תגובות לגליון 53

אנונימי

תגובות לגליון 53 של באופן טבעי (באופן 53).
דף עלון.

אני מקדימה...עוד אפילו לא נפתח הדף... עוד לא ממש קראתי רק גיששתי...מהסוף...
כ"כ העציב אותי השיר שחותם את הגליון בראשון לספטמבר של נעמי שמר ז"ל

עוד לא תגובה רק סיפור קטן. המעטפה היגיעה (היום) אחרי הדואר הרגיל, וללא בול. גם לא מצאתי חותמת שמחליפה בול. מה זה אומר?

שמשפחת כשר חסכה את דמי המשלוח?

או שמישהו ביקר אצלך בדיוק וזרק לך לתיבה...

טרם קיבלתי את הגיליון...מחכה.

מה זה אומר?
אולי הדוור אוסף בולים ו-ב-ד-י-ו-ק הבול הזה חסר לו באוסף?

המאמר של אורנה שיפרון - "התינוק יודע", הגיע בדיוק בזמן הנכון!
תודה-תודה! @}

הציורים מקסימים!
אולי שווה לעשות לוח שנה המורכב מכל הציורים שמופיעים בגליונות?

תודה על כל הכתבות שעסקו בלידה. תמיד כל דבר מגיע בזמן.

אולי הדוור אוסף בולים ו-ב-ד-י-ו-ק הבול הזה חסר לו באוסף?
ואני חשבתי שזה משהו יותר קוסמי...
למרות שאם שמשפחת כשר חסכה את דמי המשלוח? אז אני שמחה.

אני חייבת לציין שסוף סוף היתה כתבה בגיליון הזה שזוגי אמר עליה במלוא פיו, תשאירי לי, אני רוצה לקרוא. לא תאמינו איזה השג. הכתבה על התפקיד הסמוי של בית הספר. כתבה מצויינת.

אני ראיתי הבוקר איש עם טוסטוס עוצר ליד תיבת הדואר שלנו.
אני מניחה שזה קשור איכשהו להיעדר הבול... (אולי גם לזה שהמעטפה היתה פתוחה. גם אנשים עם קסדה קוראים באופן טבעי )

לכל מי שתוהה לגבי העדרותו של הבול - הדואר נשלח במרוכז ולכן אין עליו בול אבל כן צריכה להופיע חותמת.

התפקיד הסמוי של ביה"ס- מאלף, תרתי משמע. והתינוק יודע- כדברי אביב חדש - איך המילים של העיתון הזה באות בזמן, בקצב הנכון לנשמה. משהו. תודה.

אבל כן צריכה להופיע חותמת
זהו, שלא הייתה... הרווחתם.
אכן מדהים איך זה תמיד מתאים בול, ותמיד משהו שחשבנו עליו, או התעסקנו אתו מופיע בעלון הקרוב. (בפעם שעברה העלון הגיע שבועיים אחרי הפלה והיה שם מאמר ארוך בנושא לדוגמא)

הרשימה של טליה שילוח על השומרה עשתה לי טוב. כיף לקרוא דברים כאלה.

לא "התינוק יודע" - שזהו שם של ספר -
"הילד יודע" זה שם המאמר.

אופס....

אם אינני טועה יש ספר המשך בשם הזה... שמיועד להורים לפעוטות (אותה סופרת)

עוד לא קראתי את הכל, אבל ממה שכן קראתי עד כה:

סיפור הלידה בת"א עם האיש שחיקה את הצרחות -

שיחה עם מיילדת - קראתי מרותקת (היה די ביזארי לקרוא את זה בקופת חולים בזמן שחיכיתי לסבתא שלי...)

הנקה אחרי ניתוח קיסרי - מצוין! רק נקודה שלי היתה מאוד משמעותית אחרי ניתוח, לאו דווקא קשור להנקה, היא שמישהו ילמד לקום בצורה שלא צריך להפעיל את שרירי הבטן. אותי אחת האחיות לימדה וזה חסך הרבה כאב.

בדרך לחלוב את הפרות - מאוד מזדהה עם השינויים שכאילו קורים מעצמם בחיים. ופתאום מגלים שמשהו שהרגיש ממש רחוק מאיתנו, בעצם לא כ"כ רחוק אלא אפילו קרוב (-:

סדרת הכתבות של רונן מיוחס - כל פעם קוראת בשקיקה.

הילד יודע - נו, זה של אורנה. באמת צריך להוסיף על זה? נפלא, כרגיל, כצפוי (-: אני מתגעגעת לראות אותך מדברת, כזאת מקרינה שלווה...

<זהו, סוף סוף עשיתי את זה - כל פעם שהגיע גליון רציתי לשבת ולכתוב תודות לכל הכותבים ולא הגעתי לזה. מה השתנה הפעם? [-:>
<ההמשך יבוא...>

אה, והמעטפה שהגיעה אלי היתה עם חותמת.
<אוהבת להשתתף בסקרים, להצביע ולהשפיע 9-: >

עוד קצת על השומרה בדף שומרה לסביבה טובה

תודה לכל הכותבים והכותבות על גליון מאוד מעניין!

במיוחד נהניתי מ:

הילד יודע - אורנה שפרון
כוחן של מילים - הכוונה אנושית של מעשים - רונן מיוחס
התפקיד הסמוי של בית הספר - ארנת טורין
גן שמואל - ענבל ויסמן
תיקון מקום - כריסטופר אלכסנדר (מתורגם ע"י יונת שרון)
פסולת מבורכת - אורן הלפרין

תודה @}

תודה לאורנה על כתבה נפלאה ש (בטח לא אמרו את זה קודם) הגיעה גם לי בול בזמן.
אהבתי גם את הכתבה על השומרה - היה נעים לקרוא אותה.
ובכלל - היה גליון מהנה.

תודה למשפחת שפרון על הדברים החכמים כ"כ שכתובים כ"כ כ"כ - מתי תוציאו ספר?

טרם הספקתי לקרוא עוד.

"פסולת מבורכת" של אורן הלפרין ו- "כל הפוסל" של צליל אופיר,
מעבר לעוצמה וליופי של כל קטע בפני עצמו, עוררו אותי לחשוב שיש בעיה עם המילה פסולת. אנו פוסלים חומרים כדי לא להשתמש בהם יותר.
המילה אשפה היא לעומת זאת גם - מקום הנחת החיצים, כלי קיבול, מקום איחסון. אולי היא יותר מתאימה להתכווננות למיחזור.

אם במקום לפסול אחרים במומים שלנו נעשה מיחזור רוחני, כל אחד ימחזר את המומים שלו , אז אחרית הימים תכף מגיעה.

מה זה אומר למחזר מום? במקום לראות אותו כחטיבה אחת פסולה, כ"זבל", נמיין אותו לגורמיו ונראה כל פרט בו בפני עצמו. ומרגע שהמומים הם חומר, הם בעצם כבר לא מומים. הם אינם פחותים בערכם... נתייחס אליהם בכבוד כי הם אוצר חומרי גלם.

אחלה גליון. תודה לכל הכותבים.

תגידו, זה נדמה לי או שהגליון האחרון הוא משובח במיוחד?
ממש ממש נהניתי לקרוא!
על השומרה, על ההפלה, על הבנייה, על מערכת החינוך (מה זה הארגון הקומוניסטי הזה? או העתון שלו?), על גן שמואל (למרות שלי יש אסוציאציה אחרת לשם הזה

) ובכלל.
כאמור גליון משובח במיוחד

לאורנה
דברייך מתארים אמת בסיסית, אף אחד אינו חי בוואקום, וגם בוואקום הווואקום הוא הסובב ומכך סופגים...
והיה נעים לקרוא בדרך שביטאת זאת, תודה.
ותוספת אחת, שאין אנו מערכת סגורה, אין זה אומר שהתנהגותנו מותנית בסביבה.
לא, כאן קיים החופש שלנו לבחור ולקבוע מהי התגובה שלנו למסר של הסביבה, על כך אחראי כל אדם...
בברכה
מוטי