אישה מאוהבת באישה

אנונימי

אני כותבת פה כי אין לי למי לספר. מה שאני מרגישה כל-כך חזק ,שאין לי כוח להסתובב עם זה יותר בסתר.
קצת על עצמי: אני אישה בשנות ה30 לחיי, נשואה עם ילדים. ביני לבין בעלי יש אהבה גדולה ,הרבה צמיחה משותפת. ילדים מקסימים, שובבים ואהובים. עבודה שמביאה לי הרבה סיפוק (ולא הרבה כסף).
לפני כמה חודשים הכרתי אישה שמהתחלה מאד סימפטטי. עם הזמן יותר ויותר. היום אני מוצאת את עצמי עם תחושות מבלבלות ביתר: אני חושבת עליה המון (אנחנו לא נפגשות לעתים קרובות), חולמת עליה חלומות. בתוכי יש משהו שמכונה בשמה וכשזה עולה למחשבה שלי זה עושה לי תערובת מוזרה של כאב, חום ומתיקות נעימה.
מה אנ בעצם רוצה? ברור לי שלא בכוונתי לדבר אתה על רגשותיי- זה יהיה ממש
לא לעניין. יש לה משפחה וחוץ מזה יחסים ביננו הם יותר הכרות קרובה אבל ממש לא חברות.
אני כמובן לא חושבת על לעזוב את משפחתי , כי זה דבר שעומד אצלי מעל כל קריטריון אחר.
אני ממש לא יודעת מה אני רוצה - לא רוצה שום שינוי בחיי. פשוט יש לי מן התאהבות מוזרה שאני לא יודעת איך להתמודד עם זה.
לפני הרבה שנים,כשהייתי רווקה, היו לי כל מיני רומנים גם עם גברים גם עם נשים. אף פעם לא התנסתי בלהיות מאוהבת במישהי שאין לי סיכוי אתה. וגם אף פעם לא הייתי במצב של רגשות כלפי מישהו במסגרת נישואים שלי. זה מלחיץ אותי. אני לא רוצה לספר על זה לבעלי. אין לי ספק שהוא יבין אותי, אבל אני פשוט לא מסוגלת לספר לו .
עם למישהו יש משהו לומר לי- בבקשה תכתבו.
יש לי הרבה חברים וכמה חברות ממש טובות, אבל גם להן אני לא סיפרתי כלום. נורא קשה להיות עם זה לבד.

אח, זה כל כך מתסכל. תגידי, מה אם זה כן היה אפשרי? מה אם לא היתה לה משפחה? הרי לפחות באופן תיאורטי, גם עלייך ניתן לחשוב שאת בלתי ניתנת להשגה

היו פה באתר דיונים על נשים שהתאהבו בגברים שאינם בעליהן ושל גברים שהתאהבו באישה אחרת, לצורך העניין לא משנה אם התאהבת באישה או בגבר.
אם שלמות המשפחה שלך היא באמת הדבר שהכי חשוב לך, אז כנראה שהכי בטוח ופשוט יהיה להתרחק, אפילו לנתק קשר לגמרי אם אפשר. זה יהיה קשה בהתחלה, אבל ייעשה יותר קל עם הזמן

וואו, קראתי אותך ולרגע התבלבלתי כי חשבתי שאני פתחתי את הדף הזה, את מתארת במדויק את מה שאני הרגשתי והמצב ביני לבין האישה ההיא הוא בדיוק כמו המצב אצלכן, התייסרתי במשך שבועות, עד שהחלטתי לספר על זה לבעלי, הוא הגיב בצורה מדהימה, די פרגן לי על ההתאהבות הזו, היינו יושבים כל ערב ומדברים על זה, לאט לאט התחושות התחילו להתקהות אני עדיין די מאוהבת בה אבל לפחות אין כאב בהתאהבות הזו.
אם את חושבת שבעלך יבין, המלצה חמה שלי לספר לו, נורא מרגיע שיש לך עם מי לדבר על התחושות המבלבלות האלות, זה גם יכניס אותך לפרופורציה, בקיצור יעשה לך טוב.
בהצלחה, ואני פה אם תצטרכי עוד משהו.

תודה, פלונית. זה מאד מחזק לדעת שאני לא היחידה שנמצאת במצב כזה משוגע. אני גם מרגישה שעלי לספר לבעלי, למרת שזה נורא קשה לי. אני מרגישה שאכניס אותו להתמודדות שאין לה פיטרון : זה לא שאני באה ואומרת לו שאני רוצה להכנס לקשר עם מישהי או לעזוב אותו. זה מין משהו שאין לו מוצא.אני בטוחה שהזמן יעשה את שלו, אבל כרגע זה מרגיש לי כ-כך חזק... זה כמו תחושה פיזית, כאילו יש בתוכי משהו שאם יפתחו לי בית החזה בניתוח -אז יראו את זה שם נמצא. את מבינה?

מבינה, ועוד איך מבינה, אני זוכרת איך רציתי לצרוח שכל העולם ישמע איך שאני מרגישה.
כשאני סיפרתי לבעלי, לא הייתה לי שום ציפייה ממנו, לא ציפיתי שהוא יעזור לי להתמודד עם זה, רק ההרגשה שיש עוד מישהו שיודע מה אני מרגישה עזרה לי מאוד.
חוץ מזה שהוא די חשד שקורה לי משהו בתקופה הזו וכשסיפרתי לו מה קורה איתי הוא ממש נשם לרווחה.
מציעה לך שוב לדבר איתו לספר לו (אני מאמינה שהוא מרגיש שמשהו עובר עלייך) עצם הדיבור על הרגשות מאוד מאוד מאוד מרגיע.

זה כמו תחושה פיזית
לי ממש כאב הגוף כשהייתי חושבת עליה הרגשתי שאפילו השערות בראש כואבות לי.

שליחה על ידי חושבת* » 15 מרץ 2007, 23:49

לא בטוח איך בעלך יגיב. כלומר אולי הוא יגיב טוב כמו זה של פלונית, אבל אין ערובה לכך.

אני רציתי לספר לך שאחת לכמה זמן, שנה, שנתיים, אני נדלקת על מישהו שאינו בעלי האהוב אבי ילדיי.
אז?
אז אני נדלקת, ומתענגת, ונהנית מהתחושות, מהגירוי הרגשי והמיני וזהו.
והזמן חולף וכך גם זה.

תני לעצמך מקום בלב לזה. אין לך על מה להתייסר.
זה לא מחייב אותך לכלום.
בדמיון מותר הכל. אין צנזורה על מחשבות.
זה גם לא מחייב אותך לגילוי לב בפני בעלך. את יכולה אם את רוצה - אבל את לא "חייבת". זו לא בגידה.

זה שלך זה פרטי - תהני תבלי. את אישה, את יצור אוהב, רומנטי, מיני, איזה יופי!
תהני.
בדימיון הכל מותר. בחיי.

טוב, רציתי להגיב, אבל חושבת כנראה חושבת גם בשבילי, כי היא כתבה בדיוק את מה שרציתי (-:
אני אישית מספרת לאיש, כי זה מרגיש לי טוב, וגם שם דברים בפרופורציה.

תהני, זו תחושה נהדרת אם רק מאפשרים לה להיות!

היי פלוני אלמונית
מה המצב אצלך כיום?

את בטח כבר לא בסביבה... אבל בכל זאת אכתוב לך וגם לעצמי. אני חושבת כמו "חושבת". גם לי היה מצב דומה, ובדיוק לפני כמה ימים ציינתי לעצמי שזה נגמר. התאהבתי באשה שגרה קרוב אלי. גם היא נשואה וגם אני. הנישואין שלי מעולים, ובלי כל ספק, לעולם לא הייתי עושה אפילו פיפס כדי לסכן אותם, או לפגוע אפילו קלות בבן הזוג שלי ובטח בילדים שלי. הנישואין שלה לא מדהימים, אבל גם לה יש ילד, ובחיים לא הייתי עושה משהו לסכן את הנישואין שלה ואת שלומו של הבן שלה. מלכתחילה לא נלחצתי בכלל כשזה קרה, כי היה כל כך ברור לי שלא אעשה עם זה כלום. החלטתי פשוט לחגוג את זה. זו היתה ההרפתקה הפרטית שלי (שקרתה כולה בראש שלי - במציאות לא קרה דבר, פרט לזה שנעשינו חברות הכי טובות בעולם). לא היתה לי שום אשליה שזה היה משפר את חיי, למרות שכן, מאוד התאהבתי בה, ופינטזתי עליה כל הזמן, ואיך יכולנו לחיות יחד. אבל זה הכל היה ברובד המחשבתי, ואני טיפוס רציונלי, ואני ידעתי שבמציאות זה יעמוד מול קשיים ולא יהיה טוב יותר ממה שיש לי (שהוא כאמור טוב מאוד). אולי שונה, אבל לא חושבת שטוב יותר. אז נהניתי להיות "ג'נטלמנית" איתה, כאילו שהיינו בנות זוג, ותמיד להיות לטובתה, וביום הולדתה קניתי לה משהו יפה רומנטי (לא רוצה לחשוף מדי כי אולי היא יכולה לקרוא את זה) ושמתי את זה אצלה ללא פתק, מפנטזת על כל מיני המשכים נחמדים... סיפרתי על זה לחברה או שתיים ולאחותי, סתם בשביל השיתוף, ופשוט נתתי לזה לזרום, והנה לפני כמה ימים, אחרי שנה בערך, שמתי לב שזה עבר. אני עדיין חושבת שאם באורח מסתורי כל בני משפחתינו היו נעלמים (בשלום כמובן (-:) אז יכול היה להיות משהו בינינו, למרות שאין לי מושג אם היא בעניין. מעולם לא העזתי לחשוף אפילו פיפס מזה, כי היא באמת נהפכה לחברה טובה כל כך שלי, שלא רציתי לסכן את החברות שלנו, במקרה שזה איכשהו יפריע לה. אבל הפנטזיה נגמרה.

טלי_זלצמן*

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

מה קורה עם זה עכשיו

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

בנות לי יש בעיה בבקשה עצה דחוף
אני נשואה עם ילד, והתאהבתי במישהי היא לא יודעת על זה אבל אני לא מפסיקה לחשוב עליה אני מרגישה שאני ממש רוצה להיות איתה
כל שיחת טלפון שלי איתה יש לי פרפרים בבטן, האם לספר לה ? אם כן איך אני מפחדת שהיא תגיב בצורה כזאת שהיא תתרחק ממני

בנות לי יש בעיה
שימי לב לשם הדף. הוא עוסק בנשים. רוב הנשים כאן, ובוודאי אלו שענו בדף הזה, כבר מזמן אינן בנות. סביר שלבנות לא תהיינה שום תשובות מועילות בשבילך.
לנשים אולי דווקא כן.

תשובה מאשה - אני סיפרתי פעם. גם לאיש, ממש בעדינות, וגם לאשה. לא יצא מזה טוב. לא נגרמו נזקים חמורים מדי אבל זה לא היה משחרר או מעצים או מועיל.
בדיעבד הייתי צריכה ללכת בכיוון של חושבת ובמקום להתעסק המון באשמה כלפיו ובתוכניות כלפיה פשוט ליהנות מהרגע עד שהוא יחלוף.
פרפרים בבטן זה די כיף לפעמים. בתור אמא לילדים עם זוגיות ארוכת שנים זה כבר לא קורה לי הרבה.

שלום .
יש לי גם סיפור בנושא .
התאהבתי בבחורה , היא דתייה , גדולה ממני בארבע שנים . ישר אחרי השיחה הראשונה שלי הרגשתי משהו אליה , לא ידעתי שזו התאהבות אבל היה לי ברור שזה רגש אחר מאל חברה רגילה . עבר זמן והתקרבנו , והשיחות ביננו נהיו יותר עמוקות וכך גם הרגש שלי אליה . עברו חמישה חודשיים עם קשר חזק ועם התאהבות שמתגברת מיום ליום . אחרי שלושה חודשיים של קשר חברי בלבד התחלתי ממש לסבול , תמיד במחשבות השם שלה כיכב . כבר לא יכולתי להיות לבד עם הרגש הלא מוכר , מוזר והרסני ביותר , סיפרתי לחברה משותפת את הסבל והכאב שאני עוברת מיזה חמישה חודשיים , היא הבינה , אחרי כמה זמן היא חשבה שצריך לספר לבחורה שבה אני מאוהבת . הבחורה מיד התרחקה , וזה כאב , אי אפשר לתאר במילים את הסבל הנורא שעבר עלי באותם ימים , מפני שהיא דתייה וזה לא מקובל אז היא ממש נבהלה . אחרי שהענינים נרגעו היא חזרה וניסתה להתקרב , ברור שקפצתי על האפשרות לחזור ולהיות שוב בקשר . עכשיו אנחנו בסדר אבל ההתאהבות לא עוברת ..
אם יש למשהו עצה טובה איך להמשיך את הקשר , ואם כדי להמשיך אותו , מוזמן בברכה לכתוב לי . תודה .

המשיב ...*

כדאי לך להתרחק, הקשר באמת הרסני ולא בריא.. מנסיון.
בשביל שההיתרחקות תהיה יותר נסבלת תיצרי קשר עם אנשים חדשים, זה ממלא קצת את המקום הריק שנשאר.
שיהיה לך בהצלחה!!

שלום, לדעתי לא חייב ניתוק, נשמע שיש לכן הרבה על מה לדבר ושהיא עושה לך טוב, פשוט תבדקי את המינון של השיחות בינכן, ולא להיות הרבה ביחד, להיפגש פעם בשבוע-שבועיים.
העיקר לא להתייאש ולדעת שזה יעבור בשלב כלשהו.
בהצלחה

אני כל כך מבינה אותך. לי יש בעיה יותר חמורה אני בת 26 והשנה התחלתי ללמוד לימודים אקדמאים התחברתי נורא עם אחת התלמידות ונהפכנו לחברות הטובות ביותר , אנחנו לומדות יחד יוצאות יחד מבחוץ יחד מדברות בטלפון כל דקה הקשר נהפך לאינוס בי אני עם הזמם התחלתי להרגיש אליה משהו אחר אהבה אחרת לא כמו אל חברה רגילה פשוט התאהבתי בה ואני מאוד קשורה אליה אני מרגישה שגם מצידה החברות הזאת היא לא חברות רגילה שיש בה עוד משהו אחר אבל היא הנותנת לזה שם אחר שאנחנו כמו אחיות. ואני גם בבעיה כי הלב שלי כל היום עסוק בה והראש חושב עליה והאהבה גדלה לה מיום ליום והכי קשה זה שאיפשר להתנתק להעלם לא לראות אותה יותר כי יש לי להעביר איתה עוד שנתיים וחצי בלימודים מה עושים במצב כזה???! מיואשת

הלב לא שוכח לאהוב

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

זה מוזר שזה אכן מתרחש זה ממש כואב בבטן זה אמיתי וזה די מפחיד במיוחד כשיש משפחה וילדים,אני במצב דומה וזה מלחיץ אותי בטרוף היתאהבתי באישה ואני לא מפסעקה לחשוב עליה בחיים לא היתי עם אישה ואני גם לא חושבת ליהיות....
איך מתמודדים עם הרגש המטורף הזה?

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

אני ובעלי קיימנו יחסים עם זוג חברים שלנו אני לרבות הימים התאהבתי בחברה שלי והיא בי כבר שנה שאנחנו ביחסים זוגיים כפולים בידיעת הבעלים לפעמים בעלה מצטרף (בעלי לא מוכן להיות שוטף לאחר שגילה שאהבה שלי חזקה מאוד ולפעמים משתלטת עלי) לצערי היום בעלי דורש שננתק יחסים אתם ואני לא מוכנה לוותר על החברה שלי ואני בדילמה קשה

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

אפשר ואולי אפילו כדאי להעדיף את הבעל על.פני החברה וככל שתקדימי להיתרחק כך יטב לך וככל שהזמן יעבור בלי שתיראי אותה תרגישי פחות רע
על פניו זו היתאהבות לא אהבה כי נשים מבינות נשים ולכן הרגש חזק אך באמת זה לא המצב הרגיל ולכן.....
בהצלחה

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

שלום רב.. רציתי לשתף אתכם מה עובר עליי בימים אלו אני עבדת אצל מישהי במשק בית . ואחרי מספר שבועות בלבד אני מתחילה להרגיש רגשות מוזרים וכשהיא מתקשרת אני בלחץ ולא יודעת מה להגיד לה ממש מתבלבלת וקשה לי מאוד נירא לי שאני מאוהבת . אני חושבת שהיא אוהבת אותי מאוד אבל לא יודעת אם זאת אהבה כמו שלי אליה . כשהיא מתקשרת אליי היא אומרת שהיא אוהבת אותי ואני אומרת לה שאני אוהבת אותה יותר ואז אמרתי לה שאני יסמיק מאהבה שלה והיא אמרה כדאי מאוד שתסמיקי.. מה זה אומר האם זה פלירטוט .... תעזרו לי.....

הכל בסדר
אפשר לחוות לנשום להתנסות להנות לגעת לפתוח לשתף לאהוב את עצמך על ידה ולשמור על לב פתוח בלי דרמות בשקט להקשיב ללב ולקבל ...

אני לא יודעת מה עובר לה בראש אני מיואשת .....איך אפשר לדעת אם היא בעניין אני נשואה וגם היא מהההה עושים. אני רוצה לישאול אותה משהו אבל אני לא יודעת איך ומה .. עזרהההה........

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

שלום לכולם,
אין לי מושג אם הדף הזה עדיין פעיל אך מאוד מקווה שכן.
אני בת 30 נשואה לאיש מהמם, שאוהב אותי כמו ביום הראשון שנפגשנו עם ילד מקסים (הדבר הכי יפה שקרה לי בחיים).
לפני מספר חודשים התחלתי פעילות קבוצתית בין נשים והתאהבתי בה... אישה מדהימה, גדולה ממני בכ-15 שנה, והיה בינינו חיבור מדהים. אני ידעתי שהיא לא בקטע של גברים אבל היא לא ידעה שאני ידעתי. עבר הזמן והבנתי שאני לא יכולה להחזיק את זה יותר בבטן ושאני חייבת לדבר איתה ולספר לה... בהתחלה היא אמרה לי שנעבור את זה ביחד אך היא לא מוכנה להיכנס לזה... נעשה צעד צעד ונראה איך מתקדם. אמרתי לה שאני לא מבקשת ממנה שום דבר, אלא שהכל ימשיך כהרגלו. היא המליצה שנתרחק, ואני אמרתי לה שזה לא יעזור כי אם תהיה רחוקה ממני אני יותר ארצה אותה. אותו לילה נגמר... ומשם גם החברות בינינו אף על פי שהבטיחה שנעבור את זה ביחד.
מיום ליום התחילה להתרחק יותר ויותר עד שביקשה שלא רוצה להיות בקשר מעבר לקבוצה שהיא מאוד מקווה שהיא לא פוגעת בי כי אני מאוד חשובה לה.
אנחנו מתראות הרבה - כפעמיים בשבוע ויש לנו איטרקציה בתוך הקבוצה וצחוקים אבל הפסקנו לדבר מעבר לזה... אני מתגעגעת אליה בטירוף ואני חושבת שאני מפספסת אהבת אמת... לא יודעת מה לעשות. סיפרתי לבעלי שאני אוהבת גם נשים והוא מאוד נרתע והתבאס עלי, אז לא יכולה לשתף אותו.
בבקשה צריכה עזרה!

שפע_אור*

מה היית באמת רוצה?
מה היא מביאה לחיים שלך ?

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

שאלה טובה... אני רוצה אותה מאוד, כרגע לא מביאה שום דבר לחיים שלי כי היא יודעת שאני נשואה ומתרחקת יותר מיום ליום.
הייתי רוצה לנסות בלי לפגוע באף אחד...

שפע_אור*

שלום אלמונית

לא ברור לי מה את רוצה...קרבה פיסית?זה מה שמאיים עליה?
מה את באמת רוצה?להתנסות באהבה בכל הרמות עם אשה?
ואת ,לא חוששת שאת נשואה ומה יקרה לנשואין שלך?
את מסופקת בנשואין שלך?מה חסר לך שתקבלי לדעתך בקרבה איתה ...?
את משתפת את אהובך בסערה שלך?

איזו עזרה את צריכה כאן?
אמפטיה..?
ייעוץ?

שליחה על ידי ת* » 10 אוגוסט 2015, 03:48

גם אני התאהבתי באישה, עדיין לא ברור לי אם זה רק רגשית או גם מינית. אני לא מפסיקה לחשוב עליה ומתרגשת לראות אותה, מתרגשת מכל הודעה שלה. היא מבלבלת אותי ממש, משהכרנו נוצר ביננו חיבור חזק וגם היא אמרה לי שהיא מאוד אוהבת אותי וכשאנחנו נפגשות היא מחבקת חיבוק הססני ואז יותר חזק. אנחנו מחפשות אחת את השניה הרבה. מצד שני בכלל יש לה חבר ואני מפחדת פחד עצום מלשתף אותה בריגשותי, אני לא רוצה שתבהל ותתרחק, היא כל כך מיוחדת וממש קוסמת בעיני, אני מאוהבת, עם כל הכוונה שבמילה. היא לא יוצאת לי מהמחשבות וזה מטריף אותי ממש. עכשיו לילה ואני לא נרדמת, חושבת עליה, ובעצם ככה הגעתי לפה. יש לכן עצה איך להרגיע את הרגשות? להשכיח את המחשבות?

אז אני שעד לפני שלוש שנים קראתי לעצמי סטרייטית שיוצאת עם גברים ואוהבת גברים וגם היום.. התאהבתי באישה כל כך חזק, היא גברית מאוד ונותנת לי כל כך הרבה ביטחון היא דומה לילד חתיך והיא נותנת לי ביטחון יותר ממליון גברים. אנחנו עובדות ביחד וכל הסביבה החברית מקבלת אותנו הבעיה שלנו היא שאני לא מצליחה להשלים עם זה שאני יוצאת עם אישה ולעמוד מול המשפחה שלי ולהרגיש ביטחון מול כל העולם אני חיה חצי חיים בהכחשה ... אני הורסת את הקשר מיום ליום כי אני בחרדות ופחדים ודילמות האם כבר לסיים את זה ופשוט להיות עם גבר שיאפשר לי לחיות חיים פשוטים וקלים ואני כן יכולה להמשך אליו אבל לוותר על הלב שלי והאהבה שלי אליה או להמשיך בהשלמה ולדעת שיהיו לי חיים לא פשוטים בחלק מהמישורים
אני כל כך עצובה עם הדילמה הזאת

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

אני אישה בשנות ה40 לחיי יש לי בת זוג ושני ילדים, משפחה מקסימה וחיים טובים.
הכרתי חברה, אישה נשואה סטרייטית , מאוד כיף לנו לשוחח ויש לנו נושאים משותפים. הקשר אייתה מושך אותי, כיף לי לפגוש אותה ולדבר אייתה היא נגעה בלבבי.
היא לא יודעת שמבחינתי זה קשר עם משמעות רגשית אולי גם משיכה מינית.
זה מפחיד אותי שיתפתח משהוא שיכול לפגוע במשפחה שלי ומצד שיני אני לא רוצה לוותר על הקשר אייתה.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

קרה משהו מאז?

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

פלונית אלמונית מ-4.11.15. את מתארת מצב שאני מכירה על בשרי. אני החלטתי לעזוב לטובת להיות עם גבר שיאפשר לי לחיות חיים פשוטים וקלים. זה היה לפני שלוש שנים. והתוכנית הזו שלי לא עבדה. היו לי ארבעה קשרים עם גברים שנמשכו בין 3 שבועות לחצי שנה ועוד המון המון דייטים וכמה סטוצים. בשום מקום אני לא מוצאת את התוכן הרגשי שמילא אותי כמו בקשר עם האישה. יש לי חברות (סטרייטיות) שגם איתן התקשורת הרבה יותר קלה ומשמעותית מאשר עם גברים. אני מאוד מצטערת על ההחלטה שלי מלפני שלוש שנים ופוחדת שהחמצתי את ההזדמנות הכי טובה שיכולתי לקבל.

שליחה על ידי נסיכה* » 02 מרץ 2016, 08:56

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

הכרתי חברה לפני 11שנים התחברנו האינו החברות אחיי טובות עד ששוחחנו יחד על אהבה שלנו 6 שנים אנחנו יחד היא ידעה שאני נשואה בעלי ידע שאני מאוהבת תמיד פרגן לנו גם לבת זוגתי החרי כמה חודשים ירדה במשקל והתחילה להכיר גבר אני לא יודעת מה קורה לה מתחמקת ממני פתאום לפעמים שאני אומרת מה קרה את מתחמקת הכרת גבר את מתחמקת והיא אומרת אני לא הוותר עלייך בעולם ניראה לך אני מפחדת שהיא לא תעזוב אותי בגלל גבר היתה לנו אהבה גדולה

שליחה על ידי נסיכה* » 02 מרץ 2016, 09:01

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

מה עלי לעשות

שליחה על ידי שלי* » 22 אפריל 2016, 00:00

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

אני אישה חרדית בת 40. נשואה 15 שנה ואם לחמישה ילדים. בעברי הרחוק היו לי קשרים עם נשים בעיקר, אך גם עם גברים. בחצי שנה האחרונה הכרתי אישה מהממת, גם חרדית, ואנו בקשר יומיומי ואינטנסיבי. בהודעות אנו מכנות אחת את השניה בשמות חיבה כמו "יקירתי" וכו'.. היא יודעת על קשריי בעבר עם נשים.. לאחרונה אני מרגישה שאני מאוהבת בה עד מעל לראש. היא במחשבות שלי, בלב שלי ובנשימה שלי.. קורה הרבה שאנו יושבות באוטו לבד בלילה ומדברות שעות. לפעמים פשוט בא לי לנשק אותה כי היא מביטה בי במבט מיוחד כזה.. יש למישהי עצה בשבילי? אני מפחדת לספר לה על רגשותיי מכיוון שאולי היא תתרחק ממני.. תודה...

שלום לכולן, אני אישה בת28 שמקווה ומפללת שאכן הדף כאן עוד פעיל.. הבעיה שלי, מתחברת לכל התגובות שנכתבו כאן.. הסיפור הוא כזה.. עד לא מזמן חיפשתי את האחד, להתחתן, להביא ילדים.. חיים נורמטיביים. לפני כשנה וחצי, קשר שלי עם חברה מהעבר הלך והתחזק מאוד.. ממש נהפכנו לחברות הכי טובות. שותפות לחיים.. יוצאות יחד, מדברות הרבה, נפגשות, מקשקשות בטלפון.. הרגשתי אט, אט איך פתאום היא ממלאת לי מקום בלב, עד כדי כך שהלב שלי לא פנוי לאהוב בצוררה רומנטית אף אחד.. גם שיצאתי לדייטים חשבתי עליה, ואיך אני יכולה לתעל את הבחור, כדיי לעזור לה כמו להשיג לה חומר ללימודים וכדומה.. בעצם חיי נהפכו סביבה.. יום בלי לראות אותה או לדבר איתה נהפכו לריקניים, בלילות הייתי חושבת עליה.. פחדתי מזה,.. עד שהחלטתי להכיר בזה שאני בעצם אוהבת אותה אבל הרבה מעבר לחברה, אלא, פשוט התאהבתי בה ממש.. החלטתי שבא לי להיכנס להרפתקה הזאת, בא לי להיות איתה. השאלה היא איך אני אדע עם זה הדדי? איך אקח את הסיכון הזה? בכל זאת היא ממלאת לי כל כך הרבה פינות בחיים.. היא החברה הכי טובה שלי,, אשת השיח שלי.. היא גם התקרבה אליי מלא.. כל מפגש שלנו כרוך במלא חיבוקים..הרבה הפגנת חום, מילים יפות.. רק שהיא לעיתים קרובות כותבת לי שאני כמו אחותה.. האם זה מגננה שלה? להגיד לי שאני כמו אחותה... לא יודעת אם הייתה לי אחות עד כמה הייתי מחבקת אותה בצורה כזאת.. נסתי להשוות את היחס שלה כלפיי ואיך היא מתייחסת לחברות אחרות שלנו, והחיבה שלה כלפיי גדולה יותר.. האם אני באמת סתם אחות בשבילה.? או אולי בתוכה פנימה יש לה אליי גם רגש ופשוט היא מפחדת לתת לו מקום... איך אומרים לה דבר כזה מבלי להפסיד אותה? ואיך לא מתמהמהים מדיי כדיי שהיא לא תמלא את ליבה בבן אדם אחר?

פטריית_הזיה*

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

הכל מרגיש כל כך מוזר ומתוק והזוי. עד היום תפסתי את עצמי כסטרייטית. אני נשואה + שלושה, עובדת, לומדת, בשנות ה-30 לחיי. הכרתי אישה במסגרת התנדבותית. נעשינו חברות אבל אני מרגישה שזה יותר מזה. אני חושבת עליה כל הזמן! רק רוצה לחבק אותה ולהתכרבל איתה (בפועל בקושי מתחבקות כשנפרדות לשלום וזהו). אנחנו נפגשות הרבה במסגרת ההתנדבות, בעיקר בבית שלה (היא נשואה ובעלה בד"כ בבית) ואין לי כמעט הזדמנויות לשוחח איתה שיחות אישיות. אנחנו מדברות על משימות ועבודה ולפעמים על הילדים והבית. אבל מתכתבות בנייד ואז כל הרגשות עולים. מההודעות נראה שגם אני בשבילה יותר מרק "חברה הכי טובה". שולחת לי לבבות ונשיקות וחיבוקים... וכל הודעה ממנה מקפיצה לי את הלב. לקח לי די הרבה זמן להבין ולהודות בפני עצמי שאני מאוהבת בה לגמרי. סיפרתי לבעלי והוא לגמרי תומך ובעד שאחזק את הקשר איתה (ואפילו שנחצה יחד גבולות...). מבחינתו אין בעיה שאהיה איתה ואיתו במקביל. אני לא כ"כ יודעת איך להתמודד עם כל זה. נורא מבלבל, ואני מפחדת לעשות מעשה שירחיק אותה, או יגרום למשבר עם בעלי (נראה לי שהוא לא מבין עד כמה הרגשות שלי אליה חזקים. למעשה, יותר חזקים ממה שאי-פעם הרגשתי כלפיו). אני תוהה אם מה שאני מרגישה זה רק רצון לדרמה ולעניין בחיים, או שבאמת מצאתי את החצי השני שלי, וזה שמדובר באישה בכלל לא משנה. לא יודעת איך בכלל ממשיכים מכאן... רוצה לגלות לה את רגשותי, אבל מפחדת ממנה, מעצמי, מהמשפחות שלנו. איזו תסבוכת!

השיתוף של בעלך בעייתי שכן אם הוא מאשר לך "לחצות גבולות" ותחצי גבולות, יש להניח שגם הוא ירשה לעצמו לחצות גבולות כאלה ואחרים... האם את מוכנה לכך ?

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

וואו איזה קטע לגלות את הדף הזה. כמה הסיפורים כאן דומים למה שאני עוברת. ואני, בשבוע האחרון, תהיתי אם אני היחידה בעולם שמרגישה ככה!
התאהבתי באישה!
אני גם בשנות ה30, נשואה ואמא לילדים. אוהבת מאוד את בעלי. סטרייטית לחלוטין עם 0 משיכה לנשים בעבר.
היא מבוגרת ממני ורווקה, היתי בטוחה עד היום שהיא בקטע של נשים והשתעשעתי מדי פעם בראיון, מן הדלקות נעימה שלא הפריעה לי כלל. הרגשתי מצידה גם סוג של משיכה והתעניינות לא רגילה, אבל יכול להיות שזה רק הי נדמה לי.

לפני כשבוע יצא לנו לבלות מעט יותר ביחד, ומאז אני לא ישנה בלילה, לאוכל אין טעם, אני לא מפסיקה לראות אותה כשאני עוצמת את העיניים, מרגישה ששום דבר מכל הדברים המדהימים שיש בחיי לא מעניין אותי כמו שהיה לפני.
ממה שהיא סיפרה לי היא דווקא כן בקטע של גברים ומחפשת בן זוג ולבנות משפחה. אני מודה שאני מתקשה להאמין שהיא רק בענין של גברים.
אני מרגישה שהרגשות שלי אליה שקופים, עד כמה שאני מנסה שלא.
אני תוהה כל הזמן אם היא גם מרגישה כמוני ותופסת מרחק כי היא לא רוצה לפגוע במשפחה שלי (מה שגם אני כמובן ממש לא רוצה!!) או שהיא פשוט לא בעניין.
אני מבינה שגם אם היא בעניין, אין לי באמת מה להציע לה, והיא מחפשת, בצדק, להיות בקשר לגיטימי שיכול להעניק לה את מרכז הבמה, מה שלא יקרה איתי לעולם .
אבל המחשבות לא מפסיקות והכמיהה לא מרפה. היא קסומה בעיני. היא מדהימה ומרגשת וכל זה היה יכול להיות דומה ללהיות חברות טובות אם לא היתי חושבת עליה באופן מיני בצורה כל כך הזויה.

בעלי מקסים ומרגיש אותי ומדי פעם צוחק על כך שנדלקתי עליה, אין לו באמת מושג עד כמה הוא צודק. תוהה אם אני צריכה לספר לו. בחיים לא הסתרתי ממנו שום דבר.
הילדים עצבניים כי אני חסרת שקט, לא ממוקדת, לא מתפקדת
מרגישה שנדפק לי המוח. לא יודעת מה עושים מכאן.
רוצה את הקרבה שלה, גם אם זה רק כחברות, אבל לא יודעת לאיפה זה יכול להוביל ואם זה טוב לה ולי ולכולם, ובכלל אם היא תרצה להתקרב. מרגישה שיש לי מלא מה להעניק לה אילו זה היה אפשרי. ושוב מזכירה לעצמי שזה לא ממש אפשרי.
אני שואלת את עצמי מה אני עושה עם כל פרץ הרגשות והתשוקה הזו?

25* · שליחה על ידי 25* » 24 ספטמבר 2017, 01:02

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

מקווה שהדף עדיין פעיל!!
אז אני בעצם בת 25 ומאז ומעולם הייתי עם נשים מנהלת זוגיות כבר כמה שנים עם מישהי שאני מאוד אוהבת ומעריכה והיא בעצם כל העולם שלי בחודשים האחרונים נכנסתי לעבודה חדשה והספיק לי החיוך שלה כדי להרעיד לי את כל הגוף היא לא יוצאת לי מהמחשבות אני מדמיינת אותנו וחולמת אותה בלי סוף חיטטתי בפייסבוק שלה והבנתי שכנראה היא נשואה אני משתגעת ולא שולטת בעצמי אפילו היחסים עם בת זוגתי כבר לא אותם היחסים אני חסרת סבלנות ועצבנית כל הזמן מנסה להפסיק לחשוב עליה ולא מצליחה !!!!!! לא רוצה פיתרון כי לא אפגע בבת זוגתי אבל אשמח לדבר עם מישהי ולפרוק את שעל ליבי .. זה מתחיל להכביד עליי כי אין לי עם מי לדבר על זה המעגל חברים שלנו משותף אז בעייתי

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

אני פה אם את עדיין צריכה לדבר

ד.מ* · שליחה על ידי ד.מ* » 15 מרץ 2018, 22:07

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

היי בנות,
אז הסיפור שלי מורכב לא פחות מהסיפורים שלכן...לפני 6 שנים הכרתי בחורה מדהימה,חכמה,יפה,מצחיקה ומבוגרת ממני ב-8 שנים. היא נשואה עם ילד ועוד ילד בדרך.התאהבהתי בה ולא היה לי האומץ להגיד לה פחדתי שהיא תלך ממני... אני לא יודעת להגיד בוודאות אם גם היא הרגישה כמוני אבל נראה לי שכן אוליי קצת פחות ממני באהבה תמיד יש אחד שאוהב יותר במקרה הזה זאת אני, הקשר בנינו היה תמיד עמוק ,אוהב בטירוף וכואב אני נפגעתי ממנה וקינאתי לה ולא יכולתי לצאת מהקשר הזה או להגיד לה בכל מקרה התרשמתי מהתגובות שלה שגם היא בעניין או לפחות הייתה בעניין בעיקר ראיתי את מההתייחסות שלה אליי שלא הייתה רגילה קראה לי אהובה כל הזמן וקינאה לי,גם בנשיקות שלה הפשוטות כביכול על הלחי אפשר היה לחוש במשהו, ב-9 חודשים האחרונים הקשר בנינו סובל מהרבה מורדות,אתמול היא בישרה לי שהיא בהריון שני מבעלה ואני לא יכולתי לשמוח בשבילה,רק סיננתי ''מזל טוב'' ריקני כזה הרגשתי שהכל מתנפץ לי מול הפנים,שהכל כואב לי והיום בצהריים אפילו רציתי להתאבד - התעשתתי מהמחשבות האובדניות אבל אני לא יודעת מה עוד לעשות...
בא לי לנתק את זה כדי לשכוח אותה וכדי שיפסיק לכאוב לי ואני לא יודעת איך לעשות זאת בלי שיצומו כל מיני שאלות של מכרים ובלי שהיא תיפגע מהניתוק כי היא לא תבין למה חברה טובה שלה עוזבת אותה

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

נשמע סיפור קשה...
בכל התקופה הזאת את לא היית בזוגיות? את חושבת שהקשר איתה מונע ממך זוגיות?
למה בעצם לא לדבר איתה על הדברים? הכי גרוע אם היא מרגישה כמוך- תגידי לה שאת צריכה לנתק מגע

שולה_בעפולה*

קוראת את כל מה שכתבתן ולא מאמינה.. כאילו אני כתבתי את הכל..
אני בשנות ה 30 המאוחרות ויש לי חברה שאני מכירה כבר המון שנים. שתינו נשואות עם ילדים. בשנים האחרונות הקשר שלנו התחזק ואני התאהבתי בה..
מעולם לא הייתי עם אישה.. כל הרגש הזה חדש לי..
אני מוצאת את עצמי חושבת עליה כל הזמן, מחכה לראות אותה, מתרגשת לקראתה ומפנטזת עליה..
חשבתי לספר לה אבל אני יודעת שזה יעלה בחברות שלנו ואני לא רוצה להפסיד אותה כחברה..
אנחנו יוצאות הרבה יחד, בלויים, סופ"שים לפעמים עם המשפחות ולפעמים רק אני והיא וכל פעם יש לי מעין משאלה בלב שאולי הפעם, שזה רק אני והיא, יקרה ביננו משהו..
אני ישנה ליגה בלילה ומרגישה ממש כאב פיזי! אני כל כך רוצה אותה ולא יכולה לעשות או להגיד כלום..
קשה לי שאין לי עם מי לדבר על זה.. לא סיפרתי לאף אחד בעולם ואת הסודות שלי אני בדרך כלל מספרת לה..
זו התחושה הכי מתסכלת בעולם!
קראתי מה שכתבתן על להנות מזה... אני לא מצליחה להנות.. כואב לי..

שליחה על ידי פגועה* » 10 מאי 2018, 01:25

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

היי מקווה שעדיין יש כאן פעילות!
אז ככה- אני בת 28. נשואה דתייה+ 4. בשנים האחרונות מרגישה גם משיכה לבנות. לבעלי זה לא מפריע והוא מפרגן לגמרי! לפני חודשיים הכרתי מישהי והתחלנו קשר אינטנסיבי הכל זרם מעולה ואפילו התחלנו להתאהב אחת בשנייה. עד שגילתי שבעלי מתכתב איתה ושומר איתה על קשר מאחורי הגב שלי! אני פגועה ברמות קשות משתיהם. מה עושים במצב כזה?

שליחה על ידי פגועה* » 10 מאי 2018, 01:28

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

רק מוסיפה שאנחנו נשואים 10 שנים והקשר בינינו מיוחד עם הרבה אהבה אמון ופתיחות! בגלל זה ההלם איך קרה כזה דבר??? מציינת גם שבעלי הצטרף אלינו כמה פעמים למיטה כדי שלא ירגיש שהוא בצד ולא מעורב.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

הסיפורים שלכן פשוט מהפנטים, עושה רצון לכתוב ספר כל הכל!!
אני בת 18 והתאהבתי, לפחות כך נדמה לי, באישה שעשיתי לה בייביסיטר אני פוגשת אותה המון לפחות פעם בשבוע יש לה שני ילדים ועוד אחד בדרך, תמיד היה ברור שהקשר הדדי ושהיא מרגישה משהו גם אחרי הכל היא זאת שהתחילה לשים תשומת לב אליי, הבעיה היא שאני לקחתי את זה רחוק והיום אנחנו נמצאות במעין מצב שבו אנחנו מתרגשות ומצפות כבר לשיחות ביננו, כשהיא מחמיאה לי הרבה יותר קל להאמין לה, ואפשר לראות על הפרצוף שלה שהיא מתרגשת ממה שאני אומרת.
היא בת 35 ואני 18 ברור לי שקשרים כאלה לא נועדו להיות.
אבל למישהו יש עצה מה לעשות עם ההתרגשות הזאת בבטן כל פעם שאני רואה אותה או מרגישה אותה.

מאוהבת_באישה*

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

היי לכולם.אין לי מושג איך הגעתי לדף הזה או שבעצם יש לי מושג.אני פשוט אוהבת אישה בצורה מטורפת!החברה הכייי טובה שלי!!אנחנו מכירות 15 שנה היא גדולה ממני ב4 שנים.כיום שניינו נשואות באושר ואמהות לילדים וזה ברור לנו שקורה בניינו משהו רק לא ברור מה ......בזמן האחרון שניפגשנו היה מגע ואפילו התנשקנו ודיברנו על זה על היחסים המורכבים בניינו. היא שאלה אותי באופן ישיר וחד אם אני לסבית ואמרתי לה שלא.כי באמת אני לא נמשכת לנשים באופן כללי גם לא לגברים.פשוט רק אליה אני מרגישה משיכה חזקה!לצערי גאוגרפית אנחנו מאד רחוקות ולכן לא יכולות ממש לממש את אהבתנו.וגם שאנחנו כן ביחד זה קורה בעיקר לקראת הסוף שכמעט צריך להיפרד לחזור הביתה לבעל ולילדים.וזה משאיר בי כך כך טעם לעוד זה עושה לי טוב ברמה שאי אפשר לתאר אותה במילים.ברגעים שאני איתה אני רוצה שהעולם ייעצר.הבעיה שזה גם מכאיב לי הרבה בלב לא קל לאהוב חזק כל כך ללא יכולת לממש את האהבה ב100 אחוז.מה הייתם מציעים לי לעשות?לנסות להתרחק?או ללכת על זה בכל הכח עם כל הקשיים והמכשולים שבדרך?

פריאל*

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

שלום לכולם, בתקווה שיש פה עדיין פעילות אשמח לשתף ולהתייעץ
לפני שנה התחלתי לעבוד במקום מסויים והכרתי שם אישה בשנות ה 50 לחייה
היא מנהלת אותי במקרה וגם חברה מאוד טובה
בחודשים האחרונים שמתי לב שחל שינוי באינטרקציה בנינו והחלה משיכה מינית
לפני מספר ימים כשאנשים מסביב שמו לב לכך היא אמרה לי שאין לה שום בעיה להתנסות עם בחורה (לא דיברה ישירות אליי) וזה גרם לי מאוד למחשבות והירהורים בנושא .
יש לציין ששתינו נשואות , לה יש 4 ילדים ולי אין בכלל אבל אני פשוט לא יודעת מה לעשות
אני מתרגשת ממנה נמשכת אליה בטרוף ומחכה לכל רגע להיות לצידה גם בעבודה וגם מחוצה לה.
אני יודעת ששתינו לא נרצה להרוס את הנישואין שלנו ולא את הבתים שבנינו אבל זה פשוט לא קל .... אשמח לעזתכם

שלום לכולם ,
עזרתכן בבקשה , אני ואישתי נשואים מזה 16 שנים , חיים מאושרים + 4 ילדים מקסימים , אבי נפטר לפני 4 חודשים , באותו הזמן אישתי הכירה אמא של ילדה מהגן והקשר התהדק , שחזרתי אחרי השבעה גילתי אישה חדשה אישה שלא הכרתי , ירדה המון במשקל , כל ההיום מתאפרת ומתלבשת חשוף מה שלא היה בעבר ומחפשת כל היום להיות עם החברה וגם כל הלילה , באותו הזמן הם מסתמסות ומדברות שעות בנייד שולחות הודעות לא שגרתיות של אהבה , מהר מאוד הבנתי שאישתי מאוהבת , שפנתי אליה הכחישה הכל , אט אט התחילה לפגוע בי ( אהבת חייה) , לא מתייחסת לילדים ומתעסקת רק בעצמה והחברה , יום אחד התוודאה בפני שהיא אופססיפת והבטיחה שתיגמל כמובן שלא עזר , כמו כן כל התקופה 3 חודשים מלווים במריבות אין סופיות , ושקרים בלתי פוסקים מצד אישתי , עד היום לא שיקרה מעולם , לאחר 3 חודשים החלטתי לחתוך ויזמתי שיחה עם החברה וביקשתי נתק מולחט כמובן שאישתי התאבלה כאילו אמא שלה מתה, אחרי שיקום של חודש כולל חו"ל והרבה עבודה שלי ושל החברות שלה היה נראה שהיא יוצאת מזה אך לצערי היא חזק שמה ולמעשה לא מפסיקה את הקשר ורק יוזמת כל הסמן וממשיכה לשקר למרות שאמרתי לה שזה אני או החברה.
אשמח לעזרתכם כמובן שזה רק חלק מהסיפור

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

לדעתי הגעתי לדף הנכון.
אני בת 41, נשואה שנית כבר 10 שנים. יש לי ילדה מנישואים הראשונים וילדה מהנישואים השניים.
לפני כמה חודשים התאהבתי בחברה טובה שלי. אנחנו עובדות ביחד. היא לסבית. היא צעירה ממני בשבע שנים. זה הדדי. היה ביננו רומן מדהים במשך 7 חודשים. רגש, אינטימיות, מיניות. אף פעם לא נמשכתי לנשים ולא הרגשתי משהו דומה עם אף גבר. אבל... החלטתי לסיים את הקשר איתה לטובת המשפחה. בעלי איש טוב ואני אוהבת אותו. אוהבת אחרת, לא כמו שאני אני אוהבת אותה.
חודשיים אנחנו לא יחד, אין שום קשר ביננו. ואני מרגישה שמשהו מת בתוכי. אין טעם לשום דבר. איבדתי חברה, אבל האהבה שלי אליה רק הולכת ומתעצמת.
גם היא שבורה מהפרידה שלנו.
אני ממש מתכוונת לספר לבעלי על האהבה שלי, אין לי כוח יותר לשמור על הסוד שלי. אני לא יודעת איך הוא יגיב. אולי זה יהיה סוף הנישואים שלנו. אני לא מסוגלת לחיות עם זה יותר.
מישהי הייתה במצב הזה?
זאת אהבת אמת או משהו זמני?
מישהי עזבה משפחה לטובת אישה?
איך הילדים מרגישים במצב כזה?

אולי לפני שתעשי צעד שעלול להרוס את נישואיך תוועצי באיש מקצוע?
מה את חושבת/רוצה שיקרה אחרי שתספרי לו? למה זה יתרום חוץ מלהקלה שתרגישי? זה צעד שיהיה לו השלכות שלא בטוח שאת מעוניינת בהם כרגע

חפשי איש מקצוע ולו רק לשם השיתוף בתור התחלה.

אני בטיפול אצל פסיכולוגית במשך שלושה חודשים כבר. לשבתי שיעזור לי להתגבר על המצב. אבל אני לא מתגברת. לא מספק כבר לחיות במצב ש״לא רע״ לי.
אני לא מסוגלת לחיות עם המסיכה על הפנים ולשחק משחק שמצפים ממני

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

היי, עד לפני כמה חודשים לא הייתי בכלל בכיוון של לחשוב על אישה או להתאהב בה. אני סטרייטית, בשנות ה40 לחיי. מכירה אותה כבר יותר מעשור. אנחנו נשמות תאומות. מבלות הרבה זמן ביחד. שיחות טלפון, ילדים מבלים יחד. תפסתי את עצמי שאני מאוהבת בה. חושבת עליה המון. לא מעזה לדבר מחשש לפגיעה בחברות שלנו. היא אני יודעת שאין לה בעיה להיות עם אישה. אבל הפחד הזה של לאבד חברה משתק אותי. מה עושים איך מכבים את הרגש? או לא?

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

היי

שמחה שמצאתי את הדף הזה. כייף לקרוא שיש כל כך הרבה נשים עם בעיה דומה לשלי. אבל זה גם מתסכל לדעת שאין באמת פתרון.
גם אני, נשואה לגבר מדהים ויש לנו 2 ילדים קטנים - בת ובן.
התאהבתי בגננת של הבת שלי (גן חובה). ממש התאהבתי! אני חושבת עליה המון, מפנטזת עליה, עושה הכל כדי לראות אותה, כשאני לידה אני במתח מסוים, ואני חושבת שגם היא במתח לידי.
בהתחלה היא היתה מאוד נרגשת לידי, נניח פתאום שכחה את הקוד לסגירת הגן, היתה שוכחת דברים, מפילה דברים ועוד ועוד. והרגשתי שההרגשה בינינו הדדית. הייתי ממש מאושרת, ולא יודעת אפילו מה ציפיתי שיהיה בינינו.. אבל ידעתי שאני נמשכת אליה ורק רוצה להיות לידה כמה שיותר.
יום אחד היא נהייתה קצת קרירה אליי. לא ברור לי למה. אולי היא הרגישה שחצתה קצת את הגבול איתי, כי היא בכל זאת הגננת של הבת שלי.
מאז אני מתוסכלת ולא יודעת מה לעשות.
היא עדיין מאוד נחמדה אלי, אבל אין לי מושג אם היא מרגישה משהו מעבר.
הייתי מאוד רוצה להיות חברה שלה. בשלב הראשון. להיות ממש קרובה אליה אישית, ושהקשר בינינו יתחזק, ואין לי מושג איך לעשות את זה.
מותר לה בכלל לשבת איתי לקפה? איך אני מציעה לה את זה?
לחכות שייגמר הגן ואז לנסות להיות איתה בקשר?
אני ממש מתוסכלת ואשמח לכל עזרה.

מתוסבכתתתתת*

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

היי , אני עוד מעט בת 17 , כן ככל הנראה הכי צעירה פה , עברתי על כל הוידויים פה נקרא לזה ככה וכולן מספרות את מה שאני מרגישה וחווה עכשיו.
גיליתי שאני נמשכת לנשים בערך לפני שנה , זה לא קרה ביום ולא ביומיים , עברתי תהליך , זה נשמע מפגר כי מה אני מבינה אני כולה בת 17 אבל זה לא ככה וזה הרבה יותר מורכב מזה.
מפה לשם יש לי חברה שעד לפני כמה חודשים לא היינו כאלה קרובות , איכשהו התחלנו להתקרב , אנחנו ביחד בבית ספר , נפגשות כל יום , היא בת בית אצלי ואני אצלה , אנחנו משחקות בספורט אני לא אגיד איזה כי זה ענף קטן והסיכוי שיגלו הוא גדול , שתינו חשופות לכל עניין המשיכה לנשים , יש לנו הרבה חברות גדולות מאיתנו וגם בגילנו שהן לסביות . היא יודעת על המשיכה שלי לבנות.
אני מאוהבת בה , אוהבת אותה יותר מאת החיים עצמם , יותר מאת עצמי , מוכנה לעשות הכל כדי שנהיה ביחד , לפני כמה ימים היא נפרדה מחבר שלה אחרי שנתיים.
אני לא יודעת מה לעשות , אם מה שאני מרגישה זה הדדי, אם היא מרגישה כמוני , ואין לי איך לבדוק את זה , בשנייה שאני אומרת לה את הדבר הכי קטן על רגשות זה או שזה הדדי והכל טוב ויפה , או שלא נוכל להסתכל אחת על השנייה בעיניים ואנחנו מתראות כל יום לא משנה איך נהפוך את זה וזה יעשה את זה להרבה הרבה יותר קשה .
אני לא רוצה להרוס את הקשר שלנו כי לקח לנו הרבה זמן לבנות אותו , לפני זה היו תקופות שהיינו קרובות ואז שוב התרחקנו איכשהו. רק שהפעם זה לא ככה והפעם התאהבתי בה , פעם ראשונה בחיים שלי שהתאהבתי. היא הדבר היחיד שהראש שלי חושב עליו , לא אכפת לי מכלום אני באמת מתעסקת אך ורק בה, רק היא מעניינת אותי , אני מקנאה לה ואנחנו רבות על דברים כאלה ואין לי מה להגיד כי אני לא יכולה להגיד לה מעצבן אותי שאת עם זאת ומעצבן אותי שאת עם זאת כי זה מטומטם וזה שקוף והיא לא סתומה אם אני אראה יותר מדי היא תבין.
זה מתסכל שאין לי מה לעשות עם זה אלא לחכות ולראות איך זה מתגלגל ולאן זה הולך , הבעיה היא שאני לא יודעת מה היא מרגישה , אני מוכנה לחכות כמה שצריך אם זה ישתלם לי בסוף , אבל את זה אין לדעת.
אשמח אם תייעצו לי

מתוסבכתתתתתת*

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

אני לא הולכת לאיזשהי מסגרת חברתית גאה כי אין לי צורך , כן שיתפתי בזה שתי חברות שלי שיודעות עליי , אבל אין להן כל כך איך לעזור לי חוץ מלהגיד לי להתרחק ממנה , ואני לא רוצה להתרחק ממנה טוב לי בקרבתה ואני מעדיפה להיות איתה ולהרגיש טוב מאשר לא להיות איתה ולסבול למרות שזה מאוד קשה להסתיר את הרגשות שלי כלפייה אבל אני באמת לא רואה את ההתרחקות ממנה כאופציה. מאוד מעריכה שענית לי , אבל אין אין לזה פתרון וכרגע זה לא נראה שהיא הולכת לכיוון שלי , אלא סתם חברות טובות מאוד וזהו. אני אצטרך לראות איך זה מתגלגל ולדעתי פשוט צריכה להגיע מישהי אחרת שתעיף לי את הראש ותשכיח לי אותה.

אנונימית_מאוהבת*

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

אז גם אני התאהבתי באישה.
התאהבתי כ"כ!! אני רואה אותה כול יום, זאת מישהי מהעבודה, מישהי כ"כ יפה.
כול בוקר אני אומרת לה שלום ופשוט מחכה שיקרה איזה משהו...
כשהתחלתי לעבוד שם, היו שיחות כאלו קטנות וכמובן בשיחות האלו היו מבטים, ולא הורדנו את העיניים אחת מהשנייה, המבטים בנינו כ"כ מיוחדים, לפעמים יש רגעים שיש שקט ואנחנו פשוט מסתכלות אחת על השנייה לתוך העניים...אני מרגישה שהיא נבוכה מימני כול פעם שאנחנו נמצאות אחת ליד השנייה...
כול שיחה איתה אני כ"כ רוצה שייעצר הזמן, מחכה לראות אותה, מביאה תירוץ כד להיתקל בה, באינסטגרם היא הראשונה בחיפוש שלי...קשה לי!!
אני מרגישה שהתאהבתי וכלום לא יכול לקרות.
עברה כבר שנה, ואני כבר לא יכולה לשאת את זה יותר, המועקה הזאת שאני מאוהבת באישה ואני לא יודעת אם גם היא מאוהבת בי חזרה....
אני פשוט כבר לא יודעת מה לעשות יותר, כואב לי בנשמה, כול היום אני חושבת עליה...
אין סיכוי שאני אספר לה מה אני מרגישה...אני פוחדת שהיא תתרחק מימני ויצא לי שם של לסבית (ואני לא).
מה לעשות? איך אני אדע אם היא מרגישה גם כמוני? חייבת את עזרתכם...

שליחה על ידי גיל* » 06 מאי 2019, 06:49

אני כל כך שמחה לקרוא את כל הסיפורים האישיים שלכן חברותי! נראה לי שאני הכי מבוגרת מכולכן (58). כל חיי הרגשתי משיכה לנשים וקרבה גדולה. תמיד הבנתי את הבעיות שלהן והן את שלי. אני כותבת לכן מכיוון ששוב אני מרגישה משיכה ואהבה לפסיכולוגית שלי. דרך אגב התנסיתי ברומן עם בחור בפעם הראשונה. נהנתי מהסקס אבל לא אהבתי אותו באמת אז מצאתי תירוץ והתרחקתי ממנו. מאז לא היו לי יותר קשרים אינטימיים עם גברים או נשים. אני מרגישה עכשיו שיתכן ואני לסבית אבל כמו שאמרתי אף פעם לא ניסיתי כלום. בקרוב יש לי יום הולדת , ואני חושבת לעצמי : נו הגיע הזמן לנסות מערכת יחסים , הזמן הולך ומתקצר. אני כל כך שמחה לשמוע שיש הרבה כמוני . יש למישהי איזו עיצה לגבי הפסיכולוגית שלי? מקוה שמישהי תענה תודה גיל

שליחה על ידי גיל* » 06 מאי 2019, 12:06

לא יכולה להרדם , אני חיה בחו״ל , אז יש הבדל ניכר בין השעות.איך יודעים אם את לסבית או סטרטית או שניהם? אני לא מצליחה. להבין את עצמי... לשמחתי מצאתי את הדף הזה ואני רואה שישנן הרבה נשים המאוהבות בנשים אחרות. מבחינת הסקס, האם זה כמו לחוות את זה כמו עם גבר? או שזה יותר אינטסבי! אני כל כך מקנה בנשים מאושרות. למה אני לא מצליחה להחליט מי אני ואיך אני רוצה לחיות?

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

תלכי עם מה שאת מרגישה,תחושות לא מטעות ואם יש רגש אז תלכי ותנסי אל תפחדי.אישה זה הדבר הכי טוב.. זה רגש אחר..יותר עמוק ואמיתי.בהצלחה

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

בת 21, ניסיתי לצאת עם גברים והיו לי קצת מערכות יחסים אבל ברובן לא נמשכתי לבני הזוג כל כך כי מראש התפשרתי עליהם, כן נמשכתי לגברים אחרים. לא הצלחתי להמשך לגוף נשי והוא קצת הגעיל אותי אפילו, מצד שני אני כן מרגישה שמבחינה רגשית אני מצליחה להבין יותר נשים ויותר קל לי איתן.
אני נמצאת בפרויקט כי יש לי חרדה מסויימת. שבמסגרתו מלווה אותי מישהי (בת 34, רווקה ללא ילדים) שהיא משמשת על תקן ״אחות גדולה״ ואנחנו נפגשות פעם בשבועיים ומדברות על החרדה. לאט לאט עם המפגשים הרגשתי שאני מתאהבת בה, רוצה להיות כמוה ולהתלבש כמוה . היא כל הזמן מרימה לי, אומרת לי כמה שאני מהממת ובוגרת ומזכירה על החיבור המדהים שנוצר בינינו. היא נורא יפה ,הן פנימית והן חיצונית.
הייתי איתה בהרצאה היום, והיו לי חרדות לפני אז סיפרתי לה את זה. היא הדריכה אותי בלייב איך להתמודד עם החרדה ואחרי זה גם חיבקה אותי והחזיקה לי את היד והרגשתי פשוט את הלב דופק על 200 והצורך לתת לה נשיקה בפה. כמובן שלא עשיתי את זה אבל אני פשוט מתה להגשים את הפנטזיות שלי. אני ממש מבולבלת ופוחדת ורק המחשבה שהקשר יתנתק לאחר שאסיים את הפרויקט מטרידה אותי. התאהבתי בה חזק ואני פשוט לא יודעת מה לעשות.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

היי
אני בחורה בת 16.
חרדית לשעבר..גרה בדירת בנות בירושלים.
ראיתי את השיתופים שלכן וממש רציתי לשתף גם, כי אין לי עם מי לדבר על מה שעובר עליי.
עם ההורים אין לי קשר וחברות לא ייקבלו את זה בצורה יפה...
אז ככה, לפני יותר משנה היה לי קשר עם בחורה .היינו חברות קרובות מאוד אבל לא היה ביננו שום קשר זוגי.
עד שעם הזמן התפתח בינינו בטבעיות קשר דיסקרטי של זוגיות. מכיוון שהיא באה ממשפחה חרדית ועדיין גרה בבית, היא לא חשבה לספר על הקשר הזה לאף אחד ,וגם אני לא עפתי על הרעיון .
חייבת לציין שהיה לנו קשר שלא היה לי לפני כן עם אף גבר אחר..זה היה קשר פלאי כזה, אני לא יכולה להסביר את העוצמה של זה.
באיזה שהוא שלב החלטתי שזה לא עושה לי טוב .אולי בגלל שלילה לפני זה גבר ערבי מבוגר הטריד אותי...נפגשנו בבוקר ואמרתי לה שאני רוצה הפסקה קצרה מהקשר הזה.
היא קיבלה את זה יפה, אבל בקשה ממני שאבטיח לה שהקשר הזה ימשיך. הבטחתי.
אבל הזמן עבר, והפסקנו לדבר.
אחרי תקופה של כמעט חצי שנה חזרנו לדבר, והיא אמרה שהיא לא מסוגלת כרגע לקיים קשר כזה...היא אמרה שזה ייפגע בעתיד שלי ושלה. והיא צדקה, הבנתי שאחר כך לא נוכל לפתח קשר עם אף גבר אחר. אבל שמעתי בקול שלה שהיא לא אומרת את זה באמת..הרגשתי שהיא רוצה שהקשר הזה ימשיך והיא רק לא מרשה לעצמה את זה.והבנתי אותה.
כרגע אני עוברת תקופה קשה מאוד .
הגעגועים שלי אליה הם משהו מעולם לא חוויתי ,
ואני לא מאמינה על עצמי שהייתי עד כדי כך קשורה אליה, כשאנחנו נפגשות פה ושם ,יש משהו מוזר באוויר .כאילו שנינו רוצות משהו אבל זה משהו שלא יוכל להתקיים אף פעם.
עומדים אצלי גברים בתור, (לא באה לעוף על עצמי

או משהו...) אבל אני לא יודעת מה לעשות, אני פשוט לא מרגישה משיכה לאף אחד מהם!
אני מפחדת שאני לא אצליח לקיים קשר עם אף אחד בהמשך ..
מי שיכול לעזור לי בעצה אני ממש אשמח!
תודה על הזכות לשתף כאן!

חברות קןראת מה שאתן כותבת מרגישה כאילו אני כתבתי..אני נשואה ושלושה ילדים ..בתאהבתי במשהי בעבודה בהתחלה לא היה לנו שום קשר רק שלום שלום...לפהי מספר חודשים התחלנו להתקרב ויש לנו הרבה המשותף ..יוצאות הרבה לבלות ביחד..אני מרגישה שכל היום אני חושבת אליה ..ממתינה לראות אותה ..בעבודה מחפשת כל הזדמנות להפגש איתה..המפגש בעניים שלנו מטורף לא עומדת בזה ..יום שהיא לא מגיעה אני מתוסכלת...אנ י מרגישה שאני מאוהבת בה ...מה עושים ?אני לא חושבת שזה מכון לעדות צעד אנחנו עדיין באותו מקום עבודה ..ואולי שהיא תדע היכ רק תתרחק ממני מה שאני לא מעונינית...מה עושים הלב פצוע

ריטהמ*

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

הייתי בודקת מאשר להישאר בספקות

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

אני באמצע שנות השלושים שלי לפני שלוש שנים החברה הכי טובה שלי סיפרה לי שהיא חלמה עלי בלילה חלומות רטובים, בדיעבד זה היה במטרה לבדוק אם ה הדדי מסתבר שהיא פיתחה רגשות כלפי עם הזמן שוחחנו על זה כאר הבנו שזה הדדי דיברנו והחלטנו אין מצב שזה יכול להתפתח שזה יהרוס את החברות שלנו ושזה בגידה בבעלים שלנו אנחנו אוהבות והיחידים טובים על אחת עם בעלה. באותו הערב של השיחה על למה ה לא יכול לקרות הגענו חזרה לבניין אנחנו גרות באותו בניין, ואז היא הסתכלה עלי ואמרה לי מה הייתי עושה עכשיו הייתי דוחפת אותך לחדר המדרגות ודופקת לך בוסה אני אמרתי לה נראה אותך וכך היה היא דחפה אותי לחדר המדרגות התנשקנו בטירוףףףף ומאז יום אחרי כבר נחתה אצלי והבאתי אותה לאורגזמה מעל הבגדים מאז שלוש שנים של רומן סוער ומטורף והיא בתור אישה שנבגדה בעבר מתקשה לחיות עם זה בינתיים זה נפסק ואני קרוע מבפנים מצד אחד פגעה בי בהרבה מובנים בקשר שלנו ומצד שני אני מאוהבת ונמשכת אליה בטירוף הסקס בנינו מטורף המשיכה והאהבה. הפחד שלה שזה יתגלה מרחיק אך היא בשום פנים ואופן לא מסכימה להתנתק ממני כל פעם ניסיתי לא נתנה לי והאמת שאני לא יכולה בלעדיה אני מאוננת עליה מפנטזת עליה כמעט כל היום והיא כל הזמן אומרת היא מתקשה לעמוד מולי בלי שזה יוביל למיטה והיא מאוננת עלי במקלחת הרבה מאוד. אני משתגעת מטורפת עליה בא לי היום שלה החברות שהיתה לנו הקשר בנינו ואנחנו מרוחקות מתכתבות כל יום אבל לא מתראות הלב שלי מרוסק רוצה אותה ליידי

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

אפילו שאני במיטה עם בעלי אני מפנטזת עליה כדי לגמור היו ימים לא יכולתי לשכב איתו בכלל לא יכולתי ייגע בי רציתי רק אותה שתינו אמהות לארבעה ילדים

איזה מזל שגיליתן אחת את השניה. תחשבי מה זה להעביר את החיים ככה בלי לדעת איזה שיאים יש.
אני אומר תמשיכו ככה להתראות מידי פעם ותיזהרו שלא יתגלה, ותשמחו שיש לכן קשר כזה מיוחד

חיפשתי הרבה זמן מקום לטמון בו את רגשותי. אני בסוף שנות ה 30 שלי, נשואה עם ילדים. חיה עם בן זוג שהוא הראשון והיחיד שהיה לי איתו סקס כל חיי. מאז שאני זוכרת את עצמי נמשכתי לשני המינים אך מעולם לא נתתי לזה ביטוי, כי פשוט לא הבנתי את זה. הייתי מאוהבת בהרבה נשים ולא העזתי מעולם לעשות עם זה כלום. בן זוגי ואני חיים המון שנים יחד ואני שמחה על כך וטוב לי בזוגיות... אך זה לא מספיק, מרגישה שלא מגשימה את כל הפנטזיות שלי... בתקופה האחרונה עברנו לחיות בארץ אחרת מה ששם המון משקל על חיי הזוגיות, והפער והרצון להגשים פנטזיות רק גדל וגדל ואני חושבת שהוא פשוט לא יתמוך בנסיון מחוץ לנישואין. וניל הכל התאהבתי פה בחברה, בחברה הכי טובה שלי, שאני יודעת שאני סטרייטית ואין לה משיכה לנשים. שיתפתי אותה שהייתי במסיבה ואף פגשתי גם אישה והעזתי לנשק אותה...(בעלי לא יודע מזה) וכן היה לי נעים לנשק בחורה... אני שבורה.. זה משפיע לי על המצב רוח כי אני יודעת שאני פשוט מאוהבת מעל הראש ואין לי אפשרות להתרחק ממנה כי אנחנו עובדות יחד ושכנות. גם לכתוב פה את הדברים זה מהלך שפעם ראשונה אני עושה- לכתוב שאני נמשכת לאישה ... לא יודעת כבר מה לעשות כי זה ממש מנהל אותי.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

שתתגרש אם היא רוצה אותך..את תישאבי לזה ותיפגעי בסוף וחבל.יכול להיות שהיא סתם סקרנית או באמת רוצה,היא צריכה להחליט רק אל תישארי כך

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

אני לא מאמינה שאני עומדת לכתוב פה, מעולם לא עשיתי דבר כזה, אבל כניראה אני כל כך נואשת והבטן לא יכולה כבר לשאת את הסוד הכואב הזה..
אני בת 16, בפנימייה. אני לא יודעת אם לקרוא לזה התאהבות, אבל מה שבטוח שזה מרגיש כמו התאהבות חזקה מאוד, יש לי רגשות חזקים אליה. היא שנה מעלי וכבר יותר מחצי שנה שהלב שלי פשוט נימשך אליה. כבר קרה לי בעבר שהתאהבתי בבנות, בעיקר כאלו שגדולות ממני ושהם "גבריות" כאלו. אבל לא ככה, היא לא יוצאת לי מהראש, היא גם גברית וליפעמים נידמה לי שהיא נימשכת לנשים, אני פשוט לא מצליחה לדמיין אותה עם גבר. אולי זה פשוט מה שאני רוצה. אני יודעת שהיא אוהבת אותי, כניראה שלא בצורה שאני רוצה, אבל היא אוהבת אותי, לפעמים היא אומרת לי שאני כמו אחות בשבילה, וכמובן שאני זורמת עם זה, אומרת לה שהיא גם כמו אחות בשבילי, אבל ברור שאני רוצה יותר מזה.
יש לנו קשר מיוחד, אנחנו לא חברות ממש טובות, אבל הקשר שלנו מיוחד, ואם לא היה לי את הרגשות אליה באמת שאנחנו יכולות להיות החברות הכי טובות, יש ביננו מלא הבנה, והזדהות, והערכה ופשוט עולה לי חיוך בכל פעם כשאני רואה אותה, והאמת שגם לה. אני בן אדם נורא מודע ואני לא ממציאה או מדמיינת אבל לפעמים באמת מרגיש שיש ביננו משהו בהרבה יותר עמוק מחברות רגילה, לפעמים אני מרגישה שהיא מנסה לגרום לי קצת לקנא, למשוך את תשומת ליבי, כמובן שלא בדרך צומיסתית, אנחנו נערות באמת בוגרות ומבינות מהחיים וכל אחת עברה דברים בחייה. אני לא רוצה לספר מקרים אבל היו רגעים שאני מבטיחה שהיא ניסתה למשוך את תשומת ליבי, ואולי אפילו למצוא חן בעיני. אולי זה רק ביגלל שהיא מרגישה שאני אחותה אבל יש בי משהו שמקווה שזה מעבר לזה, הרבה מעבר לזה. היא גברית מבחוץ ולא תמצאו אותה עם שמלה, מאופרת ושיער פזור מתנופף, היא תמיד כזו קולית, גינסים ובגדים שרחבים עליה. אבל מבפנים אני יודעת כמה היא נשית ורגישה נורא, זה רק מסכות שהיא שמה על עצמה. היא אפילו לא צריכה להגיד את זה, אני רואה עליה, אני ממש מצליחה לפעמים להבין את הנפש שלה, זה מפחיד. לא יודעת מתי זה יעבור לי כל זה, או מה יקרה בהמשך החיים, אני עוד צעירה כל כך וכל החיים לפני וברור שאני רואה את עצמי עם משפחה וילדים, והלוואי שגבר שיהיה לצידי, כי מה לעשות ככה החיים הולכים יותר קל. אי אפשר להתווכח על זה. אז תודה למי שקראה, רק רציתי להוציא את זה איפשהו, כי זה שמור אצלי טוב בבטן, אף אחד לא יודע על המשיכה שלי לנשים, ובטח שלא על האהבה שלי אליה.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

אני בשנות ה30 לחיי, נשואה לא באושר גדול לאיש שחשבתי שאני מאוהבת ( ואולי מתישו הייתי מאוהבת בו), לא חשבתי מעולם שיש לי משיכה לנשים... הן אף פעם לא הגעילו אותי והיו לי התנסויות מינימליות פה ושם... אבל אף פעם הלב לא משך לשם...

ואז בטיול גדול פגשתי אותה... בחורה שרק הרבה הרבה בדיעבד היה לי האומץ להגיד לעצמי, כמה נמשכתי אליה מינית ורגשית, הרגשתי את זה אז, אבל לא היה לי טיפת אומץ וגם לא ממש הבנה שאני כל כך רוצה אותה( כל כך מצטערת שלא שכבתי איתה... כי כל כך רציתי) כבר עברו משו כמו 5/6 שנים ועדיין אני חושבת עליה והגוף מגיב, מככבת בפנטזיות שלי לפרטי פרטים, אני מאוננת עליה לא מעט, אפילו תוך כדי שכותבת מרגישה את הדם זורם, ללא שום שליטה.

וככה פתאום בלי התראה מוקדמת התחלתי לפנטז על נשים, לא בטוחה שנמשכת לגברים בכלל...
אין מישי ספציפית כרגע והאמת חוץ מאותה בחורה, לא זוכרת שאי פעם היה לי קראש על מישהי...

אבל כל כך רוצה לחוות אישה, ללקק פטמה זקורה, להכניס אצבע חוקרת...

אין לי מערכת יחסים עם בעלי שתאפשר לי לדבר איתו על זה, הוא לא יקבל או יבין... ואני בכלל חוששת שהוא בארון בהכחשה... לכן להכניס עוד אישה למיטה נראה לי בכלל כמו חלום בהקיץ...

לא יודעת מה אני רוצה, את האמת לא רוצה לפרק את המשפחה, כן רוצה אשה, אבל כזו גרוע בלהסתיר איזה רומן...

סתם רוצה להוציא את זה... מתהלכת לבד במסדרונות נפשי עם המחשבות שאין איש בעולם שיודע...

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

אוקי, אז אני בת 29 (יותר קרובה ל30) ומרגישה שאני נמצאת בצומת מסוימת בחיים שלי.
כשאני מנתחת את זה בראשי, מאז ומתמיד נמשכתי לנשים כבר בגיל 8 (למרות שלא הבנתי את זה ממש בזמנו). בגיל ההתבגרות, כשהייתי בת 15 ממש התחלתי לפנטז בדמיונות שלי את עצמי עם נשים אחרות שנדלקתי עליהן בסיטואציות מיניות וזה מצא חן בעיני.
כשהייתי בת 19, הכרתי חברה שנדמה לי שהיתה בעניין שלי כמו שאני הייתי בשלה, אמנם מעולם לא התנשקנו ממש, אבל יצא לנו כמה פעמים להתלטף ולהתכרבל יחד וזה היה פשוט מדהים! אני זוכרת את הלב שלי דופק חזק חזק מהמגע שלה על העור שלי ושאני לא רוצה שהרגע הזה יגמר אף פעם. הבעיה היא שלאף אחת מאיתנו לא היה את האומץ לממש לגמרי את התשוקה הזאת שלנו. ללכת עם זה עד הסוף (יש לציין ששתינו מגיעות מהחינוך הדתי לאומי). עם השנים הקשר בנינו הלך והתנתק, כל אחת פנתה לכיוונים אחרים בחיה - עד שיום אחד נודע לי שהיא נישאה +1.
חוץ ממנה, יצא לי להדלק על בנות שעבדתי עימן, אבל עם אף אחת זה לא ממש הגיע למגע פיזי (בטח שלא כמו עם אותה החברה מהעבר) ובטח שלא סיפרתי להן את תחושותי.
חשוב לי גם לציין כי במהלך שנות ה20 שלי, הייתי בכמה קשרים זוגיים ויצאתי להרבה דייטים עם בחורים. את חלקם אהבתי, הרגשתי את החיבור ונמשכתי אליהם - אבל אין ספק שמבחינת המגע והעומק, אין על אישה.
אף אחד בעולם לא יודע זאת עלי, אני עמוק עמוק בארון. אין מצב שאתוודה בפני משפחתי הדתיה וההומופובית (למרות שיש לי קשרים נהדרים איתם). כמו שכתבתי בהתחלה, אני נמצאת בצומת דרכים, אני מרגישה שאני כבר צריכה לבחור את מי ומה אני רוצה לפני שיהיה מאוחר מידי. האם לחיות חי נוחות עם גבר נחמד ולהקים איתו משפחה טובה? או ללכת עם התשוקה האמיתית שזה אומר להיות עם אישה (שזה לצאת מהארון ולהכיר מישהי)?
להתחתן עם גבר ולנהל רומן בסתר עם אישה זה לא בא בחשבון מבחינתי.
תודה שקראתם.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

היי מבינה אותך... אני במצב דיי דומה
קצת יותר צעירה ממך, גם מבית דתי. ואותו סיפור. יצא לי להתאהב כמה פעמים בנשים בלי לממש שום דבר. והאמת היה יכול להיות לי ככ קל אם הייתי פשוט מתאהבת בגברים. יצאתי עם לא מעט אבל הבעיה אצלי שאני לא מצליחה להתאהב בהם, לא יודעת מה לעשות. אני כן רוצה משפחה כמו כולם, חיים כמו כולם, וכזה מעצבן לי שנדפקתי עם הנטייה הזו. סורי זה מה שאני מרגישה החיים שלי ככ מסובכים בגלל זה אוף... סורי על הביאוס שלי מה לעשות זה המצב שלי כרגע גם בכל מקרה בחיים לא אממש את האהבות שלי, אין סיכוי המשפחה שלי תדע וסתם אחמיר את החיים שלי זהו ביי

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

הדף הזה עוד פעיל? כי לא בא לי לכתוב סתם.הלב שלי מרוסק

יש הרבה קוראים/ות שצופים באופן קבוע. בהחלט נשמח לתמוך.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

היי, כבר הרבה זמן שאני קוראת כאן ומזדהה עם הרגשות והסיפורים שלכן... ועכשיו מרגישה צורך לפרוק בעצמי.
התאהבתי במישהי מהלימודים שלי. מההתחלה הרגשתי שיהיה לי חיבור איתה בעקבות השיחות הטובות בנינו. אני נשואה ובעלי יודע שאני נמשכת גם לנשים ואמר שהוא יפרגן לי במידה וארצה להיות עם מישהי. באחת מהשיחות שיתפתי את אותה חברה שאני נמשכת גם לנשים וסיפרתי לה על המערכות יחסים שהיו לי בעבר בשביל לברר מה דעתה בנושא או אם יש איתה סיכוי בכלל. באותה שיחה היא שיתפה שהיא סטרייטית אבל לא התנסתה מעולם או חשבה מעולם על יחסים עם בחורה. מניסיוני גם אני לא חשבתי על נשים לפני שהייתה לי את ההתנסות הראשונה שלי עם אישה שהייתה לגמרי במקרה וללא כל מחשבה מאותו רגע רק נפתח בפניי העולם הזה. הבעיה שאותה בחורה לא ממש מבחינה בניסיונות שלי להתקרב אליה ושקועה בעבודה ובעיניינים שלה (היא רווקה ומאוד רוצה מערכת יחסים) ואני מרגישה שאני מתאהבת בה התאהבות חד צדדית שמכניסה אותי לדיכאון ואני לא יכולה להפסיק לחשוב עליה, מחכה להודעות ולשיחות איתה, עוקבת באובססיביות אחריה. אני חייבת לצאת מזה ולא יודעת כבר מה לעשות בשביל להפסיק לחשוב עליה ולרדת מיזה.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

בדיוק כמוני...אני סטרייטית נשואה שנים ארוכות ואף פעם לא הייתי בקטע הזה עד ש... התאהבתי. אני לא מצליחה להוציא אותה מהראש ולא יודעת להחליט אם ההתעניינות היא דו כיוונית. נראה לי שגם היא ביסקסואלית ולא פעם מראה סימנים של משיכה כלפי. מצד שני לפעמים ההיפך הוא הנכון. לי לא קרה מעולם שהתאהבתי באישה באופן שתתעורר אצלי גם משיכה מינית. אני ממש כמהה למגע שלה ומדמיינת את שתינו במצבים אינטימיים וכל הגוף שלי מרוגש מזה. קשה לי להוציא אותה מהראש מפני שאני פוגשת אותה מכורח הנסיבות כמעט כל יום. העניין הוא שאני גם ביישנית רצח. מאד מאד ביישנית במצבים אינטימיים. גם עם גברים ולעולם לא אהיה הראשונה לעשות צעד.אני ממש סובלת מהקטע הזה בפרט שלפעמים היא מפגינה התעלמות (מכוונת או אמיתית. לא יודעת). איך מתקדמים מכאן?... אין סיכוי שאגיד משהו או אכתוב לה משהו ובמספר פעמים שיצא לנו להיות ביחידות והמגע האגבי בינינו איפשר התפתחות, קפאתי וחתכתי מהפחד לשגות בפירוש של הדברים או להיות דחויה. מה עושים עם הקראש הזה?...

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

איך הסימנים שהיא מראה לך באים לידיי ביטוי?
ולגבי ההתעלמות שלה ממך, אני גם לפעמים פועלת ככה מתוך ביישנות ומבוגה ממנה בגלל כל הרגשות שאני מרגישה כלפיה ומרגישה שקופה. אבל לפעמים אני עושה את זה בשביל היחס ובשביל לשגע אותה. לא שזה עובד כי היא בכלל לא מבינה כנראה שאני רוצה אותה אבל בכל זאת אני מנסה כל דבר שישיג קצת את התשומת לב שלה.
אשמח גם לשמוע ממך איך קרה שבתור סטרייטית התאהבת בה- מאיפה זה התחיל ומה גרם לך לשנות פאזה מחברות להתאהבות בה. סביר להניח שאם את נשואה היא מראש מניחה שאת לא בעיניין שלה, יש לה את כל הסיבות להאמין שלא. אלא אם כן את פותחת את הרגשות שלך מולה וזה כבר יאפשר לה להבין אותך יותר ואולי גם תעז לעשות צעד ראשון בעקבות זאת.

קודם כל תודה גדולה על התגובה!

איך קרה שאני סטרייטית והתאהבתי? לא יודעת. איך קוראים כאלה דברים?
פשוט זה קרה ואי אפשר לטעות ברגשות. והבנתי שהרגשות האלה אינם רגשות אחווה וחברות כאשר בראש שלי כל הזמן רצות מחשבות עליה של קרבה אינטימית.
איך זה התבטא אצלה? (אגב היא גרושה ונראה לי שהיא בי.). התחיל נגיעות אגביות עם מבטים חודרים לתוך העיניים. זה בכלל התחיל בהבעת דעה שלה על מדינות פרימיטיביות שלא מקבלות קהילה הומוסקסואלית תוך שהיא מביטה בי עמוק לתוך העיניים בחקירה. אני חייבת לציין שאז עוד לא הרגשתי כרוכה אחריה אלא שאלתי את עצמי כשאני לבד מה היא רצתה להגיד בזה ולמה היא הסתכלה לי עמוק בעיניים בזמן שדיברה על זה. וגם המגעים!!!! אם נניח אמרתי לה משהו, ווהנחתי יד חברית על הכתף שלה לאות תודה והערכה- מיד היד שלה נשלחה אלי למגע חזק בזרועי. זה קרה כמה פעמים.
עבודה ליד המחשב- כשהיד שלי על העכבר והיא מניחה את היד שלה על היד שלי ומתקרבת אלי מאחור כשהפנים שלה ממש ליד האוזן שלי. וזה שהיא הולכת אחרי כשאני נמצאת לבד במקומות פחות ציבוריים בעבודה כמו המטבח.
אני משתגעת מזה. אולי אני טועה ואולי היא כן מבינה שאני נמשכת אליה ומתעצבנת בכל פעם מחדש שהסימנים האלה שהיא מראה לי לא זוכים לתגובה ממני ואז היא מתרחקת. ואז אני סובלת מאד. ואולי הכל בראש שלי. אני ממש משתגעת. אני מבינה שיש בנות כאן שנמצאות בתוך הסיפור הזה יוכלו לפרש לי....

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

מאוד מבלבל המצב שאת מתארת. מצד אחד זה עלול בהחלט להיות פרשנות שלךלכל הסיטואציה הזאת, או הקשרים שאת עושה והיא פשוט מרגישה איתך בנוח אז היא מתקרבת פיזית או שהיא בנאדם חם מטבעו. אבל מצד שני גם אם זה המצב, ואת מדמיינת שיש משהו, עדיין את כבר בתוך סיטואציה שאת רוצה איתה משהו רומנטי. לכן לא הייתי מוותרת על הפנטזיות שלך איתה, ומנסה לקבל כמה שיותר מידע לראות אם יש בכלל על מה להתאמץ. נתחיל מאיך בעלך יגיב אם תשתפי אותו ברצון שלך להתנסות עם אישה? זאת בגידה מבחינתו? קו אדום? יפרגן? יהיה מגניב אם תוכלי אפילו לשתף אותו בהרגשה שלך בכל זה, למרות שזה מפחיד כי הוא עלול להרגיש שזה תופס את מקומו ואת מתאהבת בה (כמו במקרה שלי שאני מפחדת לשתף עד כדי כך את בעלי כדי לשמור בכל זאת על העיניין רגוע מבחינתו). במידה והוא יפרגן לך- תנסי לגשש אצלה. הייתי מתחילה מלדבר על לסביות או על יחסים בין אישה לאישה, אפילו תנצלי איזה מצב אקטואלי כמו כתבה על מישהי\ו מפורסם שיצא מהארון ותפתחי את הדעה שלך בנושא-דיי כמו שהיא עשתה כדי לשמוע אם את בעיניין ויש טעם להתאמץ עלייך. תשדרי לה שלמרות שאת נשואה בעלך יפרגן ושזה לגמרי אופציה. כי נשמע שממך באמת לא יגיע הצעד הראשון והיא ככל הנראה לא מרגישה וויבים חיוביים ממך אז אולי היא מתוסכלת ומתרחקת או שאפילו תרד מהרעיון...

לאאאא
בחיים אני לא אוכל לדבר איתה ככה
אני מאוווווד ביישנית
יכלתי להגיב לנסיונות שלה (?) אם פשוט הייתי עוצרת רק רגע קטן ומחזירה לה מבט ואז הייתי מבינה אם אני צודקת אבל אפילו את זה אני מפחדת לעשות. בורחת כמו שפן. בעלי אין סיכוי בעולם שיסכים לדבר כזה

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

אם בעלך לא יסכים אז מה הטעם בכל זה? את מוכנה לאבד את בעלך בשביל זה במידה וזה יתפתח לכיוון רומנטי ממשי?

איזה בן זוג שפוי יסכים לבגידה ועוד ייתן לכך את ברכת הדרך? ועם זאת, התאהבות היא לא בהחלטה שלנו

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

בן זוג מפרגן. ויש כאלה! וזאת לא בגידה אם הגבולות מוגדרים ויש הסכמה בניכם על

אני כל כך אוהבת את מי שאני אוהבת. ועוד מעט חוזרת לראות אותה בלימודים. ובטח אמות מפחד להראות לה. איזה פחד. ואיזו אהבה. ומה יקרה אם היא תגלה?... ואולי ניפגש בעולם הבא ואז נהיה ביחד לעד? או שבעולם הבא היא לא תשים עלי... גם זו אפשרות....

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

ניסית לדבר איתה על הרגשות שלך? אולי

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

אני לא בליגה שלה, ואין סיכוי שאני לוקחת את הסיכון הזה, להרוס את הקשר הקרוב שכבר יש לנו. אבל תודה שהגבת זו פעם ראשונה שמגיבים לי כאן למרות שכתבתי המון פעמים.

שליחה על ידי ישי* » 23 מאי 2020, 15:22

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

את לא צריכה להוריד מערכך

מוזמנת להמשיך לשתף אני קוראת

בואי נחשוב מה יקרה אם תמשיכי להסתיר את הרגשות שלך ממנה-תוכלי להמשיך לחיות כך עם עצמך? זאת תחושה פנימית מאוד כבדה לסחוב במשך הרבה זמן... איך זה ישפיע על הקשר שלכן בהמשך? נגיד במידה ויום אחד יהיה לה חבר? לדעתי עלייך להחליט אם לחתוך מה״חברות״ למען עצמך, או לשתף אותה ברגשות שלך- או שתופתעי או שזה יגאול אותך

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

אנחנו שתינו

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

לגברים

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

זאת פעם ראשונה שאת מתאהבת באישה?
את משתפת את בעלך בעיניין?