תגובות לגליון 56
-
- הודעות: 544
- הצטרפות: 19 מרץ 2004, 09:58
- דף אישי: הדף האישי של יוחננ_ית*
תגובות לגליון 56
ואוו!!! איזה גליון מדהים!!! מזמן לא נהניתי כל-כך לקרוא גליון "באופן טבעי". הוא אצלי יומיים וכבר קראתי את רובו. (מה אני אעשה עכשיו חודשיים? )
-
- הודעות: 21563
- הצטרפות: 28 יולי 2001, 13:37
- דף אישי: הדף האישי של בשמת_א*
תגובות לגליון 56
מצטרפת!
גיליון מדהים ומרתק! אהבתי הכל ה-כ-ל! נגמר מהר מדי...
גיליון מדהים ומרתק! אהבתי הכל ה-כ-ל! נגמר מהר מדי...
-
- הודעות: 230
- הצטרפות: 25 יולי 2001, 09:26
- דף אישי: הדף האישי של נהר_שליט*
תגובות לגליון 56
גם אני אהבתי הכל, תודה לכל הכותבים ולמערכת.
-
- הודעות: 1278
- הצטרפות: 26 ספטמבר 2001, 22:10
- דף אישי: הדף האישי של ענת_שן_לוי*
תגובות לגליון 56
מה שהטביע בי חזק את חותמו מהראיון עם ג'ין לידלוף, היה האמירה שלה בנוגע לפיד-בק לילדים: לא להגיד לילד "מדהים" על מה שהוא עשה, כי זה מעליב.
בהתחלה זה נשמע לי מוזר, אבל ככה התבהר לי הרציונל: בסופו של דבר "מדהים" הוא כמו ציון גבוה שמנמיך את הציונים האחרים, "הרגילים". ואם מדי פעם מקבלים ציון "מדהים", זה גורם לרצות עוד ועוד ציוני "מדהים" וככה גורם להתרכזות בתוצאות במקום בתהליך.
וכך, היא שוב גרמה לי לראות, עוד אבן נגף שעמדה בדרכי כילדה.
בהתחלה זה נשמע לי מוזר, אבל ככה התבהר לי הרציונל: בסופו של דבר "מדהים" הוא כמו ציון גבוה שמנמיך את הציונים האחרים, "הרגילים". ואם מדי פעם מקבלים ציון "מדהים", זה גורם לרצות עוד ועוד ציוני "מדהים" וככה גורם להתרכזות בתוצאות במקום בתהליך.
וכך, היא שוב גרמה לי לראות, עוד אבן נגף שעמדה בדרכי כילדה.
-
- הודעות: 2818
- הצטרפות: 28 אוקטובר 2003, 20:13
- דף אישי: הדף האישי של מיכל_שץ*
תגובות לגליון 56
ואוו!!! איזה גליון מדהים!!! מזמן לא נהניתי כל-כך לקרוא גליון "באופן טבעי". הוא אצלי יומיים וכבר קראתי את רובו. (מה אני אעשה עכשיו חודשיים? )
מצטרפת, באופן מדהים, אפילו הבנזוג הסכים לקרוא משהו. תודה לכל הכותבים!
מצטרפת, באופן מדהים, אפילו הבנזוג הסכים לקרוא משהו. תודה לכל הכותבים!
-
- הודעות: 69
- הצטרפות: 24 מאי 2003, 14:37
- דף אישי: הדף האישי של תי_תי*
תגובות לגליון 56
פעם ראשונה שאני קוראת כתבה אחרי כתבה.
תודה רבה לכל הכותבים והמשתפים.
כתבה שבאה בזמן בשבילי - "כוחות הריפוי האמהיים", תודה ענת. אני אנסה את הרעיונות.
יוחננית - את צודקת לגבי החודשיים...
תודה רבה לכל הכותבים והמשתפים.
כתבה שבאה בזמן בשבילי - "כוחות הריפוי האמהיים", תודה ענת. אני אנסה את הרעיונות.
יוחננית - את צודקת לגבי החודשיים...
-
- הודעות: 666
- הצטרפות: 15 יוני 2001, 01:21
- דף אישי: הדף האישי של רני_כשר*
תגובות לגליון 56
מה אני אעשה עכשיו חודשיים?
החזיקו אצבעות. הגיליון הבא יצא בתחילת מרץ. אבל עדיין מוזמנים לשלוח רשימות בנושא "בריאות".
החזיקו אצבעות. הגיליון הבא יצא בתחילת מרץ. אבל עדיין מוזמנים לשלוח רשימות בנושא "בריאות".
-
- הודעות: 931
- הצטרפות: 08 אוגוסט 2001, 01:47
- דף אישי: הדף האישי של ענת_גיגר*
תגובות לגליון 56
תודה תודה תודה. חגית, נטע, אילה, ענת, על הדברים המחזקים שבאים בדיוק בזמן. לאמיר יחיאלי על הכתבה על אגירת מי הגשמים, מרתק. @}
-
- הודעות: 3305
- הצטרפות: 21 אפריל 2004, 20:42
- דף אישי: הדף האישי של רסיסים_של_אור*
תגובות לגליון 56
ואני עוד מנסה לקרוא שוב ושוב גם את רונן וגם את חגית, כדי שהדברים יהיו זמינים לי ברגע האמת (ויש ה-מ-ו-ן כאלו...)
תודה
תודה
-
- הודעות: 2051
- הצטרפות: 05 אוקטובר 2001, 17:35
- דף אישי: הדף האישי של חגית_ל*
תגובות לגליון 56
יופי של גיליון @}
תודה לכל הכותבים.
שמחתי שאמיר יחיאלי פתר בעייה שהטרידה אותי שנים ועכשיו גם אני רוצה כזה מאגר מים, כמה טוב שיש כאלה שגם יודעים מה לעשות @}
תודה לכל הכותבים.
שמחתי שאמיר יחיאלי פתר בעייה שהטרידה אותי שנים ועכשיו גם אני רוצה כזה מאגר מים, כמה טוב שיש כאלה שגם יודעים מה לעשות @}
-
- הודעות: 1
- הצטרפות: 15 פברואר 2005, 23:02
תגובות לגליון 56
תודה לדיאן על מאמר מדוייק מדקדק ומדַיֶיק בדקויות
-
- הודעות: 16
- הצטרפות: 20 דצמבר 2004, 01:52
- דף אישי: הדף האישי של דרור_גרין*
תגובות לגליון 56
שמחתי לקרוא את תגובתו של רועי שרון ('אידיאולוגיות של חינוך ביתי') על מאמרי מן הגיליון הקודם ('לאן נעלמו האבות'), והופתעתי מכך שהמערכת לא איפשרה לי להגיב ולתקן את הדברים המוטעים המיוחסים לי.
רועי מציג שלוש אידיאולוגיות, שלדעתו מנחות את ההורים הבוחרים בחינוך ביתי: אידיאולוגיה חינוכית (טכנית), אידיאולוגיה מוסרית (שיפוטית) ואידיאולוגיה של חופש (אינדיבידואליסטית).
הוא מספר, שבחר באידיאולוגיה של חופש לגידול ילדיו, מתוך נאמנות לאינדיבידואליות של ההורים והילדים, ומציג אותי ואת אפרת כהורים שבחרו ב"אידיאולוגיה מוסרית של שיוויון מגדרי".
הלוואי שהחיים היו כה פשוטים ומאורגנים, רועי. שאפשר היה לחלק כל נושא לשלושה חלקים, ולבחור תמיד בדרך הנכונה. אבל גידול ילדים איננו מרשם אפיה, והורים הם יצורים מעט יותר מורכבים מן החלוקה המשולשת שיצרת.
במאמר שלי התייחסתי לעובדת חיים מוכרת, של אבות שאינם שותפים בגידול ילדיהם מסיבות שונות, ובעיקר מתוך חלוקת התפקידים המסורתית, וההפליה המקובלת בין נשים לגברים. לא התייחסתי כלל לאידיאולוגיות של חינוך ביתי, ומפתיע אותי שאתה מייחס לי אידיאולוגיה כזו, ומשייך אותה לבחירה שלי בהורות משותפת.
אפרת ואני מגדלים יחד את ילדינו, בשיתוף ובחלוקת תפקידים המשתנה לפי הצרכים ולפי המציאות. אני אינני יולד את הילדים ואינני מניק אותם, ואפרת איננה משתינה בעמידה. הבחירה בנוכחות מלאה בחיי ילדינו איננה אידיאולגיה חינוכית, והיא אינה מוטיב מרכזי בחינוך הביתי שאנו עדיין לומדים ומתנסים בו מדי יום. למעשה, אנחנו שונים מאוד זה מזו, ומכבדים את השוני הזה, וגם אנחנו מגדלים את ילדינו ב"אידיאולוגיה של חופש", כמוכם.
אשמח מאד לדון באידיאולוגיות של חינוך ביתי, למרות שאינני מתלהב במיוחד מאידיאולוגיות, ואני מציע להפריד בין הגישות לחינוך ביתי לבין שאלת נוכחותו של האב בחינוך הביתי.
אני מאד מעריך את הבחירה שלך בקריירה ובמימוש עצמי, ומבין את המסר של "החופש האישי" שאתה משדר לילדיך. למסר הזה, ולבחירה הזו, יש מחיר, שפירושו היעדרות מהשתתפות פעילה בגידולם של ילדיך. אינני שופט את הבחירה הזו, אבל אשמח אם תתייחס למחיר שאתה וילדיך משלמים, ולרגשות שהוא מעלה בך. האם המימוש המקצועי והחופש האישי חשובים לך יותר ממימוש האבהות? כששאלתי "לאן נעלמו האבות?" לא ביקשתי לשפוט את האבות הנעלמים, אלא להבין את הבחירה הזו, מדוע דווקא הגברים הם אלו הנעדרים מן הבית, מה המחיר שהם משלמים, מה המחיר שהמשפחה משלמת על כך, ומה ההשפעה של זה על ההורות.
יום נעים,
דרור
רועי מציג שלוש אידיאולוגיות, שלדעתו מנחות את ההורים הבוחרים בחינוך ביתי: אידיאולוגיה חינוכית (טכנית), אידיאולוגיה מוסרית (שיפוטית) ואידיאולוגיה של חופש (אינדיבידואליסטית).
הוא מספר, שבחר באידיאולוגיה של חופש לגידול ילדיו, מתוך נאמנות לאינדיבידואליות של ההורים והילדים, ומציג אותי ואת אפרת כהורים שבחרו ב"אידיאולוגיה מוסרית של שיוויון מגדרי".
הלוואי שהחיים היו כה פשוטים ומאורגנים, רועי. שאפשר היה לחלק כל נושא לשלושה חלקים, ולבחור תמיד בדרך הנכונה. אבל גידול ילדים איננו מרשם אפיה, והורים הם יצורים מעט יותר מורכבים מן החלוקה המשולשת שיצרת.
במאמר שלי התייחסתי לעובדת חיים מוכרת, של אבות שאינם שותפים בגידול ילדיהם מסיבות שונות, ובעיקר מתוך חלוקת התפקידים המסורתית, וההפליה המקובלת בין נשים לגברים. לא התייחסתי כלל לאידיאולוגיות של חינוך ביתי, ומפתיע אותי שאתה מייחס לי אידיאולוגיה כזו, ומשייך אותה לבחירה שלי בהורות משותפת.
אפרת ואני מגדלים יחד את ילדינו, בשיתוף ובחלוקת תפקידים המשתנה לפי הצרכים ולפי המציאות. אני אינני יולד את הילדים ואינני מניק אותם, ואפרת איננה משתינה בעמידה. הבחירה בנוכחות מלאה בחיי ילדינו איננה אידיאולגיה חינוכית, והיא אינה מוטיב מרכזי בחינוך הביתי שאנו עדיין לומדים ומתנסים בו מדי יום. למעשה, אנחנו שונים מאוד זה מזו, ומכבדים את השוני הזה, וגם אנחנו מגדלים את ילדינו ב"אידיאולוגיה של חופש", כמוכם.
אשמח מאד לדון באידיאולוגיות של חינוך ביתי, למרות שאינני מתלהב במיוחד מאידיאולוגיות, ואני מציע להפריד בין הגישות לחינוך ביתי לבין שאלת נוכחותו של האב בחינוך הביתי.
אני מאד מעריך את הבחירה שלך בקריירה ובמימוש עצמי, ומבין את המסר של "החופש האישי" שאתה משדר לילדיך. למסר הזה, ולבחירה הזו, יש מחיר, שפירושו היעדרות מהשתתפות פעילה בגידולם של ילדיך. אינני שופט את הבחירה הזו, אבל אשמח אם תתייחס למחיר שאתה וילדיך משלמים, ולרגשות שהוא מעלה בך. האם המימוש המקצועי והחופש האישי חשובים לך יותר ממימוש האבהות? כששאלתי "לאן נעלמו האבות?" לא ביקשתי לשפוט את האבות הנעלמים, אלא להבין את הבחירה הזו, מדוע דווקא הגברים הם אלו הנעדרים מן הבית, מה המחיר שהם משלמים, מה המחיר שהמשפחה משלמת על כך, ומה ההשפעה של זה על ההורות.
יום נעים,
דרור
-
- הודעות: 625
- הצטרפות: 05 אוקטובר 2004, 22:15
- דף אישי: הדף האישי של נעמי_בן_שיטרית*
תגובות לגליון 56
מה שהטביע בי חזק את חותמו מהראיון עם ג'ין לידלוף, היה האמירה שלה בנוגע לפיד-בק לילדים: לא להגיד לילד "מדהים" על מה שהוא עשה, כי זה מעליב.
מותר לאמר על הגיליון הזה שהוא מדהים, או שמישהוא יעלב?
לא נראה לי טבעי להשתמש בתאורי יופי והתפעלות בחיי, ולהעלימם מחיי ילדיי.
מותר לאמר על הגיליון הזה שהוא מדהים, או שמישהוא יעלב?
לא נראה לי טבעי להשתמש בתאורי יופי והתפעלות בחיי, ולהעלימם מחיי ילדיי.
-
- הודעות: 898
- הצטרפות: 25 אוגוסט 2003, 01:27
- דף אישי: הדף האישי של מאמא_מאוהבת*
תגובות לגליון 56
טרם סיימתי לקרוא את הגליון...
אבל בינתיים, רציתי להודות לכל הכותבות והכותבים @}
ול חגית נובק - תודה מיוחדת @} מה שכתבת - כל כך מוכר, נתקלתי במצבים שתיארת כל כך הרבה פעמים ולקח לא מעט זמן ומאמצים מחשבתיים שלי של איך לשלב ילדה בת שנתיים בבישולים/סידורים וכו' בלי להבעס רק מהמחשבה כמה זמן עכשיו ייקח לי לסדר את הבית/לשטוף כלים/לאפות לחם ועוד לנקות אחרי שאנחנו מסיימות וכו'...
אה, ול רועי שרון - למרות שהפיתוי להירדם בחלק הראשון של מה שכתבת היה גדול (חוסר בשעות שינה וכו') - קראתי עד הסוף, בנשימה אחת!
אבל בינתיים, רציתי להודות לכל הכותבות והכותבים @}
ול חגית נובק - תודה מיוחדת @} מה שכתבת - כל כך מוכר, נתקלתי במצבים שתיארת כל כך הרבה פעמים ולקח לא מעט זמן ומאמצים מחשבתיים שלי של איך לשלב ילדה בת שנתיים בבישולים/סידורים וכו' בלי להבעס רק מהמחשבה כמה זמן עכשיו ייקח לי לסדר את הבית/לשטוף כלים/לאפות לחם ועוד לנקות אחרי שאנחנו מסיימות וכו'...
אה, ול רועי שרון - למרות שהפיתוי להירדם בחלק הראשון של מה שכתבת היה גדול (חוסר בשעות שינה וכו') - קראתי עד הסוף, בנשימה אחת!
תגובות לגליון 56
כתבה שבאה בזמן בשבילי - "כוחות הריפוי האמהיים", תודה ענת.
תודה גם ממני.
הכתבה עזרה לי מאד באופן מעשי. (דוגמא מהיום - הנשימות בזמן שהקטן יורד במדרגות..)
וגם "סבתא שלי שנאה רופאים" הוא אחד המאמרים המרגשים שקראתי בגליונות באופן, אני מודה למאיה מוסן לוי על הכתיבה היפה.
תודה גם ממני.
הכתבה עזרה לי מאד באופן מעשי. (דוגמא מהיום - הנשימות בזמן שהקטן יורד במדרגות..)
וגם "סבתא שלי שנאה רופאים" הוא אחד המאמרים המרגשים שקראתי בגליונות באופן, אני מודה למאיה מוסן לוי על הכתיבה היפה.
-
- הודעות: 1278
- הצטרפות: 26 ספטמבר 2001, 22:10
- דף אישי: הדף האישי של ענת_שן_לוי*
תגובות לגליון 56
תודה גם לך ליאורה @}
וגם "סבתא שלי שנאה רופאים" הוא אחד המאמרים המרגשים שקראתי בגליונות באופן.
גם אני.
וגם "סבתא שלי שנאה רופאים" הוא אחד המאמרים המרגשים שקראתי בגליונות באופן.
גם אני.
-
- הודעות: 3305
- הצטרפות: 21 אפריל 2004, 20:42
- דף אישי: הדף האישי של רסיסים_של_אור*
תגובות לגליון 56
הגליון חזר לידיי אחרי שהושאל קמעה...
פתאם גיליתי בו גם את המאמר הכל-כך מחדש עבורי, של ענת שן לוי - תודה גדולה גדולה. נורא נורא מעניין. אני נושמת את המילים שלך לתוכי ומודה עליהן.
וגם את מאיה שכתבה על סבתא שלה - בקווים כל-כך עדינים ונעימים ומעוררים געגוע לסבתות האישיות שלי...
תודה
פתאם גיליתי בו גם את המאמר הכל-כך מחדש עבורי, של ענת שן לוי - תודה גדולה גדולה. נורא נורא מעניין. אני נושמת את המילים שלך לתוכי ומודה עליהן.
וגם את מאיה שכתבה על סבתא שלה - בקווים כל-כך עדינים ונעימים ומעוררים געגוע לסבתות האישיות שלי...
תודה