שילוב nlp ודמיון מודרך
שילוב nlp ודמיון מודרך
דף זה עוסק בשילוב בין שיטת הדמיון המודרך לגישת ה NLP
מטפלים משני התחומים מוזמנים לכתוב בו את דעתם
כמו גם אנשים שהתנסו או סתם רוצים להגיב
כל תגובה שתנוסח בצורה עניינית ובונה תתקבל בברכה
עדי ברן:
|נורה|
הגדרה מוצלחת ויעילה של מטרה בעזרת NLP
היכולת להגדיר בצורה מוצלחת מה אני באמת רוצה, מה היא המטרה שלי, מהווה מרכיב חשוב בהשגת אותה מטרה. הרי, אם אתם יודעים לאן אתם הולכים תוכלו לגלות את הדרכים המובילות לשם, לבחור לכם את הדרך המתאימה, ואולי אפילו תגלו או תיצרו דרכים חדשות, קלות יותר,מהנות יותר, או מהירות יותר על מנת להגיע לשם.
על מנת להבהיר טוב יותר לעצמי ולאחרים איך מעצבים מטרה מוגדרת היטב, ריכזתי פה כמה נקודות עיקריות שמציעה טכניקת ה-NLP
א. הגדירו את מטרתכם בצורה חיובית
{@{@{@{@{@{@{@{@{@
תארו מה אתם כן רוצים (במקום מה אינכם רוצים). המידע מגיע לתת מודע על ידי קליטה חושית כתמונות צלילים תחושות ריחות וטעמים.
לדוגמא אם אומר לכם "אל תחשבו על חפיסת שוקולד" על מה חשבתם?... בדיוק! על חפיסת שוקולד.
נוכל להפסיק לחשוב על משהו מסוים ולא רצוי ברגע שנפנה את המחשבה למשהו אחר, רצוי. לכן, במקום להגיד אל תחשבו על שוקולד אני יכולה להציע לכם לחשוב על... תפוז למשל.
ואולי אעדיף להפנות בכלל את המחשבה לחוש אחר, לעבור מחוש הטעם לחוש הראיה, או השמיעה. לדוגמא אישה המספרת שאחרי שהיא אוכלת קוביית שוקולד אחת היא רוצה עוד ועוד מהטעם הזה, אם באותו רגע תפנה מחשבותיה מטעמו של השוקולד, ל-מה אני רואה סביבי? מה אני שומעת? מה אני מריחה? מה אני חשה? המצב עשוי להשתנות לחלוטין.
לכן באיזו התנהגות שתהיה חיובית עבורי אני רוצה להחליף את ההתנהגות שמפריעה לי?
אני יכולה להתעסק כל הזמן בכך ש"אני לא רוצה לצעוק על ילדי", השאלה היא מה אני כן רוצה, אולי אני רוצה להיות יותר סבלנית כשאני ליד ילדי, ואולי ארצה משהו אחר, יש המון אפשרויות כשחושבים על זה. מה ההתנהגות שאתם רוצים לסגל לעצמכם במצב הבעייתי? מה המצב אליו תרצו להגיע?
ב. נסחו במושגים של יכולת
{@{@{@{@{@{@{@
האם המטרה נמצאת בשליטתכם?
אני יכולה למשל להגדיר "אני רוצה שאימא שלי תתמוך בי, שבעלי יגלה יותר הבנה, שהילדים יתחשבו בי, שאחותי תעריך אותי...". האם הגדרתי טוב? ... המממ... למעשה חשיבה בצורה כזו תעצור בעדי מלהתקדם. למה? כי אני מעבירה את השליטה לידיהם של אחרים: אימא, אחות, בעל ילדים וכדומה.
חשוב לזכור שאין לנו שליטה על אנשים אחרים על רגשותיהם, מחשבותיהם ואפילו לא על התנהגותם. כל אילו שייכים להם. לכן, שימו לב שהמטרה מעוצבת על ידי פעולות שנמצאות בשליטתכם ובאחריותכם.
יעלה ווזנר בספרה "מה קורה בינינו" מתייחסת באופן ספציפי ליחסי הורים וילדים, הורים רבים חשים שהם אחראים להתנהגותו של ילדם. אבל למעשה, להורה יש שליטה על התנהגותו הוא, יש לו שליטה על דרך ותכני ההוראה, החינוך וההדרכה. אבל, תגובתו של הילד להתנהגות ההורה, נמצאות בשליטתו של הילד.
אנחנו כהורים נוכל לעצב רק את התנהגותנו. ילדינו, כחלק מהמערכת שבה אנו פועלים, יושפעו וילמדו מהצורה בה נתנהג. נכון שאנחנו מצפים מילדינו לדברים מסוימים, ולציפיות הללו יש השפעה עליהם, אבל ציפייה איננה מטרה. ציפייה מתייחסת לאחר ומטרה נמצאת בשליטתנו.
למטפלים כדאי לשים לב לכך שקבלת בעלות על התוצאות מבטיחה שהמטופל באמת רוצה את התוצאות הללו, אומר רוי ביילי בספרו ייעוץ באמצעות NLP. מכאן שאין כל תועלת במטרה שנכפית על ידי המטפל גם אם ניראה למטפל שזו המטרה הטובה ביותר.
לכן כדאי לברר עם עצמכם, או לשאול את המטופלים שלכם מה המשאבים שיש לכם בעזרתם תוכלו להגשים את המטרה? מהם המשאבים שאתם רוצים לגייס ו/או לחזק על מנת להשיג את מטרתכם? מה אתם יכולים לעשות בעצמכם על מנת להשיג את המטרה. ואולי אפילו - אילו פעולות תעשו השבוע כדי להתקדם לקראת המטרה שלכם?
ג. נסחו במושגים מוחשיים, והשתמשו בחמשת החושים שלכם
{@{@{@{@{@{@{@{@{@{@{@{@{@{@{@{@{@
על מנת לעצב מטרה מוגדרת היטב כדאי להיות ספציפיים במידת האפשר. לשם כך כדאי לערב את הפעולות הבסיסיות ביותר, פעולות הקשורות לחמשת החושים בעזרתם אנו חווים את העולם לראות, לשמוע, להרגיש להריח לטעום.
לפעמים אנשים לא משיגים מטרה כי מוחם פשוט לא קולט אותה, פשוטו כמשמעו, כדי להבין צריך לקלוט וקליטה כאמור מתבצעת על ידי חמשת החושים.
לכן - מה תהיה ההוכחה עבורכם שהשגתם את מטרתכם? אם אעשה סרט עליכם כשהשגתם את מטרתכם – מה אראה? מה אשמע? ואם אבקש מכם להיכנס לסרט הזה, מה אתם רואים? מה אתם שומעים? מה אתם מרגישים? מה אתם מריחים? טועמים? איך אתם חווים את חייכם? אילו פעולות אתם עושים? מהן המחשבות החולפות בראשכם שמאפשרות לכם לדעת שהמטרה הושגה? אלו רגשות שאתם מרגישים? איזה דימוי יכול לתאר אתכם במצב הזה?
אם בחרתם להשתמש במילים מופשטות כגון אהבה, סיפוק וכו” כדאי שתבהירו לעצמכם מה משמעות המושג עבורכם, אילו חושים מעורבים ברגש?
למשל "אני רוצה להרגיש אהובה - איך אני מרגישה שאני אהובה? אני מרגישה אהובה כשאני רואה את בעלי מחייך אלי, שומעת אותו אומר לי בטלפון שהוא מתגעגע אלי, מרגישה את חומן של זרועותיו סביבי כשאנחנו נפגשים אחרי יום עבודה, מריחה ריח של מאכל אהוב שהוא מבשל לי, טועמת את טעמו של המאכל שבישל..." כך אני מבהירה למוח שלי, או לתת מודע שלי, למה אני מתכוונת במילה אהובה.
ד. התאימו מטרה להקשר.
{@{@{@{@
המטרה שעיצבתם לעצמכם היא חלק ממארג שלם, היא מושפעת ממערכות היחסים שלכם ומשפיעה עליהן, כמו גם על אנשים אחרים. לכן כדאי לבדוק איך היא משתלבת בהם. למשל אם תגידו "אני רוצה לעשות יותר כסף" במה תעבדו? איפה תעבדו? מי האנשים אתם תעבדו?
אם אתם רוצים לגעת יותר בילדיכם לחבק אותם, עם מי עוד תרצו ליישם את ההתנהגות החדשה? האם תרצו לחבק גם את הבוסית בעבודה (ואם כן, האם זה כדאי)? או את השוטר המכוון את התנועה? אולי תרצו לחבק יותר את בן הזוג, האם גם את חבריכם?
ה. בידקו אקולוגיה
{@{@{@{@
אקולוגיה של מטרה היא כל מרקם החיים הנוצר עם מימושה. לכן כדאי לבדוק אותה מכל הזוויות האפשריות. לפעמים השגת המטרה עשויה לנגוד ערכים בסיסיים בחייכם, לכן כדאי לבחור מסלולי פעולה התואמים את הערכים בחייכם.
דוגמא אפשרית לכך היא אישה שרוצה להצליח בקריירה אך פוחדת שהצלחה זו תפגע בתפקודה כאם, מודעות לקונפליקט הזה יכולה לעצב מחדש את המטרה ואפילו למצוא דרכים לשלב בין אותם ערכים.
לפעמיים מסתבר שלמצב הנוכחי יש הרבה מאד יתרונות אשר עשויים להיאבד אם יושג השינוי הרצוי. האם אתם רוצים לשלם את המחיר הזה? האם יש דרך לצמצם את המחיר או לא לשלם אותו כלל? לכן כדאי לדעת מה הם הרווחים שלכם מהמצב הקיים, כשעוד לא השגתם את מטרתכם. אולי לא כדאי לוותר עליהם, או אולי ניתן לשמר את יתרונותיהם בדרך אחרת....
ו. כתבו את המטרה
{@{@{@{@
למילה הכתובה יש כוח רב. הכתיבה מביאה עימה תשומת לב, והתכוננות. זו הנחיה ברורה לתת מודע.
ז. אבני דרך ומטלות
{@{@{@{@{@
חלקו את המטרה שלכם לאבני דרך, וקיבעו לכם מטלות.
אני רוצה שמשקלי יהיה קטן בעשרה קילו ממשקלי הנוכחי. מה הצעד הראשון? האם אחפש דיאטנית שמתאימה לי? או אולי איזו סוג דיאטה מתאימה לי? מה הקצב בו אני רוצה לרדת? כמה אני רוצה לשקול בשבוע הבא? בעוד חודש?
יש אולי אנשים החוששים שאבני הדרך הללו יפגעו בגמישות ויסגרו בפניהם אפשרויות, אבל למעשה ההפך הוא הנכון. אבני הדרך גורמות לנו לפעול, והן ניתנות לבחינה מחודשת בכל שלב.
לעיתים עצם הפעולה פותחת בפנינו אפשרויות חדשות ותגליות חדשות בנוגע לכישורים וליכולות שלנו. כמו תינוק ששולח ידו לאחוז בשולחן ומגלה שביכולתו למשוך את עצמו למעלה... וכך, בהדרגה שלב אחרי שלב לומד לעמוד.... ואחרי כן ללכת... ובכל שלב הוא מגלה להפתעתו יכולות חדשות שלא ידע על קיומן, נופל וקם.... כך גם אנחנו בדרכנו למטרה פותחים בפנינו עולם חדש ומרתק של אפשרויות חדשות ותגליות מלהיבות. מגלים בעצמנו כוחות שלא ידענו על קיומם, נופלים וקמים חזקים יותר.
דרך צלחה
מקורות
א. דפנה ואמיר רטר "תקשורת עם התת-מודע ספר ללימוד דמיון מודרך וNLP
ב. יעלה ווזנר "מה קורה בינינו נל"פ ניתוב לשוני פיסיולוגי גישה חדשה בהנחיה" הוצאת משרד החינוך התרבות והספורט המחלקה להורים משפחה וקהילה
ג. שלומי ואקנין NLP weekly http://www.nlpweekly.com/
ד. מיקי ברקל "מנהיגות דרך " NLP http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/ ... sc=0&ssc=0
ה. רוי ביילי ייעוץ באמצעות NLP (תכנות נוירו-לשוני)" תרגום תמר זכאי הוצאת ספרים "אח" בע"מ
עדי ברן:
עישון הוא בעצם הרגל. כמו כל רגל יש בצידו רווחים. רק שבניגוד להרגלים אחרים שהתשלום עליהם נמוך יחסית לרווח , או אפילו לא קיים כלל, התשלום על הרגל העישון גבוה.
הסיבות לעישון מגוונות חלקן מודעות וחלקן לא. החל מ הקלה במתח ושליטה על משקל, דרך סיבות חברתיות שונות ועד הרס עצמי במיקרים קיצוניים.
בעזרת תהליכי דמיון מודרך וNLP ניתן לחשוף את אותן סיבות וזאת במטרה ליצור מציאות חדשה בה יקבל האדם את הרווחים שמאפשר לו העישון אבל על ידי התנהגויות חלופיות.
דמיון מודרך מתבצע במצב של הרפיה, כשהגוף והתודעה מצויים במנוחה ומאפשרים יצירת דו-שיח עם התת-מודע. במצב זה, בו המודע נח והאדם רגוע, היצירתיות גדלה. כך יכול הניגמל לגלות תובנות חדשות על הסיבות המביאות אותו לעשן. ויותר מכך הוא מצליח למצוא דרכים חדשות לספק את הצרכים אותם ממלא העישון.
כיוון שהוכח כי המוח האנושי מגיב באופן דומה לאירוע בין אם התרחש במציאות ובין אם היה דמיוני, הרי שכשאדם מדמיין שביכולתו לשנות מצב קיים, גדל הסיכוי שהוא יצליח לערוך את השינוי.
ה(NLP ( (Neuro Linguistic Programmin הוא מודל לתקשורת של אדם עם החברה או עם עצמו. מודל זה מאפשר השגת גמישות התנהגותית ומחשבתית.
ב NLP מגוון טכניקות המאפשרות שחרור מתלות בהרגלים, בין אם מדובר בהרגל רגשי מחשבתי או התנהגותי. כך מאפשר הNLP הסתגלות קלה יותר למצבים שונים.
טכניקות NLP לא מחייבות הרפיה וחלקן אפילו יכול להתבצע תוך כדי הליכה.
קיימת גם גישה ב NLP שמציאה שימוש בטכניקות אשר גורמות לאדם להיגעל מהסיגריות. ניתן לשלב טכניקות אילו, במהלך ההנחיה -הן מאד אפקטיביות. יחד עם זה, רצוי להגיע למצב בו המעשן לשעבר ניפרד מההרגל הישן בתודה ופונה להרגלים החלופיים שמצא לעצמו.
שילוב בין דמיון מודרך ל NLP מאפשר את השגת השינוי הרצוי תוך זמן קצר יחסית ובנוסף מאפשר שינוי בדימוי העצמי של המעשן לשעבר, שינוי שילך איתו גם בהמשך דרכו.
מטפלים משני התחומים מוזמנים לכתוב בו את דעתם
כמו גם אנשים שהתנסו או סתם רוצים להגיב
כל תגובה שתנוסח בצורה עניינית ובונה תתקבל בברכה
דמיון מודרך ו NLP מה זה ולמה זה טוב?
עדי ברן:
במסגרת שנות המחקר שלי בביולוגיה תמיד התעניינתי ועסקתי בחקר המוח מערכת העצבים וגם בקשר בין מערכת העצבים למערכת החיסון. אך המחקר הביולוגי בלבד לא סיפק את מה שחיפשתי. אמונתי החזקה בכוחו של התת מודע להשפיע על חיינו פיזית ונפשית הביאה אותי ללמוד דמיון מודרך וNLP . וכך נפתחו בפני אפשרויות רבות בהן ארצה לשתף אתכם.
אז מה זה בעצם דמיון מודרך?
{@{@{@{@{@{@{@{@{@
בבסיס השיטה עומד הידע כי המוח האנושי מגיב באופן זהה לאירוע בין אם התרחש במציאות ובין אם היה דמיוני. נישמע מוזר? אולי, כי הרי עבור אנשים רבים כל כך ההתייחסות לדמיון היא כאל משהו שיקרי, אולי אפילו בזבוז זמן תלישות מהמציאות... למעשה, כל אחד מאיתנו משתמש בדמיונו בין אם בזמן חלום בהקיץ, היזכרות בעבר, מחשבה על אדם מסוים, התרגשות לקראת אירוע מתקרב... בכל הפעולות הללו אנו נעזרים בדמיון .
הפעלת הדמיון אצל כולנו נעשית כפעולה טבעית ואוטומטית. לדוגמא אם ניזכר בפעם האחרונה בה קראנו ספר מרתק נוכל להיזכר כיצד גברו פעימות לבנו ברגעי המתח... כי הסיפור אמנם התרחש בדמיוננו, אך גופנו, שזיהה מצב של סכנה, הפריש אדרנלין אשר הגביר את קצב פעימות הלב. הסיבה התרחשה בדמיון התוצאה בגוף. דוגמא זו ממחישה את הקשר שבין "הדמיון" (עולמנו הפנימי) "למציאות" (עולמנו החיצוני). האם בכיתם פעם בסרט? הדמעות שיוצאות מהעיניים הגיעו כתגובה לאירוע שלא התרחש כלל במציאות...
דוגמא נוספת, נסו לרגע להיזכר בטעמו החמוץ של פלח לימון, ודאי חשתם ברוק שמופרש לתוך הפה.... בשלב זה וודאי תוכלו לתת עוד דוגמאות רבות
בדמיון מודרך אנו משתמשים באופן מודע ומכוון בכוחו של הדמיון על מנת להשיג מטרה שנבחרה מראש.
חדשני? – ממש לא, אם נתבונן בהיסטוריה נגלה כי גילו של הדמיון המודרך כגיל האנושות.
משחר ההיסטוריה האמינו בני האדם בכוחם של סמלים ודימויים מספרים דפנה ואמיר רטר, מייסדי מרכז רטר לדמיון מודרך ו-NLP: החל מציורי קיר מתקופות קדומות המתארים כיצד השתמשו אנשי המערות בדימויים על מנת לקבל את האומץ הדרוש לצאת לצייד. דרך מרפאים שמאנים אליהם פנו אנשים בעבר (ולעיתים אף היום) השתמשו בדימויים ומסעות בדמיון. ביוון לימד היפוקרטס, אשר נחשב לאבי הרפואה כי "כל אשר משפיע על המוח, משפיע על הגוף…". פרקלסוס הרופא והאלכימאי החשוב ביותר במאה ה-16 כתב: "כוחו של הדמיון הוא גורם בעל חשיבות עליונה בתחום הרפואה. הדמיון עשוי לגרום למחלות והוא גם עשוי לרפאן". ק.ג. יונג. יסד את הרעיון שהמציאות היחידה המוכרת לאדם היא דימוייו המחשבתיים, בין אם הם מציאותיים ובין אם הם דמיוניים. גם ביהדות הרבי נחמן מברסלב השתמש בסיפורי אגדות קסומות והיה נותן לתלמידיו תרגילים שהתבססו באופן מובהק על הדמיון המודרך. בשנות ה-20 של המאה ה-20 ביצע אדמון ג'קובסון ניסוי אשר הראה כי כשהאדם מדמיין שהוא רץ, נעים השרירים ברגליו באופן לא רצוני. ומכאן הגה את ההרפיה המסורתית המבוססת על הרפיית חלקי הגוף באופן מדורג.
ד"ר ברני ס. סיגל רופא ומנתח יסד אגודה לחולי סרטן בה הטיפול הוא אישי וקבוצתי תוך שימוש בציורים, חלומות ודמיון מודרך.
שיטות חדשניות בשימוש הרפואה המודרנית כגון ביופידבק מלמדות על כוחה של החשיבה לשליטה על פעולות שונות בגוף.
רפואה פסיכו-נוירו-אימונולוגית, היא תחום חדש במדע הרפואה. החוקר את יחסי הגומלין שבין הפסיכו (הרגשות והמחשבות) לנוירו (מערכת העצבים) ולמערכת האימונולוגית (מערכת החיסון). ובמילים אחרות, השפעות הנפש על המערכת החיסונית.
וכמובן אפקט הפלאצבו המפורסם – ידוע לרופאים מזה שנים רבות שמתן גלולות מסוכר או הזרקת מי מלח, שאינם יכולים להזיק, עשויים לשפר את מצבם של חולים רבים, גם במצבים קשים. תופעה זו מכונה אפקט הפלאצבו.
כיום כשעושים מחקר לבדיקת יעילותה של תרופתה משווים את התוצאות שהתקבלו בקבוצת החולים שקיבלו את אותה תרופה לקבוצה של חולים שקיבלה תרופת דמה – פלאצבו. הפלאצבו זהה בכל לתרופה המקורית אך חסרה את המרכיב הפעיל שיש בתרופה שהוא המרכיב הנחקר. רבים הם החולים המקבלים פלאצבו ומצבם משתפר פלאים....
ואייך כל זה קשור אלינו?
פעמים רבות, בלי להיות מודעים לכך, אנחנו יוצרים לעצמנו תרחישים שאינם מטיבים עימנו ואף גורמים לנו סבל. בדמיון מודרך אנו רותמים את כוחו האדיר של הדמיון לטובתנו על מנת להשיג מטרות שברצוננו להשיג, לאפשר לעצמנו איכות חיים גבוהה.
ומה זה אם כן NLP?
{@{@{@{@{@{@
בניגוד לדמיון מודרך, ה-NLP החל להתפתח בארצות הברית באמצע שנות השישים. הוגיו היו שני מדענים, ריצ'רד בנדלר מתמטיקאי וג'ון גרינדר בלשן. הם ביקשו לפענח את סוד קסמם ויכולתם של מטפלים וגאוני תקשורת מוכשרים במיוחד ועל סמך מחקריהם יצרו מודל למצוינות בתקשורת.
הם שאלו את עצמם כיצד פועלים אנשים אלה? מה מייחד את התקשורת שלהם? האם יש דפוסי תקשורת מסוימים החוזרים על עצמם? ועל סמך עבודת המחקר שביצעו הניחו את יסודות הNLP
וזו בעצם מהות הNLP אשר שואל אייך אנחנו פועלים? מה הם דפוסי ההתנהגות הרגש והחשיבה שלנו? את מה נרצה לשמר מה נרצה לשנות ואייך? אייך נגדיר לנו מטרה מוצלחת ומה הם הדרכים בהן נגיע למטרה הזו.
ה NLP מהווה אינטגרציה של שלושה מדעים: נוירולוגיה, בלשנות ומדעי ההתנהגות. ומכיל אוסף גדול מאד של טכניקות המביאות לשיפור ושיכלול התקשורת. תקשורת של האדם עם עצמו ותקשורת עם סביבתו.
פירוש השם הוא ראשי תיבות של Neuro Linguistic Programming, ובעברית: נ.ל.פ (ניתוב לשוני פיזיולוגי):
Neuro - זהו החלק הפיסיולוגי, הנוירולוגי – כל מה שקורה בגוף ובמוח.
Linguistic - זהו החלק של השפה – המחשבות שלנו, התקשורת שלנו עם אחרים ועם עצמנו
Programing - זה החלק של ה"תכנות" – דפוסי התנהגות, הרגלים, דפוסי חשיבה ועוד...
אייך ומתי כדאי להיעזר בדמיון מודרך וNLP ?
{@{@{@{@{@{@{@{@{@{@{@{@{@
השילוב בין דמיון מודרך לNLP הוא שילוב עוצמתי מאד ליצירת טיפול קצר מועד הממוקד במטרה. לאחר מיקוד והגדרה מוצלחת של המטרה בעזרת ה NLP, נבחרות הטכניקות הרלוונטיות לשינוי הרצוי. השימוש בדמיון המודרך פותח את האפשרות להתחבר אל המשאבים שלנו אל כוחות הנפש היצירתיות והאינטואיציה כוחות הריפוי והיכולות הפנימיות ומאפשר לרתום אותם לטובת מטרה שהוגדרה מראש.
NLP בשילוב עם דמיון מודרך יכולים לעזור לנו בכל הקשור ל תקשורת עם עצמנו: קונפליקטים פנימיים, סגירת מעגלים מהעבר, ערך עצמי נמוך, חרדות, פוביות, התמכרויות, התמודדות עם אבל ואובדן, תלות באדם, תלות בהרגל התנהגותי מחשבתי או רגשי, וכן מחלות ובעיות פיזיות.
בנוסף ניתן להיעזר בכלים הללו בתקשורת עם סביבתנו בין אם תקשורת עם חברים, תקשורת בעבודה, ובין אם במעגל המשפחתי עם בן או בת זוגנו, עם הורינו או עם ילדינו.
ניתן לעבוד בשיטות הללו עם בני נוער וילדים לתמיכה ופתרון בעיות שונות כגון קשיי למידה, חלומות רעים, פחדים, התפרצויות זעם, כאבים הנובעים ממתח ועוד... על עבודה עם ילדים צעירים בעזרת דמיון מודרך ארחיב במאמר ניפרד.
בהריון בלידה ובמעבר לאימהות משמשות שתי שיטות אלו ככלים רבי עוצמה להרפיה, סגירת מעגלים מהעבר כדי לאפשר מעבר בטוח יותר לעולם האימהות, הקלה על כאב וקידום הלידה גם כאן אתמקד במאמר ניפרד.
יער ה (2006-06-28T11:06:11):
באמת שמעתי על זה כבר כמה פעמים ותהיתי מה בדיוק לומדים. וזה נשמע מאוד מעניין
יפית (2006-07-07T00:03:36):
איפה מלמדים את זה? אייך אני יכולה לדעת שהגעתי למטפל אמין שבאמת למד את זה וולא שרלטן?
אני (2006-07-07T00:26:08):
אני מחכה כבר בקוצר רוח למאמר הנוסף על דמיון מודרך ו NLP לילדים.
קר שינדו (2006-07-07T01:09:18):
המאמר שכתבת מעניין מאוד. אני אשמח אם תרצי להמשיך ולכתוב
אמא מם (2006-07-07T08:07:09):
dם אני אשמח לקרוא עוד.
הטבעית (2006-07-07T12:54:17):
נשמע מאוד מעניין.היכן ניתן ללמוד את השיטה?
אשמח לקבל פרטים.
פשוט אלון (2006-07-07T17:08:01):
אני בדיוק חוזר קצת על Presuppositions, Value Systems, Meta Programs..
אני ממש אוהב NLP ולדמיין, עדי ברן שמעת על Huna ו Hemi-Sync ? מומלץ!
עדי ברן (2006-07-08T00:04:48):
תודה על התגובות
אני למדתי במרכז רטר יש עוד מקומות שמלמדים, מומלץ ללמוד במקום רציני ומסודר בו התלמידים עובדים עם סופרוויז'יון ועוברים בעצמם תהליכים (חשוב לכל מטפל לדעתי).
כדאילבדוק שמי שהולכים אליו למד במקום כזה. מעבר לכך בבחירת מנחה חשובה מאד הכימיה שתאפשר טיפול מעמיק
בקיצור כל מה שתופס לגבי מטפלים באופן כללי. הבנתי שבכלל כל התחום האלטרנטיבי נימצא עכשיו בחקיקה שתסדיר אותו קצת.
במסגרת שנות המחקר שלי בביולוגיה תמיד התעניינתי ועסקתי בחקר המוח מערכת העצבים וגם בקשר בין מערכת העצבים למערכת החיסון. אך המחקר הביולוגי בלבד לא סיפק את מה שחיפשתי. אמונתי החזקה בכוחו של התת מודע להשפיע על חיינו פיזית ונפשית הביאה אותי ללמוד דמיון מודרך וNLP . וכך נפתחו בפני אפשרויות רבות בהן ארצה לשתף אתכם.
אז מה זה בעצם דמיון מודרך?
{@{@{@{@{@{@{@{@{@בבסיס השיטה עומד הידע כי המוח האנושי מגיב באופן זהה לאירוע בין אם התרחש במציאות ובין אם היה דמיוני. נישמע מוזר? אולי, כי הרי עבור אנשים רבים כל כך ההתייחסות לדמיון היא כאל משהו שיקרי, אולי אפילו בזבוז זמן תלישות מהמציאות... למעשה, כל אחד מאיתנו משתמש בדמיונו בין אם בזמן חלום בהקיץ, היזכרות בעבר, מחשבה על אדם מסוים, התרגשות לקראת אירוע מתקרב... בכל הפעולות הללו אנו נעזרים בדמיון .
הפעלת הדמיון אצל כולנו נעשית כפעולה טבעית ואוטומטית. לדוגמא אם ניזכר בפעם האחרונה בה קראנו ספר מרתק נוכל להיזכר כיצד גברו פעימות לבנו ברגעי המתח... כי הסיפור אמנם התרחש בדמיוננו, אך גופנו, שזיהה מצב של סכנה, הפריש אדרנלין אשר הגביר את קצב פעימות הלב. הסיבה התרחשה בדמיון התוצאה בגוף. דוגמא זו ממחישה את הקשר שבין "הדמיון" (עולמנו הפנימי) "למציאות" (עולמנו החיצוני). האם בכיתם פעם בסרט? הדמעות שיוצאות מהעיניים הגיעו כתגובה לאירוע שלא התרחש כלל במציאות...
דוגמא נוספת, נסו לרגע להיזכר בטעמו החמוץ של פלח לימון, ודאי חשתם ברוק שמופרש לתוך הפה.... בשלב זה וודאי תוכלו לתת עוד דוגמאות רבות
בדמיון מודרך אנו משתמשים באופן מודע ומכוון בכוחו של הדמיון על מנת להשיג מטרה שנבחרה מראש.
חדשני? – ממש לא, אם נתבונן בהיסטוריה נגלה כי גילו של הדמיון המודרך כגיל האנושות.
משחר ההיסטוריה האמינו בני האדם בכוחם של סמלים ודימויים מספרים דפנה ואמיר רטר, מייסדי מרכז רטר לדמיון מודרך ו-NLP: החל מציורי קיר מתקופות קדומות המתארים כיצד השתמשו אנשי המערות בדימויים על מנת לקבל את האומץ הדרוש לצאת לצייד. דרך מרפאים שמאנים אליהם פנו אנשים בעבר (ולעיתים אף היום) השתמשו בדימויים ומסעות בדמיון. ביוון לימד היפוקרטס, אשר נחשב לאבי הרפואה כי "כל אשר משפיע על המוח, משפיע על הגוף…". פרקלסוס הרופא והאלכימאי החשוב ביותר במאה ה-16 כתב: "כוחו של הדמיון הוא גורם בעל חשיבות עליונה בתחום הרפואה. הדמיון עשוי לגרום למחלות והוא גם עשוי לרפאן". ק.ג. יונג. יסד את הרעיון שהמציאות היחידה המוכרת לאדם היא דימוייו המחשבתיים, בין אם הם מציאותיים ובין אם הם דמיוניים. גם ביהדות הרבי נחמן מברסלב השתמש בסיפורי אגדות קסומות והיה נותן לתלמידיו תרגילים שהתבססו באופן מובהק על הדמיון המודרך. בשנות ה-20 של המאה ה-20 ביצע אדמון ג'קובסון ניסוי אשר הראה כי כשהאדם מדמיין שהוא רץ, נעים השרירים ברגליו באופן לא רצוני. ומכאן הגה את ההרפיה המסורתית המבוססת על הרפיית חלקי הגוף באופן מדורג.
ד"ר ברני ס. סיגל רופא ומנתח יסד אגודה לחולי סרטן בה הטיפול הוא אישי וקבוצתי תוך שימוש בציורים, חלומות ודמיון מודרך.
שיטות חדשניות בשימוש הרפואה המודרנית כגון ביופידבק מלמדות על כוחה של החשיבה לשליטה על פעולות שונות בגוף.
רפואה פסיכו-נוירו-אימונולוגית, היא תחום חדש במדע הרפואה. החוקר את יחסי הגומלין שבין הפסיכו (הרגשות והמחשבות) לנוירו (מערכת העצבים) ולמערכת האימונולוגית (מערכת החיסון). ובמילים אחרות, השפעות הנפש על המערכת החיסונית.
וכמובן אפקט הפלאצבו המפורסם – ידוע לרופאים מזה שנים רבות שמתן גלולות מסוכר או הזרקת מי מלח, שאינם יכולים להזיק, עשויים לשפר את מצבם של חולים רבים, גם במצבים קשים. תופעה זו מכונה אפקט הפלאצבו.
כיום כשעושים מחקר לבדיקת יעילותה של תרופתה משווים את התוצאות שהתקבלו בקבוצת החולים שקיבלו את אותה תרופה לקבוצה של חולים שקיבלה תרופת דמה – פלאצבו. הפלאצבו זהה בכל לתרופה המקורית אך חסרה את המרכיב הפעיל שיש בתרופה שהוא המרכיב הנחקר. רבים הם החולים המקבלים פלאצבו ומצבם משתפר פלאים....
ואייך כל זה קשור אלינו?
פעמים רבות, בלי להיות מודעים לכך, אנחנו יוצרים לעצמנו תרחישים שאינם מטיבים עימנו ואף גורמים לנו סבל. בדמיון מודרך אנו רותמים את כוחו האדיר של הדמיון לטובתנו על מנת להשיג מטרות שברצוננו להשיג, לאפשר לעצמנו איכות חיים גבוהה.
ומה זה אם כן NLP?
{@{@{@{@{@{@בניגוד לדמיון מודרך, ה-NLP החל להתפתח בארצות הברית באמצע שנות השישים. הוגיו היו שני מדענים, ריצ'רד בנדלר מתמטיקאי וג'ון גרינדר בלשן. הם ביקשו לפענח את סוד קסמם ויכולתם של מטפלים וגאוני תקשורת מוכשרים במיוחד ועל סמך מחקריהם יצרו מודל למצוינות בתקשורת.
הם שאלו את עצמם כיצד פועלים אנשים אלה? מה מייחד את התקשורת שלהם? האם יש דפוסי תקשורת מסוימים החוזרים על עצמם? ועל סמך עבודת המחקר שביצעו הניחו את יסודות הNLP
וזו בעצם מהות הNLP אשר שואל אייך אנחנו פועלים? מה הם דפוסי ההתנהגות הרגש והחשיבה שלנו? את מה נרצה לשמר מה נרצה לשנות ואייך? אייך נגדיר לנו מטרה מוצלחת ומה הם הדרכים בהן נגיע למטרה הזו.
ה NLP מהווה אינטגרציה של שלושה מדעים: נוירולוגיה, בלשנות ומדעי ההתנהגות. ומכיל אוסף גדול מאד של טכניקות המביאות לשיפור ושיכלול התקשורת. תקשורת של האדם עם עצמו ותקשורת עם סביבתו.
פירוש השם הוא ראשי תיבות של Neuro Linguistic Programming, ובעברית: נ.ל.פ (ניתוב לשוני פיזיולוגי):
Neuro - זהו החלק הפיסיולוגי, הנוירולוגי – כל מה שקורה בגוף ובמוח.
Linguistic - זהו החלק של השפה – המחשבות שלנו, התקשורת שלנו עם אחרים ועם עצמנו
Programing - זה החלק של ה"תכנות" – דפוסי התנהגות, הרגלים, דפוסי חשיבה ועוד...
אייך ומתי כדאי להיעזר בדמיון מודרך וNLP ?
{@{@{@{@{@{@{@{@{@{@{@{@{@השילוב בין דמיון מודרך לNLP הוא שילוב עוצמתי מאד ליצירת טיפול קצר מועד הממוקד במטרה. לאחר מיקוד והגדרה מוצלחת של המטרה בעזרת ה NLP, נבחרות הטכניקות הרלוונטיות לשינוי הרצוי. השימוש בדמיון המודרך פותח את האפשרות להתחבר אל המשאבים שלנו אל כוחות הנפש היצירתיות והאינטואיציה כוחות הריפוי והיכולות הפנימיות ומאפשר לרתום אותם לטובת מטרה שהוגדרה מראש.
NLP בשילוב עם דמיון מודרך יכולים לעזור לנו בכל הקשור ל תקשורת עם עצמנו: קונפליקטים פנימיים, סגירת מעגלים מהעבר, ערך עצמי נמוך, חרדות, פוביות, התמכרויות, התמודדות עם אבל ואובדן, תלות באדם, תלות בהרגל התנהגותי מחשבתי או רגשי, וכן מחלות ובעיות פיזיות.
בנוסף ניתן להיעזר בכלים הללו בתקשורת עם סביבתנו בין אם תקשורת עם חברים, תקשורת בעבודה, ובין אם במעגל המשפחתי עם בן או בת זוגנו, עם הורינו או עם ילדינו.
ניתן לעבוד בשיטות הללו עם בני נוער וילדים לתמיכה ופתרון בעיות שונות כגון קשיי למידה, חלומות רעים, פחדים, התפרצויות זעם, כאבים הנובעים ממתח ועוד... על עבודה עם ילדים צעירים בעזרת דמיון מודרך ארחיב במאמר ניפרד.
בהריון בלידה ובמעבר לאימהות משמשות שתי שיטות אלו ככלים רבי עוצמה להרפיה, סגירת מעגלים מהעבר כדי לאפשר מעבר בטוח יותר לעולם האימהות, הקלה על כאב וקידום הלידה גם כאן אתמקד במאמר ניפרד.
יער ה (2006-06-28T11:06:11):
באמת שמעתי על זה כבר כמה פעמים ותהיתי מה בדיוק לומדים. וזה נשמע מאוד מעניין
יפית (2006-07-07T00:03:36):
איפה מלמדים את זה? אייך אני יכולה לדעת שהגעתי למטפל אמין שבאמת למד את זה וולא שרלטן?
אני (2006-07-07T00:26:08):
אני מחכה כבר בקוצר רוח למאמר הנוסף על דמיון מודרך ו NLP לילדים.
קר שינדו (2006-07-07T01:09:18):
המאמר שכתבת מעניין מאוד. אני אשמח אם תרצי להמשיך ולכתוב
אמא מם (2006-07-07T08:07:09):
dם אני אשמח לקרוא עוד.
הטבעית (2006-07-07T12:54:17):
נשמע מאוד מעניין.היכן ניתן ללמוד את השיטה?
אשמח לקבל פרטים.
פשוט אלון (2006-07-07T17:08:01):
אני בדיוק חוזר קצת על Presuppositions, Value Systems, Meta Programs..
אני ממש אוהב NLP ולדמיין, עדי ברן שמעת על Huna ו Hemi-Sync ? מומלץ!
עדי ברן (2006-07-08T00:04:48):
תודה על התגובות
אני למדתי במרכז רטר יש עוד מקומות שמלמדים, מומלץ ללמוד במקום רציני ומסודר בו התלמידים עובדים עם סופרוויז'יון ועוברים בעצמם תהליכים (חשוב לכל מטפל לדעתי).
כדאילבדוק שמי שהולכים אליו למד במקום כזה. מעבר לכך בבחירת מנחה חשובה מאד הכימיה שתאפשר טיפול מעמיק
בקיצור כל מה שתופס לגבי מטפלים באופן כללי. הבנתי שבכלל כל התחום האלטרנטיבי נימצא עכשיו בחקיקה שתסדיר אותו קצת.
פחדים של ילדים – לעבוד עם הפחד וללמוד ממנו- מאמר המתאר עבודה עם ילדים בעזרת דמיון מודרך
@}@}@}@}@}@}@}@}@}@}@}@}@}@}@}@}@}@}@}@}@}@}@}@}@}@}@}@}@}@}
עדי ברן:
היום כשכבר יותר ויותר אנשים נעזרים בדמיון מודרך בכל תחומי חייהם, העזרה זמינה למבקש. הילדים, המתבוננים בהוריהם מושפעים לעיתים קרובות מהשינוי לו הם עדים.
אך העזרה לילדים אולי קצת פחות זמינה, וחבל. עד כמה יכול הכלי העצמתי הזה לאפשר לילד צידה מעצימה לדרכו בשבילי החיים.
ניתן לעבוד בדמיון מודרך מרגע שהילד יוצר תקשורת מילולית טובה וכך להשתמש ביכולתם הטבעית של הילדים ליצור דימויים, על מנת להעניק להם כלים. הכלים הללו יעזרו להם להתמודד עם פחדים, כעסים, התפרצויות זעם, כאבים שונים, מצבי מתח וחרדה. ובעצם זו דרך לטפח ילד בטוח בעצמו בעל יכולות להתמודד עם מה שהחיים יזמנו לו.
במאמר הזה אתייחס באופן ספציפי לעבודה עם ילדים בנושא פחדים. כדי להמחיש את כוונתי איעזר בדוגמא לעבודה על פחדים שעשיתי עם ילד בן חמש.
דורון (שם בדוי) בן חמש, סבל מפחדים בלילה. "בחושך" הוא אמר "הופכים כל הדברים למפלצות... העצים בחוץ, השמיכה במיטה ליד, צעצועים על השטיח..." . הכי הרבה הוא פוחד מדוב. אז בחרנו בדוב לעבודה.
התחלנו את העבודה שלנו בכך שבנינו את "הגן של דורון". "הגן של דורון" הוא מקום בטוח ונעים עבורו, מקום שהוא יצר. לדעתי, כמעט כל עבודה עם ילד כדאי שתתחיל במקום הבטוח שלו. משם ישאב הילד את כוחותיו להתמודד.
בעצם, אפשר להגיד שהגן הזה הוא סוג של מטאפורה. בעוד שבעבודתנו עם המבוגרים אנחנו מבקשים ישירות שיספרו לנו על המשאבים הנחוצים להם בדרכם למטרה, עם ילדים אפשר פשוט לבנות את הגן המכיל את כל המשאבים הנדרשים להם לטיול של אותו יום.
רעיונות שונים ליצירת הגן:
לעיתים ניתן להתחיל ישירות מהשהיה בגן ולעיתים ניתן להגיע אליו לאחר הליכה בשביל, איזה שביל שהילד בוחר, עד לשער הגן. אפשר גם למקם ליד שער הגן עץ שעל ענפיו יתלה הילד את כל בעיותיו... אם ירצה...
לעיתים אפשר להנחות את הילד, לפני יצירת הגן, להתרכז בליבו ולחשוב על אדם חיה או חפץ שהוא אוהב ... ולאפשר לאהבה הזו לגדול עוד ועוד עד שהיא ממלאת את כל הלב וגם את הגוף...
בניית הגן היא אישית ולכל ילד גן שלו או גנים משלו למצבים שונים.
יחד עם זה, ניתן להיעזר בטקסטים כלליים. טקסטים כאלו ניתן למצוא בספרה המצוין של ג'ניפר דיי "ויזואליזציה יצירתית עם ילדים". וניתן גם, אחרי התאמה קלה, להשתמש בטקסטים המיועדים למבוגרים מספרם של אמיר ודפנה רטר "תקשורת עם התת מודע".
ונחזור לדורון
דורון בחר בגן חיות והוא גם יצר אותו, את המראות הקולות התחושות הריחות ואפילו הטעמים באותו גן... אז טילנו לנו בין התנינים האריות והלביאות בהם הוא מילא את גן החיות...
זה המקום לציין שעבודה עם ילדים ניתן בהחלט לעשות בתנועה ובעיניים פקוחות, ואני עצמי לא יושבת. כשהוא הולך אני הולכת לצידו, כשהוא יושב אני יושבת, אני מאמצת את שפת הגוף שלו, נושמת כמוהו זזה כמוהו... זה אולי מרגיש בהתחלה קצת מוזר או מאולץ אבל מהר מאד מבינים כמה זה אפקטיבי. כי כך ניתן ממש להיכנס לעולמו של הילד להרגיש אותו ולהבין אותו ולאפשר לו לחוש מובן ובטוח. אילו אבני הבניין של שיתוף הפעולה בייננו.
אז טיילנו ושיחקנו במקום הבטוח. ילד שנימצא במקום בטוח לא משאיר מקום לספקות, הוא קורן מאושר עיניו זוהרות, עור פניו מאיר... בניגוד לנו המבוגרים שהשנים לימדו אותנו להסתיר את רגשותינו, לעיתים אפילו מעצמנו, ילד מחובר מאד לרגשותיו ואינו מסתיר אותן כלל כשהוא בטוח.
זה מקום שהוא מאוד פגיע, אבל זה גם מקום שיש בו עוצמה שיכולה להזיז עולמות. זה המקום בו חבויים אוצרות הנפש הנדרשים.
ואז, אחרי ששהינו מספיק זמן בגן, והרגשנו מספיק חזקים, פנינו והבטנו בדוב.
ראינו אותו, גדול ושחור חושף שיניים מאיימות ונוהם.
בתחילה, אמרתי לדורון למתוח את ידיו ואצבעותיו וככל שהוא מותח אצבעותיו כן קטן הדוב... יותר ויותר... עד שהוא ממש קטנטן ויכול לעמוד על כף היד של דורון...ואפשר להחליט מה רוצים לעשות איתו, אולי לשחק, אולי משהו אחר...
ואז, כשהדוב היה קטן, דורון אמר פתאום שהוא רוצה להחזיר את הדוב לגודל גדול.
למה? כי הסתבר שהוא בעצם טוב וחבר. "ובכלל" הוא הסביר "לפעמים כייף לי לפחד..."
אמרתי לו שישאל את הדוב מה לעשות בפעמים בהן הפחד לא נעים לו. הוא שאל, הדוב הציע להפוך את דורון לדוב בעצמו כדי שיבין טוב יותר. דורון הסכים והדוב הפך אותו לדוב...
מכאן עברנו עוד מסע מרתק בארצו החכמה של הדוב וחזרנו ממנה עם שלל פתרונות אפשריים למקרה בו מגיע דוב רע בלילה או מפלצת או כל דבר מאיים אחר...
לא חשבתי שזה יספיק, מסתבר שדורון חשב אחרת... מאז יש רק לילות בודדים בהם מגיעה מפלצת לבקר. ואז דורון מותח אצבעותיו ומקטין אותה... או שהוא נעזר ברעיונות האחרים שמצא כשהיה דוב בעצמו. לעיתים הוא מתבונן במפלצת ואז הוא מבין בעצם שזו "מצחקת". "מצחקת" הוא הסביר לי "זו חיה שמתחפשת למפלצת אבל בעצם היא מצחיקה..."
סיוטי הלילה נעלמו.
במקרה נוסף עבדתי עם דורון על פחד אחר, לפני כמה חודשים הוא היה בגן המשחקים וילדה גדולה בת שמונה הרביצה לו. הילדה קיבלה עונש והובטח לו שהיא לא תיגע בו שוב, אבל דורון עדיין פחד ולא הסכים ללכת לגן המשחקים. המציאות היא שהילדה לא תעז להרביץ לו יותר, אך בעולמו הפנימי של דורון זה לא משנה הוא עדיין פוחד וזוכר את עצמו חלש וחסר אונים מול ילדה גדולה ממנו.
העבודה פה היא על החוויה הפנימית של דורון כחלש וחסר אונים מול ילד חזק ממנו. אם נתבונן בילדים, בגן או בבית הספר, נוכל לראות שלאו דווקא הכוח הפיזי הוא היוצר מעטפת של בטחון. ילד בטוח בעצמו מקרין את הביטחון גם לסביבתו. ילד כזה לרוב לא יזדקק למכות או איומים על מנת לזכות ביחס מכבד מחבריו.
התחלנו את הפגישה בריקוד קצר עם מוסיקה של תופים. אח"כ קצת נשימות ומתיחות ואז בנינו גן קסום חדש מלא בפרחים (איזה ריח נפלא...) ואוצרות. אחרי כמה זמן בגן שאלתי את דורון מה מטריד אותו והוא דיבר על הילדה הגדולה ופניו חזרו להיות כעוסים ומפוחדים.
חזרנו לגן שלנו, הרחנו פרחים חקרנו אוצרות ואז בקשתי שיתבונן בתמונה של הילדה הגדולה שהרביצה לו כשהוא נימצא בתוך הגן שלו. לפתע היה דורון רגוע, הוא ניזכר שגם הוא ילד חזק וסיפר לי שמי שחזק בכלל לא צריך להרביץ. חזרנו על התרגיל לגבי ילד גדול שנימצא בגן הילדים של דורון וכל הילדים פוחדים ממנו (למרות שכיוון שיש גננות הוא לא מרביץ) גם שם ניזכר דורון בכוחו והרגיש מאושר.
ובאמת באותו היום דורון הלך אחה"צ לגן המשחקים בשמחה.
נישמע כמו קסם?
הקסם אמיתי...
איך אני מסבירה את ה"קסם" ?
אם חושבים על זה, פחד מחיה או מפלצת הוא בעצם דרך התמודדות חכמה מאד של הילד.
בעצם הילד מלביש צורה ושם לפחד. ומשהו שיש לו צורה ושם הרבה יותר קל להתמודד איתו מאשר איזה פחד או איום מופשט. יש כאן דימוי (מטפורה) שהילד בנה בעצמו. אני מאמינה שכיוון שהוא בנה את המטפורה ל"בעיה", הוא גם יכול לבנות את זו של הפתרון. וזו מטרת העבודה איתו.
יכולתי גם לספר לו סיפור על נסיך שחי בארץ רחוקה ופחד מדובים...
ההבדל בין לספר על נסיך מארץ רחוקה (או בכל מיקרה על מישהו אחר) לבין לדבר על עצמי- ברור. כשמישהו נימצא במצב של חרדה גדולה עדיף להוציא אותו למצב כזה בו הוא צופה מהצד ולא חווה את הדברים. יחד עם זה, אני מניחה שכיוון שהילד יצר את הדוב יש בו מספיק כוחות להיות מעורב בחוויה.
אך כדי לחזק אותו אני קודם כל מנחה אותו ליצור את המקום הבטוח – "הגן שלו" וכשאנחנו יוצרים אותו יחד, אני מכוונת את הילד להשתמש בכל חושיו ראיה שמיעה מישוש ריח ואפילו טעם (כדאי וחשוב לציין שאם הילד בוחר לא להשתמש בחוש מסוים יש לכבד את זה) אנחנו מטיילים בגן וחיים אותו יחד. ואז, כשהילד מחובר לכוחותיו הפנימיים אנחנו עומדים מול ה"מפלצת" דוב דרקון נמר או... ילד גדול ומפחיד שקיים במציאות אך מועצם מאד בדמיון...
כדאי לזכור שהפתרונות בהם יבחר כל ילד עשויים להיות שונים. לעיתים הפתרון מוזר בעיני המבוגר, כאן כדאי להמשיך ולזרום עם הילד לחזק ולפתח את הרעיון כי בסופו של עניין הילד יוביל למקום הנכון.
כאימא וכמנחת דמיון מודרך וNLP אינני יכולה אלא להתפעל ולברך על המתנה הנפלאה הזו.
כל כך קל לעבוד עם ילדים בדמיון מודרך הם עדיין כל כך נקיים מהררי המגננות והצלקות שאנחנו המבוגרים ערמנו על עצמנו עם השנים. הם כמו מעיין צלול כזה שמפכה לו בעליזות בשמש נעימה של אביב. בעוד שאצלנו כבר כיסינו והסתרנו כל כך טוב את המעיין הזה, למדנו להגן עליו.
כמו בצל יצרנו לעצמנו שכבות רבות שקילופן כרוך לעיתים בדמעות.
וכאן יכולה העבודה עם הילדים לגלות לנו המבוגרים דרכים חדשות לגעת באותו מעיין חבוי אצלנו זו המתנה הגדולה שעבודה עם ילד יכולה לתת למבוגר. נסו ותראו.
וכהורים או אנשי חינוך תפקידנו לחזק בילד את כוחותיו שישמרו על המעיין היקר הזה ויאפשרו לו לשמור אותו כמה שיותר צלול ונגיש. וזה טוב להגן על המעיין, בעולם שלנו מגננות הן דבר חשוב מאד, חשוב מאד לדעת להגן על עצמך.
אך יחד עם המגננות, ניתן לשמור על גישה להוויה הפנימית, למעיין שבפנים כדי שלא תחסם בפני הילד כשיגדל וכדי שדרכו של הבוגר לאותו מעיין לא תהיה כל כך רצופה בכאבים.
כהורים אנו יכולים לעזור לילד לצמוח ולהפוך למבוגר המחובר למקורות הביטחון האהבה ויצירתיות הפנימיים שלו. וכך יבנו מנגנוני ההגנה בדרך כזו שהמים מתחת יהיו נגישים.
ואם נדע להנחות את הילד כך שלא ישכח את הדרך למעיין שלו. מעיין ההוויה השמחה היצירה החיים והאהבה. מילאנו את חלקנו בעולם.
אני (2006-07-09T08:35:36):
הפנמתי. תודה
עדי ברן (2006-07-09T15:06:17):
בכייף אני אשמח לשמוע אם נעזרת עם ילדייך ואשמח לייעץ ולכוון
פשוט אלון* (2006-07-09T15:54:42):
נושא מעניין שלמדתי בNLP הוא גמישות מחשבתית שבאה ליד ביטוי גם בגמישות בטיפולים.
מספרים על ריצ'ארד בנדלר שהיה גמיש במחשבתו במיוחד, באחד מביקוריו בבית משוגעים, הכירו לו המטפלים במתקן מטופל שלא הוציא הגה במשך שנים למרות כל המאמצים של המטפלים. אז ריצ'ארד קפץ לא על הרגל חזק, מעך אותה לגמרי, ואז המטופל צרח "איייייי!!!! למה עשית את זה!!!!!" מטופל שלא הוציא הגה במשך שנים!!
עדי ברן (2006-07-09T16:49:01):
וזה לא מספרים על בנדלר, בנדלר מספר על עצמו (בדרכו המשעשעת)... לא בטוחה שבאמת זה מה שהיה אבל הוא אף פעם לא התחייב לאמר רק את האמת... הוא מתעניין במה שעובד.
איפה למדת?
יפית (2006-07-12T11:34:05):
תודה רבה על תשובתך. כתבת מאד מעניין הייתי שמחה לשמוע באופן ספציפי על עבודה עם ילדים שיש להם התפרצויות זעם.
פשוט אלון (2006-07-12T12:13:05):
למדתי מהרצאות של המורים הגדולים.
לדוגמא 31cds של Chris Howard בהם הוא מלמד Master Practioner Training.
שמעתי גם כל מיני סיפורי אגדות ומשלים של בנדלר, שמעת על The Adventures of Anybody ?
זאת אגדה על נסיך שלא יודע מי הוא, למה הוא קיים, איך קוראים לו, האם קוראים לו בכלל...
יש קטע מה זה מצחיק בסיפור, Anybody וחבר שלו יושבים לאכול אחרי הרבה זמן שלא אכלו, ואז החבר של Anybody אומר ל-Anybody
"אתה לא יודע מי אתה, אתה לא יודע למה אתה קיים, אתה לא יודע האם אתה קיים.... אבל בטוח שאתה יודע לאכול "
עדי ברן (2006-07-16T00:42:30):
לאלון
ליפית
לגבי כל עבודה, כדאי בהתחלה לבנות את ה"גן של הילד" או כמו שקראתי לו ה"מקום הבטוח" כדאי להקדיש סשן שלם רק לבניית המקום הבטוח. זה הבסיס.
ואז כדאי לבדוק עם הילד - מה הטריגר, אייך מתחיל הכעס ואייך הוא ניבנה .
לאחר מכן ניתן לאפשר לו להתבונן בעצמו מצד אייך ניראים פניו ואייך הוא מחזיק את גופו כשהוא כועס, מהתבוננות מהצד לעבור לחוויה בגוף ראשון אייך הוא מרגיש בגוף. לאחר מכן להגיד לו להיכנס לגן שלו (אפשר להכניס לשם חיה או דמות או צעצוע אהובים) וגם שם להתחבר לחוויה החיובית של השימחה והשקט ומשם להתבונן בעצמו כשהוא כועס.
וללמד אותו שתמיד כשהכעס מתחיל הוא יכול להגיד לעצמו שעכשיו הוא הולך רגע לגן שלו.
זה נישמע קצת מצחיק על רגל אחת ..אבל זה משהו שכשמתרגלים אותו מספיק פעמים לומדים שבסכ"ה הכל זו בחירה בדרך התנהגות, ואפשר גם לבחור אחרת...אפשר לבחור גם בהתנהגות שונה שתאפשר לו להשיג את מה שמאפשר לו הכעס.
שיהיה בהצלחה
מקווה שיצאתי ברורה אני נירדמת...
אני (2006-07-17T01:16:40):
מעניין שבני הקטן מאוד מתעסק בכעס בתקופה האחרונה. הוא בוחר להיפגע המון וכנראה לומד לנהל את הרגש החשוב הזה. העניין הוא שמאז שהתינוק נולד הוא חווה רגרסיה ביציאות שלו-טיטול, תחתונים וכבר לא יושב בשירותים. הוא מחזיק את "הגדוילים" חזק חזק ולא מתפנה במשך ימים. אח"כ זה יכול לצאת מעט מעט או בצורה גדולה יותר. בקיצור, מה אפשר לעשות? בתי אמרה לי שבמקום ללחוץ היא מפסיקה לחשוב על הלחץ וחושבת איך היא תרגיש שהגדוילים כבר בחוץ ואז הכל באמת משתחרר.
אשמח לשמוע עצה כי הרבה פעמים פניו כבר עם פצעים מאי הרצון לשחרר את הצואה. תודה.
פשוט אלון (2006-07-17T19:28:31):
אני,
אם עדיין לא ניסית, נסי למקד את הקטן במה שיקרה אחרי שיפטר מהגדוילים כלומר שימי את הוצאתם כמובן מאליו.
משהו בסגנון: "אחרי שתוציא את הגדוילים נלך לגן השעשועים.." הוצאת הגדולים היא איפשהו ברמת ה"מובן מאליו ש"
עדי ברן (2006-07-18T12:03:30):
אני יקרה. האבחנה שלך לגבי זה שבנך הקטן בוחר להיפגע המון וכנראה לומד לנהל את הרגש החשוב הזה. מעניינת וחכמה מאד ואני מסכימה איתה. ניכר שאת קרובה אליו ומכירה אותו טוב.
את מספרת שמאז שהתינוק נולד הוא חווה רגרסיה ביציאות שלו. וזה מזכיר לי את הסנדוויץ' שלי שעבר גם תקופה כזו כשנולד אחיו הקטן.
גם הוא היה מחזיק את "הגדוילים" חזק חזק ולא מתפנה במשך ימים. וכשזה יצא זה היה יוצא מעט מעט בשירותים או בצורה גדולה יותר על הרצפה. אחרי הכול ה"גדוילים" האלו הם דבר שעליו הוא יכול לשלוט בניגוד לדברים אחרים בחייו עליהם שולטים הוריו...
שימי לב, האם יש עוד תחומים בחייו, או בחייך, בהם ה"גדוילים" מוחזקים חזק ואז יוצאים מעט מעט או בצורה גדולה?
ובתך נשמעת מדהימה. הרעיון שבמקום ללחוץ היא מפסיקה לחשוב על הלחץ ו אז מחליפה את זה במחשבה איך היא תרגיש כשהגדוילים כבר בחוץ הוא NLP במיטבו. להחליף מצב במצב אחר. והיא עבדה עם המחשבה והרגש. כמה חוכמה יש בילדים, זה תמיד מדהים אותי מחדש... והנה זה באמת משחרר הכול...
אינני מכירה את בנך, אך מהתיאור הקצר שלך כאן אני מתרשמת שיש לך יכולת מרשימה לדובב את ילדייך ולהבין ולהרגיש אותם. האם תוכלי להשתמש בה עם בנך? שימי לב לדימויים בהם הוא משתמש. והיעזרי בהם.
באופן כללי, בלי להכיר את הילד ואת עולם הדימויים שלו, הייתי ממליצה כמובן להתחיל מסשן של בניית הגן. לעתים עצם בניית הגן מרגיעה ומשחררת ואין צורך בתוספת (אני נעזרתי בה כדי להרגיע את פחדיו של הבן שלי מהמלחמה עכשיו). וכשהגן כבר בנוי את יכולה לבדוק שימוש בדימוי של כוס מי פלאים.
אני נותנת לך טקסט כללי, המבוסס על ספרה של ג'ניפר דיי "ויזואליזציה יצירתית עם ילדים" (ספר מומלץ מאד להורים) שאפשר לאלתר עליו.
חשוב מאד להתאים לשפה של הילד ולעולם המושגים והדימויים שלו. וחשוב מאד להתאים את שפת הגוף שלך וקצב הדיבור שלך לזה שלו. ובהדרגה אפשר להוריד קצב לקצב מרגיע. וגם לתת לו חיזוקים במהלך העבודה.
לפני הסשן כדאי לנהל עם הילד שיחה ולבקש שיסביר לך מה לדעתו מפריע לגדוילים לצאת. לברר בעדינות מה הכוונה החיובית שעומדת מאחורי ההתנהגות הזו. כל אינפורמציה שהוא יספק לך תהיה עבורך בסיס לעבודה. אבל בעדינות ובכבוד. אחרי השיחה, כנסו יחד לגן שלו ושם תתחילי בטקסט (שוב להתאים למילים שלו)
"ראה מול עינייך כוס גדולה. ועכשיו ראה, כיצד היא מתמלאת במי שתייה עד שתדע שהיא מלאה.
במים האלו יש מליון אבני בדולח פלאיות בלתי נראות שעומדות לעזור לך לשחרר את (כאן תכניסי את מה שהוא אמר שמפריע אם הוא לא יודע אז תגידי "כל מה שמפריע לך" ).
עכשיו נשום נשימה עמוקה, ואז שחרר אויר החוצה.
עכשיו ראה את עצמך מקרב את כוס המים על שפתך ושותה. שתה את המים בקצב הנכון לך.
כשהמים יורדים בגרונך ואל הבטן שלך תרגיש אייך כל (מה שהוא אמר שמפריע ) נשתף ויוצא החוצה כשגבישי הבדולח לוקחים אותו יחד איתם (הייתי מוסיפה פה תיאור של אייך אבני הפלא הזעירות מלטפות ומרפאות ומרגיעות כל פינה שזקוקה להן, שוב במילים ובמושגים שלו).
וכשתגמור לשתות את המים ה (מה שהוא אמר שמפריע) יעלם לחלוטין (תני לו קצת זמן).
ועכשיו ה(מה שהוא אמר שמפריע) שלך נעלם, ואתה מרגיש הרבה יותר טוב משהרגשת קודם. שים לב מה בא במקומו?... אולי משהו נעים יותר ...
כאן תני לו לתאר מה קורה (כמו שקרה עם דורון והדוב) ולכי עם זה. לכי עם הילד כי הוא יודע את התשובה ואת לידו מכוונת ומאפשרת לתשובה להגיע.
אם דימוי הכוס לא מתאים לו חפשי משהו אחר שהוא מאמין שיכול להביא מרפא, אולי מלאך שייתן לו את הכוס (או סופרמן) אם הוא אוהב פיות הפיה יכולה לאפשר לו לנוח ללטף ולהרגיע אותו.
חשוב מאד, עקרון בסיסי בNLP "מאחורי כל התנהגות יש כוונה חיובית". עזרי לילד לאתר את הכוונה החיובית מאחורי ההתנהגות שלו ואייך יוכל להחליף את ההתנהגות הנוכחית בהתנהגות אחרת שתעזור לו לשמור את אותה כוונה החיובית אך תהיה נעימה לו יותר.
בהדרגה תעבדי איתו על דימויי השלווה והריפוי.
אשמח לשמוע אייך הלך. ואם אוכל לעזור – בשמחה.
עדי ברן (2006-07-18T13:26:36):
ואחרי כל זה שכחתי להוסיף הסבר על עבודה עם דימוי.
היתרון שבה היא שהיא עוקפת התנגדות ויכולה להפוך עיסוק במצב עכשוי שניראה סטטי ומייאש לתהליך לכיוון רצוי יותר.
אייך? בעזרת השאלה "כמו מה זה?" אפשר להגדיר את המצב העכשוי ואולי אפילו את המצב הרצוי ואז על ידי סיפור שיוצרים עם הילד לעבור בינהם
למשל אם המצב העכשוי הוא כמו פרח סגור אפשר לחבר יחד סיפור על פרח שפותח עלי כותרתו ליום חדש.
ציפור בכלוב - הציפור מוצאת דרך לחופשי.
או אם להשתמש בדימוי שחביב על ילדי הגן - סופרמן קשור בחבלים בשבי, לחבר יחד סיפור בו סופרמן משתמש בכוחות העל שלו ומתיר עצמו מהחבלים עד שהוא עף חופשי בשמיים....
מקווה שיצאתי ברורה
יפית (2006-07-22T19:22:05):
ושוב תודה רבה על התשובה המושקעת
אני (2006-07-23T02:04:32):
וואו, רוב תודות על ההסבר. אני צריכה לקרוא אותו שוב ושוב כי מששהו בו נעלם ממני.
"מאחורי כל התנהגות יש כוונה חיובית". מה זאת אומרת? בבקשה הרחיבי...
דיברתי עם בני פעמים רבות ובאמת הוא אומר שמה שמפריע לו זה התינוק אבא ואמא. פעם כשהכול יצא הוא אמר שאבא אמא והתינוק יצאו לו.
אני אנסה את שיטת הכוס המלאה.
עדי ברן (2006-07-25T08:56:10):
את בהחלט מוזמנת לשאול על החלקים שנעלמו ממך
מאחורי כל התנהגות כוונה חיובית- בעצם מפריד את מה שמנסה בעל ההתנהגות להשיג עבור עצמו בהתנהגות הזו מההתנהגות שהוא בחר על מנת להשיג את כוונתו.
אם ניקח, בשביל הדוגמא, מיקרה מאד קיצוני למשל אדם שמשתמש בסמים.
ההתנהגות הרסנית ללא ספק אבל מאחוריה יש איזו כוונה חיובית של האדם עבור עצמו - אולי לא להרגיש כאב, אולי משהו אחר אותו הוא מנסה להשיג דרך הסמים.
כשיודעים את זה, אפשר גם לדעת שיש אפשרות לבחור התנהגות אחרת שתשיג את המטרה (הימנעות מכאב למשל) בלי התשלום הכבד שההתנהגות הנוכחית גובה.
כאימא את כמובן לא תכנסי לזה.
אבל, אם תזכרי שבהתנהגות הזו הוא מנסה להשיג משהו חיובי עבור עצמו, ויש אפשרויות אחרות להשיג את אותה מטרה על ידי התנהגויות אחרות תגלי, לאט לאט ובהדרגה, שהמסר עובר גם אליו. אולי הוא עובר לאט, כי קשה לשנות דפוסי התנהגות, אבל עובר. כוחו של התת מודע.
לגבי דבריו של בנך, ש"מה שמפריע לו זה התינוק אבא ואמא". כל הכבוד לך על יכולת הדיבוב, זה ודאי לא קל לאימא לשמוע. ועצם העובדה שהוא מרשה לעצמו לדבר מעידה על כך שאת מאפשרת לו להיפתח בפנייך, זה ממש לא טריויאלי ומגיעה לך טפיחה על השכם.
מהמקום הזה, בו הוא מרגיש בטוח איתך אפשר ללמד אותו גם לשחרר...@}
אפשר, מאד מאד בעדינות ובהרבה כבוד והמון אמפטיה והזדהות לנסות לברר מה בדיוק מפריע באבא אימא והתינוק.
שימי לב שהוא דיבר בהכללה מאד גבוהה. בדרגת הכללה כזו הדברים מעורפלים מאד...
וכשיש ערפל, לעיתים קרובות, כלבלב חמוד יכול להיתפס כמפלצת גדולה ומאיימת...
פיזור איטי ורגיש של הערפל יכול לתת לבעיה גודל שונה. לפעמים המפלצת מתגלה כמשהו קטן שאין כל צורך להפעיל כנגדו תותחים כבדים כל כך... לפעמים אפילו מגלים שיחד עם הדברים שמפריעים בתינוק אבא ואימא יש גם דברים שהוא אוהב....
אבל, עוד פעם, בזהירות, לזכור שכשמפריע וכואב קודם כל הילד צריך לדעת שאת מכבדת מבינה ומרגישה אותו ורק אחרי שהוא יודע את זה יש מקום להכוונה עדינה, ששומרת כל הזמן על האמפטיה והכבוד לרגשותיו.
את מוזמנת לשאול אם עדיין לא ברור.
ולשתף אייך הלך.
אני (2006-07-26T14:39:00):
המצב מרגיש כמחמיר... אולי כי אני עובדת איתו בהמון חזיתות ואולי כי אני בעצם לא מצליחה להשיג כלום. ברגע זה הוא שוכב על הספה וכולו לוהט. הוא אמר כי הוא היה בשמש ובגלל זה גופו חם.
אני שמה לב ששקרת הגרון שלו עמוסה לעייפה. חגורת הכתפיים שלו תפוסה (דבר די שכיח, גם אצלי) הצוואר שלו מכאיב לו. אתמול הוא צעק די הרבה. הוא מרגיש שלא כל כך מקשיבים לו.(הדודה שיחקה איתם ובאמת לא היתה הקשבה מקסימלית כמו שאני מקיימת לידו) הוא רצה להיות אריה ולא שמעו אותו שוב ושוב. אני נחתי שעה.
ברורה לי החסימה בשקרה. אני גם מבינה שיש הקבלה בין שקרת הגרון לשקרת הבסיס. העצירות הזאת מתוך בחירה. הילד ללא וויטאליות. אני מתחילה לדאוג ועוד יותר מכך לחוש חסרת אונים.
אנחנו מתנדבים בפינת חי בעיקר בשבילו אבל מגיעים לשם עם התינוק והבת הגדולה. אנחנו מבקרים באורווה ויוצרים מגע עם הסוסים דבר שמאוד קרוב אליו.
היום היינו עץ ורוח ורקדנו לצלילי דולפינים. הוא בזמן האחרון מבקש שאלטף אותו באזור הבטן לפני השינה דבר יחסית חדש כי מאז ומתמיד היה קשה לו לשאת מגע לפני שנרדם. אני יודעת שהוא לבטח משקף אותי ואותנו. העבודה אולי צריכה להתחיל ממני. לקחתי על עצמי לחבק את אימי יותר ויותר והבוקר הצלחתי פעם אחת.
האם עלי לעבוד על השאקרות שלי כדי שאלו של בני יפתחו ויזרמו?
אני חוששת שאולי אני שואלת יותר מדי שאלות.
אני כל כך מודה לך על תשומת הלב האכפתית והעוזרת שלך.
תבורכי.
אני (2006-07-27T14:57:52):
במשך היום הוא נשאר שוכב על הספה. החזקתי בו כמו תינוק וסיפרתי לו סיפור על אמא תרנגולת ואפרוח קטן שבקע מהביצה. כמה קטן הוא היה וכמה צמודים היו זה לזה. הדגשתי את הקשר המיוחד. אח"כ עברתי לספר על אפרוח קטן נוסף שבקע כאשר האפרוח הראשון גדל קצת. חידדתי את מערכת היחסים הדו ערכית, את הרגשות הנעימים מאפרוח נוסף ואת הרגשות השליליים כאשר התעכבתי יותר על תיאור הרגשות האלה ואז שמתי לב בניואנסים קטנים בפניו שמתחברים למקומות "האסורים" כבייכול שמתעוררים מחוויה של אפרוח קטן אחר, נוסף. ואז, אחה"צ הלכנו לפינת החי ובמושלמות קוסמית בקעו גוזלים לתרנגולות והעברנו אותם לכלוב נפרד. את הגדולים יותר החזקנו קצת ושמנו לב ביחד לקטנות והזעירות שלהם. חזרנו משם כבני בתוך עגלת תינוק עטוף ומוגן. בלילה בני התעורר וראה שאני עדיין ערה והוא ביקש להישאר איתי. ישבנו בחוץ ביחד עטופים. זה לא קרה קודם.
בבוקר הוא התעורר נמרץ. הוא אמר לי שהכאב נגמר כי הוא נתן לו לצאת.
אני התעוררתי עם צוואר תפוס.
עדי ברן (2006-07-27T18:34:14):
הי אני אל תחששי לשאול שאלות, אני שמחה לענות כשאני יכולה.
מאד התרגשתי לקרוא את הסיפור על התרנגולת והאפרוח הקטן והקשר המיוחד בינם. וגם ההמשך בפינת החי באמת נותן תחושה של שלמות קוסמית.
את מתארת תהליכים של התקרבות מרגשת מאד לבנך וגם לאימך במקביל. כל כך מרגש לקרוא על שניכם יושבים עטופים יחד. אייך הרגשת במקום הזה בו שניכם היתם עטופים?
הרגישות שלך לבן שלך מדהימה, את קשובה לניואנסים את עוטפת מגנה מכילה. ומתארת תהליכים של קירבה מאד גדולה שמתפתחת בנכם.
ובבוקר הוא התעורר נמרץ. הוא אמר לך שהכאב נגמר כי הוא נתן לו לצאת. כמה חוכמה יש בו...
את התעוררת עם צוואר תפוס...
אייך זה מרגיש לך?
אייך את מסבירה את זה?
מה רצה הצוואר שלך לספר לך?
את מאפשרת לבנך לספר לך על המקומות בהם לא מקשיבים לו על הרצונות שלו באותם מקומות... באותו יום כשנחת שעה הוא צעק די הרבה. הדודה שיחקה איתם. הוא רצה להיות אריה (חיה כל כך ויטאלית...) ולא שמעו אותו שוב ושוב. אבל הוא ידע שאת תשמעי. את נותנת לו את הביטחון הזה הוא עטוף מוגן ומוכל בצורה מקסימלית.
אייך את מרגישה במקומות בהם את מאפשרת לעצמך מנוחה?
בשבילך זו עבודה, אילו חזיתות – שימי לב לשימוש שלך במילים שמייצגות מלחמה. האם הוא מיקרי? מול מי מתנהלת החזית?
אמרת: העבודה אולי צריכה להתחיל ממני. וישר דאגת לעצמך לעבודה לקחת על עצמך לחבק את אימך יותר ויותר.
אני הייתי מציאה לך לחבק גם את עצמך, יותר ויותר, כי את ראויה לחיבוק כזה.
האם עליך לעבוד על השאקרות שלך כדי שאלו של בנך יפתחו ויזרמו? אולי... ואולי לעבוד על השאקרות שלך כדי שיהיה לך טוב יותר ותוכלי גם ליהנות מהקשר הנהדר הזה בינכם. מהויטאליות המופלאה הזו שאת מתארת ביחסים שלכם. מהמתנה הנהדרת שהבן שלך נותן לך, הזדמנות לחיות. שתוכלי לאפשר לו לשחרר גם בך משהו. ללמד אותך להנות ללמד אותך לבקש הקשבה שוב ושוב...
את כל כך עבורו כל כך קשובה לו כל כך מכילה ומגנה. מי מכיל אותך? מי מאפשר לך להתלונן כשלא מקשיבים לך? מי שם לב לניואנסים שלך שמתקשרים למקומות "האסורים" כביכול שמתעוררים מחוויה של אפרוח קטן אחר, נוסף?
את מחבקת את אמא שלך עוטפת ומגנה על בנך ואת נחוות לי כזקוקה כל כך למנוחה ההיא שאפשרה לך הדודה. ולמקום בתוכך שיכיל יעטוף ויגן עלייך.
שימי לב שבמערכות יחסים יש תמיד איזון בין פאסיביות ואקטיביות וכשהאחד לוקח על עצמו את כל האקטיביות השני תופס את כיסא הפסיבי... לא קל להגיע לאיזון... מאתגר מאד...אבל אני מרגישה שאת מצויינת באתגרים, ביחוד כאלו הקשורים באימהות נתינה והקשבה...
מה אומר לךהצוואר התפוס שלך ?
מה מבקש ממך הגוף שלך?
מה הגדוילים שעצורים אצלך?
את מוזמנת להמשיך ולכתוב
אם מתאים לך,
אני אכנס ברגע שאוכל
לך ול 
המדהים
אני (2006-07-27T22:09:59):
אני קוראת והדמעות ממלאות לי את העיניים. הן עדיין לא זולגות.
עדי ברן (2006-07-29T13:05:25):
את מוזמנת לשתף
אני (2006-07-29T22:28:40):
כל השבת סבלתי מכאב צוואר נוראי. כאב עמוק מבפנים. אני חושבת שזה כאב של השאקרה.
עשיתי מדיטציה וביקשתי עזרה, וב"ה היא הגיעה. עכשיו פחות כואב לי. אבל בהחלט אני מתבוננת באומץ רב יותר למרות שזהיר זהיר, על היומיום שלי ורואה היכן אני לא מתקיימת.
רציתי לשאול איך לאפשר לעצמי להיות. אני דווקא יודעת את התשובה וגם שהיא ארוכה מאוד. וגם שזה תהליך וגם וגם.
ואז אני חושבת ששנה הבאה רציתי שבתי תמשיך חינוך ביתי ואני חושבת שאולי זה בדיוק ההתנגשות. איפה אני? ואולי ההשלמה עם כך שצריך להמשיך בתוך מסגרת של בטון ושטאנץ של ילדות דווקא חונק אותי.
בטח יום אחד אני אדע.
באמת נעים לי לדעת שיש שם אישה חכמה שקוראת.
עדי ברן (2006-08-02T11:50:46):
אני יקרה נעים לשמוע שהכאב פחת, ומקווה שמשבת עד היום פחת עוד.
השילוב של להתבונן באומץ רב יותר עם זהירות על היום יום נכון בעיני.
חשוב לראות היכן את לא מתקיימת. וחשוב גם לראות את המקומות בהם את מתקיימת. כי המקומות האילו בהם את יודעת איפה את מלמדים הרבה.
אני מבינה שאת מתלבטת בקשר לחינוך ביתי בשנה הבאה. וחווה התנגשות קושי ומחנק במקום הזה. אני גם מבינה שלא ברור לך בדיוק בין מה למה ההתנגשות ומה חונק אותך. אם תרצי את מוזמנת לשתף ולבדוק בין מה למה אותה התנגשות. כי התנגשות אמנם עוצרת וחונקת אך כשהדברים מתבהרים מגלים שיש הרבה מאד אפשרויות וכיוונים בהם ניתן לבחור כדי שהדרך תמשיך והמחנק ישתחרר.
אני (2006-08-02T22:34:30):
איך הייתי רוצה להפסיק הכל ולהיעלם. כמו פעם. כשהייתי קטנה יותר. פשוט לא להיות. אבל זה לא אפשרי. ממש לא. מה ילדיי יעשו כאן בלעדי?!
דברים יוצאים בצורה שלא תיאמן. חשבתי איך אצליח לזרז את השחרור. מה ישמש לי כזרז? וב"ה כל סיטואציה מצליחה לשמש לי מצע.
אתמול דיברתי עם אמי ואחיותיי. מסתבר שבגיל העשרה דמותי החיצונית התפתחה לכיוון שהזכיר לי את פילגשו של אבי ושבגלל כך נאלצנו לקטוע את חיינו הטובים בקיבוץ מסויים ולעבור לקיבוץ אחר. מעבר שלילי נורא. ואז, בלי לדבר על כך, כנראה בתת המודע, קטעתי את ההתפתחות הטבעית הנשית שלי. הסתגרתי, סגרתי, התחבאתי והחבאתי.
היום, השכבתי את ילדיי. על מי מנוחות. על פני השטח. הרבה רגשות שלא נוגעים בהם ביני ובין אמי. בינינו ובין העולם מתחת לפני השטח. ואז הילדים מתווכחים. הגדולה מתעקשת. אני שומעת בתוכי שהיא רק רוצה אהבה, תשומת לב. תמיכה. ואין לי את זה. אין לי בשבילה.
ואז כעסתי והפלקתי בטוסיק. ושלחתי לחדרה. והקטן יותר רוצה להירדם. ומסתכל עליי.
ואני כבר לא יכולה להיות אני. התיישבתי על הרצפה (אפרופו תישעה באב...) ואני כ"כ הצטערתי. עמוק עמוק וכבר נגמר לי הכוח להיות אני. האני המוסתרת.
ואז בתי חזרה כולה מחילה. שלחתי אותה ללבוש תחתונים! במיטה שלי, אני על הרצפה יושבת. מביטה בה בגובה הפנים. ואז, התחתונים נמשכים למטה. וכל גופה חשוף לעיניי. ואני כ ו ע ס ת !
כ"כ כועסת ומתפרצת ואוחזת אותה ושולחת לחדרה שוב!
אני כזאת דפוקה! חסרת תקנה. אין לי כבר כוח. שכבתי במיטתו של בני. בתי במיטה לא רחוק.
חילופי דברים לא נעימים. שתיקה. די. אני כבר לא יכולה להיות אני! בראש אני רואה את עצמי הולכת לשדות מושכת בשיער ראשי וצועקת. צורחת. לקדוש ברוך הוא. איך זה שאני עושה לה את שעשו לי!? איך אתה נותן לי לעשות את זה! למה למה למה למה למהלמה די כבר די כבר די כבר די כבר
ובחוץ, שקט. אני בקושי מצליחה להוציא מילה. הקול שלי נמוך וכואב. היא אומרת שהלוואי שיכולתי לשכב לצידה. אני יודעת שעלי לקום עכשיו ולחבק. אני לא מצליחה לזוז.
כמה שניות שנראות מאוד ארוכות. ואני כבר לידה. לוחשת לה. "אמא מתנהגת נורא. אמא איומה.
אני לא מאמינה שאני מתנהגת אליך כך. הבטחתי לעצמי שלעולם לא אתנהג כך לילדי. כמו שהתנהגו אלי"
היא- "פחדתי נורא ... את צריכה לקיים...את תמיד מבטיחה ולא מקיימת"
אני- אני לא יודעת מה יוצא אבל זה יוצא: "קשה לאמא לראות את הפות היפה שלך. זה לא בגללך. את נהדרת ונפלאה. הלוואי ויכולתי אני להיות משוחררת עם הגוף שלי כמוך.
זה בגלל איש אחד. את לא מכירה, שנגע לי בגוף במקומות שלא היה צריך. במקומות פרטיים שלי.
כשהייתי קטנה. הוא חשב שאני לא אדע. שאני קטנה ואפחד לספר. הוא השתמש בתמימות שלי לטובתו האישית ואני נפגעתי. לא ידעתי מה בדיוק לא בסדר. אבל, ילדים מרגישים כשמשהו לא טוב קורה להם.... אני מרגישה לפעמים שהידיים והרגליים שלי כבולות בשרשראות. שאני לא כ"כ יכולה לזוז."
פתאום אני מגלה שזה נכון. אני אנמית מנטלית ולא בגלל חוסר בברזל או תזונה לקויה. אני חלשה ולא בגלל שחסר בי כוח. אני מתאכזרת לעצמי או חסרת רחמים לעצמי ולא בגלל שאין בי אהבה. אני מרגישה שמקלעת השמש שלי נעולה במנעולי נחושת, שכבה על שכבה.
נמאס לי כבר להסתתר מאחורי פנים מחייכות. "הכל בסדר"
את יודעת מה, אביב, כשישבתי בחוץ ודיברתי לבעלי על מאורעות הערב, זלגו לי שתי דמעות!
הייתכן שזהו הפתח אותו אני צריכה כדי להגיע לתוך תוכי? הייתכן כי זה אוגד בתוכו את הכל?
השמיעיני את קולך.
עדי ברן (2006-08-07T10:15:52):
אני יקרה מאד את מעלה פה נושאים רבים עמוקים וחשובים מאד. האם את מאפשרת לעצמך התיחסות וטיפול לאותם נושאים?
כי הקדוש ברוך הוא שברא אותנו נתן בפנינו אפשרות לבחור ולהירפא לצמוח.
ונתן בידייך יכולות וכוחות לעשות זאת. כגודל הכאב שעברת כן גודל היכולת שיש בך להירפא ולמצוא טוב ואהבה.
הבטחת לעצמך שלעולם לא תתנהגי לילדייך כמו שהתנהגו אלייך. ואני סומכת עלייך שתקיימי את ההבטחה.
אני מאמנה שחלק מהעניין הוא שאת לא תתנהגי לעצמך כפי שהתנהגו אלייך.
מגיעה לך הכלה ומגיע לך ריפוי ויש בך את הכוחות לעשות זאת. יש בך את הכוחות להתיר את השלשאות ולבנות לך את החיים שמגיעים לך.
כדי שתוכלי לאפשר לעצמך להפסיק להתאכזר ולהיות חסרת רחמים כלפייך ותוכלי לפעול מתוך האהבה שיש בך ויש בך המון.
מה את רוצה לעשות עם מנעולי הנחושת של מקלעת השמש שלך ?
מה תבחרי לעשות כשתפסיקי להסתתר מאחורי פנים מחייכות. "הכל בסדר"?
מה השינוי בו את בוחרת?
אייך תתנהגי כשיוסרו המנעולים? מה תראי? מה תשמעי? מה תחושי?
מה תרגישי? מה תחשבי?
כשישבת בחוץ וסיפרת לבעלך על מאורעות הערב, זלגו לך שתי דמעות! זה כל כך טוב לשמוע על השיחרור הזה שאת מאפשרת לעצמך והתמיכה והבטחון שהוא מקנה לך. ניראה שידעת לבחור לך את האיש הנכון עבורך.
אני לא יודעת מה הוא הפתח אותו את צריכה כדי להגיע לתוך תוכך. אבל אני יודעת ומרגישה שאת מכירה אותו. ומגיע לך לטפל בעצמך טיפול טוב מכיל ועוטף שיאפשר לך לשחרר את כל הטוב שיש בך. כי יש בך המון.
ואת יכולה לספר לי מה קורה ומה בחרת. אני אשמח לשמוע. אך אל תזניחי את עצמך ואל תתאכזרי לעצמך את ראויה לטוב ביותר כדי שתוכלי למצוא את אותו הפתח ולעבור דרכו בדרך לכל הדברים הניפלאים שיש בך. טפלי בעצמך את ראויה לזה.
יפית (2006-08-15T16:24:45):
מעניין אייך עברתן מהילד לאמא, אני חושבת שקשיים של ילדים אייך שהוא תמיד מתקשרים לקשיים של ההורים.
עדי ברן (2006-08-16T11:59:18):
אני הייתי מנסחת את זה: ילדים הם תמיד הזדמנות לצמיחה עבור הוריהם
לוונדר סגול (2006-08-23T10:16:23):
אני מכירה מדריך NLP נפלא שעזר לי ולא רק לי המון. חגי. מי שרוצה ת'טלפון שלו מוזמן לפנות לדף הבית שלי.
היום, אחרי לא מעט טיפולים שונים שעברתי, אני מרגישה ש NLP זה ה דבר. הכוח של התת מודע הוא עצום, בטכניקת ה NLP בעצם יוצרים קשר בלתי אמצעי איתו, והשינויים לא מאחרים להגיע. מומלץ בחום.
עדי ברן* (2006-08-26T19:04:37):
הי לוונדר, מחמם את הלב לשמוע על הנסיון הנהדר שהיה לך. מסכימה איתך כוחו של התת מודע הוא עצום. גם עבורי NLP בשילוב דמיון מודרך פתח אפשרות לחיים של שימחה ויצירה. ואת האפשרות לתת את המתנה הזו גם לאנשים אותם אני מנחה. כייף גדול
עדי ברן:
היום כשכבר יותר ויותר אנשים נעזרים בדמיון מודרך בכל תחומי חייהם, העזרה זמינה למבקש. הילדים, המתבוננים בהוריהם מושפעים לעיתים קרובות מהשינוי לו הם עדים.
אך העזרה לילדים אולי קצת פחות זמינה, וחבל. עד כמה יכול הכלי העצמתי הזה לאפשר לילד צידה מעצימה לדרכו בשבילי החיים.
ניתן לעבוד בדמיון מודרך מרגע שהילד יוצר תקשורת מילולית טובה וכך להשתמש ביכולתם הטבעית של הילדים ליצור דימויים, על מנת להעניק להם כלים. הכלים הללו יעזרו להם להתמודד עם פחדים, כעסים, התפרצויות זעם, כאבים שונים, מצבי מתח וחרדה. ובעצם זו דרך לטפח ילד בטוח בעצמו בעל יכולות להתמודד עם מה שהחיים יזמנו לו.
במאמר הזה אתייחס באופן ספציפי לעבודה עם ילדים בנושא פחדים. כדי להמחיש את כוונתי איעזר בדוגמא לעבודה על פחדים שעשיתי עם ילד בן חמש.
דורון (שם בדוי) בן חמש, סבל מפחדים בלילה. "בחושך" הוא אמר "הופכים כל הדברים למפלצות... העצים בחוץ, השמיכה במיטה ליד, צעצועים על השטיח..." . הכי הרבה הוא פוחד מדוב. אז בחרנו בדוב לעבודה.
התחלנו את העבודה שלנו בכך שבנינו את "הגן של דורון". "הגן של דורון" הוא מקום בטוח ונעים עבורו, מקום שהוא יצר. לדעתי, כמעט כל עבודה עם ילד כדאי שתתחיל במקום הבטוח שלו. משם ישאב הילד את כוחותיו להתמודד.
בעצם, אפשר להגיד שהגן הזה הוא סוג של מטאפורה. בעוד שבעבודתנו עם המבוגרים אנחנו מבקשים ישירות שיספרו לנו על המשאבים הנחוצים להם בדרכם למטרה, עם ילדים אפשר פשוט לבנות את הגן המכיל את כל המשאבים הנדרשים להם לטיול של אותו יום.
רעיונות שונים ליצירת הגן:
לעיתים ניתן להתחיל ישירות מהשהיה בגן ולעיתים ניתן להגיע אליו לאחר הליכה בשביל, איזה שביל שהילד בוחר, עד לשער הגן. אפשר גם למקם ליד שער הגן עץ שעל ענפיו יתלה הילד את כל בעיותיו... אם ירצה...
לעיתים אפשר להנחות את הילד, לפני יצירת הגן, להתרכז בליבו ולחשוב על אדם חיה או חפץ שהוא אוהב ... ולאפשר לאהבה הזו לגדול עוד ועוד עד שהיא ממלאת את כל הלב וגם את הגוף...
בניית הגן היא אישית ולכל ילד גן שלו או גנים משלו למצבים שונים.
יחד עם זה, ניתן להיעזר בטקסטים כלליים. טקסטים כאלו ניתן למצוא בספרה המצוין של ג'ניפר דיי "ויזואליזציה יצירתית עם ילדים". וניתן גם, אחרי התאמה קלה, להשתמש בטקסטים המיועדים למבוגרים מספרם של אמיר ודפנה רטר "תקשורת עם התת מודע".
ונחזור לדורון
דורון בחר בגן חיות והוא גם יצר אותו, את המראות הקולות התחושות הריחות ואפילו הטעמים באותו גן... אז טילנו לנו בין התנינים האריות והלביאות בהם הוא מילא את גן החיות...
זה המקום לציין שעבודה עם ילדים ניתן בהחלט לעשות בתנועה ובעיניים פקוחות, ואני עצמי לא יושבת. כשהוא הולך אני הולכת לצידו, כשהוא יושב אני יושבת, אני מאמצת את שפת הגוף שלו, נושמת כמוהו זזה כמוהו... זה אולי מרגיש בהתחלה קצת מוזר או מאולץ אבל מהר מאד מבינים כמה זה אפקטיבי. כי כך ניתן ממש להיכנס לעולמו של הילד להרגיש אותו ולהבין אותו ולאפשר לו לחוש מובן ובטוח. אילו אבני הבניין של שיתוף הפעולה בייננו.
אז טיילנו ושיחקנו במקום הבטוח. ילד שנימצא במקום בטוח לא משאיר מקום לספקות, הוא קורן מאושר עיניו זוהרות, עור פניו מאיר... בניגוד לנו המבוגרים שהשנים לימדו אותנו להסתיר את רגשותינו, לעיתים אפילו מעצמנו, ילד מחובר מאד לרגשותיו ואינו מסתיר אותן כלל כשהוא בטוח.
זה מקום שהוא מאוד פגיע, אבל זה גם מקום שיש בו עוצמה שיכולה להזיז עולמות. זה המקום בו חבויים אוצרות הנפש הנדרשים.
ואז, אחרי ששהינו מספיק זמן בגן, והרגשנו מספיק חזקים, פנינו והבטנו בדוב.
ראינו אותו, גדול ושחור חושף שיניים מאיימות ונוהם.
בתחילה, אמרתי לדורון למתוח את ידיו ואצבעותיו וככל שהוא מותח אצבעותיו כן קטן הדוב... יותר ויותר... עד שהוא ממש קטנטן ויכול לעמוד על כף היד של דורון...ואפשר להחליט מה רוצים לעשות איתו, אולי לשחק, אולי משהו אחר...
ואז, כשהדוב היה קטן, דורון אמר פתאום שהוא רוצה להחזיר את הדוב לגודל גדול.
למה? כי הסתבר שהוא בעצם טוב וחבר. "ובכלל" הוא הסביר "לפעמים כייף לי לפחד..."
אמרתי לו שישאל את הדוב מה לעשות בפעמים בהן הפחד לא נעים לו. הוא שאל, הדוב הציע להפוך את דורון לדוב בעצמו כדי שיבין טוב יותר. דורון הסכים והדוב הפך אותו לדוב...
מכאן עברנו עוד מסע מרתק בארצו החכמה של הדוב וחזרנו ממנה עם שלל פתרונות אפשריים למקרה בו מגיע דוב רע בלילה או מפלצת או כל דבר מאיים אחר...
לא חשבתי שזה יספיק, מסתבר שדורון חשב אחרת... מאז יש רק לילות בודדים בהם מגיעה מפלצת לבקר. ואז דורון מותח אצבעותיו ומקטין אותה... או שהוא נעזר ברעיונות האחרים שמצא כשהיה דוב בעצמו. לעיתים הוא מתבונן במפלצת ואז הוא מבין בעצם שזו "מצחקת". "מצחקת" הוא הסביר לי "זו חיה שמתחפשת למפלצת אבל בעצם היא מצחיקה..."
סיוטי הלילה נעלמו.
במקרה נוסף עבדתי עם דורון על פחד אחר, לפני כמה חודשים הוא היה בגן המשחקים וילדה גדולה בת שמונה הרביצה לו. הילדה קיבלה עונש והובטח לו שהיא לא תיגע בו שוב, אבל דורון עדיין פחד ולא הסכים ללכת לגן המשחקים. המציאות היא שהילדה לא תעז להרביץ לו יותר, אך בעולמו הפנימי של דורון זה לא משנה הוא עדיין פוחד וזוכר את עצמו חלש וחסר אונים מול ילדה גדולה ממנו.
העבודה פה היא על החוויה הפנימית של דורון כחלש וחסר אונים מול ילד חזק ממנו. אם נתבונן בילדים, בגן או בבית הספר, נוכל לראות שלאו דווקא הכוח הפיזי הוא היוצר מעטפת של בטחון. ילד בטוח בעצמו מקרין את הביטחון גם לסביבתו. ילד כזה לרוב לא יזדקק למכות או איומים על מנת לזכות ביחס מכבד מחבריו.
התחלנו את הפגישה בריקוד קצר עם מוסיקה של תופים. אח"כ קצת נשימות ומתיחות ואז בנינו גן קסום חדש מלא בפרחים (איזה ריח נפלא...) ואוצרות. אחרי כמה זמן בגן שאלתי את דורון מה מטריד אותו והוא דיבר על הילדה הגדולה ופניו חזרו להיות כעוסים ומפוחדים.
חזרנו לגן שלנו, הרחנו פרחים חקרנו אוצרות ואז בקשתי שיתבונן בתמונה של הילדה הגדולה שהרביצה לו כשהוא נימצא בתוך הגן שלו. לפתע היה דורון רגוע, הוא ניזכר שגם הוא ילד חזק וסיפר לי שמי שחזק בכלל לא צריך להרביץ. חזרנו על התרגיל לגבי ילד גדול שנימצא בגן הילדים של דורון וכל הילדים פוחדים ממנו (למרות שכיוון שיש גננות הוא לא מרביץ) גם שם ניזכר דורון בכוחו והרגיש מאושר.
ובאמת באותו היום דורון הלך אחה"צ לגן המשחקים בשמחה.
נישמע כמו קסם?
הקסם אמיתי...
איך אני מסבירה את ה"קסם" ?
אם חושבים על זה, פחד מחיה או מפלצת הוא בעצם דרך התמודדות חכמה מאד של הילד.
בעצם הילד מלביש צורה ושם לפחד. ומשהו שיש לו צורה ושם הרבה יותר קל להתמודד איתו מאשר איזה פחד או איום מופשט. יש כאן דימוי (מטפורה) שהילד בנה בעצמו. אני מאמינה שכיוון שהוא בנה את המטפורה ל"בעיה", הוא גם יכול לבנות את זו של הפתרון. וזו מטרת העבודה איתו.
יכולתי גם לספר לו סיפור על נסיך שחי בארץ רחוקה ופחד מדובים...
ההבדל בין לספר על נסיך מארץ רחוקה (או בכל מיקרה על מישהו אחר) לבין לדבר על עצמי- ברור. כשמישהו נימצא במצב של חרדה גדולה עדיף להוציא אותו למצב כזה בו הוא צופה מהצד ולא חווה את הדברים. יחד עם זה, אני מניחה שכיוון שהילד יצר את הדוב יש בו מספיק כוחות להיות מעורב בחוויה.
אך כדי לחזק אותו אני קודם כל מנחה אותו ליצור את המקום הבטוח – "הגן שלו" וכשאנחנו יוצרים אותו יחד, אני מכוונת את הילד להשתמש בכל חושיו ראיה שמיעה מישוש ריח ואפילו טעם (כדאי וחשוב לציין שאם הילד בוחר לא להשתמש בחוש מסוים יש לכבד את זה) אנחנו מטיילים בגן וחיים אותו יחד. ואז, כשהילד מחובר לכוחותיו הפנימיים אנחנו עומדים מול ה"מפלצת" דוב דרקון נמר או... ילד גדול ומפחיד שקיים במציאות אך מועצם מאד בדמיון...
כדאי לזכור שהפתרונות בהם יבחר כל ילד עשויים להיות שונים. לעיתים הפתרון מוזר בעיני המבוגר, כאן כדאי להמשיך ולזרום עם הילד לחזק ולפתח את הרעיון כי בסופו של עניין הילד יוביל למקום הנכון.
כאימא וכמנחת דמיון מודרך וNLP אינני יכולה אלא להתפעל ולברך על המתנה הנפלאה הזו.
כל כך קל לעבוד עם ילדים בדמיון מודרך הם עדיין כל כך נקיים מהררי המגננות והצלקות שאנחנו המבוגרים ערמנו על עצמנו עם השנים. הם כמו מעיין צלול כזה שמפכה לו בעליזות בשמש נעימה של אביב. בעוד שאצלנו כבר כיסינו והסתרנו כל כך טוב את המעיין הזה, למדנו להגן עליו.
כמו בצל יצרנו לעצמנו שכבות רבות שקילופן כרוך לעיתים בדמעות.
וכאן יכולה העבודה עם הילדים לגלות לנו המבוגרים דרכים חדשות לגעת באותו מעיין חבוי אצלנו זו המתנה הגדולה שעבודה עם ילד יכולה לתת למבוגר. נסו ותראו.
וכהורים או אנשי חינוך תפקידנו לחזק בילד את כוחותיו שישמרו על המעיין היקר הזה ויאפשרו לו לשמור אותו כמה שיותר צלול ונגיש. וזה טוב להגן על המעיין, בעולם שלנו מגננות הן דבר חשוב מאד, חשוב מאד לדעת להגן על עצמך.
אך יחד עם המגננות, ניתן לשמור על גישה להוויה הפנימית, למעיין שבפנים כדי שלא תחסם בפני הילד כשיגדל וכדי שדרכו של הבוגר לאותו מעיין לא תהיה כל כך רצופה בכאבים.
כהורים אנו יכולים לעזור לילד לצמוח ולהפוך למבוגר המחובר למקורות הביטחון האהבה ויצירתיות הפנימיים שלו. וכך יבנו מנגנוני ההגנה בדרך כזו שהמים מתחת יהיו נגישים.
ואם נדע להנחות את הילד כך שלא ישכח את הדרך למעיין שלו. מעיין ההוויה השמחה היצירה החיים והאהבה. מילאנו את חלקנו בעולם.
אני (2006-07-09T08:35:36):
הפנמתי. תודה
עדי ברן (2006-07-09T15:06:17):
בכייף אני אשמח לשמוע אם נעזרת עם ילדייך ואשמח לייעץ ולכוון
פשוט אלון* (2006-07-09T15:54:42):
נושא מעניין שלמדתי בNLP הוא גמישות מחשבתית שבאה ליד ביטוי גם בגמישות בטיפולים.
מספרים על ריצ'ארד בנדלר שהיה גמיש במחשבתו במיוחד, באחד מביקוריו בבית משוגעים, הכירו לו המטפלים במתקן מטופל שלא הוציא הגה במשך שנים למרות כל המאמצים של המטפלים. אז ריצ'ארד קפץ לא על הרגל חזק, מעך אותה לגמרי, ואז המטופל צרח "איייייי!!!! למה עשית את זה!!!!!" מטופל שלא הוציא הגה במשך שנים!!
עדי ברן (2006-07-09T16:49:01):
וזה לא מספרים על בנדלר, בנדלר מספר על עצמו (בדרכו המשעשעת)... לא בטוחה שבאמת זה מה שהיה אבל הוא אף פעם לא התחייב לאמר רק את האמת... הוא מתעניין במה שעובד.
איפה למדת?
יפית (2006-07-12T11:34:05):
תודה רבה על תשובתך. כתבת מאד מעניין הייתי שמחה לשמוע באופן ספציפי על עבודה עם ילדים שיש להם התפרצויות זעם.
פשוט אלון (2006-07-12T12:13:05):
למדתי מהרצאות של המורים הגדולים.
לדוגמא 31cds של Chris Howard בהם הוא מלמד Master Practioner Training.
שמעתי גם כל מיני סיפורי אגדות ומשלים של בנדלר, שמעת על The Adventures of Anybody ?
זאת אגדה על נסיך שלא יודע מי הוא, למה הוא קיים, איך קוראים לו, האם קוראים לו בכלל...
יש קטע מה זה מצחיק בסיפור, Anybody וחבר שלו יושבים לאכול אחרי הרבה זמן שלא אכלו, ואז החבר של Anybody אומר ל-Anybody
"אתה לא יודע מי אתה, אתה לא יודע למה אתה קיים, אתה לא יודע האם אתה קיים.... אבל בטוח שאתה יודע לאכול "
עדי ברן (2006-07-16T00:42:30):
לאלון
ליפית
לגבי כל עבודה, כדאי בהתחלה לבנות את ה"גן של הילד" או כמו שקראתי לו ה"מקום הבטוח" כדאי להקדיש סשן שלם רק לבניית המקום הבטוח. זה הבסיס.
ואז כדאי לבדוק עם הילד - מה הטריגר, אייך מתחיל הכעס ואייך הוא ניבנה .
לאחר מכן ניתן לאפשר לו להתבונן בעצמו מצד אייך ניראים פניו ואייך הוא מחזיק את גופו כשהוא כועס, מהתבוננות מהצד לעבור לחוויה בגוף ראשון אייך הוא מרגיש בגוף. לאחר מכן להגיד לו להיכנס לגן שלו (אפשר להכניס לשם חיה או דמות או צעצוע אהובים) וגם שם להתחבר לחוויה החיובית של השימחה והשקט ומשם להתבונן בעצמו כשהוא כועס.
וללמד אותו שתמיד כשהכעס מתחיל הוא יכול להגיד לעצמו שעכשיו הוא הולך רגע לגן שלו.
זה נישמע קצת מצחיק על רגל אחת ..אבל זה משהו שכשמתרגלים אותו מספיק פעמים לומדים שבסכ"ה הכל זו בחירה בדרך התנהגות, ואפשר גם לבחור אחרת...אפשר לבחור גם בהתנהגות שונה שתאפשר לו להשיג את מה שמאפשר לו הכעס.
שיהיה בהצלחה
מקווה שיצאתי ברורה אני נירדמת...
אני (2006-07-17T01:16:40):
מעניין שבני הקטן מאוד מתעסק בכעס בתקופה האחרונה. הוא בוחר להיפגע המון וכנראה לומד לנהל את הרגש החשוב הזה. העניין הוא שמאז שהתינוק נולד הוא חווה רגרסיה ביציאות שלו-טיטול, תחתונים וכבר לא יושב בשירותים. הוא מחזיק את "הגדוילים" חזק חזק ולא מתפנה במשך ימים. אח"כ זה יכול לצאת מעט מעט או בצורה גדולה יותר. בקיצור, מה אפשר לעשות? בתי אמרה לי שבמקום ללחוץ היא מפסיקה לחשוב על הלחץ וחושבת איך היא תרגיש שהגדוילים כבר בחוץ ואז הכל באמת משתחרר.
אשמח לשמוע עצה כי הרבה פעמים פניו כבר עם פצעים מאי הרצון לשחרר את הצואה. תודה.
פשוט אלון (2006-07-17T19:28:31):
אני,
אם עדיין לא ניסית, נסי למקד את הקטן במה שיקרה אחרי שיפטר מהגדוילים כלומר שימי את הוצאתם כמובן מאליו.
משהו בסגנון: "אחרי שתוציא את הגדוילים נלך לגן השעשועים.." הוצאת הגדולים היא איפשהו ברמת ה"מובן מאליו ש"
עדי ברן (2006-07-18T12:03:30):
אני יקרה. האבחנה שלך לגבי זה שבנך הקטן בוחר להיפגע המון וכנראה לומד לנהל את הרגש החשוב הזה. מעניינת וחכמה מאד ואני מסכימה איתה. ניכר שאת קרובה אליו ומכירה אותו טוב.
את מספרת שמאז שהתינוק נולד הוא חווה רגרסיה ביציאות שלו. וזה מזכיר לי את הסנדוויץ' שלי שעבר גם תקופה כזו כשנולד אחיו הקטן.
גם הוא היה מחזיק את "הגדוילים" חזק חזק ולא מתפנה במשך ימים. וכשזה יצא זה היה יוצא מעט מעט בשירותים או בצורה גדולה יותר על הרצפה. אחרי הכול ה"גדוילים" האלו הם דבר שעליו הוא יכול לשלוט בניגוד לדברים אחרים בחייו עליהם שולטים הוריו...
שימי לב, האם יש עוד תחומים בחייו, או בחייך, בהם ה"גדוילים" מוחזקים חזק ואז יוצאים מעט מעט או בצורה גדולה?
ובתך נשמעת מדהימה. הרעיון שבמקום ללחוץ היא מפסיקה לחשוב על הלחץ ו אז מחליפה את זה במחשבה איך היא תרגיש כשהגדוילים כבר בחוץ הוא NLP במיטבו. להחליף מצב במצב אחר. והיא עבדה עם המחשבה והרגש. כמה חוכמה יש בילדים, זה תמיד מדהים אותי מחדש... והנה זה באמת משחרר הכול...
אינני מכירה את בנך, אך מהתיאור הקצר שלך כאן אני מתרשמת שיש לך יכולת מרשימה לדובב את ילדייך ולהבין ולהרגיש אותם. האם תוכלי להשתמש בה עם בנך? שימי לב לדימויים בהם הוא משתמש. והיעזרי בהם.
באופן כללי, בלי להכיר את הילד ואת עולם הדימויים שלו, הייתי ממליצה כמובן להתחיל מסשן של בניית הגן. לעתים עצם בניית הגן מרגיעה ומשחררת ואין צורך בתוספת (אני נעזרתי בה כדי להרגיע את פחדיו של הבן שלי מהמלחמה עכשיו). וכשהגן כבר בנוי את יכולה לבדוק שימוש בדימוי של כוס מי פלאים.
אני נותנת לך טקסט כללי, המבוסס על ספרה של ג'ניפר דיי "ויזואליזציה יצירתית עם ילדים" (ספר מומלץ מאד להורים) שאפשר לאלתר עליו.
חשוב מאד להתאים לשפה של הילד ולעולם המושגים והדימויים שלו. וחשוב מאד להתאים את שפת הגוף שלך וקצב הדיבור שלך לזה שלו. ובהדרגה אפשר להוריד קצב לקצב מרגיע. וגם לתת לו חיזוקים במהלך העבודה.
לפני הסשן כדאי לנהל עם הילד שיחה ולבקש שיסביר לך מה לדעתו מפריע לגדוילים לצאת. לברר בעדינות מה הכוונה החיובית שעומדת מאחורי ההתנהגות הזו. כל אינפורמציה שהוא יספק לך תהיה עבורך בסיס לעבודה. אבל בעדינות ובכבוד. אחרי השיחה, כנסו יחד לגן שלו ושם תתחילי בטקסט (שוב להתאים למילים שלו)
"ראה מול עינייך כוס גדולה. ועכשיו ראה, כיצד היא מתמלאת במי שתייה עד שתדע שהיא מלאה.
במים האלו יש מליון אבני בדולח פלאיות בלתי נראות שעומדות לעזור לך לשחרר את (כאן תכניסי את מה שהוא אמר שמפריע אם הוא לא יודע אז תגידי "כל מה שמפריע לך" ).
עכשיו נשום נשימה עמוקה, ואז שחרר אויר החוצה.
עכשיו ראה את עצמך מקרב את כוס המים על שפתך ושותה. שתה את המים בקצב הנכון לך.
כשהמים יורדים בגרונך ואל הבטן שלך תרגיש אייך כל (מה שהוא אמר שמפריע ) נשתף ויוצא החוצה כשגבישי הבדולח לוקחים אותו יחד איתם (הייתי מוסיפה פה תיאור של אייך אבני הפלא הזעירות מלטפות ומרפאות ומרגיעות כל פינה שזקוקה להן, שוב במילים ובמושגים שלו).
וכשתגמור לשתות את המים ה (מה שהוא אמר שמפריע) יעלם לחלוטין (תני לו קצת זמן).
ועכשיו ה(מה שהוא אמר שמפריע) שלך נעלם, ואתה מרגיש הרבה יותר טוב משהרגשת קודם. שים לב מה בא במקומו?... אולי משהו נעים יותר ...
כאן תני לו לתאר מה קורה (כמו שקרה עם דורון והדוב) ולכי עם זה. לכי עם הילד כי הוא יודע את התשובה ואת לידו מכוונת ומאפשרת לתשובה להגיע.
אם דימוי הכוס לא מתאים לו חפשי משהו אחר שהוא מאמין שיכול להביא מרפא, אולי מלאך שייתן לו את הכוס (או סופרמן) אם הוא אוהב פיות הפיה יכולה לאפשר לו לנוח ללטף ולהרגיע אותו.
חשוב מאד, עקרון בסיסי בNLP "מאחורי כל התנהגות יש כוונה חיובית". עזרי לילד לאתר את הכוונה החיובית מאחורי ההתנהגות שלו ואייך יוכל להחליף את ההתנהגות הנוכחית בהתנהגות אחרת שתעזור לו לשמור את אותה כוונה החיובית אך תהיה נעימה לו יותר.
בהדרגה תעבדי איתו על דימויי השלווה והריפוי.
אשמח לשמוע אייך הלך. ואם אוכל לעזור – בשמחה.
עדי ברן (2006-07-18T13:26:36):
ואחרי כל זה שכחתי להוסיף הסבר על עבודה עם דימוי.
היתרון שבה היא שהיא עוקפת התנגדות ויכולה להפוך עיסוק במצב עכשוי שניראה סטטי ומייאש לתהליך לכיוון רצוי יותר.
אייך? בעזרת השאלה "כמו מה זה?" אפשר להגדיר את המצב העכשוי ואולי אפילו את המצב הרצוי ואז על ידי סיפור שיוצרים עם הילד לעבור בינהם
למשל אם המצב העכשוי הוא כמו פרח סגור אפשר לחבר יחד סיפור על פרח שפותח עלי כותרתו ליום חדש.
ציפור בכלוב - הציפור מוצאת דרך לחופשי.
או אם להשתמש בדימוי שחביב על ילדי הגן - סופרמן קשור בחבלים בשבי, לחבר יחד סיפור בו סופרמן משתמש בכוחות העל שלו ומתיר עצמו מהחבלים עד שהוא עף חופשי בשמיים....
מקווה שיצאתי ברורה
יפית (2006-07-22T19:22:05):
ושוב תודה רבה על התשובה המושקעת
אני (2006-07-23T02:04:32):
וואו, רוב תודות על ההסבר. אני צריכה לקרוא אותו שוב ושוב כי מששהו בו נעלם ממני.
"מאחורי כל התנהגות יש כוונה חיובית". מה זאת אומרת? בבקשה הרחיבי...
דיברתי עם בני פעמים רבות ובאמת הוא אומר שמה שמפריע לו זה התינוק אבא ואמא. פעם כשהכול יצא הוא אמר שאבא אמא והתינוק יצאו לו.
אני אנסה את שיטת הכוס המלאה.
עדי ברן (2006-07-25T08:56:10):
את בהחלט מוזמנת לשאול על החלקים שנעלמו ממך
מאחורי כל התנהגות כוונה חיובית- בעצם מפריד את מה שמנסה בעל ההתנהגות להשיג עבור עצמו בהתנהגות הזו מההתנהגות שהוא בחר על מנת להשיג את כוונתו.
אם ניקח, בשביל הדוגמא, מיקרה מאד קיצוני למשל אדם שמשתמש בסמים.
ההתנהגות הרסנית ללא ספק אבל מאחוריה יש איזו כוונה חיובית של האדם עבור עצמו - אולי לא להרגיש כאב, אולי משהו אחר אותו הוא מנסה להשיג דרך הסמים.
כשיודעים את זה, אפשר גם לדעת שיש אפשרות לבחור התנהגות אחרת שתשיג את המטרה (הימנעות מכאב למשל) בלי התשלום הכבד שההתנהגות הנוכחית גובה.
כאימא את כמובן לא תכנסי לזה.
אבל, אם תזכרי שבהתנהגות הזו הוא מנסה להשיג משהו חיובי עבור עצמו, ויש אפשרויות אחרות להשיג את אותה מטרה על ידי התנהגויות אחרות תגלי, לאט לאט ובהדרגה, שהמסר עובר גם אליו. אולי הוא עובר לאט, כי קשה לשנות דפוסי התנהגות, אבל עובר. כוחו של התת מודע.
לגבי דבריו של בנך, ש"מה שמפריע לו זה התינוק אבא ואמא". כל הכבוד לך על יכולת הדיבוב, זה ודאי לא קל לאימא לשמוע. ועצם העובדה שהוא מרשה לעצמו לדבר מעידה על כך שאת מאפשרת לו להיפתח בפנייך, זה ממש לא טריויאלי ומגיעה לך טפיחה על השכם
.מהמקום הזה, בו הוא מרגיש בטוח איתך אפשר ללמד אותו גם לשחרר...@}
אפשר, מאד מאד בעדינות ובהרבה כבוד והמון אמפטיה והזדהות לנסות לברר מה בדיוק מפריע באבא אימא והתינוק.
שימי לב שהוא דיבר בהכללה מאד גבוהה. בדרגת הכללה כזו הדברים מעורפלים מאד...
וכשיש ערפל, לעיתים קרובות, כלבלב חמוד יכול להיתפס כמפלצת גדולה ומאיימת...
פיזור איטי ורגיש של הערפל יכול לתת לבעיה גודל שונה. לפעמים המפלצת מתגלה כמשהו קטן שאין כל צורך להפעיל כנגדו תותחים כבדים כל כך... לפעמים אפילו מגלים שיחד עם הדברים שמפריעים בתינוק אבא ואימא יש גם דברים שהוא אוהב....
אבל, עוד פעם, בזהירות, לזכור שכשמפריע וכואב קודם כל הילד צריך לדעת שאת מכבדת מבינה ומרגישה אותו ורק אחרי שהוא יודע את זה יש מקום להכוונה עדינה, ששומרת כל הזמן על האמפטיה והכבוד לרגשותיו.
את מוזמנת לשאול אם עדיין לא ברור.
ולשתף אייך הלך.
אני (2006-07-26T14:39:00):
המצב מרגיש כמחמיר... אולי כי אני עובדת איתו בהמון חזיתות ואולי כי אני בעצם לא מצליחה להשיג כלום. ברגע זה הוא שוכב על הספה וכולו לוהט. הוא אמר כי הוא היה בשמש ובגלל זה גופו חם.
אני שמה לב ששקרת הגרון שלו עמוסה לעייפה. חגורת הכתפיים שלו תפוסה (דבר די שכיח, גם אצלי) הצוואר שלו מכאיב לו. אתמול הוא צעק די הרבה. הוא מרגיש שלא כל כך מקשיבים לו.(הדודה שיחקה איתם ובאמת לא היתה הקשבה מקסימלית כמו שאני מקיימת לידו) הוא רצה להיות אריה ולא שמעו אותו שוב ושוב. אני נחתי שעה.
ברורה לי החסימה בשקרה. אני גם מבינה שיש הקבלה בין שקרת הגרון לשקרת הבסיס. העצירות הזאת מתוך בחירה. הילד ללא וויטאליות. אני מתחילה לדאוג ועוד יותר מכך לחוש חסרת אונים.
אנחנו מתנדבים בפינת חי בעיקר בשבילו אבל מגיעים לשם עם התינוק והבת הגדולה. אנחנו מבקרים באורווה ויוצרים מגע עם הסוסים דבר שמאוד קרוב אליו.
היום היינו עץ ורוח ורקדנו לצלילי דולפינים. הוא בזמן האחרון מבקש שאלטף אותו באזור הבטן לפני השינה דבר יחסית חדש כי מאז ומתמיד היה קשה לו לשאת מגע לפני שנרדם. אני יודעת שהוא לבטח משקף אותי ואותנו. העבודה אולי צריכה להתחיל ממני. לקחתי על עצמי לחבק את אימי יותר ויותר והבוקר הצלחתי פעם אחת.
האם עלי לעבוד על השאקרות שלי כדי שאלו של בני יפתחו ויזרמו?
אני חוששת שאולי אני שואלת יותר מדי שאלות.
אני כל כך מודה לך על תשומת הלב האכפתית והעוזרת שלך.
תבורכי.
אני (2006-07-27T14:57:52):
במשך היום הוא נשאר שוכב על הספה. החזקתי בו כמו תינוק וסיפרתי לו סיפור על אמא תרנגולת ואפרוח קטן שבקע מהביצה. כמה קטן הוא היה וכמה צמודים היו זה לזה. הדגשתי את הקשר המיוחד. אח"כ עברתי לספר על אפרוח קטן נוסף שבקע כאשר האפרוח הראשון גדל קצת. חידדתי את מערכת היחסים הדו ערכית, את הרגשות הנעימים מאפרוח נוסף ואת הרגשות השליליים כאשר התעכבתי יותר על תיאור הרגשות האלה ואז שמתי לב בניואנסים קטנים בפניו שמתחברים למקומות "האסורים" כבייכול שמתעוררים מחוויה של אפרוח קטן אחר, נוסף. ואז, אחה"צ הלכנו לפינת החי ובמושלמות קוסמית בקעו גוזלים לתרנגולות והעברנו אותם לכלוב נפרד. את הגדולים יותר החזקנו קצת ושמנו לב ביחד לקטנות והזעירות שלהם. חזרנו משם כבני בתוך עגלת תינוק עטוף ומוגן. בלילה בני התעורר וראה שאני עדיין ערה והוא ביקש להישאר איתי. ישבנו בחוץ ביחד עטופים. זה לא קרה קודם.
בבוקר הוא התעורר נמרץ. הוא אמר לי שהכאב נגמר כי הוא נתן לו לצאת.
אני התעוררתי עם צוואר תפוס.
עדי ברן (2006-07-27T18:34:14):
הי אני אל תחששי לשאול שאלות, אני שמחה לענות כשאני יכולה.
מאד התרגשתי לקרוא את הסיפור על התרנגולת והאפרוח הקטן והקשר המיוחד בינם. וגם ההמשך בפינת החי באמת נותן תחושה של שלמות קוסמית.
את מתארת תהליכים של התקרבות מרגשת מאד לבנך וגם לאימך במקביל. כל כך מרגש לקרוא על שניכם יושבים עטופים יחד. אייך הרגשת במקום הזה בו שניכם היתם עטופים?
הרגישות שלך לבן שלך מדהימה, את קשובה לניואנסים את עוטפת מגנה מכילה. ומתארת תהליכים של קירבה מאד גדולה שמתפתחת בנכם.
ובבוקר הוא התעורר נמרץ. הוא אמר לך שהכאב נגמר כי הוא נתן לו לצאת. כמה חוכמה יש בו...
את התעוררת עם צוואר תפוס...
אייך זה מרגיש לך?
אייך את מסבירה את זה?
מה רצה הצוואר שלך לספר לך?
את מאפשרת לבנך לספר לך על המקומות בהם לא מקשיבים לו על הרצונות שלו באותם מקומות... באותו יום כשנחת שעה הוא צעק די הרבה. הדודה שיחקה איתם. הוא רצה להיות אריה (חיה כל כך ויטאלית...) ולא שמעו אותו שוב ושוב. אבל הוא ידע שאת תשמעי. את נותנת לו את הביטחון הזה הוא עטוף מוגן ומוכל בצורה מקסימלית.
אייך את מרגישה במקומות בהם את מאפשרת לעצמך מנוחה?
בשבילך זו עבודה, אילו חזיתות – שימי לב לשימוש שלך במילים שמייצגות מלחמה. האם הוא מיקרי? מול מי מתנהלת החזית?
אמרת: העבודה אולי צריכה להתחיל ממני. וישר דאגת לעצמך לעבודה לקחת על עצמך לחבק את אימך יותר ויותר.
אני הייתי מציאה לך לחבק גם את עצמך, יותר ויותר, כי את ראויה לחיבוק כזה.
האם עליך לעבוד על השאקרות שלך כדי שאלו של בנך יפתחו ויזרמו? אולי... ואולי לעבוד על השאקרות שלך כדי שיהיה לך טוב יותר ותוכלי גם ליהנות מהקשר הנהדר הזה בינכם. מהויטאליות המופלאה הזו שאת מתארת ביחסים שלכם. מהמתנה הנהדרת שהבן שלך נותן לך, הזדמנות לחיות. שתוכלי לאפשר לו לשחרר גם בך משהו. ללמד אותך להנות ללמד אותך לבקש הקשבה שוב ושוב...
את כל כך עבורו כל כך קשובה לו כל כך מכילה ומגנה. מי מכיל אותך? מי מאפשר לך להתלונן כשלא מקשיבים לך? מי שם לב לניואנסים שלך שמתקשרים למקומות "האסורים" כביכול שמתעוררים מחוויה של אפרוח קטן אחר, נוסף?
את מחבקת את אמא שלך עוטפת ומגנה על בנך ואת נחוות לי כזקוקה כל כך למנוחה ההיא שאפשרה לך הדודה. ולמקום בתוכך שיכיל יעטוף ויגן עלייך.
שימי לב שבמערכות יחסים יש תמיד איזון בין פאסיביות ואקטיביות וכשהאחד לוקח על עצמו את כל האקטיביות השני תופס את כיסא הפסיבי... לא קל להגיע לאיזון... מאתגר מאד...אבל אני מרגישה שאת מצויינת באתגרים, ביחוד כאלו הקשורים באימהות נתינה והקשבה...
מה אומר לךהצוואר התפוס שלך ?
מה מבקש ממך הגוף שלך?
מה הגדוילים שעצורים אצלך?
את מוזמנת להמשיך ולכתוב
אם מתאים לך,
אני אכנס ברגע שאוכל
לך ול המדהיםאני (2006-07-27T22:09:59):
אני קוראת והדמעות ממלאות לי את העיניים. הן עדיין לא זולגות.
עדי ברן (2006-07-29T13:05:25):
את מוזמנת לשתף
אני (2006-07-29T22:28:40):
כל השבת סבלתי מכאב צוואר נוראי. כאב עמוק מבפנים. אני חושבת שזה כאב של השאקרה.
עשיתי מדיטציה וביקשתי עזרה, וב"ה היא הגיעה. עכשיו פחות כואב לי. אבל בהחלט אני מתבוננת באומץ רב יותר למרות שזהיר זהיר, על היומיום שלי ורואה היכן אני לא מתקיימת.
רציתי לשאול איך לאפשר לעצמי להיות. אני דווקא יודעת את התשובה וגם שהיא ארוכה מאוד. וגם שזה תהליך וגם וגם.
ואז אני חושבת ששנה הבאה רציתי שבתי תמשיך חינוך ביתי ואני חושבת שאולי זה בדיוק ההתנגשות. איפה אני? ואולי ההשלמה עם כך שצריך להמשיך בתוך מסגרת של בטון ושטאנץ של ילדות דווקא חונק אותי.
בטח יום אחד אני אדע.
באמת נעים לי לדעת שיש שם אישה חכמה שקוראת.
עדי ברן (2006-08-02T11:50:46):
אני יקרה נעים לשמוע שהכאב פחת, ומקווה שמשבת עד היום פחת עוד.
השילוב של להתבונן באומץ רב יותר עם זהירות על היום יום נכון בעיני.
חשוב לראות היכן את לא מתקיימת. וחשוב גם לראות את המקומות בהם את מתקיימת. כי המקומות האילו בהם את יודעת איפה את מלמדים הרבה.
אני מבינה שאת מתלבטת בקשר לחינוך ביתי בשנה הבאה. וחווה התנגשות קושי ומחנק במקום הזה. אני גם מבינה שלא ברור לך בדיוק בין מה למה ההתנגשות ומה חונק אותך. אם תרצי את מוזמנת לשתף ולבדוק בין מה למה אותה התנגשות. כי התנגשות אמנם עוצרת וחונקת אך כשהדברים מתבהרים מגלים שיש הרבה מאד אפשרויות וכיוונים בהם ניתן לבחור כדי שהדרך תמשיך והמחנק ישתחרר.
אני (2006-08-02T22:34:30):
איך הייתי רוצה להפסיק הכל ולהיעלם. כמו פעם. כשהייתי קטנה יותר. פשוט לא להיות. אבל זה לא אפשרי. ממש לא. מה ילדיי יעשו כאן בלעדי?!
דברים יוצאים בצורה שלא תיאמן. חשבתי איך אצליח לזרז את השחרור. מה ישמש לי כזרז? וב"ה כל סיטואציה מצליחה לשמש לי מצע.
אתמול דיברתי עם אמי ואחיותיי. מסתבר שבגיל העשרה דמותי החיצונית התפתחה לכיוון שהזכיר לי את פילגשו של אבי ושבגלל כך נאלצנו לקטוע את חיינו הטובים בקיבוץ מסויים ולעבור לקיבוץ אחר. מעבר שלילי נורא. ואז, בלי לדבר על כך, כנראה בתת המודע, קטעתי את ההתפתחות הטבעית הנשית שלי. הסתגרתי, סגרתי, התחבאתי והחבאתי.
היום, השכבתי את ילדיי. על מי מנוחות. על פני השטח. הרבה רגשות שלא נוגעים בהם ביני ובין אמי. בינינו ובין העולם מתחת לפני השטח. ואז הילדים מתווכחים. הגדולה מתעקשת. אני שומעת בתוכי שהיא רק רוצה אהבה, תשומת לב. תמיכה. ואין לי את זה. אין לי בשבילה.
ואז כעסתי והפלקתי בטוסיק. ושלחתי לחדרה. והקטן יותר רוצה להירדם. ומסתכל עליי.
ואני כבר לא יכולה להיות אני. התיישבתי על הרצפה (אפרופו תישעה באב...) ואני כ"כ הצטערתי. עמוק עמוק וכבר נגמר לי הכוח להיות אני. האני המוסתרת.
ואז בתי חזרה כולה מחילה. שלחתי אותה ללבוש תחתונים! במיטה שלי, אני על הרצפה יושבת. מביטה בה בגובה הפנים. ואז, התחתונים נמשכים למטה. וכל גופה חשוף לעיניי. ואני כ ו ע ס ת !
כ"כ כועסת ומתפרצת ואוחזת אותה ושולחת לחדרה שוב!
אני כזאת דפוקה! חסרת תקנה. אין לי כבר כוח. שכבתי במיטתו של בני. בתי במיטה לא רחוק.
חילופי דברים לא נעימים. שתיקה. די. אני כבר לא יכולה להיות אני! בראש אני רואה את עצמי הולכת לשדות מושכת בשיער ראשי וצועקת. צורחת. לקדוש ברוך הוא. איך זה שאני עושה לה את שעשו לי!? איך אתה נותן לי לעשות את זה! למה למה למה למה למהלמה די כבר די כבר די כבר די כבר
ובחוץ, שקט. אני בקושי מצליחה להוציא מילה. הקול שלי נמוך וכואב. היא אומרת שהלוואי שיכולתי לשכב לצידה. אני יודעת שעלי לקום עכשיו ולחבק. אני לא מצליחה לזוז.
כמה שניות שנראות מאוד ארוכות. ואני כבר לידה. לוחשת לה. "אמא מתנהגת נורא. אמא איומה.
אני לא מאמינה שאני מתנהגת אליך כך. הבטחתי לעצמי שלעולם לא אתנהג כך לילדי. כמו שהתנהגו אלי"
היא- "פחדתי נורא ... את צריכה לקיים...את תמיד מבטיחה ולא מקיימת"
אני- אני לא יודעת מה יוצא אבל זה יוצא: "קשה לאמא לראות את הפות היפה שלך. זה לא בגללך. את נהדרת ונפלאה. הלוואי ויכולתי אני להיות משוחררת עם הגוף שלי כמוך.
זה בגלל איש אחד. את לא מכירה, שנגע לי בגוף במקומות שלא היה צריך. במקומות פרטיים שלי.
כשהייתי קטנה. הוא חשב שאני לא אדע. שאני קטנה ואפחד לספר. הוא השתמש בתמימות שלי לטובתו האישית ואני נפגעתי. לא ידעתי מה בדיוק לא בסדר. אבל, ילדים מרגישים כשמשהו לא טוב קורה להם.... אני מרגישה לפעמים שהידיים והרגליים שלי כבולות בשרשראות. שאני לא כ"כ יכולה לזוז."
פתאום אני מגלה שזה נכון. אני אנמית מנטלית ולא בגלל חוסר בברזל או תזונה לקויה. אני חלשה ולא בגלל שחסר בי כוח. אני מתאכזרת לעצמי או חסרת רחמים לעצמי ולא בגלל שאין בי אהבה. אני מרגישה שמקלעת השמש שלי נעולה במנעולי נחושת, שכבה על שכבה.
נמאס לי כבר להסתתר מאחורי פנים מחייכות. "הכל בסדר"
את יודעת מה, אביב, כשישבתי בחוץ ודיברתי לבעלי על מאורעות הערב, זלגו לי שתי דמעות!
הייתכן שזהו הפתח אותו אני צריכה כדי להגיע לתוך תוכי? הייתכן כי זה אוגד בתוכו את הכל?
השמיעיני את קולך.
עדי ברן (2006-08-07T10:15:52):
אני יקרה מאד את מעלה פה נושאים רבים עמוקים וחשובים מאד. האם את מאפשרת לעצמך התיחסות וטיפול לאותם נושאים?
כי הקדוש ברוך הוא שברא אותנו נתן בפנינו אפשרות לבחור ולהירפא לצמוח.
ונתן בידייך יכולות וכוחות לעשות זאת. כגודל הכאב שעברת כן גודל היכולת שיש בך להירפא ולמצוא טוב ואהבה.
הבטחת לעצמך שלעולם לא תתנהגי לילדייך כמו שהתנהגו אלייך. ואני סומכת עלייך שתקיימי את ההבטחה.
אני מאמנה שחלק מהעניין הוא שאת לא תתנהגי לעצמך כפי שהתנהגו אלייך.
מגיעה לך הכלה ומגיע לך ריפוי ויש בך את הכוחות לעשות זאת. יש בך את הכוחות להתיר את השלשאות ולבנות לך את החיים שמגיעים לך.
כדי שתוכלי לאפשר לעצמך להפסיק להתאכזר ולהיות חסרת רחמים כלפייך ותוכלי לפעול מתוך האהבה שיש בך ויש בך המון.
מה את רוצה לעשות עם מנעולי הנחושת של מקלעת השמש שלך ?
מה תבחרי לעשות כשתפסיקי להסתתר מאחורי פנים מחייכות. "הכל בסדר"?
מה השינוי בו את בוחרת?
אייך תתנהגי כשיוסרו המנעולים? מה תראי? מה תשמעי? מה תחושי?
מה תרגישי? מה תחשבי?
כשישבת בחוץ וסיפרת לבעלך על מאורעות הערב, זלגו לך שתי דמעות! זה כל כך טוב לשמוע על השיחרור הזה שאת מאפשרת לעצמך והתמיכה והבטחון שהוא מקנה לך. ניראה שידעת לבחור לך את האיש הנכון עבורך.
אני לא יודעת מה הוא הפתח אותו את צריכה כדי להגיע לתוך תוכך. אבל אני יודעת ומרגישה שאת מכירה אותו. ומגיע לך לטפל בעצמך טיפול טוב מכיל ועוטף שיאפשר לך לשחרר את כל הטוב שיש בך. כי יש בך המון.
ואת יכולה לספר לי מה קורה ומה בחרת. אני אשמח לשמוע. אך אל תזניחי את עצמך ואל תתאכזרי לעצמך את ראויה לטוב ביותר כדי שתוכלי למצוא את אותו הפתח ולעבור דרכו בדרך לכל הדברים הניפלאים שיש בך. טפלי בעצמך את ראויה לזה.
יפית (2006-08-15T16:24:45):
מעניין אייך עברתן מהילד לאמא, אני חושבת שקשיים של ילדים אייך שהוא תמיד מתקשרים לקשיים של ההורים.
עדי ברן (2006-08-16T11:59:18):
אני הייתי מנסחת את זה: ילדים הם תמיד הזדמנות לצמיחה עבור הוריהם
לוונדר סגול (2006-08-23T10:16:23):
אני מכירה מדריך NLP נפלא שעזר לי ולא רק לי המון. חגי. מי שרוצה ת'טלפון שלו מוזמן לפנות לדף הבית שלי.
היום, אחרי לא מעט טיפולים שונים שעברתי, אני מרגישה ש NLP זה ה דבר. הכוח של התת מודע הוא עצום, בטכניקת ה NLP בעצם יוצרים קשר בלתי אמצעי איתו, והשינויים לא מאחרים להגיע. מומלץ בחום.
עדי ברן* (2006-08-26T19:04:37):
הי לוונדר, מחמם את הלב לשמוע על הנסיון הנהדר שהיה לך. מסכימה איתך כוחו של התת מודע הוא עצום. גם עבורי NLP בשילוב דמיון מודרך פתח אפשרות לחיים של שימחה ויצירה. ואת האפשרות לתת את המתנה הזו גם לאנשים אותם אני מנחה. כייף גדול
ולכבוד ראש השנה: הגדרה יעילה ומוצלחת של מטרה בעזרת NLP
עדי ברן:
|נורה| הגדרה מוצלחת ויעילה של מטרה בעזרת NLP היכולת להגדיר בצורה מוצלחת מה אני באמת רוצה, מה היא המטרה שלי, מהווה מרכיב חשוב בהשגת אותה מטרה. הרי, אם אתם יודעים לאן אתם הולכים תוכלו לגלות את הדרכים המובילות לשם, לבחור לכם את הדרך המתאימה, ואולי אפילו תגלו או תיצרו דרכים חדשות, קלות יותר,מהנות יותר, או מהירות יותר על מנת להגיע לשם.
על מנת להבהיר טוב יותר לעצמי ולאחרים איך מעצבים מטרה מוגדרת היטב, ריכזתי פה כמה נקודות עיקריות שמציעה טכניקת ה-NLP
א. הגדירו את מטרתכם בצורה חיובית
{@{@{@{@{@{@{@{@{@תארו מה אתם כן רוצים (במקום מה אינכם רוצים). המידע מגיע לתת מודע על ידי קליטה חושית כתמונות צלילים תחושות ריחות וטעמים.
לדוגמא אם אומר לכם "אל תחשבו על חפיסת שוקולד" על מה חשבתם?... בדיוק! על חפיסת שוקולד.
נוכל להפסיק לחשוב על משהו מסוים ולא רצוי ברגע שנפנה את המחשבה למשהו אחר, רצוי. לכן, במקום להגיד אל תחשבו על שוקולד אני יכולה להציע לכם לחשוב על... תפוז למשל.
ואולי אעדיף להפנות בכלל את המחשבה לחוש אחר, לעבור מחוש הטעם לחוש הראיה, או השמיעה. לדוגמא אישה המספרת שאחרי שהיא אוכלת קוביית שוקולד אחת היא רוצה עוד ועוד מהטעם הזה, אם באותו רגע תפנה מחשבותיה מטעמו של השוקולד, ל-מה אני רואה סביבי? מה אני שומעת? מה אני מריחה? מה אני חשה? המצב עשוי להשתנות לחלוטין.
לכן באיזו התנהגות שתהיה חיובית עבורי אני רוצה להחליף את ההתנהגות שמפריעה לי?
אני יכולה להתעסק כל הזמן בכך ש"אני לא רוצה לצעוק על ילדי", השאלה היא מה אני כן רוצה, אולי אני רוצה להיות יותר סבלנית כשאני ליד ילדי, ואולי ארצה משהו אחר, יש המון אפשרויות כשחושבים על זה. מה ההתנהגות שאתם רוצים לסגל לעצמכם במצב הבעייתי? מה המצב אליו תרצו להגיע?
ב. נסחו במושגים של יכולת
{@{@{@{@{@{@{@האם המטרה נמצאת בשליטתכם?
אני יכולה למשל להגדיר "אני רוצה שאימא שלי תתמוך בי, שבעלי יגלה יותר הבנה, שהילדים יתחשבו בי, שאחותי תעריך אותי...". האם הגדרתי טוב? ... המממ... למעשה חשיבה בצורה כזו תעצור בעדי מלהתקדם. למה? כי אני מעבירה את השליטה לידיהם של אחרים: אימא, אחות, בעל ילדים וכדומה.
חשוב לזכור שאין לנו שליטה על אנשים אחרים על רגשותיהם, מחשבותיהם ואפילו לא על התנהגותם. כל אילו שייכים להם. לכן, שימו לב שהמטרה מעוצבת על ידי פעולות שנמצאות בשליטתכם ובאחריותכם.
יעלה ווזנר בספרה "מה קורה בינינו" מתייחסת באופן ספציפי ליחסי הורים וילדים, הורים רבים חשים שהם אחראים להתנהגותו של ילדם. אבל למעשה, להורה יש שליטה על התנהגותו הוא, יש לו שליטה על דרך ותכני ההוראה, החינוך וההדרכה. אבל, תגובתו של הילד להתנהגות ההורה, נמצאות בשליטתו של הילד.
אנחנו כהורים נוכל לעצב רק את התנהגותנו. ילדינו, כחלק מהמערכת שבה אנו פועלים, יושפעו וילמדו מהצורה בה נתנהג. נכון שאנחנו מצפים מילדינו לדברים מסוימים, ולציפיות הללו יש השפעה עליהם, אבל ציפייה איננה מטרה. ציפייה מתייחסת לאחר ומטרה נמצאת בשליטתנו.
למטפלים כדאי לשים לב לכך שקבלת בעלות על התוצאות מבטיחה שהמטופל באמת רוצה את התוצאות הללו, אומר רוי ביילי בספרו ייעוץ באמצעות NLP. מכאן שאין כל תועלת במטרה שנכפית על ידי המטפל גם אם ניראה למטפל שזו המטרה הטובה ביותר.
לכן כדאי לברר עם עצמכם, או לשאול את המטופלים שלכם מה המשאבים שיש לכם בעזרתם תוכלו להגשים את המטרה? מהם המשאבים שאתם רוצים לגייס ו/או לחזק על מנת להשיג את מטרתכם? מה אתם יכולים לעשות בעצמכם על מנת להשיג את המטרה. ואולי אפילו - אילו פעולות תעשו השבוע כדי להתקדם לקראת המטרה שלכם?
ג. נסחו במושגים מוחשיים, והשתמשו בחמשת החושים שלכם
{@{@{@{@{@{@{@{@{@{@{@{@{@{@{@{@{@על מנת לעצב מטרה מוגדרת היטב כדאי להיות ספציפיים במידת האפשר. לשם כך כדאי לערב את הפעולות הבסיסיות ביותר, פעולות הקשורות לחמשת החושים בעזרתם אנו חווים את העולם לראות, לשמוע, להרגיש להריח לטעום.
לפעמים אנשים לא משיגים מטרה כי מוחם פשוט לא קולט אותה, פשוטו כמשמעו, כדי להבין צריך לקלוט וקליטה כאמור מתבצעת על ידי חמשת החושים.
לכן - מה תהיה ההוכחה עבורכם שהשגתם את מטרתכם? אם אעשה סרט עליכם כשהשגתם את מטרתכם – מה אראה? מה אשמע? ואם אבקש מכם להיכנס לסרט הזה, מה אתם רואים? מה אתם שומעים? מה אתם מרגישים? מה אתם מריחים? טועמים? איך אתם חווים את חייכם? אילו פעולות אתם עושים? מהן המחשבות החולפות בראשכם שמאפשרות לכם לדעת שהמטרה הושגה? אלו רגשות שאתם מרגישים? איזה דימוי יכול לתאר אתכם במצב הזה?
אם בחרתם להשתמש במילים מופשטות כגון אהבה, סיפוק וכו” כדאי שתבהירו לעצמכם מה משמעות המושג עבורכם, אילו חושים מעורבים ברגש?
למשל "אני רוצה להרגיש אהובה - איך אני מרגישה שאני אהובה? אני מרגישה אהובה כשאני רואה את בעלי מחייך אלי, שומעת אותו אומר לי בטלפון שהוא מתגעגע אלי, מרגישה את חומן של זרועותיו סביבי כשאנחנו נפגשים אחרי יום עבודה, מריחה ריח של מאכל אהוב שהוא מבשל לי, טועמת את טעמו של המאכל שבישל..." כך אני מבהירה למוח שלי, או לתת מודע שלי, למה אני מתכוונת במילה אהובה.
ד. התאימו מטרה להקשר.
{@{@{@{@המטרה שעיצבתם לעצמכם היא חלק ממארג שלם, היא מושפעת ממערכות היחסים שלכם ומשפיעה עליהן, כמו גם על אנשים אחרים. לכן כדאי לבדוק איך היא משתלבת בהם. למשל אם תגידו "אני רוצה לעשות יותר כסף" במה תעבדו? איפה תעבדו? מי האנשים אתם תעבדו?
אם אתם רוצים לגעת יותר בילדיכם לחבק אותם, עם מי עוד תרצו ליישם את ההתנהגות החדשה? האם תרצו לחבק גם את הבוסית בעבודה (ואם כן, האם זה כדאי)? או את השוטר המכוון את התנועה? אולי תרצו לחבק יותר את בן הזוג, האם גם את חבריכם?
ה. בידקו אקולוגיה
{@{@{@{@אקולוגיה של מטרה היא כל מרקם החיים הנוצר עם מימושה. לכן כדאי לבדוק אותה מכל הזוויות האפשריות. לפעמים השגת המטרה עשויה לנגוד ערכים בסיסיים בחייכם, לכן כדאי לבחור מסלולי פעולה התואמים את הערכים בחייכם.
דוגמא אפשרית לכך היא אישה שרוצה להצליח בקריירה אך פוחדת שהצלחה זו תפגע בתפקודה כאם, מודעות לקונפליקט הזה יכולה לעצב מחדש את המטרה ואפילו למצוא דרכים לשלב בין אותם ערכים.
לפעמיים מסתבר שלמצב הנוכחי יש הרבה מאד יתרונות אשר עשויים להיאבד אם יושג השינוי הרצוי. האם אתם רוצים לשלם את המחיר הזה? האם יש דרך לצמצם את המחיר או לא לשלם אותו כלל? לכן כדאי לדעת מה הם הרווחים שלכם מהמצב הקיים, כשעוד לא השגתם את מטרתכם. אולי לא כדאי לוותר עליהם, או אולי ניתן לשמר את יתרונותיהם בדרך אחרת....
ו. כתבו את המטרה
{@{@{@{@למילה הכתובה יש כוח רב. הכתיבה מביאה עימה תשומת לב, והתכוננות. זו הנחיה ברורה לתת מודע.
ז. אבני דרך ומטלות
{@{@{@{@{@חלקו את המטרה שלכם לאבני דרך, וקיבעו לכם מטלות.
אני רוצה שמשקלי יהיה קטן בעשרה קילו ממשקלי הנוכחי. מה הצעד הראשון? האם אחפש דיאטנית שמתאימה לי? או אולי איזו סוג דיאטה מתאימה לי? מה הקצב בו אני רוצה לרדת? כמה אני רוצה לשקול בשבוע הבא? בעוד חודש?
יש אולי אנשים החוששים שאבני הדרך הללו יפגעו בגמישות ויסגרו בפניהם אפשרויות, אבל למעשה ההפך הוא הנכון. אבני הדרך גורמות לנו לפעול, והן ניתנות לבחינה מחודשת בכל שלב.
לעיתים עצם הפעולה פותחת בפנינו אפשרויות חדשות ותגליות חדשות בנוגע לכישורים וליכולות שלנו. כמו תינוק ששולח ידו לאחוז בשולחן ומגלה שביכולתו למשוך את עצמו למעלה... וכך, בהדרגה שלב אחרי שלב לומד לעמוד.... ואחרי כן ללכת... ובכל שלב הוא מגלה להפתעתו יכולות חדשות שלא ידע על קיומן, נופל וקם.... כך גם אנחנו בדרכנו למטרה פותחים בפנינו עולם חדש ומרתק של אפשרויות חדשות ותגליות מלהיבות. מגלים בעצמנו כוחות שלא ידענו על קיומם, נופלים וקמים חזקים יותר.
דרך צלחה
מקורות
א. דפנה ואמיר רטר "תקשורת עם התת-מודע ספר ללימוד דמיון מודרך וNLP
ב. יעלה ווזנר "מה קורה בינינו נל"פ ניתוב לשוני פיסיולוגי גישה חדשה בהנחיה" הוצאת משרד החינוך התרבות והספורט המחלקה להורים משפחה וקהילה
ג. שלומי ואקנין NLP weekly http://www.nlpweekly.com/
ד. מיקי ברקל "מנהיגות דרך " NLP http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/ ... sc=0&ssc=0
ה. רוי ביילי ייעוץ באמצעות NLP (תכנות נוירו-לשוני)" תרגום תמר זכאי הוצאת ספרים "אח" בע"מ
התיחסות קצרה לנושא הגמילה מעישון
עדי ברן:
עישון הוא בעצם הרגל. כמו כל רגל יש בצידו רווחים. רק שבניגוד להרגלים אחרים שהתשלום עליהם נמוך יחסית לרווח , או אפילו לא קיים כלל, התשלום על הרגל העישון גבוה.
הסיבות לעישון מגוונות חלקן מודעות וחלקן לא. החל מ הקלה במתח ושליטה על משקל, דרך סיבות חברתיות שונות ועד הרס עצמי במיקרים קיצוניים.
בעזרת תהליכי דמיון מודרך וNLP ניתן לחשוף את אותן סיבות וזאת במטרה ליצור מציאות חדשה בה יקבל האדם את הרווחים שמאפשר לו העישון אבל על ידי התנהגויות חלופיות.
דמיון מודרך מתבצע במצב של הרפיה, כשהגוף והתודעה מצויים במנוחה ומאפשרים יצירת דו-שיח עם התת-מודע. במצב זה, בו המודע נח והאדם רגוע, היצירתיות גדלה. כך יכול הניגמל לגלות תובנות חדשות על הסיבות המביאות אותו לעשן. ויותר מכך הוא מצליח למצוא דרכים חדשות לספק את הצרכים אותם ממלא העישון.
כיוון שהוכח כי המוח האנושי מגיב באופן דומה לאירוע בין אם התרחש במציאות ובין אם היה דמיוני, הרי שכשאדם מדמיין שביכולתו לשנות מצב קיים, גדל הסיכוי שהוא יצליח לערוך את השינוי.
ה(NLP ( (Neuro Linguistic Programmin הוא מודל לתקשורת של אדם עם החברה או עם עצמו. מודל זה מאפשר השגת גמישות התנהגותית ומחשבתית.
ב NLP מגוון טכניקות המאפשרות שחרור מתלות בהרגלים, בין אם מדובר בהרגל רגשי מחשבתי או התנהגותי. כך מאפשר הNLP הסתגלות קלה יותר למצבים שונים.
טכניקות NLP לא מחייבות הרפיה וחלקן אפילו יכול להתבצע תוך כדי הליכה.
קיימת גם גישה ב NLP שמציאה שימוש בטכניקות אשר גורמות לאדם להיגעל מהסיגריות. ניתן לשלב טכניקות אילו, במהלך ההנחיה -הן מאד אפקטיביות. יחד עם זה, רצוי להגיע למצב בו המעשן לשעבר ניפרד מההרגל הישן בתודה ופונה להרגלים החלופיים שמצא לעצמו.
שילוב בין דמיון מודרך ל NLP מאפשר את השגת השינוי הרצוי תוך זמן קצר יחסית ובנוסף מאפשר שינוי בדימוי העצמי של המעשן לשעבר, שינוי שילך איתו גם בהמשך דרכו.
-
גבעה_ירוקה*
- הודעות: 139
- הצטרפות: 09 אוגוסט 2005, 21:28
- דף אישי: הדף האישי של גבעה_ירוקה*
שילוב nlp ודמיון מודרך
אני לומדת השנה ונהנית מאד מאד! (-:
-
פ_רח*
- הודעות: 211
- הצטרפות: 18 יוני 2006, 12:00
- דף אישי: הדף האישי של פ_רח*
שילוב nlp ודמיון מודרך
אני מחפשת המלצה לספר NLP בעברית, למישהו יש?
-
פלוני_אלמונית*
- הודעות: 43441
- הצטרפות: 19 אוגוסט 2001, 22:52
- דף אישי: הדף האישי של פלוני_אלמונית*
שילוב nlp ודמיון מודרך
אביב, קראת קצת את מה שסיפרנו שנה שעברה אחת לשניה. הדמעות זלגו להן בשפע די משוחרר. עדיין אני מנגבת אותן כדי שלא ישימו לב. בני המתוק לומד לשחרר את הגדוילים שלו עדיין. יש פעמים שהוא מוציא רק כדורים קטנים ויש פעמים שהוא משחרר קיבה גדולה ממש. לא ממש עליתי על הקשר ייתכן והאתגר המנטלי מוציא ממנו ובד"כ הוא מתרכז הלהחזיק חזק. בהחלט לומדת לשחרר את עצמי ולזרום יותר ויותר. לומדת לאחוז את הכעס ולמוסס אותו. עדיין לומדת להיות ילדה מהתחלה עם המודעות הבוגרת יותר מהיותי מבוגרת יותר.
עכשיו הבנתי מה עלי לעשות עם הדמיון מודרך. לדמיין לי את הפירוק משלשלאות. את פתיחת השאקרות במוחשי ולא רק במדיטציה שלוקחת אותי לאיזה מקום קסום. ממש לדמיין את חיי.
אהבה
עכשיו הבנתי מה עלי לעשות עם הדמיון מודרך. לדמיין לי את הפירוק משלשלאות. את פתיחת השאקרות במוחשי ולא רק במדיטציה שלוקחת אותי לאיזה מקום קסום. ממש לדמיין את חיי.
אהבה
-
לוונדר_סגול*
- הודעות: 1068
- הצטרפות: 24 ספטמבר 2004, 16:05
- דף אישי: הדף האישי של לוונדר_סגול*
שילוב nlp ודמיון מודרך
הי אביב,
את עוד פה?
אפשר לקבל ממך עצה לעזרה עבור ילדה
שזיהתה בתוכה את "הילד הרע" שגורם לה לעשות דברים
או כדבריה - עושה אותה... (איזה חמודה)
אני אפרט יותר אם אדע שאת עוד כאן
את עוד פה?
אפשר לקבל ממך עצה לעזרה עבור ילדה
שזיהתה בתוכה את "הילד הרע" שגורם לה לעשות דברים
או כדבריה - עושה אותה... (איזה חמודה)
אני אפרט יותר אם אדע שאת עוד כאן
-
אמא_של_א_א_א*
- הודעות: 373
- הצטרפות: 27 ספטמבר 2006, 23:46
- דף אישי: הדף האישי של אמא_של_א_א_א*
שילוב nlp ודמיון מודרך
שלחתי לך מייל שיפיע תחת השם רייני הדב
תודה וחג-שמח
תודה וחג-שמח
-
עודד_המחפש*
- הודעות: 3030
- הצטרפות: 19 יולי 2003, 21:25
- דף אישי: הדף האישי של עודד_המחפש*
שילוב nlp ודמיון מודרך
מבקשת המלצה לדיסק של דמיון מודרך המסייע בכניסה למדיטציה (מדיטצית התבוננות,למתחילים (-:
אני מנסה לתרגל מדיטציה כבר זמן מה ולרוב מאוד מאוד מתקשה להימנע מגלישה למחשבות.
אני מנסה לתרגל מדיטציה כבר זמן מה ולרוב מאוד מאוד מתקשה להימנע מגלישה למחשבות.
שילוב nlp ודמיון מודרך
יעל, אינני מכירה דיסקים אך ממליצה לך מאד על המדיטציות המוקלטות באתר של יוסי קדמי.
בנוסף פגישה אחד על אחד עם מנחה NLP מיומן תוכל לעזור לך ללמוד שיטות לעבודה עם המחשבות, תוכלי גם לבקש ממנו דיסק בהתאמה אישית.
וככה טיפ קטן על הדרך:
ממליצה לך לא להילחם במחשבות, תני להן להיות, צפי בהן ממש כאילו היו עננים בשמיים... שימי לב לקצב המחשבות.. האם את שומעת אותן.. או אולי רואה דברים? אולי חשה?
ובזמן שאת צופה בהן שימי לב גם לכל התחושות שעוברות בגופך, ולרגשות שלך... אלו שנימצאות מתחת לקומת המחשבות...ותני להם להיות... פשוט היי מודעת לכל מה שעולה, שימי לב מה את רואה שומעת וחשה בזמן שאת גולשת למחשבות... ותני לכל מה שנימצא להיות... מתוך ידיעה שאלו המחשבות שלך... הרגשות שלך... ומתחת לכל אלו... יש שקט ...
השקט שלך...
ואת יכולה תמיד לנוח בתוכו כמה זמן שתזדקקי...
בהצלחה.
בנוסף פגישה אחד על אחד עם מנחה NLP מיומן תוכל לעזור לך ללמוד שיטות לעבודה עם המחשבות, תוכלי גם לבקש ממנו דיסק בהתאמה אישית.
וככה טיפ קטן על הדרך:
ממליצה לך לא להילחם במחשבות, תני להן להיות, צפי בהן ממש כאילו היו עננים בשמיים... שימי לב לקצב המחשבות.. האם את שומעת אותן.. או אולי רואה דברים? אולי חשה?
ובזמן שאת צופה בהן שימי לב גם לכל התחושות שעוברות בגופך, ולרגשות שלך... אלו שנימצאות מתחת לקומת המחשבות...ותני להם להיות... פשוט היי מודעת לכל מה שעולה, שימי לב מה את רואה שומעת וחשה בזמן שאת גולשת למחשבות... ותני לכל מה שנימצא להיות... מתוך ידיעה שאלו המחשבות שלך... הרגשות שלך... ומתחת לכל אלו... יש שקט ...
השקט שלך...
ואת יכולה תמיד לנוח בתוכו כמה זמן שתזדקקי...
בהצלחה.
שילוב nlp ודמיון מודרך
אייך יוצאים מהתקיעות בעזרת NLP
אז ראיתי את הסרט הסוד
ודמיינתי בדיוק כמו שצריך
עם כל הפרטים הגדרתי חיובי
ואני מאמינה באמת מאמינה ביכולת שלי
אז למה אני תקועה?
.
אייך זה קורה?
האם יתכן שיש בי עוד רצונות, פחות מודעים, אולי לא מודעים כלל... ואותם רצונות משפיעים עלי...
הרי אנחנו מערכות מורכבות, נכון?
במצבים שונים ועם אנשים שונים אנחנו שונים, יש בנו מגוון רגשות גדול.
לעיתים אנחנו אפילו מפתיעים את עצמנו...
אז מה קורה כאן?
דמיינו שני סוסים חזקים בריאים ומלאי אנרגיה המושכים במרץ רב עגלה.
סוס אחד למזרח והשני למערב.
מה קורה לעגלה?
מה קורה לכוחם של הסוסים?
בואו ניקח מצב די נפוץ, למשל: אני רוצה לרזות.
הגדרתי בדיוק כמה קילו ואייך ומתי ועדיין...ארוחת חג ואכלתי הרבה מעבר למה שרציתי...
אני בבית והופ פותחת מקרר סתם...
מה קורה פה?
האכילה עונה על צורך.
איזה? זה כבר אישי לכל אחד. אך כל עוד הצורך לא מודע - הוא שולט בי.
למשל השומן מספק לי בטחון, או האכילה מרגיעה אותי, או אני מקשרת אוכל לאהבה....או כל סיבה אחרת שגורמת לי לאכול...
אחרי הכל אנחנו לא טיפשים, נכון?
אם אנחנו מתנהגים בדרך מסוימת יש לכך סיבה...
וגם אם הסיבה לא ידועה כרגע הרי שאת התוצאות שלה ניתן לראות על פני השטח: תקיעות.
אני ממשיכה לאכול...
ובנוסף
כועסת על עצמי ועל כך שאין לי כוח רצון....ובכלל אין לי כוח...
ז"א אין תנועה מצד אחד, אך יש איבוד אנרגיות מצד שני...
לא טוב לדיאטה ולא טוב למי שמעוניין בשינוי כל שהוא.
ה NLP מפריד בין כוונה להתנהגות.
לפי גישה זו -מאחורי כל פעולה מסתתרת כוונה חיובית עבור עצמי.
כן, גם כשהפעולה עצמה הרסנית (למשל התמכרות למתוק, לעישון לאכהול וכ"ו...)
הפעולה היא דפוס התנהגות, אסטרטגיה שסיגלתי לעצמי עם השנים (בעבר למדתי שזו דרך להשיג משהו) , כיום היא גורמת לי נזק אך הכוונה מאחוריה חיובית (למשל להרגע, או להימנע מכאב...).
מה דעתך על הרעיון?
נישמע מעניין?
או, בלשון ה NLP - האם הגישה הזו מקדמת אותי ותורמת לי ?
בהתאם לאמונה בכוונה החיובית גם לחלק שמתנגד לשינוי כוונה חיובית, ואנחנו מעוניינים להציף אותה מתחומי הלא מודע למודע.
למשל אני מרגישה בודדה והאכילה מאפשרת לי להרגיש טוב...יש כאן מטרה חיובית עבור עצמי, אני רוצה להרגיש טוב.
ידיעת המטרה החיובית של כל חלק מאפשרת להרבה מאד תובנות חדשות לפרוץ, ופותחת פתח למטרה משותפת בין החלק שרוצה בשינוי והחלק שמתנגד לו.
המטרה החדשה תהיה מדויקת יותר עבור האדם, והעובדה שהחלקים השונים שבו יתגייסו להשיגה תאפשר לאנרגיה להיות מנותבת לטובתו .
בתהליך מונחה:
קיימות מספר אפשרויות לקיים את השיחה בין החלקים, כל אפשרות כזו מכוונת לרובד אחר של מודעות.
בכל האפשרויות פועל המנחה כמגשר שתפקידו לאפשר את ביטוי הצרכים העמוקים מאחורי כל חלק, כך שטובתו ושלמותו של המונחה תמשיך להתקיים בצורה הנכונה והמדויקת ביותר גם כשהוא עושה שינוי בחייו.
בסיום התהליך תתבצע אינטגרציה שתאפשר לאנרגיה להיות מנותבת לטובת מטרה חדשה ומדויקת יותר.
אך מה אם אני רוצה לעשות משהו לבד ללא מנחה?
ניתן לשבת בשקט בעיניים עצומות ולשאול את עצמך: "ההתנהגות הזו, זו שאני רוצה להיפתר ממנה (התקפי זלילה, התפרצויות זעם... או כל התנהגות אחרת שמפריעה לי בחיי) מה היא נותנת לי? מפני מה היא מגנה עלי?"
תנו לתשובה זמן, היא תגיע... וכשתגיע היא הצעד הראשון שפותח דלתות לשינוי הרגלים....
שנה טובה ומלאת הרמוניה צמיחה והגשמה.
שילוב nlp ודמיון מודרך
דמיון מודרך בהכנה להריון וטיפולי פוריות.
{@{@{@{@{@{@{@{@{@אישה שמבקשת להיכנס להריון נכנסת לעולם חדש לחלוטין, פעמים רבות מכיל עולם זה רגשות מעורבים, שימחה התרגשות ותקווה מתערבבים בחששות ופחדים.
איך זה יהיה? מה אם לא אוכל להתמודד עם הכאב? מה אם תהיה בעיה? מה אם אכשל כאם? מה יקרה לחיי? מה יקרה לגוף שלי? לעיתים יש אפילו חרדות בלי לדעת ממה בדיוק.
זו תקופה שיכולה להעלות שאלות רבות הקשורות לנושאים מאד מהותיים בחייה וזהותה של האישה.
נשים שנתקלות בקושי להיכנס להריון שומעות פעמים רבות את המשפט "רק תירגעי והכול יהיה בסדר". כמה מרגיזה יכולה אמירה זו להיות, רק מלשמוע את זה אפשר להתעצבן. הרי ערבוביית הרגשות הזו כל כך טבעית ולגיטימית. איך אפשר להיות רגועה לפני שינוי אדיר שכזה? ובכלל מי אמר שאי אפשר להיכנס להריון כשאת עצבנית, או חרדה?
כאן אנו יכולות להיעזר בדמיון מודרך כדי למצוא את כוחנו, לעשות סדר פנימי להכניס שקט שלווה ובהירות לנפש ולגוף.
אספר כאן סיפור שמרגש אותי בכל פעם מחדש, סיפורה של דנה (שם בדוי) :
כשפגשתי את דנה היא שקלה את הצעת הרופא שלה לקחת איקקלומין.
דנה הייתה עייפה, מתוסכלת וקצת סקפטית, בעיקר הרגישה צורך בכוחות אחרי שנה של ניסיונות להיכנס להריון והיסחפות במחזורי תיקווה ייאוש חודשיים, בדיקות רפואיות שלא העלו דבר אך הובילו למחשבות קשות, כעס וחוסר אמון בעצמה ובנשיות שלה. וכן גם כעס וקינאה כלפי חברות שהרו.
היא חשבה להתחזק קצת לפני שהיא מחליטה על כניסה לתהליך ההתערבות התרופתית. כמי שיודעת להעריך את הישגי הרפואה בתחום זה, אך גם מכירה את המורכבות והקשיים שמלווים אותו, כיבדתי אותה על האומץ להחליט לעצור לרגע ולאסוף כוחות.
אז התחלנו מכאן, חיזקנו אותה עם מדיטציות לחיזוק. ומדיטציות שמאפשרות הקשבה לגוף ולאבריו השונים.
בהמשך עבדנו לפי מודל שפיתחה ניראבי פיין (מטפלת שהקדישה את חייה המקצועיים לעבודה בנושא הפריון בגישת גוף נפש) בנינו את עץ המשפחה של דנה (גנוגרמה) ובדקנו בתוכו היסטוריה רגשית וגופנית בדורות הקודמים. העבודה הובילה את דנה למחוזות עמוקים מאד בהיסטוריה המשפחתית, ובהדרגה החל להתבהר לה שהיא נושאת איתה מסר שעבר מסבתא לאימא הקשור בזכויותיה של אישה שהפכה לאם למימוש וביטוי עצמי. דנה הייתה בהלם, התהליך הציף דברים שמעולם לא נאמרו במשפחה בגלוי, אך היא חשה אותם כל חייה חזק מאד. אני התרגשתי איתה אך כבר הפסקתי להיות מופתעת, מעצמי אני יודעת שלעיתים אנחנו לוקחות על עצמנו תפקידים במשפחה שבכלל לא נועדו עבורנו. התיקון שנעשה במקומות הללו משחרר חסימות פנימיות, מכניס סדר חדש ושלווה ונותן כוחות ואנרגיה של התחדשות.
דנה בחרה לא לקחת תרופה, בשלב זה, אך למדה שיטה טבעית לעקוב אחרי הביוץ. היא החלה להשתמש בשיטה. חודש לאחר שהחלה לעקוב אחרי הביוץ הגיעה הבשורה, היא הייתה בהריון. זה היה לפני שנה וחצי. אכן, לא כל הסיפורים מסתיימים כך, פוריות האישה מורכבת מאד. אך הספור של דנה מרגש אותי תמיד.
הילדה שנולדה לדנה נולדה לאימא שבחרה להקשיב לגוף ולעשות ריפוי עמוק של מעמד האימהות בשלשלת הדורות לפני שנפתחה דרכה שלה להביא ילדים לעולם.
שילוב nlp ודמיון מודרך
{+ כוחה של מילה + דיון על השימוש במילה תת מודע
@}@}@}@}@}@}
למילים יש כוח, זה אחד מהדברים המדהימים שחוויתי בחיי.
למה הכוונה?
לרוב אנחנו משתמשים באוצר מילים מסויים לתיאור חוויה
אם נשנה את המילים בהן בחרנו תשתנה החוויה.
מה דעתך?
תוכלו כמובן להגיד: כן אך המילים שאני בוחרת משקפות ומבטאות את רגשותיי.
וזה נכון
אך המילים שאת בוחרת גם עוזרות ביצירת הרגש....
גלגל כזה שאפשר להשפיע על הקצב בו הוא מתגלגל ואולי גם על הכיוון...
אתם כמובן לא חייבים להאמין לי
בואו נעשה ניסיון
נתחיל ממשהו פשוט יותר כמו מוטיבציה
כולנו מעדיפים לפעול מתוך חוויה של בחירה ולא מתוך חוויה של כפיה
אילו מילים מתארות חווית כפיה? – חייב, נאלץ, מוכרח, צריך, אנוס, לא יכול, בלתי אפשרי, לא מסוגל...
איזה עוד מילים?
אילו מילים מתארות חוויה של בחירה? – בוחר, יכול, רוצה, אפשר, כדאי, מסכים...
איזה עוד מילים?
אנשים רבים יאמרו שעדיף להשתמש במילות בחירה שכן שם החוויה טובה יותר, זה נכון... אך לא תמיד...
אני לדוגמא מצאתי שלעיתים אני זקוקה גם למילות הכפייה שיפעילו אותי.
כל אחד מאיתנו פועל שונה בסיטואציות שונות.
אז אייך אתם פועלים?
מה מפעיל אתכם?
מתי כדאי לכם להשתמש ובאילו מילים?
בואו נבדוק
חישבו על משהו שאתם מאד רוצים לעשות, אבל אייך שהוא זה נידחה ונידחה...
יש?
מצוין,
עכשיו קחו נייר וכתבו עליו תאור של מה שקורה לכם כשאתם רוצים לעשות את אותו הדבר.
כתבתם?
יופי
לדף זה ניקרא דף א
סמנו את מילות הבחירה והכפייה בהם השתמשתם בדף זה.
קחו דף נוסף וכתבו עליו תאור של משהו בו אתם מצליחים לפעול באופן הרצוי לכם בקלות ובטבעיות. תארו מה קורה לכם כשאתם עושים את זה על מה אתם חושבים? מה אתם עושים? מה אתם מרגישים?
כתבתם?
מצוין
זה דף ב
עכשיו סמנו את מילות הבחירה והכפייה בהן השתמשתם בדף זה
כתבו מחדש תאור שלכם כשאתם דוחים משהו או לא עושים אותו (מה שכתבתם בדף א) אך הפעם שלבו את המילים שסימנתם מתוך דף ב
לדף המתאר את החוויה של דף א אך עם מילים מדף ב ניקרא דף ג
קראו את מה שכתבתם בדף ג בקול רם
מה קורה? אייך השתנתה החוויה? מה זה עושה לכם?
בהצלחה
כוח האמונה (2008-11-11T19:02:19):
מקסים! אני הזדקקתי לאיקאקלמין. הייתי רוצה ליוי כזה בהריון הבא איך יוצרים קשר?
כוח האמונה (2008-11-11T19:05:31):
מה שכתבתי הוא כמובן בהמשך ל"דמיון מודרך בהריון ולידה"
עדי ברן (2008-11-12T08:29:51):
תודה רבה על המשוב! אפשר ליצור איתי קשר בכל עניין דרך דף הבית שלי עדי ברן.
ובכל מיקרה מאחלת לך שההריון הבא יבוא בזמנו ויהיה עבורך חוויה טובה.
כוכב הצפון* (2008-11-23T20:32:53):
אמונתי החזקה בכוחו של התת מודע להשפיע על חיינו פיזית ונפשית הביאה אותי ללמוד דמיון מודרך וNLP . וכך נפתחו בפני אפשרויות רבות בהן ארצה לשתף אתכם.
מעניין, ההגדרה של קיום תת מודע היא דוגמא מצוינת לכשל מילולי ברמת הבחירה:
_לרוב אנחנו משתמשים באוצר מילים מסויים לתיאור חוויה
אם נשנה את המילים בהן בחרנו תשתנה החוויה.
מה דעתך?_
אם אנו בוחרים להאמין בקיום של תת מודע הרי אנו מקטינים את חופש הבחירה שלנו;
והרי אם נבחר לגזור את התת המודע (שכמובן הוא המצאה מילולית שלנו ואינו קיים הלכה למעשה) מאוצר המלים שלנו
נצעד צעד נוסף להתבגרות אמיתית ולקיחת אחריות על עצמינו...
ממליץ לקרוא דברים נוספים שרשמתי בדף הבית שלי בהקשר לגשטאלט....
עדי ברן (2008-11-24T13:52:53):
מעניין מה שאתה כותב,
אני סבורה שהחלפת המילה "תת מודע" במילה "לא מודע" יוצרת חוויה שונה. בטוחה יותר ומאפשרת יותר.
אבל אתה אומר, אם הבנתי נכון, שעצם האמונה בקיומם של חלקים בחוויה להם איננו מודעים, מונעת מאיתנו להתבגר ולקחת אחריות.
האם תוכל להרחיב אייך מונעת אותה אמונה לקיחת אחריות?
כוכב הצפון (2008-11-25T16:26:05):
אני מעדיף להתמקד בחלקים המודעים של החוויה ולהרחיב אותם.
יש דמות ורקע והן משתנות ומתחלפות ונעות ונמצאות כל הזמן בתנועה.
הגדרה של תת מודע, יוצרת מעין סטטיות בתהליך - מעין גדר מפרידה.
בעזרת הריפוי אני מרחיב את הבחירה לעבור מדמות לרקע, להתמקד בדמות או ברקע.
ברגע שאמרתי שיש לא מודע אז הוא קיים; ואז בתהליך אני יכול לומר, זה הלא מודע שלי בפעולה.
ברגע שאני אומר משפט כזה אני יוצר ניכור ביני לבין חלק ממני שאיני רוצה לקחת עליו אחריות.
כל האנשים עימם אני עובד, יודעים היטב בגוף ממה הם נמנעים, כאשר הם אומרים: "אני לא יודע";
(למה אני מתנהג כך, למה אני רוצה את זה ועוד);
החכמים שבהם אומרים: זה בגלל שאבא שלי אמר לי X ובתת מודע שלי אני עושה Y.
רק כאשר הם יקחו אחריות על ההתנהגות שלהם שאינה מודעת כביכול - הם יוכלו להתבגר.
כל עוד אני 'אאשים' את הלא מודע בהתנהגות שלי, אני אקטין את חווית הקיום שלי כאן ועכשיו.
עדי ברן (2008-11-25T20:08:01):
_ברגע שאמרתי שיש לא מודע אז הוא קיים; ואז בתהליך אני יכול לומר, זה הלא מודע שלי בפעולה.
ברגע שאני אומר משפט כזה אני יוצר ניכור ביני לבין חלק ממני שאיני רוצה לקחת עליו אחריות._
אתה יכול להגיד משפט כזה.
ואתה גם יכול לצור ניכור
זו אפשרות...
אבל האם זו האפשרות היחדה להתמודד עם העובדה שחוויה היא דבר מורכב מאד ורק חלק ממנו נימצא במודעות...?
כל עוד אני 'אאשים' את הלא מודע בהתנהגות שלי, אני אקטין את חווית הקיום שלי כאן ועכשיו.
זו אפשרות...
אתה כמובן יכול להאשים ...
ואם בחרת בדרך זו מן הסתם יש בה תועלת מסויימת עבורך
אבל האם אתה חייב "להאשים" מישהו...
האם יתכן שקיימות אפשרויות נוספות?
לדוגמא האנשים איתם עבדתי בחרו באפשרות להתחבר למאגרי החוכמה היצירתיות והכוח שיש בהם אליהם לא היו מודעים קודם...
הם אפשרו לתהליך לקחת אותם למקום טוב ושלם בחייהם.
זו גם אפשרות...
לחילופין אפשר להשתמש באותם משאבי נפש שגילת כדי להציף דברים שנימצאים בתת המודע
ולאפשר בדיקה מחודשת של אמונות ודפוסי התנהגות שהתקבעו עם השנים ושוב אינן מקדמים אותנו
אולי אפשר להחליף אותם באמונות ודפוסים מקדמים.
זו גם אפשרות...
מה דעתך?
האם אתה יכול לחשוב על אפשרויות תגובה נוספות?
כוכב הצפון (2008-11-30T20:44:16):
האם את שמה לב למשהו מעניין בדיאלוג בינינו?
אם אני קורא את הדברים שכתבנו יש תבנית חוזרת בניסוחים שלנו.
עדי ברן (2008-11-30T21:35:47):
זה הגיוני, על מה חשבת?
כוכב הצפון (2008-12-01T22:21:40):
על שאני כותב אני,
ואת כותבת אתה.
עדי ברן (2008-12-02T08:09:38):
נכון, שנינו דיברנו עלייך,
יותר נכון דיברנו על אמונה שלך:
_ההגדרה של קיום תת מודע היא דוגמא מצוינת לכשל מילולי ברמת הבחירה
אם אנו בוחרים להאמין בקיום של תת מודע הרי אנו מקטינים את חופש הבחירה שלנו;
והרי אם נבחר לגזור את התת המודע (שכמובן הוא המצאה מילולית שלנו ואינו קיים הלכה למעשה) מאוצר המלים שלנו
נצעד צעד נוסף להתבגרות אמיתית ולקיחת אחריות על עצמנו..._
זו אמונה שלך,
מכיוון שהיה לך חשוב לציין אמונה זו בדף שעוסק בשיטות להשתמש בתת מודע לטובתנו (ז"א אמונות היסוד בדף הזה ברורות), מן הסתם מדובר באמונה חזקה מאד...
אחרת לא היית טורח
אני צודקת?
כוכב הצפון (2008-12-02T17:08:38):
מן הסתם מדובר באמונה חזקה מאד...
ודאי שאת צודקת,
אני מסתפק באמונה (לאו דוקא חזקה מאוד).
לגבי הטרחה - זה קרה לפני שבוע ויותר - זה היה בעבר ולכן איני יכול לזכור מדוע טרחתי אז.
אולי היה זמן בידי, אולי עניין אותי, אולי רציתי להטיב עימך ולהדגים לך תפיסה שאין בה תת מודע (שהיא מילה שמשתמשים בה הרבה מבלי לעצור ולחשוב מה בעצם היא אומרת).
אני מרגיש שהבחירה במינוח תת מודע נושאת עימה איזה שהיא חטוטרת מגבילה על היכולת:
_להשתמש באותם משאבי נפש שגילת כדי להציף דברים (שנימצאים בתת המודע)
ולאפשר בדיקה מחודשת של אמונות ודפוסי התנהגות (שהתקבעו עם השנים) (ושוב אינן מקדמים אותנו)
(אולי) אפשר להחליף אותם באמונות ודפוסים מקדמים._
_לדוגמא האנשים איתם עבדתי בחרו באפשרות להתחבר למאגרי החוכמה היצירתיות והכוח שיש בהם אליהם לא היו מודעים קודם...
הם אפשרו לתהליך לקחת אותם למקום טוב ושלם בחייהם._
לדוגמא האנשים איתם עבדתי בחרו להתחבר למאגרי החוכמה היצירתיות והכוח שיש בהם ...
הם לקחו את עצמם למקום טוב ושלם בחייהם.
עדי ברן (2008-12-02T18:43:39):
אולי היה זמן בידי, אולי עניין אותי, אולי רציתי להטיב עימך ולהדגים לך תפיסה שאין בה תת מודע
תודה אני בטוחה שהדיון היטיב איתי ומקווה שגם איתך
עבורך הדימוי למילה תת מודע הוא חטוטרת, ולכן ודאי שמילה זו לא מיטיבה איתך.
ועדיף לך לגזור אותה מאוצר המילים שלך.
עבורי הדימוי הוא לפעמים של מעיין שופע ומזין, לפעמים של תיבת אוצרות לפעמים של גן יפיפה...לפעמים של מקור אור ועצמה...
לכן אתה ודאי יכול לראות עד כמה המילה הזו מיטיבה איתי.
לכן לי עדיף להשתמש בה.
כי אם למילים יש כוח גדול, הרי שדימויים הם מילים מתוחזקות...
וזה בסדר שאנחנו שונים בנקודה זו, טוב שכך, תאר לעצמך כמה משעמם היה העולם לו כולנו היינו חושבים ומרגישים אותו הדבר...
תודה על הזמן והמחשבה שהקדשת
תמיד טוב ומבורך לשאול שאלות ולהציע הצעות
כוכב הצפון (2008-12-03T21:17:48):
חן חן.
היטיב גם איתי.
_עבורי הדימוי הוא לפעמים של מעיין שופע ומזין, לפעמים של תיבת אוצרות לפעמים של גן יפיפה...לפעמים של מקור אור ועצמה...
לכן אתה ודאי יכול לראות עד כמה המילה הזו מיטיבה איתי._
איזה יופי של דימוי, אכן העשרת אותי.
תודה
עדי ברן (2008-12-05T09:06:11):
יופי
מקווה שנמשיך להנות מהתרומה שלך גם בהמשך.
אני רוצה ברשותך לנצל את הדיון הזה להדגמה של מונח מאד בסיסי ב NLP
המונח ניקרא "המפה האישית"
המפה האישית היא המציאות כפי שכל אחד מאיתנו חווה אותה.
אני חווה את המציאות שונה מכוכב הצפון, שחווה אותה שונה מאימא של אורי, והמפה של שלושתנו שונה מהמציאות. המציאות מכונה בשפת ה NLP "השטח"
מפה אישית בעצם נוצרת תוך כדי שאנחנו מתבגרים.
בתהליכי למידה.
תהליכי למידה מחייבים לעשות הכללות ולהשמיט פרטים,
אנחנו לומדים להיות מודעים רק לחלק מהאינפורמציה הנקלטת בחושינו (למרות שמחקרים הראו שכל האינפורמציה אכן ניקלטת, כולל ריח הבושם של האישה שישבה לידכם בסרט לפני 20 שנה...)
ואינפורמציה זו
אנחנו ממשיכים ומעבירים דרך מסננות אישיות: נסיון העבר ופרשנותו, ערכים, אמונות ועוד...
לולא היינו עושים זאת לא היה מתרחש תהליך למידה.
העולם כל כך מלא בפרטים שאין לנו שום יכולת או צורך להיות מודעים בכל רגע לכל חלקי החוויה...
להיפך לו היינו מודעים לכל הפרטים היינו מוצפים ולא היינו יכולים לפעול.
אם בכל פעם שאני רואה כיסא אצטרך ללמוד מחדש את כל פרטיו לא אוכל להשתמש בו ולשבת...
אבל, כשאדם מגיע ל- אימון, טיפול, הנחיה, הדרכה וכ"ו זה בעצם סימן שה"מפה" שבנה לעצמו "לוחצת לו" הוא רוצה להגמיש אותה ולפתוח לעצמו אפשרויות חדשות.
מנחה NLP לא ייעץ ולא יכוון אלא יתחיל מכך שילמד את אותו אדם, יכיר את הדרך בה הוא קולט ומסנן מידע יהיה איתו שם ויחד הן ימצאו את הדרך הנכונה עבור אותו אדם "להגמיש את המפה" שלו בהתאם למטרה שהוא רוצה להשיג. ולפתוח בפניו אפשרויות חדשות.
זה ניקרא בשפת ה NLP הצטרפות והובלה (PACING AND LEADING)
והנה סיפור של רבי נחמן מברסלב המדגים הצטרפות והובלה:
סיפור לשבת
מעשה בבן מלך שנפל לשיגעון
פעם אחת, בן מלך נפל לשיגעון שהוא עוף הנקרא הינדיק, דהיינו תרנגול-הודו, וצריך לישב ערום תחת השולחן ולגרור חתיכות לחם ועצמות כמו הינדיק. כל הרופאים נועשו מלעזור ולרפאו מזה, והמלך היה בצער גדול, עד שבא חכם אחד ואמר: "אני מקבל על עצמי לרפאו".
הפשיט גם כן את עצמו ערום, וישב תחת השולחן עם בן המלך הנ"ל, וגם כן גרר פרורים ועצמות.
שאלו בן המלך: "מי אתה ומה אתה עושה פה?" השיב לו: "ומה אתה עושה פה?" אמר לו:"אני הינדיק". אמר לו:"אני גם כן הינדיק" וישבו שניהם יחד כך איזה זמן, עד שנעשו רגילים זה לזה.
אז רמז החכם והשליכו להם כתונת, ואמר החכם-הינדיק לבן-המלך "אתה חושב שהינדיק אינו יכול לילך עם כותונת? יכולים להיות לבושים כותונת ואף על פי כן להיות הינדיק". ולבשו שניהם הכותונת.
ואחר זמן מה רמז והשליכו להם מכנסיים, ואמר לו כנ"ל: "אתה חושב שעם מכנסיים לא יכולים להיות הינדיק? ולבשו המכנסיים וכן שאר הבגדים.
ואחר כך רמז והשליכו להם מאכלי אדם מהשולחן, ואמר לו: "אתה חושב שאם אוכלים מאכלים טובים חדלים מלהיות הינדיק? אפשר לאכול וגם להיות הינדיק"
ואכלו.
ואחרי כן אמר לו:"אתה חושב שהינדיק מוכרח להיות דווקא תחת השולחן? יכולים להיות הינדיק ולהיות אצל השולחן".
וכך התנהג עמו עד שריפא אותו לגמרי.
מתוך "תיקון הלב" הרבי נחמן מברסלב
@}@}@}@}@}@}
למילים יש כוח, זה אחד מהדברים המדהימים שחוויתי בחיי.
למה הכוונה?
לרוב אנחנו משתמשים באוצר מילים מסויים לתיאור חוויה
אם נשנה את המילים בהן בחרנו תשתנה החוויה.
מה דעתך?
תוכלו כמובן להגיד: כן אך המילים שאני בוחרת משקפות ומבטאות את רגשותיי.
וזה נכון
אך המילים שאת בוחרת גם עוזרות ביצירת הרגש....
גלגל כזה שאפשר להשפיע על הקצב בו הוא מתגלגל ואולי גם על הכיוון...
אתם כמובן לא חייבים להאמין לי
בואו נעשה ניסיון
נתחיל ממשהו פשוט יותר כמו מוטיבציה
כולנו מעדיפים לפעול מתוך חוויה של בחירה ולא מתוך חוויה של כפיה
אילו מילים מתארות חווית כפיה? – חייב, נאלץ, מוכרח, צריך, אנוס, לא יכול, בלתי אפשרי, לא מסוגל...
איזה עוד מילים?
אילו מילים מתארות חוויה של בחירה? – בוחר, יכול, רוצה, אפשר, כדאי, מסכים...
איזה עוד מילים?
אנשים רבים יאמרו שעדיף להשתמש במילות בחירה שכן שם החוויה טובה יותר, זה נכון... אך לא תמיד...
אני לדוגמא מצאתי שלעיתים אני זקוקה גם למילות הכפייה שיפעילו אותי.
כל אחד מאיתנו פועל שונה בסיטואציות שונות.
אז אייך אתם פועלים?
מה מפעיל אתכם?
מתי כדאי לכם להשתמש ובאילו מילים?
בואו נבדוק
חישבו על משהו שאתם מאד רוצים לעשות, אבל אייך שהוא זה נידחה ונידחה...
יש?
מצוין,
עכשיו קחו נייר וכתבו עליו תאור של מה שקורה לכם כשאתם רוצים לעשות את אותו הדבר.
כתבתם?
יופי
לדף זה ניקרא דף א
סמנו את מילות הבחירה והכפייה בהם השתמשתם בדף זה.
קחו דף נוסף וכתבו עליו תאור של משהו בו אתם מצליחים לפעול באופן הרצוי לכם בקלות ובטבעיות. תארו מה קורה לכם כשאתם עושים את זה על מה אתם חושבים? מה אתם עושים? מה אתם מרגישים?
כתבתם?
מצוין
זה דף ב
עכשיו סמנו את מילות הבחירה והכפייה בהן השתמשתם בדף זה
כתבו מחדש תאור שלכם כשאתם דוחים משהו או לא עושים אותו (מה שכתבתם בדף א) אך הפעם שלבו את המילים שסימנתם מתוך דף ב
לדף המתאר את החוויה של דף א אך עם מילים מדף ב ניקרא דף ג
קראו את מה שכתבתם בדף ג בקול רם
מה קורה? אייך השתנתה החוויה? מה זה עושה לכם?
בהצלחה
כוח האמונה (2008-11-11T19:02:19):
מקסים! אני הזדקקתי לאיקאקלמין. הייתי רוצה ליוי כזה בהריון הבא איך יוצרים קשר?
כוח האמונה (2008-11-11T19:05:31):
מה שכתבתי הוא כמובן בהמשך ל"דמיון מודרך בהריון ולידה"
עדי ברן (2008-11-12T08:29:51):
תודה רבה על המשוב! אפשר ליצור איתי קשר בכל עניין דרך דף הבית שלי עדי ברן.
ובכל מיקרה מאחלת לך שההריון הבא יבוא בזמנו ויהיה עבורך חוויה טובה.
כוכב הצפון* (2008-11-23T20:32:53):
אמונתי החזקה בכוחו של התת מודע להשפיע על חיינו פיזית ונפשית הביאה אותי ללמוד דמיון מודרך וNLP . וכך נפתחו בפני אפשרויות רבות בהן ארצה לשתף אתכם.
מעניין, ההגדרה של קיום תת מודע היא דוגמא מצוינת לכשל מילולי ברמת הבחירה:
_לרוב אנחנו משתמשים באוצר מילים מסויים לתיאור חוויה
אם נשנה את המילים בהן בחרנו תשתנה החוויה.
מה דעתך?_
אם אנו בוחרים להאמין בקיום של תת מודע הרי אנו מקטינים את חופש הבחירה שלנו;
והרי אם נבחר לגזור את התת המודע (שכמובן הוא המצאה מילולית שלנו ואינו קיים הלכה למעשה) מאוצר המלים שלנו
נצעד צעד נוסף להתבגרות אמיתית ולקיחת אחריות על עצמינו...
ממליץ לקרוא דברים נוספים שרשמתי בדף הבית שלי בהקשר לגשטאלט....
עדי ברן (2008-11-24T13:52:53):
מעניין מה שאתה כותב,
אני סבורה שהחלפת המילה "תת מודע" במילה "לא מודע" יוצרת חוויה שונה. בטוחה יותר ומאפשרת יותר.
אבל אתה אומר, אם הבנתי נכון, שעצם האמונה בקיומם של חלקים בחוויה להם איננו מודעים, מונעת מאיתנו להתבגר ולקחת אחריות.
האם תוכל להרחיב אייך מונעת אותה אמונה לקיחת אחריות?
כוכב הצפון (2008-11-25T16:26:05):
אני מעדיף להתמקד בחלקים המודעים של החוויה ולהרחיב אותם.
יש דמות ורקע והן משתנות ומתחלפות ונעות ונמצאות כל הזמן בתנועה.
הגדרה של תת מודע, יוצרת מעין סטטיות בתהליך - מעין גדר מפרידה.
בעזרת הריפוי אני מרחיב את הבחירה לעבור מדמות לרקע, להתמקד בדמות או ברקע.
ברגע שאמרתי שיש לא מודע אז הוא קיים; ואז בתהליך אני יכול לומר, זה הלא מודע שלי בפעולה.
ברגע שאני אומר משפט כזה אני יוצר ניכור ביני לבין חלק ממני שאיני רוצה לקחת עליו אחריות.
כל האנשים עימם אני עובד, יודעים היטב בגוף ממה הם נמנעים, כאשר הם אומרים: "אני לא יודע";
(למה אני מתנהג כך, למה אני רוצה את זה ועוד);
החכמים שבהם אומרים: זה בגלל שאבא שלי אמר לי X ובתת מודע שלי אני עושה Y.
רק כאשר הם יקחו אחריות על ההתנהגות שלהם שאינה מודעת כביכול - הם יוכלו להתבגר.
כל עוד אני 'אאשים' את הלא מודע בהתנהגות שלי, אני אקטין את חווית הקיום שלי כאן ועכשיו.
עדי ברן (2008-11-25T20:08:01):
_ברגע שאמרתי שיש לא מודע אז הוא קיים; ואז בתהליך אני יכול לומר, זה הלא מודע שלי בפעולה.
ברגע שאני אומר משפט כזה אני יוצר ניכור ביני לבין חלק ממני שאיני רוצה לקחת עליו אחריות._
אתה יכול להגיד משפט כזה.
ואתה גם יכול לצור ניכור
זו אפשרות...
אבל האם זו האפשרות היחדה להתמודד עם העובדה שחוויה היא דבר מורכב מאד ורק חלק ממנו נימצא במודעות...?
כל עוד אני 'אאשים' את הלא מודע בהתנהגות שלי, אני אקטין את חווית הקיום שלי כאן ועכשיו.
זו אפשרות...
אתה כמובן יכול להאשים ...
ואם בחרת בדרך זו מן הסתם יש בה תועלת מסויימת עבורך
אבל האם אתה חייב "להאשים" מישהו...
האם יתכן שקיימות אפשרויות נוספות?
לדוגמא האנשים איתם עבדתי בחרו באפשרות להתחבר למאגרי החוכמה היצירתיות והכוח שיש בהם אליהם לא היו מודעים קודם...
הם אפשרו לתהליך לקחת אותם למקום טוב ושלם בחייהם.
זו גם אפשרות...
לחילופין אפשר להשתמש באותם משאבי נפש שגילת כדי להציף דברים שנימצאים בתת המודע
ולאפשר בדיקה מחודשת של אמונות ודפוסי התנהגות שהתקבעו עם השנים ושוב אינן מקדמים אותנו
אולי אפשר להחליף אותם באמונות ודפוסים מקדמים.
זו גם אפשרות...
מה דעתך?
האם אתה יכול לחשוב על אפשרויות תגובה נוספות?
כוכב הצפון (2008-11-30T20:44:16):
האם את שמה לב למשהו מעניין בדיאלוג בינינו?
אם אני קורא את הדברים שכתבנו יש תבנית חוזרת בניסוחים שלנו.
עדי ברן (2008-11-30T21:35:47):
זה הגיוני, על מה חשבת?
כוכב הצפון (2008-12-01T22:21:40):
על שאני כותב אני,
ואת כותבת אתה.
עדי ברן (2008-12-02T08:09:38):
נכון, שנינו דיברנו עלייך,
יותר נכון דיברנו על אמונה שלך:
_ההגדרה של קיום תת מודע היא דוגמא מצוינת לכשל מילולי ברמת הבחירה
אם אנו בוחרים להאמין בקיום של תת מודע הרי אנו מקטינים את חופש הבחירה שלנו;
והרי אם נבחר לגזור את התת המודע (שכמובן הוא המצאה מילולית שלנו ואינו קיים הלכה למעשה) מאוצר המלים שלנו
נצעד צעד נוסף להתבגרות אמיתית ולקיחת אחריות על עצמנו..._
זו אמונה שלך,
מכיוון שהיה לך חשוב לציין אמונה זו בדף שעוסק בשיטות להשתמש בתת מודע לטובתנו (ז"א אמונות היסוד בדף הזה ברורות), מן הסתם מדובר באמונה חזקה מאד...
אחרת לא היית טורח
אני צודקת?
כוכב הצפון (2008-12-02T17:08:38):
מן הסתם מדובר באמונה חזקה מאד...
ודאי שאת צודקת,
אני מסתפק באמונה (לאו דוקא חזקה מאוד).
לגבי הטרחה - זה קרה לפני שבוע ויותר - זה היה בעבר ולכן איני יכול לזכור מדוע טרחתי אז.
אולי היה זמן בידי, אולי עניין אותי, אולי רציתי להטיב עימך ולהדגים לך תפיסה שאין בה תת מודע (שהיא מילה שמשתמשים בה הרבה מבלי לעצור ולחשוב מה בעצם היא אומרת).
אני מרגיש שהבחירה במינוח תת מודע נושאת עימה איזה שהיא חטוטרת מגבילה על היכולת:
_להשתמש באותם משאבי נפש שגילת כדי להציף דברים (שנימצאים בתת המודע)
ולאפשר בדיקה מחודשת של אמונות ודפוסי התנהגות (שהתקבעו עם השנים) (ושוב אינן מקדמים אותנו)
(אולי) אפשר להחליף אותם באמונות ודפוסים מקדמים._
- אני הוספתי את הסוגריים.
_לדוגמא האנשים איתם עבדתי בחרו באפשרות להתחבר למאגרי החוכמה היצירתיות והכוח שיש בהם אליהם לא היו מודעים קודם...
הם אפשרו לתהליך לקחת אותם למקום טוב ושלם בחייהם._
לדוגמא האנשים איתם עבדתי בחרו להתחבר למאגרי החוכמה היצירתיות והכוח שיש בהם ...
הם לקחו את עצמם למקום טוב ושלם בחייהם.
עדי ברן (2008-12-02T18:43:39):
אולי היה זמן בידי, אולי עניין אותי, אולי רציתי להטיב עימך ולהדגים לך תפיסה שאין בה תת מודע
תודה
אני בטוחה שהדיון היטיב איתי ומקווה שגם איתךעבורך הדימוי למילה תת מודע הוא חטוטרת, ולכן ודאי שמילה זו לא מיטיבה איתך.
ועדיף לך לגזור אותה מאוצר המילים שלך.
עבורי הדימוי הוא לפעמים של מעיין שופע ומזין, לפעמים של תיבת אוצרות לפעמים של גן יפיפה...לפעמים של מקור אור ועצמה...
לכן אתה ודאי יכול לראות עד כמה המילה הזו מיטיבה איתי.
לכן לי עדיף להשתמש בה.
כי אם למילים יש כוח גדול, הרי שדימויים הם מילים מתוחזקות...
וזה בסדר שאנחנו שונים בנקודה זו, טוב שכך, תאר לעצמך כמה משעמם היה העולם לו כולנו היינו חושבים ומרגישים אותו הדבר...
תודה על הזמן והמחשבה שהקדשת
תמיד טוב ומבורך לשאול שאלות ולהציע הצעות
כוכב הצפון (2008-12-03T21:17:48):
חן חן.
היטיב גם איתי.
_עבורי הדימוי הוא לפעמים של מעיין שופע ומזין, לפעמים של תיבת אוצרות לפעמים של גן יפיפה...לפעמים של מקור אור ועצמה...
לכן אתה ודאי יכול לראות עד כמה המילה הזו מיטיבה איתי._
איזה יופי של דימוי, אכן העשרת אותי.
תודה
עדי ברן (2008-12-05T09:06:11):
יופי
מקווה שנמשיך להנות מהתרומה שלך גם בהמשך.
אני רוצה ברשותך לנצל את הדיון הזה להדגמה של מונח מאד בסיסי ב NLP
המונח ניקרא "המפה האישית"
המפה האישית היא המציאות כפי שכל אחד מאיתנו חווה אותה.
אני חווה את המציאות שונה מכוכב הצפון, שחווה אותה שונה מאימא של אורי, והמפה של שלושתנו שונה מהמציאות. המציאות מכונה בשפת ה NLP "השטח"
מפה אישית בעצם נוצרת תוך כדי שאנחנו מתבגרים.
בתהליכי למידה.
תהליכי למידה מחייבים לעשות הכללות ולהשמיט פרטים,
אנחנו לומדים להיות מודעים רק לחלק מהאינפורמציה הנקלטת בחושינו (למרות שמחקרים הראו שכל האינפורמציה אכן ניקלטת, כולל ריח הבושם של האישה שישבה לידכם בסרט לפני 20 שנה...)
ואינפורמציה זו
אנחנו ממשיכים ומעבירים דרך מסננות אישיות: נסיון העבר ופרשנותו, ערכים, אמונות ועוד...
לולא היינו עושים זאת לא היה מתרחש תהליך למידה.
העולם כל כך מלא בפרטים שאין לנו שום יכולת או צורך להיות מודעים בכל רגע לכל חלקי החוויה...
להיפך לו היינו מודעים לכל הפרטים היינו מוצפים ולא היינו יכולים לפעול.
אם בכל פעם שאני רואה כיסא אצטרך ללמוד מחדש את כל פרטיו לא אוכל להשתמש בו ולשבת...
אבל, כשאדם מגיע ל- אימון, טיפול, הנחיה, הדרכה וכ"ו זה בעצם סימן שה"מפה" שבנה לעצמו "לוחצת לו" הוא רוצה להגמיש אותה ולפתוח לעצמו אפשרויות חדשות.
מנחה NLP לא ייעץ ולא יכוון אלא יתחיל מכך שילמד את אותו אדם, יכיר את הדרך בה הוא קולט ומסנן מידע יהיה איתו שם ויחד הן ימצאו את הדרך הנכונה עבור אותו אדם "להגמיש את המפה" שלו בהתאם למטרה שהוא רוצה להשיג. ולפתוח בפניו אפשרויות חדשות.
זה ניקרא בשפת ה NLP הצטרפות והובלה (PACING AND LEADING)
והנה סיפור של רבי נחמן מברסלב המדגים הצטרפות והובלה:
סיפור לשבת
מעשה בבן מלך שנפל לשיגעון
פעם אחת, בן מלך נפל לשיגעון שהוא עוף הנקרא הינדיק, דהיינו תרנגול-הודו, וצריך לישב ערום תחת השולחן ולגרור חתיכות לחם ועצמות כמו הינדיק. כל הרופאים נועשו מלעזור ולרפאו מזה, והמלך היה בצער גדול, עד שבא חכם אחד ואמר: "אני מקבל על עצמי לרפאו".
הפשיט גם כן את עצמו ערום, וישב תחת השולחן עם בן המלך הנ"ל, וגם כן גרר פרורים ועצמות.
שאלו בן המלך: "מי אתה ומה אתה עושה פה?" השיב לו: "ומה אתה עושה פה?" אמר לו:"אני הינדיק". אמר לו:"אני גם כן הינדיק" וישבו שניהם יחד כך איזה זמן, עד שנעשו רגילים זה לזה.
אז רמז החכם והשליכו להם כתונת, ואמר החכם-הינדיק לבן-המלך "אתה חושב שהינדיק אינו יכול לילך עם כותונת? יכולים להיות לבושים כותונת ואף על פי כן להיות הינדיק". ולבשו שניהם הכותונת.
ואחר זמן מה רמז והשליכו להם מכנסיים, ואמר לו כנ"ל: "אתה חושב שעם מכנסיים לא יכולים להיות הינדיק? ולבשו המכנסיים וכן שאר הבגדים.
ואחר כך רמז והשליכו להם מאכלי אדם מהשולחן, ואמר לו: "אתה חושב שאם אוכלים מאכלים טובים חדלים מלהיות הינדיק? אפשר לאכול וגם להיות הינדיק"
ואכלו.
ואחרי כן אמר לו:"אתה חושב שהינדיק מוכרח להיות דווקא תחת השולחן? יכולים להיות הינדיק ולהיות אצל השולחן".
וכך התנהג עמו עד שריפא אותו לגמרי.
מתוך "תיקון הלב" הרבי נחמן מברסלב
שילוב nlp ודמיון מודרך
חרדות - גישות שונות לטיפול ומה ניתן לעשות בעזרת דמיון מודרך ו - NLP
בימים בהם המצב הביטחוני קשה מקבלת החרדה תשומת לב רבה.
יחד עם זה חשוב לדעת שגם בימים כתיקונם הפרעות החרדה הן נפוצות מאד אצל מבוגרים וילדים.
אז מה זה חרדה?
למעשה חרדה היא מנגנון טבעי של הגוף, תפקידו של המנגנון לגייס את גופנו כך שיוכל להגיב בדרך הטובה היעילה והמהירה ביותר לסכנה מתקרבת.
אבל מה שהיה נכון בעבר כשהיינו צרכים להתגונן מחיות טורפות ומפגעי הטבע, עשוי להיות פחות נכון בתנאים המודרניים.
וכך הופכת החרדה לעיתים קרובות לתופעה שפוגעת קשות באיכות חיינו. אז כן, טוב שגופנו יודע להתגייס ביעילות אבל חשוב לעשות זאת במקום ובמינון הנכון לנו.
נהוג להבדיל חרדה מפחד בכך שמקור הפחד ידוע ו "אובייקטיבי" אך הבדלה זו מטושטשת כיוון שגם בפחד יש גורמים רבים של אי וודאות.
לחרדה ביטוי פיסיולוגי וביטוי נפשי.
ברמה הפיסיולוגית יכול האדם החרד להתמודד, בעוצמות שונות עם תופעות ללא הסבר רפואי, כגון דפיקות לב מואצות, מתח שרירים, יובש בפה, רעד, הזעה, סחרחורת, רעידות, קוצר נשימה, אי נוחות כאב או דקירות בחזה, תחושת מחנק, בחילה וגלי חום או קור. ברמה הנפשית יכולה להופיע תחושת סכנה מתקרבת, צורך להימלט, תחושה של חוסר מציאות, פחד מאובדן שליטה ואפילו פחד משיגעון, או ממוות.
במאמר זה אסקור את שיטות הטיפול המקובלות והיכן משתלב ה NLP בתוכן.
השקפות שונות:
קיימת השקפה הגורסת כי התקפי חרדה הם סימפטום שאם נטפל בו נקודתית הבעיה תבוא לידי ביטוי בדרך אחרת. ולכן יש צורך בעיבוד רגשי של הגורמים הלא מודעים שהביאו להתקף החרדה. הפסיכולוגיה הקונבנציונאלית תציע כאן טיפול דינמי (פסיכואנליזה) שהוא ארוך טווח ומטרתו להציף תהליכים פנימיים למודעות. אנשים רבים יפיקו תועלת מטיפול זה, אם כי התקפי החרדה לא תמיד ייעלמו. במקרה כזה יומלץ להם לשלב גם גישות קוגניטיביות-התנהגותיות ממוקדות וקצרות מועד לשיפור איכות החיים.
השקפה אחרת תומכת בטיפול קצר מועד מתמקדת בהקלת או העלמת החרדה. כאן ניתן למצוא את:
הטיפול התנהגותי (Behavior Therapy) אשר כשמו כן הוא , ממוקד בהתנהגות. בסוג טיפול כזה ילמד האדם הסובל מחרדה להתמודד עם מצבים קשים ויקבל תחושה של שליטה על חייו, לעיתים קרובות ייעזר הטיפול הזה בחשיפה הדרגתית למקור הפחד .
אפשרות נוספת: הטיפול הקוגניטיבי (Cognitive Therapy) אשר מאפשר לאדם לבחון את רגשותיו, ולשנות דפוסים. וכך לרכוש תחושה של בטחון ושליטה על חייו.
וכ"כ ניתן לשלב הטיפול ההתנהגותי-קוגניטיבי CBT (Cognitive Behavior Therapy) משלב בין שתי השיטות הקודמות ומקנה כלים להתמודדות
בנוסף ניתן לטפל בהפרעות חרדה בעזרת תרופות. מטרת הטיפול איזון פיזי ובכך הוא מעלים את החרדה או לפחות מספק הקלה. טיפול זה יכול פעמים רבות לאפשר התקדמות בטיפול נפשי, אך חשוב לזכור כי תרופות להקלת חרדה נועדו להקלת התסמינים בלבד, וההקלה תמשך רק כל עוד יילקחו התרופות.
הNLP מציע אפשרות להתייחסות ספציפית לחרדה, בצד אפשרות להצפת תהליכים מעמיקים יותר.
ההחלטה באיזו דרך לבחור היא אישית - אין הכרח לשלב תהליכי עומק כפי שאין הכרח לשלב תהליכים נקודתיים (אשר משנים את הסימפטום) אלא יש התאמה של התהליך הנכון לאדם הספציפי.
בכל מיקרה הטיפול יהיה קצר מועד וממוקד מטרה.
לאורך התהליך תהיה בדיקה מתמדת והערכת התוצאות.
לקראת סיום סדרת הפגישות והשגת המטרה יושם דגש על כלים בעזרתם יוכל האדם לעזור לעצמו בעתיד.
בהתייחסות הספציפית יעשה ה NLP שימוש בזיהוי טריגרים ואסטרטגיות חושיות.
כיצד מקודדת החרדה בחושינו ובמוחנו כמו גם לימוד כיצד נבנית חווית הביטחון כיצד היא מקודדת בחושינו ובמוחנו.
טכניקות דמיון מודרך שונות ילמדו אותנו כיצד להרגיע את עצמנו בזמן אמת.
טכניקות NLP יעזרו לנו לשנות את קידוד החוויה החושית, או כיצד להפעיל חווית בטחון ולחברה לטריגר המפעיל חרדה.
כמו בטיפול ההתנהגותי גם ב NLP נוכל למצוא טכניקות של חשיפה הדרגתית למקור החרדה על מנת לגרום לביטול הרגישות (דה סנסיטיזציה) אך כאן תעשה החשיפה בדמיון, בהסתמך על העובדה שהמוח האנושי מגיב לאירוע שהתרחש בדמיון כאילו התרחש במציאות.
פעמים רבות תעשה החשיפה תוך התבוננות מהצד, כאילו אנחנו צופים בסרט המוקרן על מסך קולנוע. התבוננות כזו תאפשר לאדם לזהות את משאבי הנפש הנדרשים לו ברגעים הקשים וללמוד אייך לגייס אותם ולהגיב בצורה שונה. דבר זה הופך פעמים רבות את חווית החשיפה לאפקטיבית מאד. ומאפשר תחושה של בטחון.
לעיתים יהיה משחק במרכיבי החושים הבונים את החוויה (במצב של פוביה למשל יקבל מימד הזמן והקצב בו מתרחשים הדברים חשיבות רבה, שכן נימצא כי אדם במצב של פוביה מרגיש כאילו הזמן עוצר מלכת...) לעיתים יעשה שינוי באמונות וערכים המרכיבים את החוויה, לעיתים מסגור מחדש של החרדה עצמה והפיכתה מאויב לידיד, ולעיתים עבודה עם הדימויים אותם מקשר האדם לחוויות החרדה והרוגע.
במקביל מאפשר ה NLP לשלב טכניקות ספציפיות להצפת וריפוי תהליכים עמוקים.
כלים שיציפו תהליכים מעמיקים יכולים לעשות שימוש בהתניות (עוגנים בשפת ה NLP) ושינוי ההיסטוריה האישית, הליכה על קו הזמן, שינוי אמונות מגבילות, שינוי דפוסים ועוד.
הדמיון המודרך יכול לאפשר כאן, במידת הצורך והרצון, שיחה עם דמויות פנימיות ארכיטיפיות כגון הילד הפנימי, הזקנה החכמה, הרופא הפנימי, הגיבור ועוד.
בצד שיחה בדמיון ובמקום בטוח עם דמויות אמיתיות משמעותיות מחיי המונחה שיש להן קשר לחרדה.
סיום סדרת הפגישות יאפשר כלים פרקטים כגון טכניקות הרגעות שונות בצד חיבור למודעות על לצורך השגת שלמות, הדמיית העתיד ועוד
על התייחסות ספציפית של ה NLP לקטגוריות של חרדה כגון פוביה ופוסט טראומה ארחיב במאמרים עתידיים.
שילוב nlp ודמיון מודרך
לעזור לילד שסובל מפחדים - תרגיל נוסף להורה וילד. לילדים צעירים יותר יתאים התרגיל מהמאמר לעבוד עם הפחד וללמוד ממנו, לילדים בוגרים יותר (גיל…
הנחו את הילד לתאר דמות שהוא אוהב מאד וסומך על חוכמתה ואהבתה אליו,
דמות שלידה הוא מרגיש בטחון ושימחה.
זו יכולה להיות דמות אמיתית או דמות מהדמיון, קרוב משפחה, חבר, מלאך, פיה, גיבור או כל דמות אחרת שגורמת לילד תחושה של בטחון.
אפשרו לילד לתאר כיצד נראית הדמות אייך נישמע קולה? מה הוא מרגיש בלב כשהוא רואה אותה? האם יש איזה שהוא ריח שקשור לדמות.
הדמות והילד יושבים יחד במקום מאד נעים ובטוח (מומלץ שהילד יספר לכם מה יש במקום – עצים? אגם? אולי זה מקום דמיוני? אולי הוא לא רואה רק מרגיש? אולי הוא שומע קולות או ריח ריחות? כל תשובה היא בסדר גמור).
ליד הדמות והילד החיה שהילד הכי אוהב, והילד מלטף את החיה ומרגיש כמה נעים להם ביחד. ואיזו הרגשה נעימה הוא מרגיש בלב כשהוא מלטף את החיה. (אם אין חיה זה גם בסדר)
מולם יש מסך קולנוע גדול וריק.
ליד הילד כפתור, ברגע שהוא לוחץ על הכפתור מוקרן מולם הסרט של הדבר ממנו הילד מפחד.
כשמסתיים הסרט שאלו את הילד מה יכול לעזור לו להרגיש בטוח,
ובקשו גם מהדמות המדריכה שלו לעזור ולתת רעיונות.
עכשיו בקשו מהילד להקרין את הסרט פעם נוספת ובדקו מה השתנה בסרט.
אפשרות נוספת: בקשו מהילד להתחיל לשחק בסרט למשל להקרין אותו יותר ויותר מהר, עד שכל הדמויות בו זזות ממש ממש מהר.
או מאד מאד לאט
אם יש קולות בסרט בקשו ממנו לגרום לקולות להיות יותר ויותר מהירים עד שהם נשמעים כמו דונאלד דאק.
ועכשיו בקשו ממנו שהקולות יהיו איטיים יותר ויותר כמו תקליט ישן.
אתם יכולים גם לבקש ממנו להוסיף לסרט מוסיקת רקע שהוא אוהב.
וגם לשחק בצבעי הסרט, לשנות צבעים, להפוך לשחור לבן, לשחק בפוקוס, להרחיק ולקרב.
הילד יספר לכם בעצמו מה קורה
בהצלחה.
-
פלוני_אלמונית*
- הודעות: 43441
- הצטרפות: 19 אוגוסט 2001, 22:52
- דף אישי: הדף האישי של פלוני_אלמונית*
שילוב nlp ודמיון מודרך
דמיון מודרך ו NLP בתהליכי פריון
במודע או לא במודע אנחנו כל הזמן משתמשות בדמיוננו וכך משפיעות על מצבנו הנפשי והפיזי.
בדמיון מודרך אנחנו בוחרות, במודע, להשתמש בדמיון לטובתנו, זה בדיוק המקום בו מתחברים הגוף והנפש.
ה Neuro Linguistic Programming) NLP ) פונה לחושים ולמוח המקבל מהם מידע ומעבד אותו.
גישה זו מספקת לנו מגוון אדיר של טכניקות, המבוססות על מחקרים, כדי להשיג מטרות, לשפר את התקשורת שלנו עם הסביבה ועם עצמנו, לשנות דפוסים ולפעול מתוך מסוגלות וכוח פנימי.
מאמר זה הוא הראשון בסדרת מאמרים הממחיש כיצד ניתן להיעזר בדמיון מודרך ו NLP לפריון בכלל ולנשים בטיפולי פוריות בפרט.
כניסה לממלכת ההורמונים
בואו נתחיל את המסע שלנו צעד צעד.
כמו זוג שמנסה להרות ולא מצליח, ומתחיל לבדוק מה בעצם מתרחש.
שני בני אדם מביאים את גופם ונפשם לתהליך, במקום החשוף והפגיע הזה הרצון להפוך להורה. לפי הסטטיסטיקה הקרה והאכזרית לשניהם סיכוי של 40 אחוז להיות ה"אשמים" באי הפריון...ויש עוד 20 אחוז לא ידוע...
אנחנו נתחיל מגוף האישה ותחנה ראשונה במסענו תהיה:
מסע בממלכת ההורמונים
השלב הראשון שלב הצמיחה והשגשוג (אולי שמעת פעם את המושג השלב הפרולופרטיבי – פולי קולרי – אז כאן אנחנו נמצאות)
נתחיל מלמעלה באזור הראשון במוח בשלב בו ההשפעה עדיין איננה ספציפית למערכת הרבייה שלנו בלבד ויחד עם זה יש לה כוח אדיר להשפיע על המחזור שלנו.
הקורטקס- קליפת המוח שלנו, שמפרישה חומרים הנקראים "שליחים עצביים" (נוירוטרנסמיטורים בלועזית), אני יודעת ששמות לא מוכרים יכולים לצור אי נוחות קלה אבל בעצם... הם נקראים שליחים כיוון שהם מעבירים מסר מהמוח לגוף...ואם נכיר אותם טוב יותר, נכיר גם את גופנו והמסרים להם הוא מגיב טוב יותר...
אם תחשבי על זה, על חלקם אולי שמעת למשל: דופאמין, אנדורפינים, קטכול אמינים.... וגם אם לא שמעת בעבר כעת כשאת נכנסת לעולם הפריון תגלי שהם נעשים מוכרים יותר ויותר... לשליחים אלו תפקידים רבים וכולם מדכאים את מערכת הרבייה. ..
יוצא דופן הוא נור-אפינפרין שמעודד אותה.
כל ההורמונים יפעלו בשלב הבא בשרשרת על ההורמון GnRH. בו נדון בהמשך. ואת שמו אולי כבר הספקת לשמוע ואולי עדיין לא...
את לא ממש צריכה לזכור את כל השמות, אבל כדאי להתחיל ולהכיר...
ככל שתכירי יותר את אותם שמות ותביני את תפקידם, כן יהיה לך קל יותר להתחבר לתהליכים הטבעיים המתרחשים בגופך, ואולי גם לקבל מגופך מסרים על המקומות בהם התהליך מבקש את תשומת ליבך...
דוגמאות לוויסות על רמה כזו:
אצל ספורטאיות רואים אל ווסת בגלל אנדורפינים בכמות גבוהה (רצות מרתון למשל).
נערות שסובלות מאנורקסיה, או נשים שעושות דיאטה קיצונית יכולות להגיע למצב של הפסקת מחזור.
סטרס עשו אף הוא לגרום להפסקת מחזור.
והחושים שלנו יכולים להשפיע על המחזור....האם יצא לך לשמוע או לחוות את התופעה הידועה בשם "סינכרוניזציה של מחזורים" שותפות לדירה, או סטודנטיות שגרות יחד במעונות מדווחות פעמים רבות על כך שהן מקבלות מחזור יחד. זו לא אגדה... כאן פועלת מערכת הריח שלנו כמווסתת של המחזור ומשפיעה עליו.
כך שכבר בתחנה הראשונה שלנו – הקורטקס – קליפת המוח - את יכולה להתחיל ולקבל מושג כיצד ניתן להשתמש בטכניקות דמיון מודרך ו NLP, הפונות לחושים ולידע שנימצא עמוק בתוכך לקבלת תשובות ועזרה.
על התחנות הבאות במסע ההורמונים במאמרים הבאים.
בדמיון מודרך אנחנו בוחרות, במודע, להשתמש בדמיון לטובתנו, זה בדיוק המקום בו מתחברים הגוף והנפש.
ה Neuro Linguistic Programming) NLP ) פונה לחושים ולמוח המקבל מהם מידע ומעבד אותו.
גישה זו מספקת לנו מגוון אדיר של טכניקות, המבוססות על מחקרים, כדי להשיג מטרות, לשפר את התקשורת שלנו עם הסביבה ועם עצמנו, לשנות דפוסים ולפעול מתוך מסוגלות וכוח פנימי.
מאמר זה הוא הראשון בסדרת מאמרים הממחיש כיצד ניתן להיעזר בדמיון מודרך ו NLP לפריון בכלל ולנשים בטיפולי פוריות בפרט.
כניסה לממלכת ההורמונים
בואו נתחיל את המסע שלנו צעד צעד.
כמו זוג שמנסה להרות ולא מצליח, ומתחיל לבדוק מה בעצם מתרחש.
שני בני אדם מביאים את גופם ונפשם לתהליך, במקום החשוף והפגיע הזה הרצון להפוך להורה. לפי הסטטיסטיקה הקרה והאכזרית לשניהם סיכוי של 40 אחוז להיות ה"אשמים" באי הפריון...ויש עוד 20 אחוז לא ידוע...
אנחנו נתחיל מגוף האישה ותחנה ראשונה במסענו תהיה:
מסע בממלכת ההורמונים
השלב הראשון שלב הצמיחה והשגשוג (אולי שמעת פעם את המושג השלב הפרולופרטיבי – פולי קולרי – אז כאן אנחנו נמצאות)
נתחיל מלמעלה באזור הראשון במוח בשלב בו ההשפעה עדיין איננה ספציפית למערכת הרבייה שלנו בלבד ויחד עם זה יש לה כוח אדיר להשפיע על המחזור שלנו.
הקורטקס- קליפת המוח שלנו, שמפרישה חומרים הנקראים "שליחים עצביים" (נוירוטרנסמיטורים בלועזית), אני יודעת ששמות לא מוכרים יכולים לצור אי נוחות קלה אבל בעצם... הם נקראים שליחים כיוון שהם מעבירים מסר מהמוח לגוף...ואם נכיר אותם טוב יותר, נכיר גם את גופנו והמסרים להם הוא מגיב טוב יותר...
אם תחשבי על זה, על חלקם אולי שמעת למשל: דופאמין, אנדורפינים, קטכול אמינים.... וגם אם לא שמעת בעבר כעת כשאת נכנסת לעולם הפריון תגלי שהם נעשים מוכרים יותר ויותר... לשליחים אלו תפקידים רבים וכולם מדכאים את מערכת הרבייה. ..
יוצא דופן הוא נור-אפינפרין שמעודד אותה.
כל ההורמונים יפעלו בשלב הבא בשרשרת על ההורמון GnRH. בו נדון בהמשך. ואת שמו אולי כבר הספקת לשמוע ואולי עדיין לא...
את לא ממש צריכה לזכור את כל השמות, אבל כדאי להתחיל ולהכיר...
ככל שתכירי יותר את אותם שמות ותביני את תפקידם, כן יהיה לך קל יותר להתחבר לתהליכים הטבעיים המתרחשים בגופך, ואולי גם לקבל מגופך מסרים על המקומות בהם התהליך מבקש את תשומת ליבך...
דוגמאות לוויסות על רמה כזו:
אצל ספורטאיות רואים אל ווסת בגלל אנדורפינים בכמות גבוהה (רצות מרתון למשל).
נערות שסובלות מאנורקסיה, או נשים שעושות דיאטה קיצונית יכולות להגיע למצב של הפסקת מחזור.
סטרס עשו אף הוא לגרום להפסקת מחזור.
והחושים שלנו יכולים להשפיע על המחזור....האם יצא לך לשמוע או לחוות את התופעה הידועה בשם "סינכרוניזציה של מחזורים" שותפות לדירה, או סטודנטיות שגרות יחד במעונות מדווחות פעמים רבות על כך שהן מקבלות מחזור יחד. זו לא אגדה... כאן פועלת מערכת הריח שלנו כמווסתת של המחזור ומשפיעה עליו.
כך שכבר בתחנה הראשונה שלנו – הקורטקס – קליפת המוח - את יכולה להתחיל ולקבל מושג כיצד ניתן להשתמש בטכניקות דמיון מודרך ו NLP, הפונות לחושים ולידע שנימצא עמוק בתוכך לקבלת תשובות ועזרה.
על התחנות הבאות במסע ההורמונים במאמרים הבאים.
-
נהלל_במעגל*
- הודעות: 215
- הצטרפות: 04 מרץ 2008, 18:05
- דף אישי: הדף האישי של נהלל_במעגל*
שילוב nlp ודמיון מודרך
אני זקוקה להמלצה למטפלת בדמיון מודרך באזור עמק יזרעאל.
תודה רבה,אני בדף ביתי
תודה רבה,אני בדף ביתי
שילוב nlp ודמיון מודרך
אייך נשתמש ב NLP כשזיהינו שאנחנו מפחדות להצליח
_"הפחד העמוק ביותר שלנו הוא לא שמא אנחנו חלשים.
הפחד העמוק ביותר שלנו הוא
שאנחנו בעלי עוצמה שמעל לכל שיעור.
זה האור שבנו – לא האפלה שבתוכנו – שמפחיד אותנו יותר מכל.
אנחנו שואלים את עצמנו –
איזה זכות יש לי להיות מבריק, יפהפה, מוכשר ואהוב?
למען האמת - איזו זכות יש לך לא להיות?
אין שום דבר נאור בלהצטמק כדי שאחרים לא ירגישו חסרי-ביטחון.
ככל שניתן לברק שלנו להאיר, אנחנו מעניקים, בלי מודע,
רשות לאחרים לעשות כמונו.
ככל שנשתחרר מהפחדים שלנו, נוכחותנו תשחרר אחרים מפחד."
נלסון מנדלה_
הרבה ניכתב על הפחד מהצלחה, משפטים כמו "אני לא מספיק טובה" "אני לא בסדר" מאפיינים לעיתים אנשים שרוצים להצליח, אבל איפה שהוא בתוכם מרגישים שזה לא מגיע להם.
כשהייתי סטודנטית הופתעתי מאד לגלות שהתקבלתי לתואר שני במכון יוקרתי בארץ, ביומי הראשון שם פגשתי בחור שלמד שנה מעלי ונחשב למבריק בתחומו, אחד כזה שכולם הבינו אייך התקבל למקום יוקרתי כל כך. "אני יודע מה את חושבת" הוא אמר לי, "את חושבת וואו לאן הגעתי? אייך התקבלתי? בטח כולם פה מסביב גאונים ורק אני בטעות כאן. אני צריכה להיזהר שלא יגלו את זה..." נדהמתי, האם הבחור קורא מחשבות בנוסף לכל מעלותיו? "אייך אתה יודע? " שאלתי "פשוט" הוא אמר "זה מה שאני חשבתי כשקיבלו אותי... "
התחושה שהצלחות קודמות שלך היו לגמרי מקריות, והנה עוד צעד נוסף והתרמית הגדולה תתגלה מוכרת לרבים. תופתעי לגלות שאנשים רבים מרגישים שהם נמצאים במקום שאינם ראויים לו, ומפחדים שעוד צעד קטן והכול יתמוטט... כשבעצם אין כל קשר בין הפחד הזה למציאות...
כרגיל ב NLP כשאנחנו נתקלות במכשול אנחנו מניחות לרגע לשאלה למה זה קורה, ופונות אל השאלה אייך, אייך אהפוך את הפחד למנוע של הצלחה.
אז הנה כמה טיפים:
- מקדי את עצמך, באיזה שינוי את מעוניינת. האם שינוי ברמה ההתנהגותית: בדרך בה את מגיבה ופועלת, אולי ברמת הכישורים והידע הדרושים לעסק שלך, אולי ברמה גבוהה יותר האמונות או הערכים המכוונים אותך או אולי אפילו ברמת הזהות. לכל שינוי שתרצי חשוב לברר מה ייתן לך פידבק שאת אכן פועלת בצורה מוצלחת שמקדמת אותך, אייך תתנהגי? מה תחשבי? מה תרגישי? מה תראי? מה תשמעי? מה תחושי בגוף? מה משמעות השינוי הזה עבורך כאדם?
- למדי אייך את בונה פחד. אייך את נכנסת למצב של פחד, אולי משהו שאת רואה (תמונה חיצונית או פנימית), שומעת, חשה בגוף, מחשבה שעולה? רגש? מה שרשרת ההתרחשויות הפנימיות כשאת מפחדת. (כשמזהים את ההתרחשות הפנימית ניתן לשנות את החוויה וההתנהגות).
- זהי כיצד את משתמשת במילים לבניית מוטיבציה. שימי לב למילות הבחירה והכפייה בהן את משתמשת כאשר את מתארת משהו שאת תקועה בו (רוצה חייבת, בוחרת, מעדיפה, לא יכולה וכ"ו). שימי לב למילות הבחירה והכפייה בהן את משתמשת כאשר את מדברת על משהו אותו את עושה בקלות עם הרבה מוטיבציה. מה למדת מההשוואה? השתמשי במילים בונות המוטיבציה במקומות בהם את תקועה ושימי לב מה קורה.
- זהי אילו דימויים מפעילים אותך. כמו מה את חווה את הפחד? איזה דימוי עולה בך? ומה היית רוצה שיקרה עם הדימוי הזה? לדוגמא אם את חווה את הפחד כמו אזיקים על ידייך מה היית שיקרה לאזיקים? אם תחושה של מערבולת פנימית למה היית רוצה להפוך את המערבולת? שימי לב מה קורה לך כשאת משחקת בדימויים.
- ואפשר גם להשתמש בפחד לטובתך. דמייני שני סוסים חזקים בריאים ומלאי אנרגיה המושכים במרץ רב עגלה. סוס אחד למזרח והשני למערב. מה קורה לעגלה? תקועה. כך גם את כשחלק בך מושך להצלחה והשני מפחד ומושך לכיוון המנוגד, את חווה קונפליקט פנימי המוביל לתקיעות. את יכולה כמובן לשחרר את הסוס המתנגד או לאלץ אותו לשנות כיוון. הNLP מציעה לך להקדיש קצת זמן כדי לברר, מה מנסה סוס הפחד להשיג עבורך? לאילו ערכים בחייך הוא נאמן? מפני מה הוא מגן עלייך? ברור כזה מציף פעמים רבות ערכים שמבקשים מענה ואמונות יסוד או דפוסי תגובה שהגיע הזמן לעדכן. ידיעת הכוונה החיובית של כל סוס, כל חלק בך שמשפיע על ההתנהלות שלך בעסק, פותחת פתח לדיוק ההצלחה שלך ומציאת אסטרטגיות חדשות. יישוב הקונפליקט משחרר כמות גדולה מאד של אנרגיה לטובתך, ומאפשר לך גישה לכל המשאבים הפנימיים שלך.
-
טדליק_נהנאנע*
- הודעות: 1176
- הצטרפות: 05 נובמבר 2008, 00:10
- דף אישי: הדף האישי של טדליק_נהנאנע*
שילוב nlp ודמיון מודרך
שלום עדי,
אשמח לשמוע אם יש לך המלצה על מטפל/ת NLP באיזור רחובות.
אני בדף בית, תודה.
אשמח לשמוע אם יש לך המלצה על מטפל/ת NLP באיזור רחובות.
אני בדף בית, תודה.
שילוב nlp ודמיון מודרך
דמיון מודרך וNLP לטיפול במיגרנה.
כ 10% מכלל האוכלוסייה, סובלים ממיגרנה, רובם נשים. זה הרבה מאד וזו פגיעה משמעותית באיכות החיים. לרוב מדובר בכאבי ראש חזקים, חד-צדיים, "כאב הולם" ז"א כמו פטישים שהולמים, לרוב באזור הרקה, המצח והעין. ההתקף ילווה לעיתים בבחילות או אפילו בהקאות. יש כאלו שאצלם לפני המיגרנה תופיע " אאורה" ( הפרעות בראיה שבעקבותיהן מגיע הכאב). ויכולות אפילו להיות מגרנות בלא כאבי ראש, אלא רק הפרעות בראייה (ללא סיבה רפואית מאובחנת)
מבחינה פיזיולוגית, מקובל ליחס את הכאב להתרחבות כלי דם במוח, זה יכול להתרחש כחלק משינויים הורמונאליים, כתגובה לגורמים חיצוניים כמו תזונה, או אפילו זיהום אויר ואף כתגובה למצבי לחץ, או "ירידת לחץ" (למשל "מיגרנה של שבת" שמופיעה בשבתות וחופשות והורסת את הרגעים האלו, בהם יכולנו ליהנות מהחופש, מהמשפחה, מחברים, מתחביבים ובכלל מהחיים). ולעיתים כתגובה למצבים רגשיים כגון דיכאון, עומס, חרדה, או מצבים פיזיים: חוסר שינה או עודף שינה, רעב ועוד.
הטיפול התרופתי מסווג לתרופות לטיפול בכאב (טיפול אקוטי) בעזרת תרופות מקובלות למניעת כאבים. התרופות החדשות למניעת כאבי מיגרנה כגון אימיטרקס; זומיג; ריזלט ועוד, פועלות דרך קולטני הסרוטונין ועוזרות לכווץ את כלי הדם במוח וכך להקל על הכאב.
קיימות בשוק גם תרופות למניעת התקפים כגון: דרלין; אלטרול (שהיא גם תרופה אנטי דיכאונית) אשר פועלות כחוסמי קולטנים מסוג בטא, תרופות אחרות הן חוסמי תעלות סידן כמו למשל ורפמיל; ויש גם תרופות נגד פרכוסים כמו דפלפט. מי ששוקל לקחת את אלו צריך כמובן להתיעץ עם נוירולוג.
הרפואה המשלימה יכולה להציע דיקור, נטורופתיה, רפלקסולוגיה, שיאצו ועוד. במאמר זה אתייחס לשילוב בין דמיון מודרך ל NLP לטיפול במיגרנות.
כפי שיודעים רוב הסובלים ממיגרנה, בזמן התקף קיימת רגישות רבה לאור ולרעש. רוב הסובלים ממיגרנה יחפשו חדר חשוך ושקט שיקל על סבלם, ואם יצליחו לישון זה יהיה בכלל נפלא... רק שהחיים מסביב נמשכים, יש עבודה, משפחה, מחויבויות, ולכן מובן מדוע התקפים שמגיעים בתדירות גבוהה מהווים פגיעה כל כך משמעותית בחיים, מעבר לסבל הפיזי הרב.
הרגישות החושית הגבוהה בעצם ממחישה לנו מדוע יכול ה NLP להיות משמעותי מאד ככלי להתמודדות עם הכאב. ה- NLP משתמש בחושים, ובדרך בה הם מקודדים חוויה במוח. עבודה חושית זו יכולה לעשות פלאים להתקף.
כאשר משלבים בין NLP לדמיון מודרך, ה NLP יעשה שימוש בזיהוי טריגרים ואסטרטגיות חושיות הבונות את ההתקף ולימוד כיצד לפוגג אותו. בעוד שטכניקות דמיון מודרך שונות ינצלו את העובדה שמוח מגיב לאירועים דמיוניים כאילו היו אמיתיים, וילמדו אותנו כיצד להרגיע את עצמנו בזמן אמת לספק רוגע לשרירים והקלה לגוף.
מעבר לטיפול בהתקף עצמו, יש הרואים במיגרנה סימפטום ומבקשים לרפא את הבעיה מהשורש. לחקור את המיגרנה דרך הקשבה לחוכמת הגוף. אנשים שבוחרים בגישה זו מניחים שאם הגוף יצר מיגרנה הרי שהייתה איזו שהיא כוונה, משהו שהגוף זקוק לו ומנסה להשיג בעזרת ההתקף. ולכן במקביל להעלמת הכאב נבקש גם לחקור מה רצה הגוף להשיג כשיצר אותו וכיצד ניתן להשיג את זה בדרכים שיאפשרו לנו איכות חיים טובה.
הסיפור של מרים ממחיש יותר מכל למה הכוונה, מרים סבלה מאז גיל ההתבגרות מהתקפי מגרנה. היא נהגה להיעזר במשככי כאבים אך הם גרמו לה לטשטוש ועייפות. בפגישה בייננו רצתה מרים לחקור את הסיבות שהובילו למיגרנה. הנחתי אותה למצב של שלווה עמוקה, במצב זה התמקדה מרים באיברי הגוף השונים ובדקה מה קורה להם בזמן התקף, היא נדהמה לגלות את ההנחיה הפנימית שהייתה בה לגילוי שורשי הבעיה ואחרי כן לריפוי. התשובות זרמו מתוכה כמו נהר והיא מצאה את הדרך לחזור ולחיות חיים טובים שמחים ובריאים. לעיתים רחוקות עוד היו ההתקפים חוזרים, אבל אז היתה מרים מצוידת בכלים להתמודדות.
נישמע כמו קסם? הקסם אמיתי, שוב ושוב אני נדהמת מול המעיין המרפא הזה הזורם בתוכנו. במקום בו הגוף מתחבר לנפש. הדרכים למעיין הזה נמצאות בתוכנו זמינות לנו תמיד. וכשאנחנו מגלים אותם נפתחת בפנינו הדלת לריפוי.
שילוב nlp ודמיון מודרך
היפוך עובר ממצג עכוז בעזרת דמיון מודרך
"העובר במצג עכוז", אמר לי הרופא בהריון השלישי "בסדר, יש לו עוד זמן". "בסדר יש זמן" מלמלתי לעצמי כמו מנטרה בדרך הביתה " לנשום, להירגע, אופטימיות, חשיבה חיובית, הכול יהיה בסדר..." אמרתי לעצמי...
"מה אומרים המספרים ?" פניתי למדע ולסטטיסטיקה שירגיעו אותי "עד שבוע 36 כ 90 אחוזים ממצגי העכוז הופכים למצג ראש. וגם לאחר שבוע, זה למישהי כמוני שכבר עברה הריונות, יש סיכוי של מעל 50 אחוז שהוא יתהפך... ובעצם מכיוון שזה הריון שלישי אז אפילו בשבוע 38 יש עדיין סיכוי של יותר מ 20 אחוזים... אז אפילו הסטטיסטיקה לטובתי... יהיה בסדר... יהיה בסדר... יהיה בסדר...להירגע לנשום עמוק..."
נשמתי עמוק, ניסיתי לחשוב חיובי, להיות אופטימית...
אבל בתוכי הרגשתי את הפחד...עולה ומחלחל מתעלם מהסטטיסטיקה מההיגיון מניסיונות השכנוע העצמי... פשוט פחד...משהו אמר לי שלא יהיה בסדר... ההיריון הקודם שלי הסתיים בקיסרי אחרי שעשיתי כמעט כל מה שהיה לרפואה הקונבנציונאלית והמשלימה להציע דיקור, הומאופטיה יוגה תנוחות, פנס ועוד.. ה-כ-ל כולל שני היפוכים חיצוניים בבית חולים. כמה ימים אחרי ההיפוך הראשון חזר העובר בחזרה לעכוז, ההיפוך השני היה רגע לפני הלידה, התחילו לידה יזומה ו... זה ניגמר בקיסרי חירום. ועכשיו לקראת הלידה השלישית, כמה חלמתי על לידה טבעית, כמה קראתי על לידה נרתיקית אחרי קיסרי (VBAC) כמה מידע אספתי, עם כמה אנשי מקצוע דיברתי, כמה הקפדתי על כל דבר, והנה... שוב עכוז...
באותם ימים גיליתי את הספר "גופה של אישה תבונתה של אישה" של דר' כריסטיאן נורת'רופ. ספר שהותיר בי רושם עמוק. סוף סוף מישהי שמרגישה חושבת ומאמינה כמוני וגם פועלת. שנים עסקתי במחקר מדעי קונבנציונאלי, וכל אותן שנים האמנתי בכוחם של הנפש והתת-מודע להשפיע על הגוף. אבל מה עושים עם האמונה הזו?
איפה יש כלים להפוך את התיאוריה למשהו פרקטי שיעזור.
והנה עכשיו כשאני במצוקה הצורך למצוא כלים נעשה חזק מתמיד.
לא יודעת מה הוביל אותי אבל משהו פנימי אמר לי שדמיון מודרך הוא הכלי שני מחפשת.
התחושה הפנימית שלי קיבלה את האישור המדעי בעזרת מחקר שנעשה ב 1981 ובו השתתפו מאתיים נשים שעובריהן לא התהפכו למצג ראש עד השבוע ה-36. בהשוואה לקבוצת הביקורת בה רק 26 עוברים התהפכו, מתוך 100 נשים בקבוצת הדמיון המודרך, 81 תינוקות התהפכו למצג ראש. להפתעתם של החוקרים לא נדרשו הרבה פגישות לשם כך, הממוצע עמד על 2 פגישות.
מובלת על ידי אמונה ותחושת בטן חזקה, ומצוידת במחקר מדעי לאישור הגעתי למנחה מוסמכת שעזרה לי לעבד את טראומת הלידה הקודמת ולמצוא בתוכי שלווה ובטחון. וכל זה התרחש בשלוש פגישות בלבד...נדהמתי מעוצמתו של הכלי השקט והנעים הזה... שלא כמו בתוצאות אותו מחקר (ושלא כמו ההצלחות הרבות להן הייתי עדה לאחר מכן של היפוך עובר בעזרת דמיון מודרך) העובר שלי לא הסכים להתהפך. שאלתי אותו מה מונע ממנו להתהפך התשובה שהתקבלה הייתה כי באזור הצלקת מהניתוח הקיסרי הקודם שעברתי דופן הרחם דקה מדי והיפוך יהיה מסוכן. זה לא מה שרציתי לשמוע, ולא קל היה לקבל. אבל זו הייתה התשובה. נעזרתי בדמיון מודרך כדי לתכנן את ההתמודדות הטובה ביותר עם הניתוח. בזמן הניתוח הקיסרי אמר לי המנתח במילים אלו בדיוק "באזור הצלקת מהניתוח הקיסרי הקודם דופן הרחם דקה כמו נייר, מזל שהעובר לא התהפך, אני לא רוצה לחשוב מה היה קורה לו היית נכנסת ללידה...". לא מילים שנעים לשמוע בזמן לידה או ניתוח אך אני נדהמתי מהדיוק וההקבלה בין מה שראה המנתח ובין התשובה שעלתה מתוכי בזמן הדמיון המודרך.
שנים אחרי כן, לאחר התמחיתי בדמיון מודרך ו NLP בתהליכי גוף נפש ופריון וכבר חזיתי במו עיני בכוחו של התת מודע להשפיע על הגוף. וראיתי עוברים שהתהפכו לאחר מספר פגישות מועט. עדיין אני זוכרת תמיד להקשיב לתשובות שמגיעות מתוכנו, לא תמיד זו התשובה שרצינו אבל אין כמו חוכמת הגוף להדריך אותנו לדבר הנכון ביותר עבורנו.
-
אמונה_בה'*
- הודעות: 117
- הצטרפות: 10 יוני 2009, 16:20
שילוב nlp ודמיון מודרך
זקוקה להבין.
זקוקה לעזרה.
מחשש לזרוז לא טבעי, אני מעוניינת להגיע ללידה כמה שיותר מהר אבל מרגישה "תקועה" בתוך עצמי.
לא נותת לגוף ללדת.
משהו מפריע.
איך אני נעזרת בדמיון מודרך? יכולה לעשות בעצמי? אני מאמינה שכן ועם עבודה טובה אגיע להתקדמות אמיתית. די מודעת לעצמי. אבל... יש כללים?
אנא!
זקוקה לעזרה.
מחשש לזרוז לא טבעי, אני מעוניינת להגיע ללידה כמה שיותר מהר אבל מרגישה "תקועה" בתוך עצמי.
לא נותת לגוף ללדת.
משהו מפריע.
איך אני נעזרת בדמיון מודרך? יכולה לעשות בעצמי? אני מאמינה שכן ועם עבודה טובה אגיע להתקדמות אמיתית. די מודעת לעצמי. אבל... יש כללים?
אנא!
-
פלוני_אלמונית*
- הודעות: 43441
- הצטרפות: 19 אוגוסט 2001, 22:52
- דף אישי: הדף האישי של פלוני_אלמונית*
שילוב nlp ודמיון מודרך
הי, האם למישהו יש המלצה למטפלת בדמיון מודרך באזור תל אביב?
שילוב nlp ודמיון מודרך
סופסוף הממסד מכיר ביכולות של השיטה, ראיתי שפתחו קורס בויגייט שמעתי על חברות הייטק ששולחות את העובדים על חשבונם או בהשתתפות עצמית נמוכה לטיפול, >>השינוי מתחיל בתוכנו<<