תמרול ה

[אנונימי]

ירושלמית,
נשואה,
אמא לשתי בנות

דפים שפתחתי:
לקויי שמיעה באופן טבעי
תפישות שבי
שירים שמצחיקים ילדים

דפים אהובים:
טבעי ביפן

דפים מעניינים:
התנהגות חסרת סובלנות לאנשים חריגים

גדלה עם הבנות..
לא בחינוך ביתי.

[סיגל_ב*]

אהלן!
יופי שהצטרפת, תתחדשי על הדף וברוכה הבאה !!! (עכשיו באופן רשמי)
@}

[מנג_בין*]

ברוכה הבאה! @}

[ענת_גביש*]

איזה יופי! יש לך דף בית, תתחדשי !
ותודה על מה שכתבת לי, הזדהיתי מאד מאד. (איזה מילה משונה הזדהיתי.)

[יערת_דבש*]

אה, יפה!!

[ענת_גביש*]

חשבתי להעביר את חלק ממה שכתבת לי לדיון ב התנסות בחינוך ביתי , אני מתכוונת לקטע הזה:
נגעת בנקודה מאד נקודתית אצלי, הענין של לתת להן לראות איך אני מרגישה באופן חשוף. גדלתי עם אמא שלא חשפה בפני את רגשותיה יותר מדי, וזה השאיר אותי בתחושת חלל ריק, אי ידיעה, תחושה שלא יודעת איפה בדיוק עומדת. ואני מאד משתדלת להיות פתוחה איתן, להתעצבן כשמעוצבנת, לבכות, לצחוק, לחבק, לכעוס, ולאפשר גם להן ביטוי עצמי מלא ככל האפשר,של כל טווח הרגשות כולל לריב ביניהן, לקרוא לי בטטה מכוערת וכדומה...(רק קשה לי אם הגדולה מרביצה לקטנה. זה מקפיץ לי את הפיוזים). כך שבסך הכל מהבחינה הזאת אני מרגישה יותר טוב. רק שאני חוששת שבגלל שמכל דבר אני מתרגשת ועושה ענין, הן חיות קצת בתוך סערה רגשית... אני לא בדיוק דוגמא מייצגת של שלוות הנצח של הבודהה.. וכאן אני חוששת שאם הן תהיינה יותר מדי איתי, אני אחשוף אותן יותר מדי לזה...
זה מתאים שם ותורם לדיון לדעתי. זה בסדר מבחינתך?

[תמרול_ה*]

תודה מכל הלב לכל המברכים!
זה מרגש, בחיי, ואני מרגישה פרפרים בבטן.
ולילה טוב!

[ברונית_ב*]

טוב שבאת, ברוכה הבאה (-:

[מיכל_שץ*]

מוטב מאוחר.... ראיתי וטרם הספיקותי לעיין בו.
אז הנה באתי לאחל ברוכה הבאה, תתאקלמי בקלות. ותתחדשי על ה-דף בית.

אני מאוד נהנית לקרוא אותך.

[שרון_ג*]

תמרולה, אני יודעת שיש בדיקות שמיעה בגיל אפס. אלא שאחיות טיפ"ח ידועות ביכולתן להכניס לסחרור של בדיקות ילדים בריאים לחלוטין. ואני דווקא בעד להוריד את רמת החרדה של ההורה. אין לי בעיה לומר לאותא אמא "לכי עכשיו ותעשי בדיקת שמיעה ו - BERA ו- acustic emission או איך שלא קוראים לזה, אבל היות שברוב המקרים זה סתם, אני מעדיפה לומר לאמא כזאת שהאינסטינקטים שלה קרוב לוודאי נכונים, הילד שומע מצויין, וסתם לא היה במיטבו בזמן הבדיקה.
הבדיקה הזאת של טיפת חלב היא מאד רגישה ולא כ"כ ספציפית (ז"א - הרבה false positive). ילדים מתחת לגיל 9 חודשים לאו דווקא מפנים את הראש אפילו אם הם שומעים...
האמא ממשיכה לבדוק את הנושא, למיטב הבנתי, אבל אולי עם קצת פחות לחץ...

[אש''י_ר*]

איזה כיף כנראה גם ב דרך תרשם.

[עירית_לוי]

אהלן! סיימתי לקרוא את 'שאלת העוצמה' של דני לסרי ובאתי להמליץ בחום.
על סמך מה שכתבת אני מניחה שתתחברי אליו.
הוא כותב נפלא ונותן המון היבטים של הקשר בין עוצמה וחינוך חופשי.

הנה ציטוט קטן משם שאני חושבת שתאהבי :
"ומה שמיחד את פעולת החלום של איש החזון הרי זו האחריות. המקום של החיבור לסוכן אחראי, מוסרי. החלום של איש החזון, כמו הדיבור, הרי הוא דיבור מחולל ממשות. באופן זיקתו אל העולם חלומו הופך להיות לנתיב אשר אל תוכו מפכה אחר כך ממשות. ביכולתו לדמיין, לחלום, הוא פותח נתיב של אפשרות בעולם. וכמין ביטחון פנימי יש לו שהעולם בוא יבוא אל תוך הערוצים החדשים שפתח."

אגב - אם תחליטי לקנות - ניתן להשיג אותו במערכת 'באופן טבעי', כלומר, אצל רני וחדוה כשר. הם שולחים אותו בדואר.

תהני (-:

[עירית_לוי]

בכיף (-8

[ענת_שן_לוי*]

תמרולה לא שיערה בנפשה עד כמה ענת גדולה באמת
גם ענת לא משערת בנפשה כמה היא גדולה באמת... (-:

תודה על כל המחמאות. אגב חלק גדול מהקרדיט שייך לאילן, כי הוא התחיל הרבה לפני, והוא בעל החזון...
בעזרתך נראה לי שהגיע הזמן לצאת מהארון. אני הולכת לשכתב את תחילתו של דף הבית שלי.

[אורה_גבריאלי*]

שלום תמרולה יקרה. כמה נעים להפגש גם כאן!

[קלא_אילן*]

תודה לך.

[שרון_ג*]

אהלן!
למיטב ידיעתי הגבול התחתון של ברזל הוא 50. טרנספרין הוא הנשא של ברזל בפלסמה כך שרמתו לא כ"כ משנה לצורך העניין.
בהחלט כדאי לתת לה ברזל במינון טוב.
יש ברזל של הדס שנחשב "טבעי". כל 20 טיפות נותנות 50 מ"ג (וזה מכיל גם B12 וחומצה פולית).
המינון הטיפולי של ברזל הוא 6 מ"ג לק"ג ליממה. בד"כ במנה אחת. עדיף לקחת עם מאכלים חומציים (פירות הדר למשל) ולא עם מוצרים בסיסיים (מוצרי חלב).
אם היא שוקלת 20 ק"ג נניח, אז מגיע לה 120 מ"ג שזה קצת יותר מ- 40 טיפות.
תזונה המכילה ברזל - שומשום/טחינה גולמית. ותשאלי עוד את ורד לב. אני לא מכירה אף אחד מירושלים (חוץ מאשר יעל צ שהיא ממש לא דיאטנית).

בפעם הבאה שאת עושה לה בדיקת דם לרמת ברזל, דאגי שבנוסף לרמת הברזל והטרנספרין תבדק גם רמת הפריטין - מחסני הברזל בגוף. לא לעשות את הבדיקות הנ"ל בזמן מחלה (כי זה משבש תוצאות).

לגבי GOT, זה אחד מאנזימי הכבד. רמתו אינה גבוה באופן היסטרי. כל מחלה ויראלית יכולה לשבש אותו.

לגבי הילדה - חוסר תיאבון וחולשה יכולים להיות מוסברים ע"י חסר ברזל. וגם הישגים נמוכים בלימודים. הראו שילדים עם חסר ברזל שטופלו בברזל עלו בהישגים הלימודיים. מתצפיות על הבת שלי ראיתי שכשטופלה בברזל עקב חסר, החלה להצמיח שיערות יותר חזקות וסמיכות, וכן היתה חולה פחות.

מקווה שעניתי על כל שאלותיך. הרגישי חופשי לשאול ככל העולה על רוחך (מקסימום אגיד לך שאיני יכולה לענות...)

[אורנה_שפרון*]

תמרולה,
עניתי על שאלותיך בנושא האקדמיה בדף אקדמיה דיאלוגית. במידה ואת מעונינת לברר את הסדרי התשלום, צרי איתי קשר ואפנה אותך לאבינועם שעוסק בזה.

[אורה_גבריאלי*]

אשמח אם תציצי בתוספת שלי בדף ילדי רטט הקריסטל. אני עדיין רוטטת מהדמיון לחוויות שלי.

[אורה_גבריאלי*]

סתם קפצתי להגיד שלום.

[אורה_גבריאלי*]

תמרולה תמרולה איפה את? מתגגעים.

[אורה_גבריאלי*]

מאוד שמחה לשמוע!!!!!!
גם אני נהניתי והתרגשתי עמוקות.
תענוג לראות אותך בפעולה.
אוהבת

[אורה_גבריאלי*]

ושכחתי להגיד יומולדת שמח להדרי!!!!!!!!!!!!!

[עירית_לוי]

הי תמרולה! לפני כמה זמן ראיתי שכתבת בדף של הכשרים שהתחלת לקרוא את 'שאלת העוצמה' של דני לסרי, ונזכרתי בשיחתנו עליו שהחלה בדף חינוך בלי גבולות והמשיכה כאן אצלך.
אז איזה יופי לך. אני בטוחה שתהני ממנו.
אני התחברתי לגמרי לדברים שהוא כותב ו"בלעתי" עוד כמה ספרים שלו מאז. הכי כיף שגם האיש התלהב ממנו.
אני רוצה להמליץ לך גם להשיג את הספר שלו לילדים "איפה הייתי לפני שנולדתי - פילוסופיה לילדים" (הוצ' כתר. אין אצל רני וחדוה. יש בחנויות). אני לא יודעת בני כמה הילדים שלך. בכולופן זה ספר מקסים מקסים עם שיחות שהוא כתב לבנו בן ה-7 (כותב שמתאים גם לבני 6 ו- 10). השיחות מעלות שאלות שמעודדות חשיבה עצמאית במקום ללמוד לדקלם תשובות נתונות.
הבת שלי עוד תינוקת, אבל כבר קניתי לה, שיהיה בבית ...

[עירית_לוי]

בהחלט קוסמי!

השבוע אתחיל לנסיון את האקדמיה הדיאלוגית בעין הוד
איזה כיף לך!!

אני נורא בהתלבטויות מה מתאים לבנות שלי.
בנות כמה הן?
אני לא חושבת שזו הרפתקנות. אני מאמינה שאם זה "בנפשך", זה לא יכול להיות רע
בכל אופן יש לך כמעט שנה להתבשל עם זה.

ולגבי הספרים -
קראתי כבר את 'שאלת העוצמה', 'חינוך בביצת הפתעה', 'מקום לגדול', ומחכים לי עוד 'הארות לפילוסופיה' ו'פינוקיו יורד מהפסים'. אם תרצי להגג עליהם יחד בזמן הקריאה, אני פה

[עירית_לוי]

אויש, כמה חבל שההשתתפות שלך באקדמיה הדיאלוגית תיפול על בעיה טכנית. מקווה שתצליחו למצוא פיתרון.
אולי בנוסף לתאורה, אפשר לבקש מכולם להשתדל לדבר ברור? וגם - אולי לבקש ממישהו שיֶשֶב לידך ותוכלי לשאול אותו בשקט מה נאמר אם תרגישי שאת מפספסת משהו חשוב? אילו שני הדברים הראשונים שקפצו לי לראש, אבל בטח אפשר לחשוב על עוד פתרונות.

את מכירה אותה?
את אורנה אני לא מכירה, ומקווה מאוד להכיר יום אחד

נכון הסתו הזה נעים בצורה לא רגילה?
הוי הסתיו! כל הקיץ חיכיתי לו! 0-: , אבל הוא כזה חמקמק. זה סתיו זה?
זה סתיו אמיתי:

[עירית_לוי]

שאלת העוצמה

^"לחירות יש טעם אחר,
הרי זה הטעם של בוקר מתמשך בעצלתיים, של שמש זורחת לאיטה, חופנת את רגעי הזמן ומפזרת אותם כפתיתים של שהות, כאלפי נגיעות המתבשמות בחושניות צבעונית, בקולניות חושנית. הרי זה החוץ והפנים של ההתעוררות הנעשית בקצב שלה, התמתחות אל השמיים, התגלגלות על פני האדמה, קול שכשוך המים, התלהבות של לב עורג העולה על גדותיו, מגע של שיחה הנמשכת אל תוך הלילה עוד ועוד ללא תכלית, ללא סוף, ללא דאגה לזמן." (דני לסרי ב'שאלת העוצמה', עמ' 87)^
מקסים, לא?
אבל איך באמת עושים את זה? זותומרת, איך נהיים את זה. אפרופו שבי, איך לומדים להיות ולא רק לעשות.
הבת שלי אוהבת להסתכל על העלים של העץ זזים ברוח. אני מנסה ללמוד ממנה, ומסתכלת גם. יופי. נחמד. אפילו מרגיע. טוב, עכשיו צריך לקפל כביסה, כמה טלפונים ואז ארוחת צהריים.
אני כבר שבויה בהרגל לעבור ביעילות ממשימה למשימה.
איך חוזרים אחורה? איך יוצאים מהשבי?

[עירית_לוי]

תודה!

אולי עושים איזה שינוי בחיים, אולי קטן מאד, שלאט לאט פותח את הצוהר לקשב הזה, פותח צוהר לשקט הזה,
מסכימה מאוד! איזה קטע שכתבת את זה (אפרופו קוסמי)!
בדיוק עכשיו החלטנו לעבור מהעיר לכפר בו נולדתי וגדלתי. מעבר לזה שאני רוצה להיות ליד ההורים, הטבע והשקט חסרים לי מאוד, בעצם הם חסרים לי כבר עשר שנים, מהרגע שעברתי לעיר כסטודנטית.
אני גם אחפש את הדף של אורה גבריאלי. מה-חדש כ"כ גדוש שאני מפספסת לפעמים דפים.

אגב, שוב נמחק לי איזה דף שכתבתי לך, מאד רציני. מה הולך פה?
אין לי מושג. אולי תשאלי את יונת?

לילה טוב תמרולה (או שמא את עובדת גם הלילה?)

[אורנה_שפרון*]

תמרולה,

איזה סיפור מרגש (החלום)!

שמחה מאד שהפגישה האחרונה היתה יותר מוצלחת מבחינתך.
מרגישה שלכולנו יש מה ללמוד מכך - ואולי כדאי אפילו להזכיר שוב ושוב לאנשים לדבר בקול רם יותר. לא עשיתי זאת בעצמי כי לא ממש ידעתי איך את מרגישה, את נראית לגמרי בעיניינים.

אוהבת את התובנות שלך בשיחות - יש בהן דיוק וענווה.

תודה שנתת לנו צ'אנס, ומקווה שנמשיך ונפגש.

[טובי_י*]

"יצאנו מגן החיות, הגדולה בת ה- 5 אומרת שהיה שם ילד מסכן שההורים שלו נסעו והשאירו אותו שם לבד.
אמרתי לה שבדרך כלל הורים לא שוכחים את הילד שלהם, ולוקחים אותו.
היא אמרה: הם חגרו באוטו את הנשמה שלו, ואותו הם השאירו...
הקטנה בת ה- 3 מושיטה לי כדור לבן עם נקודות שחורות ואומרת לי: אמא, תראי כדור דלמטי... "

מקסימות!

[אורה_גבריאלי*]

תמרולה יקרה יקרה,
אני חושבת שאת עושה עבודה נהדרת ושהיא כבר נושאת פירות ראשוניים ועוד תישא גם תישא. ואני חושבת שצריך לסמוך ולעבוד, לסמוך ולעבוד והכל בעדינות ובזהירות ובסבלנות ובכבוד גדול לדבר המופלא הזה שהוא נפש האדם שהוא גם רב עוצמה וגם עדין כל כך. ואני אוהבת אותך.

ובעניין אחר - אני תוהה אם להמשיך בכל מקרה את הסדנה שלנו מתוך מחוייבות לצרף עוד לפחות אחד/אחת בשבועות הקרובים. כל כך חבל לי להפסיק לעבוד איתכן בעיקר כשזה צובר תנופה. אשמח מאוד לשמוע מה דעתך בנושא.

וחוץ מזה, - בעניין שלך. אם תקדישי אפילו רק כמה דקות כל יום להתבונן בדברים שעלו ועולים ולהיות איתם ואולי לכתוב כמה שורות - דברים טובים יקרו. כך אני מרגישה.

[עירית_לוי]

הי תמרולה,
מה שלומך?
הייתי סקרנית לדעת אם המשכת בסופו של דבר באקדמיה הדיאלוגית?

[עירית_לוי]

נראה לי שזה יכול לעניין אותך אבל אולי זו השתפכות יותר מדי...
מַפִּיתוֹם מַפִּיתוֹם??? תמשיכי...
וכן, זה מעניין אותי.

אמנם עוד לא רלוונטי לי להשתתף כי אני ממש בראשית האימהות, והראש שלי במקומות אחרים, אבל בטח יגיע גם היום בו זה כן יהיה.
וגם כמו שאת יודעת אני קוראת את ספרי דני לסרי.
האיש שלי ואני גילינו לשמחתנו שיש בקרוב הרצאה שלו בת"א על חינוך דיאלוגי ואנחנו מחכים ומצפים לפגוש ולשמוע אותו.

אני שמחה לשמוע שאת ממשיכה וגם מקבלת מזה כל כך הרבה אנרגיות! איזה יופי לך.
ממש חתיכת נסיעה את עושה כל פעם. זו באמת השקעה עצומה, שכנראה משתלמת.

לילה טוב ואני בהחלט אשמח להמשיך לשמוע מחר

[ענת_גביש*]

אוף, את מה זה מרגשת אותי עם התיאורים על יפן...מתור לשאול איפה היית?

[אורה_גבריאלי*]

תמרי, אני מקווה מאוד שמישהו יופיע מעיר הקודש. בכל אופן, חשבתי שאולי נמשיך בינתיים אם כולכן תרצו. יש איזו תנופה של עבודה שחבל לי להפסיק - אבל שאמשיך ונמשיך להזמין מצטרפים. כבר התחלתי אבל זה עוד לא הניב תוצאות.

הרעיון של 1 בינואר נשמע לי טוב. וגם אם יהיו קשיים - זה עדיין נשמע לי טוב. בכל אופן את לא לבד.
נשיקות.

[ענת_גביש*]

בבית לחופי אגם ביווא...אוי...)-: (לא עצובה באמת אבל זה הורס אותי לקרוא.)
את יודעת שביווא זה כלי מיתר שנורא דומה לכינור, ושאגם ביוואה הרי דומה לכנרת...ובוקר אחד ראיתי שם את הכנרת מושלגת! זה מראה שכמעט אי אפשר להכיל.
אני מחכה לשמוע עוד סיפורים שלך. (אז מה אם אף אחד אחר לא מתרגש מהדף "שלנו"...(-: )
ובדיחה : אם חמש מאות מכוניות נוסעות מול חמש מאות אחרות איפה הן נפגשות?
(אם לא הבנת אסביר בשמחה ואז תוכלי לפרוץ בגלגולי צחוק על דברים תמוהים...)
<לא ממש מצחיק>
ותודה. (גם על המחמאות)
טוב נורא בא לי לדבר עוד על יפן. למדתי גם קצת קדרות, בשיגה, אני לא מאמינה ששכחתי את שם הכפר.
את מבשלת מיסו לפעמים לארוחת בוקר?

[בשמת_א*]

(אז מה אם אף אחד אחר לא מתרגש מהדף "שלנו"... )
סליחה שאני מתערבת, אבל אם את מדברת על הדף טבעי ביפן (אני כל פעם חושבת big in japan ...) אז אני בטוחה שאני לא היחידה שקוראת בעניין ובשקיקה.

[ענת_גביש*]

טמפופו!!!!!

[ענת_גביש*]

ונו, אני מחכה שתגידי שלא הבנת את הבדיחה....חידה בעצם.
טוב אולי את חושבת עליה.

[ענת_גביש*]

יש! קיויתי שלא תדעי. אז ככה:
נכון מכוניות סופרים איצ'י דאי ני דאי וככה?
אז כמה זה חמש מאות מכוניות ועוד חמש מאות מכוניות ואיפה הם נפגשו?
(אני יודעת שאני נודניקית. אבל בגעגועים ליפן מותר הכל. אפילו בדיחה חידה מפגרת כזאת.)
(שנזכרתי בה בגלל שסיפרת איפה גרת)

[ענת_גביש*]

סנדאי.

[ענת_גביש*]

אוייש את ירושלמית?
התחלתי לקוות שאת גרה קרוב.

[ענת_גביש*]

ורק למען הסר ספק: נהניתי נורא מההשתפכות. ומקווה שאת ישנה עכשיו ולא מבזבזת זמן שינה יקר במחשב.
(למה לא ישנת שבוע?? חולים אצלך? )

[Manty_T*]

Sorry to budge in..
Isn't Tampopo about a lady making Ramen????

<spying from Japan >

[Manty_T*]

אני מתחילה להרגיש כאבי לב מדף יפן אז אולי קצת אפסיק כדי לנשום...

Please please don't. I love the way you Anat and Nona describe Japan. You have such a poetic way with words, and make my home sound so magical
I, often feel that I have so much to say that I just go speechless

I have been trying to work out what washing system you were talking about. You wouldn't happen to have any pictures, would you?
And btw, when were you in Japan?

[ענת_גביש*]

אני כלקוית שמיעה רצינית
וואו. הרי דיברנו על זה ממש בהתחלה כשבאת וזכרתי את זה לאיזה זמן, ועכשיו שקראתי מה כתבת לבשמת, קלטתי ששכחתי מזה לגמרי !
לא יודעת מה זה אומר. מן הסתם מחזק את מה שכתבת שם.
עוד הזדמנות לומר לך שכיף שהצטרפת

[שרה_ק*]

היי תמרול ה! אני כל כך שמחה להכיר אותך. לא ידעתי שיש עוד לקויי שמיעה באופן טבעי האם יש לך שם מסך בMSN?נוכל לדבר ישירות אם בא לך. אולי נפתח דף חדש - לקויי שמיעה באופן טבעי בכל אופן כשנבוא יום אחד לארץ, אני ובעלי נשמח מאד להכיר אותך ואת בעלך. האם את הולכת לאיזה מפגש של חרשים?
ובהעברת מידע על מה שקורה מסביב. וזה לא בדיוק המודל שמתאים לילדים שומעים... לכל ילד יש את ההתמודדות שהוא נולד לתוכה. לדעתי אנו מודל מתאים לילדים שלנו. הילדים שלנו לומדים גם מהעולם שמסביב. מאותה הסיבה שלחתי את שלום לגן. (אם לא היה אוהב גן והיה מעדיף להשאר בבית הייתי מאפשרת לו להשאר בבית) הרבה ילדים שומעים שהוריהם לקויי שמיעה למדו שפת סימנים והפכו את זה למקצוע: מתרגם לשפת סימנים והם מרוויחים יפה מהצד.
(הסבר לשומעים: כאשר לקוי שמיעה שלא מסוגל לדבר הולך לרופא למשל המתרגם השומע מלווה אותו ומתרגם את דברי הרופא ומדבר כאשר הלקוי שמיעה מסמן)

[אורה_גבריאלי*]

כן יקירתי, - בשבילך ומאוד מאוד מאוד בהשראתך. כמובן שאת לא לבד בעניין אלא חולקת אותו עם רוב האנושות...
מאוד מאוד אשמח אם תשתתפי בדף.
אוהבת.

[ענת_גביש*]

תמרולה,
את כזאת מתוקה על ההתענייינות. כן, הכל בסדר, תודה
יש לי בוץ מתחת לצפורניים. הכנתי מנבטה לירקות, מה שלא הצלחתי כל כך בשנתיים האחרונות. זרעתי זרעים שנקנו לפני שנתיים אז נראה מה יהיה. לשכן שלנו יש סוסים ופעם הם רעו כאן בחצר אז יש המון גללים ושמעתי שזה קומפוסט טוב, בקיצור התגוללתי בגללים ופיזרתי מהם, זה נראה מה זה מקצועי עם אבקת גללים בפנים...זרעתי רוקט צנוניות כרפס עלים ברוקולי קישוא-שיחי אמנון ותמר סלסלי כסף פלפל אדום פלפל חריף רשאד פטרוזיליה ולא זוכרת מה עוד והכנתי ארגז לתותים. את זוכרת זקנות יפניות מגדלות תותים בארגזים ומכסות אותם בזכוכית בלילה להגנה מפני הקרה?
ומה שלומך?
כבר ישנה יותר טוב?

[ענת_גביש*]

לפחות לימדתי אותה להעיר אותי עם נשיקה במקום עם מכה (פשוט אמרתי לה שזה יהיה הרבה יותר נעים להתעורר כך, והיא נענתה! מתוקה שכזו)
אוייש, איזו מתיקות.
(אני רואה שזאת ההודעה השנייה ברצף שאני פותחת כאן עם המילה מתיקות. טוב יאללה מה 'כפת לי, לא עורכת.)
למה היא מתעוררת הרבה? את מחפשת סיבה? רוצה שנזרוק ניחושים או שאת יודעת את הסיבה כבר?

[ענת_גביש*]

אוי תמרולה נשמע נורא קשה. אתם לא בעניין של מיטה משפחתית?
(ואיזה חמות תענוגית. איזה כיף לך!)
ואם כבר ענייני כבדי שמיעה/ לקויי שמיעה- לא בטוחה מה ההבדל- זה חזר לי לתודעה פתאם כשאני כותבת לך-
האם ביטויים כמו "אתם לא בעניין של.." או "היה מה זה כיף" שהם יותר מדוברים ופחות כתובים, ברורים לכבדי שמיעה?
סליחה על השאלה הטפשית אבל אני באמת לא יודעת. אם מתקשרים בשפת סימנים או בקריאת שפתיים, האם מבינים גם ביטויים כאלה?
(לא הייתי מעלה על דעתי עד עכשיו בכל השיחות הנעימות איתך לשאול משהו כזה כי כמובן לא נתקלתי בשום סרבול או הבנה או תהייה בקשר להבנה שלך או ההבנה אותך, אבל הערב התהייה עלתה לי פעמיים אז שואלת.)
תיכף הילדות חוזרות עם אבא שלהן ונגמר לי אחר צהריים כיפי על המחשב. (אחר צהריים. תראי את השעה.)

[ענת_גביש*]

בכלל שאלתי אותך על הסיבה להתעוררות כי לפעמים זה סימן לתולעי מעיים. אבל זה מלווה בעוד סימנים, בעיטות מתוך שינה ובכי.

[רונית_סלע*]

תודה @}

[נונה_בי*]

תודה על המחמאה בדף היפני. זה ממש תרפיה בשבילי. אני לפעמים נשאבת לשם על חשבון זמן יקר יקר של דברים אחרים. מכורה.
מאוד מאוד נהנית לקרוא את מה שאת כותבת.

[רסיסים_של_אור*]

במקרה שלי, אפשר פשוט לכבות את מכשיר השמיעה לכמה זמן....

[ש*]

תמרולה היקרה, למזלי הספקתי לקרוא את הודעתך לפני שניקית ממנה את הביסקויטים והשוקולד (-: והיא שימחה אותי מאד. רק שתדעי. תודה רבה לך .

[יעל_נוי*]

תמרולה,
איך לא גילית לי שאת פה?
אני פסיבית פה כבר שנים. אבל מאז המפגש אתמול את כל הזמן איתי אפילו הלכת לישון איתי בלילה.
החלטתי להעיז ולכתוב לך.
מקוה שהתאוששת ושאת מרגישה יותר טוב.
איך יצאה העוגה? אני מאוד אשמח לשמוע ממך ואם נוח לך בערוץ הזה יש לי פה אפילו דף שהוא כבר לא פעיל יותר משנתיים.
אז שתהיה שבת שלום (אנחנו מחר בירושלים עד מוצ"ש)
להתראות ביום רביעי.

[יעל_נוי*]

זה מקרי לגמרי שאנחנו בירושלים, זה לא קורה אף פעם פשוט יש איזה ברמצוה במשפחה והוזמנו לשבת במלון.
אז החלטנו לבא.
הבנות באמבטיה ובדקתי עם ענית לי ונורא התרגשתי שזה ממש קורה, מתיחסים אלי.
אז תהיה בטוב ותכתבי לי כי זה ממש כיף, ואפשר לתאם את הביקור שלך במיתר כי כבר אין לי סבלנות.
אני שומעת קולות טביעה
אז לילה טוב

[עירית_לוי]

הי תמרולה!
איזה כיף שאת משתפת אותי
את יודעת, אני זו שצריכה להודות לך. כנראה שכל השיתופים שלך יביאו גם אותי יום אחד להשתתף באקדמיה הדיאלוגית.
זה כבר מדגדג לי, אבל אני לא פנוייה לזה ממש בתקופה זו של חיי.
התהליך נשמע מדהים. ואיזה תיאורים יפים את כותבת!

בדיוק לפני שבוע בנזוגי ואני הלכנו להרצאה של דני לסרי ולו רק כדי לפגוש סופסוף את האיש שכתב את הספרים הנפלאים שקראנו.
מעבר לזה שהיה מרגש לי לפגוש אותו, יצאתי עם ידיעה ברורה שהילדה שלי ואלה שעוד יבואו לא יגיעו למסגרות החינוך הרגילות. אולי הם יהיו בבית, אבל גם מקום כמו מיתר נשמע לי נהדר. זה בעצם ה'מקום לגדול' שהוא כתב עליו, ומתחשק לי לבקר שם מתישהוא.

_בהקשר מאד שונה, אני מגלה שדברים שמסתובבים בבית בבלגן הם הדברים שלא עשינו להם מקום.
עכשיו עושים מקומות לדברים._
סיקרן אותי המשפט הזה. את יכולה להסביר קצת יותר?

וחוצמיזה שיהיה לך סופשבוע נהדר

[ענת_גביש*]

_בהקשר מאד שונה, אני מגלה שדברים שמסתובבים בבית בבלגן הם הדברים שלא עשינו להם מקום.
עכשיו עושים מקומות לדברים._
מותר לשאול איפה נכתב המשפט המסקרן הזה? (רוצה לקרוא גם את הלפני והאחרי שלו.)

[אורה_גבריאלי*]

הי תמרולה,
גמני אשמח לדבר

[עירית_לוי]

תודה

[רסיסים_של_אור*]

מצטערת שעוד לא עניתי יותר בפירוט. יש ללא ספק המון פחדים וקשיים בסיפור הזה. אבל נראה לי נורא חשוב לקחת את זה לאט לאט. לא להגיד לעצמך מראש "זהו, עכשו זה לכל החיים", אלא להרשות לעצמך לבדוק, לנסות, להרגיש איך זה. אולי לא תמיד זה אפשרי ??? במה את עובדת ? האם יש אפשרות לעבוד בזה מהבית ו/או אחרי הצהריים כשמישהו מההורים שלכם שומר על הילדים ???

[שרון_ג*]

טוב, אני עשיתי את זה באסף הרופא.
אבל במהלך חיפושיי אחר מזור לסחרחורותיי הגעתי גם להדסה, והם הצדיקו מאף ועד תיו את מה שאני חושבת עליהם. חבורת נאדות נפוחים. חסרי רגישות וחסרי צניעות. אני יכולה להאמין עליהם שהתנהגו כמו שאת מספרת.

[שרה_ק*]

תמרולה, אני לא יודעת מה התועלת בבדיקה הזאת! מה כבר אפשר ללמוד מהבדיקה? לדעתי זה סתם ניסויים מתוך סקרנות דומה לניסויים שהנאצים עשו בבני אדם במחנות ריכוז, למשל שמו אנשים בבריכה קרה כמו קרח או שמו אדם בחדר שהוציאו ממנו את החמצן לאט לאט.. פשוט סיקרן אותם לראות כמה זמן אדם יכול לשרוד במצבים אלו.

[מיץ_פטל*]

נשמע שזו היתה מסיבה מוצלחת ומיוחדת.
איזה כיף!!!! ומזל טוב !!!

[ענת_גביש*]

yokatawa
iii neeeeee

[אמא_של_יונת*]

_יעל, כבר כמה זמן שאני רוצה לכתוב לך, בתור ירושלמית,
יש לך דף בית אישי?
בני כמה הילדים שלך? הבנות שלי בגילאי 3 ו- 4.5
הן לא בחינוך ביתי. ושלך?_

נסי את יעל צ ו-יעל כ בדפים שלהן. שתיהן ירושלמיות.

[אחות_של_אבשלום_קור*]

תמרול ה,
ראיתי בחוכמות של ילדים את מה שכתבת על ארקטי וארטיק .

פתאום סקרן אותי מה באמת מקור המילה ארקטי.
מה שמצאתי, מתוך מילון אטימולוגי:
ביוונית, arktikus משמעו "צפוני", ומילולית המשמעות היא "של קבוצת הכוכבים הנקראת דובה".
arktikos משמעו דב ביוונית. והדובה היא קבוצת כוכבים צפונית. החוג הארקטי הוא האזור שבו הדובה הגדולה אף פעם לא שוקעת. האזור הארקטי, בקיצור, הוא אזור הקוטב הצפוני.
ואגב, השם אנטארטיקה משמעו בעצם "מול אר(ק)טיקה" וזהו אכן הקוטב הדרומי.

ואת כל זה מצאתי כאן

יעל צ

[יעל_צ*]

הי,
כתבתי לך תשובה בדף שלי. התכוונתי בעצם לכתוב אותה בדף שלך אבל בטעות כתבתי את שמך בשדה "מאת"
וכך אם תראי את שמך מופיע עוד פעם במה חדש בדף שלי, תדעי שכתבתי בשמך בטעות. (תיקנתי).
הקור הזיז לי את האצבעות כנראה..

[נונה_בי*]

מנטי נעלמה לנו מהדף כדי להופיע כאן באופן בלתי וירטואלי על שלושת .
מוסרת שכרגע נטולת מחשב אבל בקרוב תיצור קשר.

[ה_עוגיה*]

ההבדל הגדול בין שתי הלידות היה במקום בו נמצאתי (מבחינת הראש).
בלידה הראשונה (את זה אני מבינה בניתוח שלאחר מעשה) מרגע שנכנסתי לחד הלידה (ואולי מרגע שנכנסתי לבית החולים) העברתי את האחריות לבית החולים והצוות. חיכיתי שדברים יקרו, שיעשו לי.
ואכן עשו לי ועשו עד שזה נגמר בניתוח.
הפעם באתי ממקום אחר. יותר יודעת, יותר מודעת. רוצה (מאוד) ללדת וגינלית ומודעת להפרעות אפשריות בדרך. לוקחת אחריות מלאה על הלידה.
חוצמזה הגעתי לבית החולים עם צוות תומך (של 3 אנשים) ובחרתי בית חולים הידוע במילדות הטובות שלו ובגישה הלא התערבותית.

זה ההבדל בין הלידות על רגל אחת (אפשר להרחיב, בהזדמנות, בעל פה)

[ה_עוגיה*]

יד פנויה יש לי בשפע, כמה שעות ביום (הנקה...)
זה הראש שמקרטע...

[ענת_גביש*]

אם יותר לי - הדף על לקויי שמיעה באופן טבעי הוא אחד המרתקים שקראתי בזמן האחרון, ולדעתי יש בו המון תוכן.
גילה כתבה לך, ושכקראתי הנהנתי מול המחשב, אבל כדאי שגם את תראי אז מעתיקה.

[נונה_בי*]

ד"ש ממנטי שלא מצליחה לדחוס גם זמן מחשב לביקור.
מצחיק ברגע שראיתי אותה היא נראתה ממש כמו אמאווזה
על |אפרוח||אפרוח| כמו שכתבתי לך.

>נונה עדין מפנטזת על פגישה לא וירטואלית של המתגעגעות<

[יעל_צ*]

תמרול ה,
תראי -
סדרת הרצאות על התרבות היפנית במוזיאון ישראל, החודש.
אולי יעשו הנחה לקבוצת טבעי ביפן ?

הרצאות

[יעל_צ*]

שתדעי לך שמצד אחד, נורא בא לפגוש באמת אנשים מהדפים פה, ומצד שני אני מרגישה את עצמי נבוכה לחלוטין מזה...
שתי מילים לגבי פגישות עם אנשים מהאתר.
שווה להתגבר על המבוכה ולהעז... מה התסריט האפשרי ה"רע"? מכסימום זו הפגישה הראשונה והאחרונה..... אבל תחשבי על הפוטנציאל של התסריט ה"טוב"....

הבנתי כבר ששתינו לא בחינוך ביתי, אז מה אנחנו עושות כאן בכלל?....
נו, תתחילי בדיון ואני אצטרף.... (וכבר נכתבו על זה אלפי מילים של אנשים לא באופניים בעליל, שנקלעו לאתר במקרה או שלא במקרה ונתקעו פה לעד.....)



<נו, וספרי לי בסוד מאיזו שכונה את, אני אמחק מייד אחרי שאקרא>

[עודד_המחפש*]

תמר, איזה איטי אני!!
רק עכשיו אני קולט שאני מכיר אותך (מ-האקדמיה הדיאלוגית). עד עכשיו לא קישרתי בין הניק לבינך.
טוב לראות שאת גם פה.
אבל למה לא רואים אותך שם? חבל, את חסרה.
מקווה שתמשיכי לבוא.
עודד

[יעל_צ*]

תמרול ה, תודה! ראיתי ומחקתי. לא שכנות - אבל גם לא נורא רחוקות...
עד היום פגשתי אישית ארבע נשים מבין אלה שכותבות כאן באתר .
מתוכן אחת מירושלים - עם ילדה חמודה בת שנתיים וקצת (בחינוך ביתי). ואנחנו אפילו נפגשות די הרבה!
יום טוב! @}

[יערת_דבש*]

תמר,
התחלתי לקרוא את תפישות שבי,
אז לידיעתך, שזה מרגש, ותודה לך על פתיחתך אותו, ואת מוזמנת לספר לי איפה את איתן היום.

[Manty_T*]

תודה!!!
קיבלתי מנונה את הדשים ושמחתי לקבל את ההודעה שלך. אני מקווה להכנס לדף היפני בקרוב לראות מה קורה שם.
עדיין מנסה להתגבר על הג'טלג ולמצוא את עצמי פה (יפן) מחדש. כולם פה רוצים אותי כרגע, אז ..later

[Manty_T*]

כן, הבאתי מהארץ מקלדת עברית ואני מאד מתרגשת לכתוב בה סוף סוף. האמת היא אבל, שלאחר 8 שנים בהם לא כתבתי כלל בעברית ובקושי דיברתי או חשבתי בה, אני קצת מרגישה חלודה. כרגע אני מוצאת את עצמי מתרגמת הרבה מאנגלית, אבל עם הזמן אני בטוחה שזה ישוב לזרום בי כמובן שעכשיו אני מרגישה קצת מסוייגת מלכתוב בדף היפני בעוד ענת נונה ואת מתפייטות לכן חופשי, אך אני אנסה להתעלות על עצמי /-:
gambarimasu

[יעל_צ*]

תמרול ה שלום,
בראש דף הבית של ענת יש את האי מייל שלה.
והנה האי מייל שלי, אם את רוצה: "יעל"[email protected]

[אורה_גבריאלי*]

בדקתי משהו בקשר למה חדש. היתה לי הרגשה שלאחרונה הוא לא תמיד קולט שינויים. בעיקר לא של עריכה. אבל את זה הוא כן קלט. גם לי היה טוב לראותך צפופות!
כן ירבו!

[אורה_גבריאלי*]

תמרי, בהמשך לשיחתנו, יש הפניה לטקסט שלי על מה אפשר ללמוד מעץ בדף הבית שלי.
נישוקים.
להזכירך - ביום חמישי אנחנו נוסעים לבורמה... היתכן?!

[עדי_ל*]

תמרול שלום.
אנחנו לא מכירות... נעים מאוד , עדי.
כל העוגות עברו לקמח מלא וסוכר דמררה
מצאתי את האמירה הזו, מפיך, באחד הדפים.
הייתי שמחה מאוד לקבל רעיונות לאפיה עם קמח מלא.
בכל המקומות, כולל ב"באופן", חסרים מתכונים מסוג זה.
אני מבינה שלקחת מתכון רגיל ולהמיר את הקמח הלבן למלא, זו לא דרך נכונה והעוגה לא תצא ממש טובה.
המגבלות שלי הן שאני חסרת ניסיון 0ולו בסיסי באפיה ושבאמתחתי רק טוסטר אובן.
יש לי סיכוי להצליח , עם הנתונים האלה, להפיק איזו עוגת תפוחים או אחרת עם קמח מלא ?
אשמח לטיפים...ותודה.

[עדי_ל*]

תמרול, תודה.
באופן אישי, אני משתדלת להימנע משמנת מתוקה ומרכיבים מסוג זה, מטעמי קלוריות
אבל בנזוגי הוא שרוך ששום דבר לא משפיע עליו, ככה שאשמח גם לאפות משהו שאני לא אוכל ממנו
והוא מאוד אוהב עוגיות שוקולד צ'יפס !
יש לי אספקה קבועה של תפוחי עץ שאין לי מה לעשות איתם ולכן גם מתכון לעוגה שאוכל לשים בה תפוחים יהיה נהדר.

[עוברת_אורח*]

רק עכשיו קראתי מה שכתבת אצלי (אני נכנסת לעיתים קצת רחוקות בתקופה זו) ושמחתי, אוי כמה שמחתי, שמילותי היו לעזר למישהו חוץ ממני.
רוצה לספר קצת יותר?

[עדי_ל*]

תמרול, תודה!
כשיהיה לך ניסיון עם שמן במקום מרגרינה, אשמח לטיפ...
נראה לי שסוף השבוע יהיה מצוין לאפייה,
שיתערבבו להם ריחות המאפים והגשם
עדי.

[מירב_שרמן*]

הי תמרול ה יקרה, מצאתי את דבריך בדף בחזרה לשבט הנשי ושמחתי מאוד, כיף שאנחנו יכולות להדהד ככה אחת לשניה, אם תרצי לשתף במחשבותיך, את ממש מוזמנת