- מדור נשים וסת ופוריות
- כאבי וסת (איך אפשר לטפל בהם?)
- מצבי רוח במחזור חודשי (איך מתמודדים אתם?)
- תופעות לוואי בזמן הוסת (למה אני מרגישה כמו סמרטוט?)
{הסבר על PMS- תסמונת קדם וסתית}
זהו סינדרום שכולל בתוכו ארסנל מרשים מאד של תופעות, תחושות, הרגשות: דכאון, אטרף לאוכל, או חוסר תיאבון מובהק, מצבי רוח כאלו ואחרים ( ככה כזה), כאבים ומיחושים במקומות שונים בגוף: ראש, בטן וכו'. בעיות שינה, או עייפות היסטרית נפיחויות או תחושות גודש במקומות בגוף, כמו בבטן, בשדיים ועוד תופעות שונות ומשונות.
ברפואה הסינית מקשרים את הסינדרום הזה לחוסר איזון של מרידיאנים שונים (יכולות להיות כל מיני סיבות).
דוגמא אחת היא מרידיאן הכבד, האחראי על אגירת הדם ופיזורו בגוף. מן הסתם לקראת המחזור ובמהלכו הוא יעבוד קשה יותר. מכאן יכולים לקרות כל מיני דברים, או שהוא "מחזיק" את הדם ולא משחרר אותו בזמן, או בקצב המתאים. או שהוא משחרר אותו מהר מדיי. יכולות להיות הרבה סיבות לכל אפשרות כזו.
בכל מקרה, זו רק דוגמא אחת, אבל היא יכולה להוביל לכל מיני תופעות.
השורה התחתונה היא ש זה לא דבר ש חייבים לחיות איתו ואפשר לטפל, להקל ואף לעזור להיפטר מכך.
ההגדרה של PMS המקובלת היום היא שזו הופעה מחזורית, כשבוע לפני הווסת, של קבוצה של תסמינים נפשיים, גופניים ו/או התנהגותיים בדרגת חומרה הגורמת להפרעות בתפקוד החברתי, המשפחתי או המקצועי. הסימנים נעלמים מיד עם תחילת הווסת או במהלכה.
לדברי פרופ' אמנון בז'זינסקי התסמינים הגופניים השכיחים הם תפיחת הבטן והגפיים, גודש ו/או כאבים בשדיים, בחילות, עייפות מוגברת, גלי חום, הזעה מוגברת, כאבי ראש ודפיקות לב.
התסמינים הנפשיים השכיחים הם תחושת מתח וחרדה בלי סיבה ברורה, דכדוך, עצבנות, אי-שקט, מצבי רוח משתנים במהירות.
התסמינים ההתנהגותיים השכיחים הם רצון להתבודד, תיאבון מוגבר, תאווה למאכלים מתוקים. נטייה לשכחה, בלבול, קושי בריכוז, שינוי בתשוקה המינית, נדודי שינה, צריכה מוגברת של אלכוהול ועישון.
על פי סקרים שנעשו בכמה מדינות 70%-80% מהנשים בגיל הפוריות סובלות מתסמינים כלשהם לפני הווסת; 5%-10% מהנשים סובלות מתופעות קשות הפוגעות בתפקודן היום-יומי. בעבר נחשבה התסמונת לתופעה של העולם המערבי בלבד, אך כיום ברור מעל כל ספק כי התופעה אוניברסלית ומופיעה בנשים סיניות, אפריקניות ואירופיות בעצמה שווה, גם אם מידת המודעות לתסמונת משתנה מתרבות לתרבות.
אז מה? התסמינים שלנו מפריעים לתפקוד בחברה. אבל החברה הזו היא חברה עם קודים זכריים. קודים שאינם מתחשבים כלל במהות הנשית המחזורית. האמת היא שהחיים בחברה ובעבודה כיום מפריעים לתסמינים. ככל שנקבל אותם יותר, נסבול מהם פחות. נפתח לנו שער לתהליך חדשי. התכחשות לתהליך הזה מביאה את הסבל. הגוף מאותת לנו לעצור. לנוח. להיות מבולבלות יום אחד. להתמסר להורמונים במקום להתנגד להם. להתכנס בתוך עצמינו ולהיות אישה.
הפניה למאמר של פרופ' אמנון בז'זינסקי .
מאמר של אירית רושין
ציטוט מתוך המאמר: "בימים בהם גופה של האשה מכין את עצמו לקראת פליטת מעטפת הרחם, תקופה
הנחווית על ידי האשה כימים של זעזוע גופני ורגשי, הם ימים בהם תודעתה של האשה עוברת "טלטול" חזק הפותח בה את דלת מחסן הלא מודע שלה. האשה נחשפת לגל של ידע הנפלט אל תודעתה. אם היא פתוחה לידע זה, וסופגת את מסריו, תודעתה מתפתחת. אם אינה פתוחה ללמידה ולהתרחבות יהפוך תהליך זה לכאב פיזי ורגשי חסר תועלת תודעתית."
תרמו: ורד לב, אילנה אילן, עין הסערה.
... בדקתי בדף שהמלצת, מישהי באמת מדווחת על עצבים. אבל אין ממש התייחסות למצב הנפשי אלא דווקא לתופעות פיזיות חריגות. תודה בכל מקרה... ויש לי גם שאלה בעקבות מה שקראתי שם, אשאל אותה בדף המתאים
בעיקר כי אני לא אוהבת לראות דפים שהסתיימו בשאלה....