איך שוכחים מישהו

[אם_ואחות*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

לא היינו בקשר חודש וחצי. אני כבר מזמן לא במקום האובססיבי שהייתי בו. אבל עדיין יודעת שזה הרס עצמי והרס לזוגיות. יש לי היום הזדמנות לפגוש אותו כי נמצאת ממש קרוב. רק הכבוד העצמי שלי מונע ממני ליצור קשר.

[א.א*]

אם ואחות תסתכלי על חצי הכוס המלאה שיש לך עוד כבוד עצמי.
אתמול אני התקשרתי ודי לחצתי להפגש פגשתי את האחר בלי שום כבוד עצמי.פשןט לא עומדת מול הפיתוי ליצור איתו קשר מתחרפנת שהוא לא מתקשר .

[חדשה*]

הי בנות
.א.א. ומאוהבת חשבתי שאתן אחרי והכל בסדר ...אצלי המצב על הפנים הכל שוב חזר המשחקים נעלם לשבועיים ואז חוזר היה לנו נתק ממש רציני של חודש וחצי שלא נפגשנו ,דיברנו וכו' בקושי נפגשנו באקראי סוג של מזל גורל זו היתה תקופה טובה הכל אצלי היה רגוע ושקט.. אבל לפני שבועיים הוא עשה לי קטע כאלו יחס מעודף וכאלה (אנחנו עובדים יחד והא מנכ"ל החברה ) האמת ששבוע החזקתי מעמד אבל נשברתי ברגע של חולשה התקשרתי אליו וכמובן הבחור סיפר את כל הסיפורים שלו איפה אני? ולמה אני לא מתקשרת? וכו' שאני שואלת אותו הוא מתחמק ומחבק .... הבטיח שיצור קשר אבל כמובן לא יצר שום קשר ושוב אני כזאת סתומה התקשרתי אליו נשברתי , התפרקתי לגמרי רציתי אותו ..עשינו כמעט סקס ( לא ממש אבל הכי קרוב ) היה מטריף ..(אחרי שנה שאנחנו בקשר פעם ראשונה) ... יומיים הייתי הבן אדם הכי מאושר אבל ....עבר שבוע וקשה לי הוא לא יוצר קשר מאז שוב נעלם ( לא ממש מפתיע) אני כל כך רוצה כבר להתנתק מהדבר הזה אבל כל פעם אני בטוחה שזהו זה נגמר ואפילו רגשות אין לי אליו אבל זה איך שהוא חוזר ..חושבת רציני לעזוב את העבודה קשה לי כל יום לקום ליום מלא מתח ועצבים .... יודעת שאין פתרון קסם וזה רק החלטה שלי ...כל פעם אני משכנעת את עצמי שהוא לא יכול ליצור קשר (ע"פ חוק אסור לו לקיים איתי שום קשר רומנטי) ונופלת.. נכון היום אני הרבה יותר חזקה נשברת פעם ב... אבל זה מדכא כל פעם ליפול ולקום כמה כח צריך להתמודד.... סיוט שעובדים יחד כל פעם הפחד והמתח לא ליפול להחזיק את עצמי שאנחנו נפגשים ..בחודש הקרוב יהיו לנו מספר ישבות משותפות וזה סיוט לשבת מולו .. אני נקרעת בתוכי ..
פשוט צריכה עידוד וחיזוק ...
מאוהבת מה איתך? את אישה מדהימה וחזקה ..מחזיקה לך אצבעות
א.א. חיבוק גדול ...את מיוחדת ששורדת את זה 17 שנה אני לפעמים חושבת עליך איך את מחזיקה מעמד?!

[אם_ואחות*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

תודה לכבוד העצמי.... גם היום עבר בלי שיצרתי איתו קשר
חדשה, זו בהחלט עילה לתביעה להטרדה מינית. לא יאומן שאנשים במעמד כזה כמו מנכלים לא מסוגלים לשלוט בעצמם. שבת שלום יקרות.

[חדשה*]

בוקר טוב

אם ואחות תודה, את צודקת אבל אני מזמן לא שם למה הוא מתנהג ככה? ואיך הוא עושה דברים כאלה לא מביא לשום מקום... היום אני מרוכזת רק במטרה אחת לא ליפול לדבר הזה שוב

שבת רגועה ושקטה..

[חגיתאאלמו*]

אני לא מצליחה לצאת מהמיטה היום. הוא נפרד ממני אתמול אבל הוא נפרד וחזר כבר מליון פעמים אז אני יודעת שיחזור גם הפעם. זה סוג של התגוננות שלו, כשהוא מרגיש חשוף מדי אז הוא נפרד. אף פעם לא נתקלתי בבעיה כזאת. זה כל כך מתיש. אי אפשר לבנות איתו כלום, אי אפשר לסמוך עליו. צריכה תמיד להיות מוכנה למצבי הרוח שלו.
אנחנו מאוד אוהבים אחד את השני. אני לא רוצה לותר עליו. וגם אם רוצה פשוט לא יכולה. אף אחד אחר לא מעניין אותי.
אבל הוא לא קל, משגע אותי נורא.
מה יכולה לעשות?

[אם_ואחות*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

חגיתא זו את? חיבוק

[חגיתא*]

כן זו אני. קצת משתגעת. תודה על החיבוק. כל כך צריכה.
זה לא נורמאלי מה שאני עוברת. מצב בלתי אפשרי ובלתי נתפס. מהצד אף אחד לא יוכל להבין. גם אם אסביר מיליון שנה את כל הפרטים.
זה משהו של שנינו.
לאחרונה אני מתחילה להבין שיש לו סוג של הפרעה נפשית ואני בתוך זה מנסה למצוא הגיון והסברים ולהבין.
אבל אני לא יודעת כלום היום.
חיבוק ב

[א.א*]

חגיתא יקרה.
אולי תפנו ליעוץ זוגי ביחד?
יום אחד שחיפשתי מענה לעינוי שאני עוברת עם האחר ניתקלתי בכתבה באינטרנט שהיום יש יותר ויותר זוגות "אסורים" שהולכים יחד לייעוץ זוגי אתם מאמינים? נראה לי הזוי לא מספיק שבתא המשפחתי יש בעיות שצריך לפתור אז גם עם הבן זוג הלא חוקי צריך טיפול???לא ידעתי אם למחוק או לבכות

[א.א*]

לצחוק

[א''ש*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

מאוהבת
לדעתי אתם צריכים את הזמן הזה להתרגל לשינוי.. לשני הצדדים זה קשה.
פתאום הפנטזיה שתמיד מדמיינים איך יהיה אם..המחשבות , הרצונות ממש בפתח הדלת וזה מלחיץ ומפחיד.
תתאמו ציפיות אחד מהשניה ואז תקבלי החלטה.
אל תמהרי לעשות צעד שאחר כך תתחרטי עליו.

[אם_ואחות*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

מסכימה עם א"ש. חוץ מזה את לא הסיבה לעזיבה עם כל הכבוד. הסיבה שלא היה לו טוב עם אישתו ולכן עזב אותה.
שיקלי את צעדייך בתבונה, נכון שכולנו כאן נוטות להסחף עם הרגש שהביא אותנו למקום שבו אנחנו נמצאות.אבל זה כבר לא משחק זה החיים שלך הילדים שלך כל הרכוש המשותף שצברת, בעלך שהיה לצידך נאמן כל השנים.

[חדשה*]

מאוהבת ..אני בשוק איך שזה התחיל ואיפה זה הגיע ... מסכימה עם כל מה שהבנות כתבו כאן זה בכלל לא קל ופשוט לדעתי כדי לך להתייעץ עם גורם שלישי יועצי נישואין וכו' להם יותר קל להפריד רגשות וכו'
תקבלי החלטה אמיתית ובלי לחץ שלו...
חיבוק ענק שתקבלי החלטה שהכי טובה לך ולילדים
חגיתא חיבוק מחזיקה לך אצבעות.. לא מגיע לו בחורה איכותית וטובה כמוך...
אצלי אין חדש שקט אבל אין לדעת מתי זה שוב יצוף...

[ניקי*]

שולחת חיבוקים לכולכן!
חגיתא ומאוהבת ולכל מי שזקוקה...

[אם_ואחות*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

מאוהבת, תצאי מזה. תמצאי מאמן/ מטפל שיעזור לך להבין איך הגעת לשם. תפטרי מהדפוסים שהביאו אותך למצב הזה ואז מוזככת תביני מה יש לך בבית ואם שווה להשאר בשביל זה. חיבוק

[ניקי*]

למאוהבת ,
לפני שהתיישבתי לכתוב לך את דעתי עברתי על כל ההודעות שכתבת כאן.
ואני אגיד לך רק דבר אחד : את צריכה לחשוב רק על עצמך ועל כבודך.
לא על בעלך לא על המשפחה שלך גם אם זה נשמע מוזר, לא על הילדים, לא עליו (או על מה שהוא חושב/אמר/עשה), לא על אשתו.
רק על עצמך.

וכדי לקבל החלטה נכונה לדעתי את מוכרחה להתנתק לגמרי. לבטל ווסטאפ וכל אמצעי תקשורת. תחסמי אותו לגמרי. לגמרי.
כי את כל הזמן 'נופלת' לתוך זה שוב ושוב וככה אי אפשר לקבל החלטה, לא משנה מהי תהיה.
את צריכה להתרכז ולשים בראש הרשימה רק את עצמך.
כי הוא לא חושב עליך, למרות שזה מה שאת חושבת. הוא זורק לך פרורי אהבה, הוא משחק איתך הולך וחוזר. בא ובורח. רואים את זה לאורך כל מה שתיארת כאן. הוא לא סגור על עצמו.
עכשיו הוא אמנם עושה צעדים דרסטיים אבל זה שלו. זה לגמרי עניין שלו. אל תתני לזה להשפיע עליך.
את צריכה לנטרל את זה בראש שלך ולשקול היטב כל דבר שתעשי .
קחי לעצמך זמן. התשובה רק אצלך.
בהצלחה
ניקי

[אם_ואחות*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

מאוהבת יקירתי, לא חושבת שנושא הסקס קשור. וצריך להשפיע על עזיבתך את הבית. לא חושבת שהרגשות משתנים בעקבות סקס. אני לא ממליצה על בגידות או משהו כזה אבל לא פוסלת אפשרות שתממשי את הקטע ביניכם בלי להפרד ובלי לעשות בלאגן מול בעלך. ואז תגלי שסקס זה רק סקס. ברור שזה צורך וברור שזה כיף כשזה טוב. וזה נהדר שתרגישי מחוזרת ונחשקת ונשית. אבל לדעתי לא מפרקים בית על זה.

[פלונית_אלמונית*]

מאוהבת,
את עוברת תהליך של בירור, הוא כבר יצא לדרך. יש יותר מידי גורמים שמשפיעים כרגע על קבלת החלטה בצורה נכונה ( שימי לב, אני לא כותבת אם ההחלטה נכונה או לא...אלא דרך קבלת ההחלטה נכונה או לא)
מסכימה עם ניקי לגמרי שאת צריכה לחשוב רק על עצמך. אני קצת פחות קיצונית מניקי ואני חושבת שהוא באמת רוצה בך אבל עדיין זה מאוד מקשה על הדרך שבה את מקבלת את ההחלטה.
אם את מרגישה שהדלת בבית שלך נסגרה סופית ושם אין בוודאות סיכוי לאושר זה כבר משהו אחר. מאוד יכול להיות שאת ובעלך לא מתאימים אבל תבדקי את זה בדרך נכונה ולא דרך טלטלה ריגשית מגורם חיצוני.
תסיימי את זה בצורה מכובדת גם כלפיו.
רגשות יכולים להיווצר גם אם בהתחלה הם לא קיימים ( עובדה שאצל הדוסים זה עובד, לא תמיד אבל עובד)
מרגישה את הקושי שלך

[חדשה*]

הי מאוהבת

אין לי מה להוסיף אחרי מה שכתבו כאן .. כדי לך מאד להתייעץ עם גורם שלישי ונטרלי לא חושבת שהוא משחקת בך ממש לא ... אבל את חייבת לקבל החלטה שטובה לך ולילדים שלך

חיבוק ענק אוהבת אותך ומחזיקה לך אצבעות

[אם_ואחות*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

גם אנחנו חזרנו לקשר אחרי כמעט חודשיים. חזרתי ממקום אחר אחרי הרבה עבודה זוגית ואישית. האמת קצת מיואשת מבעלי, חושבת שגם אם כל הדברים מסביב יסתדרו וברוך השם יש מלא עבודה. אני לא מאמינה שאף פעם בקטע המיני זה יספיק לי. אני חושדת בו שהוא הומו למרות שחבר טוב שלי לא מאמין אומר שנראה לו פשוט א- מיני. איך אלוהים ישמור מכל הגברים בעולם בחרתי גבר כזה לא מיני... כל אשה פשוט תיבול ותקמול לידו. מזל שהתעוררתי בזמן... לי זה לא יקרה...שבת שלום יקרות.

[מאוהבת*]

אם ואחות
מה שבטוח לגבי כולנו כאן, שאף אחת מאיתנו כאן לא נגררה למצב עם ״אחר״ מחיי נישואים מאושרים.
תחזיקי מעמד, סוף שבוע נעים

[א''ש*]

אם ואחות

ממש הרגשה לא נעימה מה שאת עוברת.
אני מאמינה שדיברת עם בעלך על חוסר החשק שלו מה הוא אומר לך סתם לא בא לי??
אולי גם הוא עובר משהו וקשה לו להפתח, שווה לנסות יעוץ זוגי.

[לא_מיוחדת*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

אם ואחות
חלילה לא כתבתי את זה ממקום שופט, גם לי היה שלב שבו זה רק חיזק אותי. בשבועות האחרונים החלטנו קצת "לצנן", אבל אני מסתובבת עם בור ענק ורגשות בעוצמה שלא הכרתי... נראה לי שלו יותר קל, וזה רק מחליש אותי.

[אם_ואחות*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

לא מיוחדת, את חמודה ואת כנראה גם צודקת. כשאמרתי שסקס זה רק סקס הצכוונתי יותר במישור של הבגידה. שלא נראה לי שזה מה שישנה למאוהבת את הרגשת או שירגום לה להחליט לכאן או לכאן. לא שאני עשיתי את זה, גם אני נמנעתי מלהגיע למקום הזה...

[אם_ואחות*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

אחרי שיחה פתוחה וטובה עם הבעל, מרגישה ממש טפשה שבכלל מתעסקת בקשר השני. במיוחד שלא ממש ברור מה הוא מרגיש או רוצה.

[א.א*]

אם ואחות תחשבי מה את רוצה לא מה הוא רוצה .
אני בתקופה של יובש לא בא לי על הבעל שלי ולא בא לי על האחר..נראה לי להיות קצת במצב הזה זה לא רע
אני כל ערב הולכת לישון מכורבלת עם הבעל שלי בלי שום יחסים וזה נעים.

[אם_ואחות*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

א.א זה נשמע באמת נחמד. מה שיותר התכוונתי לומר שיש לי הכל... ויש לי בעל שבסך הכל מוכן לעשות כל מה שאני אגיד או אבקש. נכון שיותר נחמד וקל שהצד השני פשוט יודע בעצמו מה לעשות. אבל ממש טפשי להרוס לקלקל או לפגוע במה שיש לי.

[א.א*]

אלינור היקרה .
הלוואי והייתי מצליחה להביא אותך למצב שתביני ותפנימי שזה לא שווה את זה .שכתבת עליכם הייתי בטוחה שזה האחר שלי הוא אותו האחר שלך (רק שאשתו ילדה ושל האחר שלי לא) אותם מילים לא יאומן .
אנחנו צריכות להתאחד ולעודד אחת את השניה לדבוק בבעלים שלנו .(אני כבר חולקת עליך מאוהבת יקירתי לא כולם הגיעו פה מחיי נשואים לא מאושרים היו לי עליות וירידות עם בעלי אבל ממש דברים שאפשר לגשר עליהם ואני אוהבת אותו מאוד.הריגוש והחיזור הם שהיו חסרים לי)
אלינור בקשר לתיאום ציפיות זה דבר חשוב .אני יודעת שאנחנו לא תכננו לפרק את המשפחות שלנו ולא רוצים לפרק.אנחנו רוצים שזה ישאר משו שלנו כמו איזה תבלין וטוויסט בחיי השגרה .לא תמיד זה מצליח לנו יותר נכון לי כי אני הרבה יותר מעורבת רגשית וזה הבעיה שלי לא שלו .אני שמושכת במושכות .אני יודעת שהוא בחיים לא יפסיק לרצות להיות איתי אלא אם כן אני ינתק את הקשר מרצוני.

[א.א*]

אלינור זה פשוט העתק לביטויים של האחר שלי העתק של התגובות .נראה לי אותו אחד חחח
מה זה ssri?
בהצלחה יקירתי מקווה שתהיי חזקה עקבית ושלמה עם עצמך.חיבוקים

[פלוני_אלמוני*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

סליחה שאני שואלת, אבל איך אתן מצליחות להיפגש עם "האחרים"? עם משפחה, ילדים ועבודה, קשה למצוא זמן ותירוץ מתאימים... וגם איפה?

[א.א*]

אלינור יקרה.
אני שומעת שאת עם בטן מלאה על האחר שלך.נכון שזה סוג של התעללות כי הם יודעים כמה אנחנו מצפות לאיזה הודעה טלפון משו והם יודעים שב"אין תגובה " שלהם אנחנו מתחרפנות וכל זה לא משנה את ההתנהגות האדישה והמרוחקת שלהם.שהיה לי שיחה עם האחר שאמרתי לו שאני רוצה לסיים את הקשר אז הוא לא אמר לי שהוא אוהב אותי הוא אמר שהוא גם מרגיש כמוני .ואז הבנתי שאו שאני מקבלת את הדברים ככה כמו שהם שהוא לא מסוגל/רוצה לבטא רגשות או שאני יוצאת מהמשחק והחלטתי להשאר בתוך המשחק .כבר עוד מעט 18 שנה שאני מחליטה להמשיך בקשר עם כל העליות והירידות שבקשר ועם כל היתרונות והחסרונות שבקשר אז כנראה שהקשר הזה כן נותן לי פתרון לאיזה חסך .אני מאמינה שגם את ממשיכה עם זה כי זה כן נותן /נתן לך משו (מחמיא ,מלהיב, מרגישה מיוחדת שבחר דווקא בך מכולם, סקסית,)אנחנו חיים בעולם שתן וקח .מקווה שיסתדר לך ותמצאי איזה רוגע ושקט נפשי בכל מה שתחליטי.
ופלוני אלמוני הילדים שלי גדולים .הקטנה שלי בת 19 אני לא צריכה לרוץ הביתה ..אנחנו בשנתיים האחרונות נפגשים במשרד שלו בבי"ח ואני עובדת משרה חלקית אז אין בעיה ...אולי אני צריכה להיות יותר עסוקה גם רעיון

[א.א*]

אוף הוא כבר יומיים לא עונה לי .
חסם בווסאפ את האפשרות לראות מתי הוא מחובר .נמאס לי מהמשחקים האלו

[אם_ואחות*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

א.א הזדמנות מצוינת להתנתק ממנו לחלוטין. נצלי את זה שהוא בחר להתנתק והמשיכי בחייך בשמחה ואהבה.

[פלונית_אלמונית*]

א.א,
האם הוא ראה/קרא את ההודעה? עדיף לך להמשיך עם המחשבה שאולי יש לו משהו שבאמת מונע ממנו לחזור אלייך- זה ייקל עלייך. הרי לא עשית משהו שפגע בו.
רק נסי להתאפק עוד יום ועוד יום... יש לך ניסיון ארוך איתו והוא חוזר. תחשבי על זה שהוא חוזר...
בהצלחה

[אלינור*]

א.א הוא בטוח עסוק או נמצא בבית ולא יכול לענות. יכול להיות ששכח כבר מההודעה ששלחת, אז תנסי מחר שוב פעם. הרי הוא אף פעם לא שיחק משחקים ואין לו סיבה להתחיל עכשיו. מה שבטוח שהאחרים שלנו מאוד מעוניינים להמשיך בקשר ולא יתנתקו אלא אם אנחנו נחליט לסיים. אל תיכנסי לסרטים. נשיקות וחיבוקים

[א.א*]

אם ואחות פלונית אלמונית אלינור תודה רבה על המילים החמות .הוא רק שלח הודעה יבשה שהוא מחוץ לבית חולים.
אם ואחות הלוואי וזה היה כ"כ פשוט להמשיך בחיי הוא כבר חלק מהחיים שלי הוא כבר כמו איזה הרגל .מחקתי את המס שלו כדי שלא אציץ כל רגע בווסאפ(אני זוכרת את המס בע"פ).
התקשרתי אליו ממס חסום וניתקתי .בקצור יהיה פסיכית על כל הראש .
רק השבוע הוא שלח לי הודעה שאיזה כייף שיש לו אותי וזה מתנה ושהביחד שלנו היא חוויה שלא היה לו ולא יהיה לו.
אני כבר מפנטזת שהוא יתקשר או ישלח הודעה ואני לא אגיב קצת לייבש אותו איזה תקופה
תודה לכם שאתם פה מעריכה מאוד
הבן שלי חוזר מחר מהצבא אחרי שחודש הוא לא היה ובמקום לשמוח ולהתרגש אני מתעסקת בשטויות.

[אם_ואחות*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

א.א. 17 שנה זו לא תקופה שהולכת ברגל. תמצאי מטפלת שעוזרת לשחרר דפוסים, ניקוי רגשי או כל דבר אחר ותתנתקי ממנו. תעברי כמה שבועות של קריז והכרה שאין לך יותר את הבריחה הזו. אבל תזכי בעצמך ובחיים שלך. תוכלי לאהוב את עצמך באמת.

[א.א*]

אם ואחות יקרה
כבר הייתי בטיפול אצל פסיכולוגית...שום דבר לא עזר .היא ניסתה לכוון אותי שאני צרייכה לקבל החלטה ורק אני ואת זה אני מנסה לעשות ככ הרבה שנים ולא מצליחה .ברור לי שהדפוסי התנהגות שלי לא טובים במקרה הזה הכלללל אני יודעת רציונלי אבל הלב ממאן לעזוב ממאן להפרד

[אם_ואחות*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

לא פסיכולוגית מישהי כמו עירית לוי. פסיכולוגיה זה פאסה.... באימון משיגים תוצאות בזמן קצר.

[אם_ואחות*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

לא מיוחדת, התחושה הזו עוברת....עד שזה עובר זה סוף העולם, שברון לב. אפשר להבין אותו שנבהל זו תחושה מפחידה שכל העולם שלך מתערער, קורה לך משהו שלא חשבת שקורה לאנשים נורמטיבים וזה עוצמתי וחזק ומצד שני אין לזה שום מקום בחיים. אין לי עצות לגבי המפגש בשבוע הבא. חיבוק וסופש נעים.

[אם_ואחות*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

לא מיוחדת , לא בטוחה שאין דרך חזרה... אני חושבת שלא סתם ההתאהבות מתפוגגת אחרי כמה זמן. הרי לא יכולנו לתפקד עם כל החיים היינו עם פרפרים בבטן. צריך לנסות להצית את הלהבה בבית. כמה שזה קשה לפעמים והרבה פחות כיף מלהסחף בהתאהבות הזו שנופלת עליך פתאום.

[א.א*]

אלינור יקרה .
תגדירי "יחס אינטנסיבי" אנחנו מהר מאוד נסחפות .לפני המפגש את באופוריה ואחרי המפגש את באופוריה .כמה זמן זה נמשך ? אחרי יומיים את כבר מצפה שהוא ישלח איזה מילה טובה או יביע התעניינות והנה הוא שוב נעלם ואז את שוב נכנסת לסרטים .למה הוא לא שולח איזה הודעה?מה הוא שכח אותי? הוא לא נזכר בי מידי פעם? למה אני זאת שצריכה ליזום ולדחוף לפעם הבאה וכו' וכו'.
"יחס אינטנסיבי " כל אחד מגדיר לפי המצב רוח באותו רגע .אני בכל אופן תקופות שהוא היה במבחנים וכו אז רמת הלחץ שלי ירדה וגם פעם בשבועיים היה בסדר ותקופות שעבדנו יחד כל יומיים שלושה הייתי חייבת תשומת לב ממנו .
צר לי להוריד את המורל אבל מניסיון אני בכל אופן פתחתי תלות רגשית שכל פעם זה מעציב אותי ומקלקל לי את המצב רוח ..
השבת היתה ממש כיפית עם הילדים והבעל היה לי מצב רוח טוב .השבוע אני לא רוצה ליצור קשר איתו .כל פעם אני יעשה יעדים קטנים ומקווה לעמוד בהם .שיהיה שבוע טוב לכולם .
מאוהבת מה קורה?

[אם_ואחות*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

א.א כל הכבוד! לא סתם הגעת לדף הזה. כל מי שהגיעה לכאן כבר החליטה שהיא רוצה לשכוח. מרגע החלטה ועד שזה מתממש לחלוטין זה כנראה תהליך לא קצר ולא קל, אבל אפשרי...
התבנית שתארת שהנשים הן אלו שיוזמות את המפגשים מעניינת. מעניין איך בסיטואציה הזו דווקא לעומת קשרים רגילים שאני מניחה שהגברים יותר מחזרים הגברים מצליחים להביא למצב שצריך לרדוף אחריהם לקצת יחס או לצורך מפגש. שהרי לפחות את המפגש הם אמורים לרצות באותה המידה. נניח שאת כל המסביב וכל ההתעסקות הרגשית קצת פחות...שבוע טוב.

[אם_ואחות*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

אני אחרי שחתכתי מהקשר כבר 3 או 4 פעמים, פעם גם לחודש וחצי. יכולה לומר שהצלחתי להפטר מהאובססיה, שכבר לא מעניין אותי לראות אם הוא מחובר או לא. מצד שני כשכבר ירדה לי ההתאהבות ואני יודעת שאני יכולה להפסיק אני תוהה למה להמשיך. התשובות הן פשוטות כי הוא מספק לי דברים שאני לא מקבלת בבית.

[א.א*]

נשים יקרות.
תודה על העידוד והתמיכה לאורך כל הדרך(וזאת חתיכת דרך) הבעיה העקרית שלי עכשו שאני ננעלת על המפגש .זה מתחיל מה אלבש ומתי יהיה לי נוח לפגוש אותו ושזה סגור אני כבר בלחץ על המפגש ואז אני יוצרת קשר לשאול אם יכול להפגש וחצי יום הולך לי לעזאזל בהתארגנות למפגש .לפעמים אני לא חושבת על הסקס או על הכייף שבפגישה פשוט החלטתי שנפגש וזה משו שאני לא יכולה לבטל/להזיז איזה תקיעות מטורפת.יש לי צורך בלתי נשלט שהוא יחשוב עליי וירצה אותי

[אם_ואחות*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

, קודם כל נחמד לשמוע כאן קול גברי. היחסים עם בעלי כנראה די מוצו מבחינתי, זה ממש עצוב. הוא ממש לא מרגש אותי ואפילו מרגיז אותי רוב הזמן. כל שיחה איתו אני מגלה שבתוכו הוא אדם טוב ומלא כוונות טובות אבל כנראה ששנים של ריחוק הרגו את הקשר. על פניו כלפי חוץ הכל מושלם. בעל אישה ילדים יפים בית. גם הוא מבין שקצת דברים חורקים ומשתף פעולה כשאני מציעה לשפר או לטפל אבל אין לו מושג על הסטטוס האמיתי שאני כרגע לא משתפת אותו. והאחר הוא מסעיר ממלא אותי בתשוקה איתו אני פתוחה. כמובן שגם כל החוויה מסביב והסוד הפרטי שלי עוזרים לי לצלוח את השגרה המשעממת.

[א.א*]

איך מביאים את התשוקה הביתה?
בעלי ואני צוחקים הרבה ביחד .פעמיים בשבוע אנחנו אוכלים לבד ארוחת ערב ואחר כך רואים סרט במיטה ואצלי שום דבר לא זז רק שלא נעים לי ממנו אז אני מסכימה לקיים יחסים אבל קשה לי להתלהב ואי אפשר לעבוד עליו.הוא באמת משקיען ומפרגן וטוב ומוצלח אז למה אני לא משתפת פעולה ???אנחנו נשואים 28 שנים ובאמת שאני אוהבת אותו והוא יקר לי מאוד והוא כבר פעם הציע לי ללכת לטיפול ולהבין למה ירד לי החשק המיני ואני לא יכולה להגיד כלום.אם הייתי שומעת חברה שככה עושה לבעלה בטוח הייתי חושבת שהיא חרא של בנאדם .מה עושים??? האחר פשוט "כישף" אותי רוצה אותו כ"כ (או את היחס שלו?!)

[א''ש*]

לא מיוחדת

לשאלתך: הערכים שלנו פתאום מסתגלים לדברים חדשים, אני יותר פתוחה לקבל דעות ומקרים מסוימים, פחות שופטת..
אם היית אומרת לי לפני 10 שנים שאני אגיע לסיטואציה כמו היום. בחיים לא הייתי מאמינה על עצמי , אני בעלת דעות וערכים, משפחה מסורתית , חינוך בבית מושלם
ואף פעם לא הבנתי איך אפשר להגיע לסיטואציה כזאת.
אבל....החיים מובלים אותנו למקומות שלא חשבנו שנגיע אליהם... ואנו נפגשים עם אנשים לא במקרה...

גם אני מסתכלת על משפחות אחרות ומנסה לזהות אבל כמו שלעולם אף אחד לא יאמין שאני הגעתי למצב כזה אז קשה לדעת.

[אם_ואחות*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

לא יודעת אם אצליח לשפר עם בעלי. כל כך הרבה צריך להשתנות והאמת שנראה לי שגם מהזר עייפתי. בהתחלה גרם לי לחייך, חיזר הצחיק. אחרי כל הפסקה נראה שהוא פחות ופחות אקטיבי. כבר לא גורם לי לחייך. נראה שזה פשוט יגווע לו שזה פתרון לא רע. לגבי המשפחות האחרות ברור לי שיש כל כך הרבה מתחת לפני השטח שאף אחד לא יודע. לפעמים גם לא האדם שחולק אתך את יצועך. בכל זה אשם שקר המונוגמיה.

[לא_מיוחדת*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

אם ואחות
אני מבינה את העייפות, החשש להסתפק במשהו "מספיק טוב" ולא טוב אבסולוטי.

בשבילי "שקר המונוגמיה" עבד עד שנפקחו לי העיניים, קצת מזכיר את סיפור גן עדן... פעלתי על אוטומט ובאמת שלא היה לי רע, אבל לא עצרתי לרגע לחשוב. למה לקוות? לעצום שוב עיניים ולחיות בהכחשה?

מתגעגעת אליו עד כאב, אבל יותר מתגעגעת לשפיות שלי ולא יודעת איך לקבל אותה בחזרה

[אם_ואחות*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

היא חוזרת לאיטה... אני עברתי גם כל מני טיפולים. לא יכולה לומר שמצאתי את הטיפול הממש מדויק לי אבל דיברתי הרבה... על הקשר הזה, על הזוגיות, על עצמי. גם עם חברים קרובים. אמרתי מה שלא אמרתי שנים. מוצאים מטרות אחרות ספורט, תחביבים. לי מאוד עזר לנתק את הסלולרי בבית כך שאהיה פנויה לילדים. ימים יגידו אם באמת אפשר להסתפק ביום יום. כבר כתבתי פעם שלהיות עם הבן זוג זה כמו להסתובב עם טרנינג ונעלי בית שבסך הכל זה נעים נח ואמיתי. להיות עם האחר זה להסתובב עם חוטיני ועקבים, לי באופן אישי לא מתאים בשוטף... אבל פעם ב.. זה נחמד...

[לא_מיוחדת*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

מה שמדהים הוא שבמשך 15 שנות נישואים, עד הבחור הזה, מעולם לא חשבתי אפילו על אף אחד אחר, אפילו קצת סלדתי מכך, וגם לא הבנתי איך יכולות להיות אנרגיות לתחזק שתי מערכות יחסים. האמת שזה שואב אנרגיות וממלא אותן כאחד, וזה בעצם מקסם השווא שבסיטואציה הבלתי אפשרית הזאת - כל מפגש נותן חמצן, שלא היה חסר לנו אלמלא המפגש הקודם...

[אם_ואחות*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

אוהבת את נוכחותך כאן. בכל צעד שאני לקחתי אחורה מהמערבולת. הראשונית גם הוא לקח. בהתחלה זה היה טרוף שהיינו נתונים בו כמעט כל היום, בעבודה בבית, בלילה. התכתבויות בלתי פוסקות. פייסבוק, וואטסאפ. אחרי כל הפסקה המעורבות שלי בקשר פחתה וגם שלו. לאט לאט הפסיק לשלוח לי הודעות שגרמו לי לחייך לא מראה הרבה מאמץ כדי להפגש. יודעת שיש לו פחות מקום למשחק עם הזמן בחייו לעומתי אבל גם אם לא אפשרי להפגש אפשר להראות נכונות. בשבוע האחרון הרגשתי שהפך אותי לפולניה מתלוננת כל הזמן שהוא לא מתאמץ, אני מבקשת לסיים את הקשר סופית ומשתכנעת בסוף להמשיך. חשבתי שכל הפעמים הקודמות לא היתה סגירה סופית ולכן נפתח מחדש. בכל מקרה בשביל להתלונן אני יכולה להשאר בבית. קראתי השבוע קטע על נשמות תאומות שמאוד התחבר לי לחיבור הראשוני המטלטל שהיה לנו. כמו כן היה כתוב שם שהנשמות הללו לאו דווקא נועדו להיות ביחד. המטרה שלהן לעשות שינוי ולהמשיך הלאה. אני מרגישה שכנראה זה גם המצב אצלי. הקשר יצר הרבה תנועה בחיים החזיר אותי מהאשה הכבויה שחיה על אוטומט לאישה חיה עם תשוקה עם חלומות, שמטפלת בעצמה ובמשפחה שלה. לא יודעת איפה יסתיים התהליך הזה, אבל הקשר כנראה מוצה אלא אם כן יצליח שוב להפיל אותי עם מילים יפות וחלולות...

[אם_ואחות*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

כל הפסקה זה כל פעם שחתכתי מהקשר והתנתקתי. ביטלתי חברות אתו בפייסבוק שזה לשמחתי לא החזרתי, חסמתי בוואטסאפ . מצד שני כל פעם חזרתי לקשר אם בגלל שהרגשתי צורך להסביר את ההעלמות, אם בגלל שהתגעגעתי או סתם היה לי רע ורציתי חיבוק.

[לא_מיוחדת*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

, אני חושבת שזה תמיד נכון, כל פעם רוצים יותר וזה אף פעם לא מספיק.

אני כ"כ מבולבלת, הוא, ששאב אותי לקשר הזה, שהיה סבלני והתקרב כל פעם קצת עד שהגענו לקרבה המוחלטת הזאת, פתאום יכול בלעדיה ואני מרגישה כמו ילדה שבורת לב. הוא אומר שהוא אוהב, הוא אומר שהוא מפחד, הוא אומר שהוא לא רוצה לאבד את כל מה שיש ולפגוע בילדים, הכל נכון גם לגבי אבל אני כ"כ נשאבתי שאני רוצה אותו יותר ממה שאני מפחדת, יותר ממה שאני מרגישה אשמה, יותר מהכל.

כדי לתת גושפנקא ליחסים הקורקטיים החדשים, הבוקר הוא שלח לי הודעה יבשה, אינפורמטיבית, אחרי כל ההודעות החמות והאוהבות שאני רגילה אליהן וכבר המערבולת מתחילה, הלב דופק והראש לא מתרכז בשום דבר אחר

היא אומר שהיא רוצה אבל לא מסוגל. אני מרגישה שהוא קצת לא משחרר, רוצה לשמור אותי מאוהבת כך שירגיש טוב עם עצמו ובמקביל לא לעשות כלום כך שירגיש טוב עם עצמו.

אני קצת כועסת ולא יודעת למה, הרי הוא עושה את הדבר הנכון, את מה שאני מאמינה בו, את מה שאולי הייתי אומרת לו אני אם לא היה מקדים אותי. אז למה זה כ"כ כואב?

מכעיס אותי שהייתי צריכה לעשות את הצעד הזה, להפוך לאדם שבגד, להכניס את זה לרזומה, רק בשביל רגע חד פעמי והרבה שברון לב. מכעיס אותי שאני רוצה אותו יותר משהוא רוצה כנראה (למרות כל המילים היפות), והכי מכעיס אותי שהוא הרס לי את היכולת להעריך את בעלי המקסים והמגושם, שיתרונותיו מתגמדים אצלי לעומת חיבור נפשי מוחלט ומיידי שחוויתי. לא מצליחה לשחרר.

[לא_מיוחדת*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

נכון, הוא תמיד רצה יותר, או הרשה לעצמו להראות יותר, ברגע שאני התוודיתי, עברתי את נקודת האל-חזור ורק רוצה עוד, ואצלו ההפך, זה סיפק אותו, עצם ההדדיות... מעבר לכך, מתווסף לעניין מימד קצת "זול", אולי מעין כיבוש שהושלם. אני יודעת שיש כאן הרבה רגשות, אבל מרגיש כאילו הוא בא על סיפוקו מעצם הידיעה שאני רוצה, יצר סופה שטלטלה אותי, השיג מה שרצה, והשאיר אותי חבוטה

[א.א*]

לא מיוחדת.
ליבי איתך רובנו פה כי הם לא מצלחות/ים לשחרר.בנינו זה פגיעה באגו הרי קודם היינו מחוזרים ובהיי ועכשו המציאות שלא כ"כ בא לנו עליה מתפוצצת לנו בפנים .הפחות תשוקה לבעל מול האקסטזה במפגשים עם האחר בציפיה להודעה טלפון שלא מגיע מרגישים "תלושים " כל זה מערער וגורם לנו למצב רוח ירוד .אם קשר לא הולך לכיוון של הביחד אז ברור שהוא מתישהו יתפוגג ויעלם .
במקרה שלי זה 17 שנה עוד מעט18 ובמקרים אחרים זה כמה חודשים או כמה שנים זה ברור שזה לא לעד וקשה להתמודד עם האכזבה והשינוי (כאילו שאין למה לקום בבוקר כי אין שום דבר מרגש ומלהיב שיתרחש)

[א''ש*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

לא מיוחדת

את נשמעת לי בחורה מאוד מיוחדת אז כל פעם מחדש קשה לי להגיב לך בשם שבחרת...
מזדהה עם כל מילה שלך, האחר שלך הוא האחר שלי, אותם רגשות ותחושות וכאב בלתי פוסק.
שולחת לך חיבוק

[אם_ואחות*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

, חזרתי תמיד, היו זמנים שחשבתי שנוכל להיות חברים. כל כך רציתי חבר טוב אחרי שאבדתי את החברים שלי ממין זכר במרוצת השנים, ופעם היו לי המון. היום אני. מבינה שעדיף לי שלא יהיה כלל בחיי וכנראה שהקשר הזה לא יכול להיות קשר אפלטוני. וכנראה שהכי בריא ונכון זה לא להיות בקשר. יכול להיות שבאמת נפגע. האמת שזה אחד הקשיים שלי איתו שאני מדברת איתו יותר מדי על איך מרגיש לי ומה אני חווה והוא לא תמיד משתף איתי פעולה...היום יום שלנו יכול להפגיש אותנו במקרה או
עם קצת התכווננות בגלל הסדר יום שלנו אזור מגורים ועבודה וגילאי ילדים.טוב על המקריות יש לנו פחות שליטה...

[א''ש*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

[לא_מיוחדת*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

א"ש, תודה (: ההודעה הראשונה שלי היתה על כך שזה מרגיש כ"כ אמיתי וחזק ועוצמתי, אבל אולי זו רק אשליה... מכאן הכינוי. הוא, אגב, גורם לי להרגיש מיוחדת כמו שמעולם לא הרגשתי.

א.א, איך הצלחת להחזיק כל השנים האלו?
נקודת המבט הגברית מרעננת. אתה עושה לי רושם קשוב ומלא תובנות...

אנחנו בקשר של הודעות פה ושם, למרות שלקבל הודעה קרירה ממנו זה לפעמים יותר גרוע מנתק מבחינתי. מספיק להיזכר בו, לשמוע ממנו, לחשוב עליו כדי להחזיר את דפיקות הלב המואצות, הקושי לתפקד והאהבה הבוערת. לא מצליחה להתבגר על ההרגשה שיש פה אהבה חד פעמית שלא תחזור, למרות שאני מודעת רציונלית לעובדה שהריגוש מעוור אותנו, שבקשר הזה אנחנו מרוכזים בעצמנו ולא צריכים לדאוג למטלות השגרה. עדיין, הלב מרגיש שהוא בבית כשאנחנו יחד ושבלי האהבה הזאת לעולם לא יהיה שלם

אם ואחות, גם אני תמיד חשבתי שאין שום בעיה לנהל מערכת יחסים אפלטונית בין גברים לנשים. עוד אמונה שהתפוצצה לי בפנים.

[לא_מיוחדת*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}
?

[א.א*]

לא מיוחדת .
נראה לי שאני סוג של מזוכיסטית עם המון סבלנות

[לא_מיוחדת*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

אני חושבת שאם זה היה תלוי בי, התשובה שלי היתה זהה... אם כי לפעמים משחקת בתהיה מה היה קורה לו נפגשנו לפני 20 שנה. אולי בכלל לא היינו מעניינים זה את זו? אולי כן והיום היינו חולמים על משהו אחר?

[לא_מיוחדת*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

א.א יקרה, אולי... אבל זה עדיף מלהיות מזוכיסטית חסרת סבלנות (:

[אם_ואחות*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

לא מיוחדת , אנחנו דווקא הכרנו לפני 20 שנה... לא קרה ביננו שום דבר חוץ ממתח מיני שלא מומש. הוא פנה אליי בפייסבוק ומשם הכל היסטוריה. גם הוא שאל אותי אם אני חושבת שנניח שהיינו מתחתנים אם גם אנחנו היינו מגיעים למצב של בגידה אחד בשני. למרות שאני יודעת שלא הייתי בוחרת בו כבן זוג לא כי הוא לא מתאים לי אלא כי לא בטוח שמערכת השיקולים שהיתה לי בגיל 20+ היתה נכונה. אבל מי ידע אז...

[לא_מיוחדת*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

אם ואחות
מעניין מה שאת אומרת. זה במסגרת התהיות לגבי אמיתות החיבור שאני מרגישה, האם זה הטיימינג והיה יכול לקרות עם כל אחד אחר, או חיבור אמיתי שהיינו מרגישים בלי קשר לנסיבות. אני חושבת שהיינו יכולים להיות זוג טוב אבל מי יודע? לא סומכת על עצמי יותר...

[לא_מיוחדת*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

עובר אורח, למה הכוונה? האם בסופו של דבר, פעם, נהיה ביחד? האם היינו מתפקחים או מתחרטים אם היינו ביחד?
הייתי רוצה להגיע למצב של שלווה, של "אם זה אמור לקרות זה יקרה", פעם, כשזה יהיה פשוט יותר, או שנתבגר ונתגבר

[עובר_אורח*]

לא מיוחדת,
התכוונתי להגיד שאת חושבת על מה היה קורה אם נפגשתם לפני 20 שנה. אבל האם יכול להיות שעוד מספר שנים כן תהיו ביחד כי היום זה בלתי אפשרי? נראה לי ששלווה שאת מציינת מקבלים רק אם מתנתקים ממנה.
איך בכלל אפשר לדמיין מצב כזה

[א.א*]

אוף שלחתי הודעה

[לא_מיוחדת*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

א.א, הוא הגיב? למה אוף? לא תכננת ליצור איתו קשר?
נזכרתי שכתבת שהיא כל היום "איתך". כ"כ נכון. אני לא זוכרת כבר מה זה לעשות משהו בלי שהוא יהיה בראש.
עוד 20 שנה נראה לי כמו נצח וקשה לחשוב כ"כ רחוק כשבוערים. אולי כשאצליח קצת להרים את הראש מעל המים.. מצד שני, האם אין אנו עושים לעצמנו עוול בלא לחיות? לשים את החיים על הולד? אציין שוב שסה לא שאם הוא רק היה רוצה הייתי עוזבת הכל, אבל שוב, לא נתון להחלטתי אז קל לרחם על עצמי..

[א.א*]

לא מיוחדת הוא רשם שהוא בעבודה מה קורה. וזהו הכי יבש שיכול להיות שלחתי לו בחזרה תספר אתה והוא לא מגיב .
תכננתי להתאפק שבוע אבל דבורים ךחוד ומעשים לחוד .חוץ מטיפשה אין לי מה להגיד על עצמי פשוט מבועסתתתתת

[לא_מיוחדת*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

א.א, את בכלל לא טיפשה, אחרי 17 שנים, או כמעט 18, את יכולה להרגיש לגמרי בנוח עם ליצור קשר כשהוא חסר לך, אני בטוחה שאת חסרה גם לו, אל תשכחי שזה לא מצב קל, אף אחד לא יכניס את עצמו לזה בלי לרצות באמת... חיבוק וחיזוק

[פלוני_אלמוני*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

א.א. את לא טפשה ובכלל לא מומלץ להתייחס אל עצמינו לא יפה ולומר מילים מנמיכות מעליבות. אבל לגבי הצד השני יכול להיות שעבורו הקשר לא ממלא צורך נפשי ורגשי אלא גופני בלבד.

[א.א*]

פלוני אלמוני.
נראה לי שאני ממלא לו צורך גופני זה בטוח אבל גם משו קצת במשבצת של הרגשי .אחרת איך אפשר להסביר את התקופה הארוכה מאוד שאנחנו יחד? הוא כבר מזמן היה צריך לעזוב או ללכת למשהי אחרת .
היום התקשרתי ושאלתי אותו אם הוא רוצה שנפסיק לא מתוך כעס אלא מתוך הבנה שהקשר מוצא הוא אמר "ממש לא" אבל מצד שני הוא משאיר אותי על hold וזה ממש מרתיח.שאלתי למה לא חזר אליי אתמול והוא אמר שהיה בין ניתוח לניתוח ..אבל מי שממש רוצה ליצור קשר יכול לעשות את זה בסוף היום בדרך הביתה ...

[לא_מיוחדת*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

חזרתי קצת לנשום, כי אני לא רואה אותו. הוא ממשיך לסמס אבל שומר על מרחק בהודעות וזה משגע אותי.
עד עכשיו לא הצלחתי להגיד בלב שלם שהייתי מעדיפה שהוא לא יהיה בכלל, אבל אני חושבת שאני בדרך לשם. וזה משמח אותי כי אני לא אוהבת את מי שהפכתי להיות, אבל גם עצוב לי לוותר על עוצמת הרגשות הזו

[אם_ואחות*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

לא מיוחדת, רוצה לנחם אותך שכשוכחת עוצמת הרגשות מגיעה שלווה פנימית ורוגע. וזו גם תחושה נפלאה.

[א.א*]

אם ואחות איך את?
מאוהבת את בסדר?
מאחלת לכולם שלווה פנימית ורוגע אני עוד לא שם לצערי אבל אולי אולי בדרך

[אלינור*]

א.א
מה שלומך? מאחלת לך ולכולנו את כל הטוב והרוגע.....
הפגישה איתו לא הקלה עלייך במקצת? אולי תדברי איתו על זה שהוא לא שולח הודעות שוב פעם אבל באסרטיביות?
אל תשכחי שהוא לא יוותר עלייך וינסה להשתפר. אמנם הוא יחזור לסורו אבל לפחות יהיה לך כיף חודשיים. זה מה שאני עשיתי בעבר עם האחר שלי ולי זה היה עוזר להירגע.
חשבתי שאולי כדאי שאציע לך לנסות את זה....

[אלינור*]

והנה משהו שכתבה עירית לוי בתשובה למישהי, בדף תלות או אהבה....לי מאוד עוזר לקרוא על הבעייה בכדי לנסות ולהתגבר

בכל מערכת יחסים נוצרת עם הזמן תלות במידה כזו או אחרת. גם תלות פיזית וגם רגשית. זה טבעי, אנחנו בני אדם. זה אומר שאנחנו נקשרים, אנחנו מִתרגלים, אנחנו נשענים על האדם האחר, ובלי לשים לב - זולגים לעיתים למצב של תלות. תלות לצד אהבה. ולעיתים רק תלות ללא אהבה: תלות שמחופשת לאהבה.
יש משהו יפה בהסכמה להרפות, לסמוך ולהישען על אדם אחר. זו יכולת שחשובה להצלחה של בניית מערכת יחסים. העניין הוא שלעיתים, בגלל חסרים רגשיים כאלה ואחרים, אנחנו נשענים - אבל שוכחים להשאיר את מירב המשקל שלנו על עמוד השדרה שלנו, על המרכז הפנימי שלנו. ההישענות על האחר היא ממלאת והיא מאוד נעימה, בייחוד אם קיימת שם גם אהבה. וכשהכל טוב ונעים אנחנו בדרך כלל לא עוצרים לטפל בתלות. כשהכל טוב ונעים התלות בדרך כלל לא מטרידה ולא מפריעה.

כאשר המקום הריק והחסר שבתוכנו התרגל להתמלא על ידי אדם אחר – זה הרגיש מאוד נעים. ומאוד מאוד בטוח.
ועכשיו, כשהמילוי מתרחק ונעלם – עלול לעלות פחד, או אפילו חרדה. תחושת הביטחון שהתרגלנו אליה נעלמה בבת אחת! זו סיטואציה מאוד מפחידה. וזה לגיטימי שהיא מפחידה.

כדי להרגיע את הפחד מתעוררים כמיהה וגעגוע שמטרתם לקרב אותנו כמה שיותר קרוב אל ה"מילוי". אל האדם ששימש עד לאותו רגע כמי שמילא את הרִיק ואת החוסר.
תפקיד הגעגוע הוא להאיץ את החזרת ה"מילוי" ולהביא את המערך הרגשי שנמצא במצוקה - למצב של רגיעה. אם תתגעגעי אל האיש הזה – יש סיכוי טוב שתחפשי אותו ותתקרבי אליו, ובעקבות כך גם תחושי את ההקלה שבאה עם ה"מילוי".

געגוע "טוב" – געגוע שאין בו תלות, או שיש בו תלות במידה מועטה או סבירה – מרגיש אחרת. הוא מרגיש כמו כמיהה נעימה (ויכול להיות שאולי גם צובטת). אבל הוא לא מרגיש כמו רעב עצום שיש להרגיע בדחיפות. אפשר להכיל אותו. בניגוד לגעגוע שיש בו תלות שנחווה כבלתי אפשרי להכלה.

.

[א.א*]

אלינור תודה רבה על ההתיחסות.
התקשרתי ביום רביעי האחרון ואז שאלתי אם הוא רוצה שנפסיק והוא אמר ממש לא אחכ שלחתי לו הודעה שאם הוא רוצה שנפגש שיזום אני זזה צעד אחורה והוא לא יצר קשר.
אתמול נתתי לו תשובה לאיזה שאלה מקצועית ששאלתי ומצאתי תשובה והוא שלח תשובה יבשה ."תודה קבלתי" וזהו
אז אני לא רוצה ליצור ולזום קשר מקווה לעמוד בזה .זה כבר מוגזם המרדף הזה אחריו וזה מרגיש לי פתטי .הוא יודע שמצידי יש אור ירוק להמשיך והוא ממשיך עם החוסר התענינות ויוזמה .שיתחיל להיות יותר פעיל ואם לא אני באמת אפסיק את הקשר הזה עם כל הכאב והגעגוע

[אלינור*]

היי, אני מרשה לעצמי לנסות להסביר מה קורה כי הקשרים שלנו עם האחרים הם זהים....
האחר שלך ממשיך עם חוסר התעניינות ויוזמה כי הוא רגיל שאת יוזמת. יקירתי אתם מעל 17 שנים יחד....הוא לא יתחיל להשתנות עכשיו. הוא גם בטוח שאת תיצרי קשר בסופו של דבר. גם מבחינתו יש אור ירוק כי הוא ענה לך שהוא ממש לא רוצה להפסיק. תיראי, את יודעת שמאוד מאוד כעסתי על האחר שלי ושאני חושבת שזו התעללות האדישות שלהם אבל בואי נחשוב רק על עצמנו . איך את ואני מתגברות על התלות הזו....איך את מפסיקה להיות עצובה....
מניסיון שלי, לי היה קשה מאוד לחתוך את הקשר עם האחר ונכון לעכשיו גם לא מתכוונת לחתוך...אני מנסה לסיים את התלות הרגשית בו כאשר אני עדיין איתו. נפגשנו שבוע שעבר ועד היום לא שלחתי לו הודעה והוא לא שלח לי..מתגעגעת המון אבל לא אובססיבית או עצובה.מה שמדאיג אותי זה שכשפתאום אני "תופסת" את עצמי שלא חשבתי עליו כמה שעות אני נבהלת ומרגישה כמו התקף חרדה ופניקה.

[לא_מיוחדת*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

אם ואחות - תודה! זה נשמע נהדר, השלווה והרוגע, מחכה להם

א.א, אני בטוחה שבסוף הוא יצור קשר ואז כשתיפגשו אולי יהיה הזמן להגיד לו שאת לא מסתדרת עם החד סיטריות הזאת

אלינור, נשמע שאת בדרך הנכונה, כל הכבוד. מה שעירית כתבה מקסים ונכון עד כאב. לצערי, אצלי זו תלות מלאה

[א.א*]

אלינור הלוואי ולא הייתי חושבת עליו כמה שעות... לי ממש נמאס ליצור קשר וליזום התעייפתי(האמת שאני עסוקה במליון דברים עכשו אבל בכל זאת הראש שלי פנוי לחשוב עליו)כמעט עברו 4 שבועות מאז שנפגשנו וזה מלא זמן מרגישה שהוא חסר לי מאוד .
ולא שהיו לי 4 שבועות לא טובים בבית להפך בעלי ואני יצאנו הרבה, להופעה, פעמיים למסעדה ,טיול , בעלי אופניים ואני ריצה ונפגשנו לצהריים משותף ...גם הסקס היה לא רע ובכל זאת חלק מהלב אצל האחר נראה לי שאני פשוט צריכה להשלים עם המצב כמו שהוא ולהסתכל על חצי כוס המלאה

[אלינור*]

לא מיוחדת, אולי תחליפי את השם למיוחדת? ככה גם תחשבי על עצמך באופן חיובי יותר. תלות מלאה? איך מתבטא? מה זה אומר?
תודה על החיזוק. אני מקווה שאני באמת בדרך הנכונה. אבל, מה זה הפחד הזה, החרדה ודפיקות הלב המואצות כשאני נבהלת ששכחתי אותו? אני מודאגת למרות שזה נמשך רק 2-3 דקות ואז חוזרת לעצמי.
הרבה יותר קל לי כשבעלי והילדים איתי. כיף לי להתרגש מהם עוד הפעם, לצחוק באמת מכל הלב ולא רק פיזית כמו שהיה ממרץ שנה שעברה. מצטערת שהפסדתי ככ הרבה הנאה מהחיים בגלל ההתאהבות הזו....לא להאמין אבל מי שתומך בי ועוזר לי מאז שברון הלב זה בעלי (הוא כמובן לא יודע על הסיבה האמיתית שבגללה הייתי ככה).

א.א האחרים שלנו לא מעוניינים באהבה שרצינו להעניק להם . הם מעוניינים רק בקשר הפיזי איתנו אבל זה לא אומר שאין להם רגש אלינו. הם פשוט אוטמים את הלב איתנו ואת יודעת משהו? לא מגיע להם שנעניק להם את האהבה והפינוק שלנו. את הפינוק ואהבה נעניק לאלו שאוהבים אותנו. ורשמתי לך, לא נראה לי שהם כאלו מפנקים ורגישים גם עם הנשים שלהם לפחות שלי פשוט נהדר במיטה. מקווה שגם שלך.

[מיוחדת*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

אלינור, לקחתי את הצעתך... תודה
למה תלות? כי אני כל הזמן חושבת עליו, כי יש כאב קטן שמלווה אותי כל הזמן ורק תקשורת איתו מהווה סוג של משכך כאבים
כל כך הזדהיתי עם מה שכתבת, המחשבות הבלתי פוסקות, חוסר עניין בכל דבר אחר, כולל הילדים (כואב להודות)
אני הצלחתי להסתיר תקופה ארוכה, עד שנשברתי לגמרי, בעלי מקסים ותומך אבל לא מצליח למלא את הבור שנפער

[מיוחדת*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

למרבה האבסורד בימים "הטובים", חזרתי הביתה מרחפת ונהניתי יותר גם בבית. אם כי הקשר הזה הוא כמו התמכרות, אף פעם לא מספיק, תמיד רוצה עוד ושוכחת כל מה שמסביב. בעלי לא היה יכול להעלות על דעתו שאעשה דבר כזה.

[אם_ואחות*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

אלינור מזדהה אתך אחד לאחד בשלב של האובססיה, אולי ככה זו התאהבות בעידן הזה שמושא אהבתך נגיש לך 24 שעות ביממה? זה נמשך אצלי חודש וחצי שזה הדבר היחיד שעשיתי. הוא שיתף איתי פעולה באופן מלא וכך יצא שהיינו 24 שעות בוואטסאפ או בפייסבוק. בכל פעם שראיתי שהוא מחובר. כל הזמן בעבודה וגם בבתים בלילות לא הפסקנו להתכתב. זה ארך חודש וחצי שחתכתי את זה באופן חד. אחרי זה חזרנו מספר פעמים להיות בקשר אבל לא בעוצמה הזו. ובכלל הוטב והוקל לי מאז שלא היינו חברים בפייסבוק.

[מאוהבת*]

שלום יקירות,
א.א ראיתי ששאלת לשלומי,
אני תמיד קוראת.
לא תמיד יש לי מה לומר.
עייפה פיזית ונפשית.
אין חדש.
זורמת עם כל יום שמגיע.
תהיו חזקות בנות.

[א.א*]

אלינור הייתי תקופות ארוכות מאוהבת בטירוף במשך השנים התאזנתי אבל עדיין יש עבודה .
שבוע וחצי לפני שהוא טס להתמחות לשנתיים אמי נפטרה והייתי במצב על הפנים (לפני 13 שנה).מתביישת להגיד אבל בכיתי לא פחות על זה שלא אראה אותו שנתיים מאשר על אמי שהלכה לעולמה .בעלי שהיה לצידי ותמך בי לא ידע שהוא גם מנסה לתמוך בגלל האחר .
אבל עם כל זה תמיד תפקדתי ועבדתי בשלתי ניקיתי ואף פעם לא צללתי ליגון ויאוש .היום שאני יותר מבוגרת עם כל הכאב אני יודעת לשים את הדברים בפרופורציה זה לא אומר שזה לא קשה וזה לא אומר שהתגברתי עליו אבל אני יודעת שגם אם נפרד סופית אני מספיק חזקה כי בשורה התחתונה יש לי בית יציב חזק חם ואוהב וגם דברתי עם האחר על זה שאם נפרד אני לא אתמוטט כי יש לי אהבה בבית וגם דברתי אתו על זה שבזכות הבית היציב שלי אני מחזיקה מעמד בכל העליות והירידות שלנו הוא לעומת זאת אמר שבזכות זה שאני לא רוצה לפרק את המשפחה שלי ממשיך איתי ככ הרבה זמן ..מוזר מה שאני אומרת?
בקיצור אני סה"כ בסדר יש ימים טובים יותר ויש פחות ועם הכל נתמודד .אבל בכל זאת אני מתה שהוא יצור קשר ובכל זאת אני מתגעגעת לחיבוק שלו ולסקס המדהים אתו .