תינוק בא לעולם בפרקים

נמש כפרה,
את אוטוטו שם. לא בהכרח צריך לזרז עם סקס, אלכוהול וניקוי ארונות מטבח (למרות שאכן אני ניקיתי ואכן באותו הלילה הלידה התחילה). תהני, תנוחי, תהיי חסרת סבלנות, תתעצבני, תני לעצמך להיות פול פאוור בשבוע 42.(|אוף|)
יאללה, שחררי כבר את הבייבי... (אני חסרת סבלנות גם כן!!!- אובר הזדהות???)
שבוע טוב

_שולחת לך כח,
סבלנות ואופטימיות.
זה קרוב..._

להניק,להעניק,להחליף את הניק-זהו אני בבית ואחרי ימים רבים שוב מתעוררת ויושבת עם הקפה לראות מה חדש באופן טבעי,כאילו כלום לא קרה ובעצם הכל כבר קרה,אני עוד לא פנויה לכתוב סיפור לידה ואין לי את הכוחות להפיק המון מילים אז אני אספר בראשי פרקים שהלידה היתה בשני שעבר והתחילה בבית בראשון לפנות בוקר אך תוך שעות מספר המיילדת אבחנה בעיה ועברנו ללניאדו,היה ארוך וקשה ונגמר בואקום,הבן שלנו נולד עם אפגר 4 ועד שהוא בכה עברו רגעים מורטי עצבים,התחננתי לאלוהים שיחוס על ילדי והוא היה שם איתי בחדר הלידה,נענה לתפילותי ,תודה לאל הבכי המיוחל נשמע והתינוק שלנו הובהל לטיפול נמרץ ובעלי אחריו,המיילדת של בית החולים הניחה אותו עלי לשניה וראיתי את פניו המתוקים ונשקתי אותו,אחר כך יעברו עוד שעות רבות עד שנשוב ונפגש
בעלי שהלך ממנו אלי שוב ושוב צילם אותו בפלאפון בשבילי נח באינקובטור,פיצפון במשקל 4.80
לבייבי שלנו יש צהבת ואחרי שהשתחררנו נאלצנו לחזור לבית חולים והוא היה בפוטו ואחר כך בהשגחה היה אתנו בביות עד שלשום,כולנו עברנו חוויה קשה ונצטרך זמן להחלמת הגוף והנפש אבל אנחנו בבית,יונקים הרבה,מתחבקים הרבה מדי פעם מתפרצים בבכי ומעל הכל מחזיקים מעמד עם הרבה תמיכה מהסביבה
לבננו המקסים קראנו מעיין ואני אמא שלו ואין יותר אהבה מזה בעולם

מזל טוב נמש היקרה והאמיצה!!!

המיילדת של בית החולים הניחה אותו עלי לשניה וראיתי את פניו המתוקים ונשקתי אותו,אחר כך יעברו עוד שעות רבות עד שנשוב ונפגש
אני יודעת מניסיון איזו חוויה קשה זאת.

יונקים הרבה,מתחבקים הרבה מדי פעם מתפרצים בבכי ומעל הכל מחזיקים מעמד עם הרבה תמיכה מהסביבה
תרשו לעצמכם.
מעיין זה שם מקסים! המון בריאות ונחת.

וואו כמה בכיתי מה "ראשי פרקים" הזה... בכי של התרגשות גדולה בשבילכם, מתח, תחינה, הקלה, אושר גדול... (טוב, ככה זה הריוניות, לא?)
שמחה לשמוע שהכל בא על מקומו בשלום ושמעיין איתכם בריא ושלם.
המון ברכות חמות למשפחה הקטנה והמקסימה וכמובן לך (אמא נמש?:-)) יקירה.

מעיין זה שם מקסים! המון בריאות ונחת.

@}|L||בלונים|

שמחה לשמוע שהכל בא על מקומו בשלום ושמעיין איתכם בריא ושלם.

וואי...מזל טוב....אושר רב...

וואו כמה בכיתי מה "ראשי פרקים" הזה...
הרבה(())
נחכה בסבלנות לפרקים המלאים.

מזל טוב

ונגמר בואקום

_לאל הבכי המיוחל נשמע והתינוק שלנו הובהל לטיפול נמרץ ובעלי אחריו,המיילדת של בית החולים הניחה אותו עלי לשניה וראיתי את פניו המתוקים ונשקתי אותו,אחר כך יעברו עוד שעות רבות עד שנשוב ונפגש
בעלי שהלך ממנו אלי שוב ושוב צילם אותו בפלאפון בשבילי_

לבייבי שלנו יש צהבת ואחרי שהשתחררנו נאלצנו לחזור לבית חולים והוא היה בפוטו ואחר כך בהשגחה היה אתנו בביות עד שלשום,כולנו עברנו חוויה קשה ונצטרך זמן להחלמת הגוף והנפש

יקירה דומה בצורה מדהימה ללידה של יועד שלי (צהבת מתסמונת ABO). יודעת עד כמה זה קשה. מקווה שההתחלה הקשה תסדיר לך המשך קל יותר.
המון אהבה למעיין, לי' וכמובן לך.
אם את צריכה תמיכה או עזרה או טיפים לענייני (הנה אני גסה): תפרים, טחורים, מעקב על הצהבת בטיפת חלב (בדיקות דם ארורות!), אשמח לעזור.
המייל שלי: ORCA1 AT O13 DOT NET
הרבה

רק עכשיו גיליתי את הבלוג המרגש שלך,
דבר ראשון מלא מלא מזל טוב, ואולי עכשיו אתם בשלב שכבר אפשר לשכוח את כל הקשיים ופשוט להנות מהמשפחתיות ומהאהבה הרבה שלא תאומן.
כשתוכלי, תמשיכי לכתוב... אני נהנית...

חמודה, שמחה לשמוע שהכל נגמר בשלום

טוב, את השיעור של 'לא הכל קורה כמצופה' קיבלת עוד בהריון...כ...הכנה אולי? כמו הייתה לכם כבר ההזדמנות להבין שלא הכל קורה כפי שהכי הייתם רוצים

ואולי זה לטובה?!?
העיקר שהוא אתכם ואתם אחרי והוא יהיה כ מעיין המתגבר של אושר וצמיחה עבורכם.
שמחה לשמוע שהולך טוב עם ההנקה

מזל טוב גדול

מזל טוב

!

מלאך-ככה הוא נראה בעיני שלי שנפקחות בשעות שונות ורואות את הפנים הקטנות האלו,לפעמים אני מתעוררת והוא ישן רק השמיע איזה חרחור ואני ערה
חוזרת לישון בשנייה ולפעמים אני מתעוררת ומוצאת אותו ערני לחלוטין מביט בי בשלווה שלו
היום מעיין בן שבועיים ועוד לא עשינו ברית,עם הצהבת וכל הבלגנים שעברו עלינו לא עשינו ביום השמיני ואני החלטתי לקחת את הזמן ולבחון את הנושא לעומק
י' יותר בעניין של לעשות ברית ואני פחות,עכשיו כשהכאבים נרגעו בצורה נכרת אנחנו נכנסים לאיזון מסוים שמאפשר קצת לחזור לעולם,חוץ מעניין הברית גם מתעורר בי צורך לעשות עם עצמי משהו,אני לא כל כך הטיפוס שאוהב להיות בבית יום אחרי יום ובכל זאת מרגישה שעדיף לקחת את החיים במנות קטנות

המון מזלטובים!

את יכולה אולי להתחיל להסתובב אתו קצת במושב. לא ממש רחוק, רק ככה בשכונה הקרובה.
או לקחת אותו לראות את הדוגרת

אה ושכחתי, אוטוטו מגיע השלב שהוא יתחיל כבר לחייך באמת זה קסם אמיתי

עוד ממש קצת. חכי, חכי....

בחזרה לחיים-אפשר לומר שנכנסנו למסלול והימים עוברים עלינו בנעימים,ההריון כבר הכין אותי לשינה בפרקים אז אני מסתדרת עם זה ומעיין עוזר לנו כי הוא ממש ילד טוב ונותן לנו לישון,עכשיו הוא יונק ואני כותבת ואת היניקה הקודמת העברנו במיטה בשכיבה, אני נרדמתי לפניו
אתמול היתה בת מצווה של אחינית שלי,כשהיתה תינוקת ואני נערה הייתי מסתובבת איתה בתל אביב ומדמינת שהיא שלי ועכשיו היא כבר גדולה ואני אמא,היא מאוהבת בבן דוד החדש שלה,מקרקרת סביבו במרץ. ,פגשתי הרבה משפחה וחברים שרואים בעיקר בארועים ולהפתעתנו קבלנו מתנות וכמובן שמלא יחס
בעיקר התרשמתי מהנשים שנדמה לי שמדברות איתי עכשיו ברובד אחר,כאילו גיליתי את הסוד השמור והצטרפתי למועדון.

@}
מתוקה אחת -
אוהבת אותכם!
@}

דף הבית מסרב להפתח אז אני חורגת ממנהגי לכתוב כאן בפרקים וסתם מקשקשת
שבת,התכוונתי להצטרף לי' לחלטורה במקום יפה בטבע אבל בבוקר הוא התקשה להעיר אותי ונסע לבד,התעוררתי די מהר אחרי כן והתאכזבתי לגלות שצפוי לי עוד יום בבית,עד עכשיו ישנתי הנקתי ואכלתי וחוזר חלילה וגם ממש ברגעים אלו אני מניקה בזמן שהאוכל שלי מתקרר ואני נהיית ממש רעבה במהירות מסחררת. י' חזר אכל מהר ונרדם ואני מקווה שיותר מאוחר נצליח לצאת מהבית ,אני זקוקה לאוורור.

את מוזמנת לקפוץ אלינו

לומדת להיות אמא- פיציק שלנו גדל מיום ליום וכל יום שחולף אני לומדת משהו חדש,לפחות משהו אחד ולפעמים כל כך הרבה בבת אחת שקשה לי להפנים את המידע והוא רק שוטף אותי וחולף כדי שבפעם הבאה שאתקל בו יהיה לי כבר מוכר ואולי יישאר
למשל למדתי לסנן מכל מה שאנשים אומרים ולבחור מה נכון לנו ומה לא ומה שווה בדיקה מעמיקה,אני מגלה שלפני הדעה שלי יש תחושה וככל שאני סומכת על עצמי התחושות שלי מתגלות לי בבהירות רבה יותר ויש גם דברים ברמה הפיזית, הבוקר למשל מעייני היה לא מרוצה התאמץ לעשות קקי ונהיה אדום וכשהוא בוכה יורדות לו דמעות וליבי נכמר,בכל אופן ניסיתי עיסוי וציצי והשכבתי אותו עלי ונתתי לו אצבע שלי שהוא נהנה למצוץ וכל דבר כזה עזר קצת ודי ובסוף אמרתי לו בוא נצא מהמיטה והתחלתי לקפץ איתו והופ עשה גרפס.......שקט ושלווה ואני בכלל לא זכרתי שיש גם את העניין הזה

אבא של מעיין- אבא של מעיין הוא האהוב שלי,גבר וילד עם נשמה ענקית,יחיד ומיוחד,אדם עם המון רבדים,אני מגלה אותו לאט עם השנים,נפתח ומתפתח בקצב שלו
פה בבית יש לו את תפקיד המרגיע הלאומי,כל פעם שאני נתפסת ללחץ הוא בא ושם את הדברים בפרופורציה וברגעים שאין לו מילה טובה להשקיט את סערות ליבי אז זה רציני
רק בנוגע לכסף אנחנו מחליפים תפקידים,הבנתי שזה קטע גברי טיפוסי.
יחד אנחנו לומדים עכשיו איך להיות הורים ואז הורים טובים יותר ופשוטים יותר ואיך לסמוך אחד על השני ולדעת לבקש עזרה ולהתחלק באחריות ולהתעצבן גם ואז לדעת גם להרגע ולשחרר וגם להצליח למצוא כמה רגעים כששקט ולהזכר באהבה של איש ואישה

למשל למדתי לסנן מכל מה שאנשים אומרים ולבחור מה נכון לנו ומה לא ומה שווה בדיקה מעמיקה,אני מגלה שלפני הדעה שלי יש תחושה וככל שאני סומכת על עצמי התחושות שלי מתגלות לי בבהירות רבה יותר

כל כך נכון, ובעיני השיעור הכי חשוב לכל אמא.

וגם להצליח למצוא כמה רגעים כששקט ולהזכר באהבה של איש ואישה

חשוב, חשוב...

עיפות- היה זה יום ארוך וקטני היה די סוער או אולי יותר נכון חסר מנוחה והיה ער שעות,יונק המון שנדמה שפשוט כל הזמן
בערב היינו אצל הורי ואז היה על הידיים שלהם ואני נרדמתי לשלוש שעות,כששבנו הביתה הוא התעורר רעב ויש לנו גם 3 גורי חתול רעבים שמקבלים בקבוק
עכשיו סוף סוף נרגעו כאן הענינים,מעייני יונק ועוד רגע קט נכנס למיטה
לילה טוב לעולם ולכולם
וחג עצמאות שמח

אחרית דבר - חודש כמעט שלא ביקרתי כאן < מסירה אבק מעל המילים שבדף >
כשניסית למצוא את דרכי חזרה עלה בי החשש שהדף נמחק ואז הוא עלה
שמחה גדולה בשבילי, הדף הזה היה לי לעזר רב במשך חודשים ארוכים של הריון
עכשיו אני תוהה מה עתידו,במקור הוא יועד להריון ותינוק כבר בא לעולם, אז אולי אין צורך בעוד פרקים כאן
את מעלליו של מעיין בעולמנו ועל ההתמודדות שלי עם האמהות אני כותבת לפעמים בדף בית שלי
ונראה לי שנשאר רק להדפיס את תוכן הדף ולשמור עבורו לכשיגדל
ויראה איזה מסע מרתק היה זה עבורי לשאת אותו בתוכי
וכמה הקשבה,תמיכה ואהבה מצאתי כאן מכולכן
תודה נעמה

נ.ב - חסר כאן רק עוד דבר אחד
סיפור הלידה של בייבי נמש
יופיע ממש בקרוב
בינתיים בבקשה לא למחוק

קראתי. נהנתי. תודה על השיתוף.... יש לכם קבוצת מפגש? או אולי תרצו אחת כזו?

מה פתאום למחוק?!
רק עכשיו נתקלתי בדף הזה, איזו כתיבה יפה.
(לקחנו מכם שרקנים ממש אחרי הלידה ובכלל לא הייתי מודעת לחוויה שעברת

)
האם כתבת כבר את סיפור הלידה?