שינה באופן טבעי

כפי שמצביע השם ושעת הכתיבה, בזמן האחרון אני ערה בלילות. ככה גם הגעתי להכיר את האתר המצויין הזה.
ובכול זאת עם כול ההנאה שהאתר מספק הייתי מעדיפה לישון בלילה.

אני נרדמת בקלות כשהולכת לישון, ובדרך כלל הייתי ישנה מצויין. אבל בזמן האחרון אני מתעוררת באמצע הלילה , ואז כבר לא מצליחה להרדם.
אני רוצה לחזור לישון מהר, ולא להיות עייפה כולכך בבקרים.
לא רוצה לקחת כדורי שינה למיניהם, ומחפשת פתרון טבעי לשינה.
יש?

לאכול ארוחת ערב מוקדם, מומלץ עד שבע שמונה. ולא ארוחה כבדה.

לטבול כפות רגליים באמבט מים חמים עם כמה טיפות לבנדר או תה קמומיל ולשבת כך קצת., אפשר גם לקנות משייף עדין לכפות הרגליים ולנקות קצת את העור היבש שיירד בקלות אחרי ההשרייה. זה מקל על כל הגוף. לעסות אחר כך את הרגליים בשמן ולגרוב גרביים.

לצחצח שיניים, להבריש שיער, לנקות פנים.

להחליף מצעים לעתים קרובות.

לישון עם פיג'מה נעימה כרית נוחה ואולי גם שמיכה כבדה יותר.

לא להתאפק לפני השינה ולהשתדל לשבת זמן מספיק בשירותים בלי למהר (עם ספר) כדי שכל מה שרוצה לצאת ייצא. (כולל גאזים. סליחה על הירידה לפרטים אבל הם חשובים.)

כשאת במיטה, תני לכל המחשבות שמטרידות אותך לעלות ודוני בהן, המוסך, החשבונות, מישהי שעצבנה אותך... מה את מתכננת לעשות מחר...

אחר כך, כשתרגישי שנגמרו הדיונים, עברי להרפייה. שכבי נוח על הגב או על הבטן עם ידיים פשוטות לצדי הגוף, ורדי עם המחשבה אל בהונות הרגליים.

המטרה היא לבדוק אם כל חלק בגוף שוכב בנוח או מכווץ ומחזיק את השרירים מאיזו שהיא סיבה.
עברי לפי הסדר (לא מהר) אל שוקי הרגל, הברכיים, הירכיים, שרירי הישבן, וכך הלאה.
הקפידי במיוחד על שרירי הלסת. למדי להרפות אותה ולהניח לה להשמט.. זה משפיע על כל הגוף.

אם את נוהגת לישון בצהריים, נסי להחליף זאת במנוחה בת רבע שעה עם הרפייה כזאת. לא ממש תרדמי אבל הגוף יקבל כוחות לשאר היום ובלילה תרצי לישון יותר.

תודה לפלונית, אנסה. ההרפיה נראית לי ביותר.

האם יש תמצית באך לנושא או איזשהו דבר אחר שאפשר לקחת?

עוד טיפ להרפייה:
לעבור את כל אברי הגוף בזה אחר זה, לכווץ כל אבר, למתוח ולשחרר (לאט!). אצבעות הידיים, כפות הידיים, האמה והזרוע, הכתפיים (להדק למטה ולהרפות), וכן הלאה. ואחרון חביב: לכווץ את הפנים, לעצור רגע את הנשימה - ולהרפות. אחר כך לנשום כמה נשימות עמוקות בלי מאמץ, כאילו האויר זורם מעצמו לריאות, או כאילו את מריחה פרח.
אם עשית את זה נכון, תרגישי בשלב זה כאילו את שפוכה על המיטה. אבל במקרים רבים בשלב זה את כבר ישנה...
בהצלחה!

לי עוזר מאוד לשמור על שעות שינה קבועות, כולל סופי שבוע. לקום בשעה לא מאוחרת, כשהשמש עדיין לא בשיאה (נניח 6:00-7:00 בבוקר) אחרי שבועיים-שלושה הגוף פשוט מתרגל לרוטינה של שעות השינה, ובשעות הערב מרגישים כבר עייפים ונרדמים בקלות יחסית.
אני חושבת שדווקא לעשות דיונים בכל הדברים הבלתי-פתורים לא עוזר לשינה בכלל. אני יכולה להתהפך שעות עם מחשבות בלתי נגמרות על בעיות שאי אפשר לפתור עדיין, או שאי אפשר לפתור בכלל.
לכן אני ממליצה דווקא לנסות את הטכניקה הבאה- לחשוב על המון דברים, ולא להתעכב יותר משבריר שניה על שום מחשבה. זה לא קל לעשות את זה, כי כשצצה מחשבה באופן טבעי רוצים לעקוב אחריה ולפתח אותה. אבל, לא לתת לניצני המחשבות להתפתח בכלל. לגדוע אותן באיבן, שוב ושוב ושוב. זה מאוד מרדים. אותי לפחות.

שאלה כללית על שינה -
אני מחפשת מקורות לגבי כיווני שינה.
הנטורופתית שלי אמרה לי, כשדיברתי איתה על קשיי השינה של קטנתי, שהכי טוב לישון כשהראש לכיוון צפון או מזרח. לישון כשהראש למערב או דרום זה כמו לישון הפוך, ולוקח אנרגיה במקום לתת לגוף לנוח באמת.
אני מחפשת סימוכין, לפני שמחליפים כיווני מיטות.
זה קשור לפנג שווי, למיטב הבנתי. ואז, אם באמת מחליפים כיוונים, מה עוד צריך לוודא בחדר כדי להבטיח שינה ערבה וטובה?

מצאתי כל מיני קישורים שונים ומשונים ברשת, ובעיקר סותרים אחד את השני.
יש מישהי שאומרת שחייבים לישון לכיוון דרום, לפי וואטסו. והיא גם יועצת פנג שווי.
מוזר.

לפי היהדות אכן נכון לישון עם הראש לכיוון מזרח או צפון.

כיוון המיטה המומלץ לפי הפשט והגר"א ראש בצפון ורגלים בדרום , לפי האר"י והזוהר ראש במזרח ורגלים במערב. העתקתי מ:http://www.moreshet.co.il/web/shut/shut2.asp?id=81414

תודה חיפאית.
מחזירה ל{{}}מה חדש - לשמוע עוד דעות ותגובות.

הי סלט.
מבחינה עקרונית זה תלוי בתאריך לידה.
מהניסיון שלי זה תלוי בעוד דברים כמו סדר וניקיון בחדר, מתחת למיטה, בתוך הארונות, צבעים שקטים בחדר,
שינה לא מול הדלת ולא עם הראש אל הדלת, לא מתחת לחלון, בלי קרינה אלקטרו מגנטית וכו.
יש לי הרבה מה לכתוב אבל עדיף שתפרטי בדיוק בדיוק איך החדר נראה.

הו, יש שלושה חדרי שינה.
נתחיל בחדר של הקטנה, כי היא זו שלא ישנה כמו שצריך (וגם יוצאות לה שיניים, אבל זה כבר סיפור אחר).
החדר פינתי, דרום מזרח.
בקיר שפונה דרומה יש שני חלונות קטנים.
הדלת נמצאת בפינה הצפון מערבית ופונה דרומה.
המיטה (בדיוק סובבנו אותה) בפינה הדרום מזרחית כשהראש פונה מזרחה והרגליים מערבה. יש חלון מעל המיטה.
לפני שסובבנו את המיטה היא היתה באותה פינה אבל צפון דרום. ממש ליד החלון.
החדר עצמו ממשיך צפונה עד מאחורי הדלת, כך שכדי להגיע לקיר המערבי, צריך להכנס ולהסתובב שמאלה ולעבור את איזור הדלת. כלומר, הוא לא ריבועי.
מול המיטה (בקיר המערבי) יש כוורת עם משחקים וסיפריה. בקיר המערבי יש ארון כחלק מהקיר, הדלתות שלו הן מראה.

עוד משהו?
תודה @}

חדר השינה שלנו:
חדר פינתי צפון מערב. הדלת בפינה הדרום מזרחית ופונה צפונה.
יש חלון בקיר הצפוני צמוד לקיר המזרחי. המיטה צמודה לקיר המערבי, ראש במערב רגליים במזרח. לכל אחד מצידי המיטה יש שידה נמוכה.
צמוד לקיר המזרחי, ליד הדלת, יש שידה רחבה ונמוכה ומעליה מראה.
בקיר המזרחי יש דלת לחדר ארונות ומתוכו כניסה לשרותים-אמבטיה.

אין טלויזיה בחדר (פעם היתה). יש שידת החתלה מתחת לחלון, צמוד לפינה הצפון מזרחית.

שוב תודה @}@}@}

הי מותק
הסתבכתי עם כל הכוונים האלו...די קשה אם לא רואים.
שני דברים קפצו לי לראש לגבי הקטנה.
בלילה לסגור את התריסים ןלשים וילון בחלון מעל המיטה ולהחליף מהר את הארון עם המראות.
מאוד בעייתי לישון עם כל כך הרבה מראות בחדר. בדיוק מתכון לאי שקט.
אני פחות מתחברת לכוונים ולהתחיל לחשב עכשו את הכוונים זה בעייתי.
מעדיפה שתתארי לי צבעים, מרקמים, תמונות..

מעדיפה שתתארי לי צבעים, מרקמים, תמונות..
אוקיי.
צבעים - החדר עוצב לתינוקות בתקופת הבורדרים

(ולמי יש כוח לשנות את זה עכשיו).
החלק העליון של הקיר בצבע אפרסק נעים, הבורדר של פו הדוב לא מקושקש מדי. החלק התחתון בבסיסו אותו אפרסק, מעליו כתמי צבע צהוב. הצהוב נמצא למטה, עד שליש גובה הקיר.
יש תמונות - תמונה של ילדה קטנה. תמונה של במבי. פאזל תמונה תלוי של סינדרלה. מראה קטנה (בין החלונות).
הרצפה היא שטיח מקיר לקיר בצבע קרם.
מנורה-מאוורר תקרה תלוי באמצע התקרה.
יש וילונות לבנים-שקופים עדינים על החלונות (לא מכסים את כל החלון, רק את חלקו), ותריסים שאפשר להוריד ולהרים, בצבע ורוד-אפרסק.

סדנה בת שלושה ימים שינתה לעד את חיי הלילה שלי. עד אותה סדנה, במאי 2007, שנתי היתה טרופה ולא מרעננת. סדנת שינה בהנחיית מייקל קרוגמן, מפתח שיטת soundersleep system (r) החזירה לי את היכולת להרדם ולישון שינה מרעננת ומבריאה. מומלץ ביותר. בקרו באתר
soundersleep.com . בארץ יש כמה מורים שהוסמכו על ידי מפתח השיטה ללמד את הטכניקות. הכל מבוסס על נשימה טבעית ותנועות קטנטנות המתואמות עם קצב הנשימה הטבעית.
חלומות פז!

עבור רוב האנשים, עצם השכיבה במיטה, בדרך כלל בלילה, מהווה תנאי מספק להירדמות.
יחד עם זאת, כ- 10-15% מהאוכלוסייה חווים קשיי הרדמות.
הסטטיסטיקה אומרת כי 95% מהאוכלוסייה יסבלו מנדודי שינה בשלב כלשהו בחייהם.
אנשים רבים סובלים מנדודי שינה מבלי להיות מודעים לכך אפילו.

תופעת נדודי השינה אינה באה לידי ביטוי רק בחוסר יכולת להרדם בלילה או חוסר יכולת לחזור לישון לאחר יקיצה לילית.
חשוב מאוד לדעת כי תופעת נדודי השינה היא בעלת השפעה מתמשכת בטווח של 24 שעות,
העלולה לגרום לתופעות רבות:
החל מעייפות,
קשיי ריכוז ועצבנות,
השפעה ניכרת על כושר למידה ולקיחת החלטות,
על היכולת לבצע מטלות,
סכנה לתאונות אישיות ולתאונות במהלך נהיגה ועוד.

לקריאה והרחבה על נדודי שינה - וטכניקה פשוטה להקלה
סודות השינה הערבה

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

טיפות ולריאן או כמוסות פסיפלורה אולי? חליטות תה כגון מליסה.
לדאוג להגיינת שינה. לכבות.מסכים אם זה טלויזיה, מחשב או סלולר. האור מפריע לשינה ולא להיות פעיל שעתיים לפני שינה. לעמעם אורות, לתת לגוף לשקוע, להשקיט את הראש.. לא להרבות במחשבות

שלום לכם, על אף שאני משתתפת קבועה באתר, כאן אני בשם אחר... אני סובלת כבר כמה שנים מפיברומיאלגיה, ובחודשים האחרונים מבעיות שינה קשות. יש לי תחושה שרופא המשפחה די "סימם" אותי בכדורי שינה וכעת כשהפסקתי אותם - המצב הפך לגרוע יותר. יש אולי המלצות שאינן כדורים? ניסיתי מליסה, זוטא, מקלחת חמה וכד'. אשמח אם תוכלו לעזור. תודה!

ההמלצות למעלה מצוינות.
אפשר לנסות גם סדנת שינה ערבה אצל אילה טייכמן (אבל צריך לתרגל באדיקות!)

אני סובלת כבר כמה שנים מפיברומיאלגיה
גם אני. בדיוק לפני כמה ימים הגעתי לאתר של יוסי קדמי ולמדיטציות שלו.
הנה זו של של השינה:
http://www.yossykedmy.co.il/מדיטציות/מד ... ן-טוב-יותר
אם את לא מתחברת אליו נסי למצוא ברשת מדיטציות הרפיה ו/ או שינה אחרות.
זה מרגיע ומשרה שינה.
בנוסף, חשוב בעיניי לישון מוקדם יחסית, עשר, עשר וחצי בערך. זה משפיע על איכות השינה, כפי שכתבו כאן בדף.
לילה טוב @}

שלום לכולם, בחודשים האחרונים אני סובלת מחוסר שינה לפעמים נרדמת בקלות ולפעמים לא כ"כ, אבל כמעט כל לילה אני מתעוררת לפחות פעם אחת ולפעמים יותר,
במשך היום אני מאוד עייפה, הילדים טיפה גדלו וכבר לא מתעוררים בלילה רק אני, יש למישהו רעיון איך להתקדם? תודה

היי, תנסי תה קמומיל... כמובן שאם זה רציני אז שווה התערבות של הרפואה המשלימה או משהו

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

אני יכולה להמליץ על טיהור הבית אני וילדיי סבלנו תקופה לא מבוטלת מחוסר שינה והתעוררויות בלתי מוסברות בלילה, עד שכבר מתוך יאוש פניתי למישהי בהמלצת חברה שמטהרת בתים לאחר שביקרה אצלי אנחנו כולנו ישנים כמו תינוקות. אחרי פעם ראשונה הרגשתי הבדל ואחרי פעם שנייה בני התינוק לא התעורר אפילו פעם אחת.

חוסר בשינה זו בעיה כלל מערבית, אין מצב שישנים כמומלץ 7.5 שעות ללילה, אני לדוגמא, הולך לישון בחצות ומתעורר ב5 וחצי ולפעמים גם איזה התעוררות באמצע השינה, זה כנראה בכלל לא מספיק ואני לא מצליח להוסיף שעות שינה, כל הפטנטים האלטרנטיביים לא עובדים אצלי, הרופאה לוחצת שאקח כדור שינה בשחרור איטי לטענתה זה יתרום עוד שעתיים לשנתי

בעיית שינה קצת מצחיקה - אני לא יודעת ללכת לישון.
אחרי שנים של התנסות בכל מיני בעיות שינה - היה לי קשה להירדם, הייתי מתעוררת באמצע הלילה, שילוב של שניהם וכו' - הגעתי אל המנוחה והנחלה. אני נרדמת מהר וישנה טוב. אבל, קשה לי מאוד ללכת לישון.לנתק את עצמי מדברים אחרים, בעיקר טלוויזיה ומחשב. ההנעה והמשמעת העצמית שלי לא משהו...
למישהו/ מישהי יש רעיונות יצירתיים שיכולים לעזור?

כמה שעות שינה בני העשרה שלכם צריכים כדי לקום לבד רעננים ומלאי אנרגיה? אצלנו בגיל 11 + 14 עושה רושם שהם צריכים בערך 10 או 12 שעות כדי ממש לקום לבד. איך זה אצלכם?

הם גדלים. זה דורש אנרגיה וזמן. אני זוכרת שבגיל ההתבגרות לפעמים ישנתי 13 שעות!

איך זה אצלכם?
גם. (לגבי אחד מתוך 2.)
אבל כשיש צורך ואילוצים מסתדר עם פחות, ומשלים כשאפשר.
לפי מה שאני רואה, שינה ארוכה כזו לא דוקא גורמת להם להיות רעננים ומלאי אנרגיה . לא פעם נשאר דוקא קצת מעוך בשאר היום, ומתעורר לחיים עם רדת הלילה.
הנטיה המובהקת היא ללכת לישון מאוחר ולקום בצהריים. הליכה לישון מוקדם וקימה מוקדמת ממש לא טבעיות לו. אני זוכרת זאת היטב גם מנעורי שלי.

כמה שעות שינה צריך כדי...
כתבה שיטחית רכילותית למדי. מקשרת אליה כדי להזכיר שלמרות שיש המלצות עזות לגבי שעות השינה - מתי הן קורות ואיך הן מתפזרות על פני היממה - למעשה לאנשים ספיצפיים יש דפוסים שונים והעדפות שונות, ולפעמים הן עובדות להם ממש טוב, אפילו אם הן שונות או סותרות את ההמלצות המקובלות.
@}

לא תאמינו אבל... מחקר חדש מראה שבשבטי ציידים לקטים ישנים הרבה פחות ממה שחשבו.
http://news.nationalgeographic.com/2015 ... ne-science

מתוך המאמר:

"People in the study fell asleep an average of just under three and a half hours after sunset, sleep records showed, and mostly awakened an average of an hour before sunrise.
The notable slugabeds are the San, who in the summer get up an hour after sunrise."

ככה שמדובר על שינה של בין שבע וחצי לתשע וחצי שעות, בהנחה שהם ישנים בלילה רצוף ושהם לא מנמנמים במהלך היום.

מענין מאד מאד.

יונת, כתוב במפורש שזמן השינה הממוצע היה 6.4 שעות בלילה. כנראה שבני הסאן שקמים מאוחר (רק בקיץ) גם הולכים לישון מאוחר יותר. או שהם קמים בלילה ועושים דברים.

אולי ערכו את המחקר בקיץ, כשהלילות קצרים יותר.

זו נקודה מעניינת, לפחות לגבי הסאן. האחרים אם אני זוכרת נכון, חיים באיזור קו המשווה ככה שזה כנראה פחות משמעותי.

אגב, אני תוהה לגבי המשפט שהם זרקו כדרך אגב, שבני השבטים האלה כמעט לא מנמנמים במשך היום. מנסיוני עם תנומות קצרות, יכול להיות שהחוקרים לא סופרים משהו משמעותי.

זה מאד יכול להיות. יכול להיות שהם מנמנמים עשר דקות וזה לא נחשב כסיאסטה רשמית, כמו ארוחות של תינוקות.

אהה! תראי מה מצאתי:
http://xkcd.com/1592/

בהנחה שהם ישנים בלילה רצוף.

לא סגרנו שזו המצאה מודרנית?

יונת D-:
(הוא קורא באותם מקומות שאנשים מבאופן קוראים)
(ועוד כלמיני)

הי, אני בת 45. עד לפני כשנתיים, אם לא הייתי מכוונת שעון מעורר, ההתעוררות הטבעית שלי הייתה לאחר אולי 8 או 9 שעות.
אף פעם לא ספרתי במיוחד, אבל נראה לי שזה מה שהיה.
אח"כ נוצרה אצלי בעיה והחלה התעוררות "טבעית" לאחר 4 או 5 שעות. לפעמים אפילו 3 שעות. מטריד ביותר.
עכשיו אני בתהליך של שיפור, ואני מתעוררת לאחר 6 או 7 שעות.
סיפרתי לידיד שהשיפור עדיין לא הגיע לסיומו, כי אני רוצה לחזור לשינה של 8 עד 9 שעות,
והוא מאד הופתע ואמר שלאדם שאינו ילד, הנורמה היא להתעורר (ללא שעון) אחרי 6 או 7 שעות.
אז אני שואלת (את אלה שמחשיבים את עצמם כבריאים, אבל גם את אלה שלא כל כך):
אחרי כמה זמן מתרחשת אצלכם יקיצה טבעית?

אביבה, כנראה עברת לשלב החיים של שומרות הגחלת: אלה שמתעוררות בלילה לשמור על המדורה בשביל שאר השבט. סוזן וויד ממליצה לקום, לעשות משהו לשעה-שעתיים, ואז לנסות לחזור לישון.

עצם הציפיה לישון ״איך שצריך״ מפריעה להרדם. אין ״צריך״. אפשר לישון איך שמרגישים.

זה אמיתי העניין של לשמור על הגחלת? מי זו סוזן וייד?
והשורה השניה שלך מאד נכונה.

אני אתחיל מהקל: סוזן וויד היא אשה חכמה שכותבת על כל מיני נושאים שקשורים בבריאות באופן טבעי, בעיקר לנשים. האתר שלה: http://www.susunweed.com

לגבי שמירת הגחלת:
אני לא באמת יודעת מי שומר על האש בלילה באותן תרבויות ששומרים על אש בלילה. אולי באמת הנשים המבוגרות, ואולי לא. אבל זה לא עד כדי כך משנה לי. אני אוהבת את הסיפור הזה, את התחושה הזאת, את המונח ״שומרות הגחלת״.
אם זה מדבר אליך -- תאמצי. אם לא -- את יכולה להמציא הסבר/סיפור אחר.
רק כדאי לבחור סיפור שעוזר לך ומחזק אותך (כמו ״שמירת הגחלת״) ולא מפריע ומחליש (כמו ״הפרעות שינה״).

תודה

לשרוד עם עין אחת פקוחה
או כאן

"ממחקר חדש מתברר כי שינה קטועה היתה כנראה מנגנון הישרדות עתיק, שהיה אמור לשמור על אבותינו מפני סכנות ליליות. המחקר, שעקב אחרי דפוסי השינה של בני שבט ציידים־לקטים בצפון טנזניה, גילה שהם מתעוררים פעמים רבות משנתם בלילות וכי צעירים וזקנים נבדלים בשעות שבהן הם ישנים, הבדלים המבטיחים שכמעט תמיד נשאר אחד מבני השבט ער. ואמנם, במשך שלושה שבועות, רק 18 מבין 33 בני השבט ישנו יחד באותו הזמן.

לדברי דיוויד סמסון, שהיה בזמן המחקר פוסט־דוקטורנט מאוניברסיטת דיוק בצפון קרוליינה: "אנחנו מגלים באוכלוסיות האלה ששינה כללית היא נדירה למדי. השינה שלנו בחברה המערבית היא הרבה יותר בטוחה וטובה משנתם של הציידים־לקטים".

השינה שלנו בחברה המערבית היא הרבה יותר בטוחה וטובה משנתם של הציידים־לקטים"
מעולה. האם אפשר עכשיו גם לנסות להפסיק לאכול כמותם?

המיטה מקום אינטימי? לא בדיוק: במשך דורות רבים בני-אדם חלקו מיטה עם כל המשפחה, אפילו עם זרים מזדמנים

עד לפני כשנתיים, אם לא הייתי מכוונת שעון מעורר, ההתעוררות הטבעית שלי הייתה לאחר אולי 8 או 9 שעות.
גם אצלי זה היה פעם ככה, אבל עכשיו שנחשפתי להרבה מחקר חדש בנושא, אני מחברת את זה עם האספקטים הבאים (שחלקם אולי מוציאים זה את זה אבל רושמת את כולם כדי שכל אחת תעשה את החשבון שלה לעצמה ותבחר מה היא לוקחת מפה):

סימפטום של חוסר בריאות
תוצאה של הליכה לישון בשעה מאוחרת מדי, כך שהשעון הביולוגי השתבש
מאפיין של "אדם רגיש מאוד" שזקוק להרבה שיקום
אכילה ושינה בשעות לא קבועות גורמת לשיבוש בכל המערכות, לפי השעון הביולוגי הסיני. לדוגמא, אם אני אוכלת בין 7 ל-9 בערב (שעות שבהן מערכת העיכול אמורה כבר לנוח) והולכת לישון מאוחר, אני יוצרת אפקט דומינו שבו האיברים השונים פועלים בשעות הלא-נכונות ואלה שאמורים לנוח ולהשתקם במשך הלילה, לא משתקמים כי אני לא נחה, ואז למשל, אני ישנה בין 7 ל-9 בבוקר (מה שגורם להצטברות של כ-8-9 שעות שינה) אבל זו לא שינה טובה ומועילה אלא סוג של שינה כבדה ולא טובה, שלא עוזרת כלל לשיקום, כי בשעות האלה הייתי אמורה לא לישון אלא דווקא לאכול את ארוחת הבוקר כי שבע היא שעה שמערכת העיכול בשיא יכולת העיכול שלה ומצפה לתפקד ולקבל ארוחה גדולה - ובמקום זה, אני ישנה S-:

נמצא במחקרים ששינה של 6-7 שעות בערך מאפיינת אנשים בריאים ומתפקדים.
שינה של פחות מ-5 שעות נדירה אצל בריאים, בדרך כלל מאפיינת חולי.
ושינה של 8-9 שעות גם היא בדרך כלל מאפיינת חולי.

עכשיו שהפכתי את שעות היממה ואני משתדלת לאכול בשעות כמו 7, 13, 17-18, ללכת לישון מוקדם ולקום בשש, שש וחצי (ולפעמים יותר מוקדם, אם מתעוררת עירנית) - פתאום הגוף שלי מתעורר במצב טוב ועירני אחרי כ-7 שעות שינה.

ובכלל באתי לומר שלחושך בינואר בסטוקהולם יש יתרון עצום שלא חשבתי עליו מראש:
פסיכולוגית, כשאני יוצאת בשלוש-ארבע ממכון המחקר שבו אני חוקרת כל יום, נדמה לי שהשעה כבר שמונה בערב.
זה מאוד מקל עלי לזרום לשינה בקלות: מגיעה "הביתה", אנחנו מכינות ואוכלות ארוחת ערב, מסדרות את המטבח, אני הולכת להתקלח ולישון ומוצאת את עצמי במיטה לפני תשע וחצי בלילה.
פשוט מעולה.
באמת כדאי להפסיק להתלונן על שעון החורף. זה לטובתנו שחשוך כבר בחמש-שש גם בארץ...
עוד יתרון: אצל הדודה שלי ("דודה" מאומצת אבל חוץ מהצד הביולוגי אין שום הבדל) אין וויי פיי (-: אז באמת אין שום פיתוי לשבת במחשב או להתכתב בנייד.

כדאי להפסיק להתלונן על שעון החורף. זה לטובתנו שחשוך כבר בחמש-שש גם בארץ...
מסכימה לגמרי. כ"כ כעסתי על כל המחאות שהיו, שביקשו להאריך את שעון הקיץ. הרגשתי שאילו אנשים שלא מחוברים למקצבים הטבעיים.

שעון חורף, בדיוק מותאם למצב האידיאלי, שצריך לישון מוקדם. עוזר להתחיל להוריד טורים, כבר מ16-17.

תוצאה של הליכה לישון בשעה מאוחרת מדי, כך שהשעון הביולוגי השתבש.
בשבילי, זה זה. גיליתי שאם אני הולכת לישון בשעות מוקדמות יותר, אני צריכה פחות שינה. וגם, בזמן האחרון הצלחתי לשקם חלקית את השעון הביולוגי שלי. מה שאומר שאני עייפה מוקדם יותר, ואז הולכת "רק לשכב קצת" (כי מי הולך לישון בעשר? לא אני P-: ) ואז נרדמת. שזה מצויין, כי לפחות על הגוף שלי אפשר לשמוח, כשהשכל מכזיב...

גם עונות השנה משפיעות, ואור טבעי. לא זוכרת איפה, יונת קישרה למחקר שהראה שבשבט מסויים ישנו פחות בקיץ ויותר בחורף.

אני לא בטוחה מה אני חושבת על ארוחה בשעות קבועות. ברור לי שאם אוכלים בשעות קבועות הגוף מסתגל. אבל נשמע לי מאוד חקלאי. לא מתאים לחיים של ציידים-לקטים.

ומסכימה בנוגע לשעון החורף. אבל חלקית. אם מחשיך מוקדם מידי, זה לא עובד בשבילי.

יונת, תודה רבה על המאמר המעניין!

הרבה מזה קשור לאיכות השינה שאנחנו מצפים לה ולאורך השינה שאנחנו מצפים לה.
מי שצריך לעבוד ביום שלמחרת ולהיות סופר תיפקודי, מפוקס, מועיל ויצרני, מחפש לעצמו שינה שונה מזו של מישהו שלא צריך את כל אלה, או יודע שבמהלך היום הוא יוכל לישון שוב לפרק זמן כלשהו.

אני חושבת שחלק ניכר ממנהגי השינה שלנו נובעים מכך שאנחנו זקוקים לשינה רציפה וארוכה יחסית כדי לתפקד ברמה שבה העולם המודרני מצפה מאיתנו. בגלגולים קודמים שלנו לא נדרשנו לכזו רמה של ריכוז רציף במטלות מדויקות ולכן שינה "איכותית" כזו היתה פחות חשובה. יכולנו להרשות לעצמנו לישון עם מי שבא ולסכן את השינה שלנו כי הכי הרבה לא נהיה במיטבנו. היום הרבה פחות מותר לנו להיות לא במיטבנו...

בגלגולים קודמים שלנו לא נדרשנו לכזו רמה של ריכוז רציף במטלות מדויקות.
אני חושבת שצייד שהחיים שלו תלויים בדיוק שלו היה צריך ריכוז רציף. אני לא בטוחה למה הכוונה במטלות מדוייקות. אבל פעם, מוות בגלל כישלון במטלה היה חלק הרבה יותר משמעותי מהחיים בימינו. אני חושבת שאלמנט הסכנה משפיע. לא שאני באמת יודעת איך, אבל לא משנה כמה תפקוד העולם המודרני דורש, עבור רובנו, משמעותו של כישלון היא לא מוות.

משמעותו של כישלון היא לא מוות.
מי שחוצה כביש לא טוב "נכשל" ומת. מי ששוחה בים ולא מעריך נכון את הסחף נכשל ומת. מי שנמצא בגובה רב ולא ראה שחסרה מדרגה ייכשל וימות. ויש לא מעט דוגמאות כאלה, שלדעתי לא יורדות מאלו שהיו בעולם של פעם, בין אם הוא גו'נגל ובין אם הוא עיר עתיקה. העולם שלנו פי מיליון יותר מסוכן ואנחנו נמצאים הרבה יותר בתנועה בתוכו, בעודנו מבצעים פעולות אחרות שמסיחות את דעתנו.

צייד שהחיים שלו תלויים בדיוק שלו היה צריך ריכוז רציף.
כן, אבל רק כשהוא צד. וכמה מהחיים שלו הוא באמת צד ולא רק הלך למקום של הצייד, וחזר ממנו, ונח ואכל?
ולקטות בכלל לא נדרשו לריכוז כמו שיש לנו היום. הן עשו פעולה חוזרת שמוכרת להן מאז שהן ילדות.
אנחנו בהפגזת מידע. חלק עצום מהריכוז שנדרש לנו הוא בכלל סינון, שפעם בכלל לא נדרש ברמות כאלה או קרובות להן...
ואחרי שסיננו אנחנו עדיין מתמודדים עם אינסוף פרטים שהמערכת שלנו לא ערוכה אליהם מבחינה אינטואיטיבית. נהיגה, למשל, היא פעולה בכלל לא הגיונית בעיניי. לא המהירות שלה, ולא המהירות שבה מידע מגיע וצריך להיות מעובד.

אמא של פעם היתה יכולה לא לעשות כמעט כלום אחרי הלידה או לעשות משהו רפטטיבי מאוד שהיא הכירה היטב גם קודם. אז אם היא ישנה עם התינוק או הילדים והשינה שלה הופרעה זה לא היה ביג דיל. אם היא הלכה לה, היא היתה צריכה לדאוג לא לדרוך על משהו לא טוב. היא לא זזה מהר לשום מקום, בתור התחלה...
זה עיבוד מידע ברמות מאוד נמוכות יחסית למה שנדרש היום לדעתי.
היום, מי שמרוט מעייפות פשוט נשאר מאחור או יוצא מדעתו או מוציא אחרים מדעתם. לפעמים לכמה חודשים, לפעמים לשנה, ולפעמים להרבה מאוד שנים...

לדעתי לא יורדות מאלו שהיו בעולם של פעם.
העולם שלנו פי מיליון יותר מסוכן.

לא מסכימה. אני חושבת שזו לא שאלה של דעות אלא של עובדות (לפחות בהינתן איזשהי הגדרה של סיכון). ואם בודקים את הסיכוי של מישהו למות, ולא משנה אם מוות אלים או כל סוג של מוות, אנחנו חיות בעולם מאוד מאוד מאוד בטוח. אין לי סטטיסטיקות בטווח זמן של ציידים לקטים בשלוף (אני זוכרת שדלית כבר רשמה אותם איפשהו בבאופן בדיון שנמצא באמצע דף עם שם דף לא מתאים, אבל זה לא ממש עוזר), יש לי בטווח של כמה מאות שנים אם צריך.

העולם שלנו פחות מסוכן בכל קנה מידה אובייקטיבי של סכנה פיזית. (נהיגה היא אכן פעולה מאוד לא טבעית למין האנושי. אבל בסך הכל תאונות הדרכים לא משנות את הסטטיסטיקה.)

מה שלא מפריע לרמות הסטרס בעולם המערבי להיות גבוהות מאוד בצורה אובייקטיבית לא פחות. אולי משם באה תחושת הסכנה? או מהחשיפה התקשורתית שלא הייתה פעם לסכנות? או לציפייה להעדר סכנות ולביטחות בקנה מידה שלא היה פעם? לא יודעת.

אני מסכימה שלא היה צורך בעיבוד מידע. ובאופן כללי היו הרבה יותר פעולות רפטטיביות שלא דורשות ריכוז ומחשבה בניגוד להיום.

אני לא יודעת איך זה משפיע. על השינה. ואיך על רמות הסטרס. אני חושבת שרמות סטרס גבוהות משפיעות על שינה לרעה, אבל אני לא בטוחה.

וסיכון החיים הממשי השפיע בכל מיני דרכים על השינה. אולי הוא גרם לאנשים לישון שינה קלה יותר מתוך מוכנות להתעורר לסכנה. אולי הוא גרם ללוחמים ללמוד לחטוף תנומות בקלות.

אני אישית לא חושבת שאנשים היום ישנים שינה טובה יותר מפעם. יש את כל הסטטיסטיקות שמראות שאנשים הולכים לישון מאוחר (ואת ההכרות האישית שלי עם אנשים שמתעדפים שינה במקום מאוד נמוך בסדר העדיפויות, יחד עם צרכים פיזיים אחרים), ויש את כל האור המלאכותי. ואת כל החברה שעכשיו חיה בשעות מאוחרות יותר. ללכת לישון מוקדם יכול להקשות על הסתדרות בחברה במגוון דרכים. ויש את כל שאר הדברים המשתלבים - שעות אוכל ואיזה אוכל ומחסור בפעילות גופנית (לעומת הפעילות הגופנית הקבועה שהייתה פשוט החיים פעם, לכולם).

בעיניי הדברים האלו - שינה, תזונה, פעילות גופנית, סטרס, (קהילה) - אלו אבני המסד של החיים. הן גם משפיעות זו על זו, וגם על המון המון דברים אחרים.