח? סייח זה סוס קטן...

[אמא_נוגי*]

תודה למסבירים. הנה קיבלתי .

[צייקנית*]

שוב התחלתם להתפרע.

[יעל_צ*]

שוב התחלתם להתפרע.

שמישהו ירסן את השייכים!

[מ_י_כ_ל*]

_צייקנית הצטרפה למיני קהילה!!!
צייקנית הצטרפה למיני קהילה!!!
צייקנית הצטרפה למיני קהילה!!!_

<'צטערת, זה פשוט התבקש >

[בועז_חן*]

לא היה לי כח לקרא את הכל אז סליחה אם אני חוזר על משהו שכבר נאמר - אני רואה את זה נורא פשוט: זה כמו מסיבה בבית ענקי, שכל אחד יכול לדבר עם כל אחד איך שהם רוצים. זה היופי בצ'יק צ'ק הזה, שאני יכול לפתוח דף בצד ולדבר עם עודד על דבר אחד (וסליחה שרון...) ומצד שני לעבור לחדר אחר ולדבר אחרת עם אחרים.
בבלשנות קוראים לזה "register" אחר, כלומר תת שפה שונה שאתה משתמש בה במצבים שונים. כמו שאנחנו מדברים אחרת עם ילדים, עם חברים במיינסטרים או עם השכנה המעצבנת.

מה שנראה לי ראוי זה להאזין היטב לסוג השיחה המתנהלת בדף ולהתאים אליה (או לעזוב). לא ראוי להתחיל דיון רציני בזמבורה כמו שלא ראוי להתלוצץ בדף תמיכה אישי. בדר"כ הקהילה הזו משכילה לשמור על הכלל הפשוט הזה (חוץ מילדי המיני קהילה הנוטים להתרוצץ בכל הבית... )

[שרון_ג*]

(וסליחה שרון...)
אני?
על מה סליחה?

[סמדר_נ*]

שאני יכול לפתוח דף בצד ולדבר עם עודד על דבר אחד (וסליחה שרון...)
נראה לי שהתכוונת אלי במשפט הזה. ואני לא שרון...
אני רק אבהיר שוב את כוונתי באותו הקשר, כדי למנוע כל אפשרות לפגיעה: הדיונים שלך ושל עודד מובנים לי בערך באותה מידה שדיבורי המיני קהילה מובנים פה לאנשים מסוימים, שזה לא הרבה . ניסיתי להראות שזה שאני לא מבינה שיחה שמתנהלת עדיין אינו עילה לקרוא לסדר את המשוחחים, או להגלותם לאתר אחר, כפי שהוצע כאן (ונמחק).
(חוץ מילדי המיני קהילה הנוטים להתרוצץ בכל הבית. )
אחזור ואומר שוב:
לא זכור לי שאי מי מאתנו חירב דיון רציני באיזו יציאה מיני קהילתית.
באמת. בשיא הרצינות.
>בועז, אני יודעת שכיוונת לטוב. אני רק תוהה מנין הגרלנו את דימוי ה"מתרוצצים בכל הבית". זה פשוט לא נכון. ויש כאן אנשים שחושבים כך ללא חיוך כלל<

[מ_י_כ_ל*]

זה פשוט לא נכון
מצטרפת!
מי שמעונין יכול לבדוק - 'השתוללויות המיני' מתרחשות אך ורק בדפי הבית של המעונינים ובדפי הומור.

<אבל לך תוכיח שאין למיני אחות :-\>

לא זכור לי שאי מי מאתנו חירב דיון רציני באיזו יציאה מיני קהילתית.
לא זו אף זו - זכור לי היטב כיצד כ-ו-ל-נ-ו תורמים רבות לדיונים רציניים, ועושים זאת בשמנו (כינויינו) שלנו.

<והפעם הנחתום מעיד>

[בועז_חן*]

עכשיו באמת וסליחה שרון... זו אכן היתה סמדר, אבל בכל מקרה ברוח טובה.
קצת מציק לי ההתייחסות ל"אנחנו", בתקופה מסויימת (כשהיה לי יותר זמן) גם אני זכיתי להצטרף לקהילה ואם עוד לא פג תוקף הכרטיס אני לא רואה סיבה לקחת צד. אומר את זה בגוף ראשון - אני זוכר שלפני עידנים אני ויאיר ספגנו קצת ביקורת על השתעשעות בדפים לא לנו (אפילו שהם סתם שכבו שם, בחיי...) ומאז אני נזהר לקשקש רק בדפים הראויים לכך, ובתוך הקוים (זה קצת קשה, כי טושים זה העבה!).

האם זה יהיה פטרוני מדי לומר - מיצינו! ?

[יונה_אליאן_דאסט*]

יונה מבקשת (קצת באיחור....) זכויות קניין רוחני - היא שמעה שעושים מזה היום הרבה כסף.....

[סמדר_נ*]

חתיכת איחור, יונה. הדיון הזה היה חם בתקופת הוסת האחרונה שלי. הפיץ בן שבעה שבועות וחצי.

[יונה_אליאן_דאסט*]

"לכל זמן ועט לכל חפץ...."

[גילית_ט*]

דף להחייאה