תכנון המרחב המשפחתי

שגית_רי*
הודעות: 499
הצטרפות: 13 אוגוסט 2004, 19:49
דף אישי: הדף האישי של שגית_רי*

תכנון המרחב המשפחתי

שליחה על ידי שגית_רי* »

המרגיעון שלי: מה את רוצה?
שאלה טובה.
אני רוצה למצוא המרחב המשפחתי הנוח.

הנתונים: שלושה ילדים 5.5 - 1 (אולי יהיו עוד, לא נדבר על זה עכשיו.. ;-) ), שני הורים, חינוך ביתי, סלון-מטבח-שולחן אוכל, חדר שינה, חדר משחקים-מחשב-עבודה.
והמון בלגן.
גם כי אנחנו לא חזקים כלכך בענייני סידור וגם ובעיקר וזו הסיבה לפתיחת הדף, משהו לא "עובד" בתכנון של הבית, כמו שהוא.
ובקרוב נתחיל לתכנן בית משלנו ולכן אשמח לשמוע דעות ועצות - איך לתכנן את המרחב המשפחתי? ואיך לתכנן את המרחב המשפחתי של משפחה בחינוך ביתי?

האם ליצור פינת עבודה לילדים בנפרד מחדר משחקים?
האם ליצור פינת משחקים ל"גדולים" ואחת נפרדת ל"קטנים" ?
האם חשוב שתהיה לילדים פינת לימוד נפרדת? (בהנחה שמתישהו יעניין אותם לשבת בשקט, לקרוא, לכתוב, לפתור שאלות במתמטיקה...)
מה תפקיד ה"סלון"? האם הוא הכרחי? (בתחושה שלי, ה"סלון" בתפקידו המסורתי לא הכרחי...)
כמה גדולה צריכה להיות פינת האוכל? (בתחושה שלי, פינת אוכל גדולה יכולה להיות גם המקום לעשות פלסטלינה וללמוד ולארח )
האם, בגיל 12, כל ילד צריך חדר משלו או שמספיק לחלק בנים בנות?
האם לבית שמתוכנן מראש לחינוך ביתי יש צרכים שונים או נוספים?

אשמח לשמוע גם מניסיון של משפחות בחינוך ביתי עם ילדים גדולים יותר,
תודה @} @} @}

ואני מוסיפה ומחדדת (תודה לי אורה :-) ):
יש לי כבר איזו תוכנית בראש ורצונות והבנות על סמך הניסיון היומיומי שלנו.
אני מחפשת ורוצה לשמוע עוד דעות ועוד מניסיון של משפחות אחרות - חינוך ביתי או לא - כדי לראות דברים מזויות אחרות או מניסיון אחר.
וגם: הילדים עוד קטנים אבל הבית שמתוכנן עכשיו ילווה אותנו עוד שנים ונגדל בו. מה לתכנן עכשיו מתוך הבנה שדברים ישתנו? (כמו למשל סוגיית ה"חדר לכל ילד" (שאני למשל חושבת שלא צריך אבל אולי אני טועה...)
לי_אורה*
הודעות: 1940
הצטרפות: 12 אפריל 2005, 19:07
דף אישי: הדף האישי של לי_אורה*

תכנון המרחב המשפחתי

שליחה על ידי לי_אורה* »

התשובות לשאלותייך תלויות בהרבה עניינים: הגודל של הבית החדש, מספר החדרים, אורח החיים שלכם וכו'. למשל, האם הילדים רוב הזמן מעדיפים לשחק ביחד ולהיות ביחד או כל אחד מעדיף את הפינה שלו? האם הילדים אוהבים לשחק ולהיות בכל הבית, או בחדר מסוים?

אם מדובר בבית גדול עם הרבה חדרים, תוכלי להקדיש חדר לכל פונקציה: ואז יהיה לך גם סלון וגם חדר/פינת אוכל גדולה וגם חדר משחקים וגם וכו' וכו' וכו'. אבל אם מספר החדרים אינו גדול, תוכלי להחליט לפי אורח החיים שלכם וההעדפות שלכם.

אם מדובר בבית עם מספר חדרים לא גדול, ואת כותבת שאת לא זקוקה לסלון - אז לא צריך סלון! במקום סלון, תקראי לזה ותתייחסי לזה כאל חדר מגורים, חדר המשפחה, המקום שבו המשפחה נמצאת, חיה, המקום שבו הילדים נמצאים, משחקים וכו'. אם הילדים אוהבים לשחק בחדרים שונים בבית, אין צורך בחדר משחקים מיוחד. ואם את מעדיפה והם מסכימים לשחק בחדר מסוים - הקצי חדר מיוחד לחדר משחקים. ואם אין הרבה חדרים, אז בחדר המשחקים אפשר לעשות הכל: לשחק, ללמוד, לאחר חברים וכו'.

וכנ"ל לגבי פינת האוכל. אכן אם מדובר בחדר או בפינה גדולה עם שולחן גדול וכו', אז גם היא יכולה להפוך לחלק מחדר המשפחה: הילדים יכולים לשחק שם, לצייר שם וכו' וכו'.

_האם ליצור פינת עבודה לילדים בנפרד מחדר משחקים?
האם ליצור פינת משחקים ל"גדולים" ואחת נפרדת ל"קטנים" ?_
זו דוגמה לשאלה שהתשובה לה היא על פי אורח החיים שלכם, הבחירות שלכם ושל הילדים וכו'. אם הילדים אוהבים לשחק ביחד, לא צריך ליצור פינת משחק נפרדת לגדולים ולקטנים. אם הם אוהבים לשחק לחוד - יש להפריד. אם בחדר המשחקים הם גם עובדים - אין צורך בפינת עבודה נפרדת, ואם לא - אז צריך.

נסי לראות מה הילדים שלך עושים כעת ולפי זה תתכנני. ואת כמובן יכולה גם להתייעץ איתם: מה הם רוצים, מה הם מעדיפים וכו'. קחי בחשבון שייתכן שתצרי פינת עבודה נפרדת מחדר המשחקים והם לא ישתמשו בה ויעדיפו לעבוד בחדר המשחקים, או ישחקו בפינת העבודה. השאלה היא האם הילדים כיום משחקים תמיד באותו מקום או כל פעם במקום אחר, האם הם מעדיפים חדר מסוים או כל פעם בחדר אחר בדירה.

אני רוצה למצוא המרחב המשפחתי הנוח - המרחב המשפחתי צריך להתאים למשפחתך ואז יהיה לכם נוח. אז לאור ההיכרות עם משפחתך ועם הצרכים והערכים שלכם - תתכנני את המרחב המשפחתי שלכם. ומאחלת לכם שהוא אכן יהיה מאוד נוח!
רוני_בלוני*
הודעות: 1240
הצטרפות: 10 מאי 2004, 11:42
דף אישי: הדף האישי של רוני_בלוני*

תכנון המרחב המשפחתי

שליחה על ידי רוני_בלוני* »

שלום שגית, את שואלת שאלה שאני כבר ימים מתלבטת לגביה, הכי קל לתת עצות (לבצע לא תמיד קל)
אצלנו זה אולי מעט שונה כי הילדים שלי לומדים בבית הספר ולא בחינוך ביתי.

יצא לך פעם לראות קטלוגים איקאה?? אני לא ממש אוהבת סגנון שבדי אבל מה שמוצא חן בעיני זה שתכנון הסלון שם הוא חדר משפחה של ממש, יש בו גם ספות ושולחן אבל יש בו גם ספריה עם ספרים ומקום למערכת סטריאו ולעתים גם שולחן (לעבודות יד). התכנון הוא בעצם חדר משפחה שמכיל גם מקום אירוח וגם חדר לתחביבים ולקריאה ולשמיעת מוסיקה וגם לאגירת אוספים (מהטבע למשל) ופינת מחשב וכל אחד אמור למצוא בו את מקומו.

הסלון בדירה סטנדרטית בישראל הוא קטן אבל אם תבקרי בחנות באיקאה תראי שיש שם ממש חלוקה לדירות קטנות (כולל חדרים) והתכנון נחמד מאוד.... מומלץ להסתובב שם ולשים לב לתכנון (יש ממש תכניות של דירות) ולהינות (לא חייבים לקנות)! הריהוט באיקאה גם פונקציונלי וגם עם דגש למקומות אחסון, בכל רהיט יש איזשהו קריצה.

אם ילדיים בחינוך הביתי נראה לי שפינת האוכל שלך תמיד עמוסה (גם שלי ואנחנו לא בחנוך ביתי) החלטתי לאחרונה שאני הולכת להזמין לשם ארון (כמו ארון מטבח) שהוא לא עמוק מדי אבל צמוד לקיר, לציוד (עבודות יד) וניירת, וגם בקבוקי שתיה.
נראה לי גם חיוני מאוד לוח שעם ענק שכל אחד יתלה בו את העבודות שלו (אפשר גם בחדר הילדים).

אם הילדים לא משחקים כל הזמן בחדר - בהחלט לא חייבים שיהיה לכל ילד חדר משלו. הבנות שלי לא משחקות בכלל בחדרים שלהן (רק בסלון/פינת אוכל/בחצר).
אני שוקלת גם לסגור חלק מהמרפסת כדי שיהיה לנו מקום נוסף לשולחן עבודה ויצירה עם הבנות.
ענן_בעננים*
הודעות: 502
הצטרפות: 09 נובמבר 2003, 14:52
דף אישי: הדף האישי של ענן_בעננים*

תכנון המרחב המשפחתי

שליחה על ידי ענן_בעננים* »

שגית התחלת יופי של דף!
|Y|
שגית_רי*
הודעות: 499
הצטרפות: 13 אוגוסט 2004, 19:49
דף אישי: הדף האישי של שגית_רי*

תכנון המרחב המשפחתי

שליחה על ידי שגית_רי* »

לי אורה:
בעקבות דברייך חדדתי את שאלתי. תודה.

רוני:
מה שמוצא חן בעיני זה שתכנון הסלון שם הוא חדר משפחה של ממש, יש בו גם ספות ושולחן אבל יש בו גם ספריה עם ספרים ומקום למערכת סטריאו ולעתים גם שולחן (לעבודות יד). התכנון הוא בעצם חדר משפחה שמכיל גם מקום אירוח וגם חדר לתחביבים ולקריאה ולשמיעת מוסיקה וגם לאגירת אוספים (מהטבע למשל) ופינת מחשב וכל אחד אמור למצוא בו את מקומו.
מהכרותי איתנו, אני חוששת שזה עלול להפוך ממה שתיארת לחדר כלכך מבולגן שאף אחד לא מוצא בו את מקומו...
איך לסדר מרחב כזה שלא יתבלגן נורא תוך 10 דקות?

שפינת האוכל שלך תמיד עמוסה (גם שלי ואנחנו לא בחנוך ביתי) החלטתי לאחרונה שאני הולכת להזמין לשם ארון (כמו ארון מטבח) שהוא לא עמוק מדי אבל צמוד לקיר, לציוד (עבודות יד) וניירת,
רעיון טוב גם לעכשיו, כי תמיד, חומרי היצירה מתקשים מאד לחזור חזרה מהשולחן אוכל לארון בחדר משחקים ונתקעים איפשהו בדרך (הרצפה שבין הפינת אוכל לארון משחקים...)

ענן:
הארות מקצועיות (וגם אישיות) ישמחו מאד. :-) |תמר|
נבט_חיטה*
הודעות: 313
הצטרפות: 14 מאי 2005, 23:13
דף אישי: הדף האישי של נבט_חיטה*

תכנון המרחב המשפחתי

שליחה על ידי נבט_חיטה* »

שגית,
אוהבים אותך! (-:
מעבר לזה בהצלחה עם עלייתכם לקרקע סוףסוף!
בברכת מנוחה ונחלה |תמר|
סיון_ג*
הודעות: 83
הצטרפות: 08 מרץ 2005, 21:05
דף אישי: הדף האישי של סיון_ג*

תכנון המרחב המשפחתי

שליחה על ידי סיון_ג* »

הי שגית, @} :-) |L|
נראה לי שהמרחב המשפחתי הוא משהוא שגודל, צומח משתנה בהתאם למשפחה עצמה...כמה התלבטתי בעצמי (עדיין!) על המרחב האופטימלי...ובעצם אני מגלה שאין דבר כזה כי הצרכים שלנו כמשפחה וכאינדיבידואלים במשפחה משתנים כל הזמן (טוב, את מכירה אותי כל שני וחמישי אני משנה את הבית!). כרגע, מה שהנחה אותנו בתיכנון הבית למשפחה שחיה את הבית, נושמת אותו מבחוץ ומבפנים כל היום (חינוך ביתי) זה: תיכנון חללים גדולים יחסית שניתן תמיד לשנות או לשחק עם יעודם...אצלינו נקודת המוצא בתכנון היא שולחן האוכל - לב הבית שם הוא המפגש המשפחתי היומיומי ההתכנסות של כולנו יחד (בארוחות ולא רק), המטבח כמובן ליד כאזור נגיש לכל המשפחה אבל עם איזושהי הפרדה...ה'סלון' גם הוא קרוב. בעצם הבנו שלנו מתאים מעין 'פינות' אוירה שונות בבית. בהתחלה חשבנו לנכון להכניס את כל הבלגאן לחדר אחד (טלויזיה, יצירה, משחקים וכו') ואז בעצם שאלתי את הבת שלי והיא לימדה אותי שכדאי לחלק לאזורי אוירה שונים...למשל הסלון יהיה ללא טלויזיה, עם ספות רביצה ושטיח - מקום מזמין לישיבה יחד של משפחה חברים - מקום מפגש נעים של אנשים (עם אח או קמין בחורף)...בצידו השני תהיה ספריה ומקום שקט ונוח לקרוא ובתוך כל החלל הזה המערכת - מוסיקה..
את חדרי הילדים החלטנו להשאיר כחלל אחד גדול עם אופציה עתידית להפריד על ידי מחיצות...שם במרכז החלל נשים את הטלויזיה, משחקים ואולי את פינת היצירה (מבחינתי במשך היום זה המקום היותר רועש בבית) המיטות של הילדים בשלב יהיו בפינות החלל..
לגבי מיקום המחשב כניראה שיהיה בחדר עבודה קטן נפרד אולי עם פינת יצירה גם...ואולי בכלל הטלויזיה תהיה שם והמחשב בחדר הילדים.
ההתלבטויות הן אינסופיות וניראה לי שעד שאתה ממש חי באותו הבית אתה לא ממש יכול לדעת כי לחדרים\חללים יש אנרגיות מסויימות... ולכן ניראה לי שכדאי לתכנן עם גמישות משחק ולהשאיר מקום ליצירתיות בתוך החלל...תני לו 'מרחב' להתהוות...
איזה כיף - תהני תהני מהחלום הזה שמתגשם לו!
שכנתך לעתיד
סיון_ג*
הודעות: 83
הצטרפות: 08 מרץ 2005, 21:05
דף אישי: הדף האישי של סיון_ג*

תכנון המרחב המשפחתי

שליחה על ידי סיון_ג* »

שכחת למעלה את האמצעית החמודה..
בשמת_א*
הודעות: 21563
הצטרפות: 28 יולי 2001, 13:37
דף אישי: הדף האישי של בשמת_א*

תכנון המרחב המשפחתי

שליחה על ידי בשמת_א* »

אזהרה - ארוך.

אנחנו משפחה בחינוך ביתי עם ילדים בגילאי כמעט 9 וכמעט 4, כך שיש לי כבר קצת ניסיון.
כרגע אנחנו חיים בבית של שני חדרים +
בחדר השינה כולנו ישנים, על שני מזרונים.
בחדר הגדול נמצאים: פינת העבודה עם המחשב, ספה וכורסאות, ארון הספרים הענקי, הטלביזיה והוידאו ומערכת הסטריאו, שולחן האוכל, מייבש הכביסה (-:, ובעצם גם הכניסה לבית.
הילדים משחקים בעיקר בחדר הגדול.
מבלגנים במהירות הבזק.

חשבתי שבבית שנבנה נעשה חדר אחד גדול לשני הילדים, אבל שניהם כבר הודיעו לי שהם רוצים חדר משלהם. הגדולה רוצה חדר שהיא יכולה "לסגור את הדלת שאף אחד לא ייכנס ואני אוכל לקרוא בשקט".
כמו כן אני מתכננת חדר משחקים גדול (ביום) שבערב/בלילה הופך לחדר הקולנוע הביתי בשביל בן זוגי (איש קולנוע ווידאו במקצועו ובתחביביו). שוב - מרחב גדול לילדים לשחק, לשם הם יוכלו להזמין חברים בלי להפריע, ובלילה בן זוגי יוכל לצפות שם בטלביזיה בלי להפריע לנו (כי אני לא מוכנה שהטלביזיה תהיה לא בחלל המגורים ולא בחדרי השינה).
אני מתכננת מרחב של מטבח-פינת אוכל-סלון (שהוא בעצם חדר מחייה, חדר מגורים), שבו אין בעיקרון טלביזיה, ובו יהיה שולחן אוכל גדול שיזמין את הילדים לשבת ולצייר או לכתוב לידינו כשאנחנו מבשלים או רוחצים כלים או או או.
ככה המטבח יקבל את מעמדו האמיתי - לב הבית, המקום לפטפוטים ולעיסוקים, וכל אחד יילך לחדרו כשהוא רוצה להתבודד (צורך מאוד נדיר בגילאי 1-5, אבל הולך ונעשה חשוב כבר בגילאי 7-8 ובוודאי הלאה).

אלה כמה מחשבות שלי.
אני מקווה שזה נותן רעיונות.


_מהכרותי איתנו, אני חוששת שזה עלול להפוך ממה שתיארת לחדר כלכך מבולגן שאף אחד לא מוצא בו את מקומו...
איך לסדר מרחב כזה שלא יתבלגן נורא תוך 10 דקות?_

חומרי היצירה מתקשים מאד לחזור חזרה מהשולחן אוכל לארון בחדר משחקים
בשני המקרים - פליי ליידי . מכירה?

מתוך כל מה שהיא אומרת, אולי אני אציע כמה רעיונות:
  1. כמה פעמים ביום להכריז על "חמש דקות כיבוי שריפות!" וכולם אצים-רצים להספיק עד שהטיימר יצלצל לראות כמה מהר כל אחד יספיק להחזיר דברים למקום. זה משחק מאוד כיפי, אם מתייחסים אליו כך.
עוד רעיונות: שמים שיר בדיסק/בטייפ, וצריך לגמור לסדר את XXX עד סוף השיר...
או כל אחד בוחר מה הוא יסדר ורואים מי הספיק יותר וצוחקים (לא להפוך למשהו מאשים ומעיק).
כשמצלצל הטיימר, או כשנגמר השיר, או כשגומרים לספור עד חמישים או מאה (מה שמחליטים ויש עוד רעיונות) - די. עד הפעם הבאה.
  1. מסדרים כל משחק אחרי שגומרים לשחק בו ועוברים לבא.
  1. מסדרים את החדר מהר לפני שהולכים להתרחץ ולישון. כחלק מטקס "סיום היום" - ארוחת ערב, סדר, מקלחת, למיטה. או משהו כזה.
הדבר הקשה כאן הוא שאת, האמא, צריכה להיות האחראית לשמור על המסגרת הזאת.
זה קשה אם היום נוטה "לברוח" לנו, ויש לנו נטייה "להיסחף".
אמהות בחינוך ביתי שיש להן בעיה כזאת, זה משהו שנוטה להחריף כי הוא מזין את עצמו.
אנסה להסביר במונחים אנרגטיים. את לא חייבת להתחבר לרפואה סינית אבל החשיבה לדעתי מועילה:
המסגרת של הסדר והזרימה של היום היא משהו שקל לאנשים שיסוד ה"אדמה" מאוזן אצלם.
מי שיש לו חולשה ביסוד האדמה בגוף - זקוק מאוד לסדר ולקביעות מסוימים בחיים, אבל, וזה האבל הגדול, החולשה שלו גורמת לו לא להיות מסוגל לשמור עליהם.
עכשיו, מרוב חולשה אותו אדם לא מצליח לדאוג לסדר המינימלי שהוא זקוק לו כדי להיות מאוזן.
חוסר הסדר (אם זה בלגן ואם זה שעות ארוחה לא מסודרות או שעות שינה מאוד לא קבועות או אחרי שאת כבר מזמן מתה לישון) מחליש עוד יותר.
מרוב עוד יותר חולשה, עוד יותר לא מצליחים לדאוג לסדר המינימלי (לכל אחד סף אחר ל"מה זה מינימלי").
זה מחליש וגורם אי סדר בראש, ותחושה מתמדת של ערפל ועייפות.

מה עוזר?
לגייס עזרה לתזכורות -
למשל, טלפון מבן הזוג התומך בכל יום בשעות קבועות.
או למשל, מזכר בנייד שמצפצף לך בשעות קבועות להזכיר.
או למשל, פליי ליידי שמה דבקיות במקומות אסטרטגיים עם תזכורות.
אפשר גם שיגרה קבועה כמו - תמיד אחרי ארוחת הבוקר, תמיד לפני ארוחת הצהריים, תמיד לפני או אחרי ארוחת הערב.

עוד עוזר -
שלכל דבר יש מקום,
ויש מקום לכל דבר.
אצלי יש דירה פיצפונת, ולכן אני זורקת/נותנת המון דברים פשוט מפני ש"אין מקום".
לפני יום ההולדת של הילדים אמרתי להם שאם רוצים מתנות חדשות צריך להוציא מהבית משחקים וצעצועים שהם לא אוהבים (תרמנו), כי פשוט אין מקום.
חייבים לזרוק על בסיס שבועי, ולהחזיק רק את המינימום ההכרחי.
לא לצבור כלום בשום תחום (כלי מטבח, כלי אוכל, כלי מיטה, מגבות, צעצועים וכו').
לסלק מהבית מה ששבור, ומה שלא משתמשים בו או לא אוהבים אותו בכלל.
לארגן בצורה נוחה מקום.
לדוגמא, אם חומרי היצירה יש להם קופסא משלהם, שלתוכה אפשר לשים אותם מייד כשגומרים לשחק בהם, והיא קרובה לאיזור שבו באמת משחקים בהם, אז הם יכולים לחזור בקלות. צ'יק צ'ק והכל מפונה.
אם לכל הכדורים קופסא, או לכל המכוניות, או כל הבובות במדף שלהן, קל להחזיר הכל למקום.
אנחנו למשל שומרים את הקופסאות של צעצועי Playmobil (וגם אחרים), וכל פעם משחקים במשחק של החזרה: אחד מחזיק את הקופסא הבאה בתור וקורא "אני צריך ערימת חציר, אני צריך סוס עם אוכף כחול" והאחרים מאתרים אותם מהר ומביאים לו וככה מחזירים קופסא-קופסא את הכל למקום, יודעים בדיוק מה נעלם וצריך לחפש, והכל חוזר לקופסאות שחוזרות מסודרות לארון.

אם הופכים את זה להרגל מגיל צעיר - שוב, מאמץ שלנו, אבל מועיל לנו גם בעצם זה שאנחנו עושות את זה ומרגישות טוב עם עצמנו ועם הבית, וגם בעצם זה שהילדים משתתפים במשחק וגם להם נעים יותר - אז מהר מאוד הילדים נכנסים לזה וכשהם יגדלו הם יהיו אחראים לזה בעצמם.

עוד דבר שאני ואחרות שמנו אליו לב:
כשהכל מבולגן הם מאבדים את החשק לשחק, ונעשים עצבניים ויללניים.
כשהכל מסודר, נורא מתחשק להם להוציא את הצעצועים שלהם כל יום מחדש.

בסידור, אני גם עושה כל מיני משחקי מיון, וגם זה מכניס כיף והילדים לומדים ליהנות מסידור.
הרבה פעמים אני מסדרת, והם משחקים לידי בצעצועים שנעשו פתאום מעניינים. ככה אנחנו בעצם יחד, בנעימות.
אני מרגישה הבדל גדול בין התקופות שאני שומרת, לבין התקופות שהכל נסחף ומתבלגן ואני ממש נעשית עלובה ומדוכדכת (נגיד, אם אני חולה ואף אחד לא שמר...).
שמתי לב, שכיוון שאני מצליחה לשמור על הבית הרבה יותר לאחרונה, בעלי התחיל לשמור ולעזור לסדר גם הוא אם אני חולה או בדיוק צריכה לעבוד או משהו. כלומר, גם הוא נכנס לעניין של השמירה על הסדר בסוף היום.
שגית_רי*
הודעות: 499
הצטרפות: 13 אוגוסט 2004, 19:49
דף אישי: הדף האישי של שגית_רי*

תכנון המרחב המשפחתי

שליחה על ידי שגית_רי* »

נבט, :-] תודה ואמן. :-)

סיון, לא שכחתי, ניסיתי לקצר, יצא לא מובן..
תודה על המאמר המצויין. ויש ממנו קישור לעוד מאמר מצויין. שמתי במועדפים, לרגעי משבר.. :-)

כדאי לחלק לאזורי אוירה שונים
אני מתחברת לזה מאד. שלאורך כל היום ובאופן כללי יהיו בבית אזורים שברור שתמצא בהם רעש ואנשים ועניינים כמו מטבח-פינת אוכל או חדר משחקים ואזורים שישארו שקטים גם במשך היום, אולי לקריאה, למידה, הסתלבטות..

ההתלבטויות הן אינסופיות וניראה לי שעד שאתה ממש חי באותו הבית אתה לא ממש יכול לדעת כי לחדרים\חללים יש אנרגיות מסויימות... ולכן ניראה לי שכדאי לתכנן עם גמישות משחק ולהשאיר מקום ליצירתיות בתוך החלל...תני לו 'מרחב' להתהוות...
מסכימה מאד. ואולי זו הדרך, להחליט מה חייבים (למשל שירותים מקלחת פינת אוכל חדר שינה) וכל השאר להשאיר פתוח למשחק..

בשמת,
(ארוך זה מצויין!) (חיפשתי, אין דרך להגיד את זה בלי קריצה ;-) ).

חשבתי שבבית שנבנה נעשה חדר אחד גדול לשני הילדים, אבל שניהם כבר הודיעו לי שהם רוצים חדר משלהם. הגדולה רוצה חדר שהיא יכולה "לסגור את הדלת שאף אחד לא ייכנס ואני אוכל לקרוא בשקט".
סוגיית ה"חדר לכל ילד".
גם לי נראה שלא הכרחי אבל אולי כשהגדול יהיה בן 15 ואחיו הצעיר יהיה בן 11 זה יראה אחרת?
האם ביתך היתה מסתדרת גם עם פינת קריאה שקטה?
בעצם, אצלכם ההפרש גדול יותר והיא בת ולכן אולי לא אבל אני באמת שואלת את עצמי מה החשיבות של חדר לבד?

אני מתכננת חדר משחקים גדול (ביום) שבערב/בלילה הופך לחדר הקולנוע הביתי בשביל בן זוגי (איש קולנוע ווידאו במקצועו ובתחביביו). שוב - מרחב גדול לילדים לשחק, לשם הם יוכלו להזמין חברים בלי להפריע, ובלילה בן זוגי יוכל לצפות שם בטלביזיה בלי להפריע לנו
אצלנו, שנינו אוהבים לראות סרטים ואני גם לקרוא ולכן בתכנון שלי חשבתי על חדר או חלל מופרד חלקית שיהיה מוקדש לטלויזיה- מוזיקה - ספרים. גם חשוב לי ליצור אזור חופשי ממשחקים שלא צריך לפנות 2 פאזלים 3 בובות ערמת תחפושות ודפי ציור כדי לשבת לקרוא, לראות סרט.

ובו יהיה שולחן אוכל גדול שיזמין את הילדים לשבת ולצייר או לכתוב לידינו כשאנחנו מבשלים או רוחצים כלים או או או.
זה גם מה שאני חשבתי. אבל שאלתי את עצמי אם אין צורך בשולחן עבודה נפרד, לגילאים מבוגרים יותר, לאם רוצים ללמוד ולעבוד בשקט. ואם כן, האם מקומו של השולחן עבודה בחדר השינה של הילד או בפינה נפרדת.

וכל אחד יילך לחדרו כשהוא רוצה להתבודד (צורך מאוד נדיר בגילאי 1-5, אבל הולך ונעשה חשוב כבר בגילאי 7-8 ובוודאי הלאה).
עונה לי קצת על שאלת החדרים הנפרדים.

ולגבי עניין ה fly lady :
טוב, אני מתחמקת מקריאת הדף הזה כבר הרבה זמן. כנראה שאין ברירה והגיע הזמן להתמודד.

_כשהכל מבולגן הם מאבדים את החשק לשחק, ונעשים עצבניים ויללניים.
כשהכל מסודר, נורא מתחשק להם להוציא את הצעצועים שלהם כל יום מחדש._
שמתי לב גם אני.
ואני מתחברת מאד לעניין האנרגטי. ברור שכרגע מוטל עלי לקיים את המנהג כדי להפוך אותו להרגל. בעיקר שלי. וכאן בעיקר הבעיה, כי יש לי עניין (מילה עדינה לקושי, חוסר רצון וחוסר יכולת...) עם לסדר ולסדר...אני בעצמי ילדה שמורדת בעול עבודות הבית. וכל האפשרויות ללמוד ולגדול ולשנות זוית הסתכלות וכו' מונחות לפני. אני צריכה להחליט לשנות. ממחר..... :-)
אני מנסה למצוא "עוקף בעיה" בתכנון בית שבו לכל דבר יש מקום, ויש מקום לכל דבר.

ובקשר למשחקי סידור, ניסיתי. הילדים הודיעו לי שמשחקים כאלה לא מעניינים אותם. אני חוששת שאצלנו, אני צריכה להתחיל בי. בתקווה שהם יצטרפו מתישהו.
אמא_בבית*
הודעות: 1078
הצטרפות: 21 דצמבר 2003, 15:17
דף אישי: הדף האישי של אמא_בבית*

תכנון המרחב המשפחתי

שליחה על ידי אמא_בבית* »

איזה דף מעניין.
אנחנו - משפחה עם חמישה ילדים, שתי בנות עשרה שהולכות לבית ספר ושלושה בנים בבית - גרים בבית שאנחנו תיכננו, ואני יכולה לספר איך זה אצלינו.
המטבח, במרכז הבית. יש בו את אזור הבישול ואת שולחן האוכל הגדול שהוא גם שולחן הלימודים, (גם של הגדולות שהולכות לבית ספר) היצירות וכו'. ליד שולחן האוכל יש שולחן נמוך עם כסאות נמוכים ויש עליו כל מיני חומרי יצירה. בתיכנון הוא שולחן עבודות יד של קטנים. באופן מעשי, הוא משמש כמדף לחומרי היצירה. גם הקטנים רוצים לעבוד ליד השולחן הגדול.
מהמטבח יוצאים לחצר. מהצד השני שלו עוברים לסלון שמרוהט בספות ושולחן וספריה גדולה על קיר שלם. מתחת למדפים עם הספרים יש מגרות של משחקי קופסא וכל מיני רביעיות וכאלה. בסלון יושבים לקרוא אבל בדרך כלל עושים שם טירה מהספות והכריות. הסלון הרבה יותר שקט מהמטבח. הרבה פעמים באמת חשבתי שהסלון לא הכרחי. היה מספיק לשים איזו ספה נוחה ליד הפינת אוכל. ממילא כל האורחים יושבים איתנו במטבח.
ליד הסלון יש חדר ממ"ד שבו יש מיטה זוגית לאורחים ובו גם הטלויזיה.
חדר ילדים-גדול עם אופציה להפרדה בעתיד לשני חדרים. בחדר יש משחקים ומיטות והוא מיועד לשלושת הקטנים.
חדר שינה-קטן עם ארון בגדים ושני מזרונים זוגיים שמגיעים ממש מקיר לקיר ומרצפים את כל החדר.
יש עלית גג שבה יש חדר לכל אחת מהבנות (אצלנו, בערך מגיל תשע-עשר עלה הצורך בחדר לבד) ופינת מחשב.
דברים שאני מרוצה מהם במיוחד-
יוצאים לחצר מהמטבח ולא מהסלון כך שהמטבח יותר מרכזי.
חדר ילדים גדול שאפשר לחלק אותו בעתיד.
טלויזיה ומחשב לא דומיננטיים בבית.
מרפסת מערבית עליה מסתלבטים וקוראים סיפורים בבוקר, בצל.
חצר מזרחית שהבית מטיל עליה צל טוטאלי מהצהריים עד הערב.

ובענייני סדר: מאוד חשוב לי שהבית יהיה מסודר. אני ממש מרגישה שכל היום שלנו משתנה אם הוא מתחיל בבלגאן. בגלל שאנחנו כל היום בבית, הבית מאוד פעיל ובערב אני מסדרת ממש מהר כי לכל דבר יש מקום. אני עוברת בסלון ובמטבח ואוספת את כל מה ששייך לחדר ילדים. בחדר עצמו, יש סלסילות נפרדות לכל משחק ואז פשוט צריך להשליך את החפצים לסלסילה המתאימה. זה ממש עניין של דקות.
גם לניירת יש מגירה גדולה, שהכול נזרק אליה. פעם בכמה חודשים ממיינים וזורקים את רובה.


אני חוששת שאצלנו, אני צריכה להתחיל בי. בתקווה שהם יצטרפו מתישהו.

גם אצלנו, אני זו שמסדרת. ראיתי, שזה לא מעניין את הילדים הקטנים בכלל. (וגם לא כל כך את הבעל). להפתעתי, הבנות - שאף פעם לא נדרשו לסדר בגיל צעיר, מאוד מסודרות. הן מסדרות את החדרים שלהן וגם את שאר הבית די הרבה.

בהצלחה!
שגית_רי*
הודעות: 499
הצטרפות: 13 אוגוסט 2004, 19:49
דף אישי: הדף האישי של שגית_רי*

תכנון המרחב המשפחתי

שליחה על ידי שגית_רי* »

אמא בבית
הבית נשמע מתאים לכם כמו ככפה. איזה תיאור נעים!

הרבה פעמים באמת חשבתי שהסלון לא הכרחי. היה מספיק לשים איזו ספה נוחה ליד הפינת אוכל. ממילא כל האורחים יושבים איתנו במטבח.
בול מה שחשבתי. :-)

חדר ילדים-גדול עם אופציה להפרדה בעתיד לשני חדרים. בחדר יש משחקים ומיטות והוא מיועד לשלושת הקטנים.
חלל גדול עם אפשרות משחק לפי הצורך. נראה לי שבבית עם ילדים גדלים זה הכרחי.

וחייבת לזוז, זמן לא. בוקר, אז תיכף אשוב...
קרוטונית_מהמרק_הגדול*
הודעות: 8400
הצטרפות: 25 יולי 2004, 19:10

תכנון המרחב המשפחתי

שליחה על ידי קרוטונית_מהמרק_הגדול* »

אני באמת שואלת את עצמי מה החשיבות של חדר לבד?
בגיל ההתבגרות, חדר לבד הוא חיוני. אני גדלתי עם אחי בחדר, וזה פשוט היה לא נעים עד מביך להביא את החברות לשמוע תקליטים (בזמננו :-) ) ולדבר על בנים, כשהוא מטר מאיתנו, ישן צהריים. או הצורך (שלי...) לעמוד מול המראה שעות ולבדוק פה ולבדוק שם, ולהתלבט איזו חולצה ללבוש. איך עושים את זה עם אח מתבגר בחדר? אומנם זה תלוי גם ביחסים בין האחים, ואם הם מאותו מין, אבל מי יודע אם בנות ה-10 וה-12 של היום לא יתקוטטו על בסיס קבוע בעוד שלוש שנים? .
בגיל הזה צריך גם המון זמן לבד: לשים מוזיקה, לבהות בדף המילים, לבהות סתם, לעשות שיחות טלפון לכל העולם, לכתוב יומן כשאף אחד לא מציץ, להרגיש נורא חשובים ודרמטיים ונורא מלנכולים ונורא מקוריים וכל מיני שטויות של הטיפש-עשרה. אז בגילאים צעירים חשובה מיטה משפחתית וכל זה, אבל בסך הכל הילדים גדלים ונבנים ובגיל מסוים הם רוצים לבנות לעצמם "טריטוריה" משלהם בתוך הבית. בעיני חשוב לכבד את המרחב שהמתבגר דורש לעצמו ולאפשר לו אותו.
מורינגה_רותמית*
הודעות: 355
הצטרפות: 26 פברואר 2006, 09:14

תכנון המרחב המשפחתי

שליחה על ידי מורינגה_רותמית* »

אנחנו משפחה עם 2 ילדים (10,7) לא בחינוך ביתי אבל נמאים המון בבית.
ומה שראיתי הוא ש:
  • המטבח והחדר הצמוד אליו (אין לנו סלון במשמעותו המקובלת, זה חלל אחד של מטבח, פינת אוכל וספה) הם המקום בו נמצאים כשנמצאים יחד, ואצלנו זה המון שעות מהיום. שולחנות העבודה של הילדים (בחדרים שלהם) משמשים אותם בעיקר כמדפי בלגן. אני אישית לא מרשה לעשות עבודות כתיבה ויצירה על שולחן האוכל (הוא בהיר וזה נורא מלכלך אותו) אז הרבה עבודות מתבצעות על הרצפה, או על השולחן בהתארגנות מיוחדת (כיסוי בעיתונים, וכאלה).
  • לילדים שנמצאים כ"כ הרבה שעות בבית יש צורך רב באפשרות לפרטיות ובדלת שהם יכולים לסגור. אני מניחה שצורך זה יגדל עוד ככל שהם יגדלו. אז חשוב שתהיה אפשרות לסגור קירות וליצור חדרים נפרדים, גם אם לא עושים זאת מהתחלה.
  • מעולה שהטלויזיה והמחשב לא נמצאים בחלל המשפחתי המרכזי. כך חשופים להם רק כשהולכים אליהם במיוחד, והם לא דומיננטיים על כל ההתרחשות במשפחה.
  • כל התכנונים שמתכננים בהתאם לצורכי גיל מסוים מתגלים כלא מתאימים כשהילדים גדלים והצרכים משתנים. מאד קשה לדעת מה ידרש בעתיד, כי לחיים בבית יש דינמיקה שאי אפשר לצפות מראש. גם אנחנו וצרכינו משתנים, ולדוגמא, בבית שיש בו בני עשרה נראה לי חשוב שיהיה מקום שבו ההורים יכולים להיות בפרטיות כשהבית מלא בחברים של הילדים! ובבית שלי כיום זה לא מאורגן כך.
  • ובאמת נהיה קל יותר לשמור על הסדר כשהילדים גדלים. אפילו אם הם לא אוהבים לסדר.
רוני_בלוני*
הודעות: 1240
הצטרפות: 10 מאי 2004, 11:42
דף אישי: הדף האישי של רוני_בלוני*

תכנון המרחב המשפחתי

שליחה על ידי רוני_בלוני* »

כל התכנונים שמתכננים בהתאם לצורכי גיל מסוים מתגלים כלא מתאימים כשהילדים גדלים והצרכים משתנים. מאד קשה לדעת מה ידרש בעתיד, כי לחיים בבית יש דינמיקה שאי אפשר לצפות מראש. גם אנחנו וצרכינו משתנים, ולדוגמא, בבית שיש בו בני עשרה נראה לי חשוב שיהיה מקום שבו ההורים יכולים להיות בפרטיות כשהבית מלא בחברים של הילדים! ובבית שלי כיום זה לא מאורגן כך.
זה בדיוק מה שעמדתי לכתוב, מה שנראה מתאים לנו כיום אולי לא יתאים לנו בעוד ארבע שנים, הצרכים משתנים עם הזמן כי הילדים גדלים.
אני חושבת שמלבד לסלון ופינת אוכל (שמשמשת גם ליצירות והכנת שיעורי בית) יש צורך בפינה נוספת כשיש ילדים קטנים
(אפשר לחלק את הסלון לשני אזורים) שבה ניתן יהיה לפרוש שטיח ולהוציא מהארון הסמוך משחקים, מבלי להפריע לאף אחד ובכל זאת להיות קרובים להורים. הסלון כדאי שישמש לפינה שקטה יותר שמתאימה לצפיה בטלויזיה/קריאה/מוסיקה.

אני מתכננת חדר משחקים גדול (ביום) שבערב/בלילה הופך לחדר הקולנוע הביתי בשביל בן זוגי
לא נראה לי שכדאי, כי בחדר קולנוע אמור להיות ציוד יקר ערך וילדים קטנים ללא השגחה - אולי לא מומלץ!

בתכניות של BBCפריים בכל ערב בשעה 23:00 משודרת תכנית בשם "סדר בבלאגן" ואחת השיטות שם היא להכניס ציוד ומשחקים דווקא לארונות סגורים וכך הסדר של הבית נשמר וגם אם יש בלאגן בארון אף אחד שנכנס לבית לא רואה.

בבית חדש במשפחה שקשה לה לשמור על סדר - מומלץ מטבח סגור עם פינת אכילה קטנה וגם פינת אוכל מהסיבות הבאות:
  1. למשל כדי שאבא יוכל לאכול בפרטיות כשהוא חוזר מהעבודה והבית מלא בחברים של הילדים שעוסקים ביצירה.
  2. אם המטבח לא מסודר - לא נורא! מה שלא רואים פחות כואב.
  3. אין צורך להפסיק את עבודות היצירה בשביל הפסקת אוכל.
אצלנו בבית יש בעיות עם נעליים! נהוג להיכנס הביתה ולהניח את הנעליים בצד "הצד כבר מתפוצץ!" יש לנו המון נעליים, אין לי מקום לארון נעליים בתוך הבית (יש בתוך הממ"ד והוא לא בשימוש כי הממ"ד רחוק מהכניסה)
יש לכם עצות??
.
תזמורת_הים*
הודעות: 2900
הצטרפות: 22 אוגוסט 2003, 11:13
דף אישי: הדף האישי של תזמורת_הים*

תכנון המרחב המשפחתי

שליחה על ידי תזמורת_הים* »

כמה רעיונות, מבוססים על הבית שלי ועוד כמה בתים אהובים עלי:
  1. כמו שכבר הציעו, לעשות חדר מגורים גדול- מטבח+שולחן אוכל+סלון. שולחן אוכל גדול באמצע, שעליו גם כותבים ומציירים ויוצרים ומשחקים. פינת ישיבה קטנה/גדולה בפינה הנגדית לפינה שיש בה את ארונות המטבח. מקום אחסון לא רק לאוכל אלא גם לכלי ציור וכדומה. אם יש מקום לכל דבר וכל דבר נגיש (למשל ניירות לציור נמצאים במגירה בשולחן עצמו או בארון ממש ליד כך שלא צריך ללכת חצי בית כדי לקחת אותם או להחזיר למקום), אין סיבה שיהיה ברדק. זה אומר שצריך לתכנן בקפידה גם את חללי האחסון- ארונות, מדפים וכו'.
  1. חלל מחשב ומשחקים- כאן אני מציעה שזה לא יהיה חדר סגור, אלא מעין חלל פתוח במרכז הבית. אם יש 2 קומות, זה יכול להיות החלל שאליו מגיעים כשעולים במדרגות מלמטה וממנו נכנסים לחדרים האחרים, ואם יש קומה 1, זה יכול להיות החלל שיפריד בין חדר המגורים ואזור השינה. מאד חשוב בעיני שהמחשב לא יהיה בחדר נפרד, כדי שמי שיושב לידו לא יהיה מנותק לגמרי ממה שקורה בבית. אפשר לשים שם פופים/מזרנים כדי שאפשר יהיה לשבת גם שם ולקרוא או לקשקש עם מי שיושב ועובד על המחשב. זה מאפשר למשל לעבוד מהבית בחברת הילדים שמשחקים ליד וגם להשגיח על סיר שמתבשל במטבח בינתיים.
  1. לגבי חדרי השינה, מאחר ואתם כיום בלינה משפחתית אבל יתכן שבעתיד הילדים ירצו חדר משלהם- מה שמאד סביר בעיני- אפשר לתכנן חדר שינה גדול אחד או שניים, באופן שיאפשר לחלק אותם בעתיד לחדרים קטנים. אפשר גם לתכנן שניתן יהיה להפוך חלק מחלל המשחקים/מחשב לחדר סגור. במלים אחרות, אפשר לתכנן את הבית כולו כך שניתן יהיה לשנות את חלוקת החללים בקלות בעזרת קירות גבס (זה כמובן שבהנחה שאתם בונים או לפחות עושים שיפוץ יסודי שכולל הריסה של כל הקירות הקיימים).
ויש את תכנון מטבח שיש בו יופי של רעיונות.
יונת_שרון*
הודעות: 8089
הצטרפות: 13 יוני 2001, 02:23
דף אישי: הדף האישי של יונת_שרון*

תכנון המרחב המשפחתי

שליחה על ידי יונת_שרון* »

אני מאוד אוהבת את הדפוסים של כריסטופר אלכסנדר. לדיון הזה נראים לי חשובים במיוחד הדפוסים האלה: אני ממליצה לשוטט ולקרוא עוד דפוסים שם, כי יש עקרונות ש"שוקעים" רק אחרי שקוראים מספיק דפוסים. (למשל, לעשות מכל דבר מקום בפני עצמו, אפילו מסדרון או מדרגות.)

כדאי גם לקרוא את הדף תכנון בית כי יש שם הרבה סיפורים על כל מיני עיצובים שאנשים גרו בהם ושעבדו טוב.

לגבי הטלוויזיה: לדעתי לא כדאי לשים אותה בחלל המרכזי (סלון, מטבח). היא נוטה למצוץ אליה את תשומת לב ולהפוך למרכז. אחי אומר שהחדר שבו היא נמצאת הופך ל"מקדש טלוויזיה" ולדעתי זה ממש תיאור טוב של המצב. לכן כדאי לתכנן מראש מרחב לטלוויזיה ולדעת שזה יהיה מקדש. את המיקום והגודל שלו אפשר לקבוע לפי החשיבות של הטלוויזיה בחייכם.
קרוטונית_מהמרק_הגדול*
הודעות: 8400
הצטרפות: 25 יולי 2004, 19:10

תכנון המרחב המשפחתי

שליחה על ידי קרוטונית_מהמרק_הגדול* »

לגבי הטלוויזיה: לדעתי לא כדאי לשים אותה בחלל המרכזי (סלון, מטבח). היא נוטה למצוץ אליה את תשומת לב ולהפוך למרכז.
צודקת, אבל תלוי איפה שמים אותה ;-) אצלי יש טלוויזיה בסלון, לא קטנה במיוחד, והיא כל כך לא מורגשת עד שאנשים שישבו אצלי בפעם הראשונה, הסתכלו על החדר מסביב ואמרו "אין לך טלוויזיה"...

עשיתי דבר פשוט - לא מיקמתי את הטלוויזיה מול הספה. יש בסלון (הגדול) פינת ישיבה מרכזית עם ספה ושולחן סלון, יש ארונות מסיביים של ספרים ודיסקים, ויש כורסה בודדת ("כורסת ארצ'י באנקר" כזאת). הטלוויזיה ממוקמת דווקא מול הכורסה הבודדת, כך שאין "הזמנה" מובלעת לצפייה משותפת. ליד הכורסה הבודדת יש כדור פיזיו ו-2 מטר משם נמצאת פינת האוכל, כך שאם באים אלי ורוצים בכ"ז להציץ בחדשות לרגע, יושבים על הכדור או "מושכים" כיסא מפינת האוכל. זה סידור פרוביזורי בכוונה - הסלון פשוט לא בנוי לרביצה מול הטלוויזיה.
וגם: היא ממוקמת בצמוד לקיר, מייד בכניסה לסלון מצד שמאל. זו מעין "נקודה עיוורת", כך שאפשר להיכנס לסלון, לבחור איפה לשבת, לסקור את הספרים, לשים דיסק וכולי, וכל זה בלי להבחין בטלוויזיה כלל. מנקודת ישיבה על הספה רואים את ארון הספרים, ומקסימום את צד הטלוויזיה (בזווית בלתי אפשרית לצפייה).
(כמובן, זו נגזרת של אורח החיים. אני יושבת קצת בכורסה לצפות, או בזמנו צפיתי תוך כדי הנקה בכורסה, ואז קמה ומכבה. אין כאן טלוויזיה דלוקה כשאורחים באים, וגם לא הזמנת אורחים לצפות בתוכניות יחד וכולי).
שגית_רי*
הודעות: 499
הצטרפות: 13 אוגוסט 2004, 19:49
דף אישי: הדף האישי של שגית_רי*

תכנון המרחב המשפחתי

שליחה על ידי שגית_רי* »

וואו, מין יום עמוס, אז אני גונבת שתי דקות כדי להכנס לדף ומוצאת הרבה רעיונות והארות (ומרגיעון שאומר זה הזמן לעזוב את המחשב..צודק, הילדים במצב רוח פעיל במיוחד היום ומצד שני, שניה, רק נכנסתי, תן לנוח... :-) ) תודה לכולכם! @}

כמה תגובות קצרות שקופצות לי:

בגיל ההתבגרות, חדר לבד הוא חיוני אני מתחילה להבין את זה. תכננתי חדר לבנים ואחד לבת (בנות?) ועוד כל מיני פינות התבודדות ואולי יחידת אירוח נפרדת בחצר...מצריך חשיבה נוספת, ללא ספק.

יותר ויותר אני מתחזקת בהרגשתי ש אולי זו הדרך, להחליט מה חייבים (למשל שירותים מקלחת מטבח חדר שינה) וכל השאר להשאיר פתוח למשחק.._

הדפוסים של כריסטופר אלכסנדר: יש לי את הספר המדובר במועדפים ומידי פעם אני חוזרת לשם. תודה על התזכורת לחזור לשם ותודה, יונת, גם על המאמר המצויין שכתבת "חנוקה מבלגן". קיבלתי קישור אלי למעלה בדף מחברה. המילים הנכונות בזמן הנכון.

אני מאד מתחברת למטבח - פינת אוכל מרכז הבית וחדר (לא סגור לגמרי או חצי מחובר לשאר הבית או שאולי דווקא כן סגור....) לטלויזיה - מוזיקה - ספרים.

טוב, עכשיו זה באמת הזמן לעזוב את המחשב..
רוני_בלוני*
הודעות: 1240
הצטרפות: 10 מאי 2004, 11:42
דף אישי: הדף האישי של רוני_בלוני*

תכנון המרחב המשפחתי

שליחה על ידי רוני_בלוני* »

לגבי הטלוויזיה: לדעתי לא כדאי לשים אותה בחלל המרכזי
אפשר גם לשים בסלון את הטלויזיה בתוך ארון סגור (ויש יפים כאלו עכשיו), אפשר שממול לספה תהייה ספריה עם מדפים פתוחים לספרים ודיסקים ומערכת סטריאו ובנוסף גם טלויזיה בתוך ארון סגור.
מורינגה_רותמית*
הודעות: 355
הצטרפות: 26 פברואר 2006, 09:14

תכנון המרחב המשפחתי

שליחה על ידי מורינגה_רותמית* »

_אצלנו בבית יש בעיות עם נעליים!
יש לכם עצות??_
אנחנו חולצים נעליים כשנכנסים הביתה, ושנים הכניסה שלנו נראתה ממש כמו כניסה למסגד.
עשינו (בעצמנו) כוננית מדפים קטנה, פתוחה ונמוכה, עם 4 מדפים אלכסוניים - אחד לכל אדם במשפחה.
האלכסון של המדף "חוסך עומק" כי מדובר בכוננית צרה שעומדת מאחורי דלת הכניסה, וקצת מגבילה את הפתיחה שלה.
עכשיו הנעליים שמשמשות ביומיום (בהתאם לעונה) גרות שם, ושאר הנעליים מאוחסנות במגירות תחתונו בארונות הבגדים.
זה שיפר את המצב. עדיין יש לבני הבית נטיה לחלוץ את נעליהם על הרצפה ליד הארונית, אבל יש אופציה ואפשר לסדר במהירות.

אני מאד מתחברת למטבח - פינת אוכל מרכז הבית וחדר (לא סגור לגמרי או חצי מחובר לשאר הבית או שאולי דווקא כן סגור....) לטלויזיה - מוזיקה - ספרים.
אצלנו זה כך, ללא הספרים ובחלל חצי סגור (חצי קיר). הספרים נמצאים בחלל החיים המרכזי, ומשם לוקחים אותם לכל הבית (ולא מחזירים...) זה סידור מאד מוצלח.
המחשב המשמש את הילדים נמצא גם הוא בחדר עם הטלויזיה והמוסיקה, וכך רוב האלקטרוניקה והחשמל הסטאטי מרוכזים באותו מרחב בבית. ובדרך כלל נמצאים בו בעיקר כשרוצים לראות טלויזיה, לעבוד במחשב או לקפוץ על המזרון קפיצים הגדול שמונח שם לרביצה.
רוני_בלוני*
הודעות: 1240
הצטרפות: 10 מאי 2004, 11:42
דף אישי: הדף האישי של רוני_בלוני*

תכנון המרחב המשפחתי

שליחה על ידי רוני_בלוני* »

עשינו (בעצמנו) כוננית מדפים קטנה, פתוחה ונמוכה, עם 4 מדפים אלכסוניים - אחד לכל אדם במשפחה.
יופי של רעיון! אני רק צריכה לחשוב איפה לשים כזה דבר! כמה זוגות נעליים מכיל מתקן שכזה<?<
מורינגה_רותמית*
הודעות: 355
הצטרפות: 26 פברואר 2006, 09:14

תכנון המרחב המשפחתי

שליחה על ידי מורינגה_רותמית* »

_עשינו (בעצמנו) כוננית מדפים קטנה, פתוחה ונמוכה, עם 4 מדפים אלכסוניים - אחד לכל אדם במשפחה.
יופי של רעיון! אני רק צריכה לחשוב איפה לשים כזה דבר! כמה זוגות נעליים מכיל מתקן שכזה?_
תלוי בגודל הנעליים...נעליים שלי ושל הבת הגדולה - 3 זוגות. של הבן הקטן 3-4 זוגות, ושל האיש - 2 זוגות.
אישי הגאון עשה את השיפוע של כל מדף מותאם לגודל הנעליים של הצרכן, אז שלו הכי באלכסון ושל בן ה-7 כמעט מאוזן.
מה שחשוב זה למקם את זה איפה שבאמת חולצים נעליים (אצלנו - בכניסה הביתה) אחרת אין הרבה סיכוי שבאמת יהיה שימושי.
לי_אורה*
הודעות: 1940
הצטרפות: 12 אפריל 2005, 19:07
דף אישי: הדף האישי של לי_אורה*

תכנון המרחב המשפחתי

שליחה על ידי לי_אורה* »

מדובר בכוננית צרה שעומדת מאחורי דלת הכניסה, וקצת מגבילה את הפתיחה שלה.
אולי יעניין אותך (ואולי לא) שתורת הפנג שואי מייחסת חשיבות רבה מאוד לכניסה לבית ולמה שמונח שם. לפי הפנג שואי ממש לא רצוי שיהיה משהו שיגביל את הפתיחה של דלת הכניסה, ורצוי מאוד שלא יהיה שם מוקד של בלגאן. ונראה לי שלפי שיטה זו ממש לא אידאלי לשים בפתח כוננית לאחסון, ובוודאי שלא לאחסון נעליי יום יום.
א_ל_א_ן*
הודעות: 896
הצטרפות: 12 דצמבר 2004, 15:51
דף אישי: הדף האישי של א_ל_א_ן*

תכנון המרחב המשפחתי

שליחה על ידי א_ל_א_ן* »

קראתי בשקיקה את הדף, ואני מוסיפה דף שאני פתחתי פעם.
באותו נושא.
מוזמנים/נות להציץ.
צורה חדשה
בשמת_א*
הודעות: 21563
הצטרפות: 28 יולי 2001, 13:37
דף אישי: הדף האישי של בשמת_א*

תכנון המרחב המשפחתי

שליחה על ידי בשמת_א* »

גם לי נראה שלא הכרחי אבל אולי כשהגדול יהיה בן 15 ואחיו הצעיר יהיה בן 11 זה יראה אחרת?
אי אפשר לדעת באמת.

האם בתך היתה מסתדרת גם עם פינת קריאה שקטה?
אני עונה גם כאמא של בתי וגם כאחות גדולה שגדלה עם אחותה בחדר אחד:
לא.
האחים הקטנים נוטים להציק לגדולים כי הם רוצים שישחקו איתם וכדומה, לפעמים האח הקטן הורס לה יצירות שהיא עסוקה בהן, נוגע לה בדברים שלה שהיא סידרה ורוצה לשמור עליהם, כל מיני דברים כאלה. ובין הילדים שלי יש יחסים מעולים ואוהבים עם מעט מאוד מריבות. אף על פי כן, היא רוצה מקום שיהיה "רק שלה" ושהיא תוכל לסגור את הדלת מפני אחרים. ואת זה היא אומרת מגיל 7 (פשוט בניית הבית מתעכבת )-: ).

בעצם, אצלכם ההפרש גדול יותר והיא בת ולכן אולי לא אבל אני באמת שואלת את עצמי מה החשיבות של חדר לבד?
לא בגלל שהיא בת.
בגלל הגיל.
מה שכן, לישון היא לא רוצה לבד. כרגע כולנו במיטה משפחתית וקשה בכלל לדמיין איך זה יהיה לישון לא לידינו, אבל בכל זאת שני הילדים רוצים לישון באותו החדר. זה אומר שלקטן יהיה חדר כשנבנה, אבל מיטה עוד לא אקנה לו (במיטה המתוכננת לגדולה יש מקום למזרון למטה, על הרצפה, לידה, וכך הם ישנו קרוב והוא לא יישן במקום שאפשר ליפול ממנו).


אני בעצמי ילדה שמורדת בעול עבודות הבית
נראה לי שגם אני, באופן מסוים.
כלומר, תמיד אהבתי את עבודות הבית.
וגם, מילדות הייתי "ילדה טובה" ש"עוזרת להורים" ועושה כל מה שביקשו ממנה (תנגבי אבק, תסדרי את המיטה, תורידי מהחבל, תקפלי את הכביסה, תרחצי כלים, תכבי את האש כשהשעון יצלצל...).
מצד שני, עוד חיה בתוכי הילדה הקטנה שרוצה רק שיעזבו אותה בשקט לקרוא את הספר שלה (-:

אחד הדברים שעזרו לי היה - לדבר עם הילדה הקטנה הזאת. לקיים איתה שיחה. לספר לה, שהיא-אני, והיום, זאת אני שרוצה לעשות את הדברים כדי ש לי יהיה יותר טוב, כדי שאני אתחזק. ולשאול אותה איך היא מרגישה, מה היא רוצה, מה יעזור לה.

עוד דבר שעוזר לי - פרחי באך.

עוד דבר שעוזר לי - טיפולי אייפק ודיקור סיני, באופן ספציפי טיפולים שמחזקים את יסוד האדמה, אבל עוד.



_אני מתכננת חדר משחקים גדול (ביום) שבערב/בלילה הופך לחדר הקולנוע הביתי בשביל בן זוגי
לא נראה לי שכדאי, כי בחדר קולנוע אמור להיות ציוד יקר ערך וילדים קטנים ללא השגחה - אולי לא מומלץ!_
אכן, שכחתי לציין שכל הציוד הנ"ל מתוכנן להיות גבוה על הקיר - טלביזיה על הקיר, ולידה מדפים לממיר וכדומה, והרמקולים בכלל בזוית התקרה.
עוד טוויסט הוא שחשבתי שהחדר הנ"ל יהיה לא בצורת מלבן אלא בצורת ו"ו (כלומר, מלבן עם עוד קטע קטן הצידה בקצה. התיאור ברור?) ככה שכל ה"קולנוע הביתי" יהיה על הקיר הפנימי בצ'ופצ'יק של הו"ו, בעוד שאיזור הצעצועים ומתקני ההתעמלות יהיה בכלל בקצה השני של המלבן (ברגל של הו"ו).

איזה דף מעניין.
הלוואי שיכתבו בו עוד הרבה...
שגית_רי*
הודעות: 499
הצטרפות: 13 אוגוסט 2004, 19:49
דף אישי: הדף האישי של שגית_רי*

תכנון המרחב המשפחתי

שליחה על ידי שגית_רי* »

קראתי את הדפוסים שהביאה יונת, ועוד כמה.
אהבתי מאד את:
  • המערות לילדים - מדליק! כמה נכון! אחת התוכניות שלנו היא לבנות בית בוץ קטן לילדים בחצר אבל גם בפנים, בחדר משחקים או מתחת למיטה מוגבהת אפשר לארגן "מחבואה".
  • הגומחות שיוצאות מהחלל המרכזי - בשמת, מתאים למיקום הקולנוע שלכם בצ'ופצ'יק של ה ו'. ואנחנו חשבנו (באחד הגילגולים של התוכניות..) לבנות חדר חצי פתוח לחלל המרכזי עם מזרונים, כריות, מוזיקה, ספרים וטלויזיה...(איי איי, אני רוצה את החדר הזה...אני ארבץ בו כלכך הרבה שעות...רק צריך לסדר ממנו גישה נוחה למקרר, ותצפית טובה על הילדים בחצר.... :-) )
  • חדרים להשכרה - גם כלכך נכון. בונים בית גדול לעכשיו ואז כשהילדים גדלים, נשארים עם מרחבים ריקים וצוברי אבק. בעניין הזה ומכיוון שהתיכנון הוא לבנות את הבית מחומרים אלטרנטיבים (קש או בוץ, לא נסגרנו עדיין), החלטנו שגודל הבית יהיה 100 מ"ר בפנים (לא כולל שטח הקירות העבים). בחצר נבנה חדר עבודה נפרד לזוגי עם מטבחון ושירותים. אפשרות לארח שם וגם מקום לגדולים להתאוורר ולהסתגר מאחורי איזו דלת.
שמתי לב שכריסטופר אלכסנדר מאד ממליץ על אזורים מאד נפרדים ומוגדרים לזוג ולילדים. אין שינה משפחתית ואפילו מומלץ לפריד את האזורים על ידי החלל המשותף (מטבח סלון) כדי ליצור "אינטימיות אקוסטית" להורים. :-)
ואזור נפרד לילדים כדי לרכז את הבלגן שלהם באזור אחד של הבית וכדי שהילדים לא יתרוצצו במטבח ובחדר העבודה של אמא ויטרידו (מילה שלי, הוא לא היה כזה בוטה אבל זה היה הכיוון) את אמא.
אני מבינה את החשיבות של אזור לילדים וברור לי שיום אחד אני אבין את הצורך באזור אינטימי לזוג (כדי לשמר את הזוגיות בין ההורים שגידול הילדים שואב אותם להורות) אבל קצת מוזר לי שמהדפוסים האלה עולה כלכך בבירור הראיה המערבית של גידול הילדים. ואלה הדפוסים הראשונים שאני לא מתחברת עליהם.

בשמת - בעניין הסדר, השבת חלה התפתחות קלה (שאולי תעלם במהלך השבוע ;-) ) כי נפל לי איזה אסימון בעניין הזה של הסדר. אני פשוט רואה את ה"לסדר את הבית" כמשימה אחת גדולה שאו שעושים הכל או שמוותרים. ראיתי את עצמי מפרקת את ההר לחתיכות קטנות של לקפל כביסה בזמן שמסתכלת איך הם משחקים (אמא, תעזבי את המחשב ותשבי לידנו..) להטעין מכונה בדרך מהח. שינה לסלון, דברים כאלה...(בטח את מחייכת חיוך של מנוסה לתובנה של מתחילה אבל באמת שרק עכשיו נפל האסימון.) (ולהמעיט בזמן מחשב. זו משאבת זמן רצינית מאד.)

_איזה דף מעניין.
הלוואי שיכתבו בו עוד הרבה..._
הלוואי, אני כבר רוצה להראות פה את התוכניות הסופיות...ותודה על הארותייך המחכימות.
בשמת_א*
הודעות: 21563
הצטרפות: 28 יולי 2001, 13:37
דף אישי: הדף האישי של בשמת_א*

תכנון המרחב המשפחתי

שליחה על ידי בשמת_א* »

אני פשוט רואה את ה"לסדר את הבית" כמשימה אחת גדולה שאו שעושים הכל או שמוותרים. ראיתי את עצמי מפרקת את ההר לחתיכות קטנות
גאוני! פשוט גאוני!
הרי זו הסיסמא של פליי ליידי: baby steps, צעדים של תינוק.
כלומר: לפרק כל דבר למשימות קטנות קטנות, להתקדם בהדרגה.
וגם you can do anything for 15 minutes
שזה אומר שכשאת יודעת מראש שאת שמה שעון על 15 דקות וכשהוא מצלצל המשימה נגמרת (לא משנה מה הספקת ומה לא) - יש לך יותר כוחות לעשות דברים...

כמובן, למתחילות, ובמיוחד לאמהות לפיצפונים, אני ממליצה להתחיל מ-5 דקות בלבד.
זה גודל שאפשר להסתדר איתו.
יונת_שרון*
הודעות: 8089
הצטרפות: 13 יוני 2001, 02:23
דף אישי: הדף האישי של יונת_שרון*

תכנון המרחב המשפחתי

שליחה על ידי יונת_שרון* »

ואזור נפרד לילדים כדי לרכז את הבלגן שלהם באזור אחד של הבית וכדי שהילדים לא יתרוצצו במטבח ובחדר העבודה של אמא ויטרידו (מילה שלי, הוא לא היה כזה בוטה אבל זה היה הכיוון) את אמא.
אני הבנתי את זה בדיוק הפוך: אלכסנדר אומר שאזור הילדים כולל את החדר שלהם, האזורים הציבוריים, ואת כל מה שביניהם. לכן אם רוצים שיהיה אזור שהם לא נמצאים בו באופן שוטף, צריך להוציא אותו מהמרחב הזה לאיזשהו "צ'ופצ'יק". זאת אומרת: מי שצריך אזור נפרד זה ההורים, לא הילדים.
רוני_בלוני*
הודעות: 1240
הצטרפות: 10 מאי 2004, 11:42
דף אישי: הדף האישי של רוני_בלוני*

תכנון המרחב המשפחתי

שליחה על ידי רוני_בלוני* »

עשיתי זאת! עשיתי!
לגבי הנעליים בכניסה, יש לנו דלת עם כנף נוספת, לקראת סוף השבוע, בחנות "אייס" רכשתי מדפים לנעליים, מן מיני רהיט מאוורר עשוי קרשים קצרים, בנוי משלושה מדפים (יש גם של שניים וארבעה), והנחתי אותו בתוך הבית בכניסה, בצמוד לכנף של הדלת.

אם ילדיים בחינוך הביתי נראה לי שפינת האוכל שלך תמיד עמוסה (גם שלי ואנחנו לא בחנוך ביתי) החלטתי לאחרונה שאני הולכת להזמין לשם ארון (כמו ארון מטבח) שהוא לא עמוק מדי אבל צמוד לקיר,
אכן עשיתי גם את זה, ב"אייס" רכשתי שידה רחבה לפינת האוכל, הרכבתי אותה בעצמי ונהניתי מכל רגע, באותו צבע של ארונות המבטח שלי, בתוכה שמתי יפה את בקבוקי השתיה, את הסלסלה עם התפו"א, דפי ציור לילדים, ניירת של הבית (בסלסלות יפות ומסודרות ובתיקיות לפי נושאים), וגם סידתי עם הילדים קופסאות שקופות עם מכסים ובהן צבעים, טושים, צבעי עפרון, בצק, צבעי גואש, צבעי מים, מדבקות, וגם קופסא עם צרכי משרד הכוללים מספריים, דבק, סלוטייפ, עטים, סרגל, מחשבון.

ביום שישי כבר התעוררתי עם הרבה חשק, קניתי וילון חדש למטבח ומפה חדשה לפינת האוכל.
בשבת ישבתי עם הילדים בבוקר וציירנו ציור ענק וצבעוני יחד, שמנו בתוך מסגרת עשירה ויפה (בצבע נחושת) שהיתה לנו בבית ותלינו מעל השידה בפינת האוכל....
ממש מומלץ. כל השבת ישבנו וציירנו בפינת האוכל המחודשת.
זהו, עכשיו אני חושבת על הפרוייקט הבא... נותן חשק נכון??
שגית_רי*
הודעות: 499
הצטרפות: 13 אוגוסט 2004, 19:49
דף אישי: הדף האישי של שגית_רי*

תכנון המרחב המשפחתי

שליחה על ידי שגית_רי* »

רוני,
נשמע שעבר עליכם סופ"ש נעים יצירתי ופורה במיוחד! אני באמת חושבת לאמץ את הרעיון של ארון לחומרי יצירה ליד פינת האוכל.

בעניין הדפוסים, הלכתי לחפש.
עם הרעיון הכללי אני מסכימה ובאמת מדובר שם על יצירת רצף של אזורי ילדים (הוא מפרט בסיכום: חדר שינה/משחקים, אמבטיה ומטבח עם יציאה לחצר.) תוך שמירה על מס' אזורים מחוץ לרצף הזה כדי ליצור ולשמר בהם אוירה של "מבוגרים" . מקובל עלי. למרות שאני מעדיפה לראות את זה כיצירה של "אזורי אוירה" שונים בבית לטובת כולם. הוא קצת יוצא מנק' הנחה שילדים

בלגן ורעש ומבוגרים

שקט ושלווה.

If the private rooms, the couple's realm, the quiet sitting areas are scattered randomly among the places that form
the children's world, then they will certainly be violated. But if the children's world is one continuous swath, then these quiet, private, adult places will be protected by the mere fact that they are not part of the continuum

בפסקאות הבאות מודגש הצורך להגן על ההורים (במיוחד האמא המסכנה) מאיבוד בעולם הילדים הדורשניים (שלא לומר, נודניקים קרציות ;-) ) וזה מעורר בי חוסר נוחות מסויימת...
The mother is particularly susceptible to being totally swallowed up by them. They will want to show her things, ask her questions, ask her to do things . . . "Look what I found. Look what I made. Where shall I put this? Where's the clay? Make some paint." The mother must be available for all this, but not forced to be in the thick of it. Her
workroom and the kitchen need to be protected, yet tangential to the playspace

If the house is organized so that the children's world gradually spreads throughout the home, it will disrupt and dominate the world of tranquility, preciousness, and freedom that adults need, to live their own lives

למרות שהוא לוקח דפוסים גם מתרבויות לא מערביות, כאן הראיה של היא מערבית לגמרי. להפריד הורים וילדים, כל אחד למקום שלו.

אני קצת נטפלת עליו. בכל זאת, אהבתי את החשיבות שהוא נותן ליצירת פרטיות גם לילדים ובאופן כללי אני מאד אוהבת לקרוא את הדפוסים. רובם של אלה שקראתי מרגישים לי נכונים.
שגית_רי*
הודעות: 499
הצטרפות: 13 אוגוסט 2004, 19:49
דף אישי: הדף האישי של שגית_רי*

תכנון המרחב המשפחתי

שליחה על ידי שגית_רי* »

בשמת,
אני לוקחת את היום להריץ את כל התובנות וההחלטות ( משימות קטנות, 5 דקות וכו'..) בהצלחה לי.. :-)
(וברור שאם לא יצליח יש את מחר...)
(ובכלל, חשבתי כמה הבלגן בבית מקביל לערמות שמצטברות לי במחשבה. למיין את ההתלבטויות, לסדר במקום את הקשיים, לנקות את האסלה הרגשית...)
(יופי, אני גם מדברת בקלישאות, גם נסחפת בהתפייטות וגם מושכת את הזמן ליד המחשב! יאללה קדימה, זה הזמן לעזוב את המחשב. :-) )
קרוטונית_מהמרק_הגדול*
הודעות: 8400
הצטרפות: 25 יולי 2004, 19:10

תכנון המרחב המשפחתי

שליחה על ידי קרוטונית_מהמרק_הגדול* »

הצורך להגן על ההורים (במיוחד האמא המסכנה) מאיבוד בעולם הילדים הדורשניים (שלא לומר, נודניקים קרציות )
דווקא מאוד חשוב מרחב משלך :-) ואני לא חושבת שהדרישות שהוא מפרט מפי הילדים מציגות ילדים נודניקים קרציות , אלא הן פשוט דרישות שכיחות.
חגית_פ*
הודעות: 880
הצטרפות: 18 אוקטובר 2001, 17:18
דף אישי: הדף האישי של חגית_פ*

תכנון המרחב המשפחתי

שליחה על ידי חגית_פ* »

שגיתי, יופי של דף ואני שמחה לשמוע שאתם מתחילים לבנות בקרוב!!

אין לי המון מה לתרום לדף כי אין לי מושג איך הייתי מגדלת פה (74 מ"ר) שלושה ילדים אבל המון משפחות אחרות בישוב עושות את זה בהצלחה :-S
אבל קוראת ולומדת, שיהיה לכם בהצלחה!! |L|
ענן_בעננים*
הודעות: 502
הצטרפות: 09 נובמבר 2003, 14:52
דף אישי: הדף האישי של ענן_בעננים*

תכנון המרחב המשפחתי

שליחה על ידי ענן_בעננים* »

שגית
זוהי התבנית (pattern) שמדברת על גומחות למיטה
http://www.ahartman.com/apl/patterns/apl188.htm

לדעתי אפשר לקחת את זה לכיוונים יצירתיים, או ללכת על חדר גבוה שמנצלים בעתיד את החלל שלו למעין 'גלריה'.

תודה על הקמח...
שגית_רי*
הודעות: 499
הצטרפות: 13 אוגוסט 2004, 19:49
דף אישי: הדף האישי של שגית_רי*

תכנון המרחב המשפחתי

שליחה על ידי שגית_רי* »

אין לי מושג איך הייתי מגדלת פה (74 מ"ר) שלושה ילדים
בדרך לבית המיוחל אנחנו עוברים דרך שנתיים שלוש בקראוון של 45 מ"ר. מאתגר מאד. :-)

גומחות למיטות: עכשיו הבנתי.
הדברים מתחילים להתיישב לי בראש, תודה על הרעיון ועללאדבר על הקמח..
פלוניתוש*
הודעות: 37
הצטרפות: 31 דצמבר 2003, 22:04

תכנון המרחב המשפחתי

שליחה על ידי פלוניתוש* »

שמירה על מס' אזורים מחוץ לרצף הזה כדי ליצור ולשמר בהם אוירה של "מבוגרים"
בהחלט נראה לי נחוץ, נחוץ ביותר. אבל אני חייבת לציין שהחדר הכי אהוב בבית אצלנו, זה החדר של אמאואבא.
זה החדר שמעניק בטחון (או שמא בעלי החדר), החדר שבו הילדים מרגישים נינוחים, החדר שבו מקבלים פינוקים,נשיקות וחיבוקים, חדר שאליו באים כשפוחדים או חוששים, חדר שבו מקבלים הגנה, זמן איכותי.
לא פעם כשאחת הבנות חוזרת הביתה וזקוקה לזמן רגיעה היא הולכת למיטה של אמאואבא עם הבובה או הספר האהוב, עם השמיכה האהובה.
שגית_רי*
הודעות: 499
הצטרפות: 13 אוגוסט 2004, 19:49
דף אישי: הדף האישי של שגית_רי*

תכנון המרחב המשפחתי

שליחה על ידי שגית_רי* »

דווקא מאוד חשוב מרחב משלך ואני לא חושבת שהדרישות שהוא מפרט מפי הילדים מציגות ילדים נודניקים קרציות , אלא הן פשוט דרישות שכיחות.
אני מודה (ולקח לי זמן להבין שלרוב, מתוך רצון לרצות את האדם ממול, קשה לי להודות בזה) שכיום, עם 3 ילדים קטנים בחינוך ביתי, אני לא "מבינה" את הצורך במרחב משלי. לא חסר לי חדר שהוא רק שלי.
לפעמים אני צריכה קצת שקט, או זמן איכות שלי עם המחשב/ספר/סרט ולפעמים גם עם בעלי ( ;-) ).
אבל אין לי צורך במקום משלי. הבית הוא של כולנו, שווה בשווה. נחמד אם יהיו אזורים שבהם יש בלגן ומשחקים ועניינים ואנשים ואזורים שבהם יש יותר סדר ושקט ולבד אבל זה תקף לכולנו. לי כמו לילדים שלי.

להפריד הורים וילדים, כל אחד למקום שלו.
אמרתי שאני קצת נטפלת אל כריסטופר אלכסנדר בעניין הזה.
הוא אומר בקטע שציטטתי שהאם, שיותר נוטה להבלע בדרישות הילדים לתשומת לב (ותשימי לב, הדרישות שם רגילות לגמרי, כמו שאמרת) צריכה להגן על חדר העבודה שלה ועל המטבח כחלק (וכאן זה הפרוש שלי) מהניסיון לא לאבד לחלוטין בעולם הילדים.
שוב, מקובל עלי לגמרי שישנם אזורים בעלי אוירה שונה בבית ושגם בחינוך ביתי, לא חייבים שכל הבית יהיה חדר משחקים אחד גדול. אבל, לדעתי, גם לא חייבים ליצור את ההפרדה החדה הזו "מקום של ילדים ומקום של הורים"

(ואני לוקחת לעצמי את הזכות לשנות את דעתי כשהבת 14 תארח את כל החברות על המיטה שלי. בהנחה שאז כבר לא נישן ביחד..)

_זה החדר שמעניק בטחון (או שמא בעלי החדר), החדר שבו הילדים מרגישים נינוחים, החדר שבו מקבלים פינוקים,נשיקות וחיבוקים, חדר שאליו באים כשפוחדים או חוששים, חדר שבו מקבלים הגנה, זמן איכותי.
לא פעם כשאחת הבנות חוזרת הביתה וזקוקה לזמן רגיעה היא הולכת למיטה של אמאואבא עם הבובה או הספר האהוב, עם השמיכה האהובה._
העלת לי זכרון מהילדות...
הרעיון שלי הוא ליצור מקומות של שקט ונינוחות בבית, בלי קשר למיטה. אצלנו המיטה היא דווקא מקום להשתוללות במשך היום.

החדר שבו מקבלים פינוקים,נשיקות וחיבוקים אצלנו זה המטבח סלון חדר משחקים שירותים מקלחת חדר שינה וחצר ;-) D-:
שליחת תגובה

חזור אל “שיפוץ ועיצוב”