איך שוכחים מישהו

[ניקי*]

_ולחשוב שכולן כאן עוברת כאלו יסורים ועבור פאקינג מה ומי ?
איזו מראה עצובה ומתסכלת עבורנו
כמה עבודה עצמית והתבוננות עמוקה פנימה זה מצריך מאיתנו._

לגמרי!
הם לא שווים אותנו בכלל

[מאוהבת*]

אני לא חושבת שאני תלותית באופן כללי.
אגב קראתי היום מאמר על תלות ושנשים רבות מבלבלות בין תלות לאהבה.
אגב כתוב שם שהרבה יותר קשה לצאת מתלות מאשר מאהבה.
המסכנה כאן ברורה מאוד, ככל שהם מתרחקים כל אנחנו רוצים בהם יותר. מה שהל עושים לנו זו מניפולציה!!!

[מאוהבת*]

ועוד משהו..
כולנו פה לפי מה שהבנתי נשים די מצליחות זה נראות טוב ואפילו טוב מאוד,
אז מה אני בא להגיד, שאנחנו רגילות לתשומת לב רבה וחיזור תמידי וביחסים עם אחרים פתאום נפלנו לרשת של מישהו שלא מצליח לאבד את הראש כמו שאר הגברים בחיינו...
אני למשל כשאני בסיכסוך עם בעלי לעולם אני לא זו שעושה את הצעד הראשון כדי להתפייס.
גם במערכת קודמת שלי זה היה ככה ועם עוד רבים שלא באמת היו לי יחסים איתם, אבל כן נפלו לרגליי.
מה שכן אני יודעת שהאחר מתחרפן עליי, הרי הסיפור של הרגשות שלו כלפיי זה המון המון שנים, מה שכן יש לו מספיק כח רצון כדי לעמוד בפני וזה משגע

[אלינור*]

מאוהבת יקירתי, גם אני לא אדם תלותי...והנה אני פיתחתי תלות/אהבה לא יודעת מה זה כבר. את קולטת שבכלל לא סיימנו את הקשר ביננו? איזה הזוי !!!

[מאוהבת*]

ברור שקולטת, חוץ מפעם האחרונה שחתכתי גם הקשר שלי עם אחר היה מסתיים ההתעלמות משני הצדדים. ככה היה גם הפרידה לשלושה חודשים, פשוט הפסקנו לייצור קשר. רק היה משגע אותי כל פעם ועושה דווקא בכל מיני דרכים, אבל זה כבר סיפור אחר

[א.א*]

אלינור
אני ממש שמחה שהלך לך טוב ושמחה שלא יצרת איתו קשר.
ביום חמישי זה ח"י שנים לקשר שלנו אולי זה כבר מת??
אני צריכה להתאפק לא לשלוח לו הודעה ביום חמישי .אתם קולטות שהתחלנו ביום השואה?? מצאנו אחלה יום להתחלה חדשה .
לילה טוב

[אלינור*]

א.א הצחקת אותי
את שולחת לו כל שנה ביום השנה? מה הוא עונה לך בד"כ? אתם ביחד ככ הרבה שנים אז תרגישי חופשי לשלוח מה שבא לך.
לפחות ההתלבטויות האלו נחסכות ממני כי אף פעם לא הייתי אדם רומנטי/נוסטלגי במיוחד ולא הבנתי למה החברים שהיו לי בעבר חוגגים ציוני דרך לחברות...היה נראה לי דבילי לחלוטין אבל קיבלתי מתנות אז זרמתי עם העניין.
רק לגבי בעלי אני זוכרת תאריכים וכן גם את התאריך שבו האחר התחיל איתי והתנשקנו

[אלינור*]

מאוהבת, שאלה....
מה זאת אומרת הקשר מסתיים כשמפסיקים ליצור קשר? אז איך חזרתם? אחד מכם יצר קשר והשני הסכים לחזור? ברור לי שאם אצור עם האחר שלי קשר מבחינתו זו שגרה וסבבה ניפגש אבל אני לא מוכנה לחזור אליו אם פתאום ייצור קשר לשאול מה נשמע רק עוד חודש. זו קצת חוצפה מצידו. כמו שרשמת, אנחנו רגילות שנופלים לרגלינו ורודפים אחרינו אחרת יוצא לנו החשק בסופו של דבר...
מסקנה:
אם אנחנו מסכימות להיות בקשר כזה זה או בגלל שאנחנו תלותיות או בגלל שאנחנו רק מחבבות ולא מפריע לנו להינות מידיי פעם ושלאותו ידיד אין משמעות כזו גדולה מבחינתנו וזה כנראה מה שהאחרים מרגישים אלינו.

[א''ש*]

בוקר טוב
אלינור שקראתי שאת רוצה לשלוח הודעה נלחצתי בשבילך.. שמחה שלא עשיתי את זה בסוף , ועברת את הפרזנטציה בלי התמיכה שלו.

בודדה - את צודקת במה שכתבת, תיארת את זה כל כך יפה את הקשר שלנו עם האחר - אצלי זה היה אובססיבי מידי .. לומדת לשחרר אותו לאט לאט .

למרות שמאז ההפסקה (שבועיים) אני מרגישה הרבה יותר משוחררת כאילו ירדו לי מהכתפיים משקולות ..
אומנם יש געגועים אבל לא ברמות כמו שחשבתי שארגיש , ממש טוב לי ורגוע ואפילו התקרבתי שוב לבעלי.
שבוע הבא זה המבחן, אני מאמינה שהוא ינסה ליצור קשר - ואם לא אז זה יעשה רק טוב לשנינו.
מה שבטוח שאני לא אתקשר או אשלח הודעה .

.

[מאוהבת*]

אלינור
כן בדיוק כמו שרשמת, בהתחלה לפני שנה זה היה ממש בגדר המשחק שהוא התחיל אותו שזה היה מחרפן אותי,
היינו נגיד בקשר יומיים-שלושה ואז מתנתקים לכמה ימים , היה מקליד בואטס אפ נגיד ולא שולח כלום בפועל,
היה מחייג אליי בואטס אפ בטעות נגיד, ברוך ה זה עבר כי זה חירפן אותי.
לפעמים היינו מדברים על זה שחייבים להיתנתק ומתנתקים לשבוע-שבועיים ואז לרוב הוא יוצר קשר ושוב חוזרים.
בפרידה הארוכה זה היה ממש קשה, פשוט יום בהיר אחד הפסקנו לכתוב אחד לשני ובאחד הארועים המשותפים הוא שלח לי ואטס אפ וביקש שנדבר ככה חזרנו.
היום הוא לא עושה את זה וגם אני לא, אבל המצב לא יותר טוב, אומנם אין היסטריות ודרמות כמעט, אבל עדיין זה כמו עצם בגרון.

[א''ש*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

אלינור
סיכמנו על שבועיים הפסקה שבוע פסח ושבוע הוא בחו"ל. שתביני הקשר שלנו על הבסיס יום יומי גם בחגים ובחופשות משפחתיות הינו בקשר. אז שבועיים ללא קשר זה קשה. החלטנו יותר נכון אני יזמתי את זה להתנתק ולראות איך אנחנו עם זה. בגלל זה רשמתי שמאוד רגוע לי ושבוע הבא נראה מה יהיה .

[אלינור*]

א"ש. לא ידעתי שסיכמתם.
בפגישה האחרונה עם האחר שלי אנחנו סיכמנו שנחשוב. מה זה אומר? לא יודעת. אני לא יצרתי קשר והוא שלח רק חג שמח. אני חושבת שאני צריכה לשחרר ממנו ולתת לו להינות מהסטטוס החדש שנמצא בו- תינוקת חדשה.
עכשיו כשהלחץ ירד לי מאתמול כל המחשבות עליו נראות לי בזבוז זמן.
יום טוב לכולן... יש לי מלא עבודה!!!

[א.א*]

אלינור.
אני חושבת שהאחר שלי מסוגל 3 שבועות נתק.לא זוכרת אם היה כזה דבר כי תמיד יצרתי קשר קודם

[אלינור*]

מחיאות כפיים. האחר שלח "מה שלומך חמודה?" קצת הסתמסנו דברים יבשים איך עבר החג וזהו.
בן זונה!! אני חמודה???? מה זה עכשיו? ידידות אפלטונית??? איזה דפוק! שיילך לעזאזל הוא והמשפחה החדשה שלו.
ועוד רשמתי היום שצריכה לשחרר ממנו. לי נראה שהוא שיחרר ממני... נראה כאילו שלח הודעה מרחמים. אותו הדבר הרגשתי כששלח לי חג שמח.

[אם_ואחות*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

אלינור, מה רע במה שלומך חמודה? מה חשבת שיכתוב?
אני ממש גאה בעצמי כבר יומיים ברציפות הייתי באותו מקום גאוגרפי כמוהו ואפילו לא חשבתי ליצור קשר. אני ממש מרגישה שנחלש לי הצורך הזה

[א.א*]

אלינור.
את הורגת אותי מצחוק.
לפחות הוא שלח הודעה זה אומר שחושב עלייך בודק דופק (חבל שלא עוד דברים) .הבן ז שלי אפילו זה לא .
היום אני קצת יותר מתגעגעת אבל לא הסטרי
דרך אגב אלינור אני גרועה בלזכור תאריכים אבל הנשיקה הראשונה שלנו הייתה שניה וחצי לפני הצפירה של ערב יום השואה היינו יחד בתורנות אז אני זוכרת .פשוט צחקתי על עצמנו איזה עיתוי דפוקק

[אלינור*]

כל הכבוד לך אם ואחות
חשבתי שיכתוב שהתגעגע אליי וישלח לבבות ונשיקות וכמה שהיה רוצה לפגוש אותי ולחבק אותי. לא לרשום לי שהיה יותר מידיי אוכל בחג.....את מי זה מעניין? עכשיו אני צוחקת כי בתגובה רשמתי לו שהוא צריך לשמור עם קריצה חחחח
כל מה שהבנתי מההתכתבות זה שהוא מנומס . ועכשיו אני מבינה כשכותבת לך את הדברים שאין לי סבלנות בכללללל אני כמו ילדה קטנה כשמדובר בו - חייבת הכל מהר ועכשיו. כעסתי כי עבר לי בראש שניצל אותי עד שאישתו תלד ובטח מרחם עליי. מה אני אעשה? מפרשת דברים לא נכון כנראה אבל זאת אני ואתן עוזרות לי

[אלינור*]

א.א זה לא מצחיק! אני מה זה אוהבת אותו ונראה לי שהוא לא יחזור אליי יותר בחיים כי הוא מפחד מהשגעונות שלי.
בטח את היית רושמת לאחר שלך שהוא מושלם כמו שהוא וכך את אוהבת אותו...
הייתי צריכה לרשום לו את זה
וגם הוא סיים את ההתכתבות שזה עוד דבר שמרגיז אותי. שפשוט לא מגיב להודעה אחרונה.

[אלינור*]

א.א אני לא צריכה שיבדוק דופק!!! אני רוצה שיבדוק אותי!!! לפחות אני צוחקת עכשיו ולא כועסת. איזה יבשוש הוא כמה סבלנות אני צריכה איתו?

[מיוחדת*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

אלינור, את מצחיקה, הוא חשב עליך ולכן כתב לך... לא נראה לי שהוא מתרגש מהשגעונות שלך

מה היית רוצה שיקרה? אם השאיפה היא באמת להיגמל, ואני בעד כמובן, תזרמי בכל הכוח עם תחושת ה"בן זונה", זה עוזר
אבל אם הקשר ביניכם נמשך בינתיים, אולי כדאי לתאם ציפיות, למשל - נפגשים פעם בשבועיים,לא מתקשרים בלי לשלוח הודעה, לא שולחים הודעות בערב וכל מה שחשוב לך, אחרת את בתחושת חוסר ודאות תמידית וזה מה שמחרפן אותך

[שגעון_זמני*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

שלום לכולם!

ראשית אני חייבת לציין שנכנסתי לדף הזה היום בבוקר בשעה 10:00 פעם ראשונה ומאז לא יצאתי ממנו.... קראתי את כל השרשור (בכל זאת 4 וחצי שנים חחח)

זו פעם ראשונה שאני כותבת על זה ואני צריכה את עצתכם/ תמיכתכם.

בת 29 +2 אשת קריירה, יש לי בעל מקסים, נראה טוב, צעיר, עוזר ותומך בכל התחומים. לפני שנה וחצי הכרתי מישהו (רווק, חתיך הורס, בן גילי ) ועם הזמן הדבר התפתח לקשר אובססיבי, תלותי ברמה קשה. היינו כל היום מסתמסים. הייתי יושבת עם בעלי ברכב והייתי מסתמסת איתו. משש בבוקר עד 2 בלילה יום יום!! נפגשים גם המון.
ההתאהבות לא איחרה להגיע ופשוט לא יכולנו אחד בלי השנייה.... היו המוןןן ניתוקים והחלטות להפסיק ואז צד אחד היה נשבר ושוב הקשר חוזר לעצמו.
אין צורך להרחיב ולהסביר שקשר כזה פוגע בכל הסביבה אם זה הילדים, הבית, העבודה, החברות....
הרווק שלי מההתחלה חשש מהקשר מבחינה מוסרית אבל כנראה לא עמד בפני פעם אחר פעם והאמת שגם אני לא.
הכי הרבה שהצלחנו לא להיות בקשר זה 3 שבועות וגם זה כל 5 דק' להציץ בווטסאפ ובפייסבוק כמו מטורפת. לפעמים אני מסתכלת על עצמי ומרחמת על עצמי. בזמן המבוזבז הזה הייתי יכולה לעשות כל כך הרבה דברים. להיות עם הילדים, להשקיע בבעל, לצאת לטייל..... אבל האובססיה הזו פשוט מחלה! לכן אני מבינה אותכן כל כך ופשוט נדהמתי לגלות כמה כמוני יש ואני לא לבד במערכה.
לאחרונה הגענו להחלטה (בפעם המי יודע כמה) להפסיק את הקשר כי התחלתי לחשוב על הקשר שלי עם בעלי ולמה אני צריכה את החיזוקים האלו מהרווק ואת האהבה הזו? למה מה שבעלי נותן לי לא מספיק לי? התחלתי להתרחק מבעלי. כבר לא יכולה שיגע בי...אין ביננו תקשורת... אנחנו לרוב רבים ואז עלתה בי המחשבה לפרק את הנישואין.
אין ספק שזה שיש לי את הרווק נותן לי כח שיש מישהו שמחכה לי בחוץ ויקבל אותי בזרועות פתוחות (לטענתו) אבל אני יודעת שזו אשליה כי הרווק שלי לא יודע מה זה ילדים, הוא לא בשל לזוגיות רצינית וכמה שהוא מנסה לשכנע אותי שהוא יהיה שם אני יודעת שלא.
הרווק שלי באמת מקסים וגם כואב לי "להחזיק" אותו כשהוא צריך ורוצה למצוא קשר אמיתי ויציב (הוא טוען שמאז שאנחנו יחד קשה לו לפתח קשר עם אחרות בגלל שאני תמיד בראש שלו ויש לו תקוות לגבי).
ראיתי את התגובה של "בודדה" שגם ציפתה לקבל את התמיכה של האחר שלה שרצתה לקום ולעזוב ואז הוא חטף רגליים קרות, מאוד מלחיץ לעשות תהליך כזה ואז גם לקבל את הפניית הגב הזו. אני גם לא רוצה שזה יהיה השיקול שלי לפרק את הבית אבל שוב, גרעין ההתלבטות שלי נובע מכך שלא סתם הגעתי לצומת הדרכים הזו לפני שנה וחצי פשוט הקשר שלי ושל בעלי לא מספיק חזק.
שבוע שעבר דיברתי עם בעלי על הקשים בזוגיות וקבענו שנלך לטיפול זוגי.
האם גם אתם חושבים שיש צורך לקום וללכת? קשה לי המחשבה שככה חיי יראו, מלאים בבגידות והסתרות ואם זה יתגלה.... יחרב עלי עולמי.
חייבת אותכם לפני שאני משתגעת!!!! (רושמת אותכם כי מסתתרים להם פה גם גברים:))

[בודדה*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

שגעון זמני זה היה אחד הדברים הכי קשים שקרו לי בשנים האחרונות,
כי ההחלטה שלי ושל בעלי קרתה חודשיים לפני כן, וההתאהבות קרתה בתקופה הזו וגרמה לי (ולא בלי תיאום עם האחר) לעשות את שיחת הפרידה הסופית.
זו היתה סטירת לחי קשה מאוד ואני לא מאחלת לאף אחת לעבור את זה.
ועם כל הצער כשאת מקבלת ריחוק וניכור אחרי החלטה כל כך קשה, את בעצמך מקבלת רגליים קרות מההחלטה שכבר עשית.
גם אם היית בטוחה רגע לפני כן שאת מעדיפה לחיות לבד על פני איתו, את מבינה שכשכואב כל כך חייבים מישהו להישען עליו.

אי אפשר לחיות ככה לאורך זמן, זה סוחט את כל האנרגיה מהגוף ומוחק כל הנאה אחרת מלבד זו שיש כשאת איתו. רק כשמצליחים לשכוח אותו, את חוזרת לאט לאט להנות מהדברים שיש לך,
ולהבין שאין מספיק הנאה במה שיש לך ולחפש אותה במקומות אחרים(תחביבים, עבודה, ילדים, או אולי פרידה מבן זוגך).
יש רגעים שאני מרגישה כאילו מישהו הכניס קש ושתה ממני את כל האנרגיה שלי. מתמסרת לגמרי וכשהוא לא לוקח את מרגישה כמו ספגטי כזה.
ואז את מתחילה להתאושש, מחליטה שדי, מתחילה לחזור לעצמך, אבל כשאת מתרחקת האחר לא עומד בזה גם הוא ומתחיל לעורר את זה מחדש.
ואני נשאבת לשם כל כך בקלות.

• מאוהבת, א.א, שיגעון זמני(מקווה עבורך שאכן זמני), אלינור, מיוחדת, א.ש וכל האחרות, מה אתן חושבות על זה -

נראה לי שאחד הדברים הנוספים שחוזרים בקשרים האלה, זה גברים עם ליבידו קצת נמוך ונשים שהן מעט מניפולטיביות ורגילות להצליח לגרום לגברים לסובב אחריהן את הראש כשהן רוצות.*
נראה לי שכולנו קצת יודעות למרות הפנים התמימות לשחק קצת עם זה שממול, וחלק ממה שמשגע אותנו זה שבגלל המיניות הקצת נמוכה של אותם אחרים הם מצליחים בקלות לעמוד בפני זה.
וזה גורם לנו הכל כך רגשיות להגיע לעומק התאהבות כזה שהוא נפלא במצב אחר, אבל לא במצב הזה בו זה שממול לא מתמסר גם הוא.

אני לא חושבת שאי פעם שיחקתי במישהו, אבל כאן אני מרגישה שאני משתמשת בכל מניפולציה שאני יכולה, פעם מבויישת, פעם סקסית, פעם מחוייטת, ביתית בטרנינג, פעם עם מחשוף עמוק, פעם משעשעת וקלילה, פעם רצינית ועמוקה,
ויכולה לעבור את מרבית המגוון במפגש אחד או התכתבות לילה אחת. תגיד לי מה בא לך הערב ואת זה אני אתן, רק תמשיך להיות איתי, סביבי, שלי. וזה עובד. אבל אני גם הולכת לישון בלילה ליידו במחשבות אחרי השיחות, ואני קמה איתו ליידי בבוקר במחשבות, ואני די מהר שולחת את ההודעה הבאה, או מתקרבת אם נפגשנו, ומופתעת לגלות את היכולת הזו שלו לאמר - אבל מה קרה לך? אנשים מסביב יראו, יבינו, המקום היחיד אליו נוכל להתקדם זה להפוך לזוג רישמי, וזה לא אפשרי. ומה בכלל את רוצה ממני? אי אפשר לדבר כל יום הרי.
ואם לא להתקדם כל מה שנשאר זה לעמוד במקום. אבל המקום הזה שורף מאוד. מדגדג כיפי חודש חודשיים אבל לאט לאט מתחיל לשרוף.

שיגעון זמני אם את מסוגלת - קומי ולכי. אצלי כמו שהוא טורח לציין בכל פעם שאני אומרת שהגיע הזמן לעצור את זה כי אני מתפרקת ממההתרחקויות -
אין שום סיכוי להצליח. כי אני יכולה ללכת ואני יכולה לשכוח. אבל ברגע שימצמץ אני שוב שלו.

[א.א*]

בודדה
אני לא חושבת שהלבידו של האחרים נמוך .אם הוא היה נמוך בכל אופן הנשואים הם היו יוצאים מהספור הזה בלי בעיה .אצלי האחר לא מוכן שנפרד כבר פעמים דברתי איתןץו בשיא הרצינות על פרידה והוא לא הרפה.אפילו אחרי שאשתו גילתה וכמעט חרב עליו עולמו הוא המשיך אחרי חודשיים.לא יודעת מה הקטע שלהם שהם לא יוצרים קשר .
אלינור האחר שלך לא נראה לי טיפוס של "לא נעים" לו אז הוא שלח הודעה .נראה לי הוא לא רוצה לשרוף גשרים שאם בעתיד יבוא לו עליך אז הוא יוכל לחזור בקצור שומר אותך על אש נמוכה(תסלחי לי על הבוטות)
האחר שלי גם שומר אותי על אש נמוכה ולא מבין למה אני מתעצבנת שלא יוצר קשר ..
שגעון זמני שוב אני אומרת ברגע שאחד מבני הזוג פנוי המצב הרבה יותר מורכב ועוד יותר מורכב אם את לא יודעת אם יש עתיד לך ולבעלך קודם תפתרי את הבעיות בבית או לפחות תדעי מה את רוצה מעצמך מה את מרגישה ביחס לבעלך ורק אח"כ תנסי לפתור את הבעיות עם הרווק שלך.
אנחנו כאן בשבילך וצר לי שעוד אחת מצטרפת לדף הזה .
איפה הגברים?? כנראה להם אין קצר בין הראש ללב מחושבים אחו שילנג רק אנחנו סתומות אוכלות את הראש והלב במקום להתנער מכל החרא שהם מאכילים אותנו ולהנות ממה שיש לנו בבית ,בעבודה,חברים...

[שגעון_זמני*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

בודדה- תודה על התשובה המושקעת.

אני מסכימה עם דבריך שאנחנו משחקות בהם (כשאת עומדת מול נשוי נו מילא אבל כשמולך עומד רווק ואין לו משפחה לברוח אליה זה יותר קשה)

מה הייתה הכוונה "קומי ולכי"? מהנישואין או מהאחר?

[מיוחדת*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

בודדה, אולי הבנתי לא נכון, אבל את פנויה, או לפחות יכולה להיות, אז למה לטענתו הקשר לא אפשרי?
אני, אגב, לא מסכימה עם נושא המניפולטיביות, אפילו ההפך הוא הנכון, אני לגמרי אמיתית איתו, אומרת הכל, אומרת יותר מדי כנראה, כע כשהוא לא עומד בציפיות שלי, אני נפגעת יותר כי אני מרגישה שברירית.
אני חושבת שמה שגורם בד"כ למקרים האלו הוא חוסר כלשהו בנישואים - בסקס, בתשומת לב, בתקשורת פתוחה - זה יכול להיות חוסר קבוע או זמני, כמו שהיה אצל אלינור.
עוד דבר אופייני הוא שהקשר הוא בריחה מטרדות היום-יום והשגרה. אני כותבת את זה וזה עצוב לי כי אני מתחילה לקבל את זה שזה כל מה שיש פה - קלישאה שחוזרת פעם אחר פעם ולא קשר מיוחד וחד פעמי כמו שחשבתי

[אם_ואחות*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

אני לאט לאט מבינה שאולי אני צריכה שינוי מיקצועי בחיים. החיים שלי לא מספקים אותי וכל חוסר הסיפוק מופנה החוצה לחיפוש רגושים (שקריים) אצל המין השני. מי שמסופק ומרוצה מחייו לא מחפש ריגושים...

[בודדה*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

אני לא פנוייה
צחוק הגורל אבל בגלל הסיפור איתו שכל כך הכאיב לא הצלחתי להיפרד מבעלי.
והסיבה שלו להתרחקות כל פעם מחדש היא זה שאני לא פנוייה, אבל מצד שני הוא לא מבטיח מפורשות שכשאפרד הוא יהיה שם, והנסיון שלי להיפרד גרם לו להתרחק אז למרות שהפרידה לו היתה ׳עבורו׳ זה הפחיד אותי מספיק כדי להתחרט ולחזור לבעלי.
מסכימה איתך מאוד לגבי הכי אמיתית ושברירית. אבל בתוך השבריריות הזו אני מאבדת את עצמי לפעמים לקיצוניות של תום של מיניות של עומק ושל רדידות. הכול בי ואמיתי מולו.

[בודדה*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

שיגעון זמני התכוונתי לכי מהאחר, תשכחי ממנו אם מסוגלת.

[מיוחדת*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

אם ואחות, גם אני בצומת דרכים מבחינה מקצועית כרגע אבל לא מרגישה שיש לי מספיק אנרגיה כדי להתמודד עם עוד טלטלה

[אלינור*]

א.א יקירתי, את לא בוטה בכלל גם לדעתי הוא שומר על אש נמוכה. כמו שאני מבינה ומאמינה שאני לא טועה- הוא בתקופה שלא מתאים לו משהו מחייב מהצד. הראש שלו גם לא בזה ואפשר להבין שאם מסיים את העבודה ויש לו זמן פנוי הוא ירוץ הבייתה כדי לראות את התינוקת שלו. הוא לא וויתר על הפגישות שלנו כשהיא נולדה אבל ברגע שהתחלתי להעיק עם ההודעות ולסכן אותו ולדרוש אז הוא נסוג. אני סיימתי להמתין לו בלב פועם ולהרוס לעצמי את החיים ומבחינתי אנחנו בפסק זמן עד ספטמבר. ככה אין לי ציפיות בכלל וכל הודעה שישלח אקבל בברכה.

[אם_ואחות*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

אלינור כל הכבוד לך! הוא כבר הרס לעצמו משפחה אחת. ואת תשמרי על משפחתך מכל משמר.
קראתי היום לעומק על אנשים עם צורך בריגושים, נראה לי שכולנו כאן כאלה. זה נובע מחוסר סיפוק וחוסר חיבור לעצמינו. נראה לי שכדאי לטפל בצדדים במקום להרוס לעצמינו את החיים.

[אלינור*]

בודדה, תשובה לשאלתך....
הליבידו של האחרים לא נמוך פשוט ברגע שאנחנו מאוהבות אפשר להמשיל את התקופה הזו לחוסר שפיות זמני עם ייחום עצבני
אני לא חושבת שאני מניפולטיבית עם האחר כי אני באמת אוהבת אותו והוא יקר לי. גם עם בעלי אני לא מניפולטיבית. לגבי כל שאר הגברים אם אני צריכה משהו, ברור שכן, אני ממיסה את כל העולם עם החיוך שלי, העיניים הכחולות ואני יודעת את זה וכן, בד"כ גם משיגה כל מה שאני רוצה. ולא מתביישת לספר שאני גם מאוד מוחמאת ממבטי ההערצה כי אני אסרטיבית בעבודה ורצינית אז אם אני כבר מקדישה חיוך מפלרטט למישהו הוא מרגיש מיוחד. מניפולציה? לאו דווקא! אני קוראת לזה להשיג מה שבא לי בעזרת קסם אישי

[א.א*]

אני אף פעם לא ליפשתי ריגושים תמיד צריכה את המוכר והידוע .מאוד זקוקה ל"גב" ובטחון ובגלל זה לא מובן לי הקשר עם האחר כי אם זה יתגלה כל מה שאני באמת זקוקה לו וצריכה יהרס .
חוץ מזה שאני תמיד בעשיה לומדת , עושה ספורט , נפגשת עם חברות ויש בית וכל מה שכרוך בניהול בית ופתחתי עסק חדש בנוסף לעבודה נרגילה שלי ...באמת אני עסוקה והחיים שלי מלאים אז זה לא משעמום .אז למה אני מתעסקת בו כל היום?????

[שגעון_זמני*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

בנות יקרות לא עניתן לי על השאלה האם עלה בדעתכן אי פעם לפרק את הנישואין כי הבנתן שאלו לא החיים שציפיתן להם? האם ניתן להשלים עם המצב של חוסר משיכה לבעל, שיגרה, שקרים? אני בת 29 ככה זה אמור להיות עוד 30 שנות נישואין? מלחיץ!

[מיוחדת*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

שגעון זמני, התשובה שלי היא חד משמעית כן

[אלינור*]

שגעון זמני. התשובה שלי חד משמעית לא!
אם ואחות כתבה נכון: מי שבאמת מרגישה מסופקת ושלמה לא תחפש ריגושים. חוסר סיפוק לפעמים נובע ממשהו פנימי רגשי שלנו ולפעמים בגלל שהנישואים פשוט לא משהו.

אגב, אני בחיים לא הייתי מעיזה להיכנס לקשר עם רווק או עם מישהו שהנישואים שלו לא טובים בגלל הפחד שהוא יבקש יותר ויהרוס לי את הנישואים שלי- אותי זה היה מפחיד....

[מתוסכלת*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

וואאווו בנות אני משש בבוקר קוראת את כל מה שכתבתם חשבתי שאני משוגעת חשבתי שאני היחידה בעולם שמרגישה ככה!
טיפשה ורוצה את הבלתי אפשרי הסיפור שלי כל כך דומה אבל גם כל כך שונה ומורכב!
בבקשה שמישהי תגיד לי שזה עובר
שמישהי תגיד לי ששוכחים!
שיגידו לי שהדמעות ייפסקו שהכאב יחלוף כי אני לא יכולה להכיל את זה יותר כל יום ויום אני כואבת ונאחזת בעבר המושלם שהיה לי איתו!
רק שאצלי זה מורכב יותר!
האהבה שלנו לא יכולה לנצח כי גם אם שנינו היינו רווקים לא היינו יכולים להיות יחד!
מכל סיבה אפשרית שתעלה לכן לראש!
בבקשה תגידו לי ששוכחים

[א.א*]

מתוסכלת.
יום יבוא או שתשכחי או שתזכרי בו בלי הרבה כאב .בדף הזה יש הרבה שכאבו הרבה זמן ואחכ נעלמו מהדף כנראה שהכאב נרגע והתעמעם או שפשוט השכל גבר על הלב .
שגעון זמני אני נשואה כבר 28 שנה וברור שהיו עליות וירידות ולפעמים רציתי להחזיר אותו לאמא שלו ולצאת מהבית אבל זה לא היה קשור לאחר זה היה בנינו.אף פעם לא רציתי להתגרש בשביל האחר (ברור לי ולאחר שזה לא אופציה)בכל אופן בעלי הוא אהבת חיי ולא יכולה לחשוב על משו אחר במקומו( זה לא אומר שלא בא לי לפעמים לחנוק אותו) ושוב אני אומרת תנסי לנטרל את אחר שלך מכל הספור ותבדקי טוב טוב האם יהיו לך חיים טובים עם הבעל חיים של אהבה והערכה הדדית.מוזר שאני כותבת הערכה הדדית כי אני לא מיישמת (בכל זאת בוגדת שנים)אבל לא מפרקים משפחה ככ מהר יש לזה מלא השלכות אבל אם את מאמינה שלא יהיה שיפור ויהיה רק סבל בניכם תעשי חישוב מסלול מחדש.בהצלחה

[שגעון_זמני*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

א.א היקרה דבריך מחזקים אותי נורא. מחר מתחילים טיפול מקווה שהרגש, המשיכה והרצון לנישואים האלו יחזרו כפי שהיו.

מתוסכלת- ליבי איתך, אני גם יודעת שמהרווק לא יצא לי כלום פשוט כל כך אוהבת וכל כך רוצה לחוות דברים שאני יודעת שבמסגרת הקיימת שלי לא אעשה לעולם, כואב לוותר על ההנאות הקטנות האלו אבל אני מניחה שזה חלק מהחבילה כשמתחתנים (ועוד בגיל 20).

מיוחדת- קשה לי עם הקביעה החד משמעית, רוצה להיות מאושר ומאוהבת מעל לראש עם הבנאדם שאני איתו! יכול להיות שאני פנטזיונרית....

אלינור- השאלה היא אם באמת חסר לנו משהו בזוגיות כי יש בעיה או כי אנחנו יוצרות לעצמנו אקשן בחיים ומחפשות ריגושים (שזה יותר עניין של אופי)?

2 החברות הכי קרובות שלי גם בוגדות, זה נהיה דבר שבשגרה. אנחנו נשארות עם הבעלים אבל ממשיכות לשקר ולהסתיר וגם מתאהבות באחר, זה נשמע לכן הגיוני?

בודדה- אם הייתי יכולה לא הייתי פה חחח התמכרות קשה.

[בודדה*]

בעקבות כל מה שקראתי כאן (הצטרפתי רק לפני יומיים וכבר מרגישה חלק טבעי מהפורום הזה) התפכחתי קצת, למדתי כמה קשה וארוך זה יכול להיות.
הבנתי שהחצי שנה שלי עם האחר יכולה להפוך גם לשנתיים שלוש בקלות והבנתי שאני לא מוכנה לזה.
הקושי רב, והוא בשלו רגוע, קצת אדיש, אבל "אוהב מאוד, מה, אני צריך להגיד את זה פעמיים בשבוע?" ואני מלאה בצער ועצב צריכה להתמודד עם ה"כבר לא נעים וכיף איתך כמו פעם" שלו.
אז אחרי 7-8 הודעות שלי ביומיים האחרונים, שנענו בתשובות של מילה או שתיים ("עסוק", "בסדר", "אחר כך", "כדאי" וכו) נשברתי והתעקשתי על שיחה למרות שהבהיר שלא מתאים כרגע.
ופרקתי את זה. את זה שזה כבר באמת לא נעים וכיף, ואת זה שזה כואב ודוקר, והתחננתי שיגיד לי ללכת, ושיבין שאם אין לזה סיכוי אני צריכה לשמוע את זה ממנו, כי אני לא מצליחה להבין בין השורות, ואם לא יגיד את זה זה ימשיך להרוס אותי.
אבל הוא התעקש להמשיך לאמר שזה חי וקיים ועמוק, וימים יגידו לאן זה יוביל. ולא הסכים להגיד שנעצור, ולא הסכים להגיד שנתקדם.
והבטיח שברגע שהכול יירגע (גם הוא בתקופה כזאת בעייתית) הוא יחשוב על זה עד הסוף ויבהיר לעצמו לאן הוא רוצה להוביל את זה ויחלוק הכול.
הוא מבטיח כל הזמן שזה לא משחק, שזה הכול מהלב ושהוא חושף הכול, ובאמת פשוט מפחד ומרגיש אשם.
איך להמשיך? כל כך הרבה פעמים אמרתי לעצמי ביומיים האלו - זהו, את לא כותבת לא עוד אחרי התשובה שלו, אבל שעה אחר כך נשברתי ורציתי לכתוב לו שוב.
זו הפעם הראשונה שאני מספרת לו כמה זה כואב. כי בהשראתכן אני מבינה שאין דרך פשוטה לצאת מהמעגל הזה בלי לעשות מעשה. ואני די נחושה לצאת מזה, כי השיחות כאן הוציאו אותי משיווי משקל והקצינו את כל מה שאני מרגישה.
כאילו התקדמתי שנתיים בקשר הזה כי הבנתי דרכיכן איפה אהיה עוד שנתיים אם אמשיך ככה.
אז אני עוצרת את המצב הזה. או שנעצור את הקשר, או שזה יהיה ברור לשנינו שאנחנו שם וממשיכים קדימה ואני אוכל לעשות החלטה כנה לגבי הפרידה שלי.

אבל עכשיו פתאום אני מפחדת שהאולטימטום הזה יגרום לי להישאר מחר לבד. עם בעלי. ויום אחר כך כשאפרד מבעלי האחר שלי כבר לא יהיה שם עבורי.. אני עושה טעות? לתת לדברים להתגלגל לבד? לסגת ולהגיד שסתם היה לי ערב כזה עצוב ועכשיו הכול בסדר?

[בודדה*]

שגעון זמני, אני לא יודעת איך האחרות כאן רואות את זה,
אני לא רואה את זה כבגידה, אני רואה את זה כקשר כנה ואמיתי שהתפתח, ואם הוא אהבה אמיתית צריך לחתוך את הקשר הנוכחי וללכת איתו הלאה.
בגידה זה משהו קטן, רגש שולי, אי אפשר להמשיך את זה לאורך זמן. משהו שאפשר וצריך להפסיק.
וגם ביחסים הכי מאושרים נכנסים לשגרה, חלק אחרי שנה, אחרים אחרי 5-6 שנים. ההתאהבות הראשונה נעלמת ומה שנשאר זה מה שחשוב.
אם לא טוב לך, וניסית ייעוץ ועדיין לא טוב לך, אין מה להמשיך. אבל אם יש ילדים צריך להבין עד כמה לא טוב לך ומה החלופה. כי לא קל להיות לבד. ולא קל לילדים להיות עם שני בתים.
אז הסיבות צריכות להיות ברורות לך והמשמעות צריכה להיות ברורה לך.

[שגעון_זמני*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

וואו אלינור שמחה כל כך שאת מרגישה כך.
אני כרגע בדרך ההפוכה ומקווה שאתאהב שוב בבעלי...
אני לא חיפשתי זיון, חיפשתי חיבוק, אוזן קשבת... ואז הוא הגיע.
קשה המחשבה להתנתק ממנו אבל מצד שני לא יכולה שהוא יהיה מרכז עולמי (זה המצב כרגע).

בודדה- זה שזה קשר כנה עם האחר נכון אבל זה עדיין בגידה בבעל.
אצלי מדובר ברווק ללא ילדים חי חיי הוללות, גר בדירה שכורה, מרוויח ממוצע ובעל הרגלים רעים. נראה לך שאני יכולה לעזוב ולהיות איתו? חחח לעולם לא יחזיק מעמד. לפעמים אני אומרת לעצמי אפילו בשביל לנסות איתו חצי שנה זוגיות שווה לי לקום וללכת. מחשבה מעוותת...............

[מיוחדת*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

שגעון זמני, אולי לא הבנת את תשובתי - התשובה לשאלה "האם חשבתי" היא יעד משמעית כן - חשבתי. אם הייתה לי תשובה חד משמעית כנראה שהייתי פועלת בהתאם. כרגע אין לי תשובות, רק שאלות. מקווה להגיע לזה בהקדם.
בינתיים שיהיה לכולן יום טוב וקל

[א''ש*]

בודדה
אני לא חושבת שבגידה זה משהו קטן ושולי - בגידה לדעתי זאת מעילה באמון וקיום יחסים מחוץ לנשואין פיזי \ רגשי..
אולי סטוץ הוא קטן חד פעמי עם רגש שולי - אבל שוב זה רק דעתי וכל אחד רואה את זה אחרת.
דעתך? נעלמת?

[אם_ואחות*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

מתוסכלת, יכולה לעודד אותך שהכאב חולף. אם היו ימים לפני כמה חודשים שחשבתי שהוא אהבת חיי שאני מפספסת משהו גדול ואמיתי. היום אני יודעת שזה ממש לא ככה. יודעת איך הגעתי למצב הזה. מחוסר סיפוק עמוק בנישואים על סף יאוש ותסכול מהבחירה השגויה שלי בבעלי והוא היה המושיע באותה תקופה.
היום עדין מחבבת אותו, הייתי שמחה לחברות אפלטונית איתו, לא בטוחה שזה אפשרי. אבל יודעת שזה רחוק מאהבה וממשהו אמיתי.

[מיוחדת*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

בודדה, אני מסכימה אתך במובן שאם את בטוחה שהבחירה בבעלך אינה מתאימה לך יותר צריך ללכת עם הלב לא להישאר בכוח כי כך החלטת לפני הרבה שנים. יכול מאוד להיות שההבנה שמקומך אינו עם בעלך הגיעה מתוך ההיכרות עם קשר שיותר נכון לך ויכול להיות שמקומך איתו. יחד עם זאת, לא בטוח שאפשר לדעת בוודאות שזה אכן אמיתי עד שהקשר לא עומד במבחן המציאות ולכן, לדעתי, יש לנתק ככל האפשר את ההחלטה מן האחר ולשאול את עצמך, אם החלופות הן להישאר עם בעלך או להיות לבד, ללא האחר, האם ההחלטה עדיין נשארת בעינה? רק אז תוכלי לדעת שההחלטה היא שלך והיא נקיה מהשפעות הקשר המתעתע באופיו. כך גם תוכלי לוודא כי לא תתמוטטי אם וכאשר האחר ייעלם, אולי זה לא יקרה, אבל את צריכה לוודא שאת שלמה מבפנים וכך גורמים חיצוניים לא יוכלו לערער את הבטחון בהחלטה.

אולי בדרך זו גם האחר שלך ידי שההחלטה לעזוב היא אמיתית ולא ירגיש אשם על כך שהוא גרם לפירוק התא המשפחתי שלך

[מיוחדת*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

א"ש, את צודקת מאוד, לפעמים אני פתאום מסתכלת על מה שקרה מהצד ולא מאמינה על עצמי.
אצלי דווקא התחושה שהקשר חזק ואמיתי הקלה על נקיפות המצפון כי זה מיוחד, כי זה כמעט לא בשליטתי, עכשיו כשאני "מתפקחת" מהאשליה הזאת, כל שנותר הוא המעשה הלא מוסרי

[סדרתית*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

אוףףףףף אין לי כח. מצליחה להפסיק להיות בקשר עם אחד, מתחילה התכתבויות מפלרטטות עם מישהו אחר. אני חסרת תקנה..

[אלינור*]

מיוחדת יקרה, תסלחי לעצמך ואל תחשבי שמה שעשית לא מוסרי- ככה הצלחת להתמודד באותה תקופה. לא יעזור לך לשפוט את עצמך...בכל מקרה, לדעתי החמור בקשרים שלנו זו התלות ואז הקשר בא על חשבון המשפחה והסבלנות והאהבה. ההיבט הפיזי הוא שולי לדעתי. נקיפות מצפון לי יש רק על התקופה של האובססיה והתלות ובתקופה זו האחר התרחק ממני ולא שכבנו שלושה חודשים. ופה החלטתי שרוצה לשכוח ממנו.

חייבת לציין שמאז שהחלטתי על "פסק זמן" ממש כיף לי ואני לא מצפה להודעה מהאחר ואני חושבת שזה שהתגברתי על הצורך לחיזוק ממנו לפני הפרזנטציה וזה היה קשהההה גרם לי לא לפחד לשחרר אותו

[א.א*]

לפעמים בא לי שהוא יזום את הפרידה ולפעמים אני מפחדת מזה .
היום אני פשוט מרגישה מבועסת שהוא לא שלח הודעה גם כי זה יום השנה וגם כי כבר שבועיים בלי הודעות ..
אלינור לצערי אני עוד לא במקום לשחרר בלי פחד .
אני באמת מתגעגעת אליו ולחיבור הפיזי איתו

[אלינור*]

א.א כואבת בשבילך ממי. תשלחי לו את הודעה ואל תתבאסי. האחר שלך כל כך עסוק בראש כשהוא בעבודה שהוא גם לא חושב על המשפחה שלו. הקריירה שלהם זה הכל בשבילם. חיבוקים גדולים
אני נזכרת ומתגעגעת אבל שיחררתי באהבה עצומה אליו שיהנה ממשפחתו בלי דאגות. הזמן יעשה את שלו, אני לא יודעת מה יהיה. אם הגעתי למצב של אהבה כזו גדולה אליו שוויתרתי על המלחמות לנכס אותו אליי לא אשכח אותו עוד הרבה שנים ואולי בתקופה אחרת נחזור לקשר אחר. אני לא עצובה ולא מרגישה החמצה בכלל. למדתי והתפתחתי המון בשנה הזו.

[שגעון_זמני*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

אלינור את נותנת לני כח

דיברתי קצת עם הרווק שלי היום קשה לו שאני לא שלו הוא רוצה בלעדיות.
הראש אומר לשחרר אותו שימצא לו זוגיות נכונה אבל הלב לא נותן לי לשחרר אותו ורוצה לכלוא אותו.

מה עושים?

[מתוסכלת*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

בנות תומכות ומדהימות!
אני היום עשיתי צעד קשה מאוד אבל עשיתי אותו אני יניח את הסיפור שלי כאן בכנות אמיתית כדי לעזור וכדי לפרוק כי הבכי לא מפסיק!

אני נשואה +1 לא מאושרת!
בעל שמתעלל מילולית,פיזית וכלכלית,לא חכם במיוחד,אנוכי ועוד....
לפני שנה וחצי נפתחה כ-20 צעדים מביתי חנות כלשהי והתחלתי לרכוש שם הרבה המנהל שם גבוה מאוד חתיך הורס שירותי חכם תמיד בלבוש ייצוגי מתחת לחלוק הלבן שלו!
מהיום הראשון היה קליק בינינו תמיד שהייתי נכנסת הוא היה קם אליי במהירות דואג לי עושה לי הנחות נותן לי מתנות אמר לי להביא לו כרטיסי ביקור שלי שישווק אותי והיינו מאריכים את השיחות מפעם לפעם בחודש הוא התחתן זה צבט לי אבל מי חשב על משהו איתו בכלל?!
הוא לא יהודי,אין סיכוי בחיים!הוא היה משתף אותי בהכל אפילו סיפר לי שהוא מתחתן כי הוא חייב ככה זה אצלהם!
בינתיים המצב ביני לבעלי התדרדר באמצע ספטמבר הגעתי אליו בבוקר וניהלנו שיחה בת 45 דק׳ כשחזרתי הביתה כעסתי על עצמי ושלחתי לו הודעת התנצלות על החפירות!
ההתכתבות נמשכה עד שהוא הזמין אותי לקפה ואני הלכתי!
ככה זה התחיל! אני יכולה לומר לכם שהוא היה מאוהב בי בטירוף רק רצה לוודא כל הזמן שאני קיימת ביקש שאגיע כל שניה שלח אינספור הודעות אהבה הקדיש שירים בלי סוף הבריחות אליו היו מתוקות ומנחמות הוא יודע לנשק אותי כמו שתמיד חלמתי הוא ענד לנו צמיד אנרגתי שיחבר בינינו וזה יהיה הסימן לאהבה ולקשר שלנו ביום שאחד מאיתנו יוריד אותו נבין שזה נגמר מאותו צד
בקיצור בנות סרט של ספילברג!
ואז בעלי התחיל לחשוד עשה לי בלאגן פרץ לשם פעם אחת וצעק עליי לידו אנשים התחילו להסתכל מתי אני נכנסת ומתי אני יוצאת משם כולם שאלו אם אני עובדת שם בקיצור היה עלינו לקחת צעד אחורה..
אבל הוא לא לקח הוא פשוט הראה כאילו שהוא לא מעוניין יותר וההודעות הפכו להודעות פרידה ואז אני הייתי נשברת הוא היה נשבר כל פעם מישהו אחר וזה נמתח כמו מסתיק יום אחד הוא תפס אותי ושוב התנשקנו בתשוקה שביקשתי ממנו שלא יצא לי מהחיים הוא לא הסכים הוא אמר שזה נגמר
ואחרי חודש שוב הכניס אותי לחדר הקטן ההוא שלנו ושם סיפר לי שהם מנסים להיכנס להריון
עולמי חרב עליי כאב לי כמו שכאבתי את הפרידה הראשונה אבל הייתי כותבת את כל מה שאני מרגישה באיזה אתר יום אחד הוא עלה על זה וכל פעם שהייתי מגיעה הוא היה גורם לי להבין שהוא קרא את מה שכתבתי אז זה היה מן פורקן כזה בשבילי וזה גרם לי להבין שהוא עוד אוהב אותי אבל כמו שהוא אמר הכל לטובתי אסור שידעו שבגדתי אחרת החיים שלי יגמרו!
בינתיים אני מתכננת גירושין אבל עד שלא אהיה בריאה ממנו לא אוכל לעשות דבר!
אתמול העילית איזשהו מכתב שסיפר שאני חושדת שהוא עם מישהי נוספת והיום חרב עליי עולמי!
הוא פתח את השיחה פנים מול פנים והתחיל ב:״אני לא חייב לך שום דבר״
תקשיבו בנות אני שבורה מרוסקת אבל כשיצאתי משם חסמתי אותו מכל מקום אפשרי!
העפתי את הצמיד שלו לקיבינימט ואני לא רוצה לראות אותו שוב לעולם!
מחר יש לי יומהולדת והוא יודע מה אני באמת רוצה
אבל הוא בחר לפגוע בי ולהכאיב לי במקום !
אז באמת שאני יודעת שזה קשה כי כרגע אני כעוסה וכואבת אבל אם לא אסיים את עכשיו זה ישאר לנצח כי לא הוא החזיק אותי אני פשוט נשארתי באשליה הראשונה
כואבת מאוד אבל בטוחה שזה יעבור

[אלינור*]

מתוסכלת,
דבר ראשון בלי קשר לאחר שפגע בך את מעיפה את בעלך מיידית ויפה שעה אחת קודם!!!! אף אישה לא צריכה להישאר עם גבר מתעלל פיזית מילולית ורגשית-פתחי בהליכי גירושין מהר ותפני לאיזשהו מעון/תמיכה לנשים מוכות על מנת לקבל הכוונה וייעוץ. אם אדע מאיזו עיר את או עיר קרובה אלייך אבדוק וארשום לך בדף לאן לפנות לייעוץ.
האחר תשכחי ממנו, אם יש לו מישהי אחרת בנוסף לאישתו ואלייך....אל תתעסקי בו כרגע כי הוא לא הבעייה האמיתית שלך בחיים!!! את בורחת לבעייה הזו כי אינך יכולה להתמודד עם בעלך. הפחד מבעלך משתק אותך!! תברחי ממנו מהר- הילד שלך- בן או בת? אגב, אל תדברי עם בעלך על כלום בינתיים עד שתקבלי ייעוץ מקצועי.
אנא ממך, כתבי איזו עזרה את צריכה ואשתדל לעזור

[אלינור*]

בנוסף מתוסכלת יקירה, את הדמעות שלך אל תזילי על האחר תזילי אותן על עצמך ועל הבעל שבחרת ועל הילד שלך שצריך לגדול עם אבא מתעלל. תתחזקי ותפתחי דף חדש בחיים.
יש לך ממני תמיכה גם בכאבך על האחר והתייחסותו אלייך אבל זה נושא מאוד שולי בחייך כרגע ואת נאחזת בו כדי לא להתמודד עם הבעייה האמיתית. חיבוקים גדולים

[פלוני_אלמוני*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

מתוסכלת יקרה, כמו שאלינור אמרה יש להפרד מבעלך במהירות האפשרית למרות שאני מאמינה שזהנלא פשוט, מדובר בחיים שלך ושל הילד!
לגבי האחר אל תשפטי לפני שתראי את התמונה כולה, מניסיון!

[מיוחדת*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

אלינור, תודה על התזכורת שקצת חמלה עצמית עוד לא הרגה אף אחד אני רק חוששת שהוא יכול לשאוב אותי חזרה בכל עת על פי רצונו הבלעדי.
ולך - כל הכבוד! כל יום את משתחררת ממנו עוד קצת.

מתוסכלת יקרה, לבי איתך. אולי יעניין אותך העמוד סימני התעללות בזוגיות. את צריכה לדאוג לעצמך ולילד כעדיפות ראשונה ולמצוא את הדרך הבטוחה ביותר לשניכם החוצה.

א.א, יום 18 שנה "שמח" מאיתנו, אם לא מהצנון שלך

סדרתית, האם את יכולה לאתר מה חסר לך ומושג על ידי הפלרטוטים הללו? אולי ניתן למצוא את זה בזוגיות שלך?

אגב, בהמשך למה שאם ואחות כתבה לגבי הריגושים, גם אני, כמו א.א, די חננה, לא מחפשת ריגושים, אוהבת להיות בשליטה ולדעת מה הולך לקרות. הכי לא קשור אלי בעולם כל מה שקרה לי.

[סדרתית*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

בעלי הצחיק אותי פעם ממש מזמן... האחרים משעשעים, שנונים, מפרגנים, יודעים להחמיא, מאוד פתוחה וגלויה אתם. עם בעלי לא מצליחה להפתח והוא לא מבין אותי. אגב לא מדובר בהכרח על קשר פיזי ובכלל על דברים מעבר לפלרטוט מרומז

[א.א*]

מתוסכלת.
וואו איזה סיפור הדבר הכי דחוף זה לסיים את הקשר שלך עם בעלך ולא להשאר שם דקה נוספת .עם האחר עם כל הקושי בעניין תסיימי את הקשר כי גם שם לא תמצאי את התמיכה שאת כה נזקקת לה .
אם לפרוק פה דף זה מה שקצת יעודד אותך ויתן לך פורקן אנחנו פה בשבילך.
מיוחדת תודה על הפרגון.
התחלתי לצחוק שכתבת יום שנה שמח(הלו זה יום השואה) הוא בטח לא זוכר שזה יום השנה (אפילו ימי הולדת ויום נשואין בקושי זוכר ובקושי חוגג ) .
אלינור יקירתי שמחה בשבילך שאת מתקדמת
שמחה שכל יום את משחררת קצת.
לא רשמתי לו הודעה איך שהו במהלך היום עבר לי הרצון לתזכר אותו תודה לאל!!

[מתוסכלת*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

אתן פשוט מדהימות תודה על הכל !
חבל שמצאתי את הדף הזה רק עכשיו אבל העיקר שמצאתי !

אלינור המדהימה אני כרגע מטופלת אצל מישהי מושלמת שעוזרת לי ממש להגיע לתום הנישואין האלה!
אני מקווה שזה יקרה כמה שיותר מהר ושאני והנסיכה הקטנה שלי נחיה חיים בריאים מאושרים ויפים

[א''ש*]

מתוסכלת
את חייבת לסיים את הקשר עם בעלך לאף אחת לא מגיע יחס כזה!!
הקשר עם האחר לא בריא, במיוחד שיש לו עוד אחרות מסביב.
את חזקה ואנחנו מאחוריך, שולחת לך חיבוק

[א.א*]

לצערי שלחתי לו את הספרה 18 אחרי חצי שעה שראה את ההודעה שלח???
מנותק הצנון אבל לגמרי .סתם עשיתי טעות ששלחתי לו את ההודעה .
אפילו לא פתחתי את ההודעה שלו וישר מחקתי .לא דברנו כבר שבועיים וחצי .אין לי כבר כח בשבילו .
זה מדהים כמה אני כנועה איתו אני טיפוס שעומד על שלו ולא פריירית אז למה איתו הכל נעלם? אני מתחילה לחשוב שאני באמת רוצה אותו ככ כי הוא לא נכנע לי ולא רודף אחרי וזה משגע אותי !!!

[אם_ואחות*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

א.א. זה באמת הזמן לשחרר.... אם 18 שנה הוא לא רודף אחריך זה כבר לא יקרה... למי אכפת... יש לך את בעלך ומשפחתך...

[אלינור*]

א.א אל תיפגעי ואל תיכאבי ממי. לקשר שלכם יש משמעות גדולה עבורך אבל לו כנראה שלא. תנסי לשחרר למרות הקושי.
היום גם לי כאב והזלתי דמעות כי הרגשתי פגועה מזה שהתנהג אליי ושלח לי הודעות רק כשרצה להיפגש, שהפך את הקשר שלנו לקשר מיני בלבד. תוך חצי שעה התאפסתי והבנתי שהוא כלום בשבילי, הוא לא הגבר שבחרתי כאבא לילדיי והוא לא זה שאני חיה איתו את חיי. ואם הגעתי למצב שהוא גרם לי להרגיש רע עם עצמי אז אני צריכה להפסיק להיות איתו.
כואב בלב אבל לא עצוב! וגם הכאב יחלוף! והיום, לא משחררת באהבה אלא משחררת את הבן זונה ושיילך לעזאזל חוץ מזיונים טובים הוא לא שווה כלום!!! אפילו במיטה הוא סותם את הפה, אם לא המיומנויות שלו במיטה לא הייתי נתקעת עליו כל כך הרבה זמן.
מקסימום אקנה ויברטור ואקרא לו על שמו

א.א מקווה שאת צוחקת

[א.א*]

אלינור
באמת הצחקת אותי .
אבל עכשו אני בוכה אחרי ככ הרבה זמן שלא בכיתי .
צריכה וחייבת לשחרר ועכשו!!
אם ואחות ככ צודקת אם הוא 18 שנה לא רדף אז זה כבר לא יקרה .לפחות שהיה הוגן ושרציתי להפסיק מתוך הבנה ולא מכעס הוא לא נתן!!!! התחיל להגיד שאני חלק ממנו ויש לו רגשות...בקצור סבב אותי על האצבע הקטנה שלו ואחרי פעמיים פוצי מוצי חזרתי כמו פריירית .
אוףףףףף למה נתקע לי המצב רוח הזה היום? אולי בגלל יום השואה ? לא נראה לי (אני עכשו צוחקת)

[א.א*]

אה אלינור זה רעיון גרוע לקרא לויברטור על שמו זה כבוד מידי גדול .
לי יש ויברטור נגמרו לו הבטריות חייבת לקנות דחוףף

[אם_ואחות*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

אלינור את מצחיקה
תגידו את הגברים שלכם מקבלים את הויברטור?
בעלי כמעט התחיל לבכות כשראה אותו אם היה שומע על גבר אחר היה עושה חרקירי...

[אם_ואחות*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

אלינור רדי מזה... תביאי חלוק מבית החולים ותלבישי את בעלך...
מקומן של הפנטזיות בראש... לא במציאות...

[אם_ואחות*]

אני הייתי שמחה שהטלפון לא יסכים להוסיף יותר את המספר שלו.. סתם משעמום כל פעם מוסיפה לבדוק אם מחובר ואז מוחקת. איזו משועממתתתת.
לפעמים מדמינת שהטלפון מדבר איתי
.. שוב את מוסיפה אותו????

[אלינור*]

אם ואחות, את צודקת. תודה על האיפוס
אני לא מבינה את עצמי לפעמים. חשבתי שאני אוהבת אותו וכל מה שמעניין אותי בו זה סקס. אז למה לפעמים כואב ועצוב לי?

[א.א*]

אלינור
אני באמת צריכה להתקדם עם הצעצועים.
שלחתי לו הודעה אחרי מס שעות" יום השנה ".
הוא החזיר"וואלה אני בבית עכשו נדבר שבוע הבא.כוס אמא שלו !!!!!
אם ואחות הבעל שלי לא מתנגד לויברטור לפעמים מתבעס שאני גם צריכה את הויברטור אבל לא רציני רק מפחד שהבת שלי תמצא אותו

[אם_ואחות*]

כואב לך ועצוב כי נשארת עם השגרה עם המוכר. אין יותר ריגושים אין סיכונים רק מציאות שגרתית.

[מאוהבת*]

בנותתת
מה הולך פה? יומיים אני לא פה וצריכה יממה בשביל לקרוא הכל. ויברטורים)))) שובבות...
שלום לבנות החדשות, מחר מהמחשב יעבור על הםיספוסים.
אני בקשר עכשיו עם שניים))))
ההוא מהצ'ט משלים את החסר של האחר.
הבעיה שבחור איבד את הראש ממני נראה לי.
הוא בול בעלי, שלח היום תמונה שלבוש בול כמו שבעלי התלבש בשבת ונראים אותו דבר))))
עם אחר נפגשתי אתמול אחרי שבוע וחצי שלא התראינו. הוא כבר הרגיש שאני עצבנית עליו, ושלשום הזמין לצהריים ולא הסכמתי מרוב שהייתי עצבנית.
הוא הסביר לי אתמול שסופר עמוס בעבודה, באמת שמעתי מהחברה שיש לו איזה משהו חדש, התנצל אלף פעם, אמר ששוב יחזור על דבריו שחושב ומתגעגע ים ואם לא יוצר קשר הרבה זה לא אומר כלום על רגשות. בקיצור ערב יום השואה לא יכולנו ללכת לשום מקום, ישבנו מחובקים כמו שני מפגרים. כאילו הרגשתי שהוא התגעגע ים, כל הזמן הסתכל עליי וליטף אותי, אפילו ללא רמז לסקס, כמו מפגרים.
ואני יום לפניי חשבתי כבר לחתוך איתו כי אין לי כח לזה כבר..... מה יהיה אלוהים יודע

[אלינור*]

אם ואחות נראה לי שכואב לי ועצוב לפעמים כי האגו שלי נפגע מאודדדד. אם ארצה ריגוש וסיכון אפשר למצוא אבל רציתי את האחר למערכת יחסים רומנטית.
העיקר שמצב הרוח שלי משתפר מיום ליום. אני אופטימית כי גם אם אני נעצבת זה לכמה דקות וזהו. שיפור עצום!!!

[אלינור*]

מאוהבת, הרגת אותי עם השניים שלך התגעגענו אלייך!!!

א.א עכשיו סופש תחייכי אהובה. חיבוקים
החיים יפים

[פלונית*]

כולן כותבות כאן על האחר באותו טון שהוא אנוכי, לא מפרגן, קר וכו וכו. מה אני עושה במצב שיש לי זוגיות טובה ונישואים יציבים עם ילדים אך במקרה שלי האחר ממש מקסים, תומך, מבין, סקסי...ממש כיף לנו לדבר ולהתכתב. נשאבתי לתוך הקשר ולא יודעת מה לעשות.....מרגישה רע כלפי בעלי ולא רוצה להרוס את הקיים בשום אופן אך גם לא מצליחה לסיים קשר כל כך נעים ותומך.

[מאוהבת*]

אלינור
ברור שהצחקתי,
אמא לשניים, עבודה במשרה מלאה, בעל, מחלה, אחר אחד ועוד אחד על הראש מצאתי.
גם אני התגעגעתי, אבל לא היה זמן לנשום ולישון יומיים))))

[מאוהבת*]

פלונית
אם טוב תישארי ותתגברי על המצפון.
אחרת תמצאי את עצמך מדבר פה כמונו.
סבל, געגועים ומה לא.
לי כמעט שנה היה מצפון, אבל זהו כמה אפשר

[מיוחדת*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

פלונית, גם אצלי זה המצב. מדי פעם הוא מסתבך עם התרחקות של אחד מאיתנו אבל בינתיים בסוף תמיד חוזר. אולי הפעם יהיה אחרת.

[מאוהבת*]

מתוסכלת
וואו....
נשארתי עם פה פתוח, חשבתי שסיפור שלי זה הכי הזוי פה.....
תהיי חזקה, לא פשוט בכלל.
יש לך ילדים?
אני מבינה שעם בעלך ככל הנראה לא ניתן לעשות שיקום. האם את יכולה להסתדר כלכלית לבד?

[א.א*]

חזרתי עכשו מאימון קורע!! המאמן חושב שאנחנו הולכים להתחרות במטכ"ל..
הצלחתי להתעודד הערב ובאמת רצתי הערב עם כמה חתיכים שהסיחו את דעתי .סתםםם לא בראש שלי אף אחד . מקווה להיות עמוסה ועסוקה עכשו ולא להיות שוב בדאון כמו היום .
יש לי שבועיים עד המרוץ צריכה אנרגיות טובות לילה טוב לכולן.

[בודדה*]

אתמול החלטתי לחתוך עם האחר. אמרתי לו שזה נגמר, שזה כואב מדי, שרק צריכה שישחרר אותי ויגיד לי את האמת - שהגענו למקסימום והקשר לא יוכל להתקדם לשום מקום. ביקשתי שיגיד במילים שהוא לא רוצה יותר ממש שיש, כדי שאני אהיה מסוגלת ללכת ולא להסתכל אחורה כי אני לא יכולה להמשיך חצוייה ככה. חייבת לשכוח אותו ולא מצליחה לקרוא אותו בין השורות, צריכה שיגיד לי במילים את ה"לא".
אבל הוא סרב. אמר שהוא לא יודע, שהוא רוצה שזה יהיה אמיתי ולתמיד אבל לא מסוגל להיות אחראי לפירוק בית. שהוא חצוי וכואב גם הוא.
לא רוצה לפרק עבורו את הבית. כשהבית יתפרק זה יהיה מהסיבות המקוריות, שלא טוב בבית. אבל אני רוצה לדעת מה יש בלב שלו כדי לא לתת את הלב שלי בידיים של מישהו שלא רוצה. לא לסמוך על מישהו שהוכיח אתמול שהוא יכול מחר להעלם כשאצטרך כל כך.
כל כך הרבה דמעות הזלתי אתמול על ההחלטה שלי עד שהגעתי לשיחה איתו בטוחה בלחתוך. אבל חוזרת בי עוד פעם ולא יודעת איך להמשיך.
טוב שאתן כאן, לאף אחד אחר לא יכולה לספר...

[מיוחדת*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

בודדה, אני ממש חושבת שהוא עושה לך טובה.

כמו שכתבתי לך לפני כמה ימים, לדעתי, ההחלטה יכולה להיות קשורה אליו קשר עקיף, אבל לא יכולה להתבסס רק עליו, זו גם אחריות כבדה עבורו, לא רק האחריות כפי שהוא רואה אותה על פירוק בית, אלא גם אם זה לא יצליח, איך יוכל לחיות עם עצמו שגרם לך לעזוב?

תנסי לחשוב האם לא טוב בבית אבסולוטית, או רק בהנחה שתהיו יחד. שניהם תוכלו להיות שלמים עם ההחלטה שתקבלי, אם היא תתקבל ללא, או כמעט ללא, תלות בו.

בנוסף, את יכולה לשמוח שהבחור, בין אם תהיו יחד ובין אם לא, רגיש ומוסרי.

[אלינור*]

בודדה יקרה, אולי לא תאהבי את מה שארשום אבל כדאי שתראי עוד אפשרות מלבד זה שהאחר שלך רגיש ומוסרי. אתם יחד חצי שנה וזה לא הרבה זמן- וזה הזמן שגם לי היה מדהים עם האחר שלי אבל ברגע שדרשתי יותר יחס זה השתנה. אגב, יכול להיות שבגלל שמעולם לא דיברנו ועשינו תיאום ציפיות והוא לא ידע שלעזוב את המשפחה שלי לא בא בחשבון ורק אמר לי שעבר כבר גירושים קשים. וגם לי אמר שאוהב ומת עליי וכו'..
אני מצטטת אותך שרשמת:
" הקושי רב, והוא בשלו רגוע, קצת אדיש, אבל "אוהב מאוד, מה, אני צריך להגיד את זה פעמיים בשבוע?" ואני מלאה בצער ועצב צריכה להתמודד עם ה"כבר לא נעים וכיף איתך כמו פעם" שלו.
אז אחרי 7-8 הודעות שלי ביומיים האחרונים, שנענו בתשובות של מילה או שתיים ("עסוק", "בסדר", "אחר כך", "כדאי" וכו) נשברתי והתעקשתי על שיחה למרות שהבהיר שלא מתאים כרגע.
ופרקתי את זה. את זה שזה כבר באמת לא נעים וכיף, ואת זה שזה כואב ודוקר, והתחננתי שיגיד לי ללכת, ושיבין שאם אין לזה סיכוי אני צריכה לשמוע את זה ממנו, כי אני לא מצליחה להבין בין השורות, ואם לא יגיד את זה זה ימשיך להרוס אותי.
אבל הוא התעקש להמשיך לאמר שזה חי וקיים ועמוק, וימים יגידו לאן זה יוביל. ולא הסכים להגיד שנעצור"

אם האחר שלך היה יודע שאיתך הוא רוצה להקים משפחה אז הוא היה שם ומייעץ ותומך בך. הוא אוהב אותך אבל לא בטוח שרוצה לחיות איתך כל החיים.
יכול להיות שעם הזמן הוא ירצה ואולי לא....אי אפשר לדעת. ההחלטה להיפרד מבעלך לא צריכה להיות קשורה אךי והוא מצד אחד לא רוצה שתיפרדו ותמשיכו יחד אבל גם לא מוכן להתחייב לך שתהיו יחד גם אח"כ. והנתנהגות שלו מעידה על כך.

[אלינור*]

אגב, הוא כן מוסרי כי לא משקר לך ולא מתחייב ואחכ יעלם. אם את עוזבת את בעלך תעזבי בלי קשר אליו כמו שמיוחדת כתבה.

[בודדה*]

מיוחדת ואלינור תודה על העידוד
לא ניסיתי לחתוך בגלל שלא הבטיח שנהיה יחד אם אתגרש,
ניסיתי לחתוך כי הרגשתי שהוא לא איתי במלוא מובן המילה (גם אם זה כ"אחר"). שאני רוצה יותר ממנו, שהוא נעלם כשנוח לו ואוהב כשנוח לו. וזה משאיר אותי על סף קשה כל כך ריגשית.
הקשר ביננו התחיל להתפתח רק אחרי שאני ובעלי החלטנו להתגרש. אומנם מאז אני ובעלי החלטנו לתת לזה עוד צ'אנס ולכן זה עוד לא קרה בפועל, אבל אני בצומת בה אני צריכה להחליט.
כשההחלטה היא אם להתגרש כמו שכבר יודעת שנכון לי, אבל מפחיד ומלחיץ ויהיה קשה לילדים, או להישאר.
והכי נוח לי להישאר אבל לדעת שהוא באמת איתי בצד, קצת מחכה לי, קצת רוצה אותי, אבל איתי.
בסופו של דבר אני סתם אשה מאוהבת שרוצה לדעת שהבחור שלה הוא שלה בלי שום קשר לבעלי הנוכחי. לאהוב מישהו כשהוא שלך רק לפעמים זה קשה מנשוא, ובגלל שיש לי מה להפסיד אולי (משפחה) אני רוצה לדעת שאם אני נשארת איתו מהצד, יש לזה סיבה אמיתית והוא שלי לפחות כמו שאני שלו.
ואני כל כך שלו, בכל נימי נשמתי. אבל מוכנה לחתוך אם זה לא לגמרי הדדי. כי זה פשוט כואב כל כך.

[אם_ואחות*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

בודדה, איך שאני רואה את זה, עזבי את האחר ההתעסקות בו ובקשר איתו מערפלת לך את התודעה והמציאות. השקיעי את כל כולך בזוגיות הקיימת שלך.עבדי על התקשורת וכל כל מה שלא עובד. את לא יכולה לעבוד על הקשר שאת לא נמצאת שם בכלל בראש ובלב.
אם זה לא יצליח לפחות תדעי שניסית גם עבורך וגם עבור הילדים.
אם תפרדי מבעלך בעתיד תוכלי להתחיל באמת קשר נקי ואמיתי. שווה לך לטפל עכשיו בכל מה שלא עובד בקשר עם בעלך. אחרת תמצאיאת עצמך שוב באותה סיטואציה עם גבר אחר.

[בודדה*]

את צודקת כל כך אם ואחות, אבל אני לא מצליחה.
לא בלי שהוא יגיד לי בצורה ברורה שהוא מוותר עלי. לא עוברת שעה בלי שאני אחשוב עליו ואדמיין רגעים שהיו. חודשים על חודשים זה ככה.
תביני, אם אני יודעת שהוא רוצה, אני אשאר בקשר הזה, כמו האחרות כאן, עד שזה ייעלם, גם אם כואב.
אבל אם אני יודעת שהוא לא באמת רוצה, לא באמת אוהב, זה לא שווה לי את הסיכון, וזה לא שווה לי את הכאב הזה שאני חווה.
הכאב הוא מלאהוב מישהו שלא בדיוק אוהב בחזרה, אבל גם לא בדיוק לא אוהב. יש סיכוי שהבעל לא משחק תפקיד בכלל בהצגה הזו.
והכאב לא מוכר כי במצב אחר אם מישהו לא בבירור רוצה את מבינה את הרמז ומוותרת. אבל כשאת נשואה ויש כל כך הרבה סיבות טובות לחתוך,
את ממשיכה לדמיין שגם הוא מת לגעת בך וללטף אותך ולחלוק איתך הכול בכל רגע, אבל בכוחות על עוצר את עצמו כדי לא להרוס לך. וזה עושה אותו אפילו יותר מיוחד ורגיש ונעים.

[ר*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

זו הכימיה במח שמשבשת לך את המחשבה... הייתי שם... אין מה לעשות נדרשת משמעת עצמאית ופשוט להתנתק. לחסום וואטסאפ פייסבוק מה שזה לא יהיה...
לאט לאט זה נהיה יותר ויותר קל. ובסוף את מסתכלת אחורה על עצמך ואת אומרת באמת אני התנהגתי ככה? ככה באמת חשבתי?

[אלינור*]

בודדה יקירה, הייתי שם, לא מזמן, במקום הזה שבו את נמצאת וזה ככ כואב!!! הוא לא אוהב אותך כמו שאת אוהבת אותו וזה לא משנה מה הוא אומר לך!! עובדה שאין לך ביטחון בקשר. את לא בטוחה באהבה שלו כי הוא לא משקיע כמוך. וזו האמת...קשה לנו להאמין כי ההתאהבות מערפלת, גורמת לנו לפרש כל מחווה שהם עושים הרבה יותר ממה שהיא באמת.
ייקח זמן, הרבה זמן, עליות, נפילות, שמחה, עצב, תיסכול, ותיפרדי, ותחזרי כי ככ קשה להחליט והלב מתפוצץ!!! ולבסוף....יש תקווה כי יגיע היום שיימאס לך- שתהיי מותשת ממאבקים, מחוסר ודאות ותהיי עייפה שפשוט תוותרי. ואז כל יום ההיגיון ירים ראשו עוד קצת ואז יתחיל שינוי ותביני שהוא לא מוכן לאהוב אותך כמו שאת רוצה ושהוא גורם לך להרגיש רע עם עצמך ותתחילי לחזור לעצמך והכבלים אליו ישתחררו כל יום עוד קצת....התהליך ארוך ודורש הרבה עבודה עצמית ויש נפילות אבל כל פעם הן רק מחזקות להרים את הראש ולעמוד על שלך עוד יותר ולדרוש את מה שאת רוצה ולא להתפשר על מה שהאחר מוכן לתת. (עייני ערך הנפילה שלי לפני הפרזנטציה שהייתה נוראית ויצאתי ממנה מחוזקת).