הווידוי של אישתי

ובכן קחו אוויר וקיראו:
אישתי (אנחנו נשואים כבר 5 שנים+2 ילדים) הודתה בפניי שהיא מתגעגעת לחבר הקודם שלה מלפני הנישואין.
הסיפור מורכב . הייתי חבר קרוב שלו, אפילו יצא לנו לעשות דברים ביחד בשלושה כשהם היו חברים, אף פעם בזמן שהם היו חברים לא העזתי לחשוב עליה אבל בשלב מסויים אחרי שהוא נפרד ממנה, ידידה משותפת שלנו אירגנה לנו סוג של "בליינד דייט" ובסוף.... היתחתנו. כמעט מההתחלה הייתה לי תחושה שהיא לא נפרדה ממנו. פעם פגשנו אותו ושמעתי אותה אומרת לו שהוא "יקר לה". פחות חשוב ה"מה" יותר חשוב ה"איך" איך היא אמרה זאת. פעם היא הראתה לי תמונה של שניהם באיזה נחל ואמרה לי "עכשיו אתה תמות מקנאה" ובאמת אני מת מת מקנאה. כול הזמן ידעתי בתוכי שהיא לא נפרדה ממנו בעצם, חשתי את זה במין וודאות פנימית ולפני כמה ימים אישתי באה אלי ואמרה לי שאין לה כבר כוח והיא לא יכולה להסתיר את זה יותר מעצמה וגם לא ממני: היא מתגעגעת אליו.
היא סיפרה לי תוך כדי הווידוי שהיא מאוד מאוד רצתה להיתחתן איתו אבל הוא בשלב מסויים החליט שלא ... וכנראה שהחתונה איתי הייתה דרך לסגור עמוק בפנים את הרגשות ולהמשיך הלאה, לדבריה.
זה לא הפתיעה אותי.
היא אומרת שהיא הייתה רוצה להיפרד ממנו ולאהוב אותי אבל היא לא מסוגלת להיפרד, לא מעיזה לגעת ברגשות שבה... אני יודע שזו הייתה אהבה גדולה מאוד שלה ובאמת הוא בחור מיוחד מאוד גם לדעתי.
אישתי אומרת לי הרבה פעמים "אני אוהבת אותך" ותמיד הייתה לי התנגדות לשמוע את זה כי חשתי שיש בזה משהו צורם ללב. עכשיו אחרי שהיא התוודתה בפני על געגועיה קשה לי לשמוע אותה אומרת לי את המילים "אני אוהבת אותך".
למען האמת, גם אני לא היתחתנתי איתה מאהבה. אישתי בחורה יפה מאוד, הרבה מאוד גברים חשקו בה, היא מושכת אותי מינית וגם אני אותה וזה גם מה שמשך אותי אליה בתקופה שהיינו חברים אבל אף פעם זה לא היה ריגשי לא מצידי ולא מצידה. גם אני סגור מאוד ריגשית וגם אני סוער מאוד ריגשית מאחורי החזות הסגורה הזו.
למען האמת די קינאתי תמיד בחבר שלה לשעבר שהיה בעצם גם חבר שלי לשעבר. הוא היה תמיד בעיניי שיא הגבריות האוהבת. בחור שמלא נשים התאהבו בו בחור שידע באמת לאהוב אישה. זה דבר מדהים בעייני. ואני קינאתי בו מאוד על מי שהוא ועל מה שהוא משדר. תמיד כשהוא ואישתי היו חברים חשבתי שזה שיא האהבה. שיא היופי. שיא הזוגיות ופתאום הם נפרדו... ופתאום היכרנו... ופתאום היא רצתה בי מאוד...הייתי מסוחרר לגמרי...(רק היום אני יודע שמאחורי הרצון הזה היסתתרה בריחה גדולה מהכאב של הדחייה שהיא חוותה מהחבר שלי/ה לשעבר). לפעמים אני יודע שהייתי בסך הכול כלי לבריחה הריגשית שלה. קרש שנאחזים בו בייאוש ולא אדם אהוב.
אני בעצם היתחתנתי איתה מתוך הרבה אגו וקנאה(היא בחרה בי ולא בו! היא יפה מאוד, היא מדהימה, היא סקסית ביותר) והיא היתחתנה איתי מתוך הרבה ייאוש ובריחה מהתמודדות עם פרידה ורגשות.
עכשיו אנחנו אוכלים את מרורי הסיבוך. שנינו יודעים שיש ביננו רק קשר פיזי ולא ריגשי+שני ילדים שמשאירים אותנו יחד.
התחתנו מאוד בוסריים וילדותיים ושנינו מתגעגעים לאהבה. אני יודע את זה גם עליי וגם עליה. לפעמים אני שונא שונא שונא אותה ממש כשאני מדמיין אותה מאוהבת בו. אז בא לי לנקום בה בבגידה.
אני כותב כאן פעם ראשונה אחרי קריאה מרובה באתר ומתוך ידיעה שיש פה איכות אנושית.
"כי עזה כמוות אהבה, קשה כשאול קנאה"

וואו. חתכת וידוי.
קבל חיבוק להמשך הדרך.

אתה נמצא במצב עצוב מאוד.

האחריות של הקשר הזו היא של שניכם ולא ברור מי יותר סובל ממנה. כשקראתי את השורות הראשונות כסתי עליה, אח"כ הבנתי שגם אתה לא ממש אוהב אותה. ששניכם התחתנתם ממניעים לא טהורים. ובכל זאת, שני ילדים, הרבה משיכה, חיים שלמים. ומעורבת גם קינאה לאקס מיתולגי. דבר שמהווה נקודה רגישה וכואבת אצל זוגות רבים.
התסריט הרע מכל התגשם. היא עדיין מאוהבת בו.
אתה בלי אהבה, עם אישה שאוהבת אחר, ולא סתם אחר, אלא אחר שקינאת בו ובמה שהיה להם ביחד (אומשהו כזה).

ומה בכל זאת טוב בכל הסיפור הזה?
יש הרבה.

ראשית אתה בוגר יותר משהיית, בכדי להבין שאתה לא צריך אהבה בתחפושת בדוגמאת אישה יפהפייה שהתחושות שלך אליה ריקות מאהבה וההיפך.
כתבת הרבה על כמה שהחבר לשעבר היה מדהים ומיוחד, נשים אהבו אותו וכדומה. אז מה. אני מקווה שאתה מבין היום שאתה מיוחד וגברי בדרכך שלך. לא צריך שכל הנשים תאהבנה, לא צריך להיות ולנטינו, מספיק אחת מיוחדת, שתאהב, אבל באמת. אני מניחה שאולי זה היה חשוב לך כשהיית צעיר יותר "היא התחתנה איתי ולא איתו". אז הנה משהו טוב. היום אתה חכם יותר. הרבה יותר.
המודעות שלך לחיי האהבה שלך גדלה פלאים. גם אם המסקנות הן קשות. שבעצם אין אהבה.
מוטב מוקדם מאשר מאוחר. לפעמים צריך להודות לחצי השני של הזוגיות ששם את הקלפים על השולחן. הרי יכולת למשוך את זה שנים, ולהתעורר הרבה יותר מאוחר עם חור הרבה יותר גדול בלב. מה זה חור?! בור! בטח גם עכשיו אתה מרגיש זוועה. אבל נניח שאשתך היתה נוצרת את סודה עוד קצת, נאמר עוד 20 שנים... ואתה היית ממשיך לחיות ככה, בהתפשרות איומה על חיים עם סקסית שליבה לא ממש איתך ושבעצם גם שלך לא ממש איתה. 5 שנים זה גרוע, 20 זה אסון.

תחושה קשה מה שעובר עליך עכשיו וכנראה שעוד תקופה. אבל יהיו ימים אחרים, של אהבה אמיתית.
אם יש דבר יותר נורא מלהיות תקוע במערכת יחסים לא טובה במשך 5 שנים, זה להיות תקוע במערכת היחסים הזו 5 שנים ויום.

מצד שני, יש מקום לבדוק אם מכל הכאוס הזה, דווקא כשהקלפים מונחים על השולחן - י שמקום להתחבר לאינטימיות אמיתית. יש כאן מחויבות למשפחה, לילדים וייתכן שדווקא מהמקום הזה שאתה מודה בפני עצמך ובפניה, והיא מודה בפני עצמה ובפניך על קיומו של פיל ענק ביניכם - חוסר האהבה המספקת ביניכם- אולי דווקא מתוך הורדת המסכות ייתרקם משהו חזק וטוב, שיוביל לאהבה והנאמנות הרגשית ביניכם .

ושוב

על פנהי להתבונן בקשר הנוכחי שלכם מתוך עיני העבר, או לברוח אל העבר, הנכם יכולים להתחבר אל ההווה.
כאן אין זה נכון שאינכם אוהבים בהכרח, אלא שהנכם מתאפיינים בנטייה לברוח. כך, ברחה היא מהדחייה של אותו גבר יפה תואר ואתה ברחת מהערכה עצמית נמוכה אשר הושתקה ניתן לומר מעצם בחירת מלכת היופי בך על פני מלך היופי.

כאן, הנכם תקועים בעבר. מסרבים לראות את חמשת השנים האחרונות כפי שהן. שהרי היוו לכם רגעים לא מעטים של שמחה ומעבר לכך הרי אתם יכולים לסמוך האחד על השניה ולהפך.

כלים אלה או מקום זה דווקא הוא עשוי להניח בפניכם את הדרך להניח את העבר מאחור ולהתמקד בהווה. כאן, פתוחה בפניכם הדרך להיפרד. אלא שפרידה לא תוביל לשום מקום. שכן האשה שלך לא תזכה בחבר מהעבר, ואתה לא תזכה בערכה עצמית מחודשת אלא תיוותר בדיוק באותו מקום בו אתה נמצא.

נדמה שהסבות לנישואיכם גלויות בפניכם ואין הדברים כך. חלק מהסבות או סבה אחת או שתיים גלויות לפניכם. בפועל הסבות לבחירת בני זוג מורכבות יותר. על כך תוכלו לקרוא בספר לבסוף מוצאים אהבה.

שימו לב שכבר אז נוצרה ביניכם חברות. חברות זו קיימת עד היום. מחוייבות עשיית הילדים המשותפים והחברות העמוקה ביניכם יהיו אם כן הכלים הטובים ביותר לגלות מחדש את כוח האהבה המופנית בלי כחל ושרק האחד כלפי השניה ולהפך.

פתיחת הלב ויצירת שקיפות תניב את האיזון המתבקש ביניכם. אתם יכולים להשקיע בקשר הזה את מיטבכם ולראות שמחה ואושר אמיתיים בהווה ובעתיד. אם כך, על פני למהר להחליט, ניתן לפתוח עוד ועוד את תחושותיכם ולהיות גלויים עד כמה שניתן. שהרי יש ביניכם מכנה משותף - שניכם מאוהבים בדמות מהעבר ושניכם חיים בעבר.

התבוננות ללא תגובה - תהיה פתח לדרך חדשה ביניכם.

תודה רבה.

<מולבן>

<מולבן>
שזה אומר???

_לעניין <מולבן>
במקרים רבים כאשר אני עונה דרך הקלדה אני נכנס למצב הכרה מורחב. אז המידע או זוית ההתבוננות באים ממקום שבו דעתי אינה חשובה. עם זאת המידע הזה עובר דרך הפריזמה שלי.
מכאן שכל מה שנכתב תחת הכותרת של <מולבן> נמצא כחומר חדש גם בעבורי. עם זאת, ברוב המקרים אני מסכים למה שנאמר - בדיעבד.
<מורחב> אם כך זה אותו מקום ש'צפריר' בכל זאת השחיל איזו דעה או עמדה._
הסבר של צפריר מתוך הדף ייסורי בגידה

מצב קשה ולא פשוט.

עכשיו בוקר, אז הראש שלי לא ממש עובד. בטח אכנס לכאן בהמשך היום.
יום נפלא.

הכאב עצום ויש בו גם מן הכעס והתסכול אבל אני חושבת שפרידה עכשיו ומיד היא טעות.
קודם כל היא תותיר אותך וגם את זוגתך במקום כמו שנכתב למעלה שכן האשה שלך לא תזכה בחבר מהעבר, ואתה לא תזכה בערכה עצמית מחודשת אלא תיוותר בדיוק באותו מקום בו אתה נמצא. אתה תוותר עם פגיעה שמחייבת טיפול ונראה לי שטיפול כזה עדיף לעשות כאשר אתם עדיין יחד. כך אפשר להתעמת, לנסות ולשנות את הדפוס שהוביל אתכם מלכתחילה למצב הנכחי ולהתנקות מהרבה רגשות שליליים וקשים.
אני כותבת לך ומול עיני זוג חברים שהתגרש לפני 9 שנים. זמן ארוך הם היו במצב קטסטרופאלי ואף אחד לא הבין למה הם לא חותכים וזהו אבל הם התעקשו והיו בטיפול גם כשכבר היה ברור להם שהם לא ממשיכים לחיות יחד. מיום הפרידה על חלוקת החפצים והסדרת ימי השהיה עם הילדים עד שכל אחד מהם 'הסתדר' נרגע ויצר לעצמו חיים מלאים (שנראים לפחות) טובים עבר זמן קצר ביותר. הם ניקו את כל מה שהיה צריך לנקות לפני וכך לא היה להם צורך לצאת למלחמות אחרי.
מעבר לזה בכלל לא בטוח שעם עזרה והכוונה טובה תחליט שפרידה היא הפתרון העדיף. אתה נמצא במקום רע מאוד כרגע אבל הייתם גם במקומות אחרים יחד, נעימים, טובים, מחזקים.

בשלב זה החלטתי לשנות את הניק שלי כדי שאוכל לכתוב לך את הדבר הבא:
היה זמן בחיי הנישואים שלי שהתגעגעתי עד כאב לחבר קודם. הרבנו לדבר בטלפון באותה תקופה ואני חשבתי שאצא מדעתי. הייתי נשואה אז חמש וחצי שנים. הייתי צריכה לעשות החלטה. בחרתי לא לשתף את הX ואני מאוד מאוד שמחה שהלכתי לקבל עזרה. לא שיתפתי את בעלי כי האמנתי שהפגיעה בו תהיה קשה מאוד. היום זו תקופה רחוקה (וקצרה) בעברי שהדף שלך הזכיר.
אין זוגיות מושלמת. אחרי תהליך ועבודה יכול להיות שתמצא שאתה יכול לחיות חיים טובים בזוגיות הזאת. עם בת הזוג הנכחית.
וגם אם לא, לפחות תהיה נקי ומוכן לבניית הקשר הבא שלך ולא עמוס ברעשים שיפריעו לך לבחור נכונה.

בהצלחה

פלוני אלמוני לבד, ליבי איתך.
אני מסכימה עם צפריר (כרגיל), בעיקר בעניין השקיפות. יש לדבר ולפתוח ולהקשיב ולהיות סבלניים. אין לכם מה להפסיד מלפתוח את הלב (ונראה שכבר התחלתם לעשות את זה).

האהבה היא מושג חמקמק, לעיתים אנחנו לא יודעים עד כמה אנחנו אוהבים.

אני חושבת שמותר להתגעגע לבני זוג קודמים. לפעמים געגועים לבן זוג קודם לא מבטא שהקודם יותר טוב ממך או אהוב ממך כמו שאתה מציג כאן.
לפעמים געגועים לבן זוג קודם בעצם מבטאים געגוע לתקופה שעברה: לרווקות, לחופש, או למליון דברים אחרים שהיו בתקופה ההיא(לימודים באוניברסיטה, צבא, מגורים בעיר אחרת.... לא יודעת את הסיפור שלכם)
אני חושבת שמתוך געגועים כאלו שהם מבטאים קונפליקט לא פתור לחשוב על פרידה זה ממש לקפוץ צעד רחוק מדי. הדוגמאות שאתה נותן לגבי התמונה וכולי נשמע לי כמו קינטור וממש לא עילה לפרידה. אני לא מזלזלת בתחושה שלך בתור נפגע אבל אולי כדאי להסתכל על התמונה מזוית קצת שונה.
במקום לקחת את העניין אישי כאילו האהבה לא שורה בינכם, להבין שיש קונפליקטים לא פתורים ולהתמודד עימם.

אני מרגישה שאתה רואה עכשיו את המציאות באור קשה מאד. הדברים נראים קשים, מרגישים כך, והמציאות נראית בלתי אפשרית כפי שהיא כעת.
רוצה להציע כמה דברים:
ראשית, לוקח זמן לעכל וידוי כזה. התגובה הקשה היא ברורה. קח את הזמן לעכל את הוידוי. תהיה עם הרגשות, טוב שאתה חווה הכל בעוצמה ולא מטאטא מתחת לשטיח.
שנית, סערה כזו טומנת בתוכה אפשרות. כמו סערה בים, שאחריה מוצאים אוצרות על החוף... סערה כזו מטלטלת את השגרה, את הדברים שישבו כל הזמן בשקט והתחפרו להם, ומוציאה לאור את מה שיש שם. זו הזדמנות נפלאה לבחון הכל מחדש.

השכם השכם בבוקר יצאנו לדרכנו
יצאנו לדרכנו שקטים ונדהמים
עקבות הסערה היו בכל מקום
כמו צללים גדולים, כמו עדים אלמים

השכם השכם בבוקר יצאנו לדרכנו
מלים שלא אמרנו הכונו בשתיקה
עקבות הסערה היו בכל מקום
ידענו שצפויה עוד דרך ארוכה

...
...
אחר כך זרחה השמש ברוך וברחמים
והאירה באור חדש את האימה והתקוה
וכל מי שהיה שם ביקש לו ניחומים
בחסד ומסירות סליחה ואהבה

(מובא מהשיר של רחל שפירא)

לפי מה שקרה עד עכשיו נשמע לי שיש לכם בסיס טוב מאד ביחד.
העובדה שיכלה לשתף אותך, ושאתה בכלל מתלבט ולא נכנסת לפוזיציית הגבר הנבגד מראה שיש לכם תקשורת שתהיה הבסיס לעבודה ששניכם צריכים לעשות
ובעינייני זוגיות- כששינוי כלשהו מתחיל לרחוש זה לא משנה מה הטריגר שמעלה את זה, משנה מה עושים עם זה.
אולי אתם פשוט מחפשים דרך לפתוח את הלב אחד כלפי השני?

אנשים טובים, יקרים ועלומים!
פחות מ12 שעות אחרי וכבר שפע כזה של תגובות והדים. עדיין לא סיימתי קריאה ראשונה ואני זקוק לפחות לקריאה שנייה, אגיב לכם ואספר עוד בהמשך אך כבר כעת אני מרגיש פחות לבד.
תודה

ובהמשך לזהבי ת,
אם הדבר הזה ישב ביניכם, גם באופן סמוי, יתכן שהפריע במידה מסוימת להתפתחות אינטימיות שלמה יותר ביניכם. יתכן שעתה יש אפשרות שתיפתח הדרך לכך.

כמה מילים בעקבות מילים שלכם שנגעו בי:
ל"טובי י" את כותבת:
"מוטב מוקדם מאשר מאוחר. לפעמים צריך להודות לחצי השני של הזוגיות ששם את הקלפים על השולחן. הרי יכולת למשוך את זה שנים, ולהתעורר הרבה יותר מאוחר עם חור הרבה יותר גדול בלב. מה זה חור?! בור!"
אני עדיין לא יודע אם יש לי רק חור או שזה גם בור מה שבטוח הוא שגם לאישתי יש את החור/בור שלה ושבנתיים אנחנו מפנים גב אל גב. ואני לא יודע אם אכן אוכל איתה לפתוח את הלב.
היא האישה הראשונה בחיי ולפעמים אני מצטער שכך, שלא ניסיתי, שלא ידעתי, שאין לי שום נקודת ייחוס שהיתחתנתי כ"כ מהר מרוב פחד שהיא תעזוב אותי אם לא. אני נזכר פתאום שאישתי רצתה שניתחתן מהר מהר מהר לא היה לה זמן עכשיו אני מבין שזה היה חלק מהתהליך שלה של "לחתוך". אני כועס מאוד בתוכי עליה. הייתי כלי לבריחה. אני כועס מאוד גם על עצמי שהייתי כזה חיצוני, רק המדהימות שלה והיופי שלה והוואווו והשואוו העסיקו אותי. כמה חבל.
לצפריר שפרון:
נראה לי שאתה לוקה בתסמונת הנישואין הקתוליים? אין דבר כזה טעות? טעינו? טועים? כול מעשה של נישואין הוא טוטאלי כ"כ?
אתה ממש צודק במה שכתבת:
"כך, ברחה היא מהדחייה של אותו גבר יפה תואר ואתה ברחת מהערכה עצמית נמוכה אשר הושתקה ניתן לומר מעצם בחירת מלכת היופי בך על פני מלך היופי." אופפפ זה ממש נכון!
התחתנתי ממקום של הערכה עצמית נמוכה. זה שורש הקנאה שלי בחבר שלי/ה לשעבר. לא התבוננתי פנימה. כמה כואב וחבל על הזמן הזה ששרפתי בעיסוק בו במקום בי. אבל עדיין נושא המוחלטות הזו הקתולית שאתה מעלה קשה לי ומעוררת סימיני שאלה.

"התבוננות ללא תגובה - תהיה פתח לדרך חדשה ביניכם." לא הבנתי את המשפט הזה אשמח, צפריר אם תבהיר אותו באור הניסוח שלך.
אכתוב עוד אח"כ אני חייב ללכת לקחת את ילדי המתוק מהגן
ביי ביי
לבד

לבדניק,
הווידוי של אישתך מבורך ומבטיח.
לב של אישה יכול להכיל אהבות רבות.
בעצם גם גברים יודעים לאהוב כמה נשים בו זמנית, רק שהם פחות יודעים איך להמנע מלהכנס איתן למיטה.
מגילוי הלב של אישתך ומהשיתוף שלה נראה שהזוגיות שלכם בריאה ומושתתת על חברות אמיצה.
אל תידחה את ביטויי אהבתה הכנה אליך , וכן תלמד להכיר בעובדה שקיימים בעולם דברים/אנשים/גברים נוספים שבכוחם לעורר את אהבתה.
אם תשוחחו בפתיחות ותאפשרו שקיפות ביחסים שלכם, תוכלו להמשיך לאהוב ולהתנהל באופן בו אהבה לעולם לא תהווה איום על מי מכם.

לבד, אתם שייכים לציבור הדתי? אני לא יודעת אם זה משנה, למעט העובדה שתוכל לקבל תגובות שיקחו בחשבון גם את הפן הזה בחייכם ובאישיותכם.

ועוד משהו, מישהו פעם אמר "אהבה היא פועל", ההשתקפות העיקרית של האהבה, הרגש הנאצל והערטילאי הזה, היא במעשים שעושה האוהב. מה אומרים מעשיה של אשתך? האם הם מעשים של אדם אוהב? מה אומרים מעשיך?
ובכיוון ההפוך, "אחרי מעשים נמשכים הלבבות".

ומה עם החבר לשעבר? הוא קיים בחייכם בשר ודם או רק כהולוגרמה? מתי לאחרונה פגשתם אותו? האם הוא כעת נשוי?

לבד, כתבת: היא אומרת שהיא הייתה רוצה להיפרד ממנו ולאהוב אותי אבל היא לא מסוגלת להיפרד, לא מעיזה לגעת ברגשות שבה...
לי זה נשמע כמו קריאה אליך -- קריאה לעזרה, לאהבה, אולי לחיזור, למשהו. היא באה וסיפרה לך משהו אישי ורגיש. אם היא לא אמרה שהיא רוצה שתיפרדו, כנראה שהיא דווקא יותר צריכה אותך עכשיו, וזו הדרך שלה לבקש.

נראה לי שאתה לוקה בתסמונת הנישואין הקתוליים? אין דבר כזה טעות? טעינו? טועים? כול מעשה של נישואין הוא טוטאלי כ"כ?

מעשה של נישואין איננו טוטאלי. הבאת ילדים לעולם היא טוטאלית.
אתם יכולים להיפרד. אלא שפרידה ללא יישור ההדורים ולמידת המידה האישית בספור הזה לא תניב דבר.

התבוננות על תולדות חייכם ורגשותיכם ללא תגובה עד כמה שניתן הן מצדך והן מצדה תאפשר לכם לראות את מי שאתם בנפרד מאותו אהוב מהעבר. במילים אחרות תחזיר אתכן להווה.

לעניין הנשואים הקתולים. הנח, אינך רואה טוב.

שלום לך לבד.
אני שמחה לבשר לך שאתה ממש לא לבד, ולו רק מהסיבה שרבבות זוגות נשואים מרגישים כמוך.
רבים מהם התחתנו דווקא כן מתוך התאהבות גדולה, ובכל זאת אחרי חמש שנים הם מרגישים בדיוק כמוכם - ואולי אף יותר גרוע. כי בהתאהבות הראשונית יש איזו "הבטחה" למימוש עצמי מדויק, לאושר ועושר. וברגע שמגיעים לשלב הבא - כגודל הציפיות גודל האכזבה.

כי ההתאהבות הראשונית היא רק שלב ראשון, אמנם מתוק מסעיר ומרומם, של קשר זוגי, אך אין בו כל ערבות לזוגיות ארוכה ופוריה, ולמרות קסמו, הוא אינו הכרחי ליצירת זוגיות בונה, מספקת ומרגשת.

בפועל, ההתאהבות הראשונית אורכת כמה חודשים, במקרים נדירים שנים ספורות, במקרים נדירים מאד מאד - היא נמשכת כל החיים. לרוב הזוגות, אחריה מגיע שלב המאבק. שלב הציפיות מבן הזוג שאין באפשרותו, או מתפקידו - לממש. (למרות שהבטיחו לנו שאהבה זה ככה וככה - ואולי בגלל שהבטיחו לנו שאהבה אמורה להיות כזאת וכזאת,) הרוב המכריע של הזוגות במהרה מגיע לשוקת שבורה.
האשה מקטרת קיטורי נשים והגבר מקטר קיטורי גברים, והמאבק בין בני הזוג פורח.

הזוגיות הנבנית ומתפתחת מהתמודדות עם קשיי החיים היא הקשר הזוגי האמיתי. החברות, כמו שצפריר קרא לזה.
בתוך הזוגיות המתפתחת יש דרכים ליצור חום וקרבה וריגוש בין בני הזוג.
גם זוגות שהתחתנו מ"אהבה" זקוקים ברוב המקרים לטפח באופן מודע את אהבתם הנשחקת בזרמי החיים, באמצעות התכוונות ובאמצעות "שיטות". כי בסך הכל אנחנו עשויים מהרגלים שלכאורה "בחרנו" אך הם למעשה אקראיים. ויש באפשרותינו לטפח הרגלים אחרים. חום ואהבה בין בני זוג הם בהחלט סוג של הרגלים טובים...

אם תתפלל שהזוגיות שלך תתמלא בחום וקרבה, זה יקרה.
תוכלו להעזר בספרים, בסדנאות, במטפל זוגי מנוסה ומשובח (מנוסה ומשובח בלבד!)
עוררו את האהבה עד שתחפץ.

"התבוננות ללא תגובה - תהיה פתח לדרך חדשה ביניכם."

אנחנו רגילים לראות דברים כמו שהתרגלנו לראות אותם. אנחנו לא רואים אותם כפי שהם, בפשטותם, אלא רק דרך "נסיון חיינו" וחוויותנו הקודמות. כיוון שכך - אנו שופטים אותם לפי חוויותנו הקודמות. - ניתן אף לומר -דעותינו הקדומות. יש באפשרותינו לרענן את מבטנו ולראות באותם דברים שאנחנו מכירים - דברים חדשים, אחרים לגמרי.
למשל: נניח שאשתך ישנה כשגבה מופנה אליך. אתה רגיל לראות בזה סימן לאי אהבתה אליך. הדבר מרתיע אותך, ומאושש את תחושת אי-הנאהבות שלך.

אם תאפשר לעצמך להשתחרר מן הפחד הקדום שאתה לא נאהב, תוכל להתבונן בגוף הזה מחדש ולראות בו יצור שרעב למגע ולחום, יצור שמקוה שמי שמאחוריו יבין אי פעם עד כמה הוא זקוק ללטיפה ולהפגנת חיבה. תוכל להעניק לאשה הזאת את הדבר שהיא הכי זקוקה לו בעולם. היא לא באמת מתגעגעת לבחור ההוא, אלא לתחושת שלמות.

החבר הקודם לא יכול היה לעשות את זה, אולי רק לרגע קט. הוא גם לא יכול לעשות את זה עכשו. הגעגוע שלה אליו הוא געגוע לחלק שלה בתוך עצמה, שגם אתה יכול למלא (במידה חלקית, כי את תחושת השלמות שלה עצמה רק היא תוכל ליצור). ואולי אפילו רק אתה יכול לעזור לה ולתמוך בה בדרכה לשלמות. כי אתה שם. החבר הקודם הוא פנטזיה שלא התממשה. ומדרכן של פנטזיות - להתנפץ כשהן מתממשות.

ומה באשר לצרכים שלך? איך אתה תקבל חום ואהבה? מה שאתה נותן, זה מה שאתה מקבל... אם אתה מסוגל לראות את הנזקקות שלה לאהבה, לחוש אותה בגופך, ולמען החברות להעניק לה את הדבר שהיא הכי זקוקה לו בעולם, אז גם היא תוכל.

זה יכול קחת קצת זמן, אבל אם תרצו, אם תאפשרו לזה, זה יקרה.

בברכה.

אורית, את כותבת"לב של אישה יכול להכיל אהבות רבות" וגם "אל תידחה את ביטויי אהבתה הכנה אליך"
אני חושב שלב אוהב אכן מכיל בתוכו אהבה לכול אבל כשהלב סגור ומפוחד מעצמו אז לב לא יכול לאהוב. לב סגור שלא ניפרד מהעבר לא מסוגל להיות בהווה. תקני אותי אם אני טועה.
אני לא יודע אם יש בה אהבה כנה אלי אבל אני בכלל לא שולל. הרגש שלה לוטה בערפל והאמת שגם שלי ככה אין לי ממש מושג מה אני מרגיש כלפיה. נראה לי מרוב כעס הכול סגור שלא יתפוצץ.
אני חושב למנוע את עצמנו ממין עד שייקרה משהו שישנה את המפה. אני חושב ומרגיש שזה ביזיון לשכב ביחד איש ואישה בזמן שיש רק יצר מיני. להיתפשט זה ממש קל אבל להיתפשט מהקליפות בלב זה מה זה קשה. יש לי תחושה שיש ביננו סוג של מין אנונימי. הכול הולך למקום הפיזי, רק האגן עובד. שנינו מעולים בזה אבל זה ביזיון כי זה ההפך מכבוד אנושי. אפילו שאישתי היא האישה הראשונה בחיי אני יודע באינטואיציה ברורה שיכול וחייב להיות יותר מזה. שמין יכול להיות עצום אם יש בו גם רגש ואהבה ואני כמהה לזה בכול ליבי. חלק מהבגידה שלי בה(עדיין לא בגידה מעשית אבל רצון חזק להיתנסות אחרת, נוספת, מישהי שתלהיב אותי גם ברגש ולא רק בגוף, מגיע לי!) בגידה במחשבות ופנטזיות מטורפות,נובע מהרצון הכנה והכי הכי לגיטימי לקשר ריגשי וחי.

ליונת, את מבקשת ממני לחזר אחרי אישתי בזמן שהיא מחזרת אחרי החבר האבוד שלה? אני מוכן לעזור אבל בתנאי שהיא תחליט שהיא ניפרדת והיא איתי.

לברונית, החבר הזה הספיק בנתיים להיתחתן וללדת ילד אבל כמו שאומרים הכול בראש והנוכחות הריגשית שלו בחייה של אישתי זה העיקר ולא הפיזיות. אפילו ניפגשנו במקרה באיזה רחוב ואישתי "היתעלמה"! רק אני דיברתי איתו...

(מקוה שקראת גם את מה שצפריר ואני הוספנו לפניך כאן למעלה).

נראה לי שאתה לוקה בתסמונת הנישואין הקתוליים? אין דבר כזה טעות? טעינו? טועים? כול מעשה של נישואין הוא טוטאלי כ"כ?

מעשה הזוגיות הוא מורכב לאין שיעור.
במיוחד ובעיקר כשיש ילדים.
זוגיות פושרת אינה סיבה מספיק טובה לפרידה כשיש ילדים.
השקפות עולם מנוגדות באופן קיצוני, התעללויות נפשיות ופיזיות, אולי כן.
כך יגידו רוב אנשי המקצוע הן מתחום התרפיה והן מתחום המשפט.

בבקשה לא לזלזל בקשר פיזי - יש בזה הרבה מאוד מהרבה זוגות שאין להם את זה. אני נוטה לחשוב שקשר פיזי טוב שווה הרבה והרבה מאוד. תחשוב שתמצא את אהבת חייך ולא תתאימו מבחינה פיזית, איזו באסה?
תחשוב- היא עשתה איתך 2 ילדים - היא בחרה בך להיות אבי ילדיה. זה לא עניין מבוטל. אשה לא בוחרת בכל אחד להיות אבי ילדיה.
יש תקופות שונות בחיי אדם. גם אני מתגעגעת לאחד מכל חברי הקודמים, לפעמים יותר ולפעמים פחות. (גם הייתי נשואה שבע שנים בלי ילדים). הזמן גם עושה את שלו. לפעמים אני נהינית לחשוב שאולי פעם ניפגש, באיזה גלגול אחר. אבל אני ויתרתי עליו בידיעה ברורה שלא הוא יהיה אבי ילדי. ולפעמים אני תוהה מה אם. אנחנו בני אדם. מותר לנו לתהות, מותר לנו להתגעגע.
גם לבעלי אני חברתו הראשונה. גם אנחנו עברנו תקופות שונות ביחסינו אבל אנחנו מדברים על הדברים ומערכת היחסים שלנו נבנית וצומחת עם השנים ואהבתי אליו מתגברת רק מיום ליום ומשנה לשנה.
אני יודעת שבעלי הוא החבר הכי טוב שלי בעולם. הוא לטובתי. הוא הרבה פעמים מתעלה על הכעסים שלו כלפי וזה גורם לי להעריך אותו מאוד. ככל שהזמן עובר אני יודעת יותר שבחרתי טוב.
שיהיה לכם בהצלחה. @}

_זוגיות פושרת אינה סיבה מספיק טובה לפרידה כשיש ילדים.
השקפות עולם מנוגדות באופן קיצוני, התעללויות נפשיות ופיזיות, אולי כן.
כך יגידו רוב אנשי המקצוע הן מתחום התרפיה והן מתחום המשפט._

כמובן שכל אדם וחייו והשקפתו הוא.
אבל, קשה לי לראות את המשפטים הנ"ל. רק התעללות היא סיבה לפירוק קשר?! ומה זה השקפות עולם מנוגדות באופן קיצוני?
שני בני זוג מרגישים שטעו. שעשו בחירה מהסביות הכי לא נכונות שיש. מה יותר קיצוני מזה?
נכון שכשיש ילדים לא צריך להקל ראש, ולהקפיד מאוד לנסות לעשות הכל, כולל ייעוץ זוגי, כולל פשרות על מנת לשמור על הקשר.
ובכל זאת, קשר ריק מאהבה, קשר שמלכתחילה נקשר ונבנה על יסודות לא מוצקים, של סיבות שטחיות. קשר כזה הוא התעללות עצמית!
לא חייבים לסבול מכות או השפלות מילוליות, כדי להחליט שמפרקים. מספיק שקשה לחוש אהבה, חיבה, רוך, חיוביות כלפי האדם שלידך.מספיק שהאמון שביניכם באהבה, שבור ומפורק. מספיק שבכל פעם ששומעים "אני אוהבת אותך" קשה להאמין לזה.
אלו דברים מספיקים בשביל לרוץ ליועץ נישואין, לא לרבנות. לנסות להתמודד, כי לבד זה בטח כמעט בלתי אפשרי. אבל לקחת בחשבון, שילדים הם לא עילה להישארות בקשר. ושחיים שלמים לא צריכים לעבור בפשרה ריקנית בגלל טעות של פעם בחיים.

"לטובת הילדים" זו הסיבה הכי לא משמעותית שקיימת בעיניי. ילדים רוצים שני הורים שטוב להם. לא שני הורים פרודים שרע להם. וגם לא שני הורים ביחד שרע להם. וכשקורים דברים ומשתנים, ומבינים, ומנסים, ולא מצליחים. אז הכי טוב לילדים זה זוג הורים בנפרד, שטוב להם בנפרדות הזו. מאשר זוג ביחד שנוטף ארס, עם שנאה שמחלחלת למיטות של הילדים ומודל של זוגיות מתוחה.

אני לא מייעצת לפרידה אוטומטית במקרה הספציפי הזה. למען האמת נדמה לי שהזעזוע הוא רק בתחילתו ויש עוד המון מה לעשות, בעיקר, לכעוס, ולדבר, ולעבד דברים, להיעזר בגורם שלישי מקצועי ועוד. ברור שלקום ולעזוב זו אופצייה לא הגיונית. אבל כל העניין שזוגיות פושרת איננה סיבה לפרידה נראה לי שייך למאה אחרת.

לא ניראה לי שהזוג הזה נוטף ארס עם שנאה מחלחלת.
בסיס פיזי טוב זו התחלה מצויינת לבניית מערכת יחסים מתחשבת ומתעדנת עם השנים, שהופכת לאהבה.

בכלל, מה זה השעות האלה לכתוב במחשב? לישון, לישון

ג'ינ ג'ית , אולי קראת רק את הפסקה האחרונה שכתבתי ודילגת על זו זו שלפניה? (מהשעה 23:28)

"לטובת הילדים" ממש לא.
זה לטובת ההורים לפחות כמו שזה לטובת הילדים. תשאלי את ענת גביש

קשר שמלכתחילה נקשר ונבנה על יסודות לא מוצקים
"יסודות מוצקים" הם דבר שנשגב מבינתינו. היסודות הנסתרים מהעין הם תמיד מוצקים, רק שלתודעה שלנו לרוב אין גישה אליהם. היסודות שאנו יכולים להכיר נהיים מוצקים באמצעות הבניה, ולא קודמים לה.

שני בני זוג מרגישים שטעו. שעשו בחירה מהסיבות הכי לא נכונות שיש. מה יותר קיצוני מזה?
זה לא כל כך קיצוני, זה יכול לקרות לכל זוג נשוי 3 פעמים ביום.
(\) -:
(יצא לי בטעות, אבל נראה לי מבטא בדיוק את מה שהתכוונתי).

ליונת, את מבקשת ממני לחזר אחרי אישתי בזמן שהיא מחזרת אחרי החבר האבוד שלה? אני מוכן לעזור אבל בתנאי שהיא תחליט שהיא ניפרדת והיא איתי.
קודם כל, אני לא יודעת אם הקריאה ההיא אכן לחיזור או שאולי למשהו אחר. רק הצעתי אפשרויות.
אבל אם הקריאה היא אכן לחיזור, זה קצת מוזר לדרוש הענות מראש, לא?

אבל אם השקיעו חמש שנים, ושני ילדים, אז לא כדאי איזו פגישה או שתיים אצל מישהי כמו נעמי גבע ( יעוץ זוגי פילוסופי ) לפני שחושבים ברצינות על פרידה?

ניכתבים כאן דברים הפותחים לי שדות חדשים של חשיבה. קראתי ואגיב בהמשך
אני חושב פתאום להראות לאישתי את הדף הזה, שתצטרף לדיון. מתלבט אם זה לטובת מה שקורה כאן. אבל בא לי נורא שהיא תיראי אולי זה ייפתח לה גם כיוונים חדשים אולי לא?
הפער בתחושה אצלי כלפי אישתי ממש קיצוני. שילוב זמנים של אהבה ומשיכה ואז אני רואה מולי ממש בחורה טובת לב ויפה עם זזמנים של כעס ושנאה כלפיה אז היא ממש ניראית לי מכוערת. לא מצליח להבין את הפער ובטח שלא לגשר עליו.
בוקר טוב ישראל!

כשהלב סגור ומפוחד מעצמו אז לב לא יכול לאהוב. לב סגור שלא ניפרד מהעבר לא מסוגל להיות בהווה. תקני אותי אם אני טועה.
לא יודעת, אמרת אמירות כלליות כאלה...
אני רק יכולה להעיד שזה סביר ואפשרי להתאהב או להמשיך לאהוב אנשים מהעבר מההווה ומהעתיד. ושמאוד לא בריא לקבור עמוק את האהבה הזו מבלי לתת לה ביטוי כלשהו. אם אני מבינה נכון אז אשתך בנתיים רק הביעה את געגועיה לאיש ההוא, שיתפה אותך בטיב ובעומק הרגש והקשר שהיא חשה כלפיו. כשהיא אומרת ש היא לא מסוגלת להיפרד היא בעצם אומרת שאינה רוצה לשכוח או לוותר על האהבה הזו. עד כה היא קברה את הרגש הזה כלפיו, ועכשיו הביעה אותו בקול (ובפניך!) וטוב שכך.
יכול להיות שהיא קצת מבולבלת מזה, אם אתה תיסגר ותתחיל לעשות לה סנקציות במיטה היא (וגם אתה) לא תגיעו לשום בהירות. במקום להתנזר עכשיו ולהעניש את שניכם, נסה בכנות לבטא בפניה את רגש הקנאה הגואה בך. בלי להאשים או לכעוס על מישהו (הרי היא לא בגדה בך בשום מובן שהוא, אפילו לא הסתירה את אהבתה)
אני מאמינה לאשתך שהיא אוהבת אותך, היא רוצה ללמוד (ביחד איתך!) כיצד ולאן לנתב את אהבותיה וכיצד לנהוג איתן, היא היתה שמחה לדעת איך לעשות זאת ללא תחושת ה'איום' המתלווה לכך.

נראה לי מרוב כעס הכול סגור
תנסה לזהות על מה ומי ולמה בדיוק אתה כועס.

מסכימה איתך שלא רצוי וגם קשה להתנהג 'כרגיל' במיטה כשרגשות של כעס ותיסכול אופפים אותך.
לכן יש לפתוח באומץ את חדרי הלב ולהציף. להעלות ביחד את המחשבות, את הכאב.
אל תטיח בה (בעצמך) כעס, אבל תן לגיטימציה לתיסכול שלך, ושתף אותה.

מישהי שתלהיב אותי גם ברגש ולא רק בגוף, מגיע לי!
בטח מגיע לך, וגם הכי זמין לך בעולם. עכשיו יותר מאי פעם. המישהי הזו נמצאת ממש לצידך.
אתה רק צריך לפתוח את העיניים ולגלות את זה. אתה רק נדרש לאפשר את זה.

אולי גם מרגיש מאויים.

אמר לי פעם מישהו שנישואים זה עניין של החלטה.
כלומר, זה לא אומר שהפסקת לראות ולהרגיש ולחשוב - אבל החלטת משהו.
וגם החלטות מותר לשנות לפעמים, השאלה מה הרווח ומה ההפסד.

אני חושב פתאום להראות לאישתי את הדף הזה, שתצטרף לדיון.
רעיון מצוין, לדעתי.

פלוני אלמוני האמיץ - קבל חזק ואמץ מאח.

בוקר טוב!
חלום שחלמתי הלילה:
ובחלומי אני נמצא בבית במושב בצפון אצל זוג, איש ואישה, שאני מכיר. הם אנשים מפורסמים ומכרים, מורים רוחניים-הוליסטיים- תראפויטיים-יהודיים(במציאות וגם בחלום). פתאום נכנסת מדונה, הזמרת, האלילה, השחקנית, סמל המין והפיתוי - מדונה, לבית שלהם. היא החליטה ממש להיתגייר. זה כבר לא סתם פלירטוטים עם המיסטיקה היהודית. היא ממש רוצה להיות יהודייה וישראלית. אבל הפער, הו הפער בין מדונה הסלבריטאית למדונה שפגשתי הוא עצום. היא נמוכה כזאת, די מכוערת, ואנושית להחריד. אני זוכר בחלום את התחושה של הרמאות שהתקשורת ייצרה סביב דמותה והמיתולוגיות שלה. אני עכשיו מכיר אותה מקרוב, רואה את אנושיותה ואת חולשתה. היא נכנסת ויוצאת בשער הכניסה של הבית. עד כאן.
אשמח לשמוע תגובות ופרשנויות לחלום.
פלוני אלמוני פחות לבד

לענת שן לוי
יש משהו שעודד, חידש והרגיע אותי במה שכתבת:
"_אני שמחה לבשר לך שאתה ממש לא לבד, ולו רק מהסיבה שרבבות זוגות נשואים מרגישים כמוך.
רבים מהם התחתנו דווקא כן מתוך התאהבות גדולה, ובכל זאת אחרי חמש שנים הם מרגישים בדיוק כמוכם - ואולי אף יותר גרוע. כי בהתאהבות הראשונית יש איזו "הבטחה" למימוש עצמי מדויק, לאושר ועושר. וברגע שמגיעים לשלב הבא - כגודל הציפיות גודל האכזבה_" הבנתי והרגשתי שאני ואישתי באמת לא לבד בסיפור הזה.
הרבה דמיונות היו לי וכאב על כך שלא היכרתי עוד נשים, על כך שאישתי היא החברה הראשונה שלי, על כך שלא היו לי נק' ייחוס וניסיון, על כך שהיתחתנתי בפזיזות. דימיינתי זוגות אחרים ש"עברו עם עצמם" התנסויות שונות, דימיינתי אותם חברים כמה שנים לפני החתונה,דימיינתי אותם מגיעים בשלים, שלמים ובטוחים לנישואין. פתאום את אומרת לי שכול זה לאוו דווקא מבטיח משהו.
אבל איך לכול הרוחות עושים את העבודה הקשה הזאת. אני חושב שאנ י ואישתי מומחים ממש מקצועיים להסתרת רגשות ול"קוליות" כזו של הכול בסדר, אני חזק/ה וכו'. פתאום ההבנה הזו שבלי מפגש עם המקומות החלשים שבנו לא יצמח משהו אמיתי, משהו של הלב, משהו שיוציא אותנו מהסבך והתיסכול הנורא הזה.

אני חושב שצפריר שפרון נוגע בנקודה עמוקה:
"התבוננות על תולדות חייכם ורגשותיכם ללא תגובה עד כמה שניתן הן מצדך והן מצדה תאפשר לכם לראות את מי שאתם בנפרד מאותו אהוב מהעבר. במילים אחרות תחזיר אתכן להווה"
אבל איך איך מתחילים דבר כזה? איך מציפים רגשות כעסים פגיעויות? איך עושים את זה ממקום שבונה ולא הורס?
רגש כמו כול אנרגיה מסוגל לחולל הרבה לבנות אך גם להרוס...

יש למישהו מחשבות למה לא כדאי להראות לאישתי את הדף?
ליזה ליזה, קראתי את דברייך בעד ואני שוקל זאת ברצינות. תודה.
שימו לב! החלטתי מהלינק הבא לשנות את שמי הווירטואלי ל:
"פולני אלמוני קצת פחות לבד"

יופי של שינוי
אבל, התכוונת ל "פולני"
או ל"פלוני"?

גם אני קוראת כאן בשקט. אתה עובר משהו מדהים שרק יצמיח אותך. (למרות שמבפנים זה נראה כואב ולעיתים הרסני)
הצלחה לך מכל הלב.

לענ בל
אכן התכוונתי ל"פולני"

פולני יקר,
תקן אותי אם אני טועה, אך אני מתרשמת שסוג התקשורת שאתה מנהל כאן איתנו שונה מהתקשורת הרגילה בינך לבין אישתך. במובן הזה אני חושבת שזה רעיון טוב מאוד להראות את הדף לאישתך.
יש לי הרגשה שהוא יוביל אתכם למחוזות חדשים של תקשורת, שיתוף והתמודדות. יש כאן הרבה כנות, כאב, רצון אמיתי לשינוי ואני גם מזהה תקווה. לא רואה איך הדף הזה יכול לפגוע. נראה לי שהוא יכול רק לקדם.
זו הדעה שלי.

וחוץ מזה רציתי לומר שאני מתרשמת ממך מאותם: כנות, כאב, רצון אמיתי לשינוי ותקווה שאתה מפגין פה.
יש לי הרגשה שאתה הולך ומתוודע לעצמך - כמו שלא היכרת. וזה נפלא!

אני מאחלת לך המשך תהליך פורה במישור האישי והזוגי.
אתה ואישתך ראויים לחיים טובים, מאושרים ומספקים.

@}

בהמון שנות רווקות דמיינתי גם אני כמוך:
דימיינתי זוגות אחרים ש"עברו עם עצמם" התנסויות שונות, דימיינתי אותם חברים כמה שנים לפני החתונה,דימיינתי אותם מגיעים בשלים, שלמים ובטוחים לנישואין. פתאום את אומרת לי שכול זה לאוו דווקא מבטיח משהו
כשלעצמי, רק כשהבנתי שחלק מהדרך נעשה אחרי שמחליטים להיות יחד, הצלחתי להתקרב, וליצור זוגיות. ואני עדיין מודעת לשינויים הרבים שאנחנו עוברים לדרכים הרבות בהם אנחנו משנים אחד את השני (בעצם חיינו יחד).
זה ההבדל בין מי שמאמינים שיש התאמה מראש (וצריך למצוא את המתאים) לבין מי שרואים שהתאמה היא דבר משתנה, מתפתח שעלול להעלם ודורש השקעה.
ההשקעה היא תקשורת - להגיד לעצמי ולמי שמולי מה הם הצרכים שלי, הרצונות שלי, הפחדים שלי. זו מיומנות שניתן ללמוד (היכולת להחשף).
גם אני בעד לשתף את זוגתך גם לי דבריה נשמעים כמו אמירה שרוצה לפתוח דיון, לפתח את הקשר, לצמוח ולא כאמירה "אני רוצה להיפרד".
יכול להיות שתזדקקו לתמיכה חיצונית - פשוט כי אתם לומדים שפה חדשה.
אי מבינה את הפגיעה שאתה חש, אבל מרגישה שהוידוי הכואב הזה עשוי להיות מקפצה - להזניק את הקשר שלכם - של מי שאתם היום, לא מי שהייתם אז.
בהצלחה רבה.

שלום פולני יקר
אני קוראת אותך, רק שלא היה לי כל כך מה להוסיף עד כה. החלום שלך מאד דיבר אלי.
אני זוכר בחלום את התחושה של הרמאות שהתקשורת ייצרה סביב דמותה והמיתולוגיות שלה. אני עכשיו מכיר אותה מקרוב, רואה את אנושיותה ואת חולשתה
האם זו לא ההתפקחות שלך מעצמך? מבת זוגך? שעכשיו את רואה את האמת בקשר אליה ועכשיו אתה מכיר אותה מקרוב...
מדונה כמשל לכולנו, לא מלאכים ולא מדונות, אלא נשים וגברים, בני אדם, קרועים, שותתי דם, מחפשי דרך, טועים.
לא אתה לא לבד, כל כך לא לבד, אבל בכל זאת לבד. כי העובדה שגם אני מרגישה לבד לא תעזור לך להרגיש לא לבד? נכון? ואיך יוצרים קשר באמת? איך מתעוררים לרמאות הזו שיוצרת "התקשורת" לכאורה?
ברוך בואך למדבר המציאות, אומרים לניאו, ממטריקס (שכחתי מי) - המציאות המיובשת, ששום פנטיזה ואשליה לא עוטפת וממסכת אותה.
עכשיו מתחילים החיים האמיתיים.

בחיים האמיתים מותר גם לחלום...ולחזור למציאות, בכל אהבה ראשונה יש משהו מוחמץ. שמחזיר אותנו בכל פעם שאנחנו חלשים..
אם היינו נפגשים.. ומה היה קורה. ומזכיר את פעימות הלב הראשונת..שנותנות מיץ לחיים...

_אבל איך איך מתחילים דבר כזה? איך מציפים רגשות כעסים פגיעויות? איך עושים את זה ממקום שבונה ולא הורס?
רגש כמו כול אנרגיה מסוגל לחולל הרבה לבנות אך גם להרוס..._
רכוש את הספר לבסוף מוצאים אהבה. קרא, למד והתחל ליישם יחד עם זוגתך.
אין הבטחה מלבד ההכללה רבתי הקובעת כי אי אפשר לשנות מבלי להשתנות.

חשבתי רבות על דף זה, מה לכתוב וכיצד להגיב.

ביחסים רעועים באים רבים ואומרים, חיזרו לתקופת החיזור, לרומנטיקה, לאהבה, להתרגשות.
התחברו שוב לתחושות אלו, תחייו אותן,
זכרו שהתחברתם האחד לשני, החלטתם להתחתן...

וכאן רציתי לשים הדגש:
מי אמר שהיתה אהבה ? התרגשות ?
מי אמר שהיה חיבור ?
הרי מתחתנים מכל כך הרבה סיבות - הפחד להשאר לבד, הלחץ של זוגות שמתחתנים, שעון ביולוגי מתקתק, רצון לצאת מהבית ( כן, גם בימינו ), רצון להביא ילדים.
אם לא היתה אהבה, אם לא היה חיבור של הנשמות הכמהות האחת לשניה ברצון לאיחוד שמיימי, הרי אין מה לשחזר או לנסות להיזכר.
ניתן לבוא ולבחון את הגורמים האובייקטיבים אשר הביאו לחתונה.
ניתן לבדוק כיצד ניתן לבנות כעת מערכת יחסים המושתתת על יסודות אחרים, כאלו שלאו דווקא היו קיימים שם בהתחלה.

אצל זוגות אשר התחתנו מאהבה, וקשיי היום יום הביאו לשחיקה , ניתן להסיר את שכבות עול החיים ולחשוף את הרגש העמוק שהעלה אבק.

במידה והיו פחדים שהובילו לחתונה, הרי שכעת רמת המורכבות הרבה יותר גדולה.
מעבר לרגש הבסיסי החסר ישנו תא משפחתי אותו יש להזין.
והקשיים סביב הגירושים מעלים אף הם סיבוכים רבים.

קטונתי מלטכס עצה.
בחנו הדברים לעומקם, בידקו מה יש כיום. הבנה של העבר חשובה אף היא, אך התמקדו בהווה, חישבו כיצד לשקם הקשר, או כיצד לפרקו.
כך או כך הכוונה חיצונית עשויה להיות לעזר רב.

שלום לך לבד היקר:
אני מודה שלא קראתי את הדף בשלמותו ואולי אחזור על דברים שכבר נאמרו אבל צצו בי מחשבות וחשבתי לחלוק אותם איתך.
מה שאתה מתאר בעצם זה קשר של אהבה. אתה אוהב את אישתך, כל כך אוהב אותה עד שאתה אומר
לפעמים אני שונא שונא שונא אותה , אשתך בעצם אוהבת אותך, אני לא חושבת שאישה היתה מסוגלת להיפתח כך ולדבר כך עם מישהו שלא קרוב אליה. עצם ה"וידוי" שלה זה ניסיון להתקרב אליך, להעלות את יחסיכם על פסים של כנות מוחלטת ואהבה. רק אישה אוהבת תעשה זאת. לו לא אהבה אותך היתה ממשיכה ב"חיי הנוחות" שהיו לה עד כה ולא פותחת בפנייך נושא שהיא יודעת שעלול להעלות את יחסיכם על שרטון...
הבעיה היא שאתה מתייסר ביסורי קנאה, שוקל "לנקום" בה על רגשותיה שהם בעצם טבעיים במקום להחזיר לה בשיתוף ובכנות מהצד שלך.
הייתי רוצה שתבין שלעיתים מערכת יחסים שנקטעת באופן חד נשארת ללא סיום, זה מה שקרה לאישתך, היא בעצם מעולם לא הגיעה למקום שבו היא הודתה בפני עצמה שהוא לא מתאים לה, שמערכת היחסים שלהם היא ללא עתיד. היא נמצאת כרגע בדרך להכרה הזו, אתה צריך "לתפוס את השור בקרניו" ולעזור לה להגיע להכרה הזו!
אם מה שאני אומרת לא מתחבר אליך, אתה מוזמן למחוק...

גם אני מתרשם כמו נילי לי שלא בטוח שהייתה פה אהבה מראש. נראה שהיא היתחתנה ממצוקה מאוד גדולה מבריחה מעצמה. זה נישמע לי נורא. כאילו היא ביכלל לא רצתה אותו (את בעלה) אלא רק לברוח מהאהוב שדחה אותה. תיקראו את זה למעלה בדבריו. אני רואה כאן המון אחריות שהקשר ייבנה והמון דאגה לזוגיות שלהם אבח השאלה היא אם יש בכלל בסיס לחזור אליו. זה נשמע עם כל העצב שהיא היא לא היתחתנה איתו ממש מתוך רצון זה היה אילוץ כזה ריגשי וגם הוא הלך על זה ממקום מאוד של אגו. זה נראה לי גם שהמון המון פחדים הובילו לחתונה הזו.
כדאי לבדוק היטב ולהעזר במישהו מיקצועי ואיכותי.

שליחה על ידי א* » 13 נובמבר 2004, 02:46

פולני לא לבד,
אני רוצה לשתף אותך בשני וידויים קטנים שאני עשיתי מול בעלי. אמנם לא כאלה דרמטיים כמו של אישתך, אבל נראה לי שתוכל להפיק תועלת מהדוגמאות האלה.
לפני כארבע שנים, אז עוד בלי ילדים, 5 שנים יחד, שוב עוברים תקופה ירודה במערכת הזוגית. לא מרגישה אהבה כלפיו,אין עניין, אין תקשורת, כל אחד עסוק בשלו, שעמום רגשי נוראי.
תקופה אישית לא טובה שלי, כשלאורך השנים גיליתי שתמיד יש הקבלה בין מצבי האישי למצב הזוגיות שלנו - במקום לטפל בי אני מתעסקת באובססיביות במה לא בסדר בזוגיות.
עשיתי אז איזה פרוייקט מאוד מרגש והכרתי שם מישהו. התאהבתי. בשניה. כולל כל ההריגושים מסביב, כמו בת 16 - פרפרים, חושבת רק עליו, חולמת עליו, מפנטזת עליו (וכמו בת 16 זה נגמר רק בנשיקה...), מתרגשת לקראת כל שיחת טלפון איתו, ותבין - לא היה בנינו שום דבר. כלום. חברים טובים לפרוייקט קצר. זהו. אבל מה? חזרתי לחיות מבחינה רגשית.
זה נמשך שבועיים. בסופם הרגשתי שזה לא בסדר, ובוקר אחד הטחתי בפני בעלי שיזהר לו כי אני מאוהבת במישהו אחר. בום. הוא היה בשוק.
באותו יום הוא קנה לי חולצה. סתם טריקו עם ציור של גרפילד... אבל קנה.
אחרי יומיים מסיבת סיום של הפרוייקט, בסופה נפרדתי מהאהוב שלי בחיבוק חזק ובדיוק בעלי עבר. הכרתי בניהם. לא ראיתי אותו יותר. חשבתי עליו עוד קצת ולאט לאט העניינים ביני לבין בעלי, אהובי האמיתי, התחילו להראות סימני חיים שוב.
לא חזרו אלינו הפרפרים, לא נראה לי שהם עוד חיים אחרי חמש שנים. אבל קיבלתי את מנת הפירפור שלי שהייתי צריכה, אלה שמכניסים קצת מיץ לחיים, כמו שכתבה ברונית.

לפני חודש, שוב תקופה מאוד ארוכה שהמערכת מדורדרת (אנחנו עוד בתסמונת משבר הילד הראשון), הכרתי מישהו. נסיך. איזה כייף שוב הפרפרים חזרו. הכרנו באיזה ארוע ומאז לא ראיתי אותו ואני גם לא אראה, שוב לא היה שום דבר חוץ מאשר פתיחת חדרי הלב הרדומים שלי.
שוב פנטזיות ומחשבות ואם ואם ואם ...
שוב וידוי בפני האהוב הרדום שלי. הוא התעורר. באותו לילה היה לנו את הסקס הכי טוב מזה הרבה זמן. וסקס טוב לא היה לנו הרבה הרבה הרבה זמן, אם אתה מבין למה אני מתכוונת...

השעה קצת מאוחרת כדי שגם אנתח את מה שכתבתי, אבל בדבריי יש כוונה להצטרפות לנימה היותר אופטימית של קודמיי. מקווה שעזרתי מעט.
לילה טוב.

יש סכנה בחיפוש אחר ריגושים ,מחוץ למערכת היחסים, גם אם לא מומשו ואין בכוונתם להתממש.
ריגושים מעצם עוצמתם עשויים להביא לשיקול דעת מוטעה מחמת היסחפות הרגע.
ככלל איני מאמינה בלעורר קנאה על מנת לעורר בן הזוג, ובפרט כאשר האהבה חיוורת וכבויה, החיוורון עלול להחוויר עוד יותר אל מול נסיך חלומות חדש.

שליחה על ידי א* » 13 נובמבר 2004, 09:23

יכול להיות שאת צודקת. את הסיפור הזה כתבתי לפלוני כדי לחדד זוית שכבר נאמרה כאן: יתכן שזו דרכה לבקש את אהבתו. בדיעבד אני יודעת שזו היתה דרכי. ממש לא מתוך מטרה לעורר קינאה. זאת לא אני, זאת לא הזוגיות שלנו.
במקרה שלי, זה סיפור לא כל כך קיצוני, וגם בעלי שאותו אני אוהבת אהבת נפש אמיתית וגדולה, אדם מדהים ומיוחד במינו, במקום להכנס לסצנה של קינאה, גילה רגישות וידע לקרוא את התמונה בצורה מדוייקת.
הוא ראה את היד שאני הושטתי לעזרה ושלח את שלו בחזרה.
לא יודעת, נראה לי טבעי שהלב מחפש קצת ריגושים אחרי כל כך הרבה שנים יחד.
אני חושבת שאם הבסיס הוא חזק ויציב, אז ניתן להימנע מלהגיע
לשיקול דעת מוטעה מחמת היסחפות הרגע.
בכל מקרה, בשני המקרים היה לי ברור שזה לא יגיע אף פעם לידי מימוש. כי זה לא מה שאני באמת רוצה. סתם נהנתי להיות שוב בת 16...

א
זו לא אני, ההיא מהמיצים, זו דוכסית.

_אני חושבת שאם הבסיס הוא חזק ויציב, אז ניתן להימנע מלהגיע
לשיקול דעת מוטעה מחמת היסחפות הרגע._

כאן בדיוק טמונה הבעיה.

שליחה על ידי א* » 13 נובמבר 2004, 21:03

ברונית, סליחה על הייחוס השגוי.
עדי, לא הבנתי איפה הבעיה.

הראתי לאישתי את הדף.
אנחנו בשלב העיכול, היא- עיכול הדף ואני-עיכול זה שאישתי בתמונה,
די בהתחלת התהליך שבעיקבות הקריאה בדף.
אישתי אמרה שיש פה דברים "חזקים", סתמה ולא פירשה....

כל הכבוד על האומץ! בעיניי חשוב מאוד להיות כנים זה עם זה (וכל אחד עם עצמו) ולא להסתיר דבר @}

בהצלחה לכם @}

שלום לבד,

מה שאני רואה בחלום שלך ולאור הסיפור שלך,

החלום מראה על מעבר בקשר הזוגי שלך משלב השטחיות לשלב האמת.
עד כה היית נשוי ל"מלכת יופי" ל"מדונה האלילה".
עכשיו אותה אשה שראית אותה כ"מלכת יופי" כ"מדונה" בלבד, עושה צעדים אמיצים לחיבור אל האמת. כמו שבחלום מדונה בוחרת לעשות צעדים נוספים בדרכה אל האמת (לא סתם הכל מתרחש בבית של מורים רוחניים) הוידוי של אשתך הוא צעד כזה. היא השילה את התדמית למען האמת. רק כך אפשר ליצור קשר של אמת.
זה מאלץ אותך להתעורר מהאשליות, מהמיתוס, מהשטחיות בקשר בינכם. זה מאלץ אותך לראות את האשה במלא אנושיותה. זה מאפשר לך להתחבר איתה מחדש ממקום הרבה יותר עמוק. הכמיהה אל קשר רגשי יכולה להתממש עכשיו במערכת הזוגית הנוכחית שלך. מפני שקשר פיסי בלבד יכול להתממש גם כשמתחברים בעיקר אל התדמית ("מלכת יופי" "מדונה"), אבל קשר עמוק ורגשי יכול להיות רק בין שני בני אדם אנושיים ואמיתיים.

יש לי הרגשה שמה שקורה בינכם עתה, מאפשר לכם למצא את האהבה שלכם זה לזו במקום של אמת ועומק.

דרך צלחה
אורנה

תודה אורנה על המילים והחיזוק.
אני מבין שגם לי יש פה ווידוי.
הווידוי שלי הוא חוסר הנאמנות שלי לאישתי. אני חי בתוך מסגרת נישואין ונאמן לאישתי אבל הפנטזיות לוקחות אותי למקום אחר. הדמיונות שלי חזקים, אני מחפש "שם" את הקשר החי, האוהב, החם, כי "כאן" זה מלא קשיים, אכזבות, קרירות ומחוייבות. אני מודה שיש בתוכי חזק את הרצון לפנטזיה, לריגוש, ללב המתרגש של קשר חדש, להתאהבות,
נמאס לי מהישן והמוכר. אני רוצה חדש חדיש ומחודש. אני הולך ברחוב היום ניכנס לאיזו חנות ורואה את המוכרת. היא ממש יפה בעיניי ומושכת אותי. בא לי להתחיל איתה בלי תנאים, בלי מחוייבות, בלי הכרות עמוקה, בלי חתונה, יש בזה משהו מאוד חזק שמושך אותי, שמפתה. ברור לי שגם אני מוצא חן בעיניה.
אולי אני חולה, אולי אני מפחד מקשר ריגשי בעצם ומאחורי הרצון שאני כותב עליו לרגש, מסתתר פחד גדול לממש את הרצון הזה, להישאר בפנטזיה
באי-מחוייבות ברווקות, יש בזה משהו "קליל" ומפתה מאוד מבחינתי. אולי זו חולשה אז הנה אני מודה בחולשתי.
אני כלכך קרוב לקשר, לאהבה כעת יותר מתמיד עם אישתי, ואני בורח לפנטזיה.
זה כל כך מאפיין אותי. תמיד בחיי ברגעים גדולים שעמדתי מולם, בהצלחות גדולות או בשיאים, פרשתי, הלכתי.
היכשלתי את עצמי, אולי אני מפחד מהצלחה, אולי אני מפחד להרגיש טוב, לשמוח, להיות מאושר, לאהוב ולחוש נאהב.
אולי אני מפחד לפחד?

אין לי תובנות, מציעה לשניכם

פלוני יקר
מזדהה מאוד עם מה שאתה מתאר. הבריחה לפנטזיות, מיניות, רגשיות ועוד.
יש מקום לפנטזיות הללו בחיים שלך. אתה רואה את זה כדבר שמקשה עליך ומעכב אותך בהשגת חיים מלאים ושלמים. אולי אתה רואה את זה כסימפטום לכל מיני בעיות וחוסר הצלחות.

כמו שאני מכירה את עצמי, כך אני בנויה. הבריחה לפנטזיה, כמה נפלא. אבל כשהייתי נשואה חשבתי שמשהו לא בסדר איתי. בגלל שחשבתי שאני לא בסדר אפשרתי לבן זוגי אז לעשות ככל העולה על רוחו. חבל.
מה רע בפנטזיה. אולי אפשר לשתף את בת הזוג בזה. לא חייבים להגשים פנטזיות. לפעמים הטעם של ההגשמה מר ביותר. אבל אפשר להרחיב את הגבולות המיניים שלכם ביחד דרך המחשבות הללו.

אני כלכך קרוב לקשר, לאהבה כעת יותר מתמיד עם אישתי, ואני בורח לפנטזיה.
תחיה עם שני המישורים הללו. תודה על כך שאתה אדם יצרי ולא איזו קציצה. הקשר האוהב שלך עם אישתך העומד בפתח לא חייב להיות מאויים על ידי פנטזיה החופש. זה יכול להשלים אחד את השני.

הנה, אם אשתך קוראת את דבריך אז גם היא זוכה לווידוי ממך.

אתה מספר לנו שאתה בן-אדם. מרגיש, רואה, רוצה, חולם.

בריאות ושמחה תמיד לך ולאשתך ולילדים/ות עד 120. @}

אולי אני חולה, אולי אני מפחד מקשר ריגשי בעצם ומאחורי הרצון שאני כותב עליו לרגש, מסתתר פחד גדול לממש את הרצון הזה, להישאר בפנטזיה
כל כך מוכר. בתחילת הקשר עם בעלי חייתי את הפנטזיות האלו כל הזמן. כחודשיים אחרי שהתחתנו התאהבתי (ממש כך) במישהו אחר. סחבתי את ההתאהבות הזו כשנה, תוך שאני מתייסרת, מייסרת את בעלי (שידע), ואת הבחור המסכן. לבסוף החלטתי לשבור את הכלים ולממש את הפנטזיה. הלכתי איתו למיטה. זה חיסל את הפנטזיה לגמרי. אחרי כמה זמן התוודיתי בפני בעלי, ניתקתי קשר עם הבחור, ולאט לאט התחלנו לצמוח מתוך זה למערכת יחסים חזקה ובריאה יותר. בעלי, בגדלות נפש, הצליח לשים את הפרק הזה מאחור ולסלוח על לי הבגידה.
עברו מאז ארבע שנים ואני מאמינה שהכל היה לטובה. היום כשאני רואה גבר מושך ומתחילה לפנטז, אני יודעת לא להסחף ומצליחה אפילו להתייחס לזה בהומור ולשתף את בעלי. אני הייתי צריכה למעוד בשביל לקום, לטעות בשביל להתחזק. היו ימים שחשבתי שאין לנו סיכוי כזוג. היום אני מאושרת שאנחנו יחד בחברות אמיצה ובאהבה ענקית שמשתבחת עם הזמן.
אני כלכך קרוב לקשר, לאהבה כעת יותר מתמיד עם אישתי, ואני בורח לפנטזיה.
אני מאוד מזדהה עם הדברים בדיעבד. מאחלת לך ולאישתך שתתגברו על המכשולים ותגיעו למקום של קבלה ללא תנאים, כולל קבלה של קיום הפנטזיות כחלק מהחיים (שאפשר לנצל אותו לטובה, דרך אגב, בהקשר של פנטזיות מיניות למשל). מכל הלב אני מאחלת לך שתתחזק מהסיפור הזה. אני מאמינה שהכל לטובה.

אלמונית לצורך, תודה על השיתוף, איזה סיפור מאלף.

פולני,
פנטז כאוות נפשך, רק שים לב שבעבורך כל הנשים הן - האשה שלך. כל אשה ואשה מתייצגת באשה שאתך. מכאן שבכל פנטזיה שלך אם תתבונן היטב תוכל לראות את פניה של אהובתך.

כאן, על פני לראות את תחילת הקשר כקשר מנחם או כקשר שנועד להיות לקביים (אתה נשענת על יופיה, והיא נשענה על הערכתך העצמית הירודה על מנת לברוח מדחייתה על ידי מושא הערצתה), ניתן בהחלט לראות כיצד מצאתם את אהבתכם האמיתית, זו הרחבה, הכוללת את הריגוש והמין ואת היכולת לפנטז - סביב זה כל הווידוי - ואת אותם היבטים חבריים, אותם היבטים של שקיפות מרבית בין שני אנשים או במובן הזה בין איש ואשה שגם הרו הורות משותפת.

כאן, מצאת לך את האשה שתוכל לספר לה על כל הפנטזיות שלך, בגילוי לב מוחלט.

ואם תתבונן היטב תוכל לראות את רוחבותה של אהבתכם, מעבר לאותו חלק מבזה כצד אחד ואותו חלק מקדש מצד שני. נמצא המובן מאליו בעבורכם כשאיפה רמת דרג בעבור רבים.

על מנת לראות את עוצמת רגשותיך כלפי אשתך, דמיין שהיא נעלמת. בבת אחת. גייס את בן הברית הזה - המוות. ראה אז אילו חיים מתעוררים בך.

תודה רבה.

<מורחב>

אנחנו דתיים, רילקס,
וגם בלי קשר לדת זה נראה לי סוטה ומחליא את הנפש

חולם מלא, עדיף לקרוא את כל הדף לפני שנותנים עצות שממש לא מתאימות לרוח הדברים.

לצפריר שפרון
כרגיל, דבריך מעניינים ונוגעים ב"פנים" וגם דורשים הסבר.
א. האם אישתך לא תיפגע למקרא מה שכתבת? האם אתה חושב שהיא או כול אישה אחרת תקבל מצב שבו האיש שלה מפנטז על נשים אחרות?
רק שים לב שבעבורך כל הנשים הן - האשה שלך. כל אשה ואשה מתייצגת באשה שאתך. מכאן שבכל פנטזיה שלך אם תתבונן היטב תוכל לראות את פניה של אהובתך. לא הבנתי את זה עד הסוף. אשמח אם תסביר לי.
באופן אישי נראה לי שאישתי תיפגע מאוד אם אפנטז על נשים אחרות ואחיה איתה. הלא כן, נשים?
ב.

(אתה נשענת על יופיה, והיא נשענה על הערכתך העצמית הירודה על מנת לברוח מדחייתה על ידי מושא הערצתה),
לא הבנתי למה חוויית הדחייה של אישתי נזקקה להערכתי העצמית הירודה?
ג.

כאן, מצאת לך את האשה שתוכל לספר לה על כל הפנטזיות שלך, בגילוי לב מוחלט.
על סמך מה אתה קובע עובדה זו? אולי אישתי לא תיסבול זאת? (הייתי רוצה לספר לה בכנות על כול הפנטזיות המופרעות שלי אבל אני חושש שזה יוביל לקרע עמוק באמון ביננו.

שבת שלום,
פולני אלמוני קצת פחות לבד

פולני,

_כאן, מצאת לך את האשה שתוכל לספר לה על כל הפנטזיות שלך, בגילוי לב מוחלט.
על סמך מה אתה קובע עובדה זו? אולי אישתי לא תיסבול זאת? (הייתי רוצה לספר לה בכנות על כול הפנטזיות המופרעות שלי אבל אני חושש שזה יוביל לקרע עמוק באמון ביננו._

ראה, אשתך מצאה את העוז לומר לך את הפנטזיה שלה. אותה אהבה או התאהבות עתיקה שהיא מעתיקה מהעבר אל ההווה. זו פנטזיה ולו מתוך כך שהיא איננה יכולה לחיות עם ההוא.
ולמרות שאתה נפגעת מכך מאוד - שכן אנחנו הגברים ברגע שנוגעים אולי באי גבריותנו, או שאנחנו מפרשים את העדפת האשה שאתנו לפנטז או להתבונן (שלא לדבר לממש) על גבר אחר, הרי שהזכריות משתלטת עלינו ואנחנו נפגעים כמו ילד קטן מבחינת עוצמת ההיעלבות ומגיבים כמו חמורים גדולים, שכן רגש האינפנטיל והאדם בוגר - שלוב מסוכן.

עם זאת, כאשר קבלת את העובדה הזו שאשתך מנסה לחיות את העבר, לאחר שהפסקת לבעוט כמו חמור גרם, הנה אתה יכול לראות כיצד אתה יכול לשקם את אהבתכם - שכן זו, אהבתכם עזה ועמוקה מכפי שחלמתם. כך מתוך שלא לשמה (נישואי בריחה) הגעתם לשמה.
מבלי משים, בעוד היא מפנטזת על יפה התואר, בעוד אתה מפנטז על יפת התואר, יצרתם שני ילדים ואמון הדדי נדיר בעומקיו.
מכאן עליך לשתף אותה בפנטזיות שלך, הרי היא הכוכבת הראשית שם. על כך עוד מעט.

_(אתה נשענת על יופיה, והיא נשענה על הערכתך העצמית הירודה על מנת לברוח מדחייתה על ידי מושא הערצתה),
לא הבנתי למה חוויית הדחייה של אישתי נזקקה להערכתי העצמית הירודה?_
מכיוון שאשתך עצמה חוותה "ירידת ערך". היות ונתקלה במושא הערצתה ובעריצותו, כלומר, דחייה מוחלטת, חיפשה מישהו שיעריץ אותה. והנה אתה מתוך הערכה עצמית ירודה - הרעפת עליה הערצה, הערכת אותה על פי פרמטר אחד מנצח, ו"נלכדת ברשת" מתוך חוסר אמונך שאשה כל כך יפה - רוצה אותך.

בנדיבותה מצביעה אשתך על השינוי. מוודאת את אהבתכם בפתיחת אותו עניין לא סגור. בפועל, למדה להעריך את בחירתה בך מתוך הערכה גוברת אליך. מכאן שהערכתה המתגברת מהווה בסיס מצוין לשדרוג היחסים.
במקביל אתה גילית שיופיה של אשתך איננו הפרמטר היחידי ליחסים ביניכם, כפי שחלמת, המדונה, זו הנערצת, הפכה להיות אדם. אדם שאתה באמת אוהב. בכל נימי נפשך. ומתוך כך אתה גם שונא, או מתרגז עליה.

_רק שים לב שבעבורך כל הנשים הן - האשה שלך. כל אשה ואשה מתייצגת באשה שאתך. מכאן שבכל פנטזיה שלך אם תתבונן היטב תוכל לראות את פניה של אהובתך. לא הבנתי את זה עד הסוף. אשמח אם תסביר לי.
באופן אישי נראה לי שאישתי תיפגע מאוד אם אפנטז על נשים אחרות ואחיה איתה. הלא כן, נשים?_

אתה שואל את הנשים. זה עניין אישי. יש נשים שתפגענה ויש שלא. במקרה זה יתכן שאשתך תיפגע, גם אם תפגע עליה לדעת את העובדות. לכן על פני לפרוש בפניה את הפנטזיות שלך, דברו על הפנטזיות שלכם. כפי שאתה תוכל להפתח לפנטזיות שלה - גם היא תוכל להקשיב לשלך. לאט לאט, בתזמון המתאים יוכל הנושא הזה להשתקף במובן זה של שקיפות.

לעניין כל הנשים מיוצגות על ידי אשתך.
אם תתבונן לעומק תוכל לראות איך גם בפנטזיות הפרועות ביותר שלך כל אותן נשים או מחשבות מופנות כלפי האשה שאתך ולו מהטעם הפשוט שהיא הנפש המשלימה שלך בעולם. זה לא רק עניין אישי, זה גם עניין כללי. כל נסיון או הוכחה לזה שפנטזת על מישהי אחרת היא נסיון להתכחש לחוק יסוד נפשי זה. נסיון שכאשר הוא עולה יפה הוא מצביע על יכולת ההבדלה של הנפש. זו, יכולת ההבדלה חיונית ביותר לנפש. עם זאת, התרחבות המבט "תלביש" על אשתך כל דמות נשית, שכן התרחבות המבט מאפשרת התייחסות אינטימית או מינית עם נשים אחרות ולו בדמיונך.

כאן יש להדגיש כי גברים רבים מביאים אל יחסי המין הנוכחיים זכרונות מנשים שהיו אתם בעבר. מכאן מעבירים מראות עבר אל הווה זוגיותם. מאידך משליכים אפשרויות עתידיות לתוך יחסי המין בבחינת פנטזיות.
אלה ואלה נמצאים ראויים בהחלט. הציפיה להיות מסוגל לשלוט במחשבות האישיות שלך, עולה מתוך כללים שקבעו אלה שמעונינים לשלוט במחשבות שלך.
כך, צדיק הוא מי שלא חושב אפילו על אשה אחרת.
יש כאלה, ויתכן שהם אכן גם צדיקים. עם זאת, אין הדרישה הזו אנושית או אפשרית למי שאינו טבול בהתכוונות זו כל כולו, ומתרגל ולמד את אלו. במילים אחרות: על פני להתחסד למדרגת הצדיקות - היה אדם. הנך יכול לתעל את כל הנשים לדמותה של אשתך.
מכאן תהא צדיק שלם, מכאן תלמד שהאושר קרוב מתמיד. שמתאשר לך קיומך. הודיה גדולה.

תודה רבה.

<מורחב>

לצפריר שפרון
תודה.
קראנו שנינו, ביחד ולחוד. דורש הרבה עבודה, התכוונות ועזרה גם מלמעלה...
תודה

נשמע ששניכם, ביחד ולחוד עוברים תהליך מרגש שיש בו קרבה רבה ושיתוף.
תודה גם, ששיתפתם אותנו.
המון אהבה והצלחה. @}

פולני,
קראו שוב, היו כמה טעויות הגהה קטנות אך משמעותיות.
עיקר העבודה אם כך היא בקילוף שכבות ההסתרה שנותרו, אם נותרו. בעיקר בנושא הזה של רצונות מיניים. לא פשוט. לא נורא.
תודה.

קראנו שנינו, ביחד ולחוד. דורש הרבה עבודה, התכוונות ועזרה גם מלמעלה...

חיבוק גדול לשניכם, בהצלחה!
מעצם הכוונה להתרפא אתם כבר בחצי הדרך אל הריפוי...@}

מדוע נמחקה תגובתי מהיום?

אולי כי מישהו ערך את עצמו אחריך והשאיר בטעות גרסה קודמת, או ערך תוך כדי ההוספה שלך ושלך לא "נקלטה". קורה.
מנסה לשחזר לך.

מצטרפת למברכים. @}

גם אני שמחה בשמחתכם,ומאחלת לכם הצלחה בדרך @} .אתם נותנים תקווה והשראה

פיספסתי משהו? האם אשת הפולני קראה?
<הדיסלקציה של עדינה מאוד עולה על פני השטח(-;>

כן, גם אישתי קראה בעיון ונראה לי שהיה לה משמעותי.
התחושה שלי היא שעד עכשיו עמדנו מול הקיר וניסינו לפתוח את הדלת... וכעת אנחנו עומדים מול הדלת ושולחים את היד לידית....
אפ תהיה פתיחה אני מבטיח לשתף אתכם. תודה לכול המייעצים והמקשיבים.
ביי ביי

לפולני היקר שלום,
מה שלומכם?
האם מתאים לך לשתף?

דברי מכונים יותר אל אישתך מאשר אליך למרות שהם דורשים את שיתוף הפעולה שלך.
חשבתה אולי לתת לאישתך פסק זמן מהנישואים ???
שתלך לפגוש את החבר הישן שלה שתדבר איתו שתראה אם בכלל יש שם משהוא או שהכל בראש שלה.
לדעתי היא צריכה קודם כל לברר לעצמה את הנקודה הזאת.
ברור לי שלך זו פגיעה באגו אבל אולי תנסה לשלוח אותה לחופשי.

ולאישתך: קחי את הזמן שלך תתקשרי לאהובך הישן תמצי את זה אולי הוא מתגעגע אליך ואם יש שם אהבה (שלדעתי כבר מזמן נעלמה) חבל לבזבז דבר כזה מדהים ולחיות על ריק.
ואם תגלי שמה שהיה כבר איננו תוכלי סוף סוף לצאת ממעגל הקסמים שאת לכודה בו ואולי אפילו לבנות לך משהוא חדש.

לפולני הפלוני שלום.
אינני יודעת מה מצבך היום, נשוי, או שמא כבר לא?
אולם הוידוי של אשתך מרגש אותי, קודם כל בגלל הפתיחות, ושנית בגלל חוברת מקסימה שקראתי לאחרונה בשם מגע הקסם. (פתחתי לה דף הצצה לתוכן). שנוגעת בנושא זה ויכולה לענות לך מספר תשובות או לעורר מחשבה שונה והסתכלות חדשה על מצבך.
אם אתה מעוניין לקרוא אותה, אשלח לך בעז"ה בדואר, בעלות דמי משלוח בלבד.
בשורות טובות - טלי
אתה יכול להשאיר לי הודעה בדף בית.

פולני יקר,
אולי פתאום נכנסת לדף הזה בפרץ של נוסטלגיה,
ואם כן? תספר מה קרה? ההשתקמו היחסים? ספר באמת, ואולי ספרי את, מלכת היופי, ונדע מה קרה אתכם?

אתה לא לבד

אתה כמובן לא לבד וגם היא, מי מאיתנו לא היה מאוהב לפני שהיתחתן ? כניראה רובנו.
ומי לא חושב מה היה אם הייתי מתחתן עם אותו מישהו אחר שבו הייתי מאוהב.
שוב כניראה רובנו.
אבל המציאות חזקה מכל דימיון.
הנישואים הופכים לקשר דם ברגע שיש ילדים, ואני מציע לך להתרכז באהבה שיש לך לאישתך לילדים ובעתיד לנכדים.
לברוח ולישקוע ב "מה אם" זה קל , ביכלל להיתגרש זה כניראה קל.
אבל להכיר בעובדה שאתה מיתקדם עם הבחירות שלך היא קשה, אבל לשם אתה צריך להמשיך.
הפנטזיה היא טובה ולא רצוי לוותר עליה, אבל תנסה לתחזק את הקשר.
אגב לא באמת היית עושה ילדים עם איתך והיא לא איתך, אם לא הייתם אוהבים אחד את השני.