איך שוכחים מישהו

[אי_מהות_רגע_לפני_שינוי*]

את יודעת משהו, אם ואחות , מה שאת אומרת מפיל לי אסימון. למעשה זה הדבר שלא רציתי לפרט, אבל שיהיה. אני באמת בדכדוך מתמיד. אולי צריך לאבחן את זה או משהו. זה פשוט לא משהו שמספרים לנו על הורות. או אולי זה נכון רק לחלק מהנשים, שפשוט לא מתאים לנו להיות אמהות ולהתמסר בלב שלם לקטנטנים. שלא תבינו לא נכון, אני אוהבת את ילדיי מאוד, אבל חושבת על טובתם. וכן, גם על טובתי. ואיכשהו דבר שנראה מבחוץ צורם, מבפנים בתוך הסיטואציה שלי מרגיש מאוד נכון. משהו שבא והעיר בי רגש וחיוניות שלא חוויתי הרבה שנים.

[פלוני_אלמוני*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

,,

[טליה*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

אתמול בלילה גיליתי את הדף הזה..קראתי בשקיקה רבים מן הסיפורים ולא האמנתי שעוד נשים עוברות את מה שאני עוברת.מאוד התרשמתי לעצותיה של עירית לוי ושמח לקבל פרטים שלה על מנת להגיע לטיפול.
ראשית ליבי התמלא בחום ואמפתיה.
אז באמת שיש לי חשק לחבק כול אחת מכן על התובנות,התמיכה וחוסר השיפוטיות.
הייתי שמחה לשתף בסיפור שלי ולשמוע חוות דעת.
אני בת 35,נראית טוב, נשואה כתשע שנים עם שלושה ילדים מקסימים וקטנים.בעלי אדם טוב, תומך ,מקשיב ואני אוהבת אותו.באמת. אנחנו יחד כבר 12 שנה מאז שהיינו סטודנטים.יש לנו נישואים טובים אנחנו מאוד פתוחים זה עם זו.עם עליות ומורדות כמו בכל מערכת יחסים.
לפניו הייתה לי מערכת יחסים ארוכה וקשה.כך שבסך הכול לא היו לי יותר משלושה קשרים רציניים.
כבר בשנה האחרונה הרגשתי שאני חווה סוג של משבר גיל...מכל מיני שגעונות, רצון לשינוי,לריגוש. זכור לי שלפני 7 חודשים ישבתי בבית קפה עם חברה ואמרתי לה בדמעות שאני לא מרגישה שיש לי אהבה במובן שבא לי שמישהו יראה אותי באמת
ולא כאמא. שבא לי שיתאהבו בי ויחמיאו לי ( למרות שבעלי מאוד מחמיא לי)פשוט להתרגש מחדש...
ואז קרה משהו מוזר.כנראה שהמציאות מקשיבה לרצונות שלנו, לטובה ולרעה.. לפני כחצי שנה קיבלתי הודעה לטלפון ממספר שלא זיהיתי.. לא חשוב תוכן ההודעה.האדם שבצד השני כתב למישהו מחול וטעה במספר.אני התלוצצתי וכתבתי לו תשובה
שמי שנמצא בחול לא מתלונן או משהו בנוסח הזה..
לכתוב הודעה לאדם זר זה ממש לא אני! מפה לשם התחילה התכתבות ביננו.מאוד זורמת וקולחת.היכרות לכל דבר.הוא חזר מחול אחרי יום ויומיים והמשיך לכתוב לי כאילו אנחנו חברים כבר שנים.
בהתחלה נבהלתי וניתקתי קשר..אבל הבחור היה חדור מטרה והמשיך.
הוא בן 34 נשוי עם ילד וכבר מההתחלה סיפר שאין הוא נלהב מחיי הנישואין באופן כללי.בסהכ בסדר לו.
אני ציינתי בפניו את הסטטוס שלי והבהרתי שאין לי שום רצון בקשר רומנטי ואף לעגתי לזה.סיפרתי לי באינסוף הזדמנויות על בעלי היקר ומעלותיו.
בשבוע הראשון שהתכתבנו בעלי נסע לחול.התכתבנו בערך מהבוקר עד הלילה.זה היה סוחף ברמות מטריפות.כאילו ששנינו מצאנו אוצר.
התכתתבנו בוואטסאפ ( אין לי פייסבוק) על כל נושא בשעולם.שיחות עומק אמיתיות בלי פילטרים.הרגשתי שאני והוא לבד בעולם וזה מדהים ועצם העובדה שבעלי לא היה בסביבה רק חיזק את זה.
השיחות גם החלו לקבל אופי מעט מיני. היה מתח ביננו אל אף שלא ידעתי כלל איך הוא נראה. הרגשתי רע בגלל זה. ממש התייסרתי , לא ישנתי ולא אכלתי כלום.
שבעלי התקשר מחול התחלתי לבכות וסיפרתי לו מה שקרה. בקצרה. בלי להכנס לפרטים.אני לא בן אדם שיודע להסתיר ולתחמן.הרגשתי שאני חייבת לשתף.
הוא היה קצת בשוק..הוא אדם מאוד רגוע ולא לוקח קשה דברים.. כשחזר סיפרתי לו על הטעות במספר ועל ההתכתבויות בלי להיכנס לפרטים מיותרים.כמובן שלא סיפרתי על התשוקה ביננו .. הוא מצידו הבין לליבי ואמר שאני צריכה
לבדוק למה היה לי צורך בזה.שמתי את הסיפור מאחורי והבטחתי לו שזה נגמר.
לגבר כתבתי שבעלי שב ארצה והקשר ביננו מתנתק.היה נחמד ונעים וביי.וכך היה.
במשך עשרה ימים לא הפסקתי לחשוב עליו לדקה..בעבודה..בבית...בלילה שלא ישנתי. השינה שלי לגמרי השתבשה. הייתי מקיצה בארבע בבוקר וחושבת על אדם שלא פגשתי בחיים.
התחלתי באותה תקופה לרוץ,לשחות מאוד להתעסק בחיצוניות שלי.ואז הוא שלח לי הודעה.. על אף שהבטחנו שלא נעשה זאת.בתוך ליבי פיללתי כל הזמן שיצור קשר.
הקשר התחדש..התכתבויות של ימים שלמים ואז הפסקות כי הוא נוסע הרבה לחו"ל.געגועים..שמות חיבה..דימיונות..התשוקה בערה בנו. ומאוד פחדתי. אמרתי לו שלא אפגש איתו לעולם.שאני לא נוגעת בגבר של מישהי אחרת.
גדלתי בבית שיש בו ערכי משפחה חזקים..אני ממש לא דתיה אבל מאוד מחוברת לאמונה וערכים.עם הזמן הבנתי שזה יכול לקרות פשוט לכל אחת בלי קשר למה שאת ומי שאת וזה לא עושה אותך רעה.זה רק עושה לך רע..
כעבור חודשיים נפגשנו בטבע באזור פתוח כשאין איש ברדיוס שלנו.מאוד חששתי. זה היה ספונטני.רגע של טירוף על הבוקר.
והיה מדהים.מצאנו חן אחד בעיני השני.הוא ממש התלהב ממני..והחמיא לי כל הזמן.דיברנו המון.שמרנו מרחק.עד שאי אפשר היה ..התנשקנו.המון.הרגשנו שיש ביננו קירבה פלאית.שזה נס.
אנחנו למעשה בקשר כבר חצי שנה יש לציין.כשאנחנו מתכתבים זה סוחף,מדהים,חזק,אמיתי.אמיתי מדי.אין מיילים ולא שיחות טלפון. תחילה הקשר היה מאוד אינטנסיבי אבל לאחרונה הוא יותר נעלם לי,גם בגלל עבודה מאוד לחוצה שיש לו וגם מכורח המציאות..זה מטלטל מאוד.הוא לא חש כלל ייסורי מצפון ושמח על הקשר ביננו.אני יותר"החופרת" כפי שהוא מכנה.
נפגשנו שוב לפני חודש וחצי.פגישה מדהימה.הרבה חיבוקים ארוכים. לא היה מגע מיני. נשיקות וכיוצא בזה.
היו פעמים שניסינו לנתק את הקשר אבל זה לא עבד.זה לא שהוא אמוציונלי..ממש ההפך.הוא די תכלס.
האי וודאות משגעת אותי,כי לא דיברנו חודש.הוא לא כתב לי.ודווקא ההתכתבות האחרונה היתה מאוד מיוחדת ואפילו דיברנו על זה שאולי נממש קשר מיני מלא ביננו.
זה משאיר אותי בתחושה של נתק,אי וודאות,מחנק ואפילו גועל- למה אני צריכה את זה? יש לי בעל מדהים,חיים נוחים וילדים קטנים ומתוקים. למה אני שוקעת בבוץ?
זה הגיע למצב שאני בודקת כל יום אם הוא נכנס לוואטסאפ וכשאני רואה ששבוע הוא לא זמין...זה מחרפן ומעצבן ונראה לי כמו זלזול. וכשהוא כן מחובר הוא לא כותב כלום.מה הסיפור?
זה נראה לי מגוכך ולא בוגר במעמדי לרדוף אחרי מישהו ולבדוק כל יום אם נכנס או לא..זה גרם לי לחשוב שאני מפתחת התנהגות אובססיבית ושאני צריכה לסיים את הקשר מיידית.אבל זה כואב.
אני מסתובבת בעבודה ומחייכת לאנשים אבל בפנים מרגישה ניתוק רגשי מהחיים. אני שמחה שיש לי כילים להתמודד עם המציאות, אני לומדת שיטת ימימה הרבה שנים וזה מאפשר לי לעזור מאוד לעצמי, לא לשפוט,לקבל את הכאב, להמתין.
ועדיין....הגעגועים עזים.הגעגוע למה? לא בטוח שאליו בכלל אלא לתחושה שהוא נתן לי.אהבתי את עצמי איתו.
אני מאוד מודעת לעצמי ולכן חשבתי תמיד שיהיה לי קל לשלוט ולהחליט מתי לחתוך את הקשר, אבל לא שיערתי שאתמכר אליו כל כך.אני מכורה.
כשאנחנו מתכתבים העינים שלי בורקות מאושר ואני לא מפסיקה לצחוק כי בנינו לנו עולם משלנו עם כינויים ודמיונות וכיף שם מאוד..בעיקר כי זה שלנו.
התחושה שלי זה שאני תמיד יוזמת את ההתכתבויות והוא פחות.מה גם שהוא יכול להעלם לתקופות ארוכות וזה לא ברור לי למה.הנתק הזה קשה לי ומעיק עלי כל פעם מחדש.
רוצה להמשיך הלאה..מנסה..הלב כואב.
רואה את עצמי תמיד דרכו.אם קונה בגד חדש זה בשבילו בעצם..
נראה לי מטורף ולא בריא כל המצב הזה. לא יודעת לאן נעלם ואם כדאי ליצור קשר.

אשמח לתגובות.חג שמח ושנזכה הלוואי לאור גדול שיוציא את כולנו מהחושך.

תודה..
















חשוב לי לציין שאין לי פייסבוק ואני ממש לא בן אדם שחושף את חייו ברשתות חברתיות, הפרטיות היא קודש בעיני .

[אם_ואחות*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

טליה, מכירה מקרוב את ההרגשה. הצחיק אותי היום כשבקרתי בדף של באופן טבעי לגבי גמילה מסוכר וגלוטן וגם עם התחושות שם מאוד הזדהתי.... אנחנו מכורות לריגוש... כשמקבלות אותו צריכות אותו יותר. כשהוא רחוק ולעיתים רחוקות זה שוכך לאיטו.... זו פשוט התמכרות. וכולנו בחורות בוגרות ומיושבות בדעתן. ואולי דווקא בגלל זה הריגוש שמגיע פתאום בתוך כל השגרה ממכר... ללא קשר לצד השני להתאמה שלנו אליו בעולם האמיתי לסיכונים ולתוצאות...

[אם_ואחות*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

ההתמכרות הזו שאת חושבת שהיא החברה הכי טובה שלך אבל עושה לך בעצם רע...

[_פלונת*]

אני מכירה סיפור על אשה שבגדה בבעלה ובאותו זמן בדיוק הוא גם בגד בה.

[אם_ואחות*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

אי מהות רגע לפני שינוי רציתי לשתף גם שבמהלך התקופה הזו שבתחילת הייתי די בטוחה שלא רוצה להשאר עם בעלי עברתי המון. הבנתי למה בחרתי בו באותה תקופה ולמדתי לראות בו את הטוב. למדתי לראות שמעשיו אינם נובעים מרוע. אין לי ספק שדרך ארוכה לפניי להביאמאת נישואי לרמה שאהיה מסופקת מהם אבל נראה שיש שיתוף פעולה מהצד השני. אני יודעת שיש לי הרבה אחריות על המצב של הקשר ושעדיף לי לתקן מה שניתן בקשר הזה. ואפשר לברוח מהכל אבל לא מעצמך...דבר נוסף בנוגע להתמכרות מריגושים ובכלל להרגשה שהקשר האסור מספק והשוואתו לזוגיות הקיימת, תמיד אמרתי שעם בעלי זה לא היה הסקס הכי טוב שלי או מסעיר שלי. במשך המון שנים הקשר המיני המדהים שלי היה עם חבר מאוד טוב אבל שלא היינו בני זוג. ויכול להיות שגם הקשר אתו היה סוג של התמכרות לריגוש לא בריא. ובעצם אף פעם לא היהלי קשר עם מישהו שממש אהב אותי ורצה אותי כבת זוג שהצליח לרגש אותי. רק הלא מושג ולא שגרתי. נראה לי שזה משהו לעבוד יליו...

[טליה*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

אני באמת מאמינה שיש לנו כוחות עצומים בפנים. להזין את עצמנו באהבה,חמלה,קבלה ואז כתוצאה גם מגיע שקט ושמחה יחסית. פתאום מגלה שפניי לא פונות החוצה כל הזמן.
הפניה החוצה..לקבל אישור מגוף זר וחיצוני - שם נעוץ הכאב בעיני והאכזבה.
כשאני נזכרת בזה אני רגועה ושמחה.
אבל לפעמים זה פשוט משתלט עלי...המחשבות עליו..מה הוא עושה..ואיך שבא לי שנהיה ביחד.
זה מטורף.
כי זה בעצם בריחה מההווה,מהמציאות שלי.החיפוש החוצה הוא שקר ועדיין בוחרת "לבלות "שם.
יש משיכה ברורה ללא מושג,לבילתי אפשרי. וברור לי שלא הייתי רוצה בשום פנים ואופן לשנות את החיים הזוגיים שלי ולחיות איתו.אני אפילו די בטוחה שלא היינו מסתדרים.
אני לא רוצה יותר לחשוב למה הוא לא יוצר קשר ראשון..אין לי כוחות למשחקים האלה..זה כאילו שהשליטה בידיו.למה שאתן למישהו זר לשלוט באיך שאני מרגישה? זה אבסורד!

בנות, איך אני מגיעה למצב של איפוק ולא יוצרת קשר?

[אם_ואחות*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

טליה, ראשית לחסום אותו בכל ממשק אפשרי. למחוק את המספר. אם יש מישהו שיודע על הקשר איתו חתמי איתו על חוזה שאת מתחייבת להפסיק את הקשר ותני לו דין וחשבון כל שבוע. זה לא נעים לנו להכשל... אם נסתמך על כל הרצון שלנו לא נגיע רחוק.... אין לנו כח רצון...

[אם_ואחות*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

טליה, אני כרגע התלבטתי בין להודיע לו שהיום עובדת לידו ופנויה לצהרים ובסוף בחרתי לחסום בוואטאפ. אני לא משחה את עצמי שזה לתמיד... אבל לפחות לכרגע... המרגיעון: כולנו זקוקים לחסד

[טליה*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

תודה אם אחות!
תתחזקי

מישהי יודעת איך יוצרים קשר עם עירית לוי? האם היא מטפלת?

[א''ש*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

טליה
הסיפור שלך הוא למעשה הסיפור של רוב הנשים פה, לפחות הנשואות.
כמעט כל הגברים מגבים ל"אחרת" אותו הדבר. אני יודעת שזה לא מנחם אבל זאת הדרך שלהם, הם לא כמונו הנשים מדברות, משתפות "חופרות" ..
הם פשוט מתנתקים \ בורחים לכמה ימים. לי לקח המון זמן לקבל את זה גם אני הרגשתי רע, זלזול, מחנק כל פעם אמרתי לעצמי שאני מפסיקה את הקשר זה לא בריא וכו'...
ולאחר שיחה איתו הוא הסביר לי שהוא לא עושה את זה כי הוא לא רוצה או אוהב, זה סוג של דרך להתמודד עם המצפון והחששות, הם בדיוק כמונו בעלי משפחה וילדים.
כרגע אצלי הכל התהפך אני בשלב של רכבת הרים רגשית ..

לגבי האיפוק - קשה אבל אפשרי. השאלה היא עד כמה באמת את רוצה לעצור את זה.
תעסקי את עצמך במשהו אחר זה מאוד עוזר.
בהצלחה

[אם_ואחות*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

אני מצאתי את עירית לוי מאוד בקלות באינטרנט. יש קישור מהדפים של באופן טבעי.

[שקטה*]

טליה, אפשר לפנות לעירית בדף הבית שלה באתר הראשי. אם לא תמצאי תגידי לי (בעיקרון תעשי חיפוש עירית לוי )

[פלוני_אלמוני*]

סוס-אצילי
היי קוראת את כל השיתופים שלכם ומאוד שמחה שלא לבד והרבה סיפורים דומים לשלי
עכשיו אני רוצה לשתף ואוי מי שלא תקרא הפסידה יש לי סיפור סרט.לפני כשבע שנים התחלתי לעבוד במקום עבודה חדש שם היה קליק ממש חזק ביני לבין הבוס.הוא היה כריזמטי.מושך.כובש.לשון חלקלק נשביתי בקסמיו שנינו הרגשנו את אותו מתי באויר ולאחר מספר ימים התחלנו להפגש אני התעוררתי מתרדמה קשה בחיי הזוגיות שלי ופשוט עפתי על עצמי ועליו התחלתי להתלבש יותר יפה יותר להשקיע על איפור הייתי פורחת כל בוקר לפני הגעה לעבודה היו לי פריפרים כשהוא היה נכנס למשרד ונהנתי מכל רגע איתו התבוננתי בו איך הוא עם אנשים ואיך הוא בכלל ורציתי כל כך לתפוס אותו מצואון החולצה שלו ולנשק אותו בחושניות וזה היה הדדי היו ימים שפשוט היינו נעלמים ובורחים לכולם ופשוט שטים על ענן משלנו כשהייתי איתו לא היה כלום חוץ מ שנינו היינו מאוהבים בטירוף שנינו נשואים פלוס ילדים באיזה שלב אמרתי לו שאי אפשר ככה הוא צריך להיות שלי ואז התחלנו לפעול אני ניסיתי להתגרש וגם הוא היו מלא מניעות ובסוף אני לא התגרשתי והוא בתהליך היום אני מרגישה שהחיים שלי ריקים בלעדיו שאני כל הזמן חושבת עליו כל שיר מזכיר לי אותו ושאני מאוהבת בו קשות ניתקתי קשר טוטאלית והיום הלב שלי בוכה אשמח לשמוע תגובות

[שקטה*]

באופן:עירית לוי

[שקטה*]

הצלחתי לקשר:) בהצלחה.

[אם_ואחות*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

כרגע בהפסקה המי יודע כמה ממנו. אף פעם לא הפסקה לאחר שיחה משותפת והחלטות משותפות מאחר והשיחות האלו רק גרמו לקשר להתגבר. כרגע לא מרגישה כלום כלפיו, המצב רוח שלי רגיל בשונה מפעמים אחרות שחשבתי שויתרתי על אהבת חיי. אני יודעת שהוא ממש לא אהבת חיי, שכלל לא נועדנו להיות יחד. יודעת שאני יכולה ליפול לשם בחזרה בשנייה. בדרך כלל אחרי הפרדות הללו אם נפגשים במקום ציבורי מרגישה שהתגברתי עליו ואז בשניה הכל מתהפך מצליחה להסחף לזה שוב ושוב להעלות את רף הריגושים. יודעת שיש לי הרבה עבודה עצמית לעבור עם עצמי, ללמוד לחיות את חיי ללא הגבהים הללו אבל לשמחתי גם ללא הנפילות. צריכה לשלב את הדברים שלמדתי על עצמי ועל המניות שלי בקשר עם בעלי, להגיע איתו לרמת פתיחות שהצלחתי להגיע עם גבר כמעט זר לחלוטין ולא מצליחה לפתח אותה עם גבר שהיה לצידי בכל כך הרבה מצבים כולל תמיכה מושלמת בלידות. יודעת שצריכה להמנע מכל המצבים היומיומיים שיצרו לנו פגישות או גרמו למפגשים. מאמינה שלא נאמרה המלה האחרונה בקשר ומקווה שאלו פרפורי הגסיסה שלו.

[טליה*]

שקטה, תודה על הקישור לעירית לוי.

עוברים עלי יומיים מאוד מאוד קשים.כאילו שיש לי חיים כפולים ואני חצויה.הבחור שהתכתבתי איתו בחצי שנה האחרונה נעלם כבר חודש וחצי.ממש נפל לי האסימון שהוא מחזיר שני פאלפונים ואת זה שהוא נתן לי רוב הזמן הוא כבוי. כך שאין לי שום
גישה אליו.זה מרגיש כמו חנק. הוא שולט בקשר ואני תמיד בהמתנה. כפי שכבר כתבתי טוב לי בזוגיות עם בעלי, אין לי שום רצון לפרק כלום. מעולם זה לא הגיע לשם. חצי שנה של התכתבויות יצרו ביננו קירבה מטורפת.עולם משלנו. נפגשנו כבר פעמיים כפי שציינתי.לא היה סקס. ופתאום...נעלם. הכאב הגדול הוא שגיליתי שהוא כתב הודעה לעוד בחורה.והוא נשוי! נראה שחסר לו משהו והוא מתמלא בחוץ באישור וחיזוקים( קצת כמו כולנו..) מאוד נפגעתי שגיליתי את זה.. הרגשתי מרומה ומנוצלת.
פגיעה לאגו הנשי שלי.ועדיין החוזק הנפשי שלי לא מאפשר להאמין בעמדת הקורבן.אני לא מאמינה שהוא רצה לעשות לי רע,אני חושבת שהוא חסר אונים.אבל נותרתי פגועה.
רק רוצה לסיים את הקשר...בטוב. רק לדבר איתו פעם אחרונה. ולא להשאר עם הרעל הזה בתוכי.
השגתי את הטלפון שלו בבית..אבל לא רוצה לעשות שטויות ולחדור לו לפרטיות.
מה עושים עם כל הכאב הזה?

[פלוני_אלמוני*]

טליה, נושמים עמוק וסולחים. לעצמך.
תחשבי בהגיון מה יתן לך לדבר איתו "פעם אחרונה"?
הוא נעלם כי זה נעים לו לאגו להעלם. נעים לו שאת רודפת אחריו וזה לא אמור להיות ככה!
הוא משחק בך ואת חייבת להיות חזקה. אל תתנגדי לדחף לדבר איתו. פשוט תבואי לפרוק כאן.
כולנו כאן באותו מצב והכי מבינות אותך.
קבלי חיבוק.
אני יודעת שסופי השבוע והחגים הכי קשים... אבל בשביל זה אנחנו כאן.

[פלוני_אלמוני*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

מסכימה לגמרי עם ההמלצה הקודמת. זה זמן חמלה לעצמינו. זה נורא קל להגיד תתקדמי הלאה. אבל כל מי שנמצא כאן יודע שזה קשה. אבל לאט לאט זה נהיה יותר קל....נראה שהוא באמת בוגד " מקצועי" אחד שמחזיק שני טלפונים ושומר על מיסוך. עזבי הוא לא שווה את זה. קחי את הטוב ומה שלמדת וקבלת והמשיכי בחייך. חיבוק.

[מאוהבת*]

ערב טוב לכולם!
אני הבטחתי שביום שאני אתגבר על ״האחר שלי״ אני אשוב לכאן לספר ולשתף.
אז אחרי ארבעה חודשים של נתק מוחלת ממנו אני יכולה להגיד שזה נגמר סופי.
שבוע בערך שאני לא מרגישה יותר כלום. במהלך הזמן הזה נפגשנו בארועים עם משפחות כ 4-5 פעמים. מעבר לשלום שום מילה לא החלפנו, אני אפילו לא מסתכלת לכיוון שלו. החלפתי מספר בואטס אפ לפני כמה שבועות ואני מאושרת ושלמה עם עצמי.
אומרת כל יום כמה טוב שלא שכבנו כי יש מצב שזה היה יכול להיות הרבה יותר קשה מבחינת איסורי מצפון כלפי בעלי.
המסר שלי שהכל עובר רק צריך להתמיד ולרצות.
אני הגעתי לאתר המדהים הזה לפני ארבעה חודשים במצב נפשי מאוד מאוד רע, היום אני במקום אחר לגמרה. אנחנו מתבלבלים בין אהבה אמיתית להתאהבות והתמכרות לאחר. זו לא באמת אהבה כי אהבה לא חולפת.
כל הנישואים במיוחד אלה שמעל 10 שנים השגרה הזו מתישה אותנו וכשמגיע הריגוש הקטן הזה אנחנו קופצים עליו בשביל לשבור שגרה.
עד שהגעתי לכל הצסכנות האלה עברו עליי הרבה לילות וימים קשים, ניסיתי הרבה טכניקות מומלצות.
בסופו של דבר הצלחתי ואני גאה בעצמי.
מה שבטוח שזה שיעור לחיים והיום אני יודעת שאסור להישחף להתאהבויות האלה, צריך לקבל את זה בגדר המחמאה ולהמשיך בחיים.
בהצלחה לכולם!!!

[אם_ואחות*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

מאוהבת, איזה כיף לשמוע. רוצה רק לומר שאני כבר כמה וכמה פעמים חשבתי שהנה זה נגמר ופגשתי אותו כמה פעמים ולא הרגשתי כלום. ובשניה שלא שמרתי על עצמי הצליח לסחוף אותי לאותו מעגל בחזרה ואף יותר. לכן צריך להמנע מכל פעילות שיוצרת קשר גם אם לא מכוון. כל פעילות שמזכירה מה שעשינו ביחד, מקומות שנהגנו להפגש, זמנים שנהגנו להפגש בהם למלא בדברים אחרים. לקבוע עם חברות או הבעל לא להשאיר משבצות זמן פנויות ואפשרות להשתעמם לבד.... כמו כל מכור, פשוט להמנע באופן מוחלט. להעסיק את עצמנו בדברים שעושים לנו טוב כמו כושר או חוגים או לימודים. להשקיע בעבודה מה שלי היה מאוד קשה בימים שהייתי מאוהבת כמו בת 16 ויכולת ריכוז של חרגול...

[ניקי*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

כל היום שוב בלסתי כמו משוגעת ... + מאכלי החג...
ודווקא בהרגשה הכללית הרבה יותר טוב לי, כבר לא חושבת עליו כמו בעבר אז למה אני ממשיכה לאכול בלי סוף?
מישהי מזדהה איתי?

ניקי

[אם_ואחות*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

ניקי, איך שאני רואה את זה זו צורה אחרת של אותה התמכרות רגשית. תסתכלי בדף של גמילה מסוכרים. זו אותה התמכרות שאת חושבת שהיא החבאה הכי טובה שלך אבל עושה לך רע....וגם כאן כמו עם הבחור צריך להמנע ממפגשים עם ההתמכרות, לא ליתור מצבים של שעמום, לא להיות סתם לבד, להעיף מהסביבה הקרובה את כל המזיקים, לעשות ספורט להשקיע בעצמך בדברים אחרים. לפצות. את עצמך בפינוקים אחרים אחרי שתרדי במשקל. ובכלל להשקיע בעצמך לשנוץ את הלבוש לבד או עם סטייליסטית, ללמוד להתאפר להרגיש טוב וסקסית מבפנים...שהוע טוב

[אם_ואחות*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

א"ש תקראי את הדברים שצפריר שפרון כתב ביסורי בגידה חלק ראשון. השפיעו עליי מאוד חזק. ברגעים שאני מצליחה להיות חזקה אני כל הזמן אומרת שאני לא אתן לזה להרוס לי את החיים... וזה באמת יכול להרוס את החיים בשנייה... זה לא באמת עושה לנו טוב...למרות העליות והפיקים והריגושים שזה מביא איתו.

[ניקי*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

תודה אם ואחות אני אקרא שם

ניקי

[טליה*]

אז אני יודעת שהבטחתי לעצמי שלא אצור איתו קשר.עבר יותר מחודש שלא התכתבנו.הוא נעלם.כתבתי לו הודעה בוואטסאפ ביום רביעי .היום הוא פתח את ההודעה.לא ענה.
כתבתי לו עוד אחת.ראיתי שכל 20 דק הוא נכנס ויוצא.
את השניה קרא אך לא נכנס להודעה.
אני מרגישה שהוא מפחד ממני.שמרגיש מצב סכנה ולכן בורח.מתנתק.מפחד מהקירבה.מפחד להרגיש.מפחד לעשות טעויות.
אני רוצה לסיים את הקשר.מאוד.אבל לא יכולה לסיים ככה. לא מסוגלת.רוצה לנדבר/נתכתב. רוצה לסלוח לי שפגע בי ככה.שנעלם בלי לדבר.
היינו קרובים.לא דמיינתי.
עשיתי טעות שכתבתי לו הודעה לטלפון הפרטי שלו...הוא כועס בודאי.מרגיש שאני מסכנת אותו.
כל מה שאני עושה לא עוזר. הוא לא מגיב.
לא מצליחה לשחרר.אני יודעת שרק אם אוציא את זה זה יעבור ואוכל להמשיך הלאה.
המוצא האחרון זה לכתוב לו למייל מכתב אישי.לסלוח לעצמיץ לנשום ולהמשיך הלאה בחיי.לקחת החשבון שייתכן שהוא יפתח ויתכן שלא. זה המוצא האחרון.
לא קרה לי בחיי סיטואציה שמישהו לא זמין לי- זה משפיל,מעליב,תחושת דחייה נוראית,עלבון.
עצוב לי שכך עובר עליי החג,עם תעוקה בלב.
כנראה שזה העונש.
על בגידה.
אין שקט לעולם,יש הרבה עצב וחוסר וודאות ומעט מאוד שמחה והרבה ריגוש. אבל מאחורי זה אין כלום.
נותרים עם לב שבור וריקנות.
שעמום נוראי שאין לו מוצא.
הלב רוצה לבכות ואין מנוס מהדמעות..
כנראה שאלוהים ידע טוב מאוד מה טוב לנו ...לא תנאף.
למה יש לי רצון כל כך גדול שיצור איתי קשר פעם אחרונה? לפתוח בפניו את תחושותיי? ולמה הוא מפחד ממני כל כך?
יודעת שצריכה לשחרר אבל לא ככה. לא לסיים בכאב...

חג שמח ...

[חגיתא*]

כנראה שאלוהים ידע טוב מאוד מה טוב לנו... לא תנאף
|y|

חג שמח. לך!
לדעתי פשוט שחררי . אני יודעת שזה לא פשוט אבל נשמע ששום מכתב לא יעזור ולא ירים את כבודך. אם כבר אז ההפך. קבלי את המצב, תכאבי אותו, ובסוף זה יעבור.. זה לא יכאב לנצח. וזה בהמשך הדרך יתברר לך כחוויה שבנתה אותך.

[אם_ואחות*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

טליה, תחשבי שהוא עושה לך טובה... עוזר לך לסיים את הקשר שהיה במילא צריך להסתיים וטוב שלא עשה שום נזק. זה זמן חמלה לעצמך.אל תפגעי מההתנהגות שלו. זה שלו זה לא שלך ואל תשליכי על עצמך. תבכי כמה שצריך על האהבה הזו שלא היה לה מקום וזמן וזכות קיום ונגמרה לה. תאמיני לי אחרי שמסיימים לבכות אותה נשארת רק ההתמכרות אבל הרבה פחות כואב. פנקי את עצמך בטיפול חומל כמו טיפול במים. המרגיעון: כולנו זקוקים לחיבוק.

[פלוני_אלמוני*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

נשואות, תגידו זה רק אצלי או גם אתן מרגישות מלאות תשוקה אחרי מפגשים עם האחר במיוחד עם לא ממושים מינית. ונבולות וחסרות תשוקה כשלא מתראים או מתכתבים? שונאת אותו על כך... מרגישה שהשתלט לי על היצר המיני

[רבקה*]

שלום. נראה לי שהגעתי למקום הנכון. אני רוצה בבקשה עזרה בעצה.
הנה העובדות היבשות:
אני נשואה 6 שנים לגבר שהתחתנתי איתו כי רציתי ילד. מעולם לא נמשכתי אליו ולא התאהבתי בו.
לפני 3 שנים יצאתי ללימודים. הכרתי שם מישהו והתאהבנו ברמות קשות. הוא רווק.
אנחנו נפגשים אחת לשבוע לסקס הכי טוב שהיה לי בחיים. הקשר הזה מבחניתי מספק אותי מינית.
מה שמבחינתו זה מעבר לסקס, הוא טוען שאנחנו עוזרים אחד לשני בכל התחומים. הוא אומר שהוא אוהב אותי אבל מצד שני אין סיכוי שנחיה ביחד אי פעם.
אנחנו בקשר כל יום, כל היום.
אני חושבת שהקשר הזה לא בריא לי ולמשפחה שלי. מצד שני אני חולמת על היום שבו ייפרד מבעלי.
כרגע בלתי אפשרי להיפרד ממנו כי הוא מחזיק אותי כלכלית.
אני אישה רעה ובוגדת.
בעלי אוהב אותי ובעל טוב מכל הבחינות.
מה עלי לעשות?

[אם_ואחות*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

רבקה, כמובן שאין תשובה חד משמעית מה את צריכה לעשות, ואף אחד לא יוכל להחליט בשבילך מה נכון. קחי בחשבון שמערכת יחסים כזו יכולה להמשך שנים ושרוב הבגידות בסוף מתגלות. תקראי גם בדפים הנוספים כמו יסורי בגידה ועוד. תקבלי פרופורציות ותקראי מנסיונם של אחרים ומעצות של בעלי מקצוע כגון צפריר שפרון.

[א''ש*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

רבקה
הגעת למקום הנכון ..
לבגידה יש אלפי סיבות וזה לא אומר שאת אישה רעה.
לפעמים בחיים קורים לנו דברים שלא תכננו אותם ואנחנו פוגשים אנשים שגורמים לנו להסתכל על החיים אחרת.
אם היית שואלת אותי לפני 10 שנים שאני אגיע לסיטואציה שאני נמצאת בה היום לעולם אבל לעולם!!! לא הייתי מאמינה על עצמי שאהיה שם.
אני אדם עם ערכים , רציני עם ראש על הכתפיים וכן גם אני נפלתי למקום הזה.
אבל אני לא רואה את עצמי כאדם רע, אני רואה את עצמי כאדם שנמצא בתקופה קצת שונה והרבה למידה עצמית.

השאלה היא האם את חולמת לעזוב את בעלך בשביל האחר או שהאחר הוא רק הסיבה לפרידה שרצית אותה עוד לפני שהאחר הגיע...

בהצלחה

[פלונה*]

רבקה כל כך עצוב. אני מאחלת לך שמעתה הבחירות שלך יהיו ממקום של מלכה ולא של קורבן של מציאות עגומה שיצרת לעצמך.

[פלוני_אלמוני*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

אוף !!!! שבוע בלי לדבר איתו. עצב ריקנות. השכל יודע שבסוף יוביל למקום טוב. הנפש רוצה להסחף חזרה למערבולת. המרגיעון: כולנו זקוקים לחיבוק.

[רבקה*]

אני עונה לא"ש
אני לא כל כך הבנתי את השאלה בסוף. אני כשהתחתנתי, אמרתי לעצמי, לא נורא שאני לא אוהבת אותו, אני אבגוד בו.
ואם עכשיו אני אפרד מהבחור ההוא, אני כל הזמן אחפש מישהו אחר. אני דיי משתגעת. אני מפחדת שזה יקרה, ואם זה יקרה עם עוד מישהו אז כבר באמת שהנפש שלי תתמוטט.

[רבקה*]

הבעיה שאני יודעת שאני לא בסדר. אני רוצה להיות בסדר עם עצמי ועם בעלי. אני מרגישה חרא

[אם_ואחות*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

רבקה, תקראי גם ב לא נמשכת לבעלי מפחדת להתגרש. את מצליחה לראות את הטוב בבעלך? את מצליחה להבין למה בחרת כבן זוג ואב ילדייך? יכולה להעיד על עצמי שכשהכרתי את בעלי הייתי מאוהבת בו מעל הראש. מהרגע הראשון ידעתי שהסקס איתו הוא לא הכי מלהיב אבל בעסקת החבילה הכללית היה נראה לי משתלם. כך וכך שנים וכך וכך ילדים היום כבר לא סבלתי אותו. ממש רציתי להפרד. מאז שהגיע הרומן ומשהו בי התעורר וכל מני תהליכים שעברתי עם עצמי עזרו לי להבין ולהזכר למה בחרתי בו באותה נקודת זמן. כשאני משתדלת אני מצליחה להשפיע על הקשר לטובה ולנווט את בעלי לכוון שהייתי רוצה. לרעתי יאמר שזה לא קורה הרבה. המליצו הרבה באתר על הספר בסוף מוצאים אהבה שעוד לא קראתי אבל מהמעט ששמעתי נראה לי שיכול לעזור. לסיכום מה אני מנסה לומר זה שאם יש יחסים של כבוד ויחס טוב ובעלך מאוהב בך דואג לך ומפנק אותך אולי תצליחי לרטות בו את הטוב הזה ולהבין למה את רוצה להשאר איתו. אני נמשכתי לבעלי בטירוף כשהכרתי אותו היום עם הק"ג הנוספים שלו אם זה שאני כועסת עליו כל כך הרבה. עם זה שאני חשופה לכל המנהגים שלו לא נמשכת אליו בכלל.כבר שנים שוכבת איתו וחושבת על אחרים שמדליקים אותי או על גברים מהעבר. כך שגם להתחתן ממשיכה גדולה לא מבטיח לך כלום בהמשך. זוגיות זו עבודה נורא נורא קשה וכנראה למי שמצליח גם מתגמלת.

[עוד_אחת*]

אם ואחות

כמה זמן נמשכה ההתאהבות והמשיכה החזקה שלך לבעלך?

[אם_ואחות*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

ההתאהבות נמשכה זמן ממוצע של התאהבות שזה בטח בסביבות שנה או אולי קצת יותר. הסקס משלבים די ראשונים לא היה בתדירות גבוהה והתדרדר עם השנים. גרנו ביחד כמה שנים לפני שהתחתנו ובאמת חשבתי אז שבחרתי טוב. זמן קצר לפני שהתחתנו פגשתי בחור מחול שהדליק אותי נורא התכתבנו קצת אבל בחיים לא חשבתי לוותר על מה שיש לי ביד בשביל לבדוק את האופציה המלהיבה ולבגוד לא היה בכלל אופציה.מה שבטוח שכשהתחתנו לא הייתי מאוהבת כמו בת 16 אבל זה היה נראה לי נורמלי.

[עוד_אחת*]

והמשיכה אני מניחה היתה יותר משנה?
אני חושבת על זה שכל הזוגות שהיו פעם מאוהבים ונמשכים בטירוף, ואיך עם הזמן או משקעים כלשהם ביניהם, המשיכה והאהבה דעכו וגם אם לא מתו לגמרי, אני אומרת, האם אכן ניתן להצית את האש מחדש? אני חושבת שלא. ולא מדברת על כעסים ש"מסתירים" או "מרדימים" לזמן מה את הרגש והמשיכה אלא מקרים שבהם הנזק כבר נעשה והגחלת דעכה. וזה עצוב כי כשאדם רוצה לשקם את הקשר שלו ואצל הצד השני זה דעך ולפעמים נגמר, לדעתי אין לו ממש סיכוי. מה שיורד לא חוזר שוב.
את יכולה לומר בכנות שאת מאמינה שאת תוכלי להרגיש לבעלך לא כמו בשנים הראשונות של הקשר אלא לפחות מאז שהמנהגים שאותו הוא עושה שאת לא אוהבת דחו אותך, שהמראה שלו השתנה כבר. האם זה בכלל אפשרי מבחינתך?
כמובן שאני לא מתכוונת רק אלייך ספציפית, אלא לכל אותם זוגות שפשוט "איבדו את זה". אני יכולה לומר על עצמי שהרגשות שהיו לי לגברים מסוימים בחיי בעבר, לא יוכלו לחזור לי שוב. אם ארגיש אליהם משהו שוב זה בגדר החלפת אישיות ומראה שלהם. או לפחות אחד מהם.

[אם_ואחות*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

אכן נמשכתי אליו גם כשחלפה ההתאהבות ואהבתי אותו. התחתנתי איתו מאהבה שידעתי שאינה מסעירה, אבל היא נוכחת ויציבה. אני חושבת שאפשר לשקם הרבה מהקשר ולהביא אותו למקום נעים, אולי לשלב את הדברים שגיליתי בתקופה הזו. אני די בטוחה שאנחנו צריכים עזרה חיצונית וטיפול זוגי. אני אפילו לא יודעת איך להעלות את הנושא ולא רוצה שפתאום בעלי יהיה זה בעל הספקות. אני מפחדת לפתוח את הנושא שיבין עד כמה המצב חמור. כמה אין בקשר אינטמיות, שותפות ופתיחות. כמה חסרה אהבה והחמלה.

[אם_ואחות*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

Be strong enough to let go.
Be paitient enough to wait for what you deserve.

[רבקה*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

כשאתמול ביקשתי עצה, מסתבר שכבר קיבלתי את ההחלטה. עזר לי מאוד הדמיון של כדור האור, העברתי אותו ממנו אלי. הבנתי ש3 שנים השאלתי לו את הכתר שלי. את כל ההצלחות שלי שמתי על ראשו. אתמול בערב נפרדנו. אני בכיתי- המשכתי לנפח לו את האגו עוד קצת, והוא היה אדיש וחם, כמו אבא שמרחם על הילדה שלו ואמר שאתקשר אליו אם אני ממש אשתגע..... כשיצאתי ממנו, הנחתי על ראשי את הכתר. חייכתי. תודה, לפורום המדהים והמועיל הזה.

[אם_ואחות*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

לא סתם הגעת דווקא לדף הזה ולא לדפים אחרים. בעצם הכתיבה בדף זה עשית את הבחירה. צפוייה לך תקופה לא קלה. שאבי כוחות פנימיים ומהבנות האחרות. חמלי על עצמך. המרגיעון: כולנו זקוקים לחיבוק.

[טליה*]

אז אתמול שני צילצולי רטט של הודעה.זה הוא.
רואה את השם שלו על המסך.בקושי נושמת.הלב דופק.הנפש מתעוררת מתרדמת עמוקה.
מתלבטת..לפתוח? לפתוח לו שוב דלת?
כבר יומיים מתכתבים.הוא מבין שאני כועסת מאוד.עצובה.מבולבלת.
אמר לי שנעלם כדי לעזור לי.שאני בעצמי כל הזמן אמרתי לו הלוואי שתעלם.
ואמרתי.זה נעון.הדואליות הזאת מטורפת.רוצה אותו כל כך.להרגיש אותו.לנשק .לחבק.ובו זמנית רוצה שיעלם וכועסת שכל זה התחיל ביננו.
מרגישה איך אני שוב נסחפת פנימה.ושוכחת ברגע את כל מה שהבטחתי לעצמי.
מבינה שזאת התמכרות לכל דבר.רוצה לסלוח לעצמי אבל לא מסוגלת.
מבטיחה שפעם אחרונה ודי.רק עוד פגישה אחת ואעלם לנצח.
אוהבת את בעלי היקר...לא מבינה מה משובש אצלי.

[פלוני_אלמוני*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

לא חושבת שמשהו משובש אצלך. מה שמשובש זו ההתחסדות של החברה. הצורך בריגושים תמיד קיים. ואי אפשר לעצור את הלב מלהתאהב. כנראה שיש כאלה שמצליחים לעצור את עצמם בזמן ומראש לא לשחק באש וכאלה שלא...

[א''ש*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

נמאס לי מהמצב שאני נמצאת בו ..הוא משגע אותי, ממש מוציא אותי מהשגרה כל היום אני מחכה שהוא יתקשר.. ( אני לא יכולה רק הוא)
עוד פעם הוא בתקופה לא ברורה, אין לי כח יותר . חשבתי שאני מתמודדת איתו ועברתי את כל השלבים של לכעוס עליו אבל אני לא!
אחרי מאות שיחות הוא שוב נעלם חוזר נעלם .. בא לי להתקשר ולהגיד לו שזה נגמר שאני לא רוצה יותר .
אבל איך שהוא מתקשר ואני שומעת את הקול שלו אני פתאום חוזרת להיות בת 16 כאילו הוא שולט עלי בצורה לא מובנת ..
למה אני לא חזקה איתו כמו שאני חזקה בחיים הרגילים שלי
למה אני לא מצליחה להגיד לו דיי נגמר
אוף.. איזה יום

[אם_ואחות*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

א"ש, מה אם פשוט לחסום אותו, או צעד יותר קיצוני כמו להחליף מספר. זה נורא כואב ועצוב. ומרגיש שמתה לך אהבה. אבל יחד עם העצב והכאב ישנה הידיעה שהאהבה הזו בעצם הורסת אותך ולך. אני דרך אגב אף פעם לא הצלחתי לסיים את זה עם שיחה. כל שיחה רק משכה אותי למטה וסחפה אותי לקשר. לי עובד פשוט לחתוך ולחסום.

[א''ש*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

אם ואחות

אם לא הייתי אוהבת אותו אז זה היה לי יותר קל לשחרר .
הוא יודע שאני תמיד אהיה שם בשבילו אז הוא מרשה לעצמו .
הוא יתקשר ויתחיל עם הסיפורים זה בגלל העבודה, בית, חולה ועוד כל מיני תירוצים.
וכמו שציינת תמיד כל שיחה מושכת אותי אליו חזרה כמו מגנט ואז אני שוכחת הכל.
מקווה שפעם אחזיק מעמד ואצליח לא לענות לו..

[חגיתא*]

שוב כואב. א"ש אני מזדהה עם מה שכתבת. אני נמצאת בדיוק באותו מצב.
כבר חשבתי שהפעם הוא השתנה ורציני. אבל דווקא אחרי שכבר נפתחנו. מכל הלב ושנינו על האהבה הגדולה שלנו. פתאום הוא נהיה קר אלי וכשאני באה אליו הוא צוחק עם חברים בטלפון ומרגישה ממנו זלזול נוראי. קמתי ויצאתי בטריקת דלת בוכה בוכה וצועקתלמה זה מגיע לי. למה הוא מתייחס ככה?? וכ שדיברנו אז הוא לא התנצל אפילו. ומוכן להפרד ואומר לי "הפסד שלך" מטומטם כזה! אמאלה די!

[אם_ואחות*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

חגיתא, נראה שמגיע לך יותר מזה....

[א''ש*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

חגיתא

עד שאנחנו ביחד ויוצא לנו להיפגש הוא הגבר הכי מקסים שפגשתי, יעשה הכל בשבילי, אבל בשאר הימים מאוד מאוד קשה לי איתו.
אני נאחזת ברגעים הטובים שלנו וזאת הבעיה שלי ...
אצלך הוא מזלזל שאתם ביחד וזה כואב מאוד,את שווה הרבה יותר!!!

[אם_ואחות*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

כרגע, אני בתקופת הנתק הכי ארוכה ממנו. פעמים אחרות חשבתי שאוכל להיות איתו בידידות וחזרתי לקשר מהר מאוד. היום יודעת שאסור לי להיות איתו בשום קשר. שזה רע לי והורס לי את החיים. מצליחה להתקרב לבעלי להנות איתו. מבינה שהיחסים עם בעלי לא אמורים להיות דומים ליחסים איתו. שיש לנו מערכת יחסים ארוכת שנים, בטוחה, ועם אהבה למרות הירידות. שסקס עם בעלי זה קצת כמו להסתובב עם נעלי בית וטרנינג... זה לא הכי נוצץ אבל זה נעים ונח ואמיתי. הקשר האחר זה להיות כל היום על עקבים גבוהים... זה נראה סקסי , מפתה וזוהר אבל זה לא הדבר האמיתי... מקווה שיהיו לי מספיק כוחות לשגרה לעליות ולירידות.

[אם_ואחות*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

ודבר אחרון תגידו אם אני היחידה שיש לה את ההפרעה הזו.... אני יכולה להעביר ימים שלמים בלהסתכל על הוואטאפ ולראות שהוא מחובר בו זמנית. לא כותבת לו והוא לא כותב. אבל שואבת מזה איזה ריגוש מפגר. מדמניית שגם הוא עושה את אותה פעולה דבילית. שהוא עסוק בלהבין אם הוא חסום לא....אשמח להפטר גם מההפרעה הזו..

[אלמוניה*]

מה זה אומר שמישהו סירב לי לסקס מזדמן? הייתי מתוקתקת ומוכנה לגמרי.. מה זה נפגעתי שהוא סירב. ועוד בנימוס, בחור חביב כזה. (נשואה, לכן זה רלוונטי לדף).

[א''ש*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

אם ואחות

התיאורים שלך הם העתק מדויק למצב שלי.
הגדרת כל כך יפה את היחסים והסקס שלך עם בעלך לעומת עם האחר... מזדהה עם כל מילה !!!
הפייסבוק והווצאפ הם הבעיה - אם זה לא היה הכל היה נראה אחרת. הניתוק היה יותר מהיר...
חסמתי אותו כל כך הרבה פעמים אבל לא עמדתי בזה והחזרתי ..
כנראה גם אני סובלת מאותה ההפרעה.
מציבה לי מטרה : עד יום ראשון לא עונה לו ולא מסתכלת. מקווה לעמוד בזה... צעדים קטנים לשינוי גדול ...

[אם_ואחות*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

יאללה א"ש מצטרפת לאתגר. זה חתיכת אתגר בשבילי... בדרך כלל מציבה לעצמי 3 פעמים ביום וגם בזה לא עומדת...בחסימה יש הרגשה של כח. במיוחד כשאני מדמיינת שהוא הבין את זה ובטח חושב לעצמו איך היא מעזה ואיך היא ככה מצליחה לעמוד בפניי. לצערי הסקרנות וההתמכרות גורמות לי לבטל את החסימה וגם העובדה שלא רוצה לעמוד בסיטואציה שמישהו שואל אותי מי זה החסום הזה ולמה הייתי צריכה לחסום...

[חגיתא*]

אין לי וואצאפ ופייסבוק. , מאוד מומלץ להתנתק מזה! בכל מקרה גם לבחור שלי אין. הייתי מתחרפנת אם הייתי. יודעת שהוא מתקשקש. באתרים האלה. יש בזה משהו אנטי זוגי, כאילו שהמטרה שיהיו כמה שיותר "חברים" ומפספסים. תקשורת אמיתית. זו דעתי.
הבחור שלי גם יודע להיות הכי מקסים בעולם. אבל הפגישה האחרונה הוא היה הכי מגעיל בעולם. אני לא יודעת מה לעשות. אני יודעת שבעוד כמה ימים הוא יתקשרו ויתנצל. ויגיד שהוא הכי אוהב בעולם ואני כמו טאטאלה אחזור אליו. איזו ברירה יש לי? זה חזק ממני.. זה האופי שלו. שך שהכל טוב אז הוא מרשה לעצמו לפגוע בי. כדי ששוב יוכל "להשיג" אותי חבל כל כך שזה ככה.

[חגיתא*]

מגיע לי יותר. כן גם אני חושבת... אבל זה לא בשליטתי.

[א''ש*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

אם ואחות
מחכה לעדכון בבוקר אם עמדת בזה אני כבר "נקיה" ממנו שעתיים .....
המבחן הגדול שלי הוא מחר בבוקר אם הוא יתקשר . ..

[אם_ואחות*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

חגיתא, את בתחילת הקשר איתו הוא אמור להוריד עבורך את השמש והירח והכוכבים. אם צריך הייתי מתחילה טיפול מסודר. זה לא כמו אצלינו איזה שעשוע צדדי, אלה החיים שלך הזוגיות שלך והערך העצמי שלך. את מלכה וזכאית למישהו שיתייחס אליך באופן הזה!

[חגיתא*]

לפעמים הוא "מוריד לי את השמש הירח והכוכבים" ולפעמים לא....
אנחנו לא בתחילת הקשר זה סיפור מאוד ארוך ומורכב. וכן הוא לגמרי החיים שלי ולא סיפור צדדי.
את כותבת לי שמגיע לי יותר וזה מראה על הערך העצמי שלי ואני צריכה להרגיש מלכה בקשר וכו... אבל זו המציאות שלי... מה יכולה לעשות? ניסינו לברוח, לא היינו בקשר יותר משנה וכל אחד חיפש מישהו אחאב... אבל זה תקוע לשנינו בלב. ולא עוזב. ולא משנה מה נעשה. אז חזרנו להיות יחד. אבל הקשר ממש מכאיב מדי פעם. אני עמוק בתוך זה. מה עוזר לי ש"מגיע לי יותר" האם בכלל זה בידיים שלי להחליט מה מגיע לי ומה לא? מי שואל אותי בכלל? זאת מציאות שנכפתה עלי

[אם_ואחות*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

יכול להיות שקטונתי ויכול להיות שאני טועה. לא מאמינה שיש מציאות שנכפת עלינו גם את המצב שלי אני הבאתי על עצמי ויודעת שאם היה מצב כמו שבעלי היה מגלה או כל דבר אחר בשניה הייתי מסיימת את זה באותה שנייה בלי לחשוב פעמיים.

[אם_ואחות*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

ויכולה רק להעיד על עצמי שלעולם לא נשארתי בקשר שהרגשתי שאינו מכבד אותי.

[ניקי*]

אני הגעתי לפה מרוסקת ושבורה ולמרות שבעבר כבר יצאתי בהצהרות שהתגברתי עליו
הפעם אני מרגישה את זה וזה באמת כך.
ובתקופה האחרונה אני פחות כותבת אבל עדיין קוראת אתכן פה ומבינה כל אחת מכן ואני רוצה להגיד לכן שאם אני הצלחתי - כל אחת יכולה ואני הייתי.... שבר כלי.
הנשימה כבר לא נעתקת לי ואני מצליחה לנשום ובאמת כבר לא חושבת עליו ובעיקר לא "מה אם הוא..." כי ממש לא אכפת לי ממנו!
המחשבות האלה הן מה שתקעו אותי ועכשיו אני ממשיכה קדימה וכל אחת מכן יכולה. אל תתנו להם לשחק בכן ככה.
הכח אצלכן .

אתמול בלילה עשיתי את התרגיל של עירית עם כדור האור וזה עוזר מאוד.
אני לא אשקר שעדיין מדאיג אותי מה יהיה אם אתקל בו אבל מצב הרוח שלי הרבה יותר טוב, אני ישנה הרבה יותר טוב
וקיבלתי החלטה להפסיק לזלול ובינתיים מתמידה גם בזה
לא מעניין אותי מה הוא חושב, מה הוא אמר, מה הוא יגיד... פשוט לא מזיז לי יותר. זה לא צריך לעניין אותי ואני אפילו לא מרגישה צורך להסתכל בפייסבוק.
אני משקיעה בעצמי עכשיו. הגיע הזמן...
אז אני רוצה להגיד לכן שזה המסר שלי לכל מי שקוראת כאן: " בדרך הבנת שלאהוב זה מתחיל מכאן - מהלב שלך אלייך, וממך לכולם "
(השיר נכתב על ידי לאה שבת שכתבה אותו בעקבות חברתה שהיתה באותו מצב כמונו).

אוהבת ומחזקת ,
ניקי.

[א''ש*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

חגיתא
רק את !! מחליטה מה מגיע לך וזה כן בידים שלך . קשה לי להאמין שמציאות נכפת עלינו . זה פשוט הבחירות והרצונות שלנו בחיים. שתחליטי שזה לא זה ותהיה שלמה עם עצמך אז המציאות תהייה שונה נכון זה קשה לבחור ולשנות מציאות אבל זה רק בידים שלנו .

[חגיתא*]

נכפה עלי לאהוב אותו. זה לא בא לי מתוך בחירה באמת.
הבחירה היא להיות בקשר או לא. אז כשהוא רע אלי אני מנסה להשתחרר ממנו ולהתכוון למישהו אחר. וכשהוא חוזר ואוהב אז הוא מיד קונה אותי ואני חוזרת אליו. זה לא בכוחותי להתנהג
אחרת. אני מקווה ומתפללת שלא אסבול יותר מהנושא הזה.
פעם היה כאן דף תדליקו לי נר", על אותו רעיון אני מבקשת שמי שקוראת תתפלא עלי במילים שלה/תשלח אלי אנרגיות טובות או תעזור לי בכל דרך שיכולה. אני מאמינה בעוצמה נשית אשה אל אחותה... ומאחלת לכל הנשים היקרות שיגיעו למנוחה ושלווה עם האיש שהכי מתאים להם ושינוי באהבה גדולה ואמיתית ללא החסות דעת מיותרות. |l|

[חגיתא*]

שגיאות הקלדה תתפלא= תתפלל ,, החסות= הסחות

[טליה*]

ניקי,
כל כך שמחה בשבילך! עקבתי אחרי הסיפור שלך ומה שכתבת נוגע ללב.את נשמעת חדשה לגמרי. ישר כוח.

אם ואחות,
מזדהה לגמרי עם ההפרעה שציינת לגבי הוואטסאפ. זאת התמכרות ואובססיה ואני מזהה את התופעה בבירור אצלי. זה מעורר בי גועל ודחייה עצמית שאני עסוקה בלבדוק 20-30 פעם ביום אם הוא מחובר או לא. ואם הוא כן שזה נדיר... זה ריגוש מטורף.
מי חשב לפני חצי שנה שאני אתעסק בשטויות כאלה של ילדות טיפשעשרה...

אז אחרי יומיים של התכתבויות ביננו החלטנו שנפגשים היום, הרגשתי שהיוזמה באה ממני וזה הכעיס אותי.הוא הרגיש את הכעס והעלבון שהצתבר.. והבריז לי בדקה התשעים.
בחיים לא חיכיתי לאף אחד.זה מעליב. הוא מרגיש שאהגישה שלי לא מתאימה לו. פעם אחת הוא מחזר ואז נעלם ומשחק קשה להשגה.
מרגישה שהוא רמס את הכבוד שלי ושגם אני הגעתי למצב פתאטישאני צריכה להתחנן שנפגש.
לא מאמינה שזה קורה לי. זה מרגיש כמו הסוף. ובלב זאת רק ההתחלה.

בעלי דואג לי ומלטף את ראשי במיטה... הוא לא יודע שאני עם לב שבור מגבר אחר.
איזה נסיון אלוהים שלח לי.....
רוצה רק לשכוח.

[ניקי*]

תודה טליה,
מאחלת לך ולכל הנשים כאן לשחרר. פשוט לשחרר.
להבין שאנחנו בסדר ולהמשיך הלאה. לקח לי המון המון זמן להבין שלא עשיתי משהו רע.
ודווקא מתוך הבלגן והכאב קיבלתי החלטות חשובות בחיי, החלטות שבחיים לא הייתי מעיזה לקבל ולבצע בתחומים שונים והכרתי אנשים חדשים שכן אכפת להם ממני
והכרתי והתחברתי לכל אחת מכן עם סיפורה האישי. הדף הזה עוזר.

גם לי הוא הבטיח שנפגש וכמה חיכיתי כמה ציפיתי ובסוף כלום.... סתם אמר. וזה רק מראה לי איזה טיפוס הוא שסתם מבטיח ולא מקיים
אני לא רוצה ולא צריכה אחד כזה בסביבה שלי. עם כל הכבוד, ליטפתי לו את האגו מספיק.
הוא לא כזה מציאה אחרי הכל. ושוב, כמה דמעות ששפכתי וכמה לילות בלי שינה ומחשבות אינסופיות וניתוחים ומחשבות על כל מילה וכל סיטואציה וכל צעד...
זה לא נותן כלום.
למדתי להעריך את מה שיש לי, את המשפחה שלי ובכלל בתקופה הזו אני הרבה יותר שלמה ורגועה. מדברת הרבה יותר ברוגע , הרבה יותר נינוחה
(ותאמיני לי הייתי פקעת עצבים בעיקר אחרי ההברזה שלו). הרגשתי טיפשה שהאמנתי למילים היפות שלו.... כעסתי על עצמי ורק פגעתי בעצמי ככה.
עכשיו המצב שונה ואני עושה הכל רק לטובתי. מתמקדת רק בי ואני חושבת, מניסיוני, שזה מה שכל אחת מאיתנו צריכה לעשות.
להתמקד בעצמך.
ניקי.

[אם_ואחות*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

א"ש לילה אחד עבר בהצלחה:-).איזה כיף, מספק שלווה , רוגע והרבה תחושה של שליטה וכח... מאמינה שאחרי יום ראשון גם זה לא ישאר... ישארו רק השיחות הדמיוניות וההסברים ולאט לאט גם זה יעלם, אמן.

[א''ש*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

בוקר טוב
גם אני מאתמול לא נגעתי בטלפון לא נכנסתי לפייסבוק ולווצאפ.
הרגשה טובה והרבה יותר רגועה...
מקווה שהיום יעבור ללא נפילות ..

[טליה*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

בוקר טוב בנות יקרות,

מוזר אנחנו לא מכירות כלל, אבל מרגישה קרבה אליכן. הסיפורים אולי קצת שונים בפרטים אבל תחושות הלב ממש זהות. מחמם את הלב...
אז אחרי ערב לא קל שהיה לי..דווקא ישנתי בשלווה.אין לי את היכולת לאחוז בכוח. אין לי גם רצון.זה רק הרחיק אותו ממני.
ועדיין......בבוקר מתעוררת וישר חושבת עליו.כול הגוף והנשמה רוצה אליו. רק שינחם אותי בחיבוק,שילחש מילה,שארגע.
אתמול כתב לי שהוא מרגיש מיאוס.
המילה הזאת כל כך החלישה אותי.
נתפסתי עד עכשיו בעיניו מושלמת..מלכה..חמודה...ופתאום הוא חש מיאוס. למה? כי הרגשתי כעס ועצבות שנעלם ליותר מחודש בלי לומר מילה ושהבעתי את רגשותיי הוא נאטם אלי.
זה שהפך ברגע לקר ואטום שם אותי במקום של ילדה קטנה ואבודה שמתחננת למגע ויחס.משפיל כבר אמרנו?
ועדיין זורע תיקווה ואומר אולי שבוע הבא..למה בכלל לצפות? הרי הוא יעלם לתמיד.זה ברור.ימשיך הלאה. ומה יזכור ממני? מיאוס?שחפרתי לו על רגשותיי?

אז.. החלטתי מאותה שיחה לנתק את הטלפון.
והגעתי לעבודה בלי טלפון.
לא איכפת לי.שכל העולם יחפש אותי.אני מרגישה כבר יותר טוב. ככה לא שולחת אצבעות כמו נרקומנית לוואטסאפ לבדוק אם הוא מחובר.
כבר נותן כוח.
מאחלת לכולכן סופש חמים ונעים עם כול הטוב שיש לכן בחיים ויש הרבה..רק צריך להיזכר בזה מחדש.

[חגיתא*]

למה אני אוהבת אתכן כל כך? כי אתן שותפות למקום פנימי ורגיש ואמיתי. מכך נוצרת אהבה אמיתית,
אני לא תמיד קשורה לדף הזה כי הסיפור שלי הוא קצת שונה. לפעמים אני יותר קשורה להתעללות בזוגיות או בימים הטובים לדף "איך הפכנו לזוג". אבל אני גם קשורה לפה כי רוב הקשר הזה אני בהבנה שזה לא טוב לי וצריכה לשכוח אותו ולעבור הלאה... אבל זה לא עוזב. והזמן לא מרפא את זה. צריך שיקרה משהו. אני לא יודעת מה. אבל מחכה לצלצולי פעמוני הגאולה.
אוהבת אתכן כל הכבוד לנגמלות! חזקו ואמצו!

[אם_ואחות*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

גדולה!! אני מתה לעשות את זה לפעמים. גם מתה לצאת מהוואטסאפ אולי מאית מההודעות שאני מקבלת באמת מעניינות אותי. כל השאר סתם מסיחות את דעתי במהלך העבודה או בזמן עם הילדים. אני גם ניסיתי כל הזמן להבין אותו להבין מה הוא מרגיש לשתף אותו. לקראת הסוף זה היה ממש בלתי אפשרי והרגשתי כאילו אני ממש מכריחה אותו והוא בכלל לא רוצה לדבר על זה, לא צריך...
זו סתם הסחת דעת מיותרת, נכנסתי לסיפור הזה בנקודת משבר בחיי, היום לשימחתי עברתי אותה. זה מיותר להתעסק בהם במחשבות וברגשות שלהם. צריך לשמור על עצמינו ולקדם את עצמינו, את הזוגיות שלנו והמשפחה שלנו. מזל שיש לנו גברים נאמנים ומסורים ולא צריך לקבל את זה כמובן מאליו.לטפח אותם ולתת להם להנות מהתשוקה וההתמסרות שלנו. סופש נעים יקרות

[חגיתא*]

אני מתגעגעת למישהו שיתייחס אלי כמלכה. שירדוף, שיחזר.

[א''ש*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

חגיתא, הוא יבוא את צריכה רק להאמין ולשחרר.
תחשבי על זה - לך יותר קל את חופשיה להתנסות, להרגיש ולחפש עד שתמצאי את האחד שיתייחס אליך כמלכה.
מניסיון ומנקודת מבטי ועם וותק לא מועט של נישואים (דיי הרבה) אל תחסמי את עצמך תהני, תבלי, תשתוללי אם הוא לא האחד תשחררי למרות שזה קשה!!
זה הזמן שלך יקירתי !

[אם_ואחות*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

חגיתא, זה יגיע. תזמני את זה מהיקום. תשקיעי בעצמך תאמיני שאת כזו וזכאית לזה.

[חגיתא*]

(-: עם חברות כאלה מי צריך בעל D-:

[טליה*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

יש גם את ההבנה שברגע שלא מחוברת לעצמי או מנותקת מעצמי ( בגלל שעמום או ריקנות) אוטומטית המחשבות רצות אליו. כאילו שהוא ממלא לי בור.
גם אם המילוי הזה הוא בעצם כאב עצום,אובססיה,עצבות -עדיין צורכת את זה. כאילו שאם לא יהיה לי את זה לא יהיה לי מקום.
אפשר להתנתק..באמת מאמינה בזה.לעשות טוב לעצמי.לסלוח לעצמי. לסלוח לו. לשלוח לו אהבה. ולשחרר....

[אם_ואחות*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

טליה, צודקת. וזה עובד גם בלי להגיד לו את זה בפנים או בטלפון. מספיק להגיד את זה לעצמך לכתוב לעצמך.

[ניקי*]

_ושהבעתי את רגשותיי הוא נאטם אלי.
זה שהפך ברגע לקר ואטום שם אותי במקום של ילדה קטנה ואבודה שמתחננת למגע ויחס.משפיל כבר אמרנו?
ועדיין זורע תיקווה ואומר אולי שבוע הבא..למה בכלל לצפות? הרי הוא יעלם לתמיד.זה ברור.ימשיך הלאה. ומה יזכור ממני? מיאוס?שחפרתי לו על רגשותיי?_

טליה, כך בדיוק הרגשתי. ברגע שחפרתי לו הוא נאטם. זו בדיוק המילה ואת יודעת מה ? זה רק מראה לי שהוא לא בן אדם. הוא לא מי שחשבתי שהוא.
אין לך מה להרגיש אשמה או שעשית משהו רע. אם יש משהו שחשוב לי להעביר לאחרות במצבי: הכל בסדר. מי שיצא דפוק פה זה רק הוא שלא מקשיב .
וכל הכבוד לגבי השארת הטלפון בבית זה מאוד אמיץ בלי קשר לעניין.

זו סתם הסחת דעת מיותרת, נכנסתי לסיפור הזה בנקודת משבר בחיי, היום לשימחתי עברתי אותה. זה מיותר להתעסק בהם במחשבות וברגשות שלהם. צריך לשמור על עצמינו ולקדם את עצמינו

אני חושבת שזו השורה התחתונה. זו המסקנה שהגעתי אליה ואני מאחלת לכל אחת פה להבין את זה בהקדם.

ניקי

[טליה*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

ניקי,

שולחת לך חיבוק.את אשה מדהימה. עשית דרך אמיצה.
קבלי לייק

[אם_ואחות*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

בנות, רגע לפני הסופש ועם כל הכח והעוצמה שהיתה כאן היום, בכל זאת מזדחל לו הגעגוע... לא יגרום לי ליפול.... אבל צובט בלב...

[חגיתא*]

כואב לי הלב נורא היום, אתן יותר פרטים. אולי זה יעזור :
פעם בכמה זמן אנחנו מדברים על חתונה ואיכשהו בסוף אחד משני נו בורח ... עכשיו זה נראה כאילו אני ברחתי אבל זה לא ככה. אני רק לקחתי צעד אחורה כי הוא הכאיב לי כשהוא אמר שהוא נוסע עם חברים לכמה ימים. אז אני נעלבתי נורא ובסוף אמרתי בוא נעשה הפסקה וכשתחזור. נדבר. הוא הסכים. אבל משהו מפרפר לי בלב ולא רגוע. ממש מועקה שלא עוזבת כבר כמה ימים. עצוב לי שהוא כל כך פסיבי, שלא מתאמץ יותר. ובסוף מאשים אותי. זה שנים ככה אוף לא רואה איך זה יסתדר.

[ניקי*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

חגיתא, את צריכה לשאול את עצמך שאלה אחת: האם את מאושרת או סובלת וברור שכרגע רע לך ואת סובלת
אז למה את מענה את עצמך?
את נשמעת בחורה מקסימה וחבל שאת מאפשרת לו לסובב אותך ככה על האצבע הקטנה.
אם הוא פסיבי ולא אכפת לו והוא לא מזיז את עצמו ועושה משהו למען הקשר שלכם אז מה יש לך לחפש איתו?
אני בטוחה שזה לא מה שאת רוצה.
מגיע לך מישהו שיראה אותך, שיהיה אכפתי ושייתן לך את כל תשומת הלב שאת ראויה לה, אבל לפני הכל את צריכה לחבק את עצמך ולשים את עצמך במקום הראשון.

ניקי

[אם_ואחות*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

עומדת באתגר, מחקתי אותו מהטלפון. לא מרגישה צורך בהצצה הזו ולדעת מה הוא עושה. אבל נורא נורא מתגעגעת....חסר לי....

[חגיתא*]

אז למה את מענה את עצמך?
כי אני אוהבת אותו. זה נמשך שנים! לא מעניין אותי אף אחד אחר. וכן אני סובלת ממנו הרבה, נעלבת, חסר לי שהוא לא יודע לתת, אפילו משהו קטן, ותמיד אני מצפה.
פעם הייתי בורחת. היום אין לי כח. וגם כש ניסיתי לא הצלחתי לשכוח אותו. זה לא כמוכם אין לי בעל אחר אין לי רצון למישהו אחר. רק רצון שישתנה. זה קורה בהדרגתיות איטית...
שבת שלום