תאנים מן העץ וציידים לקטים

אנונימי

ראו גם: מה ליקטנו היום | הכול על פירות העונה

קטפתי תאנים מן העץ ישר לפה.
טעם גן-עדן!
וכמו בגן-העדן, עם האכילה מעץ-הדעת, באו לי תובנות בזו אחר זו:

תאנים מן העץ יותר טעימות מאשר תאנים קנויות.
תמיד!
הפירות הגדלים על העצים בגינתי יותר טעימים מאלה שעל עצים אחרים.
במקרה.
אבל במקרה זה נכון לגבי כל הגינה: גם לגבי המנגו, גם הרימונים, גם האפרסמונים - הכל. במקרה נקלטו בגינה שלי הזנים הכי טובים.

וגם תובנות לא מקוריות:
אנחנו (הסוג הומו) הסתגלנו במהלך מיליוני שנות אבולוציה לחיים של לקטים-ציידים.
20,000 שנים (מקסימום) של חיים כמייצרי-מזון אינן מספיקות כדי לחולל בנו שינויים אבולוציוניים שיתאימו אותנו לחיים כמו שאנו מנהלים כיום.
הנשים התאימו עצמן לחיים של לקטים, הגברים - לחיי ציידים.
אולי מכאן הסבר לתאוותן של נשים... לסיורים תמימים בשווקים.

רגע אחד...
אני גבר, לא? יש לי הוכחות ועדים.
אבל אני לא צייד, אני לקט. אינני מתכוון בכך להצטרף לאופנה של יציאה מהארון. אני קורא תגר על הקביעה שגבר הוא צייד.
צייד יכול לארוב בסבלנות לטרפו. אני לא, אין לי סבלנות.
צייד אוכל לשובע כשיש, ויכול אחר-כך לא-לאכול זמן רב. אני לא, אפילו ארוחה ענקית לא מאפשרת לי לדחות את הארוחה הבאה.

אין לי סבלנות לארוב בשקט לטרף גם אם יש סיכוי טוב שבסוף יעלה בחכתי דג שמן.
אני נוטה לנשנש כל רבע שעה משהו קטן: חופן גרעיני חמניה, צימוק, כוס מיץ טבעי או קפה לא טבעי, וכמובן שוקולד "רוזמרי" או "פסק-זמן". ואילו כאשר יש סעודה, ואפילו עם משהו שאני אוהב מאד (נניח סטייק עסיסי) - אני מסתפק במנה קטנה (ונהנה ממנה לא-פחות מאשר ממנה גדולה), ואינני מסוגל לאכול הרבה, וכמה שלא אכריח את עצמי לאכול עוד ועוד - תמיד אחרי שעתיים לכל היותר אחפש לי נשנוש, ואחרי 4 שעות ארגיש שוב דחף לסעודה הבאה.

אז ככה אפשר לבנות מדינה?

למען הדיוק, גם הנשים והילדים צדו (בעיקר חיות קטנות ודגים) וגם הגברים ליקטו. צייד של חיות גדולות כנראה אף פעם לא היה חלק עיקרי בתזונה של אבותינו.

בלי הכללות
בתקופות הפרה היסטוריות בהן האדם היה צייד - לקט או לקט - צייד, מגוון התרבויות בעולם היה גדול. אמצעי התקשורת לא היו מפותחים ונקודות החניה לא היו מחוברות לאינטרנט מהיר. לכן היו קבוצות שהעדיפו חיות גדולות והיו כאלה שרוב מזונם היה לקט של פירות, עשבים ובעלי חיים קטנים. מאוד רומנטי לחשוב על צייד ממותות אבל עכברושים היו מזינים יותר ויעילים יותר (לפחות עכברוש לא יכול לדרוך על הצייד ואם כן זה לא נורא כואב).
אינסטינקט הצייד עדיין טבוע בנו הגברים. מייק, גם אם תתכחש לכך תחשוב על המצב בו נכנס חרק או רמש מסוג אחר הבייתה. מי אץ לצוד אותו במצוות הלקטית המבוהלת.

רק לגבי תאנים מהעץ:
יש תיאוריה של טבעונים, שהפירות והירקות מאבדים את רוב ערכם התזונתי לאחר שלושה ימים מהקטיף.
המזון הבריא ביותר לנו הוא מה שאנחנו קוטפים ואוכלים מייד. גזר מהערוגה שלנו, תאנים ישר מהעץ.
נדמה לי שהנטורופת דוד שדה כתב על זה, בארץ. עגבנייה בת שבוע היא אוכל מת.

מעבר לזה שפירות וירקות טעימים יותר כשהם טריים, יש פירות שממש אין להם זכות קיום אחרי 3 ימים.
אפשר לראות את זה כשקונים איזה פרי שבשוק נראה נהדר. טרי כזה ומשפריץ רעננות ועסיס. מחסלים חצי מהקניה בדרך לאוטו ואחכ החצי השני נמק במקרר עד שעושים סדר ומפנים את גופתו לקראת הקניה הבאה (המהדרין, בעיקר יוצאי פולניה, משאירים את הגופות עוד שבוע במקרר כפוטנציאל קומפוט).
למשל תאנים. הן לא סובלות מקרר. לילה במקרר עושה אותן עצובות. אם אין לך עץ תאנים משלך (מצא לך מישהו עם עץ ואמץ אותו או) קנה קופסא קטנה, בכמות שאתה יכול לאכול היום, וזהו. יותר מזה זה זריקת כסף.
גויאבות. הן לא ממש נועדו לאכילה. המטרה שלהן היא בעיקר "לעשות ריח של ראש השנה וסתיו" אבל אם כבר התפתית וקנית גויאבות - קני אחת בשביל לשים במטבח בשביל הריח, עוד אחת בשביל לאכול ולהיזכר שזה טעם נחמד אבל תאנים יותר שוות ולא יותר. במילא מחר יהיה לה טעם של סתיו מבואס.
אפרסקים מאבדים מהריח במקרר ואפרסקים בלי ריח מה הם שווים? לקנות קשים בכמות של 3 ימים ולהשאיר בחוץ. אחכ במילא הם לא מתרככים אלא רק מתכווצים (אפרסקים מבויישים)

החממות ובתי הקירור מותחים את ה"עונה" מעבר למה שהיתה.
למה חייבים לאכול עגבניות בחורף?
למה חייבים לשתות מיץ תפוזים סחוט בקיץ (ואיזה טעם נורא יש לו...)?

אני אוהבת את ההתרגשות שיש עם הופעת הענבים.
את הריח שהגויאבה הראשונה עושה בשוק גם אם יש אותה בדוכן אחד מרוחק ונסתר. הריח מסתנן דרך כל הריחות האחרים ועוד לפני שזיהית אותו הלב מחסיר פעימה וקול בתוכך ממלמל: "סתיו...".
והסברס שבאים, עושים פיק ברכיים והולכים. מסמנים את סוף הקיץ כמו החצבים.

<עוגיה אוהבת במיוחד את הריח של הלימונים החדשים הירוקים שיש בעונה זו. אלה הלימונים שמשמשים בכבישת זיתים ובימים אלה, בכל פעם שהיא לוקחת לימון, חותכת וסוחטת היא נזרקת עשרים שנה אחורה, לתקופת המסיק שהיא כל כך שונאת ולכבישת הזיתים שבאה אחכ שהיא דווקא אוהבת>

או קפה לא טבעי
למה לא טבעי?

נכון, קפה זה סוג של תה צמחים...

למה חייבים לאכול עגבניות בחורף? - מה, לשבות מסלט כל החורף? דווקא עגבניה, ואני לא מתיימרת לדעת יותר מדי על הערך התזונתי שלה, שומרת על חיות ימים רבים במקרר.

לא לשבות מסלט. לאכול סלט מדברים שגדלים בחורף.
זה סלט אחר.
במילא העגבניות בחורף דלות טעם וכל מה שהן עושות בסלט זה לתת קצת צבע.
תחשבי איזו פגישה מחודשת משמחת זו תהיה כשהן יחזרו בקיץ...
(וגם יש טריקים כמו עגבניות מיובשות למחצה שאפשר לעשות כדי לא למות מגעגועים)

הדף הזה עושה לי תאבון. נראה לי שאצא לקטוף איזה גויאבה בדרך לעבודה.

חבר'ה יש שם למה שאתם מדברים עליו. קוראים את זה מקרוביוטיקה. זו תורה מאד נרחבת, אבל בקטע התזונתי מדברים על לאכול את מה שגדל בסביבה שלך ובעונה המתאימה. כך גם הסינים, לאכול מה שבעונה.
ובעצם זה כ"כ הגיוני.
יש הבדל עצום בין גידולי חממה לגידולי שדה.
יש הבדל עצום בתכולת הויטמינים, האנזימים וזמינות המינרלים וכו' בין פרי שאך נקטף לבין פרי שהתייבש במקרר (אבל שומר על "חיי מדף") במשך מספר ימים עד שבוע פלוס.
אני ממש מרגישה הבדל בין צרכי הגוף שלי כשמשתנות העונות. זה כ"כ כייף להרגיש את זה, ממש להסתנכרן עם עונות השנה והיקום

נסו ותהנו

_חבר'ה יש שם למה שאתם מדברים עליו. קוראים את זה מקרוביוטיקה. זו תורה מאד נרחבת, אבל בקטע התזונתי מדברים על לאכול את מה שגדל בסביבה שלך ובעונה המתאימה. כך גם הסינים, לאכול מה שבעונה.
ובעצם זה כ"כ הגיוני_
אפשר לפתח את התורה:
בחורף נצא ללקט צפרדעים בשלולית הקרובה, שורשי אספסת מהדשא בגן הציבורי, נגנוב תפוזים מהשכן, נגרד עובש מקירות לחים.
בקיץ נאסוף את פירותיה המרקיבים של האיזדרכת, קוצים יבשים מהשדה הקרוב, נרכב על אופניים עם פה פעור כדי לאסוף קצת ברחשים מזינים ונתבל את מזוננו בזיעה מלוחה.
אני הולך לשתות קפה שגדל אי שם בדרום אמריקה בתוספת סוכר שגדל כסלק באירופה וחלב מגביר ליחות אבל הוא לפחות עבר מרחק הקטן ממאה מטרים.

"אהבתי אכול צמחי-בר אכילים,
ללעוס שורשים, עלעלים, גבעולים,
מפרי השיזף והפטל לזלול,
לקלף לברקן וגדילן הגבעול,
לחתוך לסלט קצת סרפד ודרדר -
זה טעם מוסיף רענן, נהדר.

אך לא אכחד, אם גלוי-לב להיות:
אעדיף שמפיניונים על פני אורניות.
ואם כי אקטוף גם עלי חלמיות -
איני מוותר כלל על עגבניות.
וגם בפרי דוֹמים איני מסתפק,
אוכַל גם תפוז, תאנה, אפרסק.

כי הלך האדם וטעם בלי בושות,
וחיפש וסבב בחמש יבשות,
והטוב ביותר שבכל העולם
הוא אסף וגידל, שיהיה לו מושלם,
וטייב וטיפח, טעם ובירר,
ולנו פיתח את הטוב ביותר."

כתב: מייק. (פעם)
(הקטע הוצא מהקשרו - ובכל זאת)

יופי של קטע . כיף שאפשר להנות גם וגם . בכל זאת מה שאחיק כתב יותר רומנטי בעיני (כולל הברחשים והעובש)
כיף לקנות בחנות אבל גם כיף לצאת לקטוף . זה הולך אצלנו ככה :
פיג'ויות , תפוז סיני , חמציצים, חובזה , תאנים , מנגו , רימונים וגויאבות , אנונה . עכשיו אנחנו ברימונים וגויאבות .בטח שכחתי חלק למרות שניסיתי לפי העונות
הייתי מוכנה לחיות רק ממה שנקטף , פעם ניסיתי לשכנע את זוהר מהכפר החשמונאי לגור שם ולחיות רק ממה שיש במקום אבל הוא לא הסכים . יש שם כלים להכין קמח מחיטה ושמן מזיתים והכל .

כיף לקטוף פטל בטיול בחצבני, תות שאמי מהעץ ליד נוה אטי"ב, הגזר הכי טעים שאכלתי היה כששלפתי אותו בעצמי מהאדמה הרטובה בגיוס לאיסוף גזר - אבל כל אלה קוריוזים. לא הייתי רוצה להסתמך על זה כדי להתקיים. הרבה יותר נוח לגשת למקרר...

יש בעיה נוספת שרוב האנשים גרים בערים הצפופות ואין להם פיסת אדמה לגדל בה אוכל. מה הם יעשו? וגם בארצות כמו ארה"ב מוכרים בשווקים רק פירות וירקות מהונדסים גנטית. מה שהתקשורת אומרת לאנשים שהם מהנדסים גנטית כי הם רוצים להשביח את האוכל ולהוסיף לו יותר וויטמינים. אבל הסיבה האמיתית היא שהם רוצים שהיבול לא יוכל לייצר גרעינים ליצור יבול נוסף וכך הכפריים צריכים לקנות עוד גרעינים. הם רוצים שכל המלאי הגרעינים יהיו בידים של החברות החזקות המעטות במקום בידים של ההמונים וכך יהיה להם שליטה על מאגר האוכל של כל העולם. ולא איכפת להם מהבריאות של האנשים. מה שהם רוצים זה כסף. למזלינו בארץ אסור אוכל מהונדס בגלל שהם רוצים למכור לאירופה ואירופה מסכימה רק לא מהונדס. אבל בישראל מרססים המון ולא דואגים לתת לאדמה מנוחה וכך לאוכל אין וויטמינים מראש!

אולי זה לא הפורום הנכון לומר משהו בכיוון הזה, אז תסלחו לי (או לא). אבל המסע נגד הנדסה גנטית אינו נראה לי. גם לא נגד ריסוס ודישון כימי. אנחנו לא חיים באופן טבעי, וצריך להזהר עם סיסמאות. החיטה הכי טבעית נקטפת בקומביין תעשייתי נורא, ומי שמעדיף שבגדיו ייטוו מכותנה הנקטפת בידי ילדים-עבדים ולא בידי מכונה איננו מעורר בי כל סימפטיה.

ועוד: ומחשב זה טבעי? וכתיבה זה טבעי?

כל צמחי התרבות מהונדסים גנטית. כשאתה בוחר זרעים מן העגבניה המשפריצית (=משפריצת מיץ כשהיא ננגסת) ולא מן העגבניה היבשה המעאפנה, אתה מהנדס גנטית. תסתכלו על תירס של סופרמרקט, שורות צהובות לתפארת מועצת הירקות, מול תירס בר, זעיר מצומק ונראה כמו שיניים של הומלס. מי מהם מותאם טוב יותר לסביבתו? לא ממש משנה. כי, מה לעשות, מי שמגדל את התירס גם בוחר איך הוא ייראה. בדיוק כמו זכותו הבלעדית של הנהג לבחור את הדיסק שכל הנוסעים נאלצים לשמוע.

חוץ מזה: גנים הם גנים. בסך הכל חתיכות DNA שעם קצת מזל מתבטאות והופכות לחלבונים. ההינדוס בסך הכל מאיץ תהליכי ברירה שהיו מתרחשים במוקדם או במאוחר, בטבע או על ידי האדם.

<אמא אינקובטור מתפעלת מכך שהיא עדיין מסוגלת לכתוב על נושאים שאינם תינוקות-אמהות-הריון-הנקה>

אינקו, אני לא ממש בקיאה בתחום ואם אני טועה תקנו אותי חופשי, אבל
כשחקלאי בוחר לקחת זרעים רק מהעגבניות שהיו הכי מ-גניבות בעיניו השנה בשביל שנה הבאה - זאת לא הנדסה גנטית.
הנדסה גנטית זה שלוקחים תירס ומשחקים עם הDNA שלו ומערבבים שם DNA של ג'וק בשביל התירס יהיה עמיד יותר. משחקים בסגנון הזה. ויש בהם סכנות אדירות שבגלל הזיכרון-דג-זהב שלי אני לא זוכרת מה הן.

העוגיה צודקת.
הכלאה אינה הנדסה גנטית.
ושרה, המטרה היתה ליצור זנים עמידים נגד מזיקים וכך לחסוך צורך בהדברה.
כל היתר תופעות לוואי.

נכון. הכלאה זה לא הנדסה גנטית.. אבל גם הכלאה בין תירס לעגבניה למשל אני מתנגדת בכל התוקף.. אבל הכלאות בין עגבניות או הכלאות בין פירות הדר זה בסדר.

ושרה, המטרה היתה ליצור זנים עמידים נגד מזיקים וכך לחסוך צורך בהדברה._ זה כלל וכלל לא נכון. המטרה היא לייצר זנים עמידים _בפני החומרי הדברה כדי שהם יוכלו להשתמש ב יותר חומרי הדברה
נגיד שהם הצליחו לייצר זנים עמידים בפני מזיקים... למה הם עמידים?! מפני שהם רעילים למזיקים. אז אם הם רעילים למזיקים מי אמר שהם לא רעילים בשבילנו? בגלל צמחים כאלו מתו מליוני פרפרים והרבה חרקים מועילים (להפריה והזרעה) וגם מליוני ציפורי בר

יש שיטות יותר ידידיותיות נגד מזיקים כמו להביא עשבי בר שלמרבה הפלא הטבע יצר אותם כדי להגן על הצמחי מאכל וגם יש חרקים לא מזיקים שהם חיים על החרקים המזיקים כמו http://www.organicagcentre.ca/assets/ColoradoPotatoBeetleLarvae.jpg]פרות[/img] משה רבינו

בא לכן לראות תירס מהונדס מול תירס טבעי ולהשוות?

תירס מהונדס:
תמונה

תירס מהונדס ממונסטו
תמונה

תירס אורגני משוויץ
תמונה

תירס אורגני
תמונה

זה כלל וכלל לא נכון. המטרה היא לייצר זנים עמידים בפני החומרי הדברה כדי שהם יוכלו להשתמש ביותר חומרי הדברה.
מנין את לוקחת את הרעיונות האלה?
אני עובדת במכון מחקר, העוסק בין השאר במחקר חקלאי. בין נושאי המחקר: הגדלת פרי, הקדמת הנבה, עמידות בפני מזיקים, הארכת חיי מדף, הגדלת כמות הפרי לדונם, שיפור טעם הפרי. יש גם מחקרים העוסקים באיתור חומרים פעילים רפואית בצמחים.
העולם הקונספירטיבי, המפחיד והמדכא שאת מתארת שונה לחלוטין ממה שאני רואה בפועל. וברור לי שמקום עבודתי אינו יוצא-דופן. הקידמה הטכנולוגית הביאה לעולם תועלת עצומה שכולנו - גם את - נהנים ממנה כל רגע. הנזק שהיא הביאה הוא תוצאת-לוואי שלילית שלה, ובחלקו תוצאת-לוואי שלילית של הרצון להרוויח, אך אינו תוצאה של מזימה בינלאומית להרעיל את העולם ולהשתלט על האנושות כפי שמשתמע מדברייך.

אמא של יונת
היא מבלבלת שני דברים:
במהפכה הירוקה הכניסו לעולם השלישי זנים מניבים הרגישים למחלות יותר מהזנים המקומיים, כתוצאה מכך היה צורך להשתמש בחומרי הדברה.
לפני זמן מה קראתי שפיתחו זנים עמידים לראונד אפ (קוטל עשבים סיסטמי) כדי שיוכלו לרסס ללא פחד את כל השדה, להפטר בקלות מהעשבים בלי לפגוע בגידולים.

טוב, 2 מהלינקים (2 ו-3) לא עובדים!

דווקא יש תועלת בעשבים! למה הטבע ייצר עשבים כדי להרחיק את כל המזיקים מהיבול. בשדות האורגנים מקיפים את היבולים בעשבים בעוד שמביאים מזיקים שהם ניזונים על העשבים בלבד בד בבד עם פרות משה רבינו שאוכלות את המזיקים שאוכלים את היבול. עם קצת מחשבה אפשר לשמור על היבול בלי נזקים לסביבה ולאוכל.

האם ידעתם שהמגיפות פוליו היו במקביל כאשר השתמשו בDDT לריסוס? כאשר הורידו את הDDT המגיפות שככו אבל כאשר החזירו את הDDT לשוק הגיעו מגיפות 'פוסט פוליו סינדרום' .. מעניין למה הם הפסיקו את הDDT כל כך בשקט.

אך אינו תוצאה של מזימה בינלאומית להרעיל את העולם ולהשתלט על האנושות כפי שמשתמע מדברייך. המטרה כאן היא רווחים ולא איכפת להם אם האוכלוסיה נהיית מורעלת זה לא מזיז להם. אבל מה זה עוזר שזה בלי כוונה, אבל זה כן קורה בכל מקרה, האוכלוסיה מורעלת מכל הזבל שהמדענים חושבים שהם יכולים להיות יותר טובים מהטבע. המוח האנושי מוגבל אבל אמא טבע יותר חכמה מאיתנו. הגיע הזמן שהאנשים יוותרו על הגאווה שלהם ועל תאוות הבצע ויתנו לטבע את שלו ולהנות ממנו בלי לקלקל לכולם

הטבע לא יצר עשבים בשביל להגן על עשבי המאכל. הוא לא "יצר" שום דבר "בשביל" אף אחד.
כל הצמחים - גם אלה שבעינינו הם עשב רע - הם מאכל למישהו. את באמת חושבת שלטבע יש תודעה, ושהוא יוצר משהו באופן מכוון? ושיש לו "מטרה" להועיל לאדם?
כמו שלמדענים אין כוונה להזיק, כך לטבע אין כוונה להועיל. אבל אני מבינה שאין לך עניין בעובדות, אז חבל על הטרחה.

הטבע יוצר בהרמוניה. כל השרשרת נוצרה כדי להתקיים אילו הכל היה נוצר ככה סתם לא היה אפשרות לאיזון. למה למשל כל התבלינים החריפים גודלים בארצות החמות ולא הקרות? ולמה הפירות שגודלים כאשר הם אכילים הם מקבלים צבעים בולטים ויפים שהם מזמינים את כולם 'איכלו אותי'? ולמה הגברים נולדו עם פין והנשים עם נרתיק? ולמה לכל החיות הטורפות יש את השיניים והמעיים המתאימים לעיכול הבשר? ולמה יש חיידקים ופטריות עובש?

(אסביר על הדוגמא האחרונה: אם לא היו חיידקים לא היינו יכולים לעכל אוכל בכלל ולקבל וויטמינים וכל דבר לא היה מתכלה ואז כל העולם היה מתמלא בפסולת שלא מתכלה גופות, פירות וירקות לא אכילים בני אלפי שנים.. לא היה פחם או נפט או דלק.., ואנחנו היינו מתים מתת תזונה וגם.. כל העולם היה מתכסה בפטריות עובש. ואם לא היה עובש, גם אז לא היינו יכולים לקבל וויטמינים והיינו מתים וגם כל החיידקים היו נהיים נורא אלימים... כן צריכים קצת מכל דבר)

ואיך זה שהכדור הארץ נמצא בדיוק במרחק המתאים מהשמש. סנטימטר יותר קרוב, הכל ישרף. סנטימטר יותר רחוק הכל יקפא.
הכל עובד כמו שעון באיזון מופלא עם טריליוני מרכיבים, שאנו אף פעם לא הצלחנו להגיע אליו ברעיונות שנוצרו במוחינו המוגבל כי גם אנחנו חלק שנשלט על ידי הכל. אנו בסך הכל חיות יותר חכמות ומדי גאוותניות. אבל טיפשות להחריד אם הבני אדם ממשיכים לקלקל אפילו שרואים את העובדות והנזקים.

נראה לי שאת בטוחה שאנו יכולים לגבור על הטבע ואת רוצה 'לשפר' את הטבע באמצעים לא טבעיים. את יכולה לנסות אבל לטווח הרחוק אי אפשר בשום אופן לנבא מה יהיו ההשלכות. פתאום תראי שנעשה נזק שלא חשבו על זה מראש ולא תועלת. לכל דבר יש סיבה. כמו שאמרתי, אין לי בעיה עם השבחה של היבול במסגרת של הטבע אבל אני מתנגדת בכל החריפות לעשות משחקים עם גנטיקה. כמו למשל, העברה של גנים של חזיר לתפוחי אדמה או 'לזרוק' DNA זבל. כלומר שהמדענים באמצעיהם המוגבלים, לא הצליחו למצוא את הסיבה לקיום שלהם או שימוש בחומרים רעילים או להפוך צמחים להיות יותר רעילים ממה שהם.

אבל אני מבינה שאין לך עניין ללמוד על הטבע המופלא ועל האיזון שלו, אז חבל על הטרחה.

שרה ק
אני מסכים איתך שחידושי החקלאות גורמים נזק גדול לסביבה בה אנו חיים. אנחנו מגדלים גינת ירק קטנה ולא משתמשים בחומרי הדברה למעט מיצוי צמחים, מי גבינה ומי סבון. היבול שלנו דל יחסית לשטח מסחרי אבל נקי וטעים. אבל חלק גדול מהמקרר שלנו מלא בתוצרת חקלאית שגדלה הרחק מכאן ורוססה בזרחנים אורגניים למינהם. ההרמוניה של הטבע יפה ומדהימה ואין כמו לשוטט בשדה ולהלל את נפלאות הבורא. בכל זאת כמה הערות לגבי התפיסה שלך:
הסיבה שלכל דבר בטבע יש מטרה היא לא מתוך ההכרה של הטבע בצורך להגיע לאיזון אלא מתוך ברירה טבעית לאורך ההסטוריה של החיים על פני כדור הארץ. הפירות הבשלים צבעונים כדי שהציפורים יאכלו אותם ובלי להתכוון לכך הם גם יפיצו את זרעי הצמח. הטבע "יצר" גם צמחים עם פירות לא צבעוניים. חלקם נכחד בגלל תפוצת זרעים לקויה וחלקם מפיץ את זרעיו בדרכים אחרות. אם לכל דבר הייתה משמעות מופלאה עולם החי והצומח לא היה משתנה. צמחים לא היו נכחדים, צמחים אחרים לא היו משתלטים על שטחים נרחבים או פולשים לאזורים חדשים. נכון שהחקלאות צריכה להיות יותר ידידותית לסביבה וחומרי ההדברה גורמים נזק אבל בלי פיתוח של זנים חדשים ושימוש בחומרי הדברה חלק מאוכלוסיית העולם הייתה מתה ברעב.
גם החקלאות האורגנית פוגעת בהרמוניה של הטבע. שדה אורגני גדל במקום בו גדל פעם יער, חורש, או סתם שדה בור. העולם ההרמוני של הטבע שהיה באותו שדה נעלם. אנחנו מגדלים גם עיזים לתצרוכת ביתית. אין כמו חלב טרי מעיזים בריאות. אבל עז לא אמורה להניב חלב 10 חודשים בשנה. עם כל ההתחשבות בעיזים הן נפגעות מהחליבה הממושכת. מה האפשרות העומדת בפנינו - לא לשתות חלב, לא לאכול תוצרת חקלאית, לחזור להיות לקטים או סתם למות ברעב.

נראה לי שאת בטוחה שאנו יכולים לגבור על הטבע ואת רוצה 'לשפר' את הטבע באמצעים לא טבעיים.
כפי שאמרתי, עובדות לא מעניינות אותך.
הפגיעה בעולם באה לא רק מהחקלאות המודרנית. היא באה גם מפיתוחים אחרים. ייצור החשמל, למשל, גורם לנזק סביבתי עצום. התחבורה. תעשיית האלקטרוניקה, כולל המחשב שאת משתמשת בו כרגע. ועוד, ועוד, ועוד.
אז נחזור לבתי בוץ שנבנו ידנית, נרכב על הגמל ונחרוש במחרשה ידנית בעזרת שוורים. נאיר את בתינו בנרות שמן, ונחמם אותם בעזרת מדורה בתוך הבית (הטינופת והריח - בהתאם). נטחן את הגרעינים באבני ריחיים ידניות ונאפה אותם יום-יום, ובחורף, כשאין פירות וירקות כמעט, נאכל בשר מעושן, ריבות ופירות מיובשים. אולי גם נחזור לצמחיה המקורית שגדלה בארץ זו לפני שהתחילו לאקלם בה (כן, בעזרת המחקר החקלאי הפלילי הזה) את עשרות מיני הירקות והפירות שהגיעו הנה מכל העולם. נוותר על עגבניות, בננות, תפוחי אדמה, תירס, תפוזים, אורז, סברס (!)
את הכביסה נכבס בנהר או באגם, בלי סבון (זה תעשייתי. פוי!) מי שלא גר ליד נהר או אגם - לא יכבס ולא יחליף בגדים.
לא נקרא ספרים, כי תעשיית הנייר הורסת את היערות והדפוס מזהם את הסביבה.
לא נשתמש בתרופות מודרניות אלא רק בצמחים. גם זבל פרות הולך. זה טוב נגד זיהומים, ואם הוא מכיל במקרה חיידקי טטנוס - מה לעשות.
אם יכיש אותנו צפע - מה לעשות. אנחנו לא משתמשים בחיסונים תעשייתיים. מחלות זיהומיות - נקבל באהבה. אנחנו לא משתמשים באנטיביוטיקה המוקצה מחמת מיאוס.
טיפולי שיניים - הס מלהזכיר. גם מכשירים חשמליים שיוצרו בייצור תעשייתי אנטי-סביבתי וגם חומרים רעילים! נסתפק בעקירה (את זה גם האדם הקדמון ידע לעשות), ונישאר בלי שיניים בגיל 30.
וכן הלאה וכן הלאה. והעיקר - לא נשתמש ברדיו, בטלביזיה במחשב - ובאינטרנט.
ובא לציון גואל.

אמא של יונת
את טועה. האדם הקדמון לא הגיע למצב שבו בגיל 30 לא היו שיניים בפיו.
בגיל 30 סביר להניח שרוב האנשים כבר היו מתים.
לא צריך ללכת רחוק חלק גדול מאוכלוסיית העולם חי בצורה כזו. הלידות טבעיות לגמרי וחלקן לא נגמר טוב. אנשים לא סובלים ממחלות זקנה, מחקרים שונים מצביעים על העובדה שבכפרים הנידחים בג'ונגלים של האמזונס שיעורי התמותה כתוצאה ממכות חשמל שואפת לאפס. שיעור המחלות הנגרם מעודפי כולסטרול נמוכים מאוד באזור הסהל שבאפריקה.

אמת. ומחסור בשיניים הוא רק אחת הסיבות לכך... אמנם יונת טוענת שציידים-לקטים האריכו ימים הרבה יותר, ותוחלת החיים התקצרה עם המהפכה החקלאית.
ואגב, יש כמה פרטים בתיאור שלי שמוכרים לי מהביוגרפיה הפרטית שלי. ולא, אני לא גדלתי באפריקה או באמזונס. אני רק גדלתי בקיבוץ חדש, שעברו כמה שנים בין עלייתו להתיישבות ועד שחובר לרשת החשמל, ועוד כמה שנים עד להקמת מערכת תאורה פנימית ומדרכות. אני גם זוכרת זריעה ידנית, קציר בחרמשים, איסוף ידני של תפוחי אדמה (מכה שלא כתובה בתורה), הכנה ידנית של התערובת בלול בעזרת אתים (בריא מאד למערכת הנשימה של המערבב), כביסה ידנית על לוח מתכת גלי, חימום מים לרחצה על פתיליה, רופא שמקבל את חוליו הערבים במרפאה שבשער הקיבוץ ורוכב על חמור לישובים השכנים כדי לטפל בחולים שם. כמה "רומנטי", ובהחלט הרבה יותר ידידותי לסביבה.

את הדברים היפים ששייכים ל"אז" אכתוב בפעם אחרת.

עשו מחקרים על תרבויות פרימיטיביות שהיה להן גישה לפירות וירקות ותזונה טבעית מגוונת. השינים שלהם היו חזקות והם חיו עד למעל מאה שנה. יש שם תמונות מדהימות של האנשים האלו והשינים שלהם, וגם תמונות של האנשים שנחשפו למערב והאוכל הקלוקל של המערב ובין התמונות אפילו 2 אחים מאותה המשפחה. להשוות!

כל המגפות שהיו אז לא היה בגלל החוסר בחיסונים. המגיפות האלו קרו בקרב האנשים שגרו בערים הגדולות. מה הם אכלו? בשר מעושן, דג מעושן תפוחי אדמה ובצלים וזהו. וגם הביוב זרם ברחובות. אי אפשר להאשים בזה את הפרימיטיבויות. זה הבורות שצריכים לאכול אוכל מגווון. אבל אלו שגרו בכפרים וגידלו אוכל טרי והיה להם פרות היו בריאים

אמנם יונת טוענת שציידים-לקטים האריכו ימים הרבה יותר, ותוחלת החיים התקצרה עם המהפכה החקלאית.

אז זאת אומרת שהמהפכה לא טובה, אז למה להמשיך עם זה?

המהפכה החקלאית הייתה כורח ולא שאיפה של הציידים לקטים. לאחר תקופה של אקלים נוח יחסית שבו גדלה האוכלוסיה בארץ, החלה התקררות והתייבשות האקלים (בסוף תקופת הוירם - הקרחון האחרון), כתוצאה מכך ירד כושר הנשיאה של השטח - כלומר, אוכלוסיית הארץ לא הייתה מצליחה לשרוד כציידים - לקטים ובלית ברירה החלו לביית בעלי חיים וצמחים (החל מהכלב והחיטה וכלה בגמל שעוד לא בוית). קשה לי להאמין שהאנשים שאותם תקופות שרדו עד לגיל 100. המהפכה החקלאית גרמה לצרות לא מוכרות עד אז - כמו מחלות הקשורות לישיבת הקבע ועכברים שאכלו את המזון המאוחסן וכתוצאה מכך תוחלת החיים התקצרה קלות. עדיין היום תנאי החיים שלנו טובים יותר. יש לנו בעיות שיניים בגלל הדגניים שאנו אוכלים. מי שאוכל רק פירות לא סובל מבעיות שיניים. האדם הקדמון הצייד - לקט והחקלאי לא סבל ממגיפות רבות הודות למיון הרציף בחברה. אנשים שלא היו עמידים למחלות מתו צעירים. מי שכבר הגיע לבגרות היה מספיק חזק כדי לשרוד מחלות קשות, או שהוא מת.
אז זאת אומרת שהמהפכה לא טובה, אז למה להמשיך עם זה?

אם לא תמשך המהפכה החקלאית לחלק מתושבי העולם לא יהיה אוכל. סיבה מספקת להמשיך ?

אדם הקדמון הצייד - לקט והחקלאי לא סבל ממגיפות רבות הודות למיון הרציף בחברה. אנשים שלא היו עמידים למחלות מתו צעירים.

הסיבה העיקרית היא כנראה אחרת: לא היו ריכוזי אוכלוסיה גדולים מספיק בשביל התפשטות מגפות.

התרבויות הפרימיטיביות שהבאתי כאן בקישור גידלו אוכל בצורה טבעית והם חיו מעל 100 שנה. הם ההוכחה שאפשר ואפשר לגדל אוכל בלי לבוא על החשבון הבריאות

אחיק,
אתה ואני מדברים על מאות אלפי השנים של ציידים-לקטים והמעבר לחקלאות בסוף תקופת הקרח האחרונה, לפני 12-13 אלף שנה. שרה מדברת על תמונות ועל אנשים שנחשפו להשפעה הקלוקלת של המערב. אני כנראה מתבלבלת בתקופות. האם היתה כבר תרבות "מערבית" ותמונות בסוף תקופת הקרח?

נראה לכם שיש כאן בסיס משותף לדיון?

אני מדברת על התרבויות שהיו כאן עד מלפני מאה שנה שלא נחשפו למערביים הכובשים שאצלם הכל היה למטרות בצע כגון הרומאים, הצלבנים, האנגלים, או הטורקים או הלבנים שכבשו את הג'ונגלים באפריקה ושיעבדו את כל אפריקה השחורה שלפני כן היתה מבורכת ולא היה רעב.

דיבורים על העולם לפני מאות אלפי שנים לא רלוונטי בשביל ימינו. אני מתמקדת בתרבויות הפרימיטיביות הטבעיות שהיו בעת האחרונה וההשוואה המצולמת ביניהם והתרבויות המערביות שמראה את ההבדלים ברמת הבריאות של התזונה והאנשים.

למשל בימי הביניים לפני 1500 שנה האנשים גרו בערים הצפופות בעוני משווע. לא היה להם גישה לאוכל טרי וגם חיו בזוהמה. ובכפרים הם עבדו פרך את הפריצים. כל חורף מתו לפחות 20% מהילדים וזה היה מחוסר תזונה הולמת . rath]האנושות סבלה מבורות ולא ידעו כלום letter[/po].htm . אבל לאורך כל ההיסטוריה אלו שגרו בכפרים עצמאיים וגידלו את האוכל שלהם נהנו מבריאות מעולה ומאריכות ימים.

אפילו בימינו יש תרבות עתיקה ששורדת, השבט ההונזא המפורסם.

הפגיעה בעולם באה לא רק מהחקלאות המודרנית. היא באה גם מפיתוחים אחרים. ייצור החשמל, למשל, גורם לנזק סביבתי עצום. התחבורה. תעשיית האלקטרוניקה, כולל המחשב שאת משתמשת בו כרגע. ועוד, ועוד, ועוד.
אם כבר מוסיפים לדבר על הטכנולוגיה המזיקה יש בלי סוף אפשרויות להנות מהטכנולוגיה ללא הנזקים, כגון חשמל ממקורות נקיים, מכוניות בשיטות התנעה נקיות, ולהשתמש בחומרים אלטרנטיבים לא רעילים, וללא תלות בגז שמקורו מארצות ערב שהרווחים תומכים במחבלים... כלומר אפשר להיות טכנולוגיים ולא צריכים לחזור להיות פרימיטיבים בשביל לא לפגוע בסביבה. אבל זה לא רלוונטי לדיון כאן. אם בא למישהו לדבר על זה אפשר להקים עמוד חדש טכנולוגיה ואיכות הסביבה

אני מתמקדת בנקודה אחת בלבד: שלא מהפיכת החקלאות היא הבעיה אלא השיטה של החקלאות וההתערבות המדע במניפולציות גנטיות וכימיות בטבע בהתעלמות מוחלטת בתוצאות לוואי ההרסניות

שרה
תני לי להבין, אין לך בעיה עם המהפכה החקלאית אלא עם הנדסה גנטית ?
רוב הגידולים בארץ (אמא של יונת תקני אותי אם אני טועה) הם תוצאה של הכלאות ולא של הנדסה גנטית. הכלאות ומיון של מינים היו מאז המהפכה החקלאית. העז הבלדית הישראלית שונה מעז זאנן שוויצרית או שאמי דמשקאית בגלל מיון של האדם. היום, כשמפתחים זנים חדשים כבר לא דואגים רק ליבול רב אלא גם לעמידות וכפועל יוצא להקטנת השימוש בחומרי הדברה. הדאגה לעמידות לא נובעת מדאגה לסביבה אלא מטעמי חיסכון אבל לי משנה התוצאה.

למזלינו בארץ אסור הנדסה גנטית מפני הלקוחות האירופאים

המזון הבריא ביותר לנו הוא מה שאנחנו קוטפים ואוכלים מייד. גזר מהערוגה שלנו, תאנים ישר מהעץ.
והוא גם הכי הכי טעים. מרגישים את החיים של האדמה כשאוכלים (אני לא מתכוונת לאדמה שדבוקה לגזר...)
אני גם מרגישה כמו שמייק פתח את הדף: שהפירות הכי טעימים גדלים בגינה שלנו (ושל הסבא וסבתא).
ושאת האוכל הכי טעים מכינים מעלים שנקטפו כרגע בטיול או בגינת ירקות.

ממליצה על NEANDERTHIN של ריי אודט, ראו מאמר:
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/ ... sc=0&ssc=0
ממשיך במידה רבה את קו המחשבה של סידרת ישמעאל.

אני מזמין את המעונינים לחפלק וירטואלי ב:
מה ליקטנו היום

לאכול כמו קופים

שם דף מתאים: חקלאות מודרנית מול חקלאות קדומה.
מסכימים?

לא. לדף הזה יש שם מקסים וחבל לקלקל אותו.

לא לשנות

לדף הזה יש שם מקסים
נכון.
אבל אנחנו מחפשים לא רק להקסים ולקסום, אלא שם דף מתאים

להשאיר. השם מתאים.

גם אני חושבת שהשם מתאים.

גם אני חושבת שהוא מתאים.

להשאיר. השם מתאים.
טוב.
עוד יומיים אמחק את הדיון על השם.